קדם אוסקר 2009

מאת
אביעד שמיר
– פורסם ב 12 בפברואר 2009Posted in: הגיגים

ב-22 בפברואר (אצלנו יהיה כבר ה-23) יעצור העולם את נשימתו. מיליארד בתי אב יחכו לגלות את מי בחרה האקדמיה האמריקאית לקולנוע כסרט הטוב ביותר לשנת 2008. אחרי שכולם סיימו לשלשל פתקים לבנים שכתבו עליהם 'האביר האפל' כמחאה, יספרו הקולות הכשירים ונדע מי המלך החדש של הוליווד.

טקס פרסי האוסקר ה-81 לא ייזכר כאחד הארועים הגדולים בתולדות הקולנוע. אפילו אם יו ג'קמן, מנחה הטקס, ישלוף על הבמה טפרי וולברין וילחם לעיני המצלמות ברוברט דאוני ג'וניור בחליפת איירון מן, כולם ידברו בעיקר על הסרטים שלא מועמדים. רק סרטים מהחודש האחרון של השנה קיבלו מועמדויות בקטגוריות החשובות, וכמעט כל הפרסים הקדם אוסקריים ניתנו לאותו סרט – כך שברוב הקטגוריות, יש מעט מאוד מתח.

סרט

נכון לעכשיו, 'נער החידות ממומביי' קטף את הפרס הגדול בגלובוס הזהב, גילדת המפיקים, גילדת השחקנים, גילדת הבמאים, גילדת התסריטאים, הבפט"א (האוסקר הבריטי) וגילדת מוכרי הגלידות. אף על פי שנדמה כאילו זה קורה בכל שנה, נער החידות הוא אחד מהסרטים המעוטרים ביותר בהיסטוריה. הסרט עומד בגאון, עם 10 מועמדויות, בראש טבלאות ההימורים, וזכיה של כל סרט אחר באוסקר תהיה הפתעה גדולה.

אם בכל זאת תהיה הפתעה כלשהי, נראה שהיא תגיע מצד 'הסיפור המופלא של בנג'מין באטן', הסרט שאוהבים לשנוא. בנג'י מוביל את רשימת המועמדים, עם 13 מועמדויות, הישג שלרוב שמור לסרט שהופכים אחר כך לזוכה הגדול – אבל הכוכבים מצביעים על כך שאדון כפתורי יסתפק רק בפרסים "טכניים" (כגון איפור ואפקטים חזותיים). עם זאת, בשנה בה רשימת המועמדים נחשבת שמרנית להפליא, זה הסרט שיכול לגנוב נצחון בניגוד לכל התחזיות.

אפרופו שמרנות, 'פרוסט/ניקסון', סרט שמתאים בדיוק למי שאוהב את רון האוורד ובכלל לא למי שאוהב כל דבר אחר, הצליח להשיג חמש מועמדויות. הסרט, המבוסס על סדרת ראיונות שערך דיוויד פרוסט עם הנשיא לשעבר ריצ'רד ניקסון, זכה אמנם לביקורות חיוביות, אבל שנה אחרי שפול תומס אנדרסון והאחים כהן התחרו מי גורם להצופים ליותר פרצופי WTF, 'פרוסט/ניקסון' בולט כסרט קל ללעיסה שמסמל נסיגה כמה שנים לאחור בטעם האקדמיה. 'מילק' הביוגרפי של גאס ואן סנט נראה עד לפני מספר חודשים כמתמודד חזק, אולם הוא סובל מתסמונת "תמיד השושבינה ואף פעם לא הכלה". למרות שפע מועמדויות בחודש האחרון, 'מילק' לא זכה באף פרס חשוב, ונדמה כאילו יסתפק רק בזכיה מכובדת או שתיים בטקס האוסקר.

ההפתעה הגדולה של המועמדויות היא 'נער קריאה', סרט שטרם הכרזת המועמדויות נחשב להימור פרוע במיוחד. עם 60% טריות בלבד בעגבנומטר, מדובר באחד הסרטים הפחות מצליחים ביקורתית שהיו מועמדים לאוסקר מזה שנים, והוא ידוע בעיקר בזכות זה שקייט ווינסלט מופיעה בו בתפקיד נאצית עירומה. הכניסה שלו לעשיריה על חשבון סרטים מוערכים יותר נראית תמוהה, אבל סרטי שואה כנראה מקבלים תמיד יחס מועדף.

בימוי

רק חמש פעמים בתולדות האוסקר היתה חפיפה מושלמת בין קטגוריית הסרט הטוב ביותר לקטגוריית הבימוי. יצא איכשהו ששתיים מהפעמים האלה נפלו בארבע השנים האחרונות, כולל השנה.

גם כאן המועמד המוביל הוא 'נער החידות ממומביי', וליתר דיוק, הבמאי דני בויל. ב-12 השנים שחלפו מאז 'טריינספוטינג', בויל נעלם מהתודעה, עד שנחת לידיו סרט על נער אשפתות שרוצה להיות מיליונר והפרסים החלו לזרום כמו מים. בהעדר תחרות רצינית השנה, בויל אמור לקחת בהליכה, אלא אם כן, כמו בקטגורית הסרט, בנג'מין באטן מתכנן איזו הפתעה. המועמדות של דיוויד פינצ'ר התקבלה בקרב מעריציו ברגשות מעורבים. מצד אחד, דיוויד 'מועדון קרב' פינצ'ר מקבל הכרה מהאקדמיה לאחר שנים של התעלמות. מצד שני, זה בכלל לא נראה כמו סרט של פינצ'ר. כמו שטענו שסקורסזה ופולנסקי היו צריכים להתמתן (ולהזדקן) כדי לזכות באוסקר, נראה שהאקדמיה היתה מוכנה להכיר בפינצ'ר רק אחרי שעשה סרט נוח יותר לצפיה.

משחק

כיאה לשנת בחירות, בקטגורית השחקן הטוב ביותר מתמודדים שני מועמדים משני קצוות הקשת הפוליטית. מהצד שמחזיק דגל בצבעי הקשת, נמצא שון פן בתפקיד הארווי מילק, ההומוסקסואל המוצהר הראשון שנבחר למשרה פוליטית בארה"ב. מנגד, עומד פרנק לנגלה בתפקיד הנשיא המתפוטר ריצ'רד ניקסון, ומסמן וי עם הידיים. ברוב המקרים, עימות בין שני אלה היה מרתק גם בגלל הקליבר של השחקנים וגם מכיוון שהסמולנים בהוליווד יצטרכו להכריע בין אייקון ליברלי לבין נשיא שמרן. העימות הפוליטי זוכה לטוויסט, כאשר לזירה נכנס מיקי רורק ('המתאבק'). בעוד פרנק לנגלה אסף בעיקר מחמאות, שון פן ומיקי רורק מנהלים ביניהם תחרות צמודה בכל טקס פרסים נחשב בדרך לאוסקר. רורק תפס את ההובלה עם זכיה בגלובוס הזהב, אבל פן הגיב בקטיפת פרס גילדת השחקנים, שבניגוד לגלובוס הזהב, בין חבריה נמצאים מצביעי אוסקר רבים. להערכתי, האקדמיה תרגיש שהאוסקר בו שון פן זכה על 'מיסטיק ריבר' מספיק לו בינתיים, ותעדיף את רורק המתקמבק ונטול הזכיות הקודמות. בראד 'בנג'מין באטן' פיט וריצ'רד 'האורח' ג'נקינס ישארו לשבת במהלך הטקס.

בכלל, בראד פיט יהיה עסוק בערב האוסקר. הוא יצטרך גם לנחם את אנג'לינה ג'ולי על אי-זכייתה על 'ההחלפה', כי רוב ההימורים נוטים כרגע לטובת קייט ווינסלט. זה לא שהתפקיד שלה ב'נער קריאה' הוא בהכרח הטוב ביותר של השנה, כמו שיש לאקדמיה חובות לסגור. קייט מועמדת כבר בפעם השישית, ועדיין לא זכתה. אמא אוסקר לימדה את האקדמיה שלא יפה להזמין חברה לשחק רק כדי לומר לה לחזור בפעם אחרת. יש לאוסקר היסטוריה של התחשבנויות, ונראה שהחשבון עם קייט ווינסלט יסגר השנה.

בשביל מריל סטריפ, שש מועמדויות זה כסף קטן. היא היתה מועמדת כבר כל כך הרבה פעמים – יותר מכל שחקן או שחקנית בהיסטוריה של האוסקר – שכבר לא טורחים לשלוח לה הזמנה, פשוט מניחים שהיא תבוא ושומרים לה כסא ליד ג'ק ניקולסון. המועמדות ה-15 במספר של סטריפ היא על 'ספק', סרט ששמו מבטא היטב את סיכויי הזכיה שלה. עם שני אוסקרים באמתחת, תמיד נדמה כאילו מריל עומדת לזכות גם בשלישי, אבל האקדמיה, זאת מהנהלת חשבונות, מאוד משתדלת לא להעניק לאותו אדם יותר משני אוסקרים למשחק במהלך הקריירה, מלבד מקרים מאוד בודדים ומיוחדים (כמו ג'ק ניקולסון, שאינו בן אנוש). האקדמיה פישלה השנה בגדול כשלא תיאמה מראש עם מפיצי הסרטים בישראל ונתנה מועמדויות גם לאן האת'אוויי על 'רייצ'ל מתחתנת' ומליסה לאו על 'Frozen River', שני סרטים שלא הופצו מסחרית בארץ. בהתחשב בכך שאם שתי הגדולות לא זוכות, האת'וויי היא כנראה ההימור הטוב הבא, האקדמיה חייבת הסברים לקוני הכרטיסים בארץ.

שחקני משנה

קטגוריית שחקן המשנה נראתה סגורה לגמרי עד לפני שבועיים. הית' לדג'ר נתן את ההופעה המוערכת ביותר של השנה בתור הג'וקר מ'האביר האפל', ואסף שורה ארוכה של פרסים בדרך. הוא גם מת, מה שרבים טוענים שרק משפר את סיכוייו. הסיפור הסתבך עם חשיפת המועמדים, כשהתברר ש'האביר האפל' לא מועמד על סרט, בימוי או תסריט, ובכלל זוכה מהאקדמיה ליחס מזלזל. נורה אדומה קטנה נדלקה מעל קברו של לדג'ר ז"ל ועוררה את הצורך לבדוק אם מישהו מסרט יותר "אוסקרי" יכול לגנוב לו את הפרס. ג'וש ברולין הוא הבחירה הסבירה הבאה. 'מילק' שומר על פרופיל נמוך, אבל מעולם לא נפסל על הסף כזוכה אפשרי. אם לא הוא, פיליפ סימור הופמן ('ספק') ומייקל שאנון ('חלון פנורמי') תמיד מוכנים לתרום להרחקת סרטי קומיקס מהאוסקר של הגדולים. רוברט דאוני ג'וניור קיבל מחמאות רבות על הופעתו ב'רעם טרופי' כאוסטרלי ההופך עורו, אבל אם יש משהו שהאקדמיה שונאת לא פחות מסרטי קומיקס, זה הופעות קומיות.

בקטגורית שחקנית המשנה, פנלופה קרוז ('ויקי כריסטינה ברצלונה') נחשבת לפייבוריטית כבר זמן מה, והעובדה שבעלה בסרט, חוויאר ברדם, צפוי להגיש את הפרס, בוודאי לא עוצרת אף אחד מלחזות איחוד מרגש על הבמה. 'ספק' הוא הסרט המצטיין בתחום המשחק, עם ארבע מועמדויות, שתיים מהן בקטגוריה זו: ויולה דיוויס ואיימי אדמס מתחרות ראש בראש על האפשרות להפתיע, אבל יתכן שבעצם מבטלות אחת את השניה בגלל פיצול הקולות בקרב אוהדי הסרט. טראג'י פי. הנסון מצאה סידור נוח עם 'הסיפור המופלא של בנג'מין באטן': היא מגלמת את האם השחורה הדתיה בעלת חכמת החיים ומשפטי העוגיה הסינית, תפקיד שחברי אקדמיה בטוחים משום מה שהוא מקורי בכל פעם מחדש. כמו בנות 'ספק', גם הנסון יכולה להפתיע במידה שהקולות יתחלקו בדיוק במידה הרצויה. הפתעות קורות, ותעיד מעל כך מריסה טומיי, שמועמדת על 'המתאבק'. הזכיה של טומיי באוסקר על 'בן דודי ויני' ב-1993 היתה כל כך בלתי צפויה, שהיו שטענו שג'ק פאלאנס עלה לבמה שיכור כשהקריא את שמה. גם הפעם היא לא צפויה לזכות, אז רצוי לבדוק מראש מה מחלקים למגישי הפרסים מאחורי הקלעים.

תסריט

התחרות בקטגורית התסריט המעובד נראית פחות מעניינת מהמשמעות הרחבה לה זוכה המילה 'עיבוד' פעם אחר פעם. 'נער החידות ממומביי' צפוי לזכות, אפילו אם לא יזכה בפרס הסרט. בניגוד לעברית, שמו האנגלי של הסרט שונה משם הספר עליו הוא מבוסס, וכך גם העלילה, שמות הדמויות ורוב האירועים. יריבו הגדול הוא, איך לא, 'הסיפור המופלא של בנג'מין באטן'. הסרט, שאורכו כמעט שלוש שעות, "מבוסס" על סיפור קצר מתחילת המאה העשרים. העובדה שמחבר הסיפור, פ. סקוט פיצג'רלד, מת בשנת 1940, לא מפריעה לעלילה להמשיך יותר משישים שנה לאחר מכן. יש שיגידו שהתסריטאי אריק רות' כבר זכה למעשה באוסקר על בנג'מין באטן, רק שאז קראו לו 'פורסט גאמפ'.

בקטגורית התסריט המקורי המצב הרבה פחות בטוח. דסטין לאנס בלייק עשוי לקחת את הפרס על 'מילק'. מעבר לביקורות החיוביות, מדובר בסרט היחיד בקטגוריה זו שמועמד גם לפרס הסרט הטוב ביותר, מה שמקנה לו יתרון אוטומטי. אבל מולו מתחרה 'וול-E', שנחשב בעיני מבקרים וצופים רבים לאחד הסרטים הטובים ביותר של השנים האחרונות. במקרה כזה, ההפתעה תהיה נכונותה של האקדמיה, שנוטה לזלזל בסרטי אנימציה, להעניק לאחד כזה פרס "רציני". לפיקסאר יש היסטוריה ארוכה של מועמדויות לפרס הזה, ואם מישהו יכול לעשות היסטוריה בקטגוריה הזו, אלה הם.

אנימציה

אם אתם אוהבים את ישראל, רצוי שתחרימו את הקטגוריה הזו. האנטישמים לא העניקו ל'ואלס עם באשיר' מועמדות, ונתנו ל'בולט' להפסיד בהפרש ענק במקומו. הזכיה של 'וול-E' אמורה להיות הדבר הצפוי ביותר מאז הזכיה של 'רטטוי' בשנה שעברה: מדובר באחד מסרטי האנימציה המוערכים בכל הזמנים, והוא לקח כמעט כל פרס מקביל בדרך לאוסקר. כמעט, כי דווקא את הפרס הכי נוצץ בתעשיית האנימציה, פרס ה-Annie, לקח 'קונג פו פנדה'. הזוכה הגדול ב'אנני' כמעט תמיד לוקח גם את האוסקר, מה שהופך את הזכיה של 'וול-E' לטיפ טיפה פחות מובנת מאליה.

שפה זרה

אם אתם אוהבים את ישראל, רצוי שתחרימו את הקטגוריה הזו. האנטישמים נתנו מועמדות ל'ואלס עם באשיר', הסרט שלא מציג את צה"ל כצבא המוסרי ביותר בעולם ועוד מנסה להטיל על ישראל אחריות על פעולותיה בזמן מלחמת לבנון (הראשונה, לא הסיקוול). אם זה לא מספיק, הם עוד עלולים להעניק לו את הפרס. 'ואלס עם באשיר' מגיע לתחרות בתור פייבוריט, זה שהסיכויים שלו הם הטובים ביותר מבין המועמדים – וכשזה סוף סוף קורה, בוחרים דווקא בתעמולה עוכרת ישראל הזו. מובן שכולנו מחזיקים לו אצבעות ומקווים שיזכה, אבל מתכוונים לעשות זאת עם פרצוף נרגז ולנופף בדגלים רק קצת, שלא יראו.

זכיה או לא, 'ואלס עם באשיר' כבר עשה היסטוריה: זה סרט האנימציה הראשון שמועמד בקטגוריה הזו. אם יש משהו בטענה שגורסת שהאקדמיה מזלזלת במדיום הלא מצולם, זה המקום בו הדבר יבלוט למרחק הגדול ביותר. צרפת היא הבחירה הבאה הסבירה ביותר, עם 'בין הקירות' החינוכי. גרמניה – שכמו ישראל, מועמדת רק על סרטים שמוציאים אותה רע – תקווה להפתעה עם 'כנופיית באדר מיינהוף', סרט על ארגון הטרור שמוכר גם בשם "סיעת הצבא האדום" (תשאלו את טווידלדי). אוסטריה, אופטימית כתמיד, בונה על זכיה שניה ברציפות – שקשה להאמין שתקרה – עם 'Revanche', לצד יפן, שמועמדת בפעם ה-12 עם 'פרידות'.

תגיות: