במקור: Vantage Point
במאי: פיט טראביס
תסריט: בארי לוי
שחקנים: דניס קווייד, פורסט וויטקר, סיגורני וויבר, וויליאם הרט, איילת זורר
בכיכר ההומה בסלמנקה שבספרד ההתרגשות גדולה. ועידת השלום נפתחת היום, ונשיא ארה"ב עומד להגיע ולשאת נאום. קהל גדול כבר ממלא את הכיכר עד אפס מקום, וצוותי הטלוויזיה ערוכים ומוכנים למרוח זמן מסביב לנאומים חסרי משמעות. בראשות אחד מהצוותים האלה עומדת סיגורני וויבר, אישה שיכולה להוביל פלוגות אל הקרב. לפקח על צוות חדשות – קטן עליה. ראש העיר עולה לנאום, ומשעמם לכולם את התחת: "זהו יום גדול. רגע היסטורי. נישא עינינו קדימה. למען עתיד ילדינו". כשהוא סותם את הפה סוף סוף, נשיא ארה"ב ניגש אל המקרופון – אלא שאז נשמעות יריות, והנשיא נופל. בכיכר היסטריה. אנשים מתרוצצים וצועקים, מאבטחי הנשיא נושאים אותו אל האמבולנס, כמה טיפוסים חשודים מופיעים לרגע ונעלמים, במרחק נשמע הד פיצוץ, אבל לפני שהמצב מתבהר, פיצוץ נוסף מתרחש, הפעם בלב הכיכר.
בכיכר ההומה בסלמנקה שבספרד ההתרגשות גדולה. ועידת השלום נפתחת היום, ונשיא ארה"ב עומד להגיע ולשאת נאום, אם כי שומר הראש שלו עצבני. רגע, לא ראינו את זה כבר? הפעם אנחנו מתמקדים בשומר הראש (דניס קווייד), שעדיין מתאושש מטראומה, וכשמסביב מהדהדות המילים "יום גדול. רגע היסטורי. נישא עינינו קדימה", הוא שוקע בפלאשבקים אל ניסיון ההתנקשות שהתרחש לפני שנה. רגע לאחר מכן, נשמעות יריות, והנשיא נופל. הפעם זה לא היה כל כך מפתיע. אבל אולי הפעם נראה מי עשה את זה או למה? אה, לא. אנחנו אמנם ממשיכים לעקוב אחרי שומר הראש (שאהבתו לנשיא היא מעל ומעבר למידה שהתפקיד מחייב, אם אתם שואלים אותי) כמה דקות אחרי הפיצוץ, אבל לא ממש למדנו שום דבר שלא ידענו קודם. אולי בפעם הבאה.
בכיכר ההומה בסלמנקה שבספרד ההתרגשות גדולה. ועידת השלום נפתחת היום והיי, הנה איילת זורר! כן, זאת היא! ממש שם! בין 'בופור' באוסקר ובין מוני מושונוב ב'הלילה הוא שלנו' אנחנו כובשים את הוליווד! ולשם שינוי, שלא כמו מרבית השחקנים הישראלים בהוליווד, היא אפילו לא משחקת ערביה או טרוריסטית. או שבעצם כן? כשמישהי במותחן פוליטי היא יפה מדי ומתנהגת בפתיינות במקום להקשיב ל"רגע היסטורי. למען עתיד ילדינו", זה סימן רע. בכיכר מסתובב גם פורסט וויטקאר, שרק בשנה שעברה קיבל אוסקר על 'המלך האחרון של סקוטלנד', אבל הפעם משום מה מתנהג כמו אדם על סף הפיגור, והטקסט שלו מורכב בעיקר מנהמות בנוסח "הוא ירה בו! הוא ירה בו!" ו"הילדה! הילדה!".
בכיכר ההומה בסלמנקה שבספרד ההתרגשות גדולה ואלוהים אדירים, לא שוב. אני מתחיל להבין את ביל מוריי ב'לקום אתמול בבוקר'. כמה פעמים אנחנו עוד הולכים לראות את אותו דבר?! אם אני אשמע עוד פעם אחת "למען עתיד ילדינו" אני איגרר לביצוע פיגועי טרור בעצמי. מילא, אם כל קטע היה נותן לנו פרטים שונים על ההתרחשות, והיינו יכולים לנסות ולחבר ביניהם ולהרכיב את הפאזל, זה היה יכול להיות מעניין. אבל זה לא קורה. אנחנו רק רואים שוב ושוב ושוב את אותם אירועים, וכשיוצרי הסרט רוצים להסתיר מאיתנו משהו, הם פשוט לא מראים לנו אותו. יותר מדי פעמים בסרט הזה אנשים מסתכלים על משהו מחוץ למסך באימה, אומרים "!Oh my god" ואז רצים לאיזה מקום. ואני חשבתי שאם קטע מסוים בסרט אמור להיות מוצג מנקודת מבט של דמות כלשהי, מן הראוי שאנחנו בקהל נראה את מה שנשקף מנקודת המבט של הדמות הזאת, כלומר, נראה את מה שהיא רואה.
בכיכר ההומה בסלמנקה שבספרד ההתרגשות גדולה, והתסריטאי ויתר סוף סוף על כל העסק הזה של נקודות המבט, והחליט פשוט להציג את העלילה כפי שהתרחשה, מההתחלה ועד הסוף. הגיע הזמן, באמת. זהו יום גדול. רגע היסטורי. אמנם על פי השם העברי של הסרט לאמת יש שמונה צדדים (או, לשחקני ה-D&D שבינינו: האמת היא כמו d8), אבל בסרט לא ראינו יותר מחמישה צדדים. אולי במקור הסרט צולם משמונה נקודות מבט, אבל עורך אחראי כלשהו החליט שזה יותר מדי, וקיצץ שלוש מהן. צריך למצוא מי זה היה ולשלוח לו פרחים. מצד שני, אי אפשר היה לעשות את זה מההתחלה? בשביל מה בזבזנו חצי סרט בצפייה באותן 20 דקות, שוב ושוב, אם בסוף יוצרי הסרט התקפלו והחליטו לספר את הסיפור בשיטה הנורמלית? לכל הפחות, אחרי שהשתחררנו מלולאת הזמן, הסרט חופשי להגיע לקטע הטוב – האקשן, הכולל בעיקר מרדפי מכוניות, שבהם ניכר שהבמאי למד היטב את סרטי 'זהות שמושמה'. הם דווקא לא רעים, כל עוד אתה לא מצפה למציאותיות כלשהי. זה סרט מהסוג שבו מכונית יכולה להתנגש במכונית אחרת, להתהפך, להיכנס בקיר ולהימחץ על ידי ברונטוזאורוס חולף, ועדיין הנוסעים בה (כל עוד הם מהטובים) ייצאו מתוכה בלי אף שריטה, יצלעו במשך 15 שניות ואז ימשיכו לרוץ, לקפוץ, לרדוף, לירות ולהיירות. הסוף אמנם אידיוטי, אבל אני עדיין שמח לראות אותו. זה עדיף מאשר לראות שוב את ההתחלה.
בכיכר ההומה בסלמנקה שבספרד האורות כבים, והגיע הזמן למוסר ההשכל: גימיקים מגניבים זה יופי של דבר, אבל גימיק לבדו לא מחזיק סרט. תסריטאי יקר, אם יש לך רעיון לגימיק אבל לא לעלילה מתאימה – המשך לחשוב, עד שיהיה לך רעיון חדש. אנא. למען עתיד ילדינו.
בכיכר ההומה בסלמנקה שבספרד קשה לסיים את המשפט הזה בסוף הגיוני
אבל בכל זאת הרגשתי מחויב להתחיל במילים האלה.
אז מה, עוד מותחן פוליטי. אולי הגיע הזמן להמציא לז'אנר שם, פעוליטיקה או משהו. בכלל, הקטע על האקשן מאוד הזכיר לי את הסקר על הקלישאות הקשות-לסספונד שעשינו בזמנו: כתבה מספר 2995
והאם האזכור ל-D&D מקרי, או שמדובר בחצי-מחווה לזכרו של הוגה המשחק, גארי גייגאקס זצ"ל, שהלך השבוע לעולמו? (או, כמו שניסח את זה מגיב כלשהו בכתבה ב-YNET, הפסיד בגלגול הצלה נגד שבץ)
מקרי, אבל יהא זכרו ברוך.
לפחות שלוש מהקלישאות נמצאות בסרט.
דנה – אני לא מאמינה עלייך, רד פיש, שלא כתבת *כמעט* אף מילה על התפקיד הדי גדול והמרכזי של איילת זורר בסרט, שמביא לנו – עם ישראל – גאווה עצומה, תתבייש לך.
רוג'ר – אני לא מאמין עלייך, רד פיש, שלא הזכרת את זה שגם מתיו *השולתתת!!!1* פוקס מ'אבודים' מופיע בסרט, תתבייש לך.
ליאון – אני לא מאמין עלייך, רד פיש, שלא הזכרת את המישהו הזה שמשחק את המוזר הזה שמתכנן ביחד אם איילת זורר ועוד מישהו מוזר לא פחות פיגוע טרור, הוא נתן הופעה יוצאת דופן ובולט מעל כולם בסרט הזה, ואני פשוט לא מאמין שלא הזכרת אותו, תתבייש לך.
נילסן – אני לא מאמין עלייך, רד פיש, שלא הזכרת את הילדה הקטנה והחמודה שגונבת מכל הכוכבים את ההצגה, וזאת למרות שהיא מופיעה רק מספר דקות בסרט, תתבייש לך.
מוחמד – אני לא מאמין עלייך, רד פיש, שהזכרת מעט מאוד את סצינות הפעולה המצוינות של הסרט הזה, תתבייש לך.
דנה – אני לא מאמינה עלייך, רד פיש, שלא כתבת *כמעט* אף מילה על התפקיד הדי גדול והמרכזי של איילת זורר בסרט, שמביא לנו – עם ישראל – גאווה עצומה, תתבייש לך. רוג'ר – אני לא מאמין עלייך, רד פיש, שלא הזכרת את זה שגם מתיו פוקס מ'אבודים' מופיע בסרט, תתבייש לך. ליאון – אני לא מאמין עלייך, רד פיש, שלא הזכרת את המישהו הזה שמשחק את המוזר הזה שמתכנן ביחד אם איילת זורר ועוד מישהו מוזר לא פחות פיגוע טרור, הוא נתן הופעה יוצאת דופן ובולט מעל כולם בסרט הזה, ואני פשוט לא מאמין שלא הזכרת אותו, תתבייש לך. נילסן – אני לא מאמין עלייך, רד פיש, שלא הזכרת את הילדה הקטנה והחמודה שגונבת מכל הכוכבים את ההצגה, וזאת למרות שהיא מופיעה רק מספר דקות בסרט, תתבייש לך. מוחמד – אני לא מאמין עלייך, רד פיש, שהזכרת מעט מאוד את סצינות הפעולה המצוינות של הסרט הזה, תתבייש לך.
– רוג'ר מבין שבעצם ליאון השפיע על בחירתו של הדג האדום שלא להזכיר את העובדה שגם מתיו *השולתתת!!!1* פוקס מ'אבודים' מופיע בסרט ומיד רודף אחריו.. ליאון בורח, נכנס לתוך רכב ומתחיל לנסוע, רוג'ר נוסע אחריו באוטו הקטן והעלוב שלו.
– קורים עוד כל מיני דברים מטופשים (ומופרכים), ובסופו של דבר מכוניתו של ליאון מתנגשת במשאית והוא מת.
רד פיש – תודה לך, רוג'ר, שהזכרת לי שגם מתיו *השולתתת!!!1* פוקס מ'אבודים' מופיע בסרט, אתה מלך.
אין בעד מה רד, אין בעד מה.
-סוף-
ביקורת מצוינת
שכנעת אותי שלא להשחית את זמני על הסרט הזה, ונשמע שקריאת הביקורת הייתה חוויה משתלמת בהרבה. כיוון שלא אצפה בו בקרוב, רציתי לשאול בפירוט: נו, אז איך איילת זורר? יפה כתמיד? מפעימה כל לב אנוש? מסבה כבוד וגאווה ליושבים בציון? שפכו שפכו, ולא אכפת לי מספוילרים.
היא נראית טוב, אפילו יותר מהרגיל
לגבי משחק, לא נראה לי שמישהו בסרט נתן הופעה שהיא מעבר לבינוני (וזה כולל שני זוכי אוסקר). אני לא דובר ספרדית, אבל אולי הידיעה שאיילת זורר ישראלית גרמה למבטא שלה להישמע לי מאוד לא מדויק. לגבי כבוד וגאווה ליושבים בציון, מילי אביטל הביאה יותר כבוד בסטארגייט.
הכל נכון, אבל
כל מה שכתבו פה נכון, אבל עדיין – מדובר בסרט מבדר ומותח, ואיילת זורר יפה כתמיד.
מושלם לדייט שני / בילוי של מוצ"ש / יומיות
אה, כיף לשמוע!
תודה למי שהגיב על איילת לבקשתי. נראה לי שעכשיו אני אטרח לצפות בסרט כדי לנסות לראות אותה, ולו לדקות ספורות (אבל לא בקולנוע, חלילה).
חזק
סרט סתמי
הזכיר לי פרק גרוע של 24 (סידרה גרועה בזכות עצמה).
חולק עליך.
"24" הייתה סדרה מופרכת מאוד ומהנה מאוד מאוד.
דרך אגב, מישהו כאן כן נהנה מהסרט או שיש רק צד אחד לביקורת?
טוב, אם חייבים אופוזיציה...
אני חייב לציין ששאבתי הנאה מסויימת מהסרט, בעזרת האידיומט. ירידות על מופרכותו של ז'אנר האקשן-מתח, תמיד באות רק מצד מי שלא הצליח להיסחף. עבורי, המופרכות נראתה טבעית ומתבקשת.
ומכיוון שעליי הסרט עבד, הצלחתי לא להתייחס לכל אותם דברים שהפריעו לאנשים שכתבו את משנתם כאן למעלה.
כך שהצלחתי ליהנות ממרדף המכוניות, מרגעי המתח ואפילו (נא להכין את האבנים) מתסביכי העלילה הלא תמיד הגיונית או מתחשבת בצופים.
סתם, כי ביקשת.
אני בהחלט יכול להבין
שאפשר ליהנות מסרט אקשן מטופש גם אם האקשן מופרך וגם אם העלילה דבילית. כך שמהחצי השני של הסרט אפשר ליהנות (אני לא חושב שהוא היה מוצלח במיוחד בכל מקרה – אבל מילא).
אבל מה עם החצי הראשון? החזרה על אותה עלילה שוב ושוב ושוב לא שיעמם אותך למוות?
חבריה, הורגים פה רעים בעזרת גזרים!
ללא ספק רד מסוגל להיסחף.
ד"א, האם גם כאן פורסט וויטאקר נראה כאילו הוא עובר שבץ?
ואני, בהחלט יכול להבין
אנשים שהשתעממו למוות מהחצי הראשון (שלדעתי נמשך כשעה מתוך השעה וחצי של הסרט..). למעשה, רוב הקהל באולם בו נכחתי הגיב בצורות שונות ומאוד קולניות, נוכח הרפטטיביות.
אבל אני אחד מאותם אנשים שמגיבים להיפך, לעיתים. מבחינתי זו הייתה אחלה של בניית מתח. מאוד גימיקית, מאוד לא משאירה לצופה מקום לחשיבה עצמית ומאוד לא מתוחכמת – אבל עליי זה עבד. בסדרות אני מגיב אותו הדבר – פרק שמתחיל ב"פרק הקודם של…" מכניס אותי לעניינים, ותהיה בטוח שאני אשב לצפות עד שיגלו מה יהיה בפרק הבא. זה בדיוק מה שקרה בסרט הזה, שהוא ממש לא גאוני אבל הוא ביצוע מוצלח לרעיון גימיקי חביב.
ביקורת כ''כ מטומטמת כבר שנים שלא קראתי
ראיתי את הסרט בקולנוע – והוא יצירת מופת ממש.
אל תקשיבו לביקורת – היא שטותית לחלוטין
טוב, קשה להתווכח עם נימוקים כאלה.
לפחות הביקורות מצויינת!
רד, באמת שהתעלית על עצמך!
אני במקום רד פיש
הייתי מוחקת את התגובה הזו, בזכות הקביעה שהוא "מן הסתם" העתיק מיאיר רוה, שלא לומר גנב ממנו.
מה שממש מרתיח כאן הוא לא החשד המופרך הזה, אלא עצם הפיכתו לקביעה ודאית בלי כל הצדקה לכך.
אני במקום רד פיש
לא כ"כ מבין את התגובה שלך.
רד פיש קורא את רוה ורוה פרסם את הטענה המופרכת הזו לפניו. רוה קורא את IMDB והם כתבו את השטות הזו לפניו. אז מה הבעיה לעשות 1+1 ולהניח שרוה שאב כוח מ IMDB ורד פיש שאב כוח מרוה לספירה הלא מדוייקת והלא חשובה בהתייחס לסרט מחורבן?
כמה בעיות:
א. גם רד פיש קורא ב-IMDB, אז תיאורטית, ייתכן שהוא לקח את זה ישירות משם.
ב. יש לי יסוד סביר להניח שאם רד פיש היה לוקח משהו מרוה, הוא היה מציין זאת ולא "גונב".
ג. מה דעתך על האפשרות המופרכת הבאה: מישהו שכותב ב-IMDB ראה את הסרט וספר 5 נקודות מבט. גם יאיר רוה ראה את הסרט וספר 5 נקודות מבט. גם רד פיש ראה את הסרט וספר 5 נקודות מבט. מסקנה: ניתן להבין את הסרט באופן מסוים, לפיו יש בו 5 נקודות מבט!
אתה יודע מה? אפילו אם אתה צודק, ורד פיש לקח מידע מסוים מרוה בלי לציין את המקור, אין שום הצדקה להתנסחות שלך, שכוללת האשמה בגניבה (למעשה פלגיאט, אבל אשתמש במילותיך שלך), וקובעת באופן חד משמעי דבר שלמעשה לא הוכחת.
נדמה לי שבמשפטית קוראים לזה הוצאת דיבה.
אם הייתי מוחק את התגובה הזאת
זה לא בגלל הההאשמה המופרכת הזאת, אלא משום שיוקו טרח וספיילר את כל הסרט בלי לסמן ספוילר.
הסיבה שגם אני, גם יאיר רוה וגם ימד"ב טוענים שיש בסרט 5 נקודות מבט, היא שזה המצב. לא צריך "לגנוב" את הדעה הזאת, צריך רק לראות את הסרט. גם את העובדה שבסרט משחקת איילת זורר לא גנבתי מרוה, אלא ראיתי לבד. החלק האחרון של הסרט לא נצמד לנקודת מבט כלשהי, אבל ניתן לומר כמעט על כל סצינה בכל סרט שהוא שהיא מצולמת מנקודת מבט של דמות כלשהי. אם סופרים כל דמות שהסרט עוקב אחריה בחלק האחרון אפשר להגיע לשמונה, עשר או אפילו 12 נקודות מבט. אבל העלילה של הסרט לא חוזרת אחורה פעמיים נוספות. את הגימיק של הצגת כל ההתרחשות דרך נקודת המבט של דמות מסוימת, כביכול, הוא עושה רק 5 פעמים.
לא היתה נקודת מבט של הטרוריסטים.
הם רק מוצגים לעתים קרובות בקטע האחרון, שלא נצמד לנקודת מבט כלשהי.
אם הייתי מוחק את התגובה הזאת
IMDB עלו על הטעות ותיקנו. עכשיו הם מפרסמים "שמונה זרים שמונה נקד' מבט" – כנראה שהם יודעים למה.
השאלה אם הסרט חוזר לאחור 5 פעמים או שמא 8 פעמים היא שאלה עובדתית שאיננה נתונה לויכוח. כנראה שאתה פשוט לא זוכר או שמרב שהתרגלת שהסרט חוזר לנק' מסויימת החמצת את העובדה שהוא ממשיך עם עיקרון החזרה לאחור למרות שהוא לא חוזר (גם לא אמור לחזור) למקום שאליו התרגלת שיחזור.
לא, הם לא.
הם לא "תיקנו" שום דבר כי הם לא טעו מלכתחילה.
זהו העמוד:
http://www.imdb.com/title/tt0443274/
"טאגליין" הוא מה שכתוב על הפוסטר. "Plot Outline" הוא מה שקורה בפועל בסרט. לא כולם טועים חוץ ממך. זה אתה שנוסע בנתיב הלא נכון.
לא, הם לא.
טוב זה באמת מתחיל להיות ויכוח מצחיק בייחוד כשאתה טוען ברצינות שמה שכתוב ב"Plot Outline" הוא מה שקורה בפועל בסרט." אז אם כתוב שם שזה מעין רשומון זה אומר שמה שקורה בפועל בסרט זה רשומון?
לעצם הויכוח ולטובת הפינגווין.
לרגישים. מכאן ואילך ולמרות שלא, יתכן ותקראו לזה ספויילר.
להלן ושוב, נק' המבט שבהן עוסק הסרט והפעם עם קצת הסבר.
5 נקודות המבט שאין לנו ויכוח עליהן הם: סיגורני ויבר, דן קוייד, השוטר (הטנור השלישי שאף אחד לא זוכר את השם שלו), פורסט ויטקר ווילאם הארט.
כאן אתה טוען שלתסריטאי נשבר והוא החליט לספר את הסיפור מתחילתו ועד סופו. לא נכון!
כאן מגיע קטע שנמשך עד הרגע שדן קוויד מזהה משהו על המסך בקונטרול רום. בקטע הזה הפוקוס הוא על המתנקש ומכאן שזוהי נק' מבט נוספת שעד כה לא הייתה קיימת. אז.
6. נק' המבט של המתנקש.
בסיום הקטע הזה, באופן טריקי שונה ממה שהורגלת אליו, הסרט עושה צעד לאחור לנק' שבה דן קוייד נפרד מעמיתו לפני שהוא נכנס לקונטרול רום. החזרה הזו מכניסה לסרט נק' מבט נוספת שלא היתה קיימת בו עד כה. אז.
7. נק' המבט של העמית.
נק' המבט הזו הולכת איתנו עד סוף הסרט וזה אומר שלכאורה נשארנו בחוסר של סיפור אחד.
אבל כל מי שרואה את הסרט רואה שיש בו סיפור נוסף למרות שהוא לא מקבל התייחסות נפרדת וזה הסיפור של הטרוריסט שמתזמר את כל המהומה שהפרטים שלה מפוזרים בין כל הסיפורים. זוהי נק' מבט שונה/משלימה לשאר הסיפורים. אז.
8. נק' המבט של הטרוריסט.
תאמין לי שלכך כיוון המשורר ואפשר רק להתווכח אם הוא הצליח לבטא תעצמו כראוי (ז"א אם היה לו מה לבטא ביטויי ראוי בכלל)או אם הוא בחר בשיטה נכונה. אי אפשר להתווכח שבמושג נק' מבט כפי שהוא התייחס אליה (שאני חולק עליה) יש כאן 8 כאלה ולא 5 כפי שאתה טוען.
וכן אני יותר ממשוכנע שחיזוק לראיה המוטעית שלך ולהעלתה על הכתב באה לך כהשראה מקריאת הביקורת של רווה שאיפשרה לך לתרץ את השטות שהוא המציא בבדיחה על חשבון עורך שעזר לסרט בזריקת 3 זוויות.
ובשוליים.
קצת משונה לי להתווכח איתך בעניין שולי כשאני בס"ה מסכים עם הביקורת שלך שזה סרט כלום על כלום.
אני שמח שאנחנו מסכימים
אני פחות שמח שאתה מתעקש שאני גנבתי משהו ממישהו. מצטער, זאת טענה טפשית בלי שמץ של ביסוס. אני כותב על סרטים כבר די הרבה שנים, אני נמצא באינטרנט הרבה לפני יאיר רוה, ואין לי שום צורך לגנוב דעות של אחרים. יש לי מספיק משלי. רד מזה.
אני שמח שאנחנו מסכימים
לא טענתי שגנבת אלא אמרתי הושראת (כי בכ"ז הוא כתב לפניך ואתה קראת אותו). השראה זה עניין פסיכולוגי שאני לא מרבה לטעות בו אם בכלל. מה שמפריע לי יותר מההשראה זה שאתה לא מוכן להודות בטעות (אפילו שהיא קטנה ולא חשובה למהות) שזו תכונה גרועה. כי אם אני טועה אז תגיד לי איפה אני טועה ואל תשען (מצטער) על הטענה המגוכחת, שרוה העלה לפניך, שסיפור של דמות איננה נק' מבט, לא בסרט הזה.
כן אמרת שגנבתי, במילים האלה, וזה מתועד ממש בעמוד הזה.
ואם אתה ממש רוצה להגיע למצב שבו ההודעות שלך יימחקו, אתה בדרך הנכונה. אני מסכים איתך בעוד נקודה: לא להיות מסוגל להודות בטעות, למרות שכל הראיות נגדך, זאת בהחלט תכונה גרועה. ומעצבנת.
גם אני ספרתי 5
בזמן שראיתי את הסרט. הרבה לפני שקראתי את הביקורת של רוה (שאגב, ספר 5+מספר כל יודע) או של רד פיש. ואל דבי אני לא הולך לפני שאני צופה בסרט.
אז כנראה שצריך לפתוח מועדון של אנשים שגונבים אחד מהשני את היכולת המופלאה לספור עד חמש. ועוד מועדון – של כאלה שבוחרים לספור עד כמה שהסרט אמר להם לספור בפוסטר ובטריילר ולכן רק הדעה שלהם נכונה.
ואגב, לשוטר הספרדי קוראים אנריקה ולשחקן שמגלם אותו אדוארדו נוריאגה. סתם להשכלה כללית וכי אף אחד אחר בפתיל לא עשה לו את החסד.
ביקורת מצחיקה בטירוף
צחקתי בקול רם. מזל שלא היה אף אחד בבית.
אני חושבת שאני אתחיל להשתמש במשפט הזה באופן קבוע XD
3 צדדי האמת החסרים...
אמורים להופיע בגרסת ה-DVD.
הו, לא, רק לא זה!
שזה מותחן אקשן סביר, אבל אז
הטרוריסטים שהתנהגו בצורה עקבית כל הזמן, למרות חוסר ההגיון של כל השאר, הרסו את הכל בשביל לא לדרוס ילדה קטנה?!? זה מה שהפריע להם? הם עשו עוד הרבה דברי מאד לא נחמדים בדרך, למה לעצור עכשיו?
וחוץ מזה, אכן, אף אחד לא שורד את כמות החבטות היבשות שעברה שם על האדם הממוצע.
אחלה ביקורת
סרט גרוע.
ויותר מזה, גורם לך להיות מרוכז ולהרגיש שאתה צריך לשים לב לכל פרט ופרט, כאשר בעצם זה לא משנה כלום.