סרט השנה של 'עין הדג' לשנת 2006 הוא:
עשרת המועמדים בסקר זה הינם עשרת הסרטים שקיבלו את מירב הקולות בסקר המקדים, בו התבקשו גולשי 'עין הדג' לבחור עד חמישה סרטים המועדפים עליהם מבין כל הסרטים שהוקרנו מסחרית בארץ במשך השנה.
71  |
הר ברוקבק |
| 28 |
האיש שבפנים |
| 48 |
ונדטה |
| 33 |
להרוג את המזל |
| 125 |
שודדי הקאריביים: תיבה של איש מת |
| 31 |
טיסה 93 |
| 94 |
הילדים של מחר |
| 33 |
מדעי החלום |
| 98 |
השתולים |
130  |
בוראט |
מספר מצביעים: 691
2006: בעיקר סטטיסטיקה
לפני שמתחילים עם הסטטיסטיקה הטהורה, קצת הרהורי פרשנות: זאת היתה שנה קצת משונה, בעיקר עבור הקולנוע ההוליוודי המסחרי. זאת לא היתה שנה רעה, אבל להיטי-ענק כמעט שלא היו. יותר נכון, היה רק אחד כזה סרט שכ-ו-ל-ם ראו, ורבים גם אהבו ('שודדי הקאריביים'). חוץ ממנו, לא היה סרט שהיה להיט קופתי ענק ושגם נחשב לסרט טוב ('צופן דה וינצ'י' קיבל אצלנו בדיוק שלושה קולות). ומכיוון שרבים מהמצביעים אצלנו (בשנים קודמות, לפחות) הם צופי בלוקבאסטרים, השנה היו קצת פחות קולות, שהתפרשו על פני יותר סרטים. למה אני מתכוון? 225 אנשים שלחו הצבעות בסקר המקדים השנה, קצת פחות מבשנה שעברה, אבל לא פחות מ-123 סרטים קיבלו לפחות קול אחד – יותר מבכל שנה אחרת מאז היות סקרי "סרט השנה" של עין הדג. גם הקרב על הכניסה לעשיריה, שהוא תמיד צמוד, היה צמוד יותר מאי פעם. כשאנחנו אומרים שכל קול קובע, אנחנו מתכוונים לזה: עד לספירת הטפסים האחרונים ממש, ההפרש בין המקום ה-10 למקום ה-17 עמד על 4 קולות בדיוק.
אבל הקולות הגיעו בסופו של דבר וההכרעה נפלה. כרגיל, עשרת הסרטים שקיבלו את מרבית הקולות נכנסו לסקר הגמר, והם מוצגים לשיפוטכם. מלבדם, הסרטים שקיבלו 10 קולות ומעלה הם:
11. בריק
12-14 (תיקו). קיס קיס בנג בנג; אקס-מן: המפלט האחרון; תזיזו ת'רגליים
15-16. מיס סאנשיין הקטנה; קזינו רויאל
17. תודה שעישנתם
18. מישהו לרוץ איתו
19-21. לילה טוב ובהצלחה; ג'ארהד; ימים קפואים
22. לחזור
23. מינכן
24. משימה בלתי אפשרית 3
25. מעבר ליער
26-32. אביבה אהובתי; המדריך לחיים בכפר; כרוניקה של אקדח; מחבואים; נקודת מפגש; חיים בין השורות; מעבר לכל דמיון
מה עוד?
• שמונה מהסרטים שהגיעו לעשיריה המובילה הם אמריקאיים. אחד ('הילדים של מחר') הוא בעיקרו בריטי, ואחד ('מדעי החלום') צרפתי.
• העשיריה השנה כוללת סרט המשך אחד בלבד. מעניין איך זה יהיה בשנה הבאה.
• כולם אוהבים קומדיות. אבל לא מצביעים עבורן. בכל שנות הסקר, היו בדיוק שני סרטים שהם באופן מובהק קומדיות לא מונפשים, לא מחזמר, לא אקשן עם בדיחות, לא דרמה קומית שנכנסו לעשיריה: 'ג'יי ובוב השקט מכים שנית' ב-2001, ו'בוראט' השנה.
• הסרט הישראלי שקיבל הכי הרבה קולות הוא (באופן קצת מפתיע, לדעתי לפחות) 'מישהו לרוץ איתו'. אחריו 'ימים קפואים', 'אביבה אהובתי', 'אדמה משוגעת' ו'שנת אפס'.
• ארבעה מהסרטים בעשיריה שייכים לבמאים שכבר הכניסו בעבר סרט לעשיריות הנבחרות של סוף השנה: מישל גונדרי ('מדעי החלום' השנה, 'שמש נצחית בראש צלול' סרט השנה של 2004), ספייק לי ('האיש שבפנים' השנה, 'השעה ה-25' ב-2003), גור ורבינסקי ('שודדי הקאריביים' היום, 'שודדי הקאריביים' פעם) ואלפונסו קוארון ('הילדים של מחר', 'הארי פוטר והאסיר מאזקבאן'). ששת האחרים הם סרטים של במאים שזוהי הפעם הראשונה שלהם בעשיריה.
• כמה אירוני: השנה יצאו יותר סרטי אנימציה מבכל שנה אחרת בהיסטוריה. ודווקא השנה, בפעם הראשונה בתולדות סקרי סוף השנה שלנו, העשיריה המובילה אינה כוללת אף סרט אנימציה. לעובדה הזאת יש כמה השלכות: קודם כל, זו הפעם הראשונה שבה פיקסאר מוציאים סרט שלא נכנס לעשיריה ('מכוניות', שקיבל מספר קולות לא מרשים). ומה שיותר חשוב – מכיוון ש'תזיזו ת'רגליים' אמנם היה קרוב אך לא הגיע לגמר, העשיריה השנה נטולת כל סרט בהשתתפות אלייז'ה ווד. וזה אומר:
• בפעם הראשונה בשש שנות הסקר, סרט השנה של 'עין הדג' יהיה סרט שאלייז'ה ווד לא משתתף בו. היסטוריה בהתהוותה.
ברוך שוותרנו מאלייז'ה ווד.
לפחות בסקר שנתי אחד לפחות.
ולגבי הרשימה, הילדים של מחר קיבל את הקול שלי בלי התלבטות כאמור, אבל במהלך שקראתי אותה לא האמנתי כמה סרטים זניחים (לדעתי) הצליחו להשתרבב אליה. מילא "האיש שבפנים" ו"מדעי החלום" שלגבם היה איזשהו הייפ שאני יכול להבין, אבל "ונדטה"? "להרוג את המזל"? שני הסרטים הסתמיים והמאכזבים הללו? נו, כנראה שהטעם שלי בסרטים משתנה עם הזמן. העיקר שסרט השנה שלי הצליח להגיע לרשימה.
'להרוג את המזל' הוא ההפתעה הכי גדולה מבחינתי.
לא שהוא סרט גרוע, אבל לא היה לי מושג שמספיק אנשים ראו אותו, שלא לדבר על זוכרים אותו, הס מלהזכיר אהבו אותו מספיק כדי להביא אותו אפילו קרוב לעשרת הגדולים. אבל תשמע – העם אמר את דברו.
ובקשר ל'ונדטה' – לא שמעת את הבאז סביבו?! איפה היית במרץ?
'להרוג את המזל' הוא ההפתעה הכי גדולה מבחינתי.
חשבתי שהבאז הגדול סביב ונדטה היה *לפני* שהוא יצא.
(לא שיש לי בעיה עם ההופעה שלו ברשימה – לדעתי הוא היה סרט מאוד כיפי)
לא כזה מפתיע
הסרט "מישהו לרוץ איתו" משודר מחר (ובשבת הבאה) בהוט בגרסת המיני-סדרה שלו ואני מניח שהפרומואים אליו הכניסו אותו לתודעה עבור הרבה אנשים.
את הרשימה המקדימה מילאתי די בחטף ורק לאחר ששלחתי את הטופס הכיתי מטאפורית במצחי – שכחתי לציין את "הילדים של מחר" שבסופו של דבר זכה עכשיו לקולי בסקר. הופתעתי, לטובה, לגלות את "להרוג את המזל" בסקר אם כי אם אפשר היה להחליף בינו לבין "קיס קיס בנג בנג" זה היה מתאים יותר.
חבל על בריק
סרט השנה שלי, שהפעם לא נכנס לעשירייה (נדמה לי שזו הפעם הראשונה). בהעדרו, אצביע ל"השתולים", שהיה השני ברשימה שלי.
חבל על בריק
אכן חבל על בריק, שהוא גם סרט השנה שלי. (מבין אלה שיצאו לקולנוע. אני מעדיף את hard candy מבין אלו שלא).
בהיעדרו, אני הצבעתי דווקא ל"איש שבפנים" שעשה כמה דברים שטרם נעשו, והוא בעיקרון אחלה סרט.
אה, ואולי נפטרנו ממר ווד
אבל נדמה לי שכלל (דג) הזהב, הקובע כי "לא יזכה סרט בפרס דג הזהב ובסקר סרט השנה באותה שנה" יחזיק גם השנה; ויתר על כן, ייתכן שנראה חזרה לכלל הישן, שקבע שהזוכה בסקר סרט השנה הוא תמיד סרט עם שם ארוך שמתחיל באות ש'.
אחלה סטטיסטיקה
נחמד לראות שהרגלי הצפייה מתרחבים. רק סרט אחד הוא באמת שובר קופות, אז אולי אנחנו לא עד כדי כך נשלטים על ידי המיינסטרים. :)
אתם יכולים אולי
לפרסם את עשרת הסרטים שנכנסו לסקר, מדורגים לפי מספר ההצבעות שקיבלו בסקר המקדים?
לא.
איפה ''סופרמן חוזר''?
חחחחחח, מגיע לו. סרט אידיוטי. בהחלט האכזבה הכי גדולה של השנה.
2006: בעיקר סטטיסטיקה
5 שנים אני באתר, מגיב פה ושם, לא נכנס לדיונים. ואני כותב את התגובה הזו לאחר שסיפרת שהיו השנה פחות מצביעים, יכול זה לא משקף הלך רוח – אבל משהו כואב לי באתר הזה. משהו לא טוב קורא לו-אל תמחק אותי כי אני אומר זאת מתוך הערכה ואהבה לאתר זה. ואני אנמק את דברי.
אם האתר רוצה להתקדם להשאר רלוונטי, הוא אינו יכול להסתמך על בקורות, רק על בקורות של אנשים הרוצים לכתוב בגלל שהם לא אוהבים בקורות קולנוע. ולמה? רוב הבקורות שאני קורא הן לא ברמה של לפני ארבע שנים הן לא גרמו לי לחשוב, יש לעיתים בקורות שהניסוחים והנימוקים ברמה לא טובה בלשון המעטה, ובכלל הכותרת אנשים של סובלים בקורות קולנוע, נראה לי קצת מיותר, בסופו של דבר אני קורה בשביל להבין את הסרט לקרוא בו דברים של הבנתי מאותה צפייה חד פעמית, מבקרי קולנוע מספרים שהם רואים את הסרט פעמיים, אולי גם אתם צריכים לחייב את הכותבים שלכם לראות את הסרט פעמיים.
כתבות ולא בקורות- ראיונות (כמו אם לרנר) אולי בכלל לתרגם מאמרים כבדי משקל, לא להתבייש להיות פלצניים, די!!! גדלנו אנחנו אוהבים להתפלצן, ורוב הדיונים המעניינים הם פלצניים, אנחנו קוראים הארץ ואפליו קליין.
אני מקווה שאני מצליח להתנסח כמו שצריך.
יום טוב.
אני מעריך את הביקורת
(ומעדיף להתייחס אליה במקום אחר), אבל היא לא רלוונטית לעניין מספר המצביעים הקטן יחסית בסקר המקדים. יש לנו דרכים אמינות יותר מסקרים כדי לקבל סטטיסטיקות על מספר הגולשים באתר, ואנחנו יודעים שמספר הגולשים בשנה האחרונה עלה, ולא ירד. כך שלא זו הסיבה לירידה במספר המצביעים.
ואם לומר משהו על הסקר המקדים,
לא הצבעתי בו כי למרות שהיו סרטים טובים, השנה לא ראיתי מספיק כדי שתהיה לי רשימה של כאלה שאני יכול לומר 'אלה ראויים להיות סרטי השנה'. מאותה סיבה נמנעתי גם בסרט הזה (לא ראיתי עדיין את 'הילדים של מחר', ולמרות שנהניתי מאוד בכמה אחרים, לא הרגשתי שהם "סרטי שנה").
באשר לביקורות, אני יכולתי להתלונן שיש קצת יותר מדי שניצקליניות לטעמי בזמן האחרון. אולי זה אומר שהכלל הקבוע, אם מבקרים אותך מימין ומשמאל אתה במקום טוב באמצע, נכון גם כאן.
מש''א על כל מילה.
התגעגעתי לתחושת הדז'ה-וו המטרידה הזו, האמת.
(לילי, גאה בעצמה עד מוות על הודעה שנכתבה ממחשב ללא אותיות בעברית על המקלדת, ומנצלת את ההזדמנות להתנצל מראש על הודעות בימים הקרובים – ההקלדה העיוורת שלי חלודה במקרה הטוב ומעולם לא היתה קיימת אם להיות מציאותית)
2006: בעיקר סטטיסטיקה
רגע רגע!!!
באיזה סרטים "מצטיינים" אלייז'ה השתתף, מלבד שר"ה כמובן?
שמש נצחית בראש צלול
ו''עיר החטאים''
ובחזרה לעתיד 2.
ואת כל סקרי סיכום השנה הקודמים,
אפשר לראות כאן:
http://www.fisheye.co.il/static/yearendpolls.htm
שנה מעולה לקולנוע!
ראיתי את רב הסרטים חוץ מ -4.
ובחרתי בבוראט.
לא רק בגלל הקונצנזוס האסטרונומי שהוא יצר, וגם לא בגלל שטכנית הוא הסרט דובר העברית המצליח בכל הזמנים.
בחרתי אותו מסיבה פשוטה שהוא פשוט גאוני!1 ההומור הוא וולגארי ושנון והביקורת שלו נוקבת. סשה ברון כהן שולט!1
*הר ברוקבק – סרט נפלא, אך מבחינתי הוא שייך לשנת 2005 למרות שהגיע אלינו יותר מאוחר.
*האיש שבפנים – סרט בינוני מינוס, שאני בכלל לא מבין את כל ההייפ סביבו. אף לא אהבתי את ספייק לי – אוברייטד.
*טיסה 93 – מדהים מכל בחינה טכנית אפשרית, אבל קצת מנוכר רגשית, למרות הכל מופת שנכנס בצדק לרשימה של סרטי השנה.
*השתולים – המועמד השני מבחינתי, סרט כבד שהוא בידור איכותי שנוגע בעומק לפעמים.
שודדי הקאריביים – סרט פאן טהור! עשוי בצורה מדהימה, כמעט ולא נופל בכלום.
שנה מוצלחת!
2007 – נקווה שתהיה יותר…
זומג, תגובה (כמעט) ראשונה?..
"בפעם הראשונה בשש שנות הסקר, סרט השנה של 'עין הדג' יהיה סרט שאלייז'ה ווד לא משתתף בו."
ועל זה לבד אפשר לומר "הידד".
בלי לבטים בכלל בחרתי ב"ונדטה", שבכלל שכחתי שיצא ב-2006, אבל דפיניטלי עשה לי את השנה, איזו שנה שלא תהיה.
ואוו
אחד. סרט אחד שבחרתי נכנס לעשיריה ("מדעי החלום").
שניים. שני סרטים שמופיעים בעשיריה לא ראויים לדעתי לחלוטין להיות בה – "שודדי הקריביים" הוא סרט כיפי מאוד, אבל רחוק מלהיות אחד מהעשרה הטובים ביותר השנה. הוא גם פחות טוב מהראשון. השני הוא ממש הפתעה עבורי – "להרוג את המזל"? עוד סרט פשע-מתוחכם נוסחאתי, מהגל ששוטף אותנו בשנים האחרונות? ועוד אחד לא כזה מיוחד ויוצא דופן…
שלושה. בחרתי גם שלושה שחקנים ברשימת ההופעות הטובות ביותר. אני בספק אם אפילו אחד מהם יכנס לרשימה (אבל אם כן – אני יודע מי זו תהיה).
ארבעה. כדי להגיע לארבעה סרטים שבחרתי צריך להרחיק עד המקום 20 ברשימה. הטעם שלי עד כדי כך שונה?
חמישה. חמישה סרטים מהרשימה הזו ראיתי השנה – "האיש שבפנים", "ונדטה", "להרוג את המזל", "שודדי הקריביים" ו-"מדעי החלום". מתוכם, כאמור, שניים לא ראויים לדעתי להמנות על העשיריה הטובה. "ונדטה" ו-"האיש שבפנים" (גם הוא סרט פשע-מתוחכם, אבל עשוי בצורה הרבה יותר טובה) – אולי כן.
שמור את הביקורת
לזמן בו 'שודדי הקאריביים' יזכה בסקר, בקרוב.
שמור את הביקורת
מי יתן ורגע זה לא יגיע לעולם.
עם כל חיבתי לג'וני דפ – לא, בבקשה לא.
גם אני במספרים
אחד מהסרטים שבחרתי בסקר המקדים, קבל פחות מעשרה קולות – שלוש הלוויות של מלכיאדס אסטרדה. נדמה לי שזו הפעם הראשונה שכמעט כל הסרטים שבחרתי זוכים למספר מכובד של קולות.
שניים מהסרטים שבחרתי נכנסו לסקר – האיש שבפנים והשתולים. למרות זאת, סרט השנה שלי (אני עובד על זה) לא בסקר. מבין שניהם, הצבעתי להשתולים.
שלושה מהסרטים בסקר ראיתי בקולנוע – הר ברוקבק, השתולים ובוראט.
שלושה מהסרטים בסקר לא ראיתי – ונדטה, הילדים של מחר ומדעי החלום.
ארבע מתוך חמש פעמים הגיע סרט השנה של דג הזהב[1] למקום השני בסקר. האם הילדים של מחר יהיה לראשון שיזכה בשני התארים?
ראיתי שבעה מהסרטים בסקר, ששה מתוכם מאוד אהבתי ורק אחד – להרוג את המזל, הותיר אותי אדיש.
[1]אם נחשיב את דו"ח מיוחד כנציג שנת 2002 במקום דוני דארקו שלא הופץ בארץ בקולנוע.
אני לא בדיוק זוכרת מה היו הבחירות שלי,
נדמה לי שבחרתי בבוראט, להרוג את המזל, שה"ק 2 והילדים של מחר [ועוד סרט, שאותו אני לא זוכרת]. כל אחד מהסרטים הללו הוא סרט שונה לגמרי, ולכל אחד מהם מעלותיו שלו. הבחירה ביניהם תהיה קשה.
אגב, מתוך כל העולים לגמר, ראיתי 6. [גם את ונדטה והאיש שבפנים.]
הילדים של מחר – איכותי ברמות. מעניין, מותח, מקורי ועם זאת מספר סיפור מוכר. המשחק היה מצוין, התחושה ריאליסטית עד אימה. מכל הסרטים שראיתי השנה, כולל סרטי האימה, הסרט הזה השפיע עלי באופן הכי עמוק והכי הפחיד אותי. ואני גם אוהבת את קלייב אואן ואת ג'יליאן מור.
שה"ק 2 – אולי הסרט שהכי נהניתי ממנו השנה [אחרי כלה ודעה קדומה, כמובן], וראיתי אותו מספר לא מבוטל של פעמים, שבמהלכן אני נהנית כל פעם מחדש. לא נופל מהסרט הראשון בכלום ואף מוסיף לו – משעשע, עמוס בכל טוב, ואני גם אוהבת את ג'וני דפ.
בוראט – פצצת אנרגיה קזחית. בוראט הצחיק אותי מאוד בצפיה הראשונה והפיל אותי מהרגליים בשניה. כן, הוא עמוס בהומור פיפיקקי, אבל כשזה עשוי בטוב טעם [בערך] וכשזה כל כך מצחיק – איך אפשר שלא לצטט קטעים שלמים במסיבות כיתתיות?
ואני גם מאוהבת בסשה ברון כהן.
להרוג את המזל – לכאורה, מדובר בסרט די זניח, שלא נוצר סביבו הייפ גדול. אבל להרוג את המזל היה פשוט סרט מצוין – לא כבד ומזעזע כמו הילדים של מחר, לא יותר מדי כמו שה"ק 2, לא רק קורע מצחוק כמו בוראט [ אלא עם הומור אנטיליגנטי] ובניגוד לשלושת הסרטים האחרים בהם היו רגעים מתים מסוימים, להרוג את המזל שמר אותי דרוכה ועירנית לכל אורכו. ג'וש הארטנט עושה עבודה מצוינת, קינגסלי ופרימן נהדרים, לוסי ליו משעשעת ביותר, והסרט לא מזלזל באנטיליגנציה של הצופה ומצליח להפתיע.
כן, יכולתי להצביע לבוראט, שבאמת היה הכי יחודי ומלבב מכל הסרטים. או לשה"ק 2 הענקמוני, או להילדים של מחר המפעים והמזעזע. אבל אנשים אחרים יצביעו להם, והם יסתדרו גם בלי קולי הקטן. ללהרוג את המזל אין פריווילגיה של סרט ענק ומדובר, למרות היותו סרט מצוין. לכן הוא קיבל את קולי.
חוץ מזה, אני אוהבת את ברוס וויליס.
להרוג את המזל?
לא מזלזל באינטליגנציה של הצופה?
כן, בטח.
מעמיד פנים שהוא סרט חכם – כן. סרט חכם? לא.
באילו נקודות בסרט הרגשת שהוא מזלזל
באינטליגנציה שלך?
כריות קטנות
אגב, יש משהו מעניין בלהציץ עכשיו בסקר הזה:
כתבה מספר 3072
מתוך עשרת הסרטים שם, רק שניים מצאו את דרכם לסקר "סרט השנה"; שלושה בכלל לא יצאו השנה, וארבעה מחמשת האחרים היו רחוקים מאוד-מאוד מהעשירייה הראשונה. מה זה בא להגיד לנו? שצריך להיזהר מציפיות גדולות.
איזה 2?
אני סופר רק את סין סיטי, ואולי המעיין אם מתעקשים.
איזה 2?
השניים שנכנסו לסקר: ונדטה, שודדי הקריביים 2.
השלושה שלא יצאו לקולנוע: עיר החטאים 2, סורק אפלה והמעיין.
מסיבות שונות לחלוטין
'המעיין' לא הוקרן בארץ עדיין, אבל יוקרן (כנראה) בקרוב.
'סורק אפלה' לא הוקרן בארץ, וגם לא יוקרן.
'עיר החטאים 2' לא הוקרן בארץ, לא הוקרן בשום מקום אחר, לא הושלם, לא צולם, ולמעשה לא בטוח לגמרי שיהיה קיים אי פעם.
פאדיחות.
הבמאי של מחר
המסר מרודד והפוליטיקה בעייתית, אבל חוץ מעלה הילדים של מחר הוא סרט מושלם- הייתי אומר שהוא נראה כמו מיליון דולר אבל הסכום האמיתי כולל עוד 3-4 אפסים.
קווארון הוא שפילברג החדש- לא בקיטש ובסופים הנצחיים אלא ביכולת הטכנית, מאז טוראי ראיין לא ראיתי אקשן מבויים כזה וקשה לי להאמין שאראה בקרוב. תנו לי עוד סרטים שלו ומהר- מצידי שיביים את שמעון פרס עומד וקורה מספר הטלפונים של באר שבע…
ראיתי 9
את רובם אהבתי.
הר ברוקבק- דרמה אנושית מרגשת וסוחפת, אם כי קצת מפחות מהערכה לה היא זוכה.
האיש בפנים- סרט מתח שהוא גם מותח וגם חכם, אבל הוא לא נשאר איתי זמן רב אחרי הצפייה.
ונטדה – בסופו של דבר, סרט חביב.
שודדי הקאריבים – בדיוק כמו הראשון, מטופש ומהנה.
טיסה 93- מצמרר, מרגש ברמה שנדיר למצוא בקולנוע, אבל זה נובע גם מכך שלא עבר זמן רב מאז האירוע ההיסטורי.
הילדים של מחר- היה בחמישיה שלי. במאי בעל חזון יוצא דופן שמרשים עם סצנות וירטואוזיות וגם עם דמויות אנושיות (בעיקר זו שמגלם מייקל קיין), כמעט סרט השנה שלי.
מדעי החלום- ברט השנה שלי- גם בזכות קטעי החלום עיתרי הדמיון וגם בזכות הקומדיה הרומנטית המקסימה שיש "במציאות", גם בגלל השילוב בניהם, בגלל הדיאלוגים המעולים, בגלל המשחק, התפאורה והתחושה החמימה שהסרט עשה לי בלב.
השתולים- סרט אקשן מצוין מן הפתיחה כמעט עד לסיום, אבל מסקורסזה אני מצפה ליותר.
בוראט- הסרט המצחיק של השנה.וגם מכיל מספר קטעים עם מסר ורגע מרגש אחד שבוראט מגלה על עברה המיני של פמלה אנדרסון.
איזה סקר משונה
בחיי, לא הייתי מאמין שאלה יהיו עשרת הסרטים. משונה ביותר. יש כאן לא מעט בחירות שמפתיעות אותי (וכן, אולי חלקם מסיבות לא לגמרי אמינות):
• הר ברוקבק- תמיד מפתיע אותי לגלות סרטים מלפני כמעט שנה בסקרים נוכחיים. הוא נראה לי ישן שכזה (באופן יחסי כמובן), ועל כן יהיה לי מוזר לבחור בו, עם כל אהדתי כלפיו.
• שודדי הקאריביים- אולי פחות עניין של הפתעה, אבל קצת אכזבה. נכון, סרט מהנה ומבדר, אבל סרט השנה? באמת? שלא תבינו אותי לא נכון, כל ליבי נמצא עם ג'וני, מאז ומעולם, אבל בכל זאת, זאת הייתה מעין רכיבה על ההצלחה של הסרט הראשון, ו… זהו פחות או יותר (ואל תגידו לי שהתירוץ הזה לעלילה באמת עבד).
• טיסה 93- נורא אהבתי אותו האמת, ואני מרוצה שהוא כאן. רק לא הייתה לי תחושה שהרבה אהבו אותו, אם ראו אותו בכלל, ועל כן ההפתעה.
• האיש שבפנים- ת'אמת שאני ממש שמח שהוא כאן, כי בדיוק אתמול לקחתי אותו בדויד ואני תכף זז לראות אותו, אז יהיה מעניין לראות. מה שמוזר הוא, ששוב, כמו טיסה 93, לא הייתי מודע לאהדה שהוא קיבל. זכור לי כן שנראה לי רד זרק איזו הערה חיובית לגביו, מה שהוביל לזה שלקחתי את זה.
• להרוד את המזל- אני מתחיל לחזור על עצמי, כן, אבל זה? אנשים דיברו עליו כאן, ציינו אותו באופן מיוחד? לרוב אני מרגיש שהבחירות לסקר הסופי נורא הגיוניות, מתאימות למה שמרחש בקרב האנשים באתר (תראו אותי, הפכתי להיות מומחה אעלק) אבל זה ממש נעלם לי מהעין. אז מה, שווה צפייה?
•הילדים של מחר- עכשיו הגענו לחלק המעצבן של הסקר- הסרטים שטרם ראיתי וחבל לי שכך. התעכבתי כל כך על לראות את זה שפספסתי את זה בקולנוע, ועכשיו אני אצטך לחכות לדויד. חבל.
• מדעי החלום- היייתה לי תחושה שלא אהבו את הסרט הזה, ובגלל זה גם לא ראיתי אותו. הוא טוב, באמת? ציפיתי למשו מוצלח מגונדרי, אבל אז באו ואמרו לי דברים רעים על הבחור. אוף, בולבלתי!
• השתולים- כן, כן, אני אראה, דיי כבר.
• בוראט- דיי, נמאס לי. אני מצטער, אבל עם כל המחמאות והאהדה שהוא מקבל, אני לא יכול להתעלם מזה שזה נראה לי כמו אחד הסרטים היותר דפוקים מזה הרבה זמן. לא ראיתי אותו, אני אודה, וכן, אני בטוח שאם אני אצפה בו אני אצחק נורא, אבל אני גם מרגיש שהוא יוריד לי את מנת המשכל במידה ניכרת. עד כדי כך הוא כובש צופים? באסה, הא?
• ונדטה- הסרט היחיד מהרשימה שראיתי שאני מצדיק את נוכחותו וגם לא מפתיע לראות אותו כאן. מה אני אעשה? פורטמן, אנרכיזם, פיצוצים, מבטא בריטי. אלא דברים שאני פשוט לא יכול לעמוד בפניהם, בטח לא כשהם ככה ביחד.
אגב, אני מתנצל על כל הכתיבה המיותרת שנשפכה לי כאן. אני לרוב לא סובל את זה כשמתחילים לנתח סרט סרט, אבל פשוט לא יכלתי לעמוד בפיתוי.
לזה לא ציפיתי.
מתוך חמש הבחירות שלי הגיע בדיוק סרט אחד לעשיריה. אם כן, 'הילדים של מחר' הבעייתי אך עוצר נשימה מקבל את קולי. רק מה, מה אהבתי בו כבר פירטתי, אז כרגע נשאר לי בעיקר להסביר למה אני לא בוחר באחרים. אחד מהם ('מדעי החלום') לא ראיתי. שמונה פשוט היו פחות טובים.
•הר ברוקבק- זוועת עולם. לא פחות. מילא שהוא ארוך הרבה יותר מדי, אבל יחס כל-כך שטחי וסטריאוטיפי כלפי הומואים לא רואים אפילו בסרטי 'מת לצעוק'.
•האיש שבפנים- מותחן עשוי טוב ומרענן, ותו לא. לא שיש לי תלונות, זה הישג בלתי מבוטל בפני עצמו. אני פשוט לא בטוח שסקר סרטי השנה הוא המקום שלו.
•ונדטה- פשוט נחמד מכדי להיות דיסוטופיה מוצלחת. לפחות הוא אסתטי מספיק כדי לא לשעמם.
•להרוג את המזל- תסלחו לי שאני שואל, אבל איפה הייתם כולכם, אותם אנשים שהצביעו לו בסקר המקדים, כשהביקורת עליו עלתה? עד לרגע זה לא היה לי מושג שהסרט הזה אהוד. בכל מקרה, גם אני אהבתי. כן, עוד קומדיית פשע עם שלל מניירות, אבל המינון כל אחת מהן והחיבור שלה לסרט כמעט מושלמים. וזהו. אבל באמת זהו. לא יותר מזה.
•שודדי הקאריביים 2- גילטי פלז'ר. בנוי הרבה פחות טוב מקודמו וגור ורבינסקי מוכן למכור את אחותו עבור גאג מצחיק, אבל מכיל שורה של רגעים מקסימים ודמויות מרנינות. מאוד נהניתי בו. ובכל זאת, אפשר להרגיש לאורך הצפיה שזה סרט שנוצר רק כדי לחלוב ממני 35 שקלים.
•טיסה 93- לא נעים להודות, אבל הסרט לא ריגש אותי בכלל. אולי צריך להיות אמריקאי, או לא לראות אותו באמצע הלילה. מצד שני, הוא מצליח לעניין חרף העובדה שאין בו גיבורים, עלילה או קונטסט והסוף שלו ידוע מראש. אני פשוט לא בטוח אם זה בזכות גרינגראס או בין-לאדן.
•השתולים- ליאונרדו דיקפריו שולת, מסתבר. מי ידע? מצד שני, ניקולסון ממחזר שטיקים וכל הסרט שוקע בבינוניות של עצמו.
•בוראט- כמה רציתי לאהוב את הסרט הזה. להינות לשם שינוי מקונצנזוס. אבל מהאמת אי אפשר לברוח: אם כבר סאטירה-לייט שלא אומרות כלום על כלום, 'תודה שעישנתם' הרבה יותר מצחיק.
לזה לא ציפיתי.
אז אתה אחראי לזה?
http://www.flickr.com/photos/reutc/338346055/
בתוך תוכי,
אני מאמין שאני לא האדם היחיד בארץ שלא אהב את הסרט הזה.
בתוך תוכי אני גם מאמין
שמחליפים את הסרטים בוידאומט מדי פעם, אז אי אפשר לדעת לאיזה סרט הכתובת התייחסה במקור.
הר ברוקבק
ניסיתי למצוא בסרט פגמים אבל הם הוסתרו על ידי גיי'ק ג'ילנהול והית' לדג'ר
אגב, בעוד זה האחרון חובק בת זוג וילדה, הראשון, אם להאמין לרכילויות (מאותם מקורות שכבר הוכיחו את ידיעתם בנושאים דומים בעבר) לא היה צריך להתאמץ הרבה בשביל התפקיד.
הוא יצא עם קירסטן דאנסט תקופה די ארוכה.
שזו כמובן לא אינדיקציה לכלום, אבל דווקא עליו לא שמעתי שמועות כאלו.
לפי הסרט,
גם אם יש לך בת זוג וילדה זה לא אינדיקציה לכלום.
במחילה ממך
תסביר בבקשה איך מתבטא ה"יחס כל-כך שטחי וסטריאוטיפי כלפי הומואים" בסרט הר ברוקבק?
שלדעתי עושה בדיוק ההפך, ודווקא יוצר אנושיות ומעורר סימפטיה לדמויות בסרט.
התחלתי לכתוב תגובה מפורטת,
ונכנסתי לביקורת על 'הר ברוקבק כדי להיזכר איך קוראים לדמות של הית' לדג'ר בסרט. אז התחלתי לפשפש בדיונים סביב הסרט, ונחתתי על התגובה הזו של דן ברזל, שמסבירה את כל העניין יותר טוב משאני אי פעם אסביר:
כתבה מספר 3127
מתפלא מעצמי
מי היה מאמין, ראיתי שישה סרטים מבין המועמדים. ובשביל מישהו שיותר קורא ביקורות על סרטי קולנוע מרואה אותם בעצמו, זה קצת מפתיע. מצד שני, כל הסרטים האלה שראיתי הם סרטי אקשן, ולפחות ארבעה מהם לא היו נחשבים כאיכותיים במיוחד. אז, דעתי.
האיש שבפנים – היה נחמד, העביר די בכיף שעתיים~ מהחיים. זה סרט שהוא בצד החיובי מבחינתי, אבל גם הייתי מוכן לוותר עליו.
-השתולים הזכרון-פרצופים הנוראי שלי, יחד עם הכרותי האפסית עם סלבריטאים, גרמו לי להתבלבל רוב הסרט בין שתי הדמויות הראשיות. בכל אופן, זה לא הפריע לי לתמוה על הסוף. אולי אני אערוך חוויה מתקנת יום אחד.
-להרוג את המזל – לפי זה שאני רואה אותו מועמד, כנראה שלא רק אני מאוד נהניתי ממנו. ראיתי את הסרט עם חברים, בבית, בשעות הקטנות של הלילה. אני חושב שזה מסביר איך נהניתי מהדיאלוגים המתוחכמים לכאורה. הסרט היה בסך הכל מאוד כיפי, ופשוט לא טרחתי לחשוב על חורים בעלילה, או כל דבר אחר. לא צפיתי בסרט הזה בשביל משהו עמוק, וקיבלתי ממנו בדיוק מה שרציתי. הוא כנראה היה מקבל את הקול שלי, אם לא הסרט הבא. כן, אני איש רדוד.
-אז, רגע לפני שמגיעים ל"שני הסרטים שבקשר אליהם זה אני נגד העולם" שודדי הקאריבים. ~מאוד~ נהניתי מהסרט הראשון, וגם מהשני. כמו בלהרוג את המזל, אני מכוון את המוח שלי למצב כיף. או משאיר אותו אצל הסדרן ולוקח אותו בחזרה ביציאה, או כל דבר אחר. בכל מקרה, היה הרבה אקשן, פיראטים, שני יצורים קט'ולהוידים, וג'ק ספראו. הוא קיבל את הקול שלי, למרות הסוף שנראה כאילו בשלבי הסיום הכותבים נזכרו שצריך סרט המשך, והם אילתרו עם מה שיש.
עכשיו לשניים האחרונים. אז יש את ונדטה, שחוץ מכמה אפקטים, לא התרשמתי ממנו. בלי לספיילר, נראה שהכותבים היו מאוד.. אופטימיים. אני אוהב את הדיס-אוטופיה שלי יותר דיס-אוטופית. אני לא אגיד שסבלתי ממנו, אבל גם לא הייתה לי שום בעיה לוותר עליו, אם הייתי יודע איך זה יהיה.
בנוגע לילדים של מחר, אני תוהה אם להיכנס לנושא הזה בכלל. אני אתמצת מאוד בגלל שההודעה הזאת מספיק ארוכה גם ככה. אני לא מתרשם מזוויות צילום ודברים טכניים, אף טויסט עלילתי (והמעט שהיה, צפוי מאוד), ובסופו של דבר זה הסרט היחיד שבאמת לא נהניתי ממנו מבין כל הסרטים שאזכרתי כאן. אני מזהיר מראש שאני לא מתכוון להיכנס לוויכוח בנושא.
חוץ מאלה, השנה השלמתי גם מעט חורים קולנועיים שלי ספרות זולה, ממנטו, דוני דארקו, אלה מה שעולה לי בראש כרגע, מאוד נהניתי מכולם. וגם למדתי השנה שאמור זה שם של קיפוד. הייתה שנה לא רעה בכלל, אבל נקווה שהשנה הקרובה תהיה יותר טובה.
עכשיו אני יכול לחזור לחוסר התגובה שלי, אז שנה לועזית טובה, ותודה על הדגים.
חבל שאתה חוזר לחוסר התגובה שלך
כי אתה כותב יפה.
פתק לבן.
מתוך הסקר את הסרטים עם ההייפ של השנה ("ילדים של מחר", "השתולים", "בוראט", "טיסה 93") עוד לא ראיתי, כך שקשה לי לחוות דיעה. מתוך הרשימה שלי, נכנסו שני סרטים – "האיש שבפנים" ו-"ונדטה", שלא מתחשק לי להצביע עבור אף אחד מהם בסקר הזה. "האיש שבפנים" הוא סרט טוב של במאי שאני לא סובל בימים כתיקונם, ואת הנכונות שלי לתת לו פרס הוא שרף בשלב המוקדמות. "ונדטה" נחמד ויזואלית, מספיק כדי להגיע לשלב הגמר, אבל את הקול שלי הוא לא יקבל. חבל לי על שני הסרטים האחרים שבחרתי – "בריק", "מעבר לכל דימיון". אם הם היו בסקר הייתי מצביע עבורם.
"שודדי הקאריביים 2" – באמת שאין לי בעיה להצביע לסרט פופקורן בסקר, אבל "שודדי 2" פשוט לא היה מספיק מוצלח בתחומו. אם זה היה הראשון, לא היתה לי בעייה. אם כבר, הסרט האחרון שהצבעתי לו במוקדמות, "משימה בלתי אפשרית 2" היה סרט אקשן הרבה יותר טוב.
בסקר הנוכחי, אם כן, אני נאלץ שלא להצביע.
''משימה בלתי אפשרית 3'', כמובן, לא ''2''.
אוף טופיק
אני צריך את עזרתכם, גולשים חביבים, בפתרון תעלומה קולנועית: מיהי השחקנית הצעירה ביותר שזכתה באוסקר, שירלי טמפל או טאטום אוניל? עשיתי חיפוש בכל מיני אתרים באינטרנט ועדיין לא הצלחתי לקבל תשובה חותכת. תודה וסליחה על ההפרעה.
שירלי טמפל
קיבלה אוסקר מיוחד ב-1934, בגיל 6, "in grateful recognition of her outstanding contribution to screen entertainment during the year 1934".
טאטום אוניל הייתה בת 10-11 כשקיבלה אוסקר "רגיל" על שחקנית המשנה הטובה ביותר, ב-1974.
אגב, יש סיפור שאני אוהב (ואף פעם לא בדקתי אם הוא נכון)
שטוען שפעם אחת , או אפילו יותר מפעם אחת, לא נתנו לשירלי טמפל להיכנס לקולנוע לראות סרט של עצמה, כי היא הייתה קטנה מדי – מתחת לגיל המינימום שממנו הכניסה מותרת.
אני לא יודע אם זה נכון
(איזו הגבלת גיל כבר אפשר להציב על סרטים של שירלי טמפל?) אבל יש הרבה ילדים שהשתתפו בסרטי אימה שאף אדם שפוי לא היה נותן להם לראות. אז אין בזה שום דבר חריג.
הגבלת הגיל, אאז''נ את הסיפור, הייתה על הכניסה לקולנוע בכלל,
לא ספציפית על סרטים של טמפל.
בתור מי שצפתה פעם בסרט עם תינוק צורח
שהוריו לא טרחו לצאת איתו מהקולנוע, ככל הנראה לא שמו לב מרוב הרגל, אני בעד ליישם וישא"ק. גיל ירושלים – לתשומת ליבכם (מצד שני, אחרי שבפעם האחרונה שצפיתי שם בסרט היה סאונד רק בצד אחד של האולם, אולי תינוק צורח בצידו השני היה תורם במשהו לאיזון?… או במילים אחרות – אם אתם קוראים את זה, זו לא הבעיה הכי דחופה שלכם)
אגב, יש סיפור שאני אוהב (ואף פעם לא בדקתי אם הוא נכון)
כמו שאומרים, Well, I'll be damned
או במקרה שלי – "עכרור אהיה".
אגב, יש סיפור שאני אוהב (ואף פעם לא בדקתי אם הוא נכון)
צודק, זה אכן כתוב בתוך אורה הכפולה, במסגרת תיאוריה של קסטנר על בגרות נפשית של ילדים לעומת מבוגרים.
שירלי טמפל
תודה. טוב שלא נתנו לה אוסקר על מפעל חיים בגיל 6.
הפרס שהיא קיבלה
הוא פחות או יותר פרס על מפעל חיים. קשה להגדיר אותו אחרת.
מפעל שנה
הילידים של מחר
השטולים היה סרט מעולה, אבל נתתי את קולי לילדים של מחר. ההחלטה לא היתה קלה, אבל סצנת הקרב במחנה הפליטים (לכל הפחות) התו את המאזניים לטובתו.
חבל שבריק לא נכנס לתחרות.
-האשף הדגול
נו, 2 מתוך 5 זה לא רע.
פחות או יותר יכולתי לנחש ש"תודה שעישנתם" או "מעבר לכל דמיון" לא יכנסו לסקר. אני שמח לראות ש"קיס קיס בנג בנג" הגיע קרוב, בכל אופן.
"בוראט" ו"הילדים של מחר" כן נכנסו לסקר, אבל עם כל הכבוד לקזחי המוכשר, קוארון לוקח. ואני עדיין מקווה שהוא ייקח את המקום הראשון גם בסקר, ולא יפסיד לשה"ק2. כאילו, סרט כיף, והכל. מאוד נהניתי, באמת. אבל סרט השנה? נוב'מת.
מצטרף לנו'במת
אני חושב שהוא מקבל קולות רק מאנשים שלא ראו אף סרט אחר.
גם אני רוצה!
אז הנה:
נו'במת.
ואוסיף ואומר גם שלמרות שאני חושב ש'עיר החטאים' הוא סרט איום ונורא, והייתי כורת לעצמי את פיקת הברך עם אקדח סיכות לפני שהייתי מצביע עבורו באיזשהו סקר, אני מסוגל להבין מאיפה יכולות להגיע היומרות שלו להיות סרט השנה של 2005, וזאת בניגוד לשה"ק, שלמרות שהוא הרבה יותר טוב בעיני מעיה"ח, לדעתי אין לו מקום בסקר סופשנה. מה שככל הנראה לא ימנע ממנו לזכות בו.
נו שוין.
אותי מפליא שאחוז כל כך גדול של אנשים
מצביע ל"שתולים".
נכון זה לא סרט רע, דיקפריו מראה סופסוף שהוא יותר מעציץ בלונדיני והפסקול מדהים, אבל חוץ מזה, מדובר בסרט בינוני עד נחמד, שחצי השעה האחרונה שלו היא מהמגוחכות שראיתי בקולנוע.
לא כזה מפתיע
לא שיש נתונים או משהו, אבל הייתי מנחש ששודדי ו'השתולים' הם שני הסרטים הכי מצליחים בארץ מהרשימה הנ"ל.
יש נתונים.
http://www.notes.co.il/dvorit/26978.asp
(למטה).
ועדיין יש הבדל גדול בין 'שודדי הקאריביים' ל'השתולים'. את 'שודדי' הלכו לראות המון אנשים, בעיקר משום שהוא היה המשך לסרט טוב. את 'השתולים' הם הלכו לראות כי הוא סרט טוב.
לא מסכימה איתך.
אנשים לא הולכים לראות סרט "כי הוא סרט טוב" (אלא אם כן הם הולכים אליו בפעם השניה ומעלה). מבחינה לוגית, זה לא יכול להיות: אתה יודע שסרט הוא סרט טוב רק *אחרי* שכבר ראית אותו.
את 'השתולים' הלכו לראות המון אנשים כי הם חשבו שהוא צריך להיות טוב (כי ככה סיפרו להם חברים, כי הטריילרים סיקרנו אותם, כי הוא של סקורסיזי…). לפי הסקר, אחוז גדול מהם גילה שזה נכון. אני בין אלה שלא.
והחברים, איך הם שמעו על זה?
"כי הטריילרים סיקרנו אותם"? הטריילרים של 'השתולים' היו די איומים.
"כי הוא של סקורסזי"? גם 'הטייס' וגם 'כנופיות ניו יורק', ולא הרבה אנשים הלכו לראות אותם.
"כי ככה סיפרו להם חברים"? בינגו. מסקנה: יש הרבה חברים שחושבים ש'השתולים' הוא סרט טוב. 'שודדי הקאריביים' לא היה צריך חברים. היה לו את הסרט הראשון.
זה שהרבה אנשים חשבו ש'השתולים' הוא סרט טוב לא מהווה שום חידוש.
אתה יכול לראות את זה בתוצאות הסקר, בביקורת ובתגובות אליה, בביקורות שנכתבו במקומות אחרים. לא צריך את החברים בשביל זה.
מה שאני מנסה להגיד זה:
א) אנשים הולכים לסרט מתוך ציפייה שהוא יהיה טוב ולא "כי הוא טוב".
ב) הציפייה מושתת *לא רק* על מה שחברים אמרו להם (ולדעתי במקרה הזה לסקורסיזי יש חשיבות רבה).
ג) אין לי בעיה עם זה שהרבה אנשים אהבו את הסרט וחושבים שהוא סרט טוב. זה שאני חושבת שהוא לא טוב לא אומר שאני גם חושבת שכל מי שאהב אותו אידיוט (בעיקר כשמדובר בסרט שיש בו כמה אלמנטים שגם לדעתי הם טובים. יש הבדל בין איך שאני תופסת את "השתולים" לבין איך שאני תופסת את "הכלה של צ'אקי").
וואלה. בדיוק כמו ב'מטריקס 2',
שהעובדה שהוא המשך לסרט טוב ממש עזרה לו להכנס לסקר סוף השנה של 2003. אה, רגע.
ואני מבין שגם התוצאות של הסקר מלפני שבועיים לא קשורות לדעת הקהל על הסרט השני, כן?
כתבה מספר 3657
שמע
קודם כל, אמרתי שאת 'שודדי הקאריביים 2' *ראו הרבה אנשים* בעיקר בגלל שהוא היה המשך לסרט טוב. לא אמרתי שזאת הסיבה שהוא קיבל הרבה קולות בסקר. אם הוא קיבל הרבה קולות, זה בגלל שהרבה מהאנשים שראו אותו גם אהבו אותו.
אם כבר הרמת להנחתה עם 'מטריקס', בוא נדבר עליו קצת: דעת הקהל בקשר ל'מטריקס Reloaded' היא שהוא אחד ההמשכים המאכזבים ביותר אי פעם, נכון? ובכל זאת – הוא אמנם לא הגיע לעשיריה של 2003, אבל היה מאוד קרוב. הוא הגיע למקום ה-11. מקום 11 זה הרבה מאוד קולות לסרט שנחשב לגרוע. גם את הסרט הזה *ראו* הרבה מאוד אנשים, פשוט בגלל שהסרט הראשון היה טוב.
חוץ מזה, אני אפילו לא טוען שהוא היה סרט רע. הוא היה סרט טוב, שממש לא מגיע לו להיות סרט השנה. אם תסתכל על היחס בין מספר הצופים בכל סרט לבין מספר הקולות שהוא קיבל בסקר, 'שודדי הקאריביים 2' לא יהיה במקום הראשון. למעשה, קרוב לוודאי שהוא יהיה במקום האחרון.
אני רק הערה סטטיסטית
המבחן הנכון הוא היחס בין מספר הצופים בכל סרט *מבין כלל המצביעים* (או, למצער, מבין כלל גולשי האתר) לבין מספר הקולות שהוא קיבל בסקר. צריך לזכור שקבוצת המצביעים בסקר הזה היא ממש לא מדגם מייצג של כלל הצופים בארץ ולו מעצם העובדה שגלישתם באתר הזה מעידה על כך שיש להם עניין בקולנוע שהוא מעל הממוצע.
לעומת זאת, המשפט "הוא היה סרט טוב, שממש לא מגיע לו להיות סרט השנה" מבטא את דעתי במדויק.
אני מסכים שממש לא מגיע לו להיות סרט השנה.
היו השנה סרטים הרבה יותר טובים, יחודיים, חכמים או -הזן המועדף עליי- הכל ביחד. אני גם חושב שהזכיה הכמעט בטוחה של ג'וני דפ בסקר של שבוע הבא תהיה מאוד לא מוצדקת. בכלל, אני בעד הפייבוריט שלך.
אבל אני חושב שההפתעה של כולם מהזכיה הזו היא קצת משונה, והתיאוריות מסביבה קצת מוגזמות. כן, 'שה"ק2' הוא להיט ענק. כן, הוא נהנה מההייפ של הסרט הראשון. כן, הוא בסך הכל ג'אנק הוליוודי. אבל כל זה לא משנה את העובדה שאם 'שודדי' לא היה גורם למספיק אנשים לחשוב שהוא יותר טוב מכל סרט אחר שהם ראו ב-2006 הוא לא היה עמנו כאן היום. ולכן, ההצבעה לו נראית לי לגטימית לא פחות מהצבעה ל'השתולים'.
אגב, אם אתם שואלים אותי, ההצלחה הכלכלית הפנומנלית של 'שודדי הקאריביים' היא לטעמי פחות מהותית לזכיה שלו מאשר העובדה שאין לו מתמודדים ראויים מקרב עמיתיו הבלוקבאסטרים. לא מופרך להאמין שאת רב הקולות שלו קיבל 'שודדי' מצופים צעירים שרואים בעיקר שוברי קופות קייציים. בשנים רגילות הקולות האללו מתפזרים על כמה סרטים בולטים, אבל השנה אין לקהל המסוים הזה סרטים אחרים לבחור בו: 'סופרמן' היה משעמם רצח, 'צופן דה-וינצ'י אותו כנ"ל, 'מכוניות' ו'אקס-מן 3' היו אכזבות בסדר גודל אינטרגלקטי ו'משימה בלתי אפשרית 3' היה בכיכובו של טום קרוז. היות ואלה הסרטים שהקהל הזה רואה, לא הייתה לו הרבה ברירה.
זאת בדיוק הבעיה.
בדיוק כמו שאמרת – 'שודדי' מוביל רק כי הוא ברירת המחדל. לקהל הצופים שרואים רק בלוקבאסטרים – שהקולות שלהם נחשבים ולגיטימיים בדיוק כמו של כל אחד אחר – אין שום דבר אחר להצביע עבורו.
כלומר, הוא לא מנצח כי הוא טוב; הוא מנצח כי שאר הבלוקבאסטרים היו גרועים.
אני לא אומר שלא לגיטימי להצביע ל'שודדי הקאריביים'. הצבעה עבורו היא לגיטימית כמו כל הצבעה אחרת. אין לי שום דבר נגד קהל המצביעים, זאת שיטת ההצבעה שלנו שנכשלה כאן (וכן, אם 'שודדי' ינצח בסקר, אני אראה בזה כשלון).
אתה יודע מה יקרה אם תמשיך לדבר ככה
עוד יתחילו להופיע פה תגובות נוסח "פישלר תתפטר! לא רוצים אותך יותר!".
אם יש משהו שלמדתי להגיד לאנשים עצבניים בטלפון של שירות לקוחות זה שהכי טוב זה להתנצל לפני כולם. אבל זה בסך הכל סקר, אין לך מה לחשוב על כשלונות רק כי השנה עצמה לא עמדה בציפיות (ולדעתי היא עמדה, זה רק תלוי בפרספקטיבה).
אפשר גם לומר להם לספור עד 10
או לעבור לחברה המתחרה, לספור עד 10 ואז להרים חזרה טלפון כדי שתוכל לומר להם "אמרתי לכם!".
אין לי ממש על מה להתנצל
לא אני נכשלתי, שיטת ההצבעה נכשלה*. אבל לפני שמקימים ועדת חקירה ומפטרים אותה, יש גם נסיבות מקלות. בכל זאת, השיטה הזאת שירתה אותנו נאמנה חמש שנים, ואני מניח שתמשיך גם בשנים הבאות – פשוט כי אין לנו משהו טוב יותר (קצת כמו דמוקרטיה).
*כלומר, אולי. הסקר עוד לא נסגר.
הוא מנצח כי השאר היו גרועים *והוא היה מגניב אחושלוקי*.
אבל נכון, קפצתי מהר מדי. אני דווקא מסכים. הצביעו קוארון.
אבל..
אף אחד לא אמר שאנשים מצביעים לשודדים 2 רק כי הם ראו אותו. אבל מתוך כל הסרטים בסקר, שודדים 2 הוא הסרט אותו ראו הכי הרבה מצביעים. מה שנותן לו פוטנציאל הצבעה הרבה יותר גבוה מהילדים של מחר, למשל – שלא זכה לאותו מספר צופים.
ההנחה שהוצגה פה מקודם היא, שתאורטית, אולי כל מי שראה את הילדים של מחר הצביע לו, אבל גם אם רק חצי ממי שראה את השודדים יתן לו את קולו – מספר זה יגבור על צופי הילדים של מחר.
לעומת זאת, אפשר להסתכל על חצי הכוס המלאה
ולשמוח שסרטים טובים שלא שברו קופות בצורה היסטרית (טיסה 93, מדעי החלום, ויש שיאמרו גם להרוג את המזל) נכנסו לעשירייה.
אה, ואולי גם ''הילדים של מחר''.
לא ראיתי אותו ואני גם לא יודעת עד כמה הוא הצליח בקופות.
זה נכון
בתכל'ס מצביעי הסקר מראים כאן טעם מצוין, רק חבל שהסרט המוביל בסקר לא מבטא את זה.
מצטרף לנו'במת (כה''ב, ובלי שום קשר:)
"בוראט" מקבל קולות גם מאנשים שראו כמעט את כל הסרטים השנה. יאיר רוה למשל.
אבל הם דיברו על שה''ק 2.
אבל הם דיברו על שה''ק 2.
ועל כן נאמר "ובלי שום קשר".
וחשבתי שכן מדברים על "בוראט". לא משנה.
רגע, אז על מה הנוב'מת?
על ''שה''ק 2 סרט השנה''.
ומהצד שלי - מההתלהבות חסרת הפרופורציות מ''בוראט''
לא אותו סוג של נוב'מת
ההתלהבות מ'בוראט' היא אולי חסרת פרופורציות לדעתך, אבל אתה מודה שהיא קיימת. לעומת זאת, אני לא שם לב להתלהבות כזאת מסביב ל'שודדי הקאריביים 2'. זה לא שאני לא רוצה שהוא ינצח בסקר בגלל שלא אהבתי אותו, זה שאני לא מאמין שזה באמת משקף את דעת הקהל באתר הזה. גם ל'בוראט' לא הצבעתי, אבל אם הוא היה זוכה זה היה נראה לי מובן וראוי לחלוטין.
סרט השנה שלי
הוא "שלוש הלוויות של מלכיאדס אסטרדה". קצת קשה לקרוא ליצירה כל-כך מופנמת סרט השנה, אבל "שלוש הלוויות" הוא ללא ספק הסרט הכי חכם והכי אנושי שראיתי ב-2006. בין השורות של אודיסיאה שהיא חצי רומאן-חניכה וחצי סיפור נקמה, משרטט טומי לי ג'ונס משולש יחסים מרתק בין שלושה מאצ'ו-מן שתקניים וקשי-עורף. לצערי, הסרט לא זכה להכרה שמגיעה לו, אבל אני רוצה להאמין שעם הזמן הוא יקבל מקום של כבוד בקאנון המערבונים.
עוד סרטים שאהבתי:
"מחבואים" – הנקה הוא היוצר החי היחידי שאני מכיר שעושה מטא-קולנוע. צריך יומרה גדולה בכדי לעסוק באובססיביות בשאלת הקיר הרביעי, ולא רק שהנקה הוא מופת של פלצנות, הסרטים שלו איטיים, מונוטוניים ומשעממים. אני לא אוהב את הסרטים של הנקה, אבל בכל פעם שאני רואה אחד מהם, אני מקבל פרספקטיבה חדשה על הדבר הזה שנקרא קולנוע.
"חיים בין השורות" – אם "מחבואים" הוא סרט מאד פריזאי, "חיים בין השורות" הוא סרט מאד ניו-יורקי, אבל שניהם מכילים ביקורת מוחצת על המעמד המוזר והמיותר שקרוי "אינטילגנציה". חב"ש הוא דרמה קומית כתובה ומשוחקת להפליא, אבל הערך המוסף שלה מצוי בדיוק בשילוב שבין המבט הנוסטלגי אל ברוקלין של שנות השמונים ובין תיעוד ארסי של כישלון האינטלקטואלים להפגין, או לעסוק ב-, רגשות.
"ג'ארהד" – לא סרט מלחמה, אלא סרט על צבא, וליתר דיוק, סרט על גסיסתו של חיל הרגלים. מאז 91' נדמה שנחיצותו של חיל הרגלים חזרה ונעשתה מובנת מאליה, אבל ברגע ההוא המארינס מרגישים מיותרים, ומנדס מנצל את ההזדמנות כדי לבחון מה קורה לחייל שנמצא במשבר מקצועי.הבעיה היא שכשאתה חייל, כל משבר מקצועי הוא גם משבר קיומי.
"טיסה 93" – לא למרות הפן הפוליטי, ולא בגללו, אלא בגלל שגרינגראס הצליח ליצור את סרט המתח הכי טוב של השנה, בלי להשתמש בסובייקט.
"מסיבת שכונה" ו"מדעי החלום" – רק על הוורסטיליות מגיע לגונדרי ציון לשבח. "מדעי החלום" הוא סרט אידיוסינקרטי להחריד, אבל האופטימיות הזהירה שלו כובשת. בעוד "מדעי החלום" הוא סרט שרק גונדרי יכול היה לביים, ב"מסיבת שכונה" גונדרי מחל לגמרי על האגו שלו, ואיפשר לדייב שאפל ולאצולת ההיפ-הופ שלו להכריח אותי להרים את הידיים באוויר כאילו פשוט לא איכפת לי.
"גריזלי מן" – ורנר הרצוג מעצבן המון אנשים, אבל הסיפור על איש הדובים כל-כך עוצמתי, הדמות כל-כך מרתקת וההשלכות כל-כך נוראיות, שהסרט פשוט מושך את עצמו מעלה מציצית ראשו.
"לילות טאלאדגה" – הסרט הכי מצחיק של השנה. וויל פארל ואדם מק'קי כתבו את אחד התסריטים הכי טובים של השנה ואחד מתסריטי הקומדיה הטובים ביותר של השנים האחרונות. הגדולה שלו נעוצה בכך שאף על פי שכל קלישאת ספורט מוצאת את דרכה לסרט, בשום רגע לא ברור אם יוצרי הסרט צוחקים עם הרד-נקס או עליהם. כך מצליח פרל לעשות את הבלתי אפשרי ולהעמיד קומדיית-ספורט דבילית שהיא בו-בזמן, ובאורח בלתי ניתן להפרדה, סאטירה מרושעת ואליטיסטית להפליא.
עשרים הדקות הכי טובות – חבלי הלידה של טריסטרם שנדי. רצף של סצנות מהירות, שנונות ותזזיתיות שרק הבריטים יכולים להוציא לפועל. אלא שלמרות שוינטרבוטום הוכיח בזה הרגע את ההיפך, מיד נזכרים שחקני ויוצרי "טריסטרם" שאי אפשר להסריט את הרומאן, והסרט הופך לאחד מאותם מוקומנטרים משעשעים קלות ובינוניים למדי שרק הבריטים יכולים להוציא לפועל.
הפספוס של השנה – "מעבר לכל דמיון". רעיון גאוני, ביצוע הוליוודי.
איחול אישי ל-2007 – אחרי שהוא גומר את הגרסא האמריקנית של "funny games", הנקה מתפנה לביים את הגרסא דוברת האנגלית של "המורה לפסנתר" עם אמה תומפסון. אמן סלה.
כבר אמרתי את זה פעם, אבל:
תהרוג אותי אם אני מבין מה אנשים מוצאים ב'גריזלי מן'. כן, האיש חשב שהוא מכיר דובים והתברר שהוא טועה; כן, הטבע אינו אנושי ובני-אדם הם אנתרופוצנטרים; לא, זה לא חדש.
חוץ מזה, השימוש בחומרים הדוקומנטריים לא מרשים במיוחד, והראיונות פשוט גרועים.
כבר דנו בזה, אבל בשתי שורות:
הדמות של איש הדוב מספיק טרגי-קומית והיחסים שלו עם הדובים מספיק מרתקים בשביל לסחוב את הסרט בעצמם.
ובהזדמנות הזו אני רוצה להוסיף לרשימה שלי את "שורטבאס", שלצערי רק סבל מהכנות הגראפית שלו, ומעט מדי אנשים התייחסו לסרט עצמו. מדובר בסרט חכם ושובה-לב, והוא-הוא סרט הפיל-גוד של השנה שלי.
מש''א על שורטבאס
שהיה אחד מחמשת נבחרי
2006 שלי
מתוך הרשימה ראיתי רק 3, ומביניהם סרט השנה שלי הוא "טיסה 93", חוויה מטלטלת ומרתקת שעמדה בציפיות הגבוהות.
השניים האחרים הם "האיש שבפנים" שמאוד נהניתי ממנו אבל לא רואה בו יותר מבידור נטו, ו"הר ברוקבק" האובר-רייטד שאכזב אותי מאוד ושמחתי שהפתיע באי-זכייתו באוסקר לסרט הטוב. הצילום והמוסיקה יפים מאוד, אבל הסיפור חלש והדמויות שטוחות מדי.
מבין ה-7 שלא ראיתי מתוך הרשימה, הכי מסקרנים אותי "השתולים" ו"בוראט", ועכשיו גם "הילדים של מחר" שלא ידעתי עליו הרבה עד עכשיו.
ומחוץ לרשימה:
די אהבתי "בריק" האווירתי והמעניין.
כנ"ל "לילה טוב ובהצלחה".
"נקודת מפגש" של וודי אלן בצפיה הראשונה לא הרשים אותי עד האמצע שלו, אבל בגדול גם אותו אהבתי. ראיתי גם את "סקופ" ודווקא מצאתי אותו מהנה למדי (לפי איך שהוא התקבל כבר התכוננתי לעוד "סוף הוליוודי").
על "צופן דה וינצ'י" רק אגיד שאני עם הרוב שלא מצא אותו ראוי לרשימה.
אהבתי גם את "חיים בין השורות" הקטן והכובש ואת "קיס קיס בנג בנג" הלא-מאוד-מובן-אבל-מה-זה-כיפי (עכשיו אפשר לקבוע סופית שרוברט דאוני ג'וניור שולת!!!1 לגמרי).
ודי נהניתי גם מ"מוכרים בלבד 2" (אגב ראיתי גם את "ערב עם קווין סמית' 2" שכמו הראשון מומלץ לכל המעריצים המושבעים או מי שסתם נהנה לשמוע את סמית' מדבר, כמוני).
את "דיק וג'יין עושים את זה" אציין רק בתור סרט שאכזב אותי למרות ציפיות לא גבוהות מלכתחילה, ואת "(מאדרפאקינג)נחשים על ה(מאדרפאקינג)מטוס" בתור זה שעמד פחות או יותר באותן מאדרפאקינג ציפיות.
2007 שמחה, או משהו!
ת'אמת: אכזבה
יש לי תחושה קשה שכמה סרטים נכנסו לרשימה רק בגלל שהם היו מקום חמישי של יותר מידי אנשים…
מספרולוגיה:
מתוך העשרה ראיתי רק ארבעה. אחד מהם היה בחמשת הגדולים שלי, ואליו הצבעתי (האיש שבפנים). שלושה אני לא אראה (בוראט, הר ברוקבק, טיסה 93). שלושת האחרונים ברשימה החמה של להוציא מהדיוידי ברגע שיגיעו (הילדים של מחר, השתולים, ומדעי החלום).
ת'אמת- אני דיי מאוכזבת מהשנה. אולי הטעם שלי בסרטים הוא משונה עד ביזארי. אולי שלי נורמלי ושל כל השאר הוא המוזר. בשורה התחתונה-
* שני סרטים שאותם מצאתי סתמיים נמצאים בעשיריה [להרוג את המזל, ונדטה].
* הסרט שזכה אצלי כסרט הגרוע של כל הזמנים נמצא במקום העשרים [חיים בין השורות].
* מי שיזכה בסקר יהיה אכזבת השנה שלי [כגודל הציפיות, וכו'. לא שזה ימנע ממני לראות את שה"ק 3]
על בטוח העולם התחלף להיות משהו מסובך ולא ברור עוד יותר. אין שום דרך אחרת להסביר את המחדל…
סרט השנה שלי- האחים בלוז, שרק השנה התפניתי לראות.
מרקר, בשליחות אלוקית
מסקרנות
למה את כל כך נחושה לא לראות את בוראט, הר ברוקבק וטיסה 93?
מסקרנות
אני יכול לנחש שלמילים "בשליחות אלוקית" יש קשר. בוראט מכיל סצנות מאוד לא צנועות, הר ברוקבק מציג משכב זכר וטיסה 93 מראה מחבלים באור אנושי (גם אם לא חיובי).
גם בסרטים האחרים יש סצינות לא צנועות
(אם כי לא באותה מידה כמו ב'בוראט'), והצגת מחבלים באור אנושי היא לא איסור אלוקי.
אני מכירה כמה וכמה אנשים דתיים
(חלקם אורתודוקסים וחלקם קונסרבטיביים) שראו את בוראט ואת הר ברוקבק, ולא נראה שהדבר טימא אותם בדרך כלשהי.
ולכן השאלה.
אולי פשוט ניתן למרקר לענות?
ולכן אני עונה
וואו. אוקי, דבר ראשון- הציטוט "בשליחות אלוקית" זה לקוח מהאחים בלוז (סרט השנה שלי באיחור נוראי)
we're on a mission from god- במקור
אז כן, אני דתייה, אבל זאת לא הסיבה הישירה למה אני לא אראה את הסרטים הנ"ל.
את בוראט אני לא אראה כי זה לא נשמע לי סוג ההומור שלי (עד כמה ששמעתי- הסרט רק יבחיל אותי…)
את הר ברוקבק אני לא אראה כי אני לא אוהבת כ"כ דרמות וחברה שלי אמרה שזה סרט משעמם בטירוף.
את טיסה 93 אולי אני דווקא כן אראה (אבא רוצה…), אבל שוב- אני לא כ"כ אוהבת דרמות. במיוחד לא כאלו שאני יודעת שכולם מתים בסוף (או לפחות הרוב)
מרקר, מעוררת הדים
אמרתי לכם!
אמרתי לכם שזה לא בהכרח קשור לדת!
ככה לשבור סטראוטיפים?
ואיך את יודעת שהם לא נטמאו?
אני לא יודעת.
אני מניחה לפי זה שלא צמחו להם קרניים והם לא התמלאו כתמים מוזרים, או לחליפין, לפי זה שהם עברו את החוויה בשלום וטענו שהם לא מצאו אותה פוגעת. אבל ההבנה שלי בענייני טומאה היא אפסית.
כבר אמר רב הונא: כיון שעבר אדם עבירה ושנה בה, נעשית לו כהיתר.
ולא שיש לי כוונה להתנשא על החברים שלך – אני יכול לומר את אותו דבר גם על עצמי.
מי שהתרגל לרמת חשיפה מסוימת, מושפע פחות, ולא מרגיש שום דבר חריג כשהוא רואה סרט כמו 'בוראט'. מי שמשתדל להימנע מאותה חשיפה, מושפע יותר כאשר הוא נחשף. אם להקצין, יצא לי לראות את 'מטריקס' עם בנאדם שהיה כולו מזועזע מהלבוש הפרוץ, ובערך חצי מהסרט לא הרשה לעצמו להסתכל אלא העדיף שאני אספר לו מה מתרחש על המסך.
אם זו הסיבה שמרקר מרגישה שהיא לא רוצה לראות את 'בוראט' או את 'הר ברוקבק' – אשריה.
מטריקס דווקא?!
טריניטי היא אחת מגיבורות האקשן הבודדות שהתלבושת שלה מכסה אותה מכף רגל ועד ראש, וגם האחרים עוטים מעילי עור רוב הזמן.
היי, אמרתי שאני מקצין.
מדובר באדם שלא נראה לי שראה סרט קולנוע במשך כמה שנים לפני כן, ואם ראה זה בטח היה סרט שעבר ביקורת קפדנית לפני כן ואושר להקרנה עבור נשמות טהורות.
למען יובן האבסורד, את 'מטריקס' הוא היה מעוניין לראות כי אחד הרבנים בישיבה שלו המליץ עליו כסרט טוב עם משמעויות רוחניות, או משהו כזה. אני חושב שהוא נשבר בסצינת המסיבה, בה טריניטי ניגשת אל ניאו לראשונה, חשופת כתפיים.
עכשיו מעניין אותי לדעת
אם ראית את בוראט, ואם כן, מה חשבת עליו?
אני מודה שאני, בתור חילונית גמורה, הזדעזעתי מכמה סצינות (ובראשן דו-קרב העירום המפורסם).
ודבר אחרון – לרגע לא העברתי ביקורת על מרקר. לא כל הדתיים הם מיקשה אחת, וזכותו של כל אדם להימנע ממה שנראה לו לא מתאים עבורו.
ולחידוד הנקודה:
מה שכן ניסיתי לומר הוא שלא צריך להניח מראש שהסיבה של מרקר להימנע מהסרטים הנ"ל קשורה לדת (למרות שזו אפשרות הגיונית ביותר), ועדיף, כמו שאמר הדג, לחכות לתשובתה שלה.
לא ראיתי.
לפחות, עדיין.
ה
מעל הוא ל'ונדטה'.
ארבעה סרטים, זה כל מה שראיתי מבין המשתתפים בסקר.
מבין הסרטים שדירגתי, רק שנים נכנסו לעשיריה – 'שודדי הקריביים' ו'האיש שבפנים'. אין לי ספק שלא אצביע ל'שודדי הקריביים' – התלבטתי לא מעט לפני שבכלל הכנסתי אותו לחמישיה שלי, וגם הוא יודע שהוא שם רק כיון שלא ראיתי מספיק סרטים טובים מבציר השנה האחרונה. לדעתי תהיה זו חרפה אם הוא יצליח במקום שאחיו הבכור והמוכשר בהרבה נכשל, ויהפוך לסרט השנה של עין הדג.
'האיש שבפנים' מותחן בהחלט מהנה, אבל עדיין, אני לא מוצא אותו מספיק טוב כדי להיות סרט השנה.
כרגע אני שם פתק לבן.
אולי ממך אני אבין
הרי לא היית חייב לבחור חמשה סרטים. למה "שודדי הקריביים", שגם אתה מודה ש-"הוא שם רק כיון שלא ראיתי מספיק סרטים טובים מבציר השנה האחרונה", כן נכנס? למה לא לכתוב שמות של ארבעה סרטים בלבד (או שלושה, או שניים)?
עקרונית, אני מסכים איתך לגמרי שאין סיבה למלא דוקא חמישה סרטים.
עד שראיתי ביום רביעי שעבר את 'תזיזו ת'רגליים', היה ברור לי שלא יהיו לי חמישה סרטים ברשימה. זאת למרות שראיתי סרטים נוספים, ובהחלט אהבתי את חלקם (למשל את 'ונדטה' ו'להרוג את המזל', שכן הגיעו לסקר) – הם פשוט לא נראו לי בחירות מוצדקות מספיק ל"סרט השנה".
הדעה שלי על 'שודדי הקריביים' לא לגמרי ברורה גם לי עצמי. מצד אחד הוא היה מאוד מהנה לצפיה, ומצד שני יצאתי ממנו בלי שיהיה ברור לי מה ראיתי בדיוק, ובלי שנוצר אצלי שום חשק מיוחד לראות אותו שוב. הוא היה מין מנה מוגזמת של התרחשויות משעשעות כשלעצמן, שבדיעבד גם נותנת לך את ההרגשה הלא נעימה שהמטרה היחידה של מבשליה (כמו שציין כאן, כמדומני, ארמדילו) היא לחלוב ממך 35 שקלים.
כן, לקח לי זמן לנתח את עצמי אחרי שראיתי אותו ולהבין למה
לא כל כך אהבתי אותו. אני חושב שזה בגלל שממש אהבתי את העלילה של הפנינה השחורה, וזאת של 2 נורא מאולצת.
מה יהיה עם ה''לחלוב'' הזה שלך ושל ארמדילו?
תעשו טובה לאנושות ותשתמשו בעברית תקינה!
כולי אחוז התנצלות. זה ארמדילו שהשפיע עלי לרעה.
אבל מה הבעיה, בעצם?
כסף מוסקים.
לא יכול להיות.
הוא הרי לא צומח על העצים.
טכנית, שיחים.
קוראים לזה ביטוי ציורי
תרגע קצת.
האפי פיט לא נוכח.
אבל מבין הנוכחים, בחרתי בטיסה 93.
חזק, משכנע ומרגש.
הצעת יעול
מכיוון שלא זכרתי בדיוק איזה סרט מסתתר מאחורי כל שם ברשימה מצאתי את עצמי מדפדפת נמרצות באתר ואז חשבתי שבעצם היה מאוד נוח אם שמות המועמדים היו לינקים לביקורת על הסרט.
מה דעתכם?
יש ברשימת כל הסרטים של השנה
חוץ מזה, לא לכל הסרטים בסקרים האלה חייבת להיות ביקורת. זה נדיר שאין, אבל אפשרי.
מה זה ייעל בעצם?
הרי אם שמו של הסרט אינו מספיק כדי להזכיר לך באיזה סרט מדובר, סביר להניח שהוא לא סרט השנה שלך
אולי אני אקרא את הביקורת ואגלה שהוא נשמע לי כמו אחלה סרט שנה?
מה זה ייעול בעצם?
מהתגובה שלך משתמע שאתה חושב שהסיבה היחידה לקרוא את הרשימה היא כדי להצביע, אבל אפשר לקרוא את הרשימה כדי להכיר סרטים שאחרים חושבים שהם טובים, ואולי לראות אותם בעצמך אם עוד לא ראית עד עכשיו.
אני די בטוחה שרוב הגולשים לא ראו את כל הסרטים ברשימה ושכמה מהם ישלימו חלק מהחסר בעקבותיה.
זה רק אני,
או שיצירת המופת "ג'ונגל סיטי" לא ברשימה?
...ג'ונגל סיטי? יצירת מופת?
לקחת משהו לפני שכתבת את זה?
באיזו רשימה?
ברשימת כל סרטי השנה –
http://www.fisheye.co.il/static/2006list.htm
הסרט כלול. בשום רשימה אחרת הוא לא ראוי להיות, ובהתאם לכך, בסקר המקדים הוא קיבל 0 קולות.
ראיתי 4 מתוך הרשימה הסופית
וונדטה, השתולים, שודדי ובוראט שהאחרון הוא גם הבחירה שלי.
ברשימה הזו יש גם את אכזבת השנה שלי- השתולים. סרט שעם כל ההייפ סביבו הוא לא יותר מסרט בינוני וגם זה בקושי.
בכלל אני חושב שעברנו שנה מאכזבת מאוד עברתי על הרשימה של כל הסרטים ומצאתי מעט מאוד שאהבתי ועוד פחות שהיו באמת טובים.
ולסים חיובי. דווקא לקולנוע הישראלי הייתה שנה מצויינת כאשר מלבד "הבועה" שהוא סרט איום ונורא. שאר הסרטים נעו בין טובים (אביבה אהובתי) למצויינים (אדמה משוגעת, מישהו לרוץ איתו וימים קפואים)
סתם כי בא לי לפרט ובנוסף פנייה לעורכים בסוף.
הר ברוקבק- סרט טוב אבל לא עד הסוף. הוא מצוין אבל יש הרגשה שמשהו חסר למרות שהסרט באמת טוב בסופו של דבר.
האיש שבפנים- סרט מתח אפקטיבי ותו לא. הוא גם נשכח ממני די מהר.
ונדטה- סרט טוב אבל העובדה שהוא מפשט באכזריות את היצירה עליה הוא מבוסס גורמת לי לאהוב אותו פחות. פחות מספיק כדי לא לבחור.
להרוג את המזל- סרט גרוע ומשעמם. אין לי מושג סביב מה ההייפ. אפילו לא סיימתי לראות אותו.
שודדי הקאריביים: תיבה של איש מת- אחד מהסרטים הכיפיים ביותר שראיתי אי פעם. ללא ספק ראוי להיות ברשימה אבל עדיין הוא לא מספיק נוגע או משפיע כדי לבחור בו.
טיסה 93- סרט טוב, בעיקר בגלל הקליימקס אבל ההתחלה מייגעת ואם לבחון אותו לעומק אין בו הרבה תוכן. לפחות הוא טוב יותר מ"מגדלי התאומים" המזוויע…
הילדים של מחר- סרט מעולה, ללא ספק. אך הוא נראה לי טיפה לא ממוקד והמסר לא חזק מספיק. ובכל אופן, סרט נהדר שראוי להיות כאן ברשימה.
מדעי החלום- מה זה ולמה אף אחד לא סיפר לי על זה?
השתולים- הבחירה שלי. סקורסזה אף פעם לא מאכזב. סרט מותח, עשוי היטב, בעל תכנים רבים ובכלל תצוגת משחק מלבבת.
בוראט- אחלה סרט. סאשה ברון כהן במיטבו, גם מצחיק וגם ביקורתי בצורה הטובה.
ושאלה לי לעורכים:
מעניין לי לדעת… האם מישהו חוץ ממני רשם את כרוניקה של אקדח בטופס של סרטי השנה?
כמובן
תקרא בעיון את הודעת הסטטיסטיקה בראש העמוד: 'כרוניקה של אקדח' חולק עם עוד כמה סרטים את המקום ה-26.
אני דווקא חיבבתי את 'להרוג את המזל',
אבל אני לא מקבל את ההנחה שטוויסט יכול להפוך סרט גרוע לטוב. טוויסט משובח יכול אולי להפוך סרט בלתי מובן לסרט טוב, אם הוא מצליח לחבר את כל מה שנראה לא מובן – אבל אם הסרט לא מעניין, קשה לי לראות איך ה"אהה!" שבסוף ישפר את המצב.
וזה בטח לא נכון במקרה של 'להרוג את המזל', שאף אחד מהטוויסטים שלו לא משנה באופן מהותי את הסרט.
לטעמי האישי,
החוש השישי היה סרט די מעאפן שהטוויסט הפך אותו לטוב
לטעמי האישי,
החוש השישי היה סרט טוב שהטוויסט הפך אותו למצוין.
גם אם הטוויסט יעשה טעם טוב
אני לא אשכח את חוויית הצפייה עצמה שהיתה מרדימה ולא מעניינת לחלוטין.
כשראיתי את הסרט רציתי לישון…
כשכיביתי אותו בערך טיפה אחרי האמצע זה עבר לי.
איזה מהפך לטובתו של בוראט...
יש צדק בעולם!
הייתה לי תחושת בטן שעומד להיות כאן מהפך בסופו של דבר
יש צדק בעולם?
היה יכול להיות הרבה יותר טוב אם המהפך היה לטובת הילדים של המחר למשל.
למרות שאת בוראט לא ראיתי, שוחררו מספיק קטעים שלו לרשת, שלצערי הכריחו אותי כמה מתלהבים לראות. נו'במת.
אכן יש צדק בעולם
פשוט כי:
א. בוראט מצחיק (וכן, מצחיק זו לא מילה גסה)
ב. בוראט מהווה מראה כאובה להווי האמריקאי, יש בו מסר חשוב לגבי מה אנחנו רואים כחברה נאורה. אני חושב שהדרך בה סאשה ברון כהן בחר להציג את הביקורת שלו הרבה יותר טובה מאשר בסרטים אחרים שיכו בך בפרצוף.
ג. זה סרט דובר עברית :-)
שוב- מצחיק זו לא מילה גסה, ולהערכתי אם בעתיד יהיה סרט שיזכרו משנת 2006 זה בוראט, הוא עוד יהפוך לקאלט ויעמוד לצד קבוצה מצומצמת מאוד של יוצרים (שבינתיים מכילה את מונטי פייתון ואת צ'רלי צ'פלין) בהיכל התהילה של הצחוק והסאטירה.
באיזשהו מקום.
זה אמנם לא "סרט השנה" לדעתי, אבל מתוך הרשימה הנתונה, זה בהחלט אחד המוצלחים (הרבה יותר משה"ק), ואני בעדו.
יש דברים שעדיף להגיד בלב
למשל שבוראט הוא ברמה של פייתון, צ'פלין, או (לצורך העניין), האחים מרקס ובאסטר קיטון ואפילו (השם ישמור) רואן אטקינסון ברגעיו הגדולים או האחים צוקר בתחילת דרכם.
בוראט הוא סרט מקורי מאוד, ובהחלט מגיע לו לזכות הרבה יותר משה"ק2. אבל יצירת מופת יחודית? הרשה לי להצטרף למקהלת הנוב'מת.
אני אומר בקול רם.
נתחיל מהקל: בוראט הוא חכם ומצחיק הרבה יותר מכל מה שרואן אטקינסון עשה אי פעם. מר בין, גם ברגעיו ה"גדולים" (והם באמת לא היו כל כך גדולים) היה חיקוי עלוב של צ'רלי צ'פלין. האחים צוקר? מאוד מצחיקים, וחידשו בעיקר את זה שכשאתה מספר בדיחה אתה לא צריך להודיע על זה בחצוצרות ובשלטים "אני עומד לספר בדיחה". אבל חוץ מהקצב, לא היו אצלם הרבה דברים שאפשר לקרוא להם גאוניים. בוראט יותר שווה.
עכשיו הקטע הקשה – צ'פלין? פייתון? באמת שאי אפשר עדיין להשוות בלי טיפת פרספקטיבה. אי אפשר להשוות סרט שהרגע יצא לקלאסיקה של כל הזמנים. אבל אם הייתי צריך לנחש, בעוד כמה (וכמה) שנים, 'בוראט' יזכה למעמד דומה לזה של 'מונטי פייתון והגביע הקדוש'. כבוד לקלאסיקות זה דבר חשוב, אבל נחמד מדי פעם לזהות אותן בזמן אמיתי, ולא כנוסטלגיה.
לא, העניין אינו נוסטלגיה
העניין הוא פרופורציה מחד, וחוסר הכרות עם העבר מאידך. צ'פלין, פייתון ובוראט? זהו? זו השלישייה הגדולה של כל הזמנים? זאת הצהרה, אמממ, בעייתית.
לגבי בוראט עצמו, נראה לי שמיציתי את חוסר שביעות הרצון שלי מהסרט בביקורת הרלוונטית, אבל מישהו אחר שם אמר את זה טוב ממני: הסרט הזה היה יכול להיות הרבה יותר טוב ממה שהוא היה בסופו של דבר. מבחינתי, לא זה מה שיוצר קלאסיקה.
אגב, כדי לא להיראות כמו סנוב או איקונוקלסט סתם ככה, אני חוזר ומדגיש שאני חושב שבוראט הוא סרט מקורי מאוד, ושברון כהן הוכיח בסרט הזה שהוא גאון. אלא שמבחינתי, הוא לא יותר גאון מאטקינסון וצוקר, דהינו, גאון בינוני ולא עילוי שכמעט ואין כמותו.
מתי אמרתי שזאת השלישיה ואין בלתה?
רק אמרתי שיש מקום להשוואה בינהם. אולי לא עכשיו. אבל בעוד כמה שנים, עם קצת פרופורציה. עם כל הכבוד ליוצרים הגדולים של העבר, לבודד אותם כקדושים שהס מלהזכיר אותם באותו משפט עם כל דבר מודרני זו הדרך הנכונה להישתצקלנות.
מתי בודדתי אותם כקדושים שהס מלהזכיר וגו'?
ולשאלתך: להזכירך, לא עניתי להודעה שלך.
ואני אבהיר שנית: צ'פלין אינו גאון שאין בלתו; אבל הוא גאון. אם מישהו רוצה להזכיר יוצר – כל יוצר – בנשימה אחת עם צ'פלין, זה בהחלט בסדר גמור, אבל חובת ההוכחה עליו. במלים אחרות, יש שביל ביניים בין סגידה לא מרוסנת לעבר לחוסר הכרות איתו, ולכן גם חוסר כבוד אליו.
אה, דיברת על מה זה משנה.
סליחה, טעות.
אם כבר מזכירים את זה,
זו בדיוק הצורה שאתם מגיבים כשמישהו חלילה רושם "הארי פוטר" ליד שר"ה.
''אתם''?
מי שחושב שהכוונה אליו - צודק.
מה, הייתי צריך לפרט את כל השמות?
אמרת את זה בתגובה אלי
מכך משתמע שה"אתם" שאתה מדבר עליו כולל אותי. מה שלא נכון. ותפסיקו כבר להתעלל בחיות.
מה שיוצר קלאסיקה הוא זמן
אין שום דרך, אלא אם יש לך
, לקבוע כבר עכשיו איזה מהסרטים שיצאו השנה יהפוך לקלאסיקה. בוראט יכול להפוך לקלאסיקה בדיוק באותה מידה ששודדי הקריביים והר ברוקבק יכולים להפוך לקלאסיקות (וביננו, אני חושב שהסיכויים נגד הר ברוקבק). הסרטים של צ'רלי צ'פלין שנחשבים כיום לגאונות פורצת דרך, נחשבו בזמנו בידור וולגרי להמונים. אי אפשר לדעת איך סרט יזכר לאורך זמן מבלי שניתן לזמן לעשות את שלו.
אתה, כמובן, צודק
אבל זה, כמובן, לא ימנע מאיתנו מלעסוק בספקולציות.
כמובן שלא רק הם
הם אלו שבמחשבה ראשונית עלו לי לראש, או ליתר דיוק תשאל אותי איזה יוצרים מצחיקים יש הם השניים הראשונים שאני אחשוב עליהם. הכוונה שלי היתה שהקבוצה של היוצרים שבאמת גרמו להתפקע מצחוק, ולדעתי יהפכו לקאלט היא בהחלט מצומצמת, לא רק הם, אבל לא הרבה מעבר להם.
יש הבדל בין מר בין ורואן אטקינסון.
כמה מהמערכונים של רואן אטקינסון בהחלט יכולים לדור בכבוד ברשימה שנתן אדם (ברוכים הבאים לגיהנום, הקראה מהברית החדשה, המסעדה ההודית, מדריך לדייטים), שלא לדבר על כמה פרקים של הפתן השחור שהם לא פחות ממבריקים. זה שמר בין הוא היצירה הכי ידועה של אטקינסון, טוב, מה לעשות – קורה.
ראיתי עוד דברים שאטקינסון עשה
חוץ ממר בין, למרות שאני לא בטוח שראיתי את המערכונים שהזכרת. כן, הוא עשה דברים טובים. כן, הוא מצחיק לפעמים. לא, הוא לא שייך לרשימה המצומצמת של הקומיקאים הגדולים בכל הזמנים. לדעתי.
אתה יודע
(ובלי שמץ של התנשאות)
יש כמה וכמה אנשים שכבר היום מחזיקים מ"הפתן השחור" (אטקינסון) וחברי מונטי פייתון באותו סטטוס של גאונות.
יופי להם, בלי שמץ של התנשאות.
מש''א
מיסטר בין היא סדרה חביבה ולא מזיקה, אבל ממש לא מייצגת את שיא היכולות הקומיות של רואן אטקינסון. גם אם אין לו את כישורי המשחק של צ'פלין, הפייתונים או סשה ברון כהן, המערכונים שלו על הבמה והפתן השחור, הם בעיני מופת של הומור שחור. לצערי, עושה רושם שאטקינסון לא יודע לבחור תסריטים טובים על המסך הגדול.
הכל תלוי בכותב
אם אטקינסון הוא גם זה שכתב את החומרים של בין, הרי שיש בתוכנית כמה מערכונים שהם פשוט גאונות צרופה.
עם כל הכבוד למיסטר בין
רואן אטקינסון הוא קודם כל "הפתן השחור".
הסרט היחיד של האחים מרקס שראיתי,
הגם שלא במלואו, היה לא יותר מאוסף מערכונים מחרידים בעליבותם. נשגב מבינתי איך הם זוכים לכל כך הרבה הערכה.
___________________________
אני מניח שאני חייב התנצלות לנמרוד ושוקו. לא נכנסתי למייל שלי יותר מחודש מסיבות שונות ומשונות.
איזה סרט זה היה, במחילה?
(ו'מחרידים בעליבותם' לא הייתי אומר על אף סרט שלהם. השנינות של כל אחד ואחד מהסרטים שלהם עולה על רוב הקומדיות שראיתי בימי, גם אם העלילה איננה אלא תירוץ לפאנצ'ליינים).
הדחקתי
משהו עם עורך דין, איש שהולך על התקרה והרבה כושים. החזקתי מעמד ארבעים דקות שבמהלכן חייכתי פעם אחת.
לא, יש צדק בתגובות על ''Hard Candy''
סופסוף גם אני יכולה!
אחרי שהשלמתי את "הילדים של מחר" ובחרתי בהם כסרט השנה שלי, אפשר לפרט קצת.
מכיוון שראיתי 6 סרטים מהרשימה, 3 מהם בקולנוע, הרגשתי מוכנות להצביע. לא ראיתי את ונדטה (שמחכה לי אבל לא בוער), טיסה 93 (שלא כ"כ מחכה לי), מדעי החלום (שמסקרן אבל לא עד כדי כך) והשתולים (שבטח אראה בהזדמנות). קראתי את הביקורות על כולם, ולפי ההערכה שלי אף אחד מהסרטים האלו לא היה תופס את מקומם של "ילדי המחר" המופלא עד כדי דכאון.
במבט לאחור מאוד נהניתי מסרטי השנה שראיתי מהרשימה, כמעט ולא היו אכזבות, ובעיקר – בחרתי את הסרטים הנכונים לראות בקולנוע.
*"הר ברוקבק" – מרגש ביותר בדרכו השקטה, אבל זו דרמה קטנה (אך לא זניחה) עם משחק מרשים של מישל וויליאמס והית' לדג'ר. לא סרט השנה שלי.
*"האיש שבפנים" – ראיתי בקולנוע, היה נחמד אך מאכזב מעט. קשה לי להסביר מה בדיוק לא התחבר עד הסוף (כי זה היה די מזמן), אבל מעבר לכך שזהו סרט לבילוי ביתי (מבחינתי) ולא ממש לקולנוע, זה לא סרט השנה שלי.
*"להרוג את המזל" – השלמתי בעקבות סיכומי השנה. חמוד ונחמד, שנון לפרקים, הארטנט מפתיע, שחקנים ענקים בנבחרת העידוד, ובסך הכל סרט נחמד אך לא סרט השנה שלי.
*"שודדי הקריביים 3" – ראיתי בקולנוע, נהניתי מכל דקה (בייחוד מאי הקאניבלים), אך זה אינו סרט השנה שלי.
*"בוראט" – ראיתי בקולנוע, ניסיתי לאחוז בפופקורן שלי לשווא (התקפי הצחוק הכניעו גם אותי). הקומדיה המצחיקה ביותר שראיתי מזה זמן רב (מדי), אך גם זה לא סרט השנה שלי.
*"ילדי המחר" – וואו, כמה שאני שמחה על ההחלטה להשלים את הסרט הזה לפני ההצבעה. כל מה שכתוב בבקורת ויותר, כל מה שחשבתי וציפיתי לו ויותר. צילום, אוירה, משחק, עיצוב ובימוי מדהימים. הדכאון הקיומי שנלווה לצפייה ונשאר גם יממה לאחר מכן הוא מחיר פעוט, אני מניחה. זה סרט השנה שלי (קצת אירוני שראיתי אותו בתחילת השנה הבאה).וזה סופי.
בהזדמנות חגיגית זו, אני רוצה להודות לאתר ולעורכיו, ולכל מביעי הדיעות בו על הכלים שהועמדו לרשותי בכדי לשדרג את הבחירות שלי (מבחינת מה לראות, כמובן. מה ללבוש אני עדיין בוחרת לבד). מכיוון שאני רואה 4-6 סרטים בקולנוע בשנה (כן, כ"כ קצת) והמון בבית, מידע מוקדם חשוב ביותר. אחת המחשבות הראשונות שחלפו בראשי כשעלו כתוביות הסיום של "הילדים של מחר" הייתה "איזה מזל שלא ראיתי אותו בקולנוע!" וזאת מכיוון שבדרך זו הייתי הורסת לעצמי (ולחבריי) ערב שלם. הסרט נפלא, אבל לא מתאים לתרבות צריכת סרטי הקולנוע שלנו. בקיצור – תודה על האפשרות הנוחה כ"כ לנווט!
למה את חושבת שצפייה בקולנוע הייתה הורסת לך את הסרט?
אני ראיתי אותו בקולנוע, ושום דבר לא הפריע לי.
למה את חושבת שצפייה בקולנוע הייתה הורסת לך את הסרט?
לא הורסת את הסרט (אין ספק שצפייה בקולנוע הייתה מגבירה את הנאתי ממנו), אלא את חוויית היציאה לקולנוע כפי שהיא נהוגה במחוזותינו. מכיוון שאני וחבריי לא מרבים לראות סרטים בקולנוע (ילדים, בייביסיטרים, העדפות לצורות בילוי אחרות כשכבר יוצאים), כל יציאה כזאת היא למטרות הנאה בלבד. שטחי, אך מכורח המציאות הגענו לדפוס מסוים – רואים סרט כיפי (שודדי הקאריביים, בוראט), אח"כ פאב או המשך כלשהו אחר לערב. מסיבה זו אני מעדיפה לבחור סרטים קלילים יותר לצפיה בקולנוע (ואני אחראית על הבחירה לרוב). סרטים כבדים יותר, או כאלו שדורשים יותר מחשבה, אני משאירה לערבי הצפייה בבית (התדירים הרבה יותר).
אחרי הצפייה ב"ילדים", כל שרציתי היה להתייחד עם עצמי ולשקוע בסוג של תוגה קיומית. זה לא בדיוק מצב הרוח הרצוי להמשך בילוי משחרר.
אה, הבנתי. תודה.
OF 2PACK(
)
מישהו יודע כמה לקח "אדמה משוגעת"(SWEET MUDD???) במוקדמות אוסקר לסרט הזר?
זה היה מותח.
בתחילת השבוע עוד נראה כאילו אין מה שיעצור את 'שודדי הקאריביים' מלנצח, אבל בוראט צמצם את הפער בהתמדה, ומאתמול בערב הוא ושודדי ניהלו קרב צמוד לחלוטין כשכל פעם אחד מהם פותח מהשני פער של שניים-שלושה קולות. עכשיו הקרב נגמר. ומיד מתחיל מחדש ב"הופעת השנה".
האם ניתן עדיין להצביע?
והאם יש מקום בו ניתן לראות את תוצאות כל סקרי "סרט השנה" מכל שש שנות האתר?
תודה מראש.
א. לא, מרגע שסקרים נסגרים אי אפשר להצביע יותר;
ב. כן, כאן:
http://www.fisheye.co.il/static/yearendpolls.htm
וואלה, שכחתי שיש לינק ישיר לזה.
אולי בעוד כמה שנים תעשו סקר של כל הסרטים שזכו בסקרי השנה?
במסגרת חגיגות העשור לאתר, אולי.
תזכיר לי ב-2011.
הקטע המבהיל הוא שזה כבר לא כל-כך רחוק.
הקטע היותר מבהיל הוא שנראה לי שג'ו אס אשכרה יזכיר לו.
יש מצב.. אם אני אגלוש באתר הזה בגיל 19.
לא עדיף שתוצאות הסקר יהיו רשומות שם, לצד הלינקים?
לא בא לי להעיר את ממ"א מריבצה.
לא, כי
א. אנחנו רוצים לסחוט עוד היטים;
ב. בניגוד לבחירות לנשיאות ולאוסקר, אצלנו גם המקום השני נחשב.