 |
||
| המשכונים מאוחרים הם ככלל רעיון רע, אבל לכל כלל יש יוצא מהכלל: האנימטור גנדי טרטקובסקי ('סמוראי ג'ק', 'מלחמת המשובטים') יביים המשך ל-'The Dark Crystal', הסרט של חברת הנסון מ-1982, בעזרת בובות ורקעים ממוחשבים. |
02.02.2006
|
|
יומית
המשכונים מאוחרים הם ככלל רעיון רע, אבל לכל כלל יש יוצא מהכלל: האנימטור גנדי טרטקובסקי ('סמוראי ג'ק', 'מלחמת המשובטים') יביים המשך ל-'The Dark Crystal', הסרט של חברת הנסון מ-1982, בעזרת בובות ורקעים ממוחשבים.
המשכונים מאוחרים הם ככלל רעיון רע, אבל לכל כלל יש יוצא מהכלל: האנימטור גנדי טרטקובסקי ('סמוראי ג'ק', 'מלחמת המשובטים') יביים המשך ל-'The Dark Crystal', הסרט של חברת הנסון מ-1982, בעזרת בובות ורקעים ממוחשבים.
Merlin 
הפינגווין 
ליאופולד 
שלופץ 
חפטון קרודיצר 
שלמקו GRAS 
לונג ג'ון תפסה תחת 
ברווז גומי 
החתול המחייך והשעון 
סמוראי ג'ק, מלחמת המשובטים
*והמעבדה של דקסטר*!
אל תשכחו את המעבדה של דקסטר.
הנסון יצר גיהנומים קטנים.
אני לא יכולה לחשוב על גורל מפחיד יותר מלהיתקע בעולם של "המבוך" או "הקריסטל", עם האלימות השרירותית של הכל וחוסר הנשמה והבובות המחרידות בכיעורן. "הקריסטל", בנוסף לכל זה, הוא גם משעמם פחד. מילא סיקוול באנימציה (שאז הייתי סומכת על היצירתיות של טרטקובסקי), אבל שוב להוציא מהמחסן את ערימות הבד המכוערות עם המקל בתחת? אוי.
מאחר והבדוח האפל הראשון היה נוראי,
אני לא רואה למה המשך לו עשוי להיות דבר טוב. פרט לעובדה שלא יהיה לו קשה להתעלות על המקור.
כי הוא סרט פולחן ענק.
גם אני לא אהבתי אותו, אבל בארה"ב דורות שלמים גדלו על הסרט המכוער הזה. הסופרלטיבים שנשפכו על הסרט בכתבה שבלינק באים מהמעמד הקאלטי שלו, וכידוע אין קשר בין קאלט לבין איכות.
הסרט הראשון היה כ''כ דבילי
"המבוך" היה סרט טוב, אהבתי. אבל "הקריסטל האפל"? זוועה. בשביל מה לעשות המשך?
אמנם נקודה
שאני מסכים איתה בפה מלא- גם אני אהבתי את המבוך וחושב שהקריסטל זה סרט מטומטם (אהבתי את הסרט בכיתה ד' ואז ראיתי אותו שוב בשנה שעברה. אוי. באמת שהייתי צריך להשאיר אותו כזיכרון ילדות שמח), אבל הועלתה פה עוד נקודה לעניין- לא יהיה קשה להתעלות על הסרט הראשון. טרטקובסקי הוא אנימטור מוצלח ויצירתי והנסון גם השתפרו מאוד מאז התקופה האפלה של הקריסטל (משחק מילים! תפסתם?! תפסתם?!) (….), ואם העלילה תהיה סבירה דווקא יכול לצאת סרט אכיל מאוד.
גנדי טרטקובסקי!
תעשה לי ילד!
ואם לא, אז תעשה לי סרט!
למה שהנסון לא ידבוק במדיום הטלוויזיוני?
הסדרות שהוא קשור אליהן כל כך הרבה יותר טובות מהסרטים (למרות שלמען האמת, פשוט קשה להתעלות על סיפורי עמים…). לא חבל לבזבז את כל האנרגיות היצירתיות האלו?
כי הוא מת?
'הקריסטל האפל', לפחות בחצי השעה הראשונה שלו, אכן מביך לא פחות משהוא משעמם. אבל 'לבירינט' הוא גם סרט. ולא סתם סרט, אלא אחד מושלם. וצפיה חוזרת הוכיחה שהוא עדיין מקסים, חכם ועתיר דמיון כמו שזכרתי אותו. עם כל הכבוד לכלב מ'סיפורי עמים', שיא הכשרון של סדנת הנסון הגיח דווקא במדיום הקולנועי.
הוא לא יהיה האמן הראשון שייצור פוסט-מורטם.
מושלם?
הוא היה עשוי להתקרב לדרגה הזאת, אילו היו חותכים החוצה את הסצינה של המפלצות האדומות המזמרות.
לא, הוא לא באמת מושלם.
מהבחינה הזו הוא די דומה לכל סרט שיצא אי פעם. אבל מה בעצם רע בסצינה עם המפלצות האדומות (פרט לישבון הקשה שעבר עליה)?
היא לא מיושבנת
היא פשוט גרועה, והיתה כזאת מאז ומעולם. גם בצפיה הראשונה בסרט חשבתי ככה. חוץ מזה, סרט נהדר. אבל לא מושלם.
היא גם מיושבנת וגם גרועה.
וגם מיותרת ולא-מובנת ומאוד צורמת ומטרידה ויזואלית ומוסיקלית. ראיתי את הסרט לראשונה לפני יומיים כך שעדיין יש לי לא-נעים בבטן מהסצינה הזאת. אני מברכת על כך שפספסתי את הקלאסיקה (?) הזאת כשהייתי ילדה.
ראית את הסרט לראשונה לפני יומיים?!
מוזר.
בכל מקרה, אני חושב שחלק מהגדרת התואר "מיושבן" היא משהו שפעם היה טוב, מה שלא נכון לגבי הסצינה הזאת.
כן, אני יודעת. אני בשוונג של השלמת פערים.
ואני חושבת שמי שצפה בסרט אז היה קצת פחות המום מהדפיקות הטכנית של ההדבקה על הרקע בסצינה הזאת. לכן אמרתי "מיושבן". אבל אתה צודק, זו לא ההגדרה הנכונה.
וחוץ מהסצינה הזאת?
בתור אחת שראתה את הסרט לראשונה בהיותו (כנראה) מיושבן עד מאוד, מה חשבת עליו?
אפשר להבין ממה שכתבתי למעלה, לא?
ג'יפה. לא מושך ויזואלית, לא מעורר סימפטיה והעלילה לא מתרוממת (חוץ מבכמה קטעים סוחפים לקראת הסוף, כמו נשף הריקודים והמדרגות של אשר). חוץ מזה, כאמור, היה שם משהו מעוות בצורה מאוד לא נעימה. אני כמעט מצטערת שראיתי. לא יודעת, אולי זאת אני.
ג'ניפר קונלי מקסימה.
סבבה. אני מוכן להתפשר על ''נהדר''.
כן, אני מסכים גם עם זה.
סצינה טיפשית נורא ולא קשורה עד מאוד.
הסגנון של גנרי.
מעניין איך סגנון האנימציה החד והנקי של טרטקובסקי ישתלב עם הרכות וחוסר הדיוק שבטכניקת בובות בלייב אקשן.
הוא דווקא חזק בעיצוב דמויות (הוא גם אחראי לג'וני בראבו ולפאוור פאף )ובאקשן וחלש בתסריטים.
זה יהיה הפיצ'ר הראשון שלו. אני חושב.
אני לא יודעת
הוא לא עשה שום תסריט של סמוראי ג'אק?
זאת אחת התוכניות היותר מבריקות שנתקלתי בהן, מכל כך הרבה בחינות, והרבה פעמים גם תסריטאית.
אמנם היא נופלת לקלישאות של "אוי, מאיפה אני אמצא מכונת זמן", ואז ב-מ-ק-ר-ה הוא שומע סיפור על מקום בו הוא יוכל להשיג, ואז תמיד הוא מפספס בגלל אקו הנודניק. אבל היא עושה את זה בחן רב, ויש כל כך הרבה פרקים עם הומאז'ים פשוט מדהימים.
אחת התוכניות האהובות עליי.
לעומת זאת, מלחמת המשובטים
שראיתי אתמול, היא פשוט מוזרה.
בהחלט היה מעניין להשלים את החור הזה אבל…
לי אין אם זה ממש בעיה אבל אח שלי כל הזמן התלונן על סגנון האנימציה הפשטני שמנסה להיות חיקוי אמריקני לאנימה.
מבחינתי, הקרבות הקרובים היו לא משהו אבל אהבתי את הגדולים יותר. לא אהבתי את הלחימה סגנון היאבקות (אחד חוטף מכות עד שהוא נופל, מחכה שנייה וקם. השני חוטף מכות עד שהוא נופל, מחכה שנייה וקם…)
היו שם המון קטעים מגניבים (קול! ג'דיי נלחם בידיים חשופות! קיט פיסטו מתחת למים! גריבוס! גריבוס ענק!) אבל היו המון קטעים שמעוררים תגובות כמו "כן, בטח" או "נו, באמת". דוגמאות קלות: מייס ווידנו משתלט על חללית רובוטית על ידי תפיסה בחוטי החשמל שלה או קופץ משדה הקרב, אל הילד על הגבעה, שותה מהמימייה שלו וקופץ חזרה. חלק גדול מהקרב התת-ימי. וקרבות החלל…
קרבות החלל היו לרוב דיי מפגרים. הרעים רודפים אחרי אנאקין במשך שתי דקות ולא פוגעים בו ואחר כך טסים ישר אל היריות שלו ומתפוצצים.
את מלחמת המשובטים אני נאלץ לסכם כ'טוב שראיתי אבל היה יכול להיות יותר טוב… הרבה יותר טוב'.
לעומת זאת, מלחמת המשובטים
היתרונות והחסרונות של העבודות שלו מוכיחות למה אקשן קומי הוא הדבר הכי טוב שהוא יודע לעשות, ודרמה – הכי גרוע. איכותו של הסרט, אם כך, תלויה בכמות האקשן, ההומור והעלילה בו.
סגנון האנימציה הפשטני, הזוויתי ובעל קווי המתאר העבים-מדי מזוהה עם חברת האנה-ברברה (כיום אולפני קרטון נטוורק) עוד משנות ה-60.
אני לא יודעת
אין לי מושג.
שובה של הקאמפית2
תמיד היה לי זכרון מעורפל מהסרט, שלזכרוני צפיתי בו לראשונה בערוץ 1. אני מודעת לעובדה שאני מסתכנת פה בסקילה אונליינית באבנים מילוליות של דגים ('שששונאים ביקורות קולנוע'), אבל אני פשוט חייבת לומר שלמרות ש"המבוך" היה ויזואלית יפה יותר, לדעתי הוא היה בסך-הכל די ילדותי ולא מעניין בכלל. אולי עם מעט יותר רגש של הדמויות הייתי סולחת לו יותר בקלות. ויותר מזה – אני אהבתי את "הקריסטל האפל" מאוד, היה לו מסר טוב ועיצוב מגניב, בלי אנשים מעצבנים שלא יודעים לשחק. לעומת זאת, דווקא סרט ההמשך מדאיג אותי קצת.