דו"ח קופות שבורות – 16.9.2007

מאת
דורון פישלר
– פורסם ב 17 בספטמבר 2007Posted in: חדשות

אם מסתכלים על ראש הטבלה, זה היה שבוע חלש מאוד. טוב, עכשיו ספטמבר, האכזר בחודשים, ואף אחד לא מצפה לגדולות ונצורות מאף סרט. אבל עוד דבר שקורה בספטמבר, אחרי שנגמרה תרועת הפסטיבלים של ונציה וטורונטו, הוא תחילת הזליגה של סרטי הסתיו לבתי הקולנוע. לא שוברי הקופות, אלא הסרטים שעוד יצברו באז, ובסופו של דבר, עם קצת מזל, תראו אותם בקולנוע לב או ברשימת המועמדים לאוסקר. ברשימת עשרת הגדולים לא תמצאו את הסרטים האלה – צריך לחפור קצת יותר עמוק.

כמו בשבוע שעבר, סרט חדש כבש בסערה את המקום הראשון, אבל זו היתה סערה בכוס מים לא גדולה במיוחד. 'האמיצה', סרטו של ניל ג'ורדן ('משחק הדמעות') עם ג'ודי פוסטר, יכול ליהנות מהיוקרה של המקום הראשון, אבל בתכל'ס הכניס רק 14 מיליון דולר. וזאת אכזבה. בשנים האחרונות ג'ודי פוסטר אמנם לא עשתה הרבה סרטים, אבל נראה שבניגוד לשחקנים אחרים, שלא יודעים להגיד לא (בלי להזכיר שמות. אפילו לא את שמה של סקרלט ג'והנסון) היא בוררת את הסרטים שלה היטב. אחרי 'החדר' (פתיחה של 30 מיליון דולר), 'הטיסה' (25 מיליון) ו'האיש שבפנים' (29 מיליון), אפשר היה לחשוב שהנוכחות של פוסטר בפוסטר של סרט מתח מבטיחה לו הכנסות נכבדות. לרוע המזל, 'האמיצה' הפריך את התיאוריה הזאת.

'האמיצה' הוא עוד וריאציה על הסיפור העתיק בעולם: הרעים הרגו לגיבור/ה מישהו יקר, הגיבור/ה תופס אקדח (או חרב סמוראים) ודואג שהם לא יעשו את זה יותר. הביקורות היו, כמו שאומרים באנגלית, All over the place: שבחים, קיטורים וכל מה שבאמצע. פוסטר (וגם טרנס הווארד) קיבלו מחמאות, אבל המוסריות המפוקפקת של הסרט וכמה פיתולי עלילה לא משכנעים לקראת הסוף הפריעו לרבים. היו ששיערו שהסרט לא הצליח להצליח בגלל האווירה הקודרת מדי בטריילרים; אני הייתי משער שזה קשור יותר למשפט שפוסטר אומרת בטריילר, "אני רוצה את הכלב שלי חזרה". בסרט, בהקשר הנכון, המשפט הזה אולי נשמע טוב; בטריילר, מוצא מהקשרו, הוא נשמע (עם כל הכבוד לכלבים ובעליהם) בערך כמו השורה הקלאסית של ניקולס קייג', "אמרתי לך להחזיר את הארנב לקופסה" ב'קון אייר'. הסרט מגיע לארץ ב-26 לחודש.

'3:10 ליומה', האכזבה המנצחת של השבוע שעבר, ירד השבוע למקום השני, עם 9 מיליון דולר. והאמת – היה יכול להיות הרבה יותר גרוע. הירידה שלו היתה של 35% בלבד, נמוך לגבי סרט אקשן, והקהל, אם לשפוט על פי הציון בימד"ב, מתלהב. הסרט אולי לא יצליח להחזיר את תקציב ההפקה שלו בקולנוע, אבל כנראה יגיע לא רחוק משם, וצפויים לו חיים ארוכים ומכניסים ב-DVD. אם אתם רוצים לראות עד כמה יותר גרוע זה היה יכול להיות, רק תסתכלו על 'לירות כדי להרוג' שעף מהעשיריה אחרי שבוע בודד וירידה של 55%.

אל המקום השלישי נכנסה הקומדיה 'Mr. Woodcock'. כלל אצבע: כששמו של הסרט מכיל שם משפחה יעני-מצחיק, כדאי להיכנס למקלטים הממוגנים. ואכן, 'מר וודקוק' מסתמן, על פי הביקורות, כקומדיה מיותרת, למרות בילי בוב ת'ורנטון. כשהיה בבית הספר, האויב הגדול ביותר של ג'ון (שון וויליאם סקוט) היה מר וודקוק (ת'ורנטון), המורה הסאדיסט לספורט. שנים לאחר מכן, הוא מגלה שאמא שלו (סוזן סרנדון) עומדת להתחתן עם אותו וודקוק שנוא נפשו, וחייב לעצור את זה. זה לא מספיק מצחיק, והסרט הכניס 9 מיליון דולר.

אל המקום הרביעי הגיע הסרט הטוב ביותר בהיסטוריה של הקולנוע, 'Dragon Wars'. אם השם לבדו לא מספיק כדי לגרום לכם להבין למה הוא קיבל את התואר (יש שם דרקונים, ויש בינהם מלחמות. צריך עוד?) נוסיף שיש בו גם דינוזאורים (לחלקם יש משגרי טילים על הגב), ונחשים באורך של (בהערכה גסה) כקילומטר, ושהוא קוריאני. הבמאי יונג-ריי שים התכוון כנראה לכבוש את העולם, ולכן צילם את הסרט באנגלית, עם שחקנים אמריקאים (אלמונים), ומיקם אותו בלוס אנג'לס. ולמרות זאת, הוא הצליח בעיקר בקוריאה (שם זה היה הלהיט הגדול ביותר של הקיץ, עם הכנסות של 52 מיליון דולר – אם כי הוא לא הצליח לשבור את שיא ההכנסות של 'המארח'). בארה"ב הסרט הכניס 5.4 מיליון דולר בלבד, לא בדיוק תחרות ל'רובוטריקים'. באשר לביקורות, אפילו בקוריאה הסרט נקטל, ובארה"ב הסרט לא הוצג למבקרים בכלל. מבין האמריקאים שאכן צפו בו, אחד ניחש ששם הבמאי, יונג-ריי שים, משמעותו "אווי בול" בקוריאנית. אני כל כך חייב לראות את זה.

אז זה, פחות או יותר, מה שקורה בראש הטבלה. אבל כאמור, הדברים המעניינים קורים למטה. 'Across the Universe' הוא המחזמר המשונה של ג'ולי טיימור, המורכב כולו משירי ביטלס; 'In the Valley of Elah' הוא סרט מלחמת המפרץ השניה של פול האגיס, האיש וה'התרסקות'; 'Eastern Promises' (או בעברית, 'סימנים של כבוד') הוא סרטם החדש של דייויד קרוננברג וויגו מורטנסן, שיצרו יחד את 'היסטוריה של אלימות' המאוד מוערך. שלושת הסרטים האלה יצאו השבוע להקרנה מוגבלת ביותר, כלומר בתי קולנוע בודדים ברחבי ארה"ב; אבל כל אחד מהם סחב איתו מטען באז גדול, והתוצאות – בהתאם. כמובן, לסרטים האלה לא היה צ'אנס להגיע למקומות גבוהים בטבלה, פשוט משום שסרט שמוקרן ב-9 אולמות לא יכול להתחרות בסרט שמוקרן ב-3,000 אולמות; אבל מבחינת ההכנסות פר-אולם, הם לוקחים בענק. ממוצע ההכנסות לאולם של 'על פני היקום' ו'סימנים של כבוד' גבוה יותר משל כל עשרת המקומות הראשונים – ביחד. כלומר, אילו הייתם נכנסים ברגע אקראי כלשהו בסוף השבוע למולטיפלקס שמקרין את כל עשרת הסרטים שבמקומות 1-10, וסופרים את כל הצופים הנוכחים בכל האולמות – זה עדיין היה פחות ממספר האנשים שהיו באותו זמן באולם אחד שמקרין את 'סימנים של כבוד'.

מבין השלושה, 'סימנים של כבוד' הוא היחיד שיגיע אלינו בקרוב (25.10), והוא גם האהוד ביותר: המותחן המאוד אלים הזה לא מאכזב את כל מי שהעריצו את 'היסטוריה של אלימות'. הוא גם זכה בפרס הקהל בפסטיבל טורונטו, אבל זאת לא חוכמה גדולה, כי הקנדים נוטים להצביע לקרוננברג (הוא משלהם). שני האחרים קצת יותר שרויים במחלוקת: ל'בעמק האלה' (עם טומי לי ג'ונס, שרליז ת'רון, סוזן סרנדון וג'יימס פרנקו) אמנם יש כמה מעריצים שקוראים לו יצירת מופת ו"יותר טוב מ'התרסקות'!", רבים אחרים קוראים לו בינוני ופחדני. ובעניין 'Across the Universe' – שילוב תמוה בין 'שיער', 'מולין רוז'' ו'צוללת צהובה' – החלוקה היא בין אלה שהתאהבו בסרט, לבין אלה שמכנים אותו אסון טבע מוחלט.

בשבוע הבא, הפצת שלושת הסרטים הנ"ל תתרחב, וייצאו גם 'האויב שבפנים 3', הקומדיה הרומנטית 'Good Luck Chuck' עם דיין קוק וג'סיקה אלבה, ו-'Sydney White' עם אמנדה ביינס בתפקיד שלגיה.

הרשימה המלאה: המספרים מייצגים את הכנסותיו של הסרט במהלך שלושת ימי סוף השבוע (שישי-ראשון) בארה"ב, במיליוני דולרים. המספרים בסוגריים מייצגים את הכנסותיו הכוללות של הסרט עד היום, במיליוני דולרים.

1. The Brave One – 14.0 (14.0)
2. 3:10 to Yuma – 9.1 (28.5)
3. Mr. Woodcock – 9.1 (9.1)
4. Dragon wars – 5.4 (5.4)
5. Superbad – 5.2 (111.3)
6. Halloween – 5.0 (51.3)3.
7. The Bourne Ultimatum – 4.2 (216.2)
8. Balls of Fury – 3.3 (28.9)
9. Rush Hour 3 – 3.3 (133.2)
10. Mr. Bean's Holiday – 2.7 (28.5)
תגיות: