דו"ח קופות שבורות – 23.12.2007

מאת
דורון פישלר
– פורסם ב 24 בדצמבר 2007Posted in: חדשות

זה לא האורך של חרב האור שלך שחשוב, זה הטכניקה!החוקים הרגילים, שאומרים שסרט מכניס את הסכום הגדול ביותר בסוף השבוע הראשון שלו ומשם יורד, לא חלים על התקופה הקסומה, אפופת השלג והאהבה (נניח), של חג המולד וראש השנה האזרחית. האמריקאים מחברים את שני החגים לחופשה ארוכה אחת, וסוף השבוע השני של החופש (כלומר, סוף השבוע הבא) מביא איתו בדרך כלל עליות בהכנסת כל סרט, ולא ירידות; יותר מזה, גם ימי השבוע שבאמצע מניבים הכנסות בסדר גודל דומה. כלומר, כל אחד מהסרטים שיצאו לאקרנים השבוע יכול לצפות, עד לתחילת השנה הבאה עלינו לטובה, להשיג פי שלושה או אפילו פי ארבעה ממה שהכניס בסוף השבוע הנוכחי. האולפנים יודעים את זה היטב, ומציפים את השוק בסרטים. אבל באמת מציפים. שישה סרטים יצאו לאקרנים ביום שישי בהפצה רחבה, וכבר מחר (יום שלישי) יצטרפו אליהם שלושה נוספים. כלומר, קיימת האפשרות שבין עשרת הסרטים המצליחים של יום שלישי יהיה רק סרט אחד שגילו יותר מארבעה ימים.

במקום הראשון, מנצל את המיטב מהחג, נמצא 'אוצר לאומי: ספר הסודות', שכבר מוקרן בקולנועי ארצנו. 'אוצר לאומי' הראשון יצא לפני שלוש שנים, הכניס כ-35 מיליון דולר בסוף השבוע הראשון שלו, ו-173 מיליון בסך הכל (בארה"ב בלבד). באותה תקופה 'צופן דה וינצ'י' היה הדבר הכי רותח בעולם ה-מה שמחוסר ברירה אחרת נקרא לו "ספרות", הסרט על פיו עדיין לא יצא לקולנוע, ואנשים שלא מסתדרים עם הרעיון של יותר מדי מילים על דף אחד נאלצו להסתפק בתחליפים זולים בקולנוע, אפילו אם לצורך זה היו צריכים לסבול את המבט של ניקולס קייג'. לרוע המזל היו לעניין תופעות לוואי, כלומר סרט המשך, שפתח עם 45 מיליון דולר. די הרבה, למרות שאת תואר הפתיחה המרשימה של החודש הוא לא לוקח מ'אני האגדה'.

כבר בשלב הזה אנחנו נאלצים לעשות הפסקה ברשימת הסרטים החדשים כי את המקומות השני והשלישי תופסים שני סרטים מהשבוע שעבר. 'אני האגדה' ו'אלווין והצ'יפמאנקס', שהפתיעו בשבוע שעבר עם פתיחות עצומות, מאפילים על כל מה שיצא השבוע. אחרי שהשיג 77 מיליון דולר בשבוע שעבר, 'אני האגדה' ספג ירידה חדה מאוד של 56%, אבל זה לא מה שיגרום למפיקים שלו להפסיק לקפץ מרוב אושר. גם אחרי הירידה, הסרט יושב במקום השני עם סכום מאסיבי של 34 מיליון דולר. בדרך הוא עבר בקלות את קו ה-100 מיליון, ויושב עכשיו על 137 מיליון ירוקים בהכנסות כוללות; וכאמור, המשך חופשת החג עוד לפנינו, אז ייתכן שהסרט יגיע להכנסות של 200 מיליון דולר עוד לפני ששנת 2007 תסתיים. בעקבות זאת, וויל סמית יכול לדרוש על הסרט הבא בכיכובו איזה סכום שבא לו כפול מיליון, ולקבל את זה.
לא רחוק מאחוריו נמצא 'אלווין והצ'יפמנקס'. כמקובל אצל סרטי ילדים, הוא עבר ירידה קטנה הרבה יותר (35%), והכנסותיו בסוף השבוע השני שלו עומדות על 29 מיליון – סכום שאף אחד לא האמין שהוא יעשה אפילו בסוף השבוע הראשון. לא יאומן, אבל ייתכן בהחלט שגם הצ'יפמנקס יגיעו ל-200 מיליון דולר בהכנסות כוללות.

רחוק מתחת לשלישית הבלוקבאסטרים המובילה מצטופפים הסרטים החדשים האחרים של השבוע, שאף אחד מהם לא הכניס יותר מ-10 מיליון דולר. בשבוע רגיל, הכנסות כאלה היו נחשבות לכישלון מוחץ. מכיוון שבכריסטמס מדובר, זה לא אסון, אבל אפשר היה לצפות ליותר. במקום הרביעי נמצא 'המלחמה של צ'רלי ווילסון', שמציע צירוף כוכבים נדיר: טום הנקס, בהופעתו הראשונה בקולנוע מאז 'צופן דה וינצ'י', וג'וליה רוברטס, בהופעתה הראשונה בקולנוע מאז לידת התאומים (מה שהיה לפני שלוש שנים). משתתפים בסרט גם פיליפ סימור הופמן, ואיימי אדאמס, ש'מכושפת' (מקום שביעי, וכמעט 100 מיליון דולר בהכנסות כוללות) די כיכב אותה, אבל כשיש לך טום הנקס וג'וליה רוברטס בסרט, אף אחד לא שם לב. אירוע בינכוכבי כזה היה אמור למשוך קהל וכסף בכמות גדולה הרבה יותר, אבל כאן הסיפור מסתבך: הסרט קשור לפוליטיקה, ולארצות שנגמרות ב"סטן". לא יעזרו ביקורות טובות, ולא יעזור שלסרט אין שום קשר למלחמה הנוכחית בעיראק, ושהוא מתרחש בכלל בשנות השמונים; האמריקאים הראו באופן חד משמעי בחודשים האחרונים שהם לא רוצים לראות שום פוליטיקה ושום מזרח-תיכון בסרטים שלהם. הסרט מבוסס על סיפורו הדי אמיתי של חבר הקונגרס צ'רלי ווילסון, שסיפק לאפגנים נשק נגד הסובייטים – ואולי השפיע על התפתחות המלחמה הקרה.

במקום החמישי נמצא 'סוויני טוד', המיוזיקל בבימויו של טים ברטון ובכיכובו של ג'וני "תעשה לי ילד עם איילנר" דפ. הסיפור, בקצרה: לסוויני דפ יש חשבון פתוח עם כמה אנשים, והוא מיישב אותו בעזרת כישורי הספרות הייחודיים שלו. לאנשים שמגיע להם, נחתך יותר מהשיער. זה נשמע הרבה יותר טוב עם מוזיקה: הביקורות על הסרט נהדרות. המבקרים אומרים שזה אחד המקרים המוצלחים ביותר של העברת מחזמר בימתי למסך, והסרט הטוב ביותר שטים ברטון עשה מזה שנים, וכל אחד מהם בנפרד היה יכול להיות מחמאה עצומה כשלעצמו. מטבע הדברים, מדברים על הסרט כמועמד אפשרי לאוסקר, אבל השאלה העיקרית כאן היא האם חברי האקדמיה השמרנים יסכימו לתת מועמדות לסרט עם כל כך הרבה דם. וכן, יש דם. בכמות שהיתה יכולה למלא כמה בריכות שחיה, לפי הדיווחים.

'סוויני טוד' הסרט הגיע לתוצאה כמעט זהה ל'המלחמה של צ'רלי ווילסון' למרות שהוקרן במחצית ממספר הקולנועים שלו, וזה יפה, אבל המספרים שלו חריגים מעוד סיבה. ביום שישי, היום הראשון להקרנתם של שני הסרטים, 'סוויני' הוביל על 'צ'רלי' ביותר ממיליון דולר. יום לאחר מכן, המצב כבר היה הפוך. נראה כאילו הקהל ראה את 'סוויני טוד' לרגע, ומיד ברח. מה קרה? ככל הנראה, מה שהפחיד את הקהל הוא לא מזרקות הדם השופע שבסרט, אלא השירים. הטריילרים ל'סוויני טוד' שיקרו במצח נחושה: הם הראו את ג'וני דפ, הלנה בונהאם קארטר וסכינים, אבל כמעט שלא היה אפשר לשמוע בהם אפילו תיבה אחת של שיר. בלוגרים דיווחו שלהרבה מהצופים לא היה מושג שמדובר במיוזיקל, וכשהם גילו את גודל הזוועה (אנשים שרים שם כל הזמן! בלי שום סיבה!) הם ברחו כל עוד נפשם בם לסרט אחר.

באופן מעצבן, דווקא משום שמדובר בסרטים שנחשבים טובים, לא נראה בארץ את 'סוויני טוד' ו'המלחמה של צ'רלי ווילסון' בעתיד המיידי. כמו כל סרט ששמו נקשר ולו באופן רופף לאוסקר, הם יופצו בארץ בפברואר.

מנהג מרגיז אחר וידוע הרבה יותר של המפיצים בארץ הוא להעניק לסרטים שמות שאינם קשורים בשום צורה לשמותיהם המקוריים, והפעם הם קצת הסתבכו: לפני שנתיים יצא בארץ סרט שבמקור נקרא פשוט 'P.S.' (הכוונה ל'נ.ב.', לא לפלייסטיישן). המפיצים בארץ החליטו לקרוא לו 'נ.ב. אוהב אותך'. עכשיו יוצא בארה"ב סרט אחר, בשם 'P.S. I Love You'. איך יקראו לסרט הזה בארץ? 'נ.ב. אני אוהב אותך 2'? לא, רגע, אני יודע: נקרא לו 'קליק'.

בכל מקרה, בסרט, הילארי סוואנק נשואה לג'רארד באטלר, המכונה המלך לאונידס. לשמחתם הרבה של צופי '300', לאונידס מת בשלב מוקדם של הסרט, בייסורים קשים, יש לקוות. אבל אז מתברר שהנודניק הזה לא עוזב את אשתו גם אחרי המוות – הוא השאיר לה לפני מותו סדרה של מכתבים ו"משימות" שעליה לעשות, כאלה שמן הסתם אמורות לשחרר אותה מהעבר ולתת לה לצעוד אל העתיד. נשמע שמאלצי באופן בלתי נסבל? על פי המבקרים, בהחלט. בסרט משתתפים גם ליסה קודרו, קאת'י בייטס וספייק, והוא הגיע למקום השישי עם 6.5 מיליון דולר.

הסרט החדש האחרון ברשימה הוא אכזבה. לאחרונה היה נדמה שלג'אד אפטאו יש מגע זהב; פחות או יותר בכל קומדיה מאוד מצליחה שיצאה בשנים האחרונות הוא היה מעורב בדרך כלשהי. הוא כתב את 'בתול בן 40', הפיק את 'לילות טלדגה' ואת 'סופרבאד', וביים את 'Knocked Up'. גם את 'Walk Hard: The Dewey Cox Story' הוא כתב והפיק, אבל הפעם זה לא עזר. הסרט הוא פארודיה ישירה על סרטי ביוגרפיה-מוזיקלית, וספציפית על 'ריי' ו'הולך בדרכי'. ג'ון סי. ריילי משחק ושר בתפקיד הזמר דיואי קוקס, הנזכר בחייו, שמן הסתם עירבו ילדות קשה ועניה, הצלחה בין לילה ונפילה אל הסמים. את המבקרים הסרט מאד מצחיק, מה שבהחלט נדיר כשמדובר בפארודיות אבל לא נדיר כשמדובר בסרטים שג'אד אפטאו מעורב בהם. אבל את הקהל הסרט לא עניין, לפחות לא כשהקולנועים מציעים כל כך הרבה אפשרויות אחרות. הוא הכניס 4.1 מיליון דולר בלבד, והגיע למקום השמיני.

במקום התשיעי נמצא 'מצפן הזהב' האומלל, שאחרי שלושה שבועות עדיין לא הגיע אפילו להכנסות של 50 מיליון דולר. את העשיריה חותם 'ג'ונו', שמחליף את 'כפרה' בתפקיד הסרט שמשתחל לעשיריה למרות הפצה מוגבלת (כ-300 בתי קולנוע). 'ג'ונו', הקומדיה של ג'ייסון רייטמן בכיכובה של אלן פייג' כטינאייג'רית הריונית, מנסה להשתחל לאוסקר על תקן ה'מיס סאנשיין הקטנה' של השנה, וכמו שזה נראה, זאת עשויה להיות משימה אפשרית. אל תטעו במקום הנמוך שבו הוא נמצא – ממוצע ההכנסות לאולם הגבוה מאוד שלו מראה שלסרט הזה יש עוד הרבה עתיד בעשיריה, ואני לא אתפלא אם הוא ימשיך להסתובב בה עוד חודש לפחות.

אל חגיגת הכריסטמס ההמונית יצטרפו במשך השבוע גם 'הנוסע השמיני נגד הטורף 2', הדרמה 'The Great Debaters' עם דנזל וושינגטון וסרט הילדים 'The Water Horse'. יהיה כיף.

הרשימה המלאה: המספרים מייצגים את הכנסותיו של הסרט במהלך שלושת ימי סוף השבוע (שישי-ראשון) בארה"ב, במיליוני דולרים. המספרים בסוגריים מייצגים את הכנסותיו הכוללות של הסרט עד היום, במיליוני דולרים.

1. National Treasure: Book of Secrets – 45.5 (45.5)
2. I Am Legend – 34.2 (137.5)
3. Alvin and the Chipmunks – 29.0 (84.9)
4. Charlie Wilson's War – 9.6 (9.6)
5. Sweeney Todd – 9.4 (9.4)
6. P.S. I Love You – 6.5 (6.5)
7. Enchanted – 4.2 (98.4)
8. Walk Hard: The Dewey Cox Story – 4.1 (4.1)
9. The Golden Compass – 4.0 (48.4)
10. Juno – 3.4 (6.4)
תגיות: