כשמייק מאיירס עושה פארודית מרגלים, הוא עושה ים כסף. אבל מה קורה כשמפרידים בין המייק מאיירס לפארודית המרגלים? הבה נראה.
מקום ראשון: פארודית המרגלים נטולת המייק מאיירס. הנה, כבר הלך המתח. 'Get Smart', הנודע במקומותינו כ'שחק אותה סמארט', הוא גרסה קולנועית של סדרת טלויזיה משנות השישים (שנקראה בארץ 'סמארט ואשתו'). לא בטוח שהקהל בכלל מודע לזה. הסתמכות על סדרות טלויזיה אהובות לשעבר היא עסק מסוכן – כשזה עובד זה 'רובוטריקים', כשזה לא עובד זה 'ספיד רייסר', ו'Get Smart' לא היתה אף פעם קאלט מטורף. לכן הסרט עומד ונופל על הכוכבים שלו, סטיב קארל אטום הפנים בתפקיד הסוכן מקסוול סמארט, ואן הת'אוויי בתפקיד סוכנת 99 המוכשרת הרבה יותר. בעולם אין מחסור בפארודיות על מרגלים, עם או בלי בדיחות ג'יימס בונד, ועל פי הביקורות, הסרט ככה-ככה. הוא הכניס 39 מיליון דולר – זה אמנם הסכום הנמוך ביותר למקום הראשון מאז תחילת מאי (מה אתם יודעים, היה קיץ מוצלח עד עכשיו) אבל זה מוצלח מאוד ואפילו מעל לציפיות עבור קומדיה צנועה יחסית כזו, ויעזור מאוד לקארל להשכיח את חרפת 'מבול של צרות' מהשנה שעברה.
מקום שני: 'קונג פו פנדה', עומד יציב כסלע איתן במים סוערים. כשסרטים מסביבו נושרים כפילים מצוק (תיכף נגיע לזה), 'פנדה', כראוי לסרט אנימציה מוצלח, צונח כעלה שלכת. הוא איבד 35% השבוע, מה שהקנה לו 22 מיליון דולר במהלך הסופ"ש, והסך הכל שלו מגיע לסכום בריא מאוד של 156 מיליון דולר. ראיתם פעם פנדה תינוק? זה נראה כמו עכבר נטול שיער ונשמע כמו אזעקת אמת. סתם, לא קשור.
המקום שלישי הוא זה שבו מתחילות החדשות הרעות: השמחה על שיבתו לחיים של 'הענק' היתה, מתברר, קצת מוקדמת מדי. אחרי פתיחה טובה, 'הענק הירוק' מידרדר. הוא הכניס השבוע 21.5 מיליון דולר, שהם נפילה של 61 אחוזים מהשבוע שעבר. אוי. הצד הטוב של העוגה (או משהו) הוא שהענק הנוכחי פחות כושל מהענק הקודם – הסרט הכניס יותר בסוף השבוע השני שלו ממה ש'הענק' של אנג לי עשה בשבוע המקביל שלו, אבל זה להיות חכם על ענקים חלשים. כשסרט כזה לא מצליח בתוך 10 ימים להגיע ל-100 מיליון דולר, זו בעיה. הסרט הצליח לא להיות הכשלון הצורב שרבים חזו לו, אבל לא הרבה יותר מזה.
מקום רביעי, אויה: לכאן, רק לכאן, הגיע מייק מאיירס. אחרי שלושה סרטי 'אוסטין פאוורס' מצליחים, וכיכוב מאחורי הקלעים בסרטי 'שרק' האולטרה-מצליחים, מאיירס החליט לעשות סוף סוף משהו חדש, ועשה סרט שמבוסס על דמות חדשה – הגורו פיטקה, אליל היחסים והסקס, שעצה שלו שווה זהב. אז הוא הפסיק להגיד "גרובי בייבי", ועטה על עצמו זקן מזויף להפליא, אבל כל השאר נראה די אותו הדבר – אותו סוג של בדיחות, ואותם פרצופים למצלמה. זה מייק מאיירס, עד כמה הוא כבר יכול להיכשל?
הוא נכשל. לגמרי. 'לאב גורו' הכניס 14 מיליון דולר, או רבע מהכנסות היום הראשון של 'שרק השלישי'. איך זה קרה? טוב, אם להאמין לביקורות, לסרט יש בעיה עיקרית אחת – הוא לא מצחיק. ובמקרה הזה, נדמה שהקהל מסכים. החדשות הטובות הן ש'ספיד רייסר' הוא כבר לא הסרט הכושל ביותר הקיץ הזה (אם כי בזכות תקציב צנוע הרבה יותר, 'לאב גורו' ככל הנראה יפסיד פחות כסף).
מקום חמישי, אסון (צפוי מראש): 'ביום שזה יקרה' הצליח בשבוע שעבר לעבוד על מספיק אנשים כדי להגיע להכנסות של 30 מיליון דולר. רוב האנשים האלה יצאו עצבניים, ודרשו מהחברים שלהם להבטיח להם לעולם לא ללכת לסרט המעפן הזה. היה אפשר לראות את זה מגיע: 'ביום שזה יקרה' דפק נפילה של 67.2%, על פי ההערכות – ייתכן שיותר – והוא עומד להיעלם מהאופק הדוחקואי במהירות שיא. מ. נייט שמלאן צריך כבר להיות רגיל לזה: גם ל'הכפר' ו'נערה במים' היו נפילות קיצוניות. הייתם חושבים שהקהל כבר יבין את הקטע.
מקום שישי: 'אינדיאנה ג'ונס והמסע הארוך אל ה-300 מיליון האבודים'. מי היה מאמין שזה ייקח כל כך הרבה זמן? אינדי נמצא כרגע במרחק של 9 מיליון דולר מהמטרה, והוא עוד יגיע אליה – אבל אויבו הותיק, איירון מן, כבר הקדים אותו. 'איירון מן' הוא כבר לא סתם עוד סרט גיבור-על מצליח, אלא הצלחה פנומנלית: עצם העובדה שחודשיים אחרי שיצא הוא עדיין נמצא בין עשרת הגדולים חריגה מאוד בעונה הזאת, וגם אחרי שחצה את קו 300 מיליון הדולר, הוא ממשיך לשוט בעצלתיים. הירידה בהכנסותיו (29%) היא הקטנה ביותר בטבלה השבוע. בנוסף, 'איירון מן' הוא עכשיו סרט גיבור-העל המצליח ביותר אי פעם בארה"ב, חוץ מסרטי 'ספיידרמן'.
בשבוע הבא, שני סרטים מאוד מסקרנים: 'וול-E' של פיקסאר, שיבהיר סוף סוף האם הוא ניסוי מוזר שייכשל בקופות או הלהיט הגדול ביותר של פיקסאר אי פעם, ו'מבוקש', סרט האקשן המופרך עד מגניבות עילאית עם אנג'לינה ג'ולי, של הרוסי ההוא שעשה את 'משמרת לילה'.
הרשימה המלאה: המספרים מייצגים את הכנסותיו של הסרט במהלך שלושת ימי סוף השבוע (שישי-ראשון) בארה"ב, במיליוני דולרים. המספרים בסוגריים מייצגים את הכנסותיו הכוללות של הסרט עד היום, במיליוני דולרים.
למתרגמים משלמים מעט
ולכן אין להם הרבה זמן, כוח, או מקצועיות לתרגם כל מילה בדיוק כמו שצריך. תפסיקו להתלונן. וחוץ מזה, למי הטעויות הללו באמת מפריעות? לא לכם, כמובן, כי אתם כל כך חכמים שאתם אפילו חכמים יותר מהמתרגם. אז על מה אתם מתלוננים, בעצם?
אה... לא.
1. אני מתרגמת (לא סרטים, ספרים) כבר שמונה שנים בערך (כבר? איך הזמן רץ). התחלתי בשכר רעב. השכר שלי כעת גבוה יותר (יותר מכפול, למעשה), אבל עדיין לא ראוי. אני קורעת את התחת על כל תרגום ועובדת קשה מאד כדי ללמוד ולהשתפר בהתמדה. אני מצפה מאחרים לרף מקצועיות דומה, או שילכו לעבוד בעבודה אחרת. יש מספיק עבודות שלא מחייבות אותך להבין מה לעזאזל אתה כותב וגם לדעת לכתוב את זה כמו שצריך.
2. אחת הסיבות שאיכות התרגומים לכתוביות בארץ ירודה כל כך היא שהצרכנים לא מתלוננים. אם אנשים ינהגו על פי עצתך (שבו בשקט, תסתמו ותאכלו מה שנותנים לכם), היא גם לא תשתפר. הדרך לדאוג לכך שהאיכות תשתפר: להתלונן בפני חברות הכבלים. להעלות מודעות. לעשות בלגן. לדרוש. למחות. לקטר. להציק. ובין השאר גם להחזיק "עמוד קלון" משעשע כמו כאן, שיזכיר לאנשים כל הזמן כמה שהמצב גרוע, ושיש מי ששם לב לזה.
3. "למי הטעויות האלה מפריעות?" לצרכן שמקבל איכות קלוקלת, אפילו אם הוא לא מסוגל לזהות שהאיכות קלוקלת, ובולע אותה בלי להבחין מה זה עושה למוחו האומלל, לאוצר המילים שלו או אפילו ליכולת שלו להבין את הסרט; למתרגמים, שהמקצוע שלהם הופך לבדיחה עצובה, ושדרישת איכות ירודה שכזאת מבטיחה שהשכר שלהם לעולם לא יעלה לרמה הוגנת, כי מי בכלל צריך לשלם על מקצועיות כשהקהל מוכן לקבל זבל חובבני; ולניטפיקרים שכן יודעים לזהות שהתרגום מחורבן, ומעצבן אותם שמישהו חושב שהוא יכול להרשות לעצמו להאכיל אותם בכזה זבל בתמורה לכספם. אגב, אנחנו משלמים על הכתוביות האלה.
בקיצור, באמת נורא נחמד לומר, "תאכלו את החרא שמאכילים אתכם ותשתקו". אבל לא, תודה.
רק לידע כללי (טיפה
)
המצב בשוק הכתוביות, וספציפית לסדרות טלוויזיה, עגום במיוחד. יש בשוק שתי חברות, שתיהן מתייחסות לעובדים באופן מחפיר, ואין שם שום פוטנציאל קידום ו/או העלאות. לפחות באחת מהחברות התשלום הוא "בקבלנות", כלומר על פי כמות חומר מצולם שהספקת ולא לפי שעות עבודה, מה שמעודד עבודה חפיפניקית. זה, בשילוב עם העובדה שלא תמיד זמין תמליל באנגלית, וגם אם הוא זמין לפעמים המתמלל בעצמו שגה בשמיעה, גורם לרוב הטעויות מהסוג הזה.
זהו, אפשר להמשיך בהתרעמות הרגילה על מתרגמים אדיוטים שלא יודעים אנגלית.
רק לידע כללי (טיפה
)
בכל החברות התשלום הוא על פי אורך הסרט, ולא על פי זמן העבודה שהושקעה בו.
ועוד קצת ידע כללי, גם אחרי שהמתרגם אסף פרוטה לפרוטה והגיע לסכום מכובד יותר או פחות בסוף החודש, חברות התרגום נוטות לאחרונה להעלים לו את הצ'ק, לשלוח אותו באיחור (אם בכלל) ועל הסכום הלא נכון.
זה בשום פנים ואופן לא מצדיק זריקת זין. סתם שתדעו מה מתנהל בתעשייה הזו.
תלונות לקוחות על מתרגמים אידיוטים
שלא יודעים אנגלית יכולות רק לעזור מהבחינה הזאת. כל עוד הלקוחות לא מתרעמים על האיכות, החברות לא מרגישות מחויבות להשקיע באיכות גבוהה יותר, מה שאומר שאין להן שום צורך לנסות להעלות שכר ותנאים עבור המתרגמים שלהן, כי זה לגמרי בסדר לקחת סתם סטודנטים חסרי מושג ולתת להם לעבוד בשכר רעב.
כל הזמן חוזרים לאותה נקודה...
כשאני לועגת לתרגום כלשהו בכתוביות, הבעיה שלי היא לא עם המתרגם עצמו אלא עם כל התעשיה שיצרה מצב שבו כתוביות נראות ככה. גם כשאני אומרת שמתרגם כלשהו בור או אידיוט (כי לפעמים זה ברור, מצטערת) אני לא מאשימה אותו עצמו באיזשהו כשל מוסרי. מותר לבן אדם לא לדעת אנגלית, או להיות טיפש. מותר לו אפילו לחשוב שהוא חכם ומתרגם מצוין, המסכן. מי שלקח אותו לעבודה הוא זה שהתרשל.
זה כמו ש"לא יפה" להגיד שמורים הם בורים, כי זה פוגע באנשים שעובדים נורא קשה עבור שכר רעב. נכון, הם עובדים נורא קשה עבור שכר רעב, וזו בדיוק הסיבה שמגיעים למקצוע כמעט רק אנשים עם כישורים לא מספיקים. ואם לא נגיד את זה בקול מפחד להעליב את המורים, אנחנו משחקים לידיים של המדינה, שתמשיך לזרוק זין על החינוך. ענפים שמרעיבים את העובדים שלהם נהנים מהבלבול הזה.
עבדתי עם מתרגמים איומים באחת המשרות הקודמות שלי (דווקא לא תרגומי טלוויזיה). ועד כמה שהיה מתסכל לעבור על התרגומים שלהם, ועד כמה שלפעמים רציתי להסביר להם שהם חיים בסרט אם הם חושבים שהם יודעים אנגלית, הבעיה היתה לא בהם אלא בחברה הקמצנית והאיומה ששילמה לנו גרושים. כל מתרגם סביר שהגיע לשם בטעות ברח מהר, וזה כולל אותי. אם הייתי הלקוח או הקהל של התרגומים האלה, אז כן, הייתי אומרת בקול רם "המתרגמים שלכם זוועה" — כי אחרת החברה לא תעשה כלום בקשר לזה.
בפעם הבאה אמעיט בסיפורים קורעי לב
סתם חשבתי שזה פרט טריויה שאולי יעניין מישהו. היות שזה הסיט את הדיון, אני אחזור על המשפט הכי רלוונטי שם: "לא תמיד יש תמליל באנגלית, וגם אם יש לפעמים המתמלל בעצמו לא שמע טוב". לכן, אין שום טעם להאשים מתרגמים בטעויות שמיעה.
שמע, התנאים מחורבנים בלי ספק,
אבל מה שחוזר פה שוב ושוב: מתרגם שמתרגם – אפילו משמיעה – ויוצא לו משהו לא הגיוני לחלוטין, והוא עדיין לא חושב שראוי לעצור ולבדוק מה לעזאזל קרה (למשל, היום אפשר למצוא תמלילים של המון סרטים וסדרות באינטרנט, ובדרך כלל זה עניין של כמה שניות למצוא את הקטע הרלוונטי בגוגל אם מקלידים את המשפט *הקודם*, זה שכן מבינים כמו שצריך) – מפשל.
מה אני אעשה? אם בנאדם לא עוצר ואומר, "רגע, המשפט הזה שכתבתי פה לגמרי לא הגיוני וחסר משמעות", הוא לא מתאים לעבודה שקשורה למילים ולשפה.
שמע, התנאים מחורבנים בלי ספק,
למה "תרנגול קטן אדום" זה שם הגיוני לשיר אבל "לובסטר קטן אדום" זה לא?
שניהם לא הגיוניים,
אבל לאחד מהם יש מעל 150 תוצאות בגוגל, ולאחד פחות מ-30.
ל''Little Red Lobster Song''
יש גורנישט תוצאות בגוגל. עוד יותר טוב.
שניהם לא הגיוניים,
אני באמת לא חושב שזה סביר לצפות ממתרגמים לגגל כל ביטוי וכל שם של כל דבר, רק על העקרון שאולי זה משהו שהם לא מכירים.
שזה בדיוק מה שאמרתי בהודעה המקורית שלי.
ובקיצור: סביר? לא. מקצועי? בהחלט כן (שהרי ברור שזה שם של פריט תרבותי מוכר).
למה זה לא סביר?
לי זה נראה מובן מאליו. מופיע ביטוי שאני לא מכירה, אני מגגלת. לוקח לא יותר מכמה שניות, שבסיומן אני יודעת בוודאות במה מדובר, מה הרקע, מאיפה זה בא, ובדרך כלל גם מה זה בא לבטא מבחינה סגנונית במסגרת התרגום (למשל, אין דין אזכור לשיר ג'אז משנות החמישים כדין אזכור לשיר פופ משנות השמונים, ויש מצב שזה ישפיע על הלך הרוח שבו אני מתרגמת את כל הקטע). זה גם מועיל כשבמקרה מגלים מאוחר יותר שהיצירה שמתרגמים מכילה עוד אזכורים לאותו דבר, שייתכן שלא היינו מזהים אילולא בדקנו.
למה זה לא סביר, לצפות מאדם שעוסק בתרגום לטרוח לגלות מה הוא מתרגם? לי זה נראה מובן מאליו שאם מופיע לך שם של יצירת תרבות שאתה לא מזהה, אתה מגגל ובודק.
כי לא תמיד מבינים שמדובר בשם או בביטוי
בלי להעליב אף אחד מקוראי האתר, אני לא בטוח שאילו אתם תרגמתם לא הייתם מפספסים דברים כאלה מפעם לפעם. זה לא שתחום התרגום נטול בעיות, הוא דווקא מכיל המון, אבל יש טעויות שהן באמת, באיזשהו מובן, בלתי נמנעות מעצם היות המתרגמים בני אדם.
אני אישית מקבל את הרושם שכל פעם שאנשים מוצאים טעות הם מאשימים את זה קטגורית בעצלות של המתרגם, ונגד זה אני יוצא. חלקית בגלל שיש שרשרת שלמה שאחראית לתרגום ולא אדם אחד (מתמלל, מתרגם, עורך לשוני ומתזמן) וחלקית בגלל שהרבה פעמים הטענות הן די קטנוניות.
תעשה לי טובה.
הדיון פה הוא על דוגמה מאד ספציפית ומאד ברורה. אני לא חושבת שיש מישהו שיטעה לחשוב ש-Little Red Lobster (או Little Red Rooster) הוא חלק אינטגרלי משיחה כלשהי.
חלק מהעניין ביומית הזאת, זה טעויות תרגום *מטופשות*. כאלה שמעידות על חוסר תשומת לב ועל חוסר מחשבה.
לכל מתרגם יש טעויות (גם לי!), חלקן אפילו מגוחכות (גם לי!), אבל גם לזה יש גבולות. ואחוז גבוה מהדוגמאות שמופיעות בדף הזה מרחיקות לכת מעבר לגבולות האלה, ממש כמו מניח הרעפים הנוצרי המקורי. אולי המתרגמת לא הכירה את כריסטיאן סלייטר. אולי היא קיבלה שכר עלוב ולא התחשק לה לבדוק. אבל אדם שלא בודק משהו שממש ברור עליו שהוא, לכל הפחות, מוזר, מפשל, אחרי כל התירוצים.
אה, ואל תביא את דוגמת "אילו אתם תרגמתם". לתושבי האתר אין בהכרח הכישורים הנחוצים לתרגום, וזה לא אומר שהם לא יכולים להעביר ביקורת.
טובה.
זו לא דוגמת "אילו אתם תרגמתם" במובן "האנגלית שלכם לא מספיק טובה", אלא במובן "כל אדם, גם אם הוא בילינגואל מושלם*, היה עושה טעויות פה ושם, ובצפיה במספיק טלוויזיה, אחת מהן הייתה עשויה להגיע לשרשור הזה" ומזה נגרר שאין טעם להלין על מתרגמים וגו'.
בכל מקרה, נראה לי שכל הצדדים פה מבינים היטב אחד את השני (אני, לפחות, מבין ומכבד את העמדה שלך), רק רציתי להביא את הזווית השניה, בתור אקס מתרגם (שכמובן לא עשה טעויות מעולם, ובכך הוא היוצא מהכלל שמוכיח את הכלל. יאפ).
* אגב, יש טעויות שבעיקר אנשים בילינגואלים נופלים אליהן, זה די משעשע.
בילינגואל?
דובר שתי שפות.
ובאופן כללי, גוגל הוא נהדר בדיוק בשביל הדברים האלו –
http://www.google.com/search?sourceid=navclient&ie=UTF-8&rls=GGLJ,GGLJ:2006-37,GGLJ:en&q=%d7%91%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%a0%d7%92%d7%95%d7%90%d7%9c
''דו-לשוני'', בעברית.
אומ.
"כל מוסכניק, גם אם הוא מכונאי מושלם, יפשל מדי פעם. לפיכך, אין טעם להתלונן על מוסכניק ששורף לך את המנוע".
"כל טבח, גם אם הוא שף בחסד אלוהי, יקדיח לפעמים את התבשיל, ולכן אין טעם להתלונן על טבח שסידר לכל לקוחות המסעדה זיהום סלמונלה".
באמת שאני לא מבינה את הגישה שלך. להגיד "כל מתרגם טועה" לא אומר שום דבר. להגיד "כל מתרגם טועה ולכן אין טעם להתלונן על טעויות בתרגום" זה מופרך ברמות שקשה לי אפילו להתחיל להסביר.
כל מתרגם טועה. ולכן, מתרגם טוב *משתדל*. ומפעיל בקרת איכות. ובודק את עצמו. ומשלים ידע חסר. ובודק בגוגל.
ואז, כשמישהו נתקל בטעות תרגום אקראית מתוך תוכנית שלמה שדווקא מתורגמת סבבה, סביר להניח שהוא לא יביא אותה הנה, וגם אם כן יביא אותה, לרוב הוא יוסיף דיסקליימר, "שאר התוכנית דווקא הייתה מתורגמת טוב". תעבור על התגובות פה ותראה דוגמאות לכך.
הבעיה היא שבדרך כלל זה לא ככה. העובדה שמתרגם טעה בדבר *אחד* שהוא לא בדק בגוגל וכתוצאה מכך היה למשל ולשנינה כאן *בדרך כלל* נובעת מזה שהוא חיפף לכל אורך הדרך, וזה מורגש חזק מאד בדיונים שהתפתחו בדף הזה בכל שנות קיומו.
ואגב, דבר שאתה אולי לא מודע אליו (אולי כי לא קראת את כל התגובות) זה שעורכי האתר מחקו מפה די הרבה תגובות שכללו שגיאות תרגום לא מעניינות (הווה אומר, סתם שגיאות מטופשות שכל אחד יכול לעשות). אם הדף הזה היה מרכז כל שגיאת תרגום סתמית שמישהו ממשתתפי האתר נתקל בה מאז שהוא עלה, אני חושדת ששום דפדפן שקיים כיום לא היה מצליח לטעון אותו.
ההשוואה לא מתאימה
טעות תרגום יחידה בפרק שלם לא משולה למנוע שהולך פייפן, או לזיהום שמביא את הלקוח לבית חולים. אני מסכים שרוב טעויות התרגום מעידות על חוסר מקצועיות מצד מתרגם/ת שלא השקיעו עוד דקה בבדיקה והתעלמו מכך שלא הבינו בעצמם את המשפט. עם זאת, הנזק של רוב הטעויות האלה הוא רגעי ולא באמת הורס את כל חווית הצפיה.
למעשה, כפי שהיומית הזו מעידה, זה יכול אפילו להוסיף משהו לחוויה.
למה להתעקש סתם?
עניתי בצורה מסודרת להכל, אבל זה יצא יחסית ארוך ולא נורא מעניין. אז בנקודות:
.
– כפי שכבר נאמר, האנלוגיה לא מחזיקה. לדעתי, היא גם לא מדויקת בפני עצמה, כלומר הסיכוי לטעות פוחת ביחס ישר למידת הנזק וההפיכות של תוצאות הטעות. את זה אני מבסס על נסיון החיים שלי.
– לא תמיד אפשר לדעת שצריך לחפש בגוגל. לפעמים כן, כמו בדוגמה הספציפית הזו, אבל הרבה פעמים גם לא. אולי בחרתי את העץ הלא נכון (קצת pun intended) להביא בו את צד המתרגמים של הדברים, ועל זאת אני מתנצל.
– בגדול, אני ניסיתי להביא את הזווית האחרת, ולנסות להסביר איך לפעמים טעויות קורות בלי קשר דווקא לרשלנות. באותו הפוסט גם אמרתי שיש רשלנות שנובעת מתגמול נמוך ומערכת שמעודדת את הגרועים ביותר להשאר. אתם יודעים, כמו צבא
(איך קריאת כל התגובות הייתה עוזרת לי לדעת שעורכי האתר מחקו תגובות?
את נותנת הרבה יותר מדי קרדיט לזכרון שלי)
שביץ נגד מניחי הרעפים
http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/755/269.html
כל הכבוד לה.
עכשיו השאלה היא האם באמת יעשו משהו, או האם כמו שמגיב שם כתב, התוכנית שיו"ר הרשות השניה הזכירה עוסקת רק בתרגומים לטובת כבדי שמיעה, וזו היתה בעצם התחמקות אלגנטית.
יש, עוד התערבות ממשלתית בהתקשרות חופשית
זו הדרך לפתור בעיות, אין ספק.
אבל תודה על הקישור.
איזה התערבות בתקשורת?
יחימוביץ' לא אומרת להם איך או מה לתרגם, רק מעוניינת שהם יקבלו על התרגום שכר הולם. לי זה נשמע הגיוני.
זהירות,
חברות התרגום מציעות שכר מסוים, בזמן מסוים, על כמות עבודה מסוימת. המתרגמים רשאים לקבל או לדחות את ההצעה. לקבל ואז לטעון "רגע, העבודה לקחה לי הרבה יותר זמן, ולכן נחלק את זה במספר השעות ויצא שאני לא מרוויח מינימום" זו טענה הגונה בערך כמו לבוא בטענה לחברת הביטוח שלא קרו לך תאונות ולכן בעצם שילמת פרמיה ולא קיבלת כלום בתמורה.
החוק בא להתערב בתנאי החוזה שחברות התרגום מציעות. אמת שלדעתי התנאים מחורבנים, אבל זה לא תנאי מספיק להתערבות של הממשלה, לדעתי, כי מדובר בהתקשרות חופשית בין אנשים מבוגרים – אין לחברות התרגום לטלוויזיה איזה מונופול אינהרנטי על תחום התרגום ואין חסמי כניסה לשוק. לכן, אין שום סיבה למנוע מכוחות השוק לפעול את פעולתם.
ומה היית מעדיף?
יש כאן עובדים אצל מעסיק נצלן. כמובן שהיה נחמד אם הייתה התרעמות של הציבור כלקוח על המוצר הנחות שיוצא מזה, אבל עושה רושם שזה לא קורה. עושה רושם שגם לא קם איגוד של מתרגמים. אז עדיף שהמצב ישאר כמו שהוא?
במצב כזה בהחלט טוב שהמדינה תקום ותפעל.
דווקא יש איגוד למתרגמים
יש איגוד מתרגמים?
אז אולי כדאי שהוא יצמח שיניים ויעשה משהו. כי לפי כל מה שאני שומע כאן, המצב חרא ואין שינוי באופק חוץ מח"כית אחת, שלא בטוח שיש לה מספיק כח בשביל לשנות.
כי לא את כל מה שקורה אתה שומע.
מתרחשים עוד דברים, בין היתר שביתה שפרצה נגד אולפני סאט, לאחר שהאולפן פיתח לעצמו מנהג לא לשלם למתרגמים שלו. ויש עוד הרבה פעולות שמבצעים הועד והמתרגמים עצמם, פשוט עין הדג הוא לא באמת האתר לפרסם את הדברים האלה.
אוקיי, אבל אני דווקא אשמח לשמוע חדשות בנושא.
אפילו ביומית הזו ממש. זה בהחלט און טופיק.
ועכשיו שאני יודע שיש מאבק, אני מאחל לכל המתרגמים בהצלחה.
יש אגודה למתרגמים
http://www.ita.org.il
בעבר הייתה גם התאגדות של מתרגמי כתוביות (יש דיון בנושא איפשהו בתגובות ליומית הזאת, קראו להם "אמל"י"), אבל ככל הידוע לי הם התפרקו מאז.
הייתי מעדיף שייתנו לאנשים מבוגרים לסדר את העניינים שלהם בעצמם
אי אפשר ולא צריך לתקן כל דבר שלא אוהבים בחקיקה. אם מתרגמים מבוגרים בוחרים לעבוד בתנאים מחורבנים אצל חברות תרגום שמורכבות ממבוגרים, אז ראוי שזה יהיה המצב, וכל התערבות חיצונית היא לרעה. אף אחד לא מונע התאגדות של מתרגמים, ואין אף אדם שלא יכול לעשות דבר פרט ללתרגם כתוביות לטלוויזיה.
זה לא רק בשביל המתרגמים, אלא בשביל ציבור הצופים.
שוק חופשי הוא דבר חשוב, ובאמת הרבה כלכלנים דוגלים בו, אבל הוא לא תמיד פותר הכול.
אני מסכים שהתהליך האידיאלי הוא שלא מספיק מתרגמים יסכימו לעבוד במשכורת רעב, מה שיוביל להעלאה בשכר. אבל ממה שהבנתי, מה שקורה בפועל הוא שאנשים צעירים וחסרי נסיון עובדים לרוב במשרות האלה, והם מסתדרים עם המשכורת הזעומה, אבל לא נשארים לתקופות ארוכות. כך מתקבל מצב מתמשך בו יש מספיק עובדים בשכר הנמוך, אבל המוצר שמתקבל הוא פחות איכותי.
בסיטואציה כזו בהחלט ראוי להתערב, כי הצופים לא יכולים למחות בצורה אפקטיבית. מה נעשה, נתנתק מהכבלים או מהלווין בגלל שיש יותר מדי טעויות בתרגום? זה לא שיש אלטרנטיבה שבה יש פחות טעויות.
הוא לא פותר הכל, אבל את זה הוא פותר
הבעיה עם שוק חופשי היא כשנוצר שיווי משקל במצב שבו המשק לא בתעסוקה מלאה. זה נקרא מיתון וזה מבאס ואני לא באמת כלכלן אז לא נתעמק בזה.
בכל מקרה, מה שאפשר לעשות כצופים:
א) להקים חברת תרגום בעצמך (או להגיע לעמדת השפעה על מדיניות החברות הקיימות) ובה להקפיד על איכות התרגום. בהנחה שהעלות לחברות הכבלים לא תשתנה בהרבה, אין להם אינטרס לא לעבור לעבוד איתך.
ב) ליצור קשר, בצורה פרטנית או מאורגנת, עם חברות הכבלים / הלווין ולהעיר על טעויות בתרגום. שוב, אין להם אינטרס לא להעביר את הפידבק לחברות התרגום, כי הQA לא עולה להם כסף והם מקבלים משהו בתמורה (צופים יותר מרוצים).
ג) להכיר בזה שאין לך את הזכות האינהרנטית לתרגום טוב, ולסבול תרגום עם טעויות מפעם לפעם.
וכמובן, יש את האופציות הטריוויאליות (להוריד תכנים ובכלל זה תרגום מהאינטרנט, לעבוד כמתרגם בעצמך ולהקפיד על האיכות).
אף פתרון שהצעת לא פותר כלום.
א. גם אם אני כצופה אחליט שאני מקים חברת תרגום, שזה מאוד לא סביר, העלות לחברות הכבלים תשתנה ועוד איך. זו כל הנקודה, כרגע לא משלמים מספיק בשביל מתרגמים מנוסים, וגם לא בשביל שהמתרגמים הקיימים ייקחו זמן כדי לתרגם כמו שצריך. החברות עושות את המינימום האפשרי כדי להוציא תרגום, כי אין להן סיבה לשלם יותר.
ב. שהצופים ישמשו בתור QA של חברות התרגום זה ממש לא פתרון. אני לא רוצה לצפות, להעיר, ואז לקוות שאולי יתקנו עד השידור החוזר. אני רוצה מוצר איכותי מההתחלה.
וגם ללכת לעבוד כמתרגם בעצמי לא עוזר, כי אני, כמו האחרים, לא אשקיע את הזמן הדרוש אם לא משלמים לי על זה. וזה מה שאני חושב שדורש התערבות ממשלתית, לגרום לחברות התרגום (ולכן גם לכבלים וללווין) לשלם יותר כדי שאנחנו הצופים נקבל מוצר איכותי יותר.
הא?
אני מתחיל מאד להתבלבל. הפתרונות שהצעתי כולם יביאו לעליית איכות התרגום. אתה טוען שהם לא יעזרו כי הם דורשים ממך השקעה שאתה לא מקבל תמורתה דבר. באותה נשימה, אתה רוצה שבחוק יכפו על אחרים לספק לך את זה תמורת בדיוק אותה השקעה שתיתן להם בדיוק אותו שום דבר. למה בעצם שהמדינה תרצה לעזור לך כאן?
(בתשובתך, התייחס לאנלוגיה הבאה: א' אוהב לאכול במבה ירוקה, שהיא אבסולוטית יותר טעימה מבמבה צהובה ואדומה, ואין על זה כלל עוררין. א' מתרעם על אסם ותלמה שמייצרות רק במבה צהובה ואדומה. א' פונה לחבר הכנסת שלו בדרישה שיחוקק מיד חוק שיחייב את אסם ואת תלמה לייצר במבה ירוקה ולגבות עליה אותו מחיר שהן גובות על במבה אדומה וצהובה. האם א' צודק בדרישתו?)
טוב, זה מתחיל לעצבן,
מה יביא לעליית איכות התרגום??? שאני אקים חברת תרגום מתחרה שמשקיעה יותר כסף בתירגומים איכותיים, וכתוצאה מכך אף אחד לא יקנה את התוצרת היקרה שלי? זה הפתרון שלך? כי כמו שאמרתי, לכבלים וללווין אין סיבה לשלם לחברה החדשה שלי יותר בשביל איכות שהם לא חייבים לספק.
או אולי שכל הצופים ישבו וירשמו מיילים עם תיקונים לכבלים וללווין, ואז אולי יתקנו את זה בשידור חוזר כלשהו בעתיד? זה מה שיפתור הכול לדעתך? זו האידיליה שאתה רוצה לשמר, ביציאה שלך נגד התערבות ממשלתית?
זהו, הספיק לי לריב עם אנשים וירטואליים. אני הולך ללמוד למבחן.
לא התכוונתי לעצבן
ולא חשבתי שאנחנו בריב. כל מה שאני מנסה להראות זה למה התערבות ממשלתית בדבר הזה, גם אם היא תביא לתוצאה סופית שהיא רצויה בעינינו, היא פסולה.
אני רוצה שניה להשאר עם דוגמת ה"חברה מתחרה". אתה בעצמך אומר שאם תרצה שחברת התרגום שלך תספק איכות גבוהה, זה יעלה לך (כבעל חברת תרגום) הרבה כסף, ותגלגל את העלות על חברות הכבלים, והם יסרבו לשלם.
אז מה בעצם אתה רוצה מחברות התרגום הקיימות? שהם יספגו את העלויות שאתה לא מוכן לספוג? שיקימו קרטל (טכנית, דואופול) כדי לאלץ את חברות הכבלים לשלם את המחיר היותר גבוה? אולי יחד עם ההתערבות הממשלתית גם נממן את זה בעזרת העלאת מיסים? איך בעצם זה עובד שונה לחברת תרגום קיימת מחברת התרגום שאתה הולך להקים?
המטרה הסופית, בעיני לפחות,
היא שהעלות הנוספת (שאני לא חושב שתהיה אחוז גדול במיוחד מתוך כלל התקציב שלהן) תצא משורת הרווח של הכבלים והלווין.
כי הם לא סתם דואופול, הם דואופול בשוק שמספק מוצר בסיסי. אמנם לא בסיסי כמו לחם לבן אחיד, אבל זה מוצר שהרוב המוחלט של משקי הבית בארץ צורכים, וגם אם המחיר היה מוכפל, אני מאמין שהשינוי בצריכה היה יחסית מינורי. לשמחתנו, את המחיר באמת מווסתת התחרות, אבל את איכות התרגום לא, ולכן לדעתי צריך חקיקה בנושא.
וכן, לחקיקה כזו יכולות להיות הרבה השפעות. תלוי בעלויות הנוכחיות ובגודל העלות הנוספת. באמת יכול להיות שהמחירים לצרכן יעלו, אבל גם יכול להיות שהתחרות תחזיר את המחיר למטה. ואולי בכלל יקנו כמה סרטים פחות בשנה וזה מה שיכסה את זה. או שאולי מימון ממשלתי יעזור. רק אלוהים יודע. מה שאני כן יודע, זה שרוב המדינה מקבלת מוצר נחות, ואין להם מה לעשות בקשר לזה.
אם כבר השתמשת במונחים כלכליים
אז הרי אתה בעצמך כותב שהביקוש לשירותי תכנים הוא קשיח, ולכן העליה בעלות התכנים תגוגלגל רובה ככולה על הצרכנים.
אין דרך למנוע את זה פרט להתערבות ממשלתית מאד חריפה (בצורה של הקמת חברת תכנים ממשלתית מתחרה, קביעת מחיר מקסימום או מתן סובסידיה), וברמה הזו כשלא מדובר במוצר שהוא באמת מוצר חיוני, זה סתם הופך לקומוניזם.
הרעיון השני שכדאי לשקול זה שאולי העובדה שהמוצר נחות לא באמת מפריעה לרוב הצרכנים. ייתכן שאותם כותבים בעין הדג שמקבלים אולקוס בכל פעם שהם רואים מניח רעפים נוצרי הם מיעוט שבמיעוט, והרוב המכריע של הציבור לא מוטרד כהוא זה, או כי הוא לא יודע שהוא פספס בדיחה, או כי לא אכפת לו לפספס בדיחה, או כי הוא יודע מספיק אנגלית כדי לא להזדקק לשירותי התרגום. זה, לדעתי, מה שקורה, כי אחרת אני לא רואה סיבה שהתחרות לא תגרום להקפדה על איכות התרגום. אפשר להשוות עם שוק הספרים, לדוגמה, שאיכות התרגום בו רק עולה עם השנים, לעניות דעתי, וזאת בגלל שקהל קוראי הספרים כן מאד רגיש לאיכות התרגום, בניגוד (כנראה) לקהל צופי הטלוויזיה.
ומה עם ערך חינוכי?
אנשים לומדים איך לאיית ולדבר גם מתרגומים בטלוויזיה – כנראה יותר מאשר מקריאת ספרים. האם לא ראוי שתהיה הקפדה על איכות המוצר?
ומה עם ערך חינוכי?
זו הסיבה שמקפידים על האיכות בטלוויזיה החינוכית. אני לא ממש רואה טלוויזיה ואין לי ילדים, אבל אני מהמר שמעטות התוכניות לגיל הרך שהן באנגלית קשה.
אני לא מדבר על הגיל הרך, אלא על בני נוער.
אני לא חושב שבני נוער עדיין רוכשים כישורי שפה בשפת האם שלהם
וגם אם כן, זה מאד debatable שהבעיה היא דווקא בתרגום לטלוויזיה. יש מוסדות שתפקידם לחנך, טלוויזיה (לא חינוכית) היא לא מוסד כזה.
אני מצפה מכל מוסד פומבי לשמור על שפה תקנית,
כמו שאני לא מצפה מאף אדם פרטי לעשות זאת.
מצד שני, אני בכלל לא בטוח שזה נושא ראוי לחקיקה.
כשל עיקרי בהצעה שלך
אם צופים ישמשו כמבקרי איכות התרגום קרי שהם בקיאים בשפה אותה מתרגמים ולכן כלל אינם זקוקים לתרגום.
עם כל הכבוד, מעטים הם הצופים שאכן יכולים להסתדר כליל ללא תרגום (מה גם שאנגלית היא רק אחת השפות המתורגמות. כמה צופים יכולים לשמש כבקרי איכות לסרטים מהמזרח הרחוק?).
אני מניח שזו גם אחת הסיבות העיקריות מדוע מרבית הצופים לא מתלוננים על איכות התרגום – הם לא בקיאים מספיק בשפה המתורגמת כדי לדעת שניתן כאן תרגום שגוי.
כשל עיקרי בהצעה שלך
אבל כבר עכשיו צופים עושים את זה. ההבדל היחיד הוא שכשהם רואים טעויות, במקום ללכת ליומית (או עכשיו, לדו"חקו?) ולכתוב על זה, הם ישלחו מייל ליס או להוט.
גם זה לא בטוח שיעזור.
כשעלתה העונה הראשונה של באטלסטר גלקטיקה ביס היא שודרה עם תרגום מזעזע, שתוקן לאחר פניות של הצופים, והשידורים החוזרים כבר היו בסדר. מצד שני, כבר פעמיים, אם אני לא טועה, הפרקים האלה שודרו שוב, ופעמיים הופיעו בהן הטעויות המקוריות.
והבעיה פה היא שאם אתה כצופה תבוא ליס או להוט ותגיד להם "תתחילו לשלם למתרגמים שלכם כמו שצריך", הם יגידו לך שאין שום בעיה, ויעלו לך את מחיר המנוי.
גם זה לא בטוח שיעזור.
"הבעיה פה היא שאם אתה כצופה תבוא ליס או להוט ותגיד להם "תתחילו לשלם למתרגמים שלכם כמו שצריך", הם יגידו לך שאין שום בעיה, ויעלו לך את מחיר המנוי."
איך זה שונה ממה שיקרה אחרי שעניין חברות התרגום "יוסדר" בחקיקה?
אתה מפספס כאן עניין חשוב
אם המתרגמים מקבלים פחות משכר המינימום עבור העבודה שהם עושים כיום, אז אין כאן עניין של חקיקה מחודשת, אלא פשוט מצב שבו צריך להכריח את החברות שרוכשות את התרגום לפעול לפי החוק.
אם החברות לא מעוניינות לשנות את המצב ומתנערות מהאחריות שלהן כלפי המתרגמים, אולי בגלל שהם נחשבים כפרילנסים, אז בהחלט יש סיבה לחקיקה מיוחדת בנושא, או למחשבות לגבי אכיפה.
דווקא לא מפספס
התייחסתי לזה בתגובה לרד פיש. התשלום על תרגום הוא על כמות עבודה, לא על זמן ביצוע. הטענה על חריגה באה מחישוב פר שעה, שאין לו מקום. בדוגמה: משלמים לך 1000 שקל לתרגם ספר בן 50 עמודים מהונגרית לצ'רקסית. אתה טוען שזה לוקח 100 שעות, ולכן השכר שלך הוא 10 שקלים לשעה, שזה פחות ממינימום. זו טענה חסרת כל פשר, ולכן לחוק אין פה דריסת רגל.
טענה יותר מוצדקת היא לטעון כנגד העובדה שמסיבה כלשהי, משלמים למתרגמים שוטף + 90, שזה בעברית פשוטה אומר שעבדת כל ינואר ואת המשכורת תקבל באחד במאי. זה לא היה תקין אילו העובדים הוגדרו כשכירים, אבל בגלל שהם מוגדרים כפרילנסרים זה כן עובד. לעניין זה, חוק כללי לענייני עבודה שאוסר על הגדרת עובד כפרילנס אם היקף העבודה שלו עבור מעסיק בודד חורג מסף מסוים אולי יועיל (ואולי רק יחמיר את המצב כי יעשו לעובדים "תקופות צינון"), אבל אין לזה נגיעה דווקא לתרגום וזה לא יגרום למתרגמים להתאמץ יותר, לדעתי.
זה בכלל לא קשור לאיכות התרגום
זה קשור לבני אדם.
ח"כ יחימוביץ לא מעוניינת לפתור את בעיית התרגומים הקלוקלים לטלויזיה. אתה מפספס פה את העניין החשוב יותר. הבעיה האמיתית בסיטואציה הזו היא העובדים המנוצלים ולא הכתוביות המשובשות. ומטרת המדינה היא להגן על העובדים ע"י חקיקה. שוק העבודה בכללותו הוא לא שוק בעל שיוויון כוחות- למעסיקים בו יש הרבה יותר כוח מאשר העובדים. כאן באה המדינה ומגנה על העובדים ע"י חקיקה בתחומים שונים כגון שכר מינימום, שעות עבודה ומנוחה, תנאי עבודה, ימי חופשה ומחלה וכולי. זהו בהחלט תפקידה וזוהי אינה התערבות קיצונית ב"שוק so called חופשי".
ניצול, המילה המנוצלת יתר על המידה
לפני שנוכל להמשיך, צריך להגדיר מה זה ניצול. אני מכיר כל מני הגדרות. בקצה אחד יש אנשים שמאמינים שכל מצב שבו אדם לא מקבל את השווי המדויק של עבודתו הוא מנוצל. באמצע (אני מקווה) יש אותי, שמאמין שאנשים שמתקשרים ביניהם באופן כלשהו שאדם סביר לא היה דוחה אינם מנוצלים. בקצה אחר (נניח) יש אנשים שיטענו שאין בכלל מילה כזו, ניצול.
אז, מה בשבילך אומרת המילה "ניצול", איך זה רלוונטי לשוק התרגומים ואיך החוק של ח"כ יחימוביץ' עוזר למצבים אחרים שבהם יש את אותו הניצול?
והכי גרוע:
לאנשים שלא מבינים אנגלית ברמה מאוד גבוהה, ולא יודעים עד כמה הכתוביות דפוקות, ופשוט מקבלים מוצר פגום (עם בדיחות יותר גרועות, בעיות היגיון וכו').
אה... לא.
מצטער, עם הרוב הסכמתי, אבל אבא שלי מתרגם כבר שנים מעברית לאנגלית, (מאמרים וספרים, לא סרטים) והוא אמר לי שמשיחותיו עם מתרגמים של תכניות טלויזיה וסרטים , אז המצב בארץ מבחינת משכורות -לטלויזיה- באמת לא מצדיק השקעה רצינית בתרגום.
כנראה שיש הבדל מהותי בין תרגום ספרים לסרטים.
אגב, גם התרגום בארץ של ספרים לוקה לא אחת בחסרונות עד כדי זלזול בקוראים. רק הבוקר גיליתי המון מקרים שהמתרגם של בשורות טובות פשוט מחק חלקים מהספר.
אתה יכול טיפה להרחיב
למרות שזה קצת
לגבי בשורות טובות
זה תרגום של בועז וייס, לא?
הוא היה ידוע במעשים מהסוג הזה.
אם כי, לשם הזהירות אני מציינת דבר אחד שחשוב לקחת בחשבון: ראיתי כבר יותר מפעם אחת שבה קורא התלונן שהמתרגם הוריד או הוסיף קטעים בתרגום, וכשהעניין נבדק, התברר שלספר יצאו כמה מהדורות שונות, והתרגום נעשה לפי מהדורה שונה מזו שיש בידי הקורא. למעשה, לאחרונה הזדמן לי לתרגם ספר שההוצאה שלחה לי בטעות שני עותקים שונים שלו – והיה הבדל בין שני העותקים במספור הפרקים, וכן כמה קטעים שהופיעו באחד אבל לא בשני.
מה זאת אומרת ''הוא היה ידוע במעשים מהסוג הזה''?
הוא היה מוריד במכוון קטעים מספרים שהוא תרגם? (ואם כן – למה?)
בתרגומים של בועז וייס
היו די נפוצים מקרים שבהם התברר שהוא החסיר קטעים בתרגום. לפעמים שם תואר, לפעמים קטע משפט, לפעמים פסקה שלמה. הייתה תקופה שזה ממש היה בדיחת פורום ביואל/אורט.
אה.
אולי הוא היה כשהוא עייף ולא לב שהוא עושה.
למה?
ייתכן שהוא התקשה לתרגם את הקטעים האלה, ולכן פשוט ויתר עליהם. או שהוא התעצל, לא עמד בדדליין, ולכן קיצץ קצת פה ושם כדי להספיק להגיש את התרגום בזמן.
יש לי שתי מהדורות שונות של הספר
אני צריך לבדוק מי המתרגם בכל אחת.
העותק באנגלית הוא מהדורה שניה, שזה די מזמן אז נראה לי שזה אקטואלי. (אין פה סתירה).
בשליפה, הנה טעות:
מקור:
בריל הקדושה אורסה בניגוד לרצונה עם הנסיך קזימיר, והתפללה לנס כלשהוא, למשל שיצמח לה זקן קסום בן לילה.. היא אפילו הכינה סכין גילוח ליד המטה לצורך תיקונים.
התרגום:
לאחר שאורסה בניגוד לרצונה, התפללה בריל לנס.
היא גם הכינה תער חד ליד מיטתה למקרה שהנס לא יתרחש.
הספר יצא בעברית במהדורה מתוקנת.
המתרגם אותו אחד, אבל הוא עבר עריכת תרגום מאסיבית.
ו-וואו, על הדוגמה הזו.
אתה בטוח שקראת את כל התגובה של בוג'י? כולל, במיוחד, סעיף 3?
נכון שאופי התעסוקה של המתרגמים לטלויזיה מחפיר – אבל זה נובע, בין היתר, מפני שקהל צרכני הכתוביות לא מתקומם למרות התוצרת הקלוקלת שהוא מקבל, כך שלמשלמי המשכורות אין שום עניין מיוחד לטרוח ולשפר את איכות המוצר.
לא הבנתי איך זה סותר משהו
ממה שאמרתי.
תשובה לבוג'י ולמרווין:
ואם כבר מוחים על משהו בטלויזיה, נראה לי שהתכניות עצמן בדר"כ גרועות יותר מהתרגומים.
מה שאפילו יותר גרוע,
זה סדרות בעברית שמופיעות עם תרגום, ומתברר שלמתרגם יש גם בעיות שמיעה וגם שגיאות כתיב בשפת האם שלו.
השבוע המסקרן הבא:
"וול-י" 78 מיליון דולר.
"מבוקש" 34 מיליון דולר.
אולי כדאי להפחית קצת מהראשון ולהוסיף לשני, אבל אני לא בטוח. בכל מקרה הולך להיות שבוע מעניין.
השבוע הזה היה צפוי ומאכזב, היה ברור שגורו ייכשל, הוא גם בכלל לא מצחיק, חוץ מבדיחה אחת על האוסקר והגמד שום דבר בטריילר לא גרם לי לחייך. אומנם ההצלחה של 'סמארט' היתה צפויה אבל אני מאוד מאוכזב מהביקורות, ציפיתי לסרט פארודי מוצלח, הענק לצערי מידרדר, ופנדה ממשיך (שוב לצערי) להצליח, ואני הכי מרחם על שמלאן.
החצי המלא של הכוס הוא שאומרים שהבכורה של כספיאן בלונדון היה ערב הבכורה הכי גדול אי פעם לסרט באירופה עם מספר עצום של מעריצים.
כמו שכבר כתבתי,
'וול-E' כבר נהפך לכזו תופעה, ועוד לפני שהסרט בכלל יצא לאקרנים, שאני לא אתפלא אם הוא יכניס מעל ל-100 מיליון דולר בסוף השבוע הראשון שלו.
רק בגלל שהוא היה תופעה לא אומר שהוא יהיה מנפץ קופות.
כלומר, נחשים על המטוס היה תופעה אחושלוקי לפני צאתו, אבל בשבוע הראשון הוא הכניס 11מיליון דולר (למרות שאני חושב שהוא החזיר את ההשקעה שלו). גם אני מאמין שוולי יהיה מקום ראשון, אבל אני לא חושב שהוא ירוויח 100 מיליון דולר על השבוע הראשון. גם אני מהמר על 78 מיליון דולר.
השבוע המסקרן הבא:
הייתי הופך את וול-י ומבוקש, מבוקש הוא ה 300 הבא.
כספיאן בלונדון היה ערב הבכורה הכי גדול אי פעם לסרט באירופה?
נשמע לי קצת מוגזם. אפילו יותר מכל הבכורות של הארי פוטר? איפה שמעת על זה?
הנה כאן :
http://narniaweb.com/news.asp?id=1875&dl=20034375
אומרים שהיו אלפי מעריצים מכל הגילאים בבכורה ושאף אחד לא ציפה לזה, ולכן נשאלת השאלה, כל האלפים הללו שהו שם שילמו כסף? דיסני הרוויחו מזה משהו?
בד''כ האנשים שצופים בפרימיירה לא משלמים.
האנשים שאמורים לראות את הסרט בפרימיירה הם שחקני הסרט, עוד מגוון מפורסמים לא קשורים לכלום ועוד ילדים שזכו בכל מיני תחרויות על מנת לקבל כרטיס (זוגי בד"כ) חינם להקרנת הפריימירה של הסרט.
סתם השערה. אני בטוח שאני לא כל-כך רחוק מהמציאות.
הנה כאן :
רק ששמה מדברים לא על כל אירופה אלא רק על ברטיניה/אנגליה(מה לעשות אני עדיין לא יודע מה כל כך ההבדל בינהם)
זה משנה?
אם כי אני זוכר שדיברועל כול אירופה באתר כלשהו, לא זוכר, אבל קשה להאמין שיש באירופה מדינה שתערוך בכורה גדולה כזו.
הנה כאן :
אנגליה זה אנגליה.
בריטניה זה אנגליה+סקוטלנד+ווילס+צפון אירלנד.
ולאדון האופל מתחתיי, הבנתי נכון את ההודעה שלך? אתה לא חושב שמדינות אחרות באירופה יכולות לעשות פרימיירות קולנועיות גדולות יותר מבריטניה? אתה מודע לכך שהפסטיבלים הגדולים באירופה נמצאים על היבשת ולא על האי?
לא
לא כשזה מגיע לבכורה של בלוקבאסטר-פנטזיה שמבוסס על סדרת ספרים בריטית פופולרית.
אומנם אני לא יודע הרבה על פסטיבלים
אבל הם לא בדיוק ערב בכורה לסרט אחד מסוים, אלא להרבה מאוד סרטים, כך שזה לא נחשב.
מישהו מוכן להסביר לי את 'זה'
לא ממש ברור לי, זה קשור לפרמאונט ולמיליארד דולר, כלומר, השנה הכנסותיהם עברו את המילירד? או שבכלל מדובר שמאז שנוסדו? בכל מקרה זה מכעיס.
http://www.comingsoon.net/news/movienews.php?id=46238
מישהו מוכן להסביר לי את 'זה'
לפי הבנתי מדובר על הכנסותיהם במהלך השנה עד כה.
מכעיס למה?
לפרמאונט, כידוע, מאוד הצליח השנה
כל שלושת הסרטים המצליחים של השנה, נכון לעכשיו, הם סרטים שהם הפיצו (וגם 'לאב גורו' הכושל, אבל זה לא הצליח לקלקל להם). סך כל ההכנסות של הסרטים שהפיצו השנה בלבד הגיע למיליארד דולר תוך זמן שיא.
בפועל, כרגיל, הדברים מסובכים יותר. את כל שלושת הסרטים האלה פרמאונט לא הפיקו בעצמם ('איירון מן' הופק ע"י/בהשתתפות מארוול; 'אינדיאנה ג'ונס' – לוקאספילם; 'קונג פו פנדה' – דרימוורקס אנימציה). בכולם פרמאונט משמשת רק כמפיץ, והרווחים של הסרט מחולקים בינה לבין החברות האחרות. תהרגו אותי אם אני יודע לפי איזו נוסחה בדיוק, אבל יכול להיות שבחלק מהמקרים הם מקבלים רק "דמי הפצה" קטנים יחסית. היה להם קיץ ממש טוב, אבל הם ממש לא הרוויחו מיליארד דולר.
הרשימה המקושרת כללה גם את ''קלוברפילד''
כלומר, השנה המוצלחת של
התחילה כבר מהחורף.
) ו-"תיקים באפילה" – בשורה גדולה מדי בקופות לא תצא להם מכל זה – אולי מספין-אופים ל-"אקס-מן". סוני יושבים על ספיידר-מן, ולא ממש ברור מה הם הולכים לעשות אתו הלאה. לוורנר יש את הארי פוטר, ועוד קטלוג שלם של כל דמויות די.סי. קומיקס, שהם עוד לא הצליחו להגיע עם אף אחת מהן לליגה של הגדולים.
כבשו לעוד שנתיים-שלוש.
אבל האמת, האולפן הזה יושב כרגע על הכמות הכי גדולה של זיכיונות בעלי פוטנציאל: איירון-מן, דרימוורקס (סרטי "שרק" ו-"מדגסקר" הבאים), "מסע בין כוכבים" (בשנה הבאה), "כח המחץ" (גם בשנה הבאה), ו-"רובוטריקים".
לדיסני יש אמנם את פיקסאר (וזה הרבה), אבל את הבאסטה של "שודדי הקאריביים" הם סגרו לעת-עתה, ולא ברור איך ילך להם עם "הנסיך הפרסי". לפוקס יש שאריות מחוממות משני העשורים הקודמים – "מלחמת הכוכבים", "הנוסע השמיני" (היום "נגד הטורף"
בקיצור: נראה שאת הפסגה של ההר (הא!)
כוח המחץ!
עושים סרט לכוח המחץ? יו! איזה מגניב! זאת היתה סידרת האנימציה האהובה עלי כילדה, בגיל 9 כבר היו לי אלבומי מדבקות מלאים וניתחתי פרקים ודמויות כאילו מדובר בסדרת כבלים אמריקאים משובחת.
למי אכפת מהרובוטריקים, בשבילי כוח המחץ זה הדבר האמיתי.
עכשיו שרק יעשו סרט לחתולים הסמוראים (אבל שישאירו את תומר שרון כקריין, אחרת זה לא שווה) ואני אהיה מאושרת עד הגג.
השאלה הגדולה היא למה?
מובן למה עשו לרובוטריקים סרט – זה זיכיון שקיים באופן מתמשך (בטלוויזיה ובקומיקס) כבר עשרים שנה, יש לו מעריצים מכמה וכמה שכבות גיל ויש לו היי-קונספט (רובוטים ענקיים! הופכים למכוניות!) שהוא אולי לא הדבר הכי חדשני שיש אבל זה בהחלט מבדיל אותו משאר סרטי האקשן.
לכוח המחץ הייתה סידרה אחת מצליחה בשנות ה-80, סדרה אחת באמצע שנות ה-90 (שלא ראית אותה מוזכרת באף אחד מאתרי החנונים/קומיקס/נוסטלגיה שאני מבקר בהם בדרך כלל וגיליתי אותה רק כשהסתכלתי עכשיו בויקיפדיה) וסדרה מצויירת חדשה שמשודרת כרגע (שוב לפי ויקפדיה) – בקיצור, נראה שחסר לתוכנית את פקטור ה'הכרה' וכל מה שיש לה זה את קהל הנוסטלגיה.
וכמובן שיש את ענין הקונספט – אין פה שום דבר, כלום בריבוע- חבורת חיילים שנלחמת בטרוריסטים נשמע כמו אחד מהסרטים האלה שמשודרים בערוץ הסרטים ב-4 אחר הצוהריים (או כמו סרט רגיל של מייקל ביי).
למעשה, השורשים של ''כח המחץ'' הולכים עמוק יותר (בארה''ב לפחות)
מדובר בסדרת צעצועים שהיתה קיימת מאז שנות ה-60, ורק בשנות ה-80 החליטו להצמיד לה סיפור עם קומיקס וסדרת טלוויזיה וכל יתר הטררם. גם לפני כן היא מכרה בלי עין הרע.
נכון שהקונספט חלש למדי, אבל מבחינת האריזה יש לך פוטנציאל – זה לא רק "חבורת חיילים שנלחמת בטרוריסטים" יש כאן גם התייחסות לכל עניין גיבורי-העל (שימוש בתחפושות, כלי נשק ייחודיים, ושאר דברים דביליים מהסוג הזה).
בקיצור – הפוטנציאל ישנו. חבל שהבמאי, כמו שכתבתי באחד הדוחקוא"ים הקודמים, הוא סטיבן "סארס" סומרס (שביים את ואן "איידס" הלסינג) – אבל אפילו אני חייב להודות שהתמונות שדלפו מההפקה נראות מגניבות.
למעשה, השורשים של ''כח המחץ'' הולכים עמוק יותר (בארה''ב לפחות)
הקשר בין הצעצועים של שנות ה-60 לסדרה/קומיקס משנות ה-80 (שכאמור לא היה להם אפילו סיפור)- קשה לי להאמין שהסרט יפנה לדור ההוא ויגיד "היי זוכרים את הבובה ששיחקתם איתה לפני מלחמת ויאטנם?"
חוץ מזה – כל חייל בסרט אקשן סטדטרטי הוא גיבור על (ארנולד שוורצנגר בקומנדו יכול היה להיות סופרמן אבל אין לו אפילו חולשה לקריפטונייט) בעל נטיה לשימוש בכלים לא קונבציונאליים ("זהו מאגנום 44 האקדח החזק ביותר בעולם" וכו'…).
אני דווקא מחבב את סומרס -המומיה 1+2 ואוייב במעמקים/מצולות/מצילתיים/איך-שלא-קראו-לו הם בהחלט הקטלוג שאני מצפה לו מהבמאי העתידי של 'כוח המחץ' אבל עדיין נשאלת שאלת ה'למה?"
כמו ששאלתי כשיצא הרימייק למיאמי וייס – השם של המותג כל כך חזק שהוא זכה ליותר הכנסות מעוד סתם סרט של מייקל מאן? לכמה אנשים בימינו אכפת מספיק מכוח המחץ? ההבדל יהיה כזה גדול בין 'כח המחץ-הסרט' לבין 'צוות קשן ג'נרי- בלובסטר קיץ מאת הבחור שהביא לכם את המומיה'?
ההבדל הוא שב-''כח המחץ'' כל מרכיב הכמו-גיבורי-על מוחצן יותר.
אני לא אומר שזו נוסחה בטוחה להצלחה, ולא תשמע ממני יותר מדי תלונות אם הסרט הזה יכשל וישלח את הסארס לעבוד במקצוע מתאים יותר (פועל בניין, למשל), אבל את ההיגיון המסחרי שמאחורי הפקת הסרט הזה אני בהחלט מבין.
מה שיש לכח המחץ ואין לרבים אחרים:
נינג'ות!
אל תמעיטו בערכן.
התשובה:
http://www.imdb.com/name/nm0661917/
עוד תשובה:
http://www.imdb.com/name/nm0330687/
בקיצור, הליהוקים בסרט הזה מגניבים ברמות על אנושיות (והבאתי רק שתי דוגמאות מתוך לפחות ארבע שגורמות לי לצמרמורות עונג בגב).
התשובה:
היי, ריי פארק משחק בחור שקט שיודע אומנויות לחימה… כמה חדשני!
היי, מייק מאיירס משחק בקומדיות!
ריי פארק הוא אשף בתחומו. מבחינתי, שיעשה את אותו התפקיד עד שארית חייו.
היי, מייק מאיירס משחק בקומדיות!
הה, והוא יחזור על אותו תפקיד בתור איירון פיסט.
אני מקווה שהוא שחקן טוב. הפעם היחידה שראיתי אותו בסרט היתה כשהוא שיחק את 'טואד' באקס-מן – לא בדיוק תפקיד חייו.
שתהיי לי בריאה.
התגובה הראשונה שלי היתה "WTF? מייק מייארס לא היה טואד ב'אקס מן"'.
אני אשתדל
אז בגלל *זה* מומלץ לשנות את הכותרת…
אני לגמרי יכול לדמיין את מייק מאיירס בתור קרפד.
אני ראיתי אותו בשני סרטים בלבד,
אבל בשניהם הוא שידרג את רמת המגניבות של הסרט באופן ניכר: Toad כיסח, לבדו, את כל ה-X-Men, וגם הצליח לגרום לזה להיראות פשוט; ודארת' מאול הוא הסיבה היחידה ש'אימת הפנטום' היה נסבל.
[האמת היא שגם ראיתי אותו ב'בליסטיק', אבל למרות שראיתי חלקים מהסרט הזה פעמיים, המוח שלי פשוט מסרב לזכור אותו. מעין מרד קוגניטיבי על בסיס איכות, אני מניח]
כל אחד והליהוק שעושה לו את זה
שנאמר: Oh Doctor my doctor.
כוח הוידאו!
עכשיו, *זה* סרט שהייתי רוצה לראות.
כתוב בויקי שהתקציב של ''כח המחץ'' הוא 170 מיליון (!)
הם כל-כך בטוחים בהצלחת הסרט?! נראה לי זה הסרט הראשון בסדרת סרטים שקיבל תקציב כזה ענק!
* מה גם שיש לסרט רשימת שחקנים לא מי-יודע-מה מבטיחה
ותאריך ההפצה בכלל חרא (תחילת אוגוסט)
הרשימה המקושרת כללה גם את ''קלוברפילד''
לדיסני יש עדיין פוטנציאל עם "האנה מונטנה", "אוצר לאומי" (סביר להניח שיהיה סרט שלישי), "בולט" (אם "צ'יקן ליטל" הכניס 135 מיליון אז למה שזה לא?), "הנסיכה והצפרדע" (הוא נראה כמו בלוקבסטר אמיתי, אני מנחש שיכניס יותר מ-250 מיליון בארה"ב), "סיפורים לפני שינה" (היתכן והקהל יחשוב שזו עוד קומדיה של אדם סנדלר שתכניס 40 מיליון בסוף שבוע הראשון? במקרה הטוב הסרט יכניס לפחות 150 מיליון במקרה הרע 100 מיליון), "אליס בארץ הפלאות" (זה טים ברטון, למה אתה מתעלם מזה?) ויש את "רפונזל" ו"מלך האלפים". כלומר שיש להם דברים מסקרנים להוציא בקרוב, לא ממש גדולים כמו של פרמאונט אולי, אבל גם מקום שני זה לא רע, ולפי דעתי גם נרניה יכול להיות בלוקבסטר גדול, ואם לא בארה"ב אז בשאר העולם, אז יש לי תקוות ל"המסע בדורך השחר"
דרך אגב, יש חדש בקשר ל"ספידר-מן 4", חברת סוני כבר הודיעו שהסרט יגיע בשנת 2011 (ככה לפחות אני זוכר).
ולפי מה שאני רואה שכחת את יונברסל, כבר הקיץ יש להם את "מבוקש", "הלבוי 2", "ממא מיה!" (ה"היירספרי של השנה, כלומר סרט שיאכזב אותי אבל יצליח בקופות), "המומיה 3", ובשנה הבאה יש את "מהיר ועצבני 4" ועוד כמה דברים שלא שמעתי עליהם אבל בעלי כותרות מעניינות ("ברונו"? "וולףמאן"?)
'הנסיכה והצפרדע'? בלוקבסטר?
עם כל סרטי האנימציה התלת-מימדיים שיש היום, קשה לי להאמין שסרט באנימציה קלאסית עוד ימשוך כמות גדולה של אנשים לקולנוע כמו פעם.
אני, באופן אישי, צופה לסרט רווחים של 10 מיליון דולר בארה"ב.
ועם מה הוא יפתח? חצי מליון דולר והפצה של 200 בתי קולנוע?
נו באמת.
10 מיליון?!
הגזמת לגמרי. אפילו הסרט הכי כושל שלהם בשנים האחרונות הכניס כמעט 30 מיליון יותר.
אבל זה סרט באנימציה קלאסית.
את מי זה כבר מעניין היום כשיש סרטים באנימציה תלת-מימדית מרהיבה כל כך כמו 'וול-E' ו'ביוולף'?
תתפלא.
אבל דווקא יש הרבה אנשים שילכו לראות את הסרט הזה. אולי לא בגלל אנימציה מרהיבה כמו הנוסטלגיה, שמשחקת תפקיד חשוב בעניין.
אני לא הייתי מתנגדת לראות סרטים של דיסני שראיתי כשהייתי קטנה היום בקולנוע(ואני לא היחידה), בייחוד כשלוקחים בחשבון שגם אם זה יהיה באנימציה קלאסית, דיסני התפתחו בהרבה דברים אחרים עם השנים ואני מניחה שמבחינות אחרות הסרט כן יהיה יותר מושך(לא שהוא לא היה גם בלי זה).
ועוד משהו- גם באנימציה חד מימדית אפשר לעשות דברים מדהימים היום.
דו מימדית.
הכי קרוב שיש לאנימציה חד מימדית, זה זה:
http://www.youtube.com/watch?v=f06rZQY5pIU
וגם זה לא ממש.
עכשיו תניח אותו על הצד.
כמובן. התבלבלתי
בהתלהבותי לשים בדיחת מר קו, שכחתי
שכחתי לכתוב שאני מסכים איתך – האנימציה הדו-מימדית היא לאו דווקא מוצר נחות, ובטח שזו לא סיבה שהסרט ייכשל בקופות.
מה שכן, הסרט הזה יקבל תשומת לב גדולה בגלל הייחוד שלו, אז כדאי מאוד שהוא יהיה טוב, כי יבחנו אותו בשבע עיניים. אם הוא סתם סרט ממוצע, פשוט בדו מימד, זה כן עלול לגרום לכשלון (מה שלא היה בהכרח קורה לסרט ממוצע בתלת מימד שלא מתבלט).
דוורא בגלל שזה סרט אנימציה לא ממוחשב
ימשוך יותר קהל, מכיוון שהוא יהיה משהו *מיוחד* בשוק, הרי לא כל יום יש הזדמנות לראות סרטים באנמציה הישנה, בנוסף, למה שמישהו לא יראה סרט רק בגלל שהוא לא ממוחשב? מעולם לא שמעתי מישהו אומר 'זה נראה כמו סרט טוב, לא, רגע, זה לא ממוחשב? אז זה בטח גרוע!', אם הטריילר והעלילה וכו' מעניינים אז רואים את הסרט, מה גם לא לשכוח שהוא מיועד לילדים, ולהם לא אכפת.
ו-10 מיליון!? אתה רציני!? גם במקרה של אסון קופתי אפשר לנבא לו 50 מיליון, אם כישלון קטן אז 100 מיליון.
אני לא מבין איך 100 מיליון נחשב אצלך ל'אסון קטן',
אבל זה לא עניין שאם הוא לא ממוחשב אז אנשים לא רואים אותו – ילדים לא יראו אותו. ילדים קונים עם אנימציה כמה שיותר בומבסטית ובדיחות נמוכות, כמו שהוכיחו סרטים נוראיים בעבר.
יש סיבה שכל הסרטים ההוליוודים המצוירים כיום הם ממוחשבים, גם מבחינת תקציב וגם מבחינת קהל.
אבל האם קהל היעד שלהם הוא בנות?
לא סתם דיסני הוסיפו את הנסיכה מהסרט ל'נסיכות של דיסני', הסרט גם מגיע בחורף וכל האנשים שבשנות התשעים היו ילדים קטנים וגדלו על סרטי האנימציה של דיסני יקפצו על ההזדמנות לראות את הסרט הזה.
לא השתמשתי במילה אסון (אלא בכישלון), אבל בהחלט אפשר לומר על הסכום הזה 'אכזבה'.
אני עדיין לא מבין את ההקשר.
אבל בסך הכל, גם אני חושב שהסרט הזה לא יהיה כשלון. בכל אופן, אבל עדיין ממש לא רואה איך 100 מיליון דולר נחשב לכשלון.
אני עדיין לא מבין את ההקשר.
אכזבה, לא כישלון (הרי תיקנתי את עצמי), למרות שלמען האמת זה יכול להיות כישלון, במקרה והתקציב יהיה מעל 100 מיליון, אבל אנו עוד לא יודעים.
מה הסיבה שלסרט אנימציה
בדו מימד יהיה תקציב של 100 מיליון דולר, או יותר?
קייטרינג יוקרתי?
או הפוך:
אם זה בדו מימד זה לא מיוחד – זה מיושן.
זה כמו שאם בכיתה מסוימת כל התלמידים כותבים בעט ורק אחד כותב בעיפרון, האחרים לא יחשבו שהוא מיוחד וירוצו לחקות אותו, אלא יסתכלו עליו כמישהו מוזר.
המממ... כן, זאת הסיבה שבגלל אני חושב שהוא יכשל בקופות.
כשכל סרט שני היום הוא באנימציה ממוחשבת מדהימה, סרט באנימציה דו-מימדית מסורתית יראה מיושן.
במידה ומבוקש יהיה שובר קופות,
אני מניח שאפשר יהיה לצפות לעוד סרטים רבים של טימור בקממבטוב בהוליווד.
הוא ממש פרץ, הבחור.
לא ממש נכון שאיירון מן הקדים את אינדי
במירוץ ל300 מיליון – הרי הוא יצא שלושה שבועות לפניו; אם מסתכלים על הכנסות פר ימים על האקרנים אני חושב שאינדי מצליח יותר, לא?
איירון מן יצא קודם והגיע ראשון
למרות שוולי מאוד מצופה ובטוח יכניס יותר ממבוקש שני הסרטים מכוונים לקהל יעד שונה לגמרי WANTED זה R (מ17 ומעלה) וWALL-E הוא בכלל G (כולם) ככה שבזמן שהילדים יראו את וולי ההורים ילכו לראות את המבוקש.
מי ישגיח על הילדים?
ומי ישגיח על הילדים בקולנוע אם לא ההורים?
סבים וסבתות?
מישהו יודע פרטים על הסרט המוזר (וקצת מפחיד) הזה?
זה פה:
כתבה מספר 4478
דווקא מסתבר שיש טריילר באנגלית (ליתר דיוק שני משפטים באנגלית, רובו ללא מילים) וגם לי הוא גורם לרצות לרוץ לקולנוע ברגע שהוא ייצא (ולפי הטריילר הוא ייצא בארה"ב רק בכריסטמס הקרוב, אז לא יודעת אם מדובר על לפני שלושה חודשים או עוד חצי שנה…)
בכל אופן, הטריילר הזה ממש לא מומלץ כי הוא פשוט מראה את הסרט מתחילתו ועד סופו!
למי שמתעקש:
http://www.traileraddict.com/trailer/curious-case-benjamin-button/teaser-trailer
תודה לך ולמרווין
צריך להזכיר משהו לגבי אוסטין פאוורס
בניגוד למה שכתוב בדוחקו, הסרט הראשון כלל לא היה הצלחה בקולנוע. למעשה בשבוע הראשון הוא עשה פחות מעשרה מליון ומשם רק הדרדר. הקהל הרחב ראה אותו רק כשהוא הגיע למסך הקטן.
…לא שכל זה אומר שגורו האהבה יהפוך לקאלט מטורף ויגרור שורת המשכים – זה כנראה לא יקרה – אבל עדיין.
הטריילר של ''סרט אסון''
הוא די נחמד, עם פוטנציאל, אבל כנראה שהוא גם פארודיה על סרטים די חדשים יחסית כמו הזוהן ו"הענק הירוק", ולכן נשאלת השאלה, יוצרי הסרט הזה בכלל צפו בסרטים הללו?
http://www.youtube.com/watch?v=qeXdJFe5aC4&feature=related
עם פוטנציאל?
הסרט(מצטער על הבדיחה הצפוייה) נראה כמו אסון!
ולגבי הסרטים החדשים, נראה לי שהם פשוט עושים צחוק מדברים שהיו בטריילר של הזוהן והדמות של הענק הירוק נמצאת שם, בלי שום קשר לעלילת הסרט החדש.
חוץ מזה, גם הנקוק מופיע שם.
לכל סרט פארודי ללא קשר לטרילר יש פוטנציאל
הרבה בדיחות יכולות להיות מצחיקות, השאלה היא אם הם עשו עם הפוטנציאל הזה דבר טוב, אני אומנם חושב שלא, הטריילר לר היה מצחיק (מלבד אולי הסצינה עם ג'יזל), אבל הוא הרבה יותר שנון מהזוועות הקודמות שלהם, יש סיכוי שהם השתפרו (בכלל מדובר באותם שני במאים?).
הטריילר הזה הוא אחד הדברים המזעזעים שראיתי.
שלא במפתיע.
הטריילר הזה הוא אחד הדברים המזעזעים שראיתי.
מישהו הולך להגיש נגדיהם תביעה יום אחד? זה עבר מפארודיה על סרטים, לחיקוי סצנות + פלוצים/מכות ועכשיו הם פשוט גונבים סצנה לסצנה, אין חוק נגד זה? ואם לא נגד זה אז נגד טמטום? ומי רואה את הסרטים האלה – לאיזו דמוגרפיה הם מכוונים (אני מניח שלקהל הנחשק של 18-40 IQ)?
השאלה הגדולה באמת היא תי נראה את Parody Movie (או אולי- Movie Movie): שחזור סצנות קומי/מגעיל מסרטי השחזור סצנות הקודמים?
כבר יש סרט שנקרא movie movie
הו, ג'יזס
ואני עוד התלוננתי על הטריילר של eagle eye
איך אפשר לעשות פארודיה על סרטים שרק יצאו לקולנוע?
בכל אופן, ממש אבל ממש נוראי. הסרט הזה יגיע לארץ? זה יהיה אסון!
אני חושב שהטריילר הזה מבהיר באופן די חד-משמעי
שיוצרי הסרט הזה *לא* ראו חלק מהסרטים שעליהם הם "צוחקים", אלא רק את הטריילרים שלהם.
וזה כשלעצמו נשמע כמו בדיחה, אבל אויה, זה לא.
בדיוק מה שחשבתי.
אם תהיה עלילה לסרט אני יחזיק מהתסריטאי גאון!
זה לא כל כך רע, כמו כל סרט פארודי אחר
ובטח שהם מסתמכים על הטריילרים בעיקר, אחרת איך אנשים יזהו באיזה סרט מדובר ויצחקו מהבדיחות?
זה כמו כל סרט פארודי אחר מהשנים האחרונות,
מאז שסרטי Movie השתלטו על הנישה.
פעם, מה לעשות, הסרטים היו טובים יותר. גם כי ההומור שלהם היה, אפעס, גבוה יותר (מי היה מאמין שיגיע היום בו מל ברוקס והאחים צוקר יוזכרו בזכות ההומור המתוחכם שלהם?), וגם כי הם צחקו ממוסכמות של ז'אנר שלם, ולא חיקו במדיוק, בתוספת בדיחות פלוצים, סצינות ספציפיות מסרטים שבמקרה יצאו בסמיכות אליהם.
היי! 'מת לצעוק 1' היה אחלה סרט.
טריילר ל'סחפורי דיספירוקס'
סרט אנימציה על עכברים וטבחים (שוב?), דווקא עם רשימת מדובבים די טובה (דסטין הופמן, סימבה ואמה ווטסן). נחמד.
http://youtube.com/watch?v=RH9pBu3myaw
אולי זו רק האנגלית הלקויה שלי,
אבל לא ידעתי שהמילה "Tale" מכילה תת-משמעות שפירושה "סיפור המתרחש בתוך סביבה שנלקחה בהשאלה מתוך סרט של פיקסאר".
הספר מ2003
אז דווקא יתכן שהחבר'ה בפיקסאר שאבו את רעיונותיהם ממנו ולא להיפך.
מסופקני.
ספרים יש הרבה. סרטי אנימציה שמתבססים עליהם – הרבה פחות. אני לא מכיר את הספר, אבל לא רואה סיבה להניח שיוצרי 'רטטוי' שאבו ממנו השראה – הקונספט לא נראה עד כדי כך דומה, וסיפורי עכברים ואנשים הם לא דבר חדש. לעומת זאת, אין ספק ש'רטטוי' היה במודעות של יוצרי הסרט 'סיפורו של דספרו' – הסרט טרי ומוכר מכדי שניתן יהיה להאמין אחרת.
ברור שלא ניתן לתבוע אותם בגין הפרת זכות יוצרים, אבל הגיוני להניח שהם מעוניינים לשחזר את ההצלחה של 'רטטוי'.
הסרט הזה היה בהפקה במקביל (אם לא לפני) לזו של ''רטטוי''
בהתחלה היה אמור לביים אותו סילביאן שומה ("שלישיית בלוויל") והוא החליף ידיים כמה פעמים לפני שנחת אצל הבמאי של "חיים בזרם", ונראה כפי שהוא נראה בטריילר הנוכחי.
טוב, מעניין לדעת.
כרגע הוא בהחלט נראה יותר 'חיים בזרם' מאשר 'שלישיית בלוויל'.
מישהו יודע משהו על הספר?
ואם 'חיים בזרם' מוכיח משהו
זה שסרטי אנימציה יכולים לעבור שינויים גדולים בזמן ההפקה, אפילו אחרי שקיימות כבר סצינות מוכנות. יכול להיות שדספרו נראה אחרת במקור, אבל לפני, נאמר, 365 ימים בערך, התקבלה הוראה – "תעשו את זה דומה יותר לרטטוי".
מצחיק שהדמיון מגיע עד לשם הסרט ("הסרט הזה על העכבר שבשם שלו יש מילה ארוכה וקשה לאיות, בטח בצרפתית או משהו").
אני דווקא לא רואה הרבה דימיון בין זה לרטטוי
חוץ מהעובדה שיש ששם עכברים במתבח אין הרבה קסר
טריילר ראשון ל'בולט', סרט האנימציה הבא של דיסני:
http://www.empireonline.com/video/bolt/
אישית, אני חושב שזה נראה לא רע.
באמת לא רע, די טוב למען האמת
והפתיחה של הטריילר מצוינת (אך צפויה).
עכשיו אני כועס.
מה? "ספיד ריסר" לא יוקרן באימקס ואילו "הענק הירוק" כן?איזו רשעות. עד מתי ימשיכו האמריקאים האלה ליהנות מדברים שאנחנו לא יכולים לנסות?
ו"הענק הירוק" יוקרן כמו שהוקרן אינדיאנה ג'ונס או שהוא יהיה בגרסת אימקס?
''תוכנית המשחק'' לא היה אמור לגיע במאי לארץ?
למה ביטלו אותו? דווקא סרט די טוב, אומנם נראה בהחלה שהוא ילך לפי נוסחת 'שניים שלא מסתדרים האחד המושלם מביניהם מלמד ת השני שיעור בחיים', אבל בסרט הזה יש טוויסט שמסיט אותו מהנוסחה הזו, והוא גם די מצחיק, לא פעם צחקתי וחייכתי בו, כך שנהניתי מאוד, ומאוד רציתי לקרוא לו ביקורת כאן באתר, חבל.
אם כבר ביקורות אז מה בקשר ל"עלילות ספיידרוויק", "ספיד רייסר" ו"הענק הירוק"
''הנקוק'' נקטל בביקורות.
יש אמנם מעט ביקורות אבל הסרט מחזיק ב-38 אחוזי טריות בעגבניות.
והרי מכאן אפשר רק לרדת (לפי מיטב זכרוני מעטים הם הסרטים שעולים בדירוג עם הזמן).
האם זה ישפיע על נתוני הקופות של הסרט או שהשם של וויל סמית' יעשה את העבודה למרות הביקורות?
מצבו בביקורות לא מזהיר, אבל לא נכון לומר שהוא נקטל.
''הנקוק'' נקטל בביקורות.
זה הסרט היחיד שפותח השבוע, וזה סרט משווק היטב של וויל סמית' שמציג ב-4 ביולי, 100-150 מיליון בשבוע הראשון זה הימור די בטוח…
מתי פסטיבל ירושלים מתחיל?
או שהוא התחיל כבר?
פסטיבל יורשלים 2008
10-19 ביולי.
http://www.jff.org.il/
_____________________________________
לא משהו שגיגול לא היה מעלה, אבל תמיד כיף להטריח/ד גולשים אחרים.
איך בדיוק קונים כרטיסים לפסטיבלים?
הפסטיבל בתשלום, לא? אנשים משלמים לפי היום, או לפי הסרט, או שמשלמים סכום אחד על כל 10 הימים? מומלץ לראות שם סרטים בכלל? האולם טוב?
__________________________________________________________
כן!
באתר או בקופות.
פרטים לגבי רכישת כרטיסים (לפי סרט, לא יום): http://www.jff.org.il/?CategoryID=214&ArticleID=105&sng=1
סרטי הפסטיבל מציגים בשבעה אולמות (לא כולל אירוע הפתיחה) – 4האולמות של הסינמטק המשופץ, לב סמדר, מרכז מורשת מנחם בגין ובית שמואל. כל אלה נמצאים במרחק הליכה האחד מהשני (בית שמואל ולב סמדר טיפה רחוקים יותר מהשאר, בכיוונים מנוגדים). על איכות האולמות אני אתן למישהו שראה שם סרט בשנה האחרונה להעיד; אבל אני מנחש שכולם בסדר גמור.
אירוע הפתיחה הוא בבריכת הסולטן, ולמרות שהוא כיף גדול (לדעתי הלא מייצגת), איכות ההקרנה שם לא משהו – יש יותר מדי אור ורעש.
אוף טופיקס, מה יש לגלובוס?
מישהו מוכן להסביר לי מה ההגיון מאחורי ההחלטה של גלובוס גרופ להקרין את ה"ענק" סרט 2D ב IMAX ולעומת זאת לא להביא לארץ את גרסת הIMAX של קונג פו פנדה?
מי צריך ''קונג פו פנדה''?
אני דורש עכשיו מעם ישראל להתלונן על כך ש"ספיד ריסר" הסרט שנברא בשביל האימקס לא מוקרן שם.
אם לשפוט לפי הביקורות
עם ישראל אמור להתלונן שהסרט בכלל מוקרן בארץ.
הביקורות טועות.
זה לא שהסרט הוא סרט טוב, אבל הוא לא נורא כמו שעשו ממנו. סתם טעות בקהל היעד – בתור סרט ילדים* הוא סביר. והשאר ייאמר בקרוב בשש-מאות עד שמונה-מאות מילה.
*גילאי 8-13, הייתי מעריך.
בגלל זה צריכים להקרין אותו באיימקס.
הסרט בכלל נראה כמו סרט ללא עלילה שיש בו דברים מגניבים שעובדים *רק* באימקס, ולכן שם הוא צריך להיות.
כמו הסרטים המוקרנים באילת. מי היה נהנה מהם אם לא היו באימקס?
הגיון צרוף
ל'קונג פו פנדה' יש גירסת איימקס, לא תלת-מימדית. גירסת איימקס משמעותה חצי טונה של פילם שצריך להטיס לארץ ולהתקין. יקר.
ל'הענק הירוק' *אין* גירסת איימקס. אבל מה, תמיד אפשר להקרין באולם האיימקס את הגירסה הרגילה. זה לא נותן שום יתרון על פני כל אולם אחר (להיפך, הסרט לא נועד להקרנה על מסך גדול כל כך והוא כנראה ייראה רע) אבל זה לא עולה לגלובוס גרוש. והקהל ממילא לא מבין את ההבדל.
נכון לעכשיו, אולם האיימקס של הקיריון הוא לא אטרקציה אלא בדיוק להיפך: דרך להוציא מהקהל עוד כסף על כלום. יכול להיות שיש מקום לתקווה: אי אפשר להאשים את גלובוס בכך שהם לא מקרינים באולם סרטי תלת-מימד, כיוון שלא יצאו סרטים כאלה לאחרונה. 'ביוולף' הוצג שם עד שיצא עשן. קיימים אמנם סרטים מותאמים לאיימקס בדו-מימד, אבל ייתכן מאוד שגלובוס גילו שבלי התלת-מימד האטרקציה לא מספיק גדולה, והבאה לארץ של סרטים כאלה לא מצדיקה את ההשקעה (הגדולה). אני מקווה שכשייצאו סרטי תלת-מימד נוספים, גלובוס יחזרו להקרין אותם, כדי שהאיימקס לא יהפוך לפיל לבן עצום ותלת-מימדי.
תאבת בצע נטו
ההדיוטים שהולכים לשם (ומשלמים 45 ש"ח במקום 35) כלל לא יודעים שמקרינים להם סרט שצולם ב35 מ"מ על מסך שמיועד ל70 מ"מ (בטוח יש שם איזה עיוות בפרספקטיבה). לדפוק אנשים מבלי שהם יודעים זאת, ממש הפשע המושלם.
מעניין אותי לדעת אם לחברת IMAX העולמית אין צד בדבר. ז"א גלובוס מחבלים להם במותג, לא אמור להיות אכפת להם?
ההדיוטים (לא בהכרח אידיוטים) שהולכים לשם,
ספק גדול אם הם מודעים לקיומו של המושג "סרט 70 מ"מ", או מה ההבדל בינו לבין 35 מ"מ, או למה לעזאזל הבדל של 35 מ"מ צריך לשנות להם כשהם רואים סרט על מסך בגובה 20 מטר. הבעיה היא שבהמשך, אם וכאשר יוקרנו באיימקס סרטים שמתאימים אליו, הם יגידו "איימקס? ראינו כבר, היה לו משהו". גלובוס מחבלים לעצמם ביוקרה של המוצר.
אבל שוב – לא שאני מפקפק לרגע בחמדנות של גלובוס (החברה שהביאה לכם עמלה של 4 שקלים על קנית כרטיסים בקופות ממוחשבות בקולנוע!), אבל לפחות נכון לעכשיו, נראה לי שהם עושים את זה בעיקר מחוסר ברירה.
גובה המסך לא רלוונטי
רוחב מסך האיימקס הוא 22 מטר. מכיוון שייחס הצילום של הסרט הוא 1:2.35 ברגע שהגעת לשיא פוטנציאל הרוחב אין משמעות לגובה (מתוך הנחה שהפרספקטיבה נשמרת). "הענק הירוק" מוקרן בגלובוס קריון גם באולם 8 – האולם הגדול ביותר בקומלפקס – ייתכן בהחלט שרוחב המסך באולם זה מתקרב ל22 מטר ולכן הצופה ההדיוט משלם תוספת של 10 שקלים לכרטיס בשביל לקבל "סרט איימקס" ולמעשה מקבל אותו הדבר בדיוק. למען הסר ספר מדובר בספקולציה בלבד אך לדעתי הנושא שווה בדיקה.
4.5 ש''ח. לעולם אל תמעיט בערכם של יריבך.
טוב, יש עלייה עולמית בעלות חומרי הגלם לייצור עמלות מצוצות מהאצבע
או שזו תוצאה של שביתת הקופאיות האוטומטיות.
עדכון איימקס
גלובוס *כן* הביאו לארץ את גירסת האיימקס של 'קונג פו פנדה', אבל היא מוקרנת רק עם דיבוב לעברית.
בנוסף, למצפים ל'האביר האפל', הסירו דאגה מלבכם – גם גירסת האיימקס שלו תגיע לארץ.
(לשם הבהרה: שניהם לא סרטי תלת-מימד).
עדכון איימקס
אתה יודע אם היא תוקרן בפלאנט לב המפרץ?
כמובן שלא
בפלאנט לב המפרץ אין אולם איימקס.
אוקיי, נעשה את זה מסודר
שני הפורמטים החדשים שהגיעו שניהם, משום מה, רק לאזור הצפון, באמת מבלבלים. אז כדי שיהיה סדר, אלה הם הסרטים שיוקרנו בחודש הקרוב בפורמטים מיוחדים בארץ:
קונג פו פנדה בעברית (מוקרן עכשיו): איימקס, לא תלת-מימד, גלובוס מקס קריון.
מסע אל בטן האדמה (24.7): תלת-מימד, יס פלאנט חיפה.
באטמן-האביר האפל (24.7): איימקס, לא תלת-מימד, גלובוס מקס קיריון.
טרמפ לירח (7.8): תלת-מימד, יס פלאנט חיפה.
תודה,
ובאסה כי לא כל כך בא לי לראות את האביר בגלובוס. מצד שני?
אני עדיין לא הצלחתי להבין איך כדאי לראות את ''האביר האפל''.
רוב הסרט צולם ב-35 מ"מ סינמוסקופי כאשר מספר סצינות נבחרות צולמו ע"י מצלמת איימקס (כל סיקוונס הפתיחה – אורכו שש דקות, מעולות, אגב – צולם ב70 מ"מ). לפי מה שהבנתי הסצינות האיימקסיות הומרו לסינמסקופ (לצורך ההקרנות רגילות) ולהיפך.
ז"א שאם ארצה לראות את *רוב* הסרט בקומפוזיציה בו נולן ביים אותו מוטב שאבחר בהקרנה הרגילה. אבל אז אני מפסיד את סצינות האיימקס המיוחדות.
בחירה קשה.
סצינה אחת מול סרט שלם?
אני לא חושב שיש כאן בחירה באמת.
מספר סצינות = יותר מסצינה אחת