 |
||
| אתמול ביומית בעין הדג – מחר באייקון! בין האטרקציות הקולנועיות של הפסטיבל למדע בידיוני ופנטזיה השנה: 'רנסנס' השחור-לבן-מאוד, 'ספיישל' – סרט גיבורי-העל האמיתי, 'הצל את הכוכב הירוק' הקוריאני התמוה, 'מירורמאסק' ועוד. | 
04.10.2006
|
|
יומית
אתמול ביומית בעין הדג – מחר באייקון! בין האטרקציות הקולנועיות של הפסטיבל למדע בידיוני ופנטזיה השנה: 'רנסנס' השחור-לבן-מאוד, 'ספיישל' – סרט גיבורי-העל האמיתי, 'הצל את הכוכב הירוק' הקוריאני התמוה, 'מירורמאסק' ועוד.
אתמול ביומית בעין הדג – מחר באייקון! בין האטרקציות הקולנועיות של הפסטיבל למדע בידיוני ופנטזיה השנה: 'רנסנס' השחור-לבן-מאוד, 'ספיישל' – סרט גיבורי-העל האמיתי, 'הצל את הכוכב הירוק' הקוריאני התמוה, 'מירורמאסק' ועוד.
ווהו! אייקון!
אני חייבת לציין שהאייקונים שלי הפכו למשעשעים ביותר מאז שהתחלתי להיתקל שם בגולשי עין הדג. כלומר, הם התחילו להיתקל בי. אם מישהו מזהה אותי ולא זוכה לתגובה – גשו, ספרו לי מה הכינוי שלכם, הודיעו לי שאני מכירה אתכם, מי יודע, אולי אני לא סנובית אלא פשוט לא מזהה. 99.9%, אפילו.
זה יהיה משעשע.
"מי את?"
"לא, מי את?"
"רגע, נסענו יחד פעם, לא?"
"כן,"
"אה, זו היית את שבמשך כל הנסיעה נחרת מאחורה?"
מישהו מגיע להקרנה של רנסאנס?
אני אנסה ביום שני. מקסימום, לא יצליח אז אנסה בשבת.
ורק למי ששוקל לראות את ''מירורמסק''
בהקרנה בפסטיבל, אני ממליץ בחום להימנע מכך. סרט משעמם, גדוש וטרחני, שלא שווה את ההשקעה, ומלבד עיצוב מעניין בדרך כלל, אין בו שום דבר מעניין ששווה התייחסות. "ספיישל" מסקרן אותי, בעיקר כי הרעיון נשמע מקורי מאוד וקשה לביצוע. יכול להיות שאראה אותו, ולו רק לראות מה יצא מהמוצר הסופי.
שמעתי כבר הרבה ביקורת טובות על "רנסנס", אבל אין לי מושג על מה הסרט. מישהו יכול לעזור לי?
אני דווקא שמעתי full ביקורות רעות על ''רנסנס''...
ורק למי ששוקל לראות את ''מירורמסק''
אני דווקא מאוד נהניתי ממירורמסק.
הסרט מלא ברעיונות מטורפים והזויים שלא ראיתי בשום מקום, והם מועברים אל המסך בצורה מאוד יפה ויזואלית. הרעיונות מלאי חיים ומיוחדים, וגם הצילומים/אנימציה.
זה סרט מסוג אחר. לא מדובר בסרט שבאים אליו בשביל העלילה או השחקנים. זהו סרט שהולכים אליו בשביל ניל גיימן/דייב מק'קין, בשביל אווירה, בשביל חוויה.
אני והחברים שראו איתי את הסרט, הרגשנו פחות או יותר את אותו הדבר:
כשהאורות באולם נדלקו, יצאנו מהראש של ניל גיימן. בילינו שם 101 דקות, ראינו מה שהוא ראה, דמיינו מה שהוא דמיין.
היה כיף
מחכה בקוצר רוח ליומית של מחר...
נ.ב: על הטריילר החדש של ghost rider (מי שעוד לא ניחש)
אז אולי תתפרסם איזו ביקורת על מירורמאסק?
הא?? הממ???
לא בטוח, אבל כנראה שתתפרסם ביקורת על הסרט בקרוב.
ושלחתי לך בעניין מייל (+התנצלות).
אוף...
אני ממש מעוניין לראות את אנסאנס, רק שזה מוקרן ביום שני ושבת, וזה לא עובד לי (ביום שני אני בהצגה וביום שבת אני רואה את המעיין בצהריים). אולי אני אלך למעיין ורנסאנס ביחד.. I wonder…
אגב הזמנת כרטיסים למעיין
אם הזמנתם כרטיסים דרך הטלפון (AKA דיברתם עם משרד הכרטיסים בשביל לחסוך 9 ש"ח עמלת הזמנה און ליין [הרי יש מודם שצריך לקבל משכורת, לא?] דעו שהמערכת ממקמת אוטומטית מהמרכז והלאה, ללא קשר לבחירת מיקומכם האישית. אני גיליתי זאת אחרי שנכנסתי לאינטרנט לבדוק זמינות של מקום נוסף ולהפתעתי הרבה הסתבר שהמקום ששלמתי עליו עדיין פנוי (כאמור, שובצתי אוטומטית, לא שהקופאי טרח לציין זאת מבעוד מועד).
הצל את הכוכב הירוק - אזהרה ידידותית לדגי ארצנו.
מדובר, ללא תחרות, בחוויית הצפייה הנוראית ביותר שיצא לי לעבור. זה לא שיש לי משהו נגד אקשן ואלימות, גם לא נגד "Happy Violence" – אותה אלימות בעייתית במיוחד מבחינה אידיאולוגית, שבה אין בעיות ואין השלכות והכל חגיגה אחת גדולה. אהבתי את קיל ביל. אהבתי את שבעה צעדים. המחשבות שעברו לי בראש במהלך הפלנטה הירוקה: למה זה מגיע לי, במה חטאתי, ואלוהים, אני לא רוצה להיות פה, אבל אם אני יוצאת עכשיו ובסוף יש איזושהי מטרה לכל זה אז סתם עברתי את העינוי הזה.
קודם כל, אני רוצה למחות – הטריילר של הסרט הזה *נפלא*. ממש, ממש נפלא. עשה לי חשק מטורף להנות מהסרט הזה, והיה משעשע בעליל. הסרט, לעומת זאת, מכיל כארבע סצנות משעשעות, שלוש מתוכן מופיעות בטריילר, וכולן מצחיקות פחות בהקשר.
מעבר לזה, הסרט הוא סאדיסטי לחלוטין – גם בכך שכל העלילה שלו היא עינוי מתמשך של דמויות, באופן גרפי ומחליא, וגם בכך שהוא מצפה לחלוטין מהצופים שלו לעונג סאדיסטי מהעינוי הזה – שוב ושוב חוזר עניין של "איזה קטע! תראו איך ריסקתי לו את העצם! היהי!".
כדי להשלים את הזוועה, הסרט הופך בשלב מסוים לקראת הסוף לפארודיה גרועה על עצמו, וזוכה לסוף הדבילי ביותר שניתן להעלות על הדעת.
במילה אחת: איכס.
יש שיטענו שהיתה זו הנטייה שלי לדרמטיות, יש שיטענו שסתם הייתי קצת חולה, אבל יצאתי מהסרט עם בחילה עזה ורצון מהמם להשמיד את האנושות, או לפחות חלקים נרחבים שלה, ולו כדי להפיץ את האומללות שלי, ונדרשה כמות נכבדה, *מאוד*, של הסחות דעת על מנת להשכיח ממני את הטראומה.
מצד שני, אייקון בהחלט הציב בפני מטרה חדשה: להשיג את "סגנון הישרדות 5+", שהינו אחד הסרטים המצחיקים שאי פעם ראיתי. ככה זה כנסים, כנראה – יש חסרונות ויש יתרונות. ואגב, תודה לכל אנשי עין הדג שמצאו אותי וסיפרו לי שאני מכירה אותם. וחסידה שוטה – חיפשתי אותך לפני רנסאנס! באמת! לא שכחתי… את פשוט נעלמת.
ועכשיו, נראה לי שהגיע הזמן למות, ליום-יומיים לפחות. שלום.
מעניין, אותי כבר הטריילר דחה
כן, אבל הטריילר
היה הדבר ההזוי המבטיח ביותר שראיתי בטריילרים בחודשים האחרונים.
חבל שהוא לא יותר מאוסף של סצינות התעללות, ככל הנראה.
לאו דווקא צריך להגיד בפועל ''גיימן''.
אפשר, למשל, לצלצל אליו לפלאפון כשהוא על הבמה, גם זה יעורר פרצי מחיאות כפיים נלהבים-עד-נלהבים-מאוד (עד היסטריים).
(מצד אחד, העניין הפך למגוחך בשלב די מוקדם. מצד שני, האם אני הייתי מתנהגת אחרת אם זה היה מישהו שאני מעריצה בצורה כזו?… מי יודע. לרוע המזל, בדיוק סיימתי את אלים אמריקאים, והסימפטיה שהיתה לי עבור גיימן היתה מוגבלת להפליא)
נסי לשבת חצי שעה עם פאנגירלז.
"ניל גיימן"
"אהההה!"
"ניל גיימן"
"אההההההההההה!"
"ניל גיי"
"אהההההה!"
"ני"
"אאאאאאאאאאאההההה!!1"
זה נעשה מפרך בערך ביום שני, בשעה אחת עשרה וחצי בלילה, בשורה שמאחורי ברנסאנס.
אגב אייקון – הסרטים היו ממש מוצלחים השנה. החל ברנסאנס הביזארי, עם עיצוב שעדיין לא החלטתי האם היה נפלא או כואב בעיניים, המשך בארצות הברית של הקונפדרציה שהיה מצחיק בצורה היסטרית ומפחיד לחלוטין, וכלה בפיינל פנטזי שבע שהיה יפיפה עד כאב [אגב הטכנולוגיה של זמקיס – אם אתה רוצה אנימציה שמחקה מציאות, פנה אליהם. הפנים של הדמויות היו יצירות מופת] שאומנם לא הבנתי ממנו כמעט כלום, אבל בוי, איך נהניתי.
גם גיימן היה נחמד, הקדיש לי חתימה אפילו בלי שפגש אותי ואח"כ נופף לי ביציאה מאשכול הפיס כשהמאבטחים שלו גררו אותו לאריסון.
גם יפהפה וגם כואב בעיניים.
שילוב שמצליח, לפחות בחלק מהזמן, להסיח את הדעת מרמת וכמות הקלישאות בתסריט… אבל אכן היה כיף. ואת, לאן נעלמת? בנרות חיפשתי אותך…
אני הלכתי לסדנה של הקומיקס
כדי ללמוד מהמאסטר איך כותבים קומיקס. ואכן רשמתי לעצמי נקודות כל הסדנה (שהיתה לדעתי טובה מאוד).
וכמוני היו עוד כמה וכמה אנשים בסדנה.
אבל היו שם כמה אנשים שבאו רק כי היה חשוב להם להגיע לכל אירוע עם גיימן שאפשר היה להגיע אליו. (מעניין למה לא ראינו אותם באירוע העשור של האגודה – או שאולי הם היו גם שם).
אבל מה יצא להם מסדנה של קומיקס, אם הם בכלל לא מתכוונים לכתוב קומיקס?
אני חושבת שהם לא היו באירוע עשור
כי הם ישבו בחוץ באותו זמן כדי להשיג מקום טוב בהקראה. או לפחות זאת הסיבה שאני לא הייתי בו.
הייתי הולכת לסדנה (לא מתוך אובססיה, אלא מתוך התעניינות כנה בכתיבת קומיקס), אבל בשלב מסויים נגמר הכסף
.
באופן כללי אייקון היה ממש כיף, וניל היה מדהים.
חבל. הפסדת אירוע מצחיק עד דמעות
וגם עוד כמה קטעים מבדרים עם ניל גיימן.
ואיך היתה ההקראה?
ההקראה הייתה מאלפת
בעקבותיה אני מתכנן לקנות את Fragile Things. וכמו כולם, גם אני שואל את השאלה המתבקשת – When Dose Mister Crazy Hair comes out?
CRAZY HAIR היה לטעמי הדובדבן שבקצפת ההקראה
ועכשיו אני אוכל את עצמי על כך שלא הבאתי מצלמת וידאו. אחרת הייתי יושב עכשיו ומקליד כל שורה מהשיר הנפלא הזה. לצערי לא נראה אותו בדפוס בקרוב. גררר…
מסכים לחלוטין בעניין Crazy Hair
אגב,
אולי אתם זוכרים איך קוראים לסיפור עם העורב?
crazy hair בהחלט היה גולת הכותרת. וכל ההקראה הייתה נפלאה. וגיימן עצמו, יחסית לאדם מפורסם ברמה שבחורות מבקשות ממנו שיחתום על שדיהן, הוא אדם ממש נחמד. בעצם, הוא אדם ממש נחמד גם בסטנדרטים של אנשים בכלל. פשוט מקסים. ודורש חיבוק. למרות שלא יצא לי…
הסיפור עם העורב
אם אינני טועה הוא פשוט קרא לו Gothic Story.
אז לפה התגובות שלנו נעלמו!
זה לא הסיפור שהיה לו שם ממש ארוך?
שתי מילים זה ארוך.
אני זוכר את הסיפור על כך שלסיפור היה שם ארוך מדי, ושזו הייתה התלונה העיקרית של העורכים. אולם אינני זוכר מה היה השם של הסיפור הארוך או אם הוא נאמר במהלך ההקראה.
רק לי CRAZY HAIR הזכיר את הכבש השישה-עשר?
כמעט חשדתי בניל שהוא בעצם יודע עברית ומכיר את "האיש עם השערות"…
לא רק לך!
חברה שלי רוצה לתרגם אותו לאנגלית ולשלוח לניל.
נשמע לי מאתגר
"הכבש השישה-עשר", כיבשתי היקרה (לא התאפקתי
), נשמע לי כל כך ישראלי (ואפילו תל אביבי, למרות שהוא מתרחש ברמת-גן) שקשה לי לדמיין כל קטע ממנו בשפה אחרת.
נשמע לי מאתגר
לא את כל הספר :)
רק את "האיש עם השערות". למרות שגילינו שלתרגם משהו מעברית לאנגלית זה לא קל כמו לתרגם משהו מאנגלית לעברית.
תמיד יותר קל לתרגם אל שפת האם
צדיקים, מלאכתם נעשית וגו'.
http://israblog.nana.co.il/tblogread.asp?blog=24310&comments=1&blogcode=5062956
חמוד
מזכיר קצת את ד"ר סוס. ובכל זאת, ותוך התנצלות בפני כל המעריצים, מבריק זה לא.
אגב, גיימן נראה יותר טוב מאשר בכל התמונות שלו שראיתי עד כה.
אני לא חושבת שהוא מבריק.
בהחלט יש לגיימן קטעים מבריקים ממנו, אפילו הסיפור הגותי עם השם הארוך שאף אחד לא זוכר ו"כתום" היו טובים יותר. לדעתי הצנועה, "חמוד" היה בדיוק מה שהוא כיוון אליו באותו שיר (שנכתב לילדה הקטנה שלו וקסם לקהל של סבים לנכדות קטנות וחמודות…). בהקראה עצמה גיימן סיפר על ההפתעה שלו מהתגובות לשיר, כך שאין לי ספק שהוא עצמו לא חושב שהשיר "מבריק" במיוחד.
_____
.
מקווה שלא נשמעתי מעריצה נעלבת. עכשיו בקריאה חוזרת של ההודעה אני רואה שאפשר לקרוא אותה כך ובסך הכל רציתי להסכים איתך. בעיקר בנושא חתיכותו של גיימן
גם ''כתום'' חמוד ותו לא
גיימן נע, בדיוק כמו המספר בסיפור הגותי, בין המשעשע למורבידי
לא ד''ר סוס,
של סילברסטיין. בול.
אני מסכים איתך כל כך עד שזה כואב
משפטים ארוכים מדי, אבל אתה צודק.
אני לא יודעת אם הייתי הולכת על התואר ''נראה טוב'',
בהתחשב בכך שהוא השמין ושעכשיו הפנים שלו מזכירות לי את גיא מרוז, והגוף – את החיקוי של 'ארץ נהדרת' ליאיר לפיד.
לי הוא דווקא הזכיר
(- רק מהתמונות, לא נכחתי באירועים שהיו איתו) את דיוויד תוויליס, בעיקר את המראה שהיה לו ב"עירום".
אני ממש מקווה שזה לא אומר שאני גזענית סטייל "אה… כל הבריטים האלה נראים לי אותו דבר".
נחמד.
אני חושבת שרוב החינניות באה לשיר מהאופן בו גיימן מקריא אותו – שגם זה כישרון.
נחמד.
למרות שההאזנה לקטע יצרה אצלי את הרושם שגם אם גיימן היה שולף בטעות את רשימת הקניות משבוע שעבר ומקריא אותה, הקהל היה מזכה אותו בתשואות צחוק והנאה.
הקהל, כפי שכבר ציינתי,
זיכה אותו בתשואות צחוק והנאה כשהפלאפון שלו צלצל. עכשיו, אני, אין לי אוזן לרינגטונים, וייתכן שצלצול הפלאפון שלו היה יצירת אמנות מפעימה ובחירתו אכן מזכה אותו בתשואות הללו בזכות ולא בחסד, אבל לקראת סוף האייקון הייתי מוכנה לנקוט צעדים אלימים כלפי כל מי שעלה על הבמה ואמר "ניל גיימן" (ומדובר כאן פחות או יותר ב-100% עגולים, מה שהיה הופך אייקונים עתידיים לעצובים למדי, ככל הנראה).
היי, היא אמרה ניל גיימן!
!מחיאות כפיים!
גם אני נורא נהנתי השנה,
ו"רנסאנס" הוא הסרט הטוב ביותר שראיתי בפסטיבל (ראיתי אמנם רק שלושה מהסרטים, אבל אני בספק עם השאר התעלו על האסטטיקה המדהימה של רנסאנס). חוץ ממנו, ראיתי גם את "הצילו את הכוכב הירוק" המשונה והמאוד מוזר, וגם את "ספיישל" המאכזב, הסרט שהכי עניין אותי מבין סרטי הפסטיבל, וגם התגלה כהמאכזב ביותר (אם עוד מישהו ראה אותו, אני אשמח להרחיב). אבל חוץ מזה, היה נורא כיף. האווירה הגיקית הייתה מרוממת רוח ומעריצי גיימן היו משעשעים מאוד. לא פגשתי אף דגיסט, למרות שבאתי עם חולצת עין הדג, אבל לא נורא. תמיד יש שנה הבאה.
הייתי ממליצה לך לראות את פיינל פנטסי,
שגם בו האסתטיקה הייתה מדהימה [ובכלל לא מכאיבה לעין! העיניים שלי התחננו לעוד] אבל העלילה הייתה קלושה יחסית, כמו ברנסאנס.
גם אני חיפשתי עין דגיסטים, ואפילו פצחתי בשירת "מי שלא חושב כמוני מטומטם" בסביבות האשכול, אך אין קול ואין עונה.
מעריצי גיימן הפסיקו להיות משעשעים כשהתחילו להשוויץ בכל המקומות האקזוטיים שניל גיימן חתם עליהם. וזאת עוד הייתה חברה שלי.
אבל מה, הוא עצמו היה ממש נחמד.
אגב חולצה, לכנס הבאה, אני חושבת שכולם צריכים לבוא איתן. יעשה את החיים שלי הרבה יותר קלים ויחסוך את המבטים המאשימים שקיבלתי כשהגעתי ל- "מועדון קרב זה חרא סרט".
דווקא ראיתי את ''פיינל פנטסי''.
(לא בפסטיבל, אלא בדי. וי. די לפני כמה שבועות), והסרט לא רע בכלל והאנמציה בו אכן מצויינת. אבל אני לא רואה קשר בינו לבין "רנסאנס", חוץ מהאנימציה המקורית. לדעתי, "רנסאנס" סרט הרבה יותר טוב. גם מבחינת אנימציה וגם מבחינת עלילה מעניינת.
(ומצד שני, אני קצת משוחד – תמיד אהבתי סרטים עתידניים-פילוסופיים טובים מאשר סרטי מד"ב 'רגילים', כמו "פיינל פנטסי 7").
אני בטוח שהכל היה מתוכנן.
אבל חוץ מזה, אני מניח שחילוקי הדעות בינינו הם כנראה תוצאה של טעם שונה. אני נורא נהנתי מ"רנסאנס", וה'קישקוש' העומד בבסיסו ריתק אותי לגמרי (הרבה יותר מהרעיון הקיטשי העומד בבסיס "מירומסק", למשל). את צודקת שהרעיון ב"פיינל פנטסי 7" היה דומה במקצת גם, אבל שם שמו דגש יותר על אפקטים ואקשן ומאשר על רבדי עלילה מדהימים. כנראה שדברים כאלה פשוט מדברים אליי קצת יותר. אבל זה סובייקטיבי לגמרי.
רעיון האלמוות מרתק בעיני.
באמת. אחד הרעיונות היותר מעניינים שאפשר להתעסק איתם. הבעיה היא שההתעסקות, גם עם רעיון מרתק, צריכה להיות ברמה מסוימת על מנת להעניק לסרט עומק. להיות קצת יותר מכמה קלישאות שנאמרות בהרבה פאתוס. גם הרעיון בבסיס "אפקט הפרפר" הוא מרתק, ועדיין לא מדובר בסרט עמוק (ושם עוד התעסקו ברעיון לכל אורך הסרט, ולא רק באיזו רבע שעה מתוכו).
מעבר לזה, חלקים נכבדים מהסרט הרגישו כאילו מישהו ישב עם רשימה של קלישאות וסימן וי – בעיקר, אך לא רק, הדיאלוגים בין השוטר והאחות.
כמו שאמרתי, נהניתי מהסרט, אבל בעיקר בגלל השחור-לבן המהמם (ולמרות כאב הראש המהמם לא פחות).
''מי שלא חושב כמוני מטומטם''?
ו"מועדון קרב סרט חרא"?
ואל תשכחי, לפרפרים יש עלילה.
הקטגוריה היא, כמובן, ''שירים מפיקניקון עין הדג''
למידע נוסף – היומיות שעוסקות בו (הייתי מחפשת את הלינק, אבל… אין לי כוח…).
הנה:
כתבה מספר 3327