נא לשרוף אחרי הקריאה: ג'ורג' קלוני ובראד פיט ישתפו פעולה בסרט של האחים כהן. |
22.04.2007
|
יומית זו לא תשמיד את עצמה
Posted in: חדשות
– פורסם ב 22 באפריל 2007נא לשרוף אחרי הקריאה: ג'ורג' קלוני ובראד פיט ישתפו פעולה בסרט של האחים כהן. |
22.04.2007
|
נא לשרוף אחרי הקריאה: ג'ורג' קלוני ובראד פיט ישתפו פעולה בסרט של האחים כהן. |
22.04.2007
|
יופי
אני מקווה שזה יהיה יותר טוב מסדרת אושן 11+
הלינק לא נפתח לי!
האחים כהן עושים עוד סרט? איזה? למה? על מה? מתי? איפה?
מצד אחד, אני מבינה את הרצון להנות במקום העבודה.
באמת. הנאה בעבודה זה חשוב. מצד שני, הקטע הזה של חבורות שחקנים שעושים שוב ושוב את אותו סרט כי כיף להם ביחד? אצל סינאטרה זה עוד איכשהו היה חמוד. התקדמנו מאז. חוץ מזה, קלוני ופיט הם לא שילוב מוצלח על המסך (וכן, יש סיכוי שאני אומרת את זה כי קלוני לבד הוא לא שילוב מוצלח על המסך מלכתחילה). בראד פיט השתתף בכמה מהסרטים האהובים עלי אי פעם, וחבל שהוא מתבזבז על פרוייקטים קלוניים.
לגבי העובדה שזה סרט של האחים כהן ("איך את יכולה לקרוא לזה בזבוז", וכולי, וכדומה), לפני שמתנפלים עלי, כמה דברים:
1. הסרטים האחרונים שלהם (ליידי קילרז, הזהו עם קלוני בתור עורך דין) היו ממש, אבל ממש גרועים.
2. הסרטים המוקדמים שלהם (לא כולל, כמובן, הקפיצה הגדולה הנפלא), לטעמי, גם לא עד כדי כך משהו. יש למישהו בעיה עם זה?
3. אני מקבלת התנפלויות רק בצינורות הרשמיים ורק בלויית שוקולד, אנא קחו לתשומת ליבכם.
שום שוקולד בשבילך.
אם את כוללת בסרטים המוקדמים את "הקפיצה הגדולה" (מ-94'), זאת אומרת שגם "ברטון פינק" ו"צומת מילר" (91'-90') נכללים ב"לא כל כך משהו"?
הרשי לי להביע את זעזועי העמוק.
וכשחושבים על זה
מה כבר נשאר? "פארגו" (המצוין) ו"האיש שלא היה שם" (הבינוני להחריד, לדעתי)? לא יותר קל פשוט להגיד שלדעתך הם גרועים?
ו''ביג ליבובסקי'' ו''אחי, איפה אתה''.
ו''רציחות פשוטות'' ו''בייבי אריזונה''.
אני חושב שאלפקה התכוון לשאול
מה נשאר אחרי ששוללים את המוקדמים, את "אכזריות בלתי נסבלת" ואת "להרוג את הליידי".
זוטות!
הובא לתשומת ליבי שמנומס לענות לשאלות.
אז: ברטון פינק הוא מוצלח, אבל לא סרט שאני אראה שוב ושוב (לעומת הקפיצה הגדולה, שכל פעם שהוא משודר אני מוצאת את עצמי מולו בדרך זו או אחרת). את צומת מילר לא ראיתי. לגבי שמות אחרים שנזרקו: ביג ליבובסקי מבדר, כן, אבל לא בצורה יוצאת דופן, ולא מחזיק הרבה צפיות. מפארגו לא נהניתי בכלל למיטב זכרוני. האיש שלא היה שם היה יפה אבל לא מעניין. אחי איפה אתה הוא גם עם קלוני (בלעחס) וגם לא משהו. לא הבנתי את ההתלהבות.
ובאופן כללי, הסרטים של האחים הם מסוגננים מאוד, אבל לא מאוד מעניינים. חוץ מהיכולת שלהם ללהק ולביים את ג'ון גודמן, באמת שאני לא מבינה למה עולם הקולנוע כל כך מאוהב בהם. המעורבות שלהם בפרוייקט היא לא מה שיוציא אותי לקולנוע.
תראי איזה צירוף מקרים -
לא מזמן הופיע "צומת מילר" בדי.וי.די ישראלי.
אפילו אחרי רשימת האכזבות הזו, אני ממליץ.
אם כבר: גם 'רציחות פשוטות' הוא מופתי
אם כבר: גם 'רציחות פשוטות' הוא מופתי
למה? אף פעם לא הבנתי. אני מאוד אוהב את האחים כהן, אבל את ההתלהבות מ"רציחות פשוטות" (שהוא בסדר, אבל לא חשבתי עליו מעולם בתור "מופתי") לא הבנתי. גם את ההתלהבות מברטון פינק לא הבנתי, אבל אני מוכן לקבל את זה שבמקרה שלו זה סובייקטיבי מאוד.
בגלל אותה סיבה שהופכת רק חלק מהסרטים שלהם לטובים:
יש בו הבנה עמוקה של בני אדם, ובעיקר של מערכות יחסים בין בני אדם. כשכל זה בא לצד בימוי מרהיב, עלילה בעלת משמעות ופיתוח של הדמויות ושל מערכות היחסים לאורך הסרט, התוצר הסופי הוא מבריק.
הבעיה איתם היא שהם נוטים ליפול בטריקים עיצוביים ובביזאריות יתר, ולשכוח את הדמויות ואת העלילות – אבל זה לא קורה ב'רציחות פשוטות' או ב'צומת מילר', ובקושי קורה ב'בארטון פינק' (ששם המשחק המדהים של טרטורו, והדמות המרתקת שהוא משחק, מפצים על זה.)
וגם בימוי שחקנים, בימוי שחקנים ובימוי שחקנים.
(אולי זה כלול ב"בימוי מרהיב", אבל ליתר ביטחון.)
הבנה עמוקה של בני אדם?
לא יודעת. את 'רציחות פשוטות' הפסקתי לראות בערך רבע שעה מהסוף, פשוט כי הרגשתי שממש לא אכפת לי מה יקרה לאף אחת מהדמויות. להרגשתי אלו דמויות שטוחות שמונעות רק מכוח התסריט.
וכשחשבתי על זה עוד קצת, מצאתי שבעצם זה המצב בכל הסרטים של האחים כהן שיצא לי לראות (השניים האחרים שהזכרת לא ברשימה הזאת), רק שבקומדיות שלהם זה לא הפריע לי. שם, כנראה, הבדיחות חיפו על העדר עומק.
איזה סרטים של האחים
נפגמים מהעיצוב או הביזאר שלהם?
(כלומר, גם אצלי יש סרטים של הכהנים שאני אוהב יותר או פחות, אבל לא מהסיבות האלה דווקא. ובלי קשר, נראה שאני אוהב אותם קצת יותר מרב המגיבים ביומית הזו).
מבלי להדרדר ל'לחסל את הליידי'', מרבית הקומדיות שלהם.
ספציפית, 'אחי, איפה אתה', 'ביג ליבובסקי', Raising Arizona (לא זוכר את השם בעברית. 'בייבי אריזונה', אולי?). גם 'האיש שלא היה שם' מבוסס יותר על שטיקים מאשר על עלילה, ויחסי האנוש בו קצת צולעים (מבחינת הכתיבה, אני מתכוון).
אני יודע שחלק מהסרטים שמניתי הם מהאהובים ביותר של האחים כהן, אבל, מה לעשות, חוץ מאשר במקרה של 'הקפיצה הגדולה', אני חושב שהם הרבה יותר טובים בדרמות מאשר בקומדיות.
'האיש שלא היה שם' ועוד איך מבוסס על עלילה.
למעשה, אולי אפילו יותר מרב הסרטים שלהם. גם לא הייתי מגדיר אותו כקומדיה, למרות שהוא הצחיק אותי יותר מכל קומדיה שראיתי השנה. על יחסי האנוש קצת קשה להתווכח. למען הרקורד, אני חושב שהם היו אמינים, כנים וקולעים בצורה בלתי רגילה. ראיתי מעט מאוד סרטים שמתארים באופן כה מוצלח חבורת אנשים הנקלעת לסיטואציה בה כולם מדרדרים אחד את השני לאבדון בלי שלמי מהם תהיה כוונה רעה.
את 'אחי, איפה אתה?' אני לא ממש מבין, ואת 'ביג ליבובסקי' ו'בייבי אריזונה' ראיתי לפני יותר מדי זמן. 'הקפיצה הגדולה', לעומת זאת, הוא דוגמה לא רק להבנה המפעימה של האחים כהן את האדם שעליו הם כותבים, אלא גם ההבנה את האדם שיושב בקהל וצופה בסרט, והמיזוג המופלא שלהם בין השפה הקולנועית בה הם משתמשים והתסריט שלהם.
אבל מעבר לכל זה, לא הסברת עוד איך דווקא הטריקים העיצוביים שלהם פגמו בסרט כלשהו שלהם, או ביזאריות היתר. מה זה בכלל ביזאריות יתר?
בגלל שזה לא מה ששאלת.
קשה לי להגיד למה לא אהבתי במיוחד את 'האיש שלא היה שם'. לכאורה, הוא היה חזרה של האחים כהן לסגנון שלהם שאני אוהב, וכרגיל אצלם, גם עם שחקנים מצוינים. אבל אולי חוסר היכולת לפתח אמפטיה (או אפילו כל סוג של רגש) כלפי הדמות הראשית פגם בעניין.
את 'הקפיצה הגדולה', כאמור, דווקא אהבתי – למרות שלקח לי זמן להתרגל אליו (פשוט ראיתי אותו אחרי 'בארטון פינק', ומה שרציתי היה עוד אחד כזה).
אבל לעניין עצמו: האחים כהן שולטים בכל פרט ופרט בכל פריים ופריים של הסרטים שלהם. הם מקפידים מאוד על תזמון, ויזואליזציה ואפיון דמויות ומצבים באמצעים עקיפים (התפאורה, התאורה, זוויות הצילום וכדומה). זה, כמובן, נהדר – כל עוד השליטה הזו נרתמת לשם קידום העלילה והבנת הדמויות, ולא הופכת לעיקר. למשל, כאשר דמויות המשנה האקצנטריות, שנועדו לאפיין את הדמויות הראשיות כמו גם להיות comic relief, גונבות את זמן המסך. למשל, כאשר משקיעים בשחזור התקופתי ברמה כזו ששוכחים מה הסיפור. למשל, כאשר השטיקים (בדיבור, בהבעות הפנים) של הדמויות משתלטים עליהם.
לבמאים עם מגע ויזואלי ייחודי יש נטייה, לפעמים, להפסיק להתאמץ את הקליפה המוכרת מבלי שיהיה תוכן בר-לעיסה בפנים. בשנים האחרונות, נדמה שזה מה שקרה לאחים כהן (ולטרי גיליאם, וכמעט לטים ברטון אבל הוא הציל את עצמו ברגע האחרון).
מוחלט: אני מאוד נהנית מהאבולוציה של הכינוי שלך לאחרונה.
כנראה שזה פשוט ענין של טעם
אבל כמה שאני מנסה אני לא מבינה איך אפשר להגיד את זה על היוצרים שלטעמי הכי חשובים, מקוריים, מצחיקים וחכמים בתעשיית הקולנוע כולה. אני לא מבינה!
מה שמוזר הוא שמכל הסרטים של הכהנים – אצלי דווקא "הקפיצה הגדולה" עומד בקטוגריית הסרטים הטובים שלא אטרח להעיף בהם מבט שני, וכל השאר (בדרגות שונות, וחוץ מהסרט עם הליידי שאני מתכחשת אליו) הם מבחינתי גאונות והנאה צרופה.
אין גבול למספר הפעמים בהם אני יכולה להצחיק את עצמי מלהגיד
הלינק לא נפתח.ספרו.
היומית של מחר
טריילר מלא להארי פוטר.
אני מקווה שתגמר הבלעדיות של AOL כי הנגן וידאו שלהם לא מסכים לפעול אצלי :(
אולי ההסבר פה יעזור לך.
כתבה מספר 3607
יש! יש! הארי פוטר!!
למרות שאם חושבים על זה, הטריילר יכיל קטעים קצרים ומהירים, הרבה רמזים לכל מיני דברים, וישאיר אותנו עם תחושה של "יופי, עכשיו אני צריכה לראות את הסרט כדי להבין את הטריילר".
וחוץ מזה ( לספר) הספר כ"כ מבאס, שבטח גם הסרט יהיה מבאס
________________________
תאום של ברווז, שסופרת את הימים עד ה- 12 ביולי ועד ה- 21 ביולי ויודעת שלא יהיה לה למה להמתין אחרי כן
_______________________
יש לציין כי כשאני טוענת שהספר מבאס איני טוענת שהוא גרוע אלא שעד עמוד 450 בערך – וכאן עוד לספר – רק דברים רעים קורים להארי מיודענו. וכן, זה מבאס.
יש! יש! הארי פוטר!!
נראה לי שזה אחד הספרים השבלונים של הסדרה- את ה-5 פרקים הראשונים היא הייתה צריכה לצמצם לאחד ועד עמוד 450 לא קורה יותר מידי(חוץ מכמה סיוטים למיודענו)
הסיום כמובן מצוין
בכל מקרה נקווה שיעשו את הסרט יותר טוב מהקודם כי הוא היה ממש זוועתי ,וולדרמורט התנהג כמו איזה תלמיד כיתה א' של החינוך המיוחד אחרי ששכח לקחת ריטלין והמשחק בכלליות היה גרוע כל השחקנים (חוץ מסנייפ) אכזבו
בבקשה, לא כאן.
הארי פוטר 4 זה פה:
http://www.fisheye.co.il/harry_potter_4
אני מתחיל לתהות,
איך נקבע לאיזה ביקורות יש לינק מילולי ולאיזה לא?
לאלה שאני מלנקק אליהן יש.
כקורא מסור של ספרי הארי פוטר אני יכול להגיד לך
שלדעתי וולדמורט היה הדבר הכי טוב שקרה ל"הארי פוטר וגביע האש". הוא באמת היה אחלה, אין לי מושג למה כל-כך הרבה אנשים לא אהבו אותו. לדעתי הוא היה מפחיד לגמרי, ממש פסיכי.
אבל בוא נעזוב עם דעתי על הסרט הרביעי לפני שימחקו לי את ההודעה. מה שבאמת רציתי לכתוב זה שלדעתי הספר החמישי היה מקסים (אהבתי אותו אפילו יותר מהשישי). 450 העמודים הראשונים של הספר החמישי הרבה יותר טובים לדעתי מ-450 העמודים הראשונים של הספר השישי, ולדעתי אין צורך בלצמצם שם שום דבר. אני באמת לא מבין מה כולם אומרים שלא קורה בהם כלום. קורים בהם די והותר דברים. בספר השישי, לעומת זאת, חיכיתי שמשהו יקרה. אלא שנוכחתי לדעת כי הכל הולך כל-כך לאט עד שב-5 הפרקים האחרונים סוף סוף קורה משהו.
לפי הטריילר
וולדרמורט מככב בחצי סרט.
נו טופ…
לפי הטריילר זה נראה
שהם הולכים להפוך את הספר הבוגר והעשיר הזה לסרט ילדים עם משחק מוגזם ועלילה מטופשת, ואם להסתמך על הקודם – אז גם לא מובנת. (נהניתי מהסרט, אבל היו המון חלקים בגביע האש שלא הבנתי עד שקראתי את הספר, בניגוד לקודמיו שהיו מאד מובנים.)
להחזיר את אלפונסו קוארון!!!
(בתקוה שעל הטריילר מותר להגיב פה.)