במקור: Alexander
במאי: אוליבר סטון
תסריט: אוליבר סטון, כריסטופר קייל ולייטה קלגרידיס
שחקנים: קולין פארל, אנג'לינה ג'ולי, ג'ארד לטו, ואל קילמר, אנתוני הופקינס, רוזריו דוסון
בדרך לקולנוע היה פקק. כמובן, הרי מדובר בתל אביב. שום דבר חריג, רק שעה ומשהו של זחילה איטית להחריד ובהייה. אחר כך היה סרט, עם הפסקה באמצע, ותקלת מקרנה. אחר כך, מישהו נתקע בדרך החוצה מהחניה, כך שזה לקח עוד איזה חצי שעה לפחות רק לצאת משם. עוד פעם, לשבת באוטו, לבהות ולהמתין. ובלילה חלמתי (לא, אינני זוכר את הכל) שאני עדיין תקוע בסרט. או בפקק. או בחניה. אני לא לגמרי בטוח – כל החוויות האלה התערבבו לי לרצף אחד, אינסופי כמעט, של לשבת, לבהות קדימה, ורק לחכות שזה ייגמר כבר. אבל זה נמשך עוד. ועוד. ועוד.
קשה לי מאוד להסביר איך 'אלכסנדר' הפך לשווה ערך, מבחינת החוויה הקולנועית, לפקק תנועה. אני מתכוון, רק תראו את רשימת המלאי: בסרט הזה יש את אנג'לינה ג'ולי, אוליבר סטון, סוסים, קרבות, קולין פארל, פילים, הומואים, אנתוני הופקינס, ערום וג'ארד לטו. כולם שם. אז איך יכול להיות שהוא כל כך משעמם?!
בתחילת הסרט מספרים לנו כמה אלכסנדר היה כריזמטי ומנהיג ענק, ואפילו גברים סטרייטיים היו מקבלים אורגזמה אם הוא רק היה מסתכל לכיוון שלהם. יש רק בעיה אחת: קולין פארל. הוא פשוט לא זה. לאלכסנדר שלו יש לו תספורות מגוחכות וקסדה עם מטאטא-נוצות מגוחך עוד יותר, ומה שיותר גרוע, פרצוף שתקוע משום מה בהבעת ניקולס קייג' תמידית. במקום לפקוד על חייליו להסתער, הוא תמיד נראה כאילו הוא מתחנן בפניהם. כשהוא מגיע בכיבושיו למה שהיה אמור להיות קצה העולם, ומגלה שאחריו יש עוד עולם, הוא נראה כמו ילד שלקחו לו את הצעצוע. עוד מעט הוא ילך לבכות לאמא, שתגיד לעולם שיפסיק כבר.
אמא של קולין פארל היא אנג'לינה ג'ולי, ולא, זה לא הגיוני. המאפרים בסרט אפילו לא טרחו לנסות לגרום לה להיראות מבוגרת יותר ממנו, או לגרום לה להזדקן במידה כלשהי במהלך השנים שחולפות בסרט. לא שאנג'לינה בפני עצמה עושה עבודה גרועה: במבטא תמוה כלשהו היא משחקת אמא שהיא כמעט מכשפה מהאגדות, עם ניצוץ מרושע בעיניים. וככל שהיא הופכת יותר רעה, היא יותר טובה.
'אלכסנדר' מספר על כל חייו של אלכסנדר, מילדותו ועד מותו, בלי שום קיצורי דרך. אחרי שאלכסנדר הצעיר שומע את תקציר 'טרויה' מאבא, משחק עם אמא וקצת רב עם אבא, אנחנו עוברים לקריינות, המוגשת מטעם אנתוני הופקינס: שמונה שנים עברו, ובינתיים אלכסנדר כבש חצי מהעולם…
הא?!
זהו? ככה מגיעה תהילת עולם? בתוך שורה אחת של קריינות אלכסנדר הופך, בלי הסבר, מצעיר מפונק למנהיג הצבאי הגדול והחשוב בעולם. אפילו בלי מונטאז' ייצוגי בו רואים אותו מגדל רעמה, לומד שימוש נאות בחרב מהו, או עולה בסולם הדרגות. שורה אחת, שמונה שנים, וזהו. וככה זה גם ממשיך: האירועים הגדולים בחייו של אלכסנדר לא מתרחשים בסרט, אלא בקריינות, שמקפיצה אותנו שנים קדימה בכל פעם. אנחנו רואים אלכסנדר עורך שיחה סתמית-אך-מלאת-פאתוס עם הגנרלים שלו או עם חברו המאוד קרוב הפסטיון, או אלכסנדר יושב וצופה באיזה קטע מחול אקזוטי, ואז הופקינס ממשיך ומקריין: "מאוחר יותר באותו יום כבש אלכסנדר את אוזבקיסטן, טורקיה, אפגניסטן המערבית וקנדה, השליט בהן דמוקרטיה פרלמנטרית ועצר לבסוף למרגלות הרי אורל. אנו מצטרפים כעת לאלכסנדר, חמש שנים לאחר מכן, כשהוא אוכל סנדוויץ"'.
לקח לי כמעט שעתיים להבין מאיפה הקריינות הזו נשמעה לי מוכרת: בהופקינס פשוט נכנסה רוחו של מורה להיסטוריה, אלה מהזן החצי-אוטומטי, שגם אם כל תלמידיהם יקומו ויצאו מהכיתה או יהפכו באחת לחזירי ים, ימשיכו לדקלם את החומר שהוכן מראש. הופקינס ממשיך לספר על כיבושי פה ושם, הרבה אחרי שברור שאף אחד בקהל כבר לא מקשיב. לא באנו לכאן לשמוע שיעור, באנו לראות סרט. דגש על "לראות". ובעוד שמורי היסטוריה מרצים בבית הספר במשך 45 דקות, 'אלכסנדר' נמשך שעתיים וארבעים ובלאדי חמש דקות.
יאפ. אם סופרים את ההפסקה והפרסומות, 'אלכסנדר' נמשך יותר משלוש שעות. מאז 'שר הטבעות' האחרון לא ביליתם זמן ארוך כל כך באולם קולנוע. ברובן הגדול של השעות האלה, כאמור, אין מלחמות גדולות, אלא רק אלכסנדר וחייו האישיים המתוסבכים. הסרט מרחיב, למשל, על יחסיהם הלא הגיוניים בעליל של אלכסנדר והפסטיון, זוג החברים האפלטוניים הקרובים ביותר מאז פרודו וסאם. הם מביטים ברוך זה בעיניו של זה, אומרים "רק שלך אני" וכאלה, מתוודים על אהבתם, מקרבים שפתיים, ו… טופחים זה לזה על השכם. בזה זה נגמר. על מי בדיוק אתם חושבים שאתם עובדים? אלכסנדר הוא בלי ספק הומו, אבל מישהו בהפקה כנראה נבהל והחליט לחתוך מהסרט כל נשיקה חד-מינית, שלא לדבר על יותר מזה. זה לא הופך את אלכסנדר לפחות הומו, אבל זה הופך את היחסים שלו – חלק נכבד מהסרט, כאמור – לקשקוש.
זה לא שבסרט אין בכלל קרבות. יש בו שניים, והם גרועים. הראשון והגדול מביניהם, שמתרחש בתחילת הסרט, שייך לז'אנר ה"צבא ממוחשב ענק של טובים נגד צבא ממוחשב הרבה יותר ענק של רעים". כן, כמו ב'שר הטבעות'. כן, כמו ב'טרויה'. מדהים כמה מהר העניין הזה הופך לקלישאה, בהתחשב בזה שרק לפני שנתיים היה בלתי אפשרי טכנית ליצור סצינה כזו. היום, אם יש לך תקציב ומחשב מאוד חזק, אין שום בעיה ליצור סצינת קרב של מאתיים אלף לוחמים, אבל – שים לב, אוליבר – זה לא אומר שזה פשוט לביים קרב ענק ככה שאנשים גם יבינו מה הולך. לפני הקרב, אלכסנדר (האסטרטג הגדול בהיסטוריה, כך אומרים) מדגים את תכנית הקרב בעזרת בובות: "אנחנו נבוא מכאן, אתם תבואו מכאן, ואז כשהם לא יהיו מוכנים, אתם – שים לב, הפסטיון מון שרי! – אתם תקפצו מכאן ותכנסו בהם. ברור?". ברור. אבל הקרב עצמו ערוך כל כך גרוע שכדי שנבין מה אנחנו בעצם רואים, סטון נאלץ להוסיף כתוביות על המסך: "מרכז הכוח", "ימין הכוח". לא עזר. אין לי שמץ של מושג מה קרה בקרב הזה, חוץ מזה שהרבה אנשים מתו והיה הרבה אבק.
עוד דבר שאני לא יודע, גם אחרי שראיתי את הסרט, הוא למה הקרב ההוא – או כל אחד מהאחרים – התרחש בכלל, פרט לכך שהתחשק לאלכסנדר, משום מה, לכבוש את העולם. האידיאולוגיות האנאכרוניסטיות שהדביקו לאלכס (הוא לא כובש עמים. הוא משחרר אותם. אהא. כן.) לא עוזרות. חשבתי שהרעיון בסרטי ביוגרפיה היסטוריים – בפרט אם הם ארוכים ומשעממים – הוא להציג את האדם שמאחורי הדמות ההיסטורית. אם זאת הכוונה, זה לא עבד. אני עדיין לא יודע למה אלכסנדר עשה את מה שעשה, ו"היו לו תסביכים עם אמא" זו לא תשובה.
יכול להיות שיש דברים בסרט הזה שנשמעים לכם טוב – אולי אתם אוהבים את אנג'לינה ג'ולי. אולי אתן פשוט מתות על קולין פארל, ואומרות לעצמכן שלא אכפת לכן לראות כל סרט, כל עוד הוא משתתף בו. אולי אתם פריקים של קרבות היסטוריים. מה שזה לא יהיה שאתם חושבים שתאהבו בסרט, תאמינו לי: זה לא שווה את זה. אל תלכו. בשום אופן.
עד כדי כך, הא?
יש פרס
על הסרט הקטול ביותר בעינהדג?
ועדיין הוא לא ינצח...
אני מניח שהתחרות הקשה תהייה בין הנוסע השמיני נגד הטורף ובאטמן ורובין.
אבל בהחלט הוא מתמודד בעשרייה הראשונה…
ועדיין הוא לא ינצח...
הוא אמר את השם המפורש! אני חושב שמגיעה לו סקילה. לא עושים דברים כאלה.
היי!
ומה ג'ילי? עז?
לא. הוא ארנב חום.
אני מוחה!
חמש ילדות יפות:
כתבה מספר 79
הקרב על כדור הארץ:
כתבה מספר 89
מלהולנד דרייב:
כתבה מספר 836
תיבה רוסית:
כתבה מספר 2213
רקוויאם לחלום:
כתבה מספר 369
(מה, לא? נו טוב, עוד היטים לא יזיקו)
רקוויאם לחלום??
מה הקשר? זה הזאב רווח של המתחרים על תואר הסרט הנקטל?
עד כדי כך, הא?
אם זה עד כדי כך, זה דורש צפייה…
תהיה
איך זה יכול להיות שעל סרטים אהובים אף פעם אין הסכמה, לא בתוך עין הדג, לא מחוץ לעין הדג, בטח ובטח שלא בין מבקרי עין הדג למבקרים בחוץ. אבל על סרטים מחורבנים יש הסכמה המון פעמים.
הא?
מה זה הסכמה?
אף פעם אין הסכמה מוחלטת בין כולם. גם לא בקשר לסרטים מחורבנים, אפילו לא בקשר לסרט הזה (נורטון כבר אמר שהוא אהב אותו).
הרבה יותר פעמים
קורה שמגיעים קרוב לקונצנזוס לגבי סרט רע, מאשר לגבי סרט טוב.
(וזה בפערים רציניים)
כי הרבה פעמים, מה שהופך סרט רע לרע
הוא זה שאין עניין והיגיון, והוא פשוט טיפשי ומשעמם. ואם אתה רוצה עוד דוגמה לזה, חכה לביקורת שלי על "רקדנים", בתקווה שהיא תתפרסם – כי היא אומרת את אותו דבר בדיוק כמו הביקורת על "אלכסנדר", רק בצורה קצת אחרת ועל רקע אחר.
בסרט טוב, לעומת זאת, יש דברים מעניינים. חלק מהאנשים, באופו טבעי, חושבים שהדברים המעניינים הם מעניינים וטובים, וחלק- שהם מעניינים ורעים. ברגע שאתה לא אדיש לסרט, יש מגוון דעות. כמו בדוגמה של רד על המורה להיסטוריה, בדרך כלל יש קונצנזוס יחסי על מורים גרועים ומשעממים, ומורים עם צורת לימוד או אידיאולוגיה יוצאי דופן מלהיבים חלק מהאנשים, ומקוממים חלק, אבל לא משאירים אותם אדישים.
עוד דוגמה: אם מגישים במסעדה אוכל לא טרי, כמעט כל האנשים ירגישו את זה ויתלוננו. אם מגישים אוכל טרי ועשוי טוב, עדיין הרבה אנשים לא ילכו לשם מלכתחילה, או יתלוננו, כי הם לא אוהבים אוכל הודי חריף/אלרגיים לפירות ים/צמחונים/וכולי. אחרים מאוד יאהבו את האוכל.
עניין של סטטיסטיקה.
יש הרבה יותר סרטים מחורבנים מאשר סרטים ממש טובים, ולפיכך הסבירות שתהיה הסכמה על מחורבנותו של סרט גבוהה מהסבירות להסכמה על איכות.
פחות סטטיקטיקה יותר פסיכולוגיה
להתלונן על דברים רחוקים ממך שלא באמת מציקים, כמו סרט מחורבן שראית ונגמר, בן אדם מעצבן שבקושי יוצא לך לפגוש גם ככה, סלבריטאי שאת הפרצוף שלו קשה לך לסבול אבל תמיד אפשר להעביר ערוץ, דיסק גרוע שאפשר פשוט לא לקנות, תכנית טלוויזיה נחותה שאף אחד לא הכריח אותך לצפות בה- זו דרך מצוינת להוציא אגרסיות על הדברים שבאמת מציקים לנו, שעליהם אנחנו מדברים הרבה פחות.כן כן, קטילת סרטים ב"עין הדג" זו דרך מצוינת לברוח מהבעיות האמיתיות של החיים, מצוינת לא פחות מלצפות באותם סרטים.
לסיכום- סרטים גרועים, פרו ורבו, ומלאו את אתר עין הדג בביקורות זועמות ומלאות אדרנלין.
מסכים עם כל מילה!
באתי לראות סרט על מסע הכיבוש של אלכסנדר….וקיבלתי את מסע הכיבוש של אלכסנדר…רק שבמקום יבשות ראיתי איך הוא כובש את לבבם של כל הגברים מיוון ועד הודו
קיצר סרט "מלחמה" שמראה שלוש שעות של הומואים שלא מפסיקים לפלרטט אחד עם השני.
לא לראות!
או זה מזכיר לי
את מה שחשבתי על טרילוגית שר הטבעות…
אין לי מילים;
כל מילה בסלע!
ביקורת מצויינת לסרט גרוע.
כל מה שחשבתי על הסרט נכתב בביקורת זו.
יישר כח!
ומה עם
ואל קילמר, לעזאזל?!
הייתכן והשחקן האהוב עלי, הגבר השקסי ביותר עלי אדמות, מחוויר לאורך כל הסרט?!
קראתי את כל ביקורות "אלכסנדר" שהצלחתי לשים את ידי עליהן, ובאף אחת לא נכתב יותר מ"ואל קילמר משחק את אביו של אלכסנדר". wtf?!
מישהו מוכן לעשות טובה קטנה ולהרחיב מעט?
הו, פיליפ!
זה פשוט משום שהסרט הוא כל כך ארוך ומכיל כל כך הרבה שחקנים ואלמנטים גרועים אחרים לכתוב עליהם, ואורך הביקורת הוא מוגבל.
חוץ מזה, אין לי הרבה לומר על ואל קילמר. לא זיהיתי אותו עד לכותרות הסיום, הוא השמין נורא ומסתובב עם עין אחת. הדמות שלו, של האבא הקשוח והמרוחק אך הגאה, היא די סטנדרטית, ואני מניח שהוא עושה אותה בסדר, לא מתבלט לרעה וגם לא לטובה.
לא הרחבתי גם על אנתוני הופקינס (איום ונורא. בשביל זה היה צריך שחקן כל כך טוב? את מה שהוא עושה בסרט, כל תלמיד שנה ראשונה בחוג לשייקספיר באוניברסיטה בריטית היה יכול לעשות), רוזריו דוסון (שסצינת העירום שלה היא בכל זאת נקודת אור קטנה בסרט), ורז דגן (שאחרי חיפושים נרחבים בדו"חקו נמצא מאחורי הזקן של המלך הפרסי דריוס, ולא אומר מילה).
בסרט שבו כולם כה גרועים, בעל העין האחת הוא המלך
אם כן, לא נותרה אפילו סיבה אחת (ואל, הו ואל) ללכת לסרט.
אחלה ביקורת, חסכת לי 35 ש"ח, לא כולל פופקורן.
* רז דגן, אכן. לפני כמה ימים ראיתי אותו בראיון אצל ג. פינס, אליו הגיע אחרי שאכל יותר מידי מוצרי קרטון. לפחות הוא לא נדרש להפגין כישורי משחק.
והנה אני חוסך לך 70 ש''ח
הייתי בעזריאלי לפני יומיים וכשיצאתי הבחנתי בפרסומת בטלוויזית החוצות שביקשה לשלוח SMS למספר 1010 עם התשובה לשאלה "מי כוכב הסרט אלכסנדר?". הפרס לפותרים: זוג כרטיסים חינם ל"אלכסנדר". בהצלחה.
למי שעדיין מתחבט בשאלה התשובה היא:קולין פארל, כאילו דהה?
רז דגן היה אמור לדבר
אבל המספריים של העריכה חשבו אחרת
(איזה תיאור ציורי)
מזעזע אותי לחשוב
שאי שם מונחת גירסת במאי של הסרט שהיא *יותר ארוכה* מהגירסה הנוכחית, רק מחכה להזדמנות שלה להסתער על שוכרי DVD תמימים.
הם לא ישרדו את הלילה...
~חומר למחשבה~
תמימים, תמימים, אבל עם כפתור פסט פורוורד
טעות! תמימים עם כפתור איג'קט.
קבלנה
זה לא הכל
אל תשכח שאותה בעיה בדיוק
קיימת גם במלך ארתור
מצפייה שנייה בסרט
אני אגיד שאני לא אתנגד לגרסת הבמאי (שנראה לי יצאה כבר).
אני אישית, נהניתי מכל שנייה של הסרט ולא מצאתי בו פגם אחד אפילו. אבל כמובן שעל טעם ועל ריח אין להתווכח.
מצפייה שנייה בסרט
אבל על ריח ועל טעם מתווכחים כל פעם.
דרייווש.
אי אפשר לדעת, הוא לא דיבר.
מכיוון שכולם דברו אנגלית, בטח גם הוא היה קורא לעצמו דריוס.
אני חייבת לציין
שלמרות שהביקורת הצחיקה אותי לא מעט (וזאת חרף ספוילרים חדים מכיוונה של רידס) – התגובה הזו הצליחה להצחיק אותי הרבה יותר.
יוכנס החלק הזה לביקורת לאלתר.
תודה!
בבקשה.
אם כי – האם במקרה יצאתי הבוקר מהסאבוויי לתוך יקום מקביל?
מוזר…
(אבל בלי שום קשר, כ"שמגיע – מגיע" אני תמיד אומרת, והפעם, חופשי הגיע. אני חושבת שצחקקתי ברצף לפחות רבע שעה. בקול רם.)
הו, פיליפ!
עזוב ביקורת מצויינת, עזוב ואל קילמר וקולין פארל שגם אם יתקעו לו מטאטא נוצות בתחת הוא יראה סקסי.
צחקתי חמש דקות תמימות מ"הוא השמין ומסתובב עם עין אחת".
תודה לך.
אה, על לא דבר
אבל זאת לא היתה בדיחה.
זה לא משנה,
העניין הוא שהייתי מדוכדכת קמעא עד שהצלחת להצחיק אותי. ועל כך, התודה.
קולין קולין...
באמת שאין לי מושג מה ההתלהבות מהערס האירי הזה…ותתפלאי אבל בהחלט הופיע מטאטא נוצות בקרבתו של קולין יקירך. אמנם הוא ישב לו על הראש אבל מי יודע מה קרה כשלא התסכלנו.
קולין קולין...
זה לא רק האיריות המחלחלת שבוקעת ממנו, זה כל ההתנהלות של הילד- הרע-שבפנים-בעצם-ביישן-ומתוק-ורק-משחק-אותה-אבל-מת-לחיבוק.
תביאו לנו כאלה לארץ.
הבעיה היא שהדמות
הזאת ממוחזרת שוב ושוב (ושוב) בכל מקום החל מהקולנוע ועד לחיים האמיתיים, עד שהיא נהייתה לעוסה ונדושה.
תנו לי חמוד אמיתי, ואז אני אהיה מאושרת.
חמוד?
פעם שניה היום שאני נאלץ לספק את הלינק הזה:
http://www.scripsit.com/UndeniablyCute.html
פעם קודמת זה גם באמת היה רלבנטי לדיון.
השאלה היא אם את באמת מתכוונת לזה
למשל, במופע שנות השבעים, על מי מהדמויות הגבריות היית הולכת?
(מצטערת, לא יכולה לחשוב על אף סרט שבו יש חלוקה כל כך סטריאוטיפית וברורה כמו שם).
הייד, אבל מחוסר ברירה.
(יש הבדל בין "חמוד" לבין "חסר עמוד שדרה", "סוטה" לא נשמע סקסי לא משנה איפה ומתי, ועל ה"חתיך" אני מעדיפה לוותר גם אם הוא לא היה אדיוט).
אבל הייד עוד איכשהו מגניב. ג'ס מבנות גילמור, למשל, הוא בלתי נסבל. ורק עצם העובדה שאפשר לסכם את כל האישיות והבעות הפנים שלו (ושל קולין פאולו, אם כבר מדברים) בשורה וחצי, מעידה על כמה שהתדמית הזאת נדושה.
אה-הא!
בחרת במניאק!
ואני מבקשת לא ללכלך על טופר גרייס. הוא כזה חמוד וגיקי ומגמגם.
~עלעול בריסים~
*זה* בחור חמוד, והוא לא נטול עמוד שדרה. זה שבשביל סקס הוא מוכן להגיד ולעשות כמעט כל דבר – זה רק כי הוא בחור. זה פגם built in. אין מה לעשות נגד זה.
בחרתי במניאק בלית ברירה.
וכי הוא מגניב. קולין פארל לא מגניב.
ולגבי אריק – אני לא חושבת שזה המקום לנהל את הדיון, אבל לדעתי הוא כן רכיכה. את השחקן, לעומת זאת, אני לא מכירה.
זה בהחלט לא המקום לקיים את הדיון.
כנ''ל
ב-"דרדוויל" הוא היה לא יותר מדוכן-ממכר להבעות פנים דביליות, וב-"דו"ח מיוחד" (בו אני צופה כרגע בפעם השניה עם הכתה שאני מלמד) הוא נראה כמו מי שהולך כל רגע להירדם.
יכול להיות שהוא נראה טוב. אני באמת לא יכול לשפוט. אבל כשרון משחק לא מצאתי אצלו.
זה היה קולין פארל! גם בצפיות חוזרות בסרט לא זיהיתי אותו. אולי בגלל שהוא נראה כל כך… נורמלי.
איפה בדו''ח מיוחד הופיע
קולין פארל?…
הבלש
זה שמגיע לחקור עד כמה היחידה יעילה ואז נשאר כדי לנסות לתפוס את קרוז.
הייתי מסכים
אבל ראיתי לפני כחודש-חודשיים את "אינטרמישן". הוא אמנם לא שחקן העשור, אבל לפחות את תפקיד הפושע הלוזר שאי אפשר לסמוך עליו הוא מגלם כמו שצריך.
ונעבור לתיאוריות קונספירצה דביליות להחריד
האם העובדה שבביקורת, בקטגוריה "במקור" (שם הסרט המקורי) כתוב *אלכנסדר* במקום "אלכסנדר", מיועדת לרמוז משהו? האם הבלבול מכוון, ו*אלכנסדר* = "*אלק נסדר* לכם סרט, בעצם רק תשבו תסבלו שלוש שעות?"
חוץ מנוסטלגיה לבבא-בובא, עין הדג מתגלה שוב כאתר ביקורות חתרני. יחי הרזיסטנס, או משהו.
~חומר למחשבה~
מממ...
עצוב לראות תגובה שנונה בלי תגובה שבאה אחריה- איפה ראית "אלכנסדר"?
האמת היא ש"אלכסנדר" זכה לביקורות קטלניות למדי בכל פינה אפשרית, כך שכאן עין הדג די מיינסטרים. מצד שני- הסרט ג ר ו ע רצח, אז אין מקום לביקורות חתרניות יוצאות דופן. אם כי מישהו כאן העיר שנורטון אהב את הסרט. מוזר שהוא (נורטון) לא קפץ לכאן לנמק למה.
זה היה יכול להיות מוזר
אבל תחפשי שוב, (המלצה, חפשי את התגובה הכי ארוכה כאן), אני בטוח שתמצאי.
לפעמים, יש סיבה טובה שדברים נמצאים במיין סטרים.
ולפעמים יש סיבה טובה לכך שהוא לא שם.
בעיטה אוטומטית בכל מה שמריח ממינסטרים לא תעיד על מחשבה בריאה. או על מחשבה בכלל.
לא חולקת לרגע
אלכסנדר אכן סרט רע.
מצד שני, אולי מהיום השם אלכסנדר לא יעשה לאנשים אסוציאציות של חנון רוסי ממושקף, אלא של מישהו שנראה כמו קולין פארל, עם קרבה משפחתית כלשהי לאנג'לינה ג'ולי. כבוד גדול לכל האלכסנדרים למיניהם, בעיקר לאלה שסבלו מהצקות בגן.
אופס, הוא כן נימק!!!
עמכם הסליחה
ראיתי ''אלכנסדר'' בפרטי הסרט 'במקור', איפה שעכשיו כתוב Alexander
מסתבר שהעורכים שינו/תיקנו את זה. חצופים.
לפחות זה סרט מספקי גרוע,
ששווה לשכור אותו לדויד, לשחק משחקי שתייה עם מים ולדמיין סצנות סלאשיות ברקע?
או שזה פשוט שר הטבעות בו כל העלילות חוץ מפרודו וסם נמחקו?
אני חושב שכן.
היו הרבה קטעים בסרט שדרשו טיפול של Mystery Science Theatre. אחרי שלוש שעות אני חושש שכולם כבר יהיו הרבה יותר מדי שתויים ועייפים מכדי להעיר משהו, אבל לפחות בהתחלה, זה יכול להיות מבדר. אבל רק אם יש הרבה אנשים עם חוש הומור. בשום אופן אסור לצפות בו לבד.
אני חושב שכן.
אני מאמין, אגב, שMST3K מציג סרטים חתוכים במקצת. ערוכים.
אז זהו, שלא.
הורדתי את הסרט וארגנתי פאנל צופים רחב למשחקי שתייה (עם מים). ההתחלה באמת הייה משעשע במידה, ובעיקר נהנו לשמוע את הגבר היחיד בחבורה בוכה שעד לפני שהוא התחיל לראות את הסרט, הייתה לו מיניות יציבה וחזקה (אכן, מטריד נורא שכל הבנים נראו שם כמו דראג קווינס, וכל הבנות נראו כמו גברים). בערך באמצע הסרט, התחלנו לחכות שייגמר – אפילו העלילה המופרכת הפסיקה להצחיק. לקראת הסוף, כבר ספרנו את השניות עד שהדבר המזעזע הזה יפסיק, בתקווה שאנתוני הופיקנס יפול לפני כן מהמרפסת. כשהסרט סוף סוף נגמר – פרצנו במחיאות כפיים סוערות (היינו מצרפים צווחות אושר, אבל היה ארבע לפנות בוקר).
נתקלתי בסרטים גרועים יותר, אבל בחיים לא נתקלתי בסרט משעמם כל כך.
ואני אפילו לא מתחילה לדבר על הקטעים הסלאשיים.
זה לא סלאש אם התסריטאי התכוון לזה.
כן זה כן.
כלומר, על פי ההגדרה כל בוי/בוי אקטישן זה סלאש, בין אם זה פירוש חולה של פאן גירל, או היה מכוון במקור.
בכל מקרה, הסרט הזה גרם לי לטראומה מסלאשים. מעכשיו כל פעם שאני אראה זוג בנים מתחבק, אני אתהה אם לפני רגע הם החליפו טבעת.
אם הם ''החליפו'' ''טבעת'', ווינק ווינק, נאדג' נאדג'.
תראי, אני לא יודעת לפי איזו הגדרה את עובדת, אבל ממה שאני זוכרת העניין בכלל לא כזה ברור. במקור סלאש היה תמיד תמיד סוג של חתרנות תחת הטקסט המקורי (אם זה קאנון זה לא סלאש וההיפך), ומאוחר יותר, כשהתחילו להופיע זוגות הומוסקסואליים ביצירות עצמן, קהילות חובבים שונות עדכנו את ההגדרה בצורות שונות.
יכול להיות שאת צודקת.
בכל מקרה, אם מתייחסים לשלוש שנים האחרונות, בכל קהילה שאי פעם נתקלתי בה – סלאש זה כל זוג (או פעולה) הומוסקסואלי, בין אם הוא נמצא בטקסט או בסאב-טקסט.
אולי זה עניין של גיל.
גיל הקהילה, אני מתכוונת. קשה לי להאמין שכותבי פאנפיק סטאר טרק, למשל, יסטו כ"כ מההגדרה המקורית (אממ, בהנחה שיש בכלל הומואים על המסך בסטאר טרק, או שיהיו אי פעם).
אני דווקא לא רואה הבדל משמעותי
בין "אלכסנדר" ובין יצירות סלאש. הרי הסרט אלכסנדר לא מספק לנו סיפור מקורי. הוא בעצם פרשנות על סיפור אחר, במקרה הזה הסיפור ההסטורי. זה שהוא ממוסד ועתיר תקציב לא מונע ממנו להיות סלאש.
אגב א' – לא ראיתי את אלכסנדר, והסלאש היחיד שאי פעם היה לי כוח לקרוא עד סופו היה אודות גארפילד ופוקי (כן, זה ביזארי כמו שזה נשמע).
אגב ב' – יצא לי כבר לראות סרט סלאש, כמעט מוצהר. DEBS.
הקוספט הבסיסי הוא מה היה קורה אם במלאכיות של צ'ארלי 2 היה מתפתח רומן לסבי בין דמי מור לקמרון דיאז. כמובן ששינו את כל השמות, וסביבת ההתרחשות, אבל העלילה הבסיסית דומה באופן שלא משאיר הרבה מקום לספק.
ובאופן מוזר משהו, יצא להם סרט טוב יותר מהמקור.
אני לא בטוח שזה יפריע לך
אבל D.E.B.S. יצא לפני 'המלאכיות של צ'רלי 2'.
אתה כנראה מבלבל בין הגרסאות.
DEBS, באורך מלא, הוקרן לראשונה בפברואר 2004.
המלאכיות 2 הוקרן לראשונה ביוני 2003.
נכון, DEBS הסרט המלא הוא עיבוד לסרט קצרצר (11 דקות) מ-2003, אבל אני לא יודע כמה ממה שהיה בסרט המלא היה בסרט הקצר.
וחוץ מזה, תראה, תבין.
כן, אבל למה אתה משתמש במלה ''דווקא''?
מה שאמרת בכלל לא קשור למה שאני ואקסמנית אמרנו.
את דיברת על ''עדכון הגדרות'',
אם כי לא הבהרת באיזה כיוון, ורד טען שלא מדובר כלל בסלאש.
דיברנו על מה שהצופים מפתחים בעקבות הסרט,
לא על הסרט עצמו. רד טען שהסצינות שאקסמנית דיברה עליהן לא יכולות להיחשב ל"רגעים סלאשיים" (i.e. רגעים שמעוררים השראה לסיפור סלאש) מכיוון שההומוארוטיקה מפורשת ומכוונת.
למה קוראים לזה סלאש?
(אולי בגלל סלאש ואקסל מגאנז אנד רוזס?)
ואיפה אפשר למצוא עוד חומר על התופעה?
(למשל, למה נערות צעירות נמשכות לזה? האם זה סוג של מיניות חריפה אבל לא מאיימת עליהן?)
למה קוראים לזה סלאש?
קוראים לזה סלאש בגלל הלוכסן (=סלאש) שבין השמות, למשל: אלכסנד/הפטסיון זהו סיפור שבו הרומן הוא בין אלכסנדר להפטסיון.
לינק מסביר:
http://www.sf-f.org.il/story?id=260
זה תמיד מדהים לגלות שמשהו שחשבת שהוא מוזרות שלך
הוא בעצם תופעה תרבותית ועוד עם שם.
הזוג המצויין ביותר לסלאש בתקופת נעוריי היה הסולן והגיטריסט של להקת אקסטרים. או, אלה היו הימים.
אבל עדייןלא מצאתי הסבר, למה לנו זה בא בגיל הנעורים ועובר, ולגברים שעבורם בגיל הנעורים אישה אחת היא גם יותר מידי, נהיה פתאום עם הגיל טעם לשתיים לפחות.
מה פתאום עובר?
(ומה פתאום בגיל הנעורים גם אשה אחת היא יותר מדי בשבילם? מאיפה את לוקחת את הנתונים שלך, יקירתי?
)
ניסיון אישי בלבד
ו-Heresay
אוח, בדיוק ראיתי שיש באינטרנט סיפורי סלאש של LA Law. מה *זה* יכול להיות???
אחוז בסוסיך!
גם בסיפור המקורי היתה מערכת יחסים הומוסקסואלית. זה לא קצת מונע ממנו להיות סלאש? כלומר, במידה והולכים עם ההגדרה לפיה סרט צריך רק הומו כדי להיות סלאש, אין שום בעיה. אבל אני יוצא מנקודת ההנחה שאימצת את ההגדרה השניה, היות ואתה זה שהזכרת את המקור.
אוחז בסוסי!
אני לא יודע מה היה במקור. לא יודע אם באמת היו שם יחסי מין הומוסקסואליים, ומה היתה המשמעות החברתית של כאלו באותו זמן.
אני כן יודע שהתשובות שתקבל שונות בתלות של את תשאל, ושהסרט נעשה בידיעה שמרבית הציבור לא מודע\מאמין שאלכסנדר היה מאושר. ככזה, הוא פועל נגד התדמתי המקובלת של הסיפור, ולפיכך הוא יכול להחשב כסלאש.
אני בכלל מעריך אותך
על שהצלחת להישאר לראות את הסרט עד הסוף.
אנחנו התייאשנו כשהבנו שיש עוד 40 דקות ופשוט יצאנו.
(וזה אחרי הפסקה של בערך חצי שעה באמצע הסרט, כאילו כדי לדחות את הקץ).
הסרט נורא ואיום. זה נראה כאילו כל סצינה שהייתה יכולה איכשהו להיות מעניינת – עברה עריכה מוזרה.
לא יצאתי עם שום מידע חדש על חייו של אלכסנדר מהסרט הזה, חוץ מהעובדה שאמא שלו אוהבת לשחק עם נחשים.
אנג'לינה ג'ולי היא נקודת האור היחידה בסרט הזה, אבל גם היא, למרבה הצער, לא מצליחה להציל את הסרט.
גם אני לא הבנתי מה קורה בקרבות, לא מצאתי שום הגיון ברצף העלילתי, והקטעים של הקריין היו בין המעצבנים ביותר שראיתי. כל הסרט אלכסנדר מנסה לעשות משהו, אנחנו עוברים איתו את כל המרדפים, הויכוחים והכל בדרך למטרה – ואז כשזה סוף סוף קורה – אנחנו לא רואים את זה, אלא רק שומעים את הקריין מספר שזה קרה.
זה הסרט הראשון בחיים הבוגרים שלי שיצאתי ממנו באמצע, וזה לבד אומר הרבה.
במסגרת ''מחויבות אישית''
בו אני עוזרת לכבד ראייה, שאל אותי הנעזר שלי, שאוהב סרטים היסטוריים, איזה סרטים כדאי לו ללכת לקולנוע ולשמוע (הוא קיבל כרטיסים חינם לסרט).
אז השאלה היא בעצם, האם הסרט הזה ישעמם גם את השומע, ולא רק את הרואה?
הרי כל "נקודות האור" שצויינו בתגובות היו סצינות הכוללות נשים יפות ו/או עירומות.
ובכלל, איזה סרטים לדעתכם הכי שווה לשמוע?
אני חושב
שהאתר הזה יכול להיות בדיוק מה שאת מחפשת: http://www.blindsidereviews.com/
ביקורת קולנוע שנכתבת ע"י אדם עיוור. אם הוא אהב את הסרט, זה לא בגלל שהסרט נראה טוב, אלא יותר בגלל העלילה וכו', ויכול להיות שזה מה שהאדם אותו את חונכת מחפש בסרטים.
תודה!
זה נכון בתאוריה
המבקר שכותב את האתר הזה הוא אולי באמת עיוור, אבל זה נראה כמו העמדת פנים. כמעט בכל ביקורת שלו שקראתי הוא מקפיד להתייחס לצד הויזואלי של הסרט (על פי מה שאמרו לו/סיפרו לו), ופשוט לא נותן הרגשה של זוית ראיה (או שמיעה) חדשה על סרטים.
ישעמם גם את השומע.
בהתחלה אמנם אנתוני הופקינס מרצה קצת על אלכסנדר ("אמרו שהוא האסטרטג הגדול בהיסטוריה. עבורי הוא היה בלה, בלה, בלה…"), אבל אחר כך כל מה שיש זה חילופי מבטים נוגים בין אלכסנדר להפסטיון. הבעיה היא, שגם אם תארחי לנעזר שלך לחברה בסרט, כל מה שתוכלי להסביר לו זה: "שניהם מסתכלים אחד על השני. עכשיו אלכסנדר מסתכל על הפסטיון. ועכשיו הפסטיון מסתכל על אלכסנדר. ושוב הם מסתכלים אחד על השני. עשיו יש עוד צילום בו הם מסתכלים אחד על השני".
עד שסופסוף יש קרב, עבור כבדי ראייה הוא יישמע כמו רצף לא ברור של "אתה תלך מפה, והוא יילך משם, ואז אתה תשאר פה" (בסצינה בה אלכסנדר מדגים את תכנית הקרב בעזרת בובות). זה פשוט לא משהו שניתן להבין מנו את תכנית הקרב. וכשמגיע הקרב עצמו זה רק רעש וצעקות "ווואאההה!" בצד היווני (כי דרייווש לא מדבר. הוא רק עושה תנועות עם הידיים).
בקיצור, חבל עליו. הוא יתבאס מכל כך הרבה בחינות.
אוי... אוי.... ושוב פעם... אוי!
בהחלט כל מילה פה שווה זהב…
כל הטקסט הזה שנכתב בביקורת הזאת הדהד לי בראש במהלך 3 וחצי שעות (כולל ההפסקות וההמתנה) של הדבר הזה שקראו לו סרט…
אני כ"כ מצטער שלא קראתי את הביקורת הזאת אתמול לפני שהלכתי לסרט… כל אחת מהסצינות שאחרי ההפסקה נחתכה באמצעות מסך שחור, וכולי הייתי מלא תקווה שאולי עכשיו נראה את הקרדיטס ואת מוזיקת הסיום… וכל פעם התאכזבתי מחדש…
לסיכום… הסרט הזה למזוכיסטים בלבד!
אני רוצה לציין גם
את התקריבים המקרוסקופיים שצילמו לכל דמות שם משבע זוויות שונות. אין לי מושג מי הלך נגד מי כמעט כל הסרט אבל אני יודעת בדיוק כמה נקודות שחורות יש לכולם על האף. למה היו צריכים לצלם לכולם את הנקבוביות?! מה זה? פרסומת ללוריאל? בעע!
זה המקום לציין שהסרט מוקרן בסינמקס
בסינמה סיטי. בואו בהמוניכם.
זקן ארוך לי עד ברכיים
במה אני מסכים: אם היו מורידים 15 דקות מההתחלה ו-20 דקות מהסוף, זה בהחלט היה עוזר בהרבה. אני הייתי מעדיף לחתוך באגרסיביות גם מהאמצע, אבל אם הסרט היה מתחיל בקרב מול דריווש (במקום לקפוץ לשם בדילוג נחשוני ובלתי מוסבר מעל שמונה שנים) ומסתיים בקרב עם הפילים (שבו אלכסנדר היה צריך למות), זה היה משפר אותו בכל תחום והופך אותו לנסבל הרבה יותר. זה גם היה הופך את הפלאשבק התמוה בסוף להגיוני יותר. הפלאשבק היה אחד החלקים היותר טובים בסרט, אבל בניגוד אליך, אני לא ראיתי במיקום שלו בסוף הסרט שום דבר מבריק. אני לא רואה שום סיבה הגיונית לדלג עליו ואז לחזור אליו.
ההקבלה בין כיבושי אלכסנדר לכיבושי ארה"ב באסיה ברורה, במקרה כזה (אם כי איך זה מסתדר עם זה שסטון עבד על הסרט כבר 15 שנה, כביכול, לא ברור לי). אבל זה באמת הפך את הסרט עבורך למשעמם פחות? כבר היינו בויכוח הזה פעם או פעמיים, אבל נחזור אליו שוב: מעל הסאבטקסט צריך להיות גם טקסט. והטקסט של הסרט הזה משעמם, ולא הראה את כל מה שצריך להראות – טוב, את הטענות שלי כבר כתבתי בביקורת. אתה באמת יכול להתעלם מכל הבעיות האלה בזכות העובדה שלסרט יש סאבטקסט פוליטי?
ואפילו אם מתייחסים לסרט ככזה, פשוט לא ברור לי מה אוליבר סטון רוצה להגיד. אי אפשר להשוות ברצינות את דרייווש לבין לאדן, חוץ מזה שלשניהם יש זקן (אחד הוא מלך אהוד של תרבות גדולה, עתיקה ועשירה, השני הוא מנהיג של ארגון קיצוני קטן ומחורפן – ובניגוד לדריווש, הוא *כן* אחראי להתגרות בפולש ממערב). אלכסנדר כביכול מתייחס לעמים הכבושים בכבוד, בניגוד לארה"ב של היום (לפי ההאשמות, לפחות). אז אלכסנדר מייצג את ארה"ב או את ההיפך ממנה? או שהוא מראה לה איך באמת צריך לעשות את זה (ונכשל בכל זאת)?
לא אמרתי לרגע שהסרט מושלם
ואכן הקריין היה נעלג משהו. (למרות שמדובר בחניבעל).
קודם כל לגבי אותה סצינת קרב, נכון, היה קשה לעקוב אחריה. אבל מכיוון שכבר ידעתי את הרעיון הכללי, לא היה כזה קשה לעקוב אחריה. דריווש קלט את התוכנית וברח (כאשר אלכסנדר קיווה שהוא לא יברח). לא סצינה מושלמת או משהו, אבל סצינה מספיק טובה (כאשר הנשר שחג מעל, גם סיפק לה פאתוס שהיה מאד נדרש ומאד נפלא).
כן, חיפשתי את הסאבטקסט, כמו שאני מחפש בכמעט כל סרט (אלא אם כן הוא נוסחתי באופן מוצהר וברור, למשל יורוטריפ שראיתי השבוע). כן, זה עזר לי מאד ליהנות מהסרט. האם הייתי נהנה ממנו, לו לא הייתי רואה את ההקבלה? לא יודע, וגם אין לי את הכלים לענות על כך. אני חושב שחלק מהתמונות הם כן נהדרות לחלוטין, אני חושב שבחירת הפלאשבק היתה נהדרת. אני חושב שדוקא יש שם כמה קרבות נהדרים, אני חושב שיש שם את אנג'לינה ג'ולי, ואני חושב שיש מספיק נקודות זכות לסרט, גם בלי להיצמד לסאבטקסט מרות שאני מודה, שיש בסרט קלישות מסוימת.
זה לא נשר.
עד כמה שזכור לי, זה היה בז.
היי!
אני דווקא מאוד נהניתי מיורו טריפ.
בין אם בגלל מישל הקטנה, נופי אירופה, ההופעה המשעשעת אימים של מאט דיימון, השיר הקליט (scotty doesn't know) או העובדה שכל הסרט הוא חיפוש מייגע אחר מיקה (גם אם אייתו את השם בצורה בלתי ניתנת לתפישה).
הסרט הזה היה מעורר סבל בצורה בלתי מובנת. באמת שכל מה שיכולתי לחשוב עליו היה "איך אני יוצאת מהאולם הזה כשהזקנה המרושעת מצד שמאל רק מחפשת סיבות להוריד על מישהו את ההליכון שלה?" או "למה הסכמתי לבוא לסרט הזה? אמא. אמממממאאאא!!!" או "דווקא עכשיו לא בא לאורן לסמס לי את הפלאפון בשירים של הביטלס ורדיו הד?" וגם "מה נסגר עם המבטא של אנג'לינה ולמה זה היה קריטי כל עוד לאלכסנדר יש מבטא אירי?".
יותר מאוחר, התחילו לבוא מחשבות כמו "אמא של האוליבר סטון הזה גם כן. לא היה לפחות יכול להראות לי קצת boy on boy action?" כי באמת, הצ'פחות החבריות על השכם הצליחו לתסכל אותי ברמות שלא חשבתי שקיימות.
בקיצור, באמת שנשגב מבינתי איך אתה יכול לראות בסרט הזה משהו נהדר.
לא אמרתי שיורוטריפ הוא סרט רע, רק אמרתי שהוא נוסחתי לחלוטין (ובתוך הנוסחתיות שלו, יש בו רגעים משעשעים עד משעשעים מאד, וגם כמה מאד משעממים או דבילים).
בכל מקרה, את חיבתי לאלכסנדר, אני חושב שנימקתי. זכותך כמובן (וגם, מסתבר, כל שאר האתר) לחשוב אחרת.
בריאיונות עם אוליבר סטון
הוא הסביר שהוא מתייחס לאלכסנדר מוקדון בהערצה, ככובש שאף פעם לא הובס (משפט שחוזר שוב ושוב בסרט למרות שאין לי ספק שהוא היסטורית לא נכון).
אין לסטון שום ביקורת על תאוות ההתפשטות האיפריאליסטית של אלכסנדר, למען תהילתו האישית ורצון שלו לראות את הסוף של העולם, בידיו.
אין לו *שום* ביקורת על זה.
יכול להיות שתוכל להביא תמיכה לדיעה אחרת מתוך הסרט עצמו, אבל סטון פשוט אמר בריאיון שהכיבושים הבלתי מוגבלים והבתלי מוצדקים האלה, נראים לו כמו דבר נפלא. ושאלכסנדר הוא הגיבור שלו, בגלל שהוא הצליח לכבוש כל כך הרבה.
איך אפשר עכשיו לראות את הסרט בלי לרצות להקיא?
בלי קשר לשאלה המוסרית, אלכנדר באמת לא הובס מעולם
אני כמובן לא אתווכח עם עובדות
אבל זה אירוני משהו, ממישהו שעשה סרטים ששייכים רובם ככולם לשמאל הפוליטי.
אולי לא הבנו את אוליבר סטון
אולי הוא באמת הזדהה עם מיקי ומלורי. אולי הוא היה בעד המלחמה בנולד ב-4 ביולי. אולי הוא חשב שהפציעות האנושות במשחק הפוטבול ב-Any given sunday הם תבלין חשוב. אולי הוא חשב שאוויטה היא פשוט נשמה.
אני כבר לא יודעת מה לחשוב.
אוויטה? זה לא פארקר?
נראה לי שסטון היה שותף לתסריט
אולי לא הבנו את אוליבר סטון
אוליבר סטון באמת דו-משמעי, והמסרים שלו פחות ברורים ממה שנדמה.
שים לב, למשל, ב"נולד בארבעה ביולי", איך 'כיבוש' ועידת המפלגה הדמוקרטית מאורגן ונראה כמו קרב, לא שונה בהרבה מהקרב בווייטנאם בהתחלה.
אוליבר סטון, לפי התרשמותי, מאמין בשיטה האמריקאית. הוא אומר שיש חריגים ונפילות בשיטה (הידועים בשמם הקולקטיבי "ניקסון"), אבל במהותה היא טובה ויכולה להתגבר על החריגות האלה. כמו כן, היחס שלו לכוחנות רחוק מלהיות פסילה חד-משמעית.
בריאיונות עם אוליבר סטון
האמת היא שזה נכון לחלוטין היסטורית, אלכסנדר מעולם לא הובס בקרב.
מי תעד את ההיסטוריה הזו?
אני לא אומרת שזה בלתי אפשרי… רק לא כל כך סביר.
בכל מקרה, זה לא משהו שאנחנו, מהמאה ה-21, נוכל אי פעם להכריע.
אה...לא רק שזה משהו שאנחנו יכולים להכריע בו, הוא כבר הוכרע
אלא אם כן את דוגלת בגישה פוסטמודרניסטית קיצונית, שכל ההיסטוריה (וכל דבר אחר, כמעט אפשר לומר) היא מיתוס.
יש אינספור ממצאים ארכיאולוגיים, עדויות היסטוריות בכתב, וכל דבר אחר שאפשר לבקש בתור הוכחה, לכך שאלכסנדר ניצח בכל הקרבות החשובים שלו, ויצר אימפריה חסרת תקדים. גם לאחר התפרקותה הכמעט-מיידית אחרי מותו, כמסגרת שלטונית-פוליטית אחת, והתפצלותה לממלכות נפרדות תחת הדיאדוכים, היא המשיכה להתקיים כאיחוד תרבותי – העולם ההלניסטי בשיא השפעתו.
אני בטוחה שיש הרבה הוכחות לקרבות חשובים שבהם אלכסנדר ניצח
אבל לא יכול להיות שהיה איזה קרבצ'יק שבו הוא בכל-זאת הפסיד, ולא שרד ממנו כלום?
וכן, אני דוגלת בגישה שרוב ההיסטוריה היא משהו שרב הנסתר בו על הגלוי.
היו, לפני שנים, שתי כתבות מדהימות במוסף הארץ.
האחת הייתה על זה שיכול להיות שכל תקופת התנ"ך לא הייתה מעולם, שזה מיתוס ברמה של "שר הטבעות".
השנייה הייתה על זה שיכול להיות שכל 2,000 השנה האחרונות, מאז הולדת ישו, הן בעצם אלף שנה ושמישהו התבלבל בספירה. הם הסבירו ככה מדוע ידע שהיה קיים בתקופות יווניות ורומיות, לכאורה "נעלם" והתגלה שוב בערך אלף שנה מאוחר יותר. זה הסביר למה יש גם תמיד הרגשה כאילו ימי הביניים היו נורא ארוכים ולא קרה בהם כלום.
בשתי הכתבות הופיעו מומחים שתמכו בטענות שלהם בכל מיני הוכחות ומופתים. הם לא הצליחו לשכנע אותי, אבל הם בהחלט הצליחו לערער לי את תפיסת העולם.
טוב, תמיד אפשר למצוא מומחים שיגידו משהו - למשל, שחייזרים חוטפים
בני אדם. יש כמה מומחים מכובדים מאוד, שטוענים שאפקט החממה לא קיים, ולא צריך להפסיק להשתמש באנרגיה מזהמת (אה, שכחתי, הם מקבלים מימון מתאגידי האנרגיה הגדולים).
השאלה היא מי המומחה, מהי ההכשרה שלו, מה המניעים שלו, מה אומרים העמיתים שלו, ובעיקר – האם הטענות שלו מגובות בעובדות, ועומדות בפני עצמן.
בנוגע לשני הדברים שהזכרת: מתקופת האבות ועד תקופת מלכות דויד ושלמה, במיוחד, באמת יש עדויות חלקיות (בניגוד לתקופות מאוחרות יותר). זה לא אומר שתקופת התנ"ך לא הייתה מעולם, אלא שאירועים מהתקופה ההיא שמתוארים כעובדות בתנ"ך – למשל כיבושי דויד וגודל מלכות שלמה- סביר שאינם מדוייקים היסטורית.
בנוגע לטענה על אלף שנים שנעלמו סתם כך, על פניו זה נשמע מאוד בלתי סביר, ולו רק משום שבשנים האלה *היה* תיעוד רב, אם כי לא מסודר, וטכניקות זיהוי ותארוך מודרניות היו עולות על טעות כזו.
בנוגע לאלכסנדר, *יכול להיות* שהוא נאלץ לסגת בקרב שלא תועד. האם זה משנה את העובדה היסטורית, שכל מסע הכיבוש שלו היה מוצלח, ולא כלל שום הפסד משמעותי (שהיה קוטע אותו)? לא. ככה שעדיים אפשר לקבוע ש"הוא לא הובס מעולם", אלא אם כן נהיה קטנוניים כלפיו יות רמאשר לגבי הרבה דברים אחרים שאנחנו מקבלים כעובדות.
(''המישהו'' בהודעה הקודמת - זה אני)
אנחנו בסך-הכל מסכימים
כמובן שזה שהייתה כתבה בהארץ על כך שנעלמו אלף שנה, זה לא גרם לי אוטומטית להאמין בזה. אבל הובאו שם הרבה ריאיות והוכחות – לא פחות חזקות מאלה שאני מכירה לכך ש*כן* היו שם עוד אלף שנה.
אני לא יודעת מה האינטרס של החוקרים, אבל כשאתה אומר "מישהו כבר היה עולה על זה", אז הנה, יכול להיות מישהו עלה על זה.
הכתבות האלה שכנעו אותי בדבר אחד – שמאוד קשה לחקור היסטוריה, ולעומת זאת מאוד קל להמציא היסטוריה שנראית משכנעת. "לא הפסיד שום קרב משמעותי במידה שיעצור את המסע שלו" או "בדרך כלל ניצח" זה נשמע אחרת לגמרי מ"מעולם לא הובס", במיוחד כשסטון חוזר על זה שוב ושוב "מעולם לא הובס. מעולם לא הובס", בהיקסמות שכזו, כאילו שמדובר בדמות בD&D שאחת מהגדרות היסוד שלה זה שהיא פשוט בלתי מנוצחת.
אלכסנדר: 18 כח, 12 חכמה, 6 כריזמה!
2 מהיר, 2 עצבני
אוליבר סטון חוזר על זה
כי אלכסנדר הפך למיתוס של כובש בלתי מנוצח שלא הפסיד שום קרב.
זה מפריע לך שסטון מעריץ את המיתוס הזה – בסרט מחורבן, או שמפריע לך שיש מיתוס כזה, שאי אפשר לאמת היסטורית ב-100%?
(בלי
)
שום דבר לא *ממש* מפריע לי
אבל אני חושבת שסטון עשה סרט מחורבן, אחרי שורה של סרטים בעיתיים אבל נחמדים, בין היתר בגלל איזו-שהיא הערצה ילדותית לכוח.
ההתלהבות שלו מזה שאלכסנדר "אף פעם לא נוצח", נראית לי קצת חסרת חוש ביקורת, כאילו הוא מאמין באמת ובתמים שאלכסנדר היה על-אנושי.
''סרט נהדר, גם אם ארוך מדי''.
תכל'ס זה סרט שיוצא נגד מלחמה, אבל גם מתלהב ממנה. כן כן, מלחמה זה רע, אבל מה זה מגניב חזותית, ומלא אבק, אפקטים, פעלולים, שרירים, דם, בלאגן, טסטוסטרון, רעש, צלצולים וזיעה.
סליחה על ההשוואה, אבל ב"סיפור הפרברים" אנחנו נהנים מלראות שתי כנופיות רחוב מפוצצות זו את זו במכות תוך שירה וריקודים, אבל לאורך כל הדרך מנסים להסביר לנו שאלימות זה רע. סליחה, אני מבולבלת- לפני רגע חשבתי שזה דוקא נורא מגניב.
ובכן.
את לא ממש צודקת.
אלימות זה סקסי, אם את/ה מסתכל עליו באופן כזה.
בסיפור הפרברים את הבנת, כמו כל אחד אחר שאלימות זה רע. נכון, יש משהו סקסי בכל הגריז הזה, אבל מספיק שדמות אחת חשובה תמות לה, בשביל שתביני שזה דבר רע.
מעבר לכך, אלימות סקסית בקולנוע פועלת בשני מישורים – הראשון הוא האפיל עבור הצופה המצוי.
השני, וכנראה החשוב יותר, הוא הדגשת הניגוד בין תוצאות האלימות לבין האסתטיקה שלה, מבחינתי מדובר בכלי יעיל למדי.
לא בטוחה לגמרי שהסרט מנסה לטעון שמלחמה זה רע
לפחות, והא לא מנסה לטעון שמלחמה הייתה דבר רע בתקופה של אלכסנדר.
מיצית את כל מה שחשבתי
על הסרט הזה מילה במילה.
אנג'לינה הייתה נקודת האור היחידה בסרט, וגם ממנה היה מעט מדי.
ואני הייתי בטוחה שהמקרין פשוט נרדם בזמן ההפסקה האין סופית (שהייתה יותר מעניינת מהסרט עצמו).
הסרט היה יכול להיות מושלם אם...
מקצצים ממנו שעתיים מההתחלה … ו-45 דקות מהסוף.
ואולי גם להוסיף איזה קטע אנימציה של פיקסאר שילווה את כתוביות הסיום, מדובב בקולו של מייק מייארס.
קבלנה
אגב, סתם בשביל לקבל פרופורציות -
בתמונה שבראש העמוד, קולין פארל בן 19, ואנג'לינה ג'ולי בת כ-40.
בן 19?!?!
מה קרה למאפרים בסרט?? זה לא התפקיד שלהם?!
אמנם יש לקולין את המבט של "אני ילד נזוף", אבל זה יותר בכיוון "אני ילד נזוף בן 30", ולג'ולי יש את המבט של "אני סקסית ורעה", אבל גם זה יותר בכיוון של "אני סקסית ורעה בת 30. בקושי."
הלוואי עליי להראות כמו קולין בגיל 19 (רק עם קצת יותר חזה, בבקשה) וכמו ג'ולי בגיל 40…
בסרט, היא נראתה ככה גם בגיל 50+.
זה כי היא השתמשה
בקרם נעורים שהיה מאוד ידוע באותה תקופה.. וקולין.. סתם נראה בוגר לגילו. קורה
ביקורת לא הוגנת לחלוטין!
שלום לכולם, אני לא מרבה לכתוב כאן אבל אני קורא הכל באתר הזה כבר כמעט שנה… אני חובב קולנוע עצום והלכתי לראות את "אלכסנדר" כי הרגשתי שלא יכול להיות שהסרט באמת עד כדי כך גרוע. יש סרטים שלא משנה מה הביקורת עליהם פשוט חייבים לבדוק לבד. אבל לא משנה, עזבו את זה.
ראיתי את הסרט ולמרות שאני לא אגיד שזה סרט טוב הוא בהחלט לא משעמם. הוא מדי פעם קלישאי, מדי פעם מגוחך אבל בהחלט לא משעמם. הקרבות דווקא נראו מצויין, הקרב הראשון היה לא משהו אבל לפחות הראו איך נלחמו הפלנגים בזמנים ההם. זה משהו שעדיין לא היה בקולנוע. והקרב השני היה פשוט מדהים, נתן תחושה של "שיעון ג'ונגל" ממש כמו ב"אפוקליפסה עכשיו". נראה והרגיש סוף העולם! חבל רק שלא הראו שהיוונים ניצחו בקרב ההוא כי הם באמת ניצחו.
אז נכון, מה שהראו רוב הסרט שזה החלקים המשעממים מחייו של אלכסנדר היו לא משהו אבל אני בכל זאת אזכור את הסרט הזה לטובה. רק לפני שבוע ראיתי שוב את "שר הטבעות" שכולם כל כך משבחים וללא ספק הוא משעמם יותר. הקרבות נראים פחות טוב ואיך מתנהל העולם הוירטואלי שם לא מובן הרבה יותר מהפסקה שהקפיצה את אלכסנדר לגדולה.
ובכלל, זאת אמורה להיות ביקורת לאנשים שלא סובלים ביקורות קולנוע ובמקום זה קיבלנו ביקורת בול כמו כל שאר הביקורות… Shame on you, Red Fish, I read you reviews and they are much better usualy!
:)
ההפך... הביקורת מקילה עם הסרט
היי… גם אני קורא הרבה באתר וזו נראה לי התגובה הראשונה שלי.
אני חושב שכל הקטילות שנאמרו על הסרט רחוקות מלמצות עימו את הדין.
מה שמפריע לי בסרט הוא לא העלילה המייגעת, או המשחק הבינוני מרוב השחקנים בסרט, או עוד אלף ואחת מגרעות שכבר צוינו פה אלא הרצח אופי שנעשה פה לאלכסנדר מוקדון! מה עשה המצביא הגדול בהיסטוריה הידועה, שמגיע לו סרט בו הוא מוצג בצורה מעוררת רחמים שכזאת???
ומה עשו למר סטון כל אותם חובבי היסטוריה שאת האדם הסוער וקר הרוח עם רצון חובק עולמות, שדימיינו בראשם החליף בכיין אירי עם גוונים (ולא טובים במיוחד..)???
ברוכים הבאים (או ברוכים הכותבים) לשניכם.
בתשובה לויטלי – אמרתי כבר בעבר, ש"ביקורת קולנוע לאנשים שלא סובלים…" לא אומר שאנחנו מחויבים לכתוב את ההיפך ממה שרוב המבקרים כותבים. אני כותב את מה שאני חושב על הסרט, בלי קשר, לחיוב או לשלילה, למה שאנשים אחרים חושבים עליו.
ובהמשך לכך – אתה יכול לטעון שהביקורת שלי שגויה לדעתך, אבל מה זאת אומרת "לא הוגנת"? מה לא הוגן בביקורת? במקרה הזה אני יכול גם להביא עשרות עדויות מרחבי הרשת של אנשים שחושבים כמוני שהסרט היה מאוד משעמם, אבל זה לא באמת רלוונטי. זו דעה אישית, לא הרוב קובע. ובכל זאת, איפה לא הייתי הוגן?
הסיבה העיקרית לכך ש'שר הטבעות' (לדעתי) משעמם פחות הוא שיש לו מניע. יש את צבעות האופל, אחוות הטבעת שעומדת מולם, ויש קרב על עתיד העולם. ב'אלכסנדר' יש מישהו שרוצה לכבוש את העולם, בלי שום סיבה מיוחדת, ואנשים שנלחמים נגדו מדי פעם, שאין לנו מושג מי הם או למה אנחנו אמורים להיות נגדם. מה בדיוק השאלה הגדולה שעומדת פה על הפרק? האם אלכסנדר יצליח להגיע לקצה העולם? Duh, הוא לא, אבל מה שיותר חשוב, אני לא רואה למה שהשאלה הזו תעניין אותי. אין שום דבר בסרט שידחוף אותי לראות "מה יקרה בסוף". במידה מסוימת אפשר להגיד שאין שום סיפור. אפשר היה להפסיק את הסרט בכל נקודה באמצע.
אהמ.. אהמ..
נכון, בשר הטבעות יש קרב על עתיד העולם (כמו בעוד כמה מאות סרטים, והרבה יותר מכך – ספרים).
באלכסנדר, יש קרב על גאולת הפרט עצמו. אני מגדיר את זה, כמשהו מעניין הרבה יותר
צריך להסתכל עמוק מאוד
בקרביים של הסרט כדי למצוא את ה"מאבק על גאולת הפרט". אני אדם שטחי, כידוע, והאמת – לא מאוד השתדלתי. סרט צריך לפחות להיראות מעניין כדי לפתות אותי להסתכל מתחת לפני השטח שלו.
כדי לראות ב''האם הוא יגיע לסוף העולם'' משהו מעניין
אנחנו צריכים להבין למה הוא רוצה להגיע לשם.
אני הרגשתי מהסרט שהפיתרון הוא "הוא רוצה תהילה כמו אכילס ופרומתיאוס".
אבל למה התהילה כל כך חשובה לו? זה כנראה משהו עם אבא שלו. אבל מה עם אבא שלו? לא הצלחתי להבין.
דווקא חיבבתי את ה20 דקות הראשונות של הסרט שבהן אלכסנדר הקטן תקוע בין 2 הורים שלא סובלים אחד את השני. בהתחלה הוא (ואנחנו) לחלוטין עם האימא. בסוף הסרט אנחנו לחלוטין עם האבא. אבל לתחושתי, באמצע, לא קורה שום תהליך מעניין.
עדיין לא ראיתי את הסרט
ולאור הביקורות גם לא אזדרז לעשות את זה. אבל ע"פ הכרותי עם ההסטוריה, פיליפוס היה רחוק מלהיות חלש מנטלית. המסע של אלכסנדר התאפשר רק לאחר שאביו חיזק והרחיב את מוקדון מספיק כדי שהמלך יוכל לצאת לטיולצ'יק שלו. הוא אמנם לא יצא למסע הכיבוש בעצמו אבל בהחלט היה זה שסיפק את הבסיס.
אז אני מבינה למה סבלתי בסרט
קונפליקט בין רצון לכח לבין רצון בתהילת עולם פשוט לא עושה לי את זה…
זו בדיוק התחושה שהייתה לי – שכל המניעים של אלכסנדר הם מניעים אנוכיים ומבאסים, שקשה נורא להזדהות איתם.
אבל לא זה הקונפליקט
וזה כל היופי של הענין, זה רק תסמונת לקונפליקט (וגם הסלידה של אלכסנדר מהכוחניות הלוחצת של אמא שלו).
הקונפליקט בצורתו הבסיסית, הוא בין האב לאם. כאשר יתכן שגם אם הקונפליקט היה אם לקנות נעלי קלארקס או רוקפורט (דוגמא רלוונטית כרגע) אך היה נוצר בשל אותו קונפליקט בין האב לאם, אלכסנדר היה הולך בעקבות האב.
אז מה שמעניין זה איך קונפליקטים
בין הורים שלא אוהבים אחד את השני יכולים להשפיע עלילד אם שמים בידיים שלו יותר מידי כח?
תראי
אני לא אומר שזו התמה היחידה בסרט, וברור שהקטע הפוליטי הוא תמה נוספת ודומיננטית (ויתכן וגם הנושא המיני הוא כזה, אם כי לא ראיתי שם אמירה ברורה).
מה שכן, הנושא הזה מעניין מאד כשלעצמו, ושילובים בין התימות יכולים להיות מעניינים אף יותר.
אותי, זה עניין מאד. כפי שאמרתי אני חושב שסצינת הפלאשבק שהבהירה חלק גדול מהנושא הזה היתה מבריקה. ובעיקרון, זו תוספת עומק נחמדה לסרט.
אני גם הרגשתי שאם הוא ניסה להגידמשהו, עמוק, זה היה קשור בהורים
אבל לא יודעת, לא התחברתי.
כוח ותהילת עולם הם דברים סותרים?
''כוח'' -
במובן של להיות שליט של מדינה מתפקדת.
"תהילת עולם" – במובן של להירשם בהיסטוריה ככובש הגדול ביותר אי פעם. על שליטים של מדינות מתפקדות היטב לא עושים סרטים אלפיים ומשהו שנים מאוחר יותר.
מסכים, גם אני הזדהיתי עם המאבק של אחוות הטבעת ב''צבעות האופל''
"צבעות האופל" האלה, מה שהם עשו למטבח שלי. האורקים פיזרו טיח בכל מקום, והנאזגול צבעו אותו במין גוון חום מחליא, שמתאים יותר לשירותים. לקח להם שעות לגמור קיר אחד, ובאמצע הם רצו החוצה כי הם חשבו שהשכנה הפילה איזו טבעת במדרגות.
בפעם הבאה שאתם שומעים על מבצע של "סאורון ובניו – צבעות האופל", תיקחו מישהו אחר.
~חומר למחשבה~
!edלינץ' Help! Help! I'm being
בחיי שצריך להמציא לזה אמוטיקון.
LOL עד כדי נחירות צחוק.
רק תיקון קטן-צבאות, לא צבעות
כן צבעות.
התגובה של ק.מ.י באה כדי להקניט את רד, שכתב בטעות 'צבעות' במקום 'צבאות'. אז אצל ק.מ.י זה היה בכוונה, כפי שניתן להסיק מכך שהוא דיבר על עובדים שצובעים את הבית (כלומר, 'צבעים', ולא 'צבאים').
כן צבעות.
צודק ,אני פשוט לא שמתי לב
)
(
ברוכים הבאים (או ברוכים הכותבים) לשניכם.
אני יודע שאתם לא כותבים את ההפך, סתם צחקתי (טוב, לא לגמרי) אבל זה נראה שאתה באת לסרט בידיעה מראש שהוא הולך להיות גרוע.
אני באתי לסרט בתיקווה שכל הביקורות טועות, ולדעתי הן טועות כי הסרט לא באמת כל כך משעמם.
אבל זה לא הקטע, הקטע הלא הוגן בביקורת שלך הוא מה שאמרת על שני הקרבות שהיו בתחילת הסרט ובסופו.
הםא לא רק לא גרועים, הם בעצם נראים ממש טוב ועושים את הסרט שווה צפיה. כמו שאמרתי קודם, הקרב הראשון הראה לראשונה על המסך את הפאלנגים שזו התרגשות בפני עצמה והקרב השני היה פשוט מדהים עם כל ה"שיגעון" שבג'ונגל.
הקרבות היו ללא ספק מרהיבים ביופים ומבויימים היטב.
אני לא כל כך מסכימה.
אני למשל מסכימה עם הביקורת של רד אבל לא הלכתי לסרט עם שום ידיעה מראש, ראיתי אותו בסופ"ש הראשון ואם כבר – היו לי ציפיות גבוהות. כשאני הלכתי עדיין לא היו שום ביקורות שליליות, אני פשוט התאכזבתי.
נראה לי שהסרט מתאים במיוחד למי
שמכיר טוב מאוד את סיפורי אלכסנדר וההיסטוריה שסביבם, ומניין אותו אינטלקטואלית לראות אם סטון עשה עבודה טובה, קרובה למקור – או אם הוא פישל (הוא פישל).
סטון הצהיר שהוא רצה לעשות סרט היסטורי מדוייק. מי שחובב היסטוריה, יכול לראות שם מה סטון רואה בתור פרשנות מודייקת של ההיסטוריה
אני מצטער,
אבל גם בנושא הזה אני לא מסכים איתך. עם הקרב הראשון יש לי שתי בעיות עיקריות: א. כבר ראינו הרבה דברים כאלה בזמן האחרון. ב. אין לי מושג מה הלך שם. על זה כתבתי כבר בביקורת.
גם בקרב השני, לא ברור מיהם האויבים (שמעולם לא שמענו עליהם) ולמה אנחנו אמורים להיות לטובת אלכסנדר ולא לטובתם, יש הרבה בלגן, כולם מסתערים על כולם ואי אפשר לקבל איזו "תמונת קרב" כללית (אם כי במקרה הזה זו בטח גם לא היתה הכוונה). יכול להיות שאם הייתי מגיע לקרב השני מרוכז יותר הייתי נהנה ממנו יותר, אבל מה לעשות שהוא בא כשהייתי כבר עייף ועצבני בגלל הסרט שלפניו?
לי, הסצינה עם הפיל
נראתה דיי מגוחכת, עוד מימי הטריילר.
.. כשיורים חצים באלכס בסצינה הזאת ממש ממש ממש קיוויתי שהוא סופסוף מת והסרט סוף כל סוף נגמר, אחרי כמה דקות גיליתי שלא. ואז שנאתי עוד יותר ת'סרט.
ובסרט עצמו זה היה ארוך ומייגע ובהילוך איטי, או לפחות כך הרגשתי שזה היה.
אולי אם הסצינה הייתה ממוקמת בזמן אחר בסרט או בסרט אחר היא הייתה יותר מרשימה ומעניינת.
וגם כשראיתי פילים בקרב ישר חשבתי על האוליפנטים בשיבת המלך, ובהשוואה לשר"ה, הפילים של שרה יותר שווים מהפילים של אלכס..
ו-
את/ה לא היחיד/ה
לי, הסצינה עם הפיל
תגיד לי שאתה צוחק!
לא רק שהקרב בשר הטבעות היה מגוחך לחלוטין ה"פילים" בו היו כלום לעומת פילים באמת.
אני כבר מחכה בקוצר רוח ל"חניבעל". פילי קרב זה מהדברים המגניבים יותר של העולם העתיק…
גם הפילים באלכסנדר לא היו פילים באמת.
כלומר בטח השתמשו בפילים אמיתיים בחלק מהשוטים, אבל יש הרבה דברים שאי אפשר לעשות באמת עם פיל (לכרות לו את החדק, למשל, או לתת לו לרמוס מישהו) – ככה שבמשך חלק גדול מהזמן שרואים אותם, הפילים ב'אלכסנדר' בטח היו וירטואליים בדיוק כמו אלה ב'שר הטבעות'. ולא גדולים כמוהם.
''שמה בפרופורציות את אלכסנדר'' זה נכון
כלומר: "אני אלכסנדר הגדול והמגניב, אין עלי!"
" – שב בשקט יש לי פיל!"
"הממ, אוקי" (חוטף חץ והולך הביתה).
אה, טוב, אני צריכה לראות בשביל להחליט.
אבל עצה שלי, לשכור בדי וי די, ולדובב כל משפט בקונוטציה סלאשית, או ברוסית, או פשוט לשתות כוסית אלכוהולית כל פעם שאלכסנדר והפטסיון מביטים אחד בשני, או הופקינס אומר כמה אלכסנדר היה נהדר.
יותר גרוע ממה שחשבתי...
יכול להיות שהיו נשיקות עם הפסטיון אבל חתכו אותן בגלל איום תביעת הדיבה נגד אוליבר סטון ע"י סוללת עורכי דין יוונים?
לפי כל ה "הו-הא" שהם עשו על הסרט והצגת אלכס כביסקסואל (לא הומו… בימים ההם היתה חובה להיות בי), חשבתי שהולך להיות ייצוג משמעותי הרבה יותר לכל העייסק… הו וול… גם ככה לא התכוונתי לראות אותו. :-)
לא הבנתי
רצית לראות את אלכס והפסטיון מתנשקים, או לא? נכון שאין, אבל אלכס מתנשק עם המשרת הפרסי שלו, וגם מזמן אותו למיטה.
אגב, אין קשר בין מה שהסרט מראה לבין האיום בתביעה של היוונים המשועממים הללו. הרבה לפני שהסרט יצא ג'ארד לטו נשאל בראיון אם תהיה סצנת אהבה בינו ובין פארל והוא אמר שאין ושהם בעיקר מעריצים ואוהבים אחד את השני אפלטונית [למרות שבסרט זה נראה הרבה יותר (מטופש) מסתם רמיזות חד-משמעיות].
דבר אחר, אני לא בטוח שהייתה *חובה* להיות "בי", אולי לא לזה התכוונת.
נראה לי שהוא התכוון
שבימים ההם באם אתה אוהב גברים או לא – עדיין ציפו ממך לשאת אישה ולהעמיד צאצא.
ליתר ביטחון -
בלי לדעת למה הוא התכוון ובלי קשר לנטייה מינית כזו או אחרת, המוסכמות התרבותיות לגבי גברים בעולם ההלניסטי עודדו התנהגות שהיום היינו מכנים ביסקסואלית. ההגדרה של זהות מינית גברית עבור רומאי, למשל, התמקדה לא בשאלה אם שכבת עם גברים או נשים, אלא מי ביצע את אקט החדירה. כל זמן שהיית זה שביצע אותו, היית נחשב גבר אמיתי (כובש?), או גבר-גבר בשפה של ימינו, ולא משנה אם הפרטנר היה אישה או נער יפה. רק אם מצבך היה הפוך (תרתי משמע) היו מסתכלים עליך בזלזול.
מעבר לכך, הייתה תפישה תרבותית שוביניסטית מאוד, שדיברה על אהבה בין גברים – גם במובן הפיסי – כעל דבר נעלה. משהו כמו: חייבים את הנשים רק בשביל ילדים, בכל עניין אחר הגברים יותר טובים.
ועדיין יש כאלה שטוענים,
שכל אחד הוא בי. או דו.
שאלה.
מימיי לימודי על אלכסנדר מוקדון (שהסתיימו בערך לפני שנתיים – אז התנצלותי מראש אם אני מבלבלת אותו עם דמות היסטורית אחרת) זכרתי סיפור שמדבר על כך שמוקדון הרג בקטטת שיכורים את מי שהיה החבר הכי טוב שלו, ואולי הבן אדם היחיד שהוא אהב אי פעם (ניסוח מדויק של… מישהו. המורה שלי להיסטוריה, אני חושבת).
האם מדובר באותו הפסטיון? האם הסיפור בכלל מוזכר בסרט?
זה לא הפסטיון
האיש אותו אלכסנדר הרג בקטטת שיכורים היה קליטוס, אחד מקציניו הבכירים. מה שהפך את הפעולה הזו לנתעבת במיוחד היה :
1. קליטוס הציל את חיי אלכסנדר באחד הקרבות הראשונים נגד הפרסים (הקרב על נהר גרניקוס, אם אני לא טועה – ב-334).
2. הסיבה לקטטה בין השניים הייתה שקליטוס הרגיז את אלכסנדר. הוא העיר לו על כך שהוא מנצל את מנהגי המזרח, של האלהת שליטים, ומתנהג במגלומניה, כשהוא טוען שגם הוא אלוהי.
ככה זה עם מגלומנים, את יכולה להיות החברה הכי טובה שלהם, אבל רק תרמזי שהם לא אלוהים…
334 לפנה''ס, כמובן
תודה. :)
הפרטים האלה מוזכרים בכלל בסרט?
לא יודע, לא ראיתי
אני מרגיש שמילאתי את חובי לחברה בצפייה בסרט משעמם-טיכו, כשראיתי את "רקדנים". אני לא מתכוון ללכת לעוד אחד, כמו "אלכסנדר".
גם עיבודים מרתקים (כמו "אחרון המוהיקנים")מצליחים תמיד להרגיז אותי בפרטים קטנים של חוסר נאמנות למקור ההיסטורי או הספרותי. אז ללכת לראות את "אלכסנדר", שהוא אפילו לא עיבוד מרתק? לא ולא.
כן
אבל, לעניות דעתי, בלי העוצמה הרגשית שאפילו הודעה בפורום יכולה להעביר.
פחחחח
ממזמן לא צחקתי כל כך מבקורת בעין דג השולט
ראיתי היום את הסרט ודי נהנתי, מה רע קולין העדין שבורח מאמא כדי לקבל ב**** מחברו לכיתה ?
הברברים היי מזה מוכרים…
לקבל בזרוע?
לקבל בננות.
לקבל בננות.
כל אחד והטעם שלו:-)
אפשר זרוע אפשר בננות ושאר ירקות
אני רק רוצה לציין שפתאום הבנתי משהו נוסף.
את גודל ההקרבה של אנטוני הופקינס כשחקן.
חשבתם שבראד פיט שיחק אותה כשהוא שבר לעצמו את השיניים בשביל מועדון קרב? תחשבו שוב.
אין על התחקיר המקיף שעשה הופקינס עם מורים רבים מספור להיסטוריה, עד שלמד לשלוט בקולו ולהפוך אותו למונוטוני להחריד, משעמם ומרדים.
אני חושבת שמגיע לו איזה פרס מפעל חיים או משהו כזה. זו הקרבה ראויה להערכה.
המ?
אוי נו.
זה נראה כאילו כל כותב באתר הזה מתאמץ בכוונה לכתוב את כל הדברים הרעים והקטנוניים בסרט.
בולשיט.
הסרט טוב, נקודה.
לא פלא שהוא שובר קופות. אבל מה כבר אפשר לצפות מהאתר שביקר את הסרט "טרויה" בצורה כ"כ שלילית.
קשר למציאות, בבקשה?
הסרט הזה רחוק מלשבור קופות.
הביקורת שהתפרסמה באתר על 'טרויה' היתה חיובית.
...
בכל מקום כתוב שהוא שובר קופות, לא להאשים אותי, בבקשה.
הביקורת על טרויה לא היתה חיובית. על שום סרט לא נמצאת באתר הזה תגובה חיובית. אני, בתור מעריצת אורלנדו בלום, התקשיתי להבין באיזה מובן בדיוק היא הייתה חיובית.
היו בסרט "אלכסנדר" בהחלט קטעים בהם צחקתי, למרות שהם לא היו אמורים להצחיק. מצד שני, אני צוחקת גם בסרטי אימה. במיוחד צחקתי ב"הנשכחים". הוי, קומדיות במסווה של סרטי אימה, מוכר.
בפרסומות כתוב שהוא שובר קופות,
כי הן מנסות למכור את הסרט.
ולגבי הביקורת על 'טרויה' – אולי לא נכתב בה "סרט פצצה, חובה ללכת! מהמם ביותר שחבל על הזמן!", אבל רוח הביקורת חיובית ביותר (אם כי אורלנדו בלום לא השאיר רושם על אף אחד. ואם לדעתך ביקורת נחשבת שלילית רק כי לא היללו בה את אורלנדו – סליחה, אבל כל מה שיש לי להגיד הוא "נו, באמת").
ואם כוונתך לתגובות לביקורת – אני לא חושבת שאת יכולה לצפות מכל אדם עלי אדמות להתלהב מכל הסרטים בכלל, ואורלנדו בפרט. תמיד יש כאלה שאוהבים את הסרט, וכאלה שלא.
''בכל מקום'' זה בטח בפרסומות.
ולפרסומות אסור, כידוע, להאמין (הן מכריזות על סרטים כ"שוברי קופות" הרבה לפני שהם בכלל יצאו). שום עתון/אתר שמכבד את עצמו לא היה קורא לסרט הזה שובר קופות, כשהוא בדיוק ההיפך – כשלון קופתי עצום.
"על שום סרט אין באתר הזה תגובה חיובית"? כנראה שההגדרה שלך לחיוביות היא "הסרט הכי מושלם בעולם!". נכון, מעולם לא פרסמנו "ביקורת" כזאת על סרט, וגם לא נפרסם.
מעפ''ג זה נחשב?
אתה בטוח בכך לחלוטין?
אתה בטוח שבין המאות הביקורות שפורסמו כאן, לא היתה ולו אחת ללא ציון דברים בלתי-חיוביים בסרט?
יש אי ציון דברים שליליים,
ויש התלהבות מושלמת וחסרת פשרות מכל פיפס הכי קטן.
מהשנה וחצי האחרונות, פלוס-מינוס, בדקי את -
המשחק של ריפלי
מסעות ג'יימס
גיבור
המסע המופלא
להתראות, לנין!
קברט
חזרזיר, הסרט
האחים בלוז
(מוזר, אבל חלק ניכר מאלו הוא זרע מקלדתי. אולי את אלו שאני כתבתי עליהם אני פשוט זוכר טוב יותר. ואולי אני סתם זאטוט מתלהב.
והמהדרים יוסיפו -
זאטוט מתלהב שלא יודע לסגור סוגריים בסוף הודעה.
בבקשה:
'מסעות ג'יימס' – "אחד הסרטים הטובים ביותר", כלומר לא הכי טוב. וגם: "למרות הכל, לא כדאי לראות את הסרט. אני לא יכול להמליץ עליו".
'גיבור' – המלצה רק בנוגע לצד הויזואלי של הסרט.
'המשחק של ריפלי' – "כמה מאלו שהיו איתי הביעו מורת רוח". כלומר, היו כאלו שלא נהנו. הסרט לא מושלם.
אני יכולה להמשיך. הנקודה היא, שבאף אחד מהמקרים, לא הוצהר בצורה גורפת וחסרת מעצורים שמדובר בסרט מושלם לגמרי. ולא, לא מושלם-לדעתו-האישית-של המבקר (גם אם הוא חשב שיש סרטים טובים ממנו), אלא מושלם באופן טוטאלי, עד כדי כך שאין צורך בנימוקים רציונליים.
קודם כל, המילה ''רציונלים'', מקומה לא בהכרח כאן.
ענייני אסטתיקה לא נוגעים בהכרח לרציונאל.
(ובבקשה על תחזירי אותי עכשיו לדיון על משוואות מתמטיות לתיאור יופי.)
אני חשבתי שריפלי מושלם. טווידלדי חשב שלהתראות לנין מושלם (ואף השתמש במונח המדויק "סרט חסר פגמים"). גם מהביקורת על גיבור לא זכורות לי שום הסתיגויות. וכן הלאה. בכל הביקורות שמניתי, לא נמנו דברים שלילים על הסרטים. אלא אם כן את מחשיבה את המניה של בוג'י על הבלאי של קלטת הוידאו שלה.
כמובן, עדיין צריך לנמק מה כן טוב בסרטים הללו. בשביל זה אנחנו כאן.
העניין זה לא ביקורת מסויימת, יש אנשים שהגישה של האתר מרגיזה אותם
ובגלל זה הם אומרים שכל הביקורות כאן שליליות. ביקורות ב-fisheye מתייחסות לסרטים בצורה *ביקורתית*, כלומר, מנסות לתאר מה טוב ומה רע בכל סרט. בגלל שמעט סרטים הם מצויינים, יש כאן מעט סרטים שהביקורת עליהם חיובית באופן חד משמעי. וגם אז, מי שכותב ביקורת בדרך כלל מנסה לסייג את זה, ולהסביר מה בכל זאת אנשים עלולים לא לאהוב בסרט.
הרבה אנשים מתנגדים לגישה כזו, ויגידו לך דברים בנוסח "מה זה הרוע לב הזה" (אלה אנשים שביקורת, מכל סוג, נראית להם דבר מזיק ומכוער, בלי קשר לדעתם האישית), "אנשים השקיעו ועשו סרט, למה להרוס להם" (אלה אנשים שאולי הפרסומות מצליחות לשכנע אותם שרוב הסרטים הם סרטים טובים מאוד, או שפשוט אוהבים בכוח עצמם כמעט הכול), או החביב עליי, "אתה טועה, יא מטומטם" (אלה האנשים שחייבים להיות צודקים, ולא סובלים שמישהו מבקר משהו בסרט שאהבו, גם אם הסך הכול הוא חיובי).
מה שלא תהיה הסיבה, גם ביקורת חיובית מאוד כאן, במונחים שלי (ושלך, כנראה), תהיה בדרך כלל די שלילית, מבחינת מי שאוהב הכול, או מי שנגד כל צורה של ביקורת, או מי שמתרגז כשהוא שומע דעה אחרת. עניין של אופי והשקפת חיים.
שכחת ''כואב לכם לפרגן''
''כואב לכם לפרגן''
זו ואריאציה על "סתם רוע לב", והכוונה הכללית בשני המקרים זהה: מי שמציין דברים שליליים, שאפשר ו/או צריך, לדעתו, לעשות אחרת (בביקורת סרטים, או בכל תחום אחר) הוא בנאדם רע, שרק רוצה להטריד אנשים אחרים.
כמוני.
~חומר למחשבה~
רקוויאם לחלום.
פיהוקון מהוקצע...
אני מודה- קטעים מסויימים באלכסנדר גרמו לי לייאוש. אולי זה בגלל שראיתי את הסרט אחרי יום של התרוצצות, או שבגלל שאחד החברים שאיתו הלכתי פשוט נרדם, אבל לכל אורך הסרט פיהקתי מספר לא מבוטל של פעמים. מי מכם שהלך לראות את הסרט במרכז הקונגרסים היום (יום שישי) להצגה של תשע וחצי, וודאי הבחין בנוכחותי- לא הפסקתי לצחוק לכל אורך הסרט! קטעים שהיו אמורים להביא אותי לדמעות, גרמו לי ללא יותר מנחרת צחוק.
אצטט את קינו מKino no Tabi ('המסע של קינו' למי מכם שבעלי 'יס') כשאומר ש"כל פעם שאני רואה ציפור עפה בשמיים, זה נותן לי דחף לצאת למסע". אכן הציפור באלכסנדר גרמה לי לרצות לצאת למסע- מסע למיטתי הנוחה.
הא, רק הרשו לי להוסיף
שג'ארד לטו ששיחק את הפסטיון("אפרסמון") היה גם יפה בצורה גברית וגם שחקן ממש לא רע בתור ה"use me" שבחבורה, נקודת אור שגרמה לי להתעורר מידי פעם בין הנחירות. אבל הקטע בו
הוא גוסס בין זרועותיו החסונות של קולין פארל הצליח להעלות בי נחרת צחוק נוספת, והיה יכול להעשות בצורה פחות cheesyת. הם פשוט עשו את אלכסנדר בכיין קטן ואומלל.
ברוכה הבאה
אם הביקורת הזאת גורמת לאנשים שעד עכשיו לא הגיבו להתחיל לכתוב, אז היה שווה.
זהירות תגובה טפשית
אני מכיר את ליאת אלכסנדר והיא בהחלט דמות אמינה.
קשה לי להבין מה כל כך רע בסרט הזה.
צריך לפתוח מועדון של אנשים שלא מבינים מה כולם רוצים מהסרט הזה… כאילו, סרט טוב סך הכל…
מה שיאחד אותנו זה שהביקורת של רד פיש גרמה לנו לכתוב ביקורת נגדית… :)
אולי אפילו נגרום לו לחשוב שוב על מה שהוא אומר על הסרט… מה אתה אומר, רד? :)
מה אני אומר?
בתגובה הארוכה של נועה אין הרבה דברים שיש לי מה להתווכח איתם. לא מחיתי על רצח האופי שנעשה לאלכסנדר, וממילא אני לא מתמצא בו מספיק כדי לשפוט בשאלה האם נעשה לו רצח אופי. בעניין הקרבות – אם המטרה של סטון היתה להציג את הבילבול שבקרב, הוא הצליח בזה יופי, אבל קשה לי להאמין שזאת באמת היתה הכוונה – אחרת בשביל מה היה צריך את כתוביות ההסבר על המסך? אני מסכים שהמשחק של רוב המשתתפים לא היה איום (אבל גם לא טוב), ואני מסכים גם שעניין היחסים האישיים של אלכסנדר היה גרוע. חוץ מזה, גם הטיעונים הכי משכנעים בעולם לא ישנו את העובדה שהסרט שיעמם אותי. זה לא שאלה של לוגיקה ורטוריקה אלא פשוט חוויה שעברתי.
אז אני באמת שמח לשמוע שיש אנשים שכן נהנו מהסרט (אם כולם היו מסכימים על הכל היה נורא משעמם), אבל דעתי האישית לא השתנתה, ואני עומד מאחורי מה שכתבתי.
יש הבדל בין חשיבותי
של המנהיג ברמה הטקטית (דריווש), לבין חשיבותו של המנהיג ברמה האסטרטגית, או אפילו לפני – ברמת התכנון, המורל וקביעת הזהות. את אותו קרב היוונים ניצחו, כי טקטית אלכסנדר לא היה קריטי.
יש הבדל בין חשיבותי
אה, אז פספסתי איזושהי טקטיקה מבריקה שהייתה בקרב ההוא?
אני מצטערת, טעות שלי, כי כל מה שאני ראיתי זה צבא של יוונים שנקלע בטעות לג'ונגל שאין לו שום מוגש בלחימה בו, ונאלץ להילחם בהודים שצצו משום מקום כדי, פשוט כדי לא למות.
מהלכים צבאיים?
אסטרטגיה?
מה שאני ראיתי זה טעות שגררה טעות ואיכשהו היוונים ניצחו.
אולי אלכסנדר לא היה חשוב טקטית אבל לפי מה שהבנתי הוא היה היחידי בערך שהבין מה הולך שם.
אני לא אומרת שהיוונים היו חייבים למות עד האחרון רק כי אלכסנדר מת, אבל הם לא היו אמורים לסגת? להתארגן מחדש לנוכח המצב בשטח?
במקום זה הם שועטים קדימה כאילו אין פילים ואין יער ומצליחים לנצח.
''סונגה נייט''. מרדים אותי נהדר.
(הממם. התכוונתי ללכת לישון מוקדם היום. לפני חמש שעות בערך.)
ספויילר רציני בהחלט
אלכסנדר מתייאש לפני שהוא הגיע לקצה. הוא מת במחשבה שהקצה היה ממש קרוב, והוא חזר הבייתה.
אם אתה רוצה לראות תמונות מעולות של קצה העולם, תראה את "The gods must be crazy"
ואילו אני נזכר דפקא ב''אריק הויקינג''.
תודה אחים ואחיות שלי !!!
הצלתם אותי מלראות את הסרט!.
גם אישתי ברכה רוצה להודות לכולכם שסופסוף אני נותן לה לישון ולא מנדנד לה בשאלות על סוף העולם.
אז לכולכם יש 10% הנחה על כל קניה של החמוצים (המתוקים) שלי.
אין צורך שתקראו את האותיות הקטנות בסוגריים.
{המבצע בכפוף לתקנון, עד גמר המלאי, או עד 1.1.1979 (המוקדם מבין השניים), אין כפל מבצעים, אין החזרות, אין טעימות, אין מצב}.
דווקא אהבתי. ^_^
.. את הסרט.
למעשה אחרי הביקורת הזאת בא לי לראות אותו שוב..
אלכסנדר והפייסטיון כאלה חמודים..
מישהו יודע
כמה הסרט (יחד עם גרסת הבמאי שלו) מכר כבר בדי וי די ובוידיאו?
כי פשוט מעניין אם המכירות חיפו על ההפסד הקולנועי.
אמ. אה. אני, אה.
אהבתי את הסרט. כן. אפילו אהבתי מאוד. זה לא שאין חלקים נרחבים שאפשר לוותר עליהם. יש כמה כאלה. וזה לא שהמשחק היה נפלא [למרות שואל קילמר הרשים אותי וג'ארד ליטו בכלל היה נפלא בעיני, וגם את קולין פארל אני, אעפס, חיבבתי] וזה לא שהסרט לא היה נטול פגמים.
הוא היה מהנה מאוד, וגרם לי לרצות לראות אותו שוב כמה שיותר מהר. בסופו של דבר, אני אהבתי אותו מאוד.
אגב, עם כל הדיבורים שהיו על זה שהיוונים דרשו לא להציג את אלכס כהומו? סטון בטח מגחך כל היום. ברור להחריד את מי אלכסנדר אוהב, והם גם מתוודים על אהבתם. הפסטיון נותן לו טבעת, למען השם, ואלכסנדר לוחש לרוקסנה שהסיבה היחידה שהוא התחתן איתה הייתה שהיא דומה לאמא שלו. אלכסנדר של הסרט הזה הוא הומו מוצהר, גם אם אין שם ולא נשיקה אחת.
תראו את זה:
http://www.imdb.com/title/tt0346491/board/nest/49936180
אם הבחור הזה לא צוחק כל מה שיש לי לומר זה יששש!