 |
||
| אל תשחקו באש. נר ענק היה (כנראה) המקור לשריפה שהשמידה את האולפן האוסטרלי בו צולם הרימייק לסרט האימה 'בית השעווה'. ציוד הסרטה ותפאורות בשווי מיליוני דולרים הושמדו, והסרט נדחה למועד בלתי ידוע. |
28.06.2004
|
|
יומית
אל תשחקו באש. נר ענק היה (כנראה) המקור לשריפה שהשמידה את האולפן האוסטרלי בו צולם הרימייק לסרט האימה 'בית השעווה'. ציוד הסרטה ותפאורות בשווי מיליוני דולרים הושמדו, והסרט נדחה למועד בלתי ידוע.
אל תשחקו באש. נר ענק היה (כנראה) המקור לשריפה שהשמידה את האולפן האוסטרלי בו צולם הרימייק לסרט האימה 'בית השעווה'. ציוד הסרטה ותפאורות בשווי מיליוני דולרים הושמדו, והסרט נדחה למועד בלתי ידוע.
העלמה עפרונית 
עדי אשכנזי 
בן 
מוּש 
הפינגווין 
גד''פש 
assafTV 
.
Hound סוטה 
unknown.k. 
לונג ג'ון 
.
roswella 
נונין 
ניקול (נלי) ורחובסקי 
זה כזה ביזארי
בד"כ אם יש שריפה זה בגלל שמשהו היה דפוק בחשמל או בגלל הצתה מכוונת.
כפרת עוונות. בשביל זה בדיוק יש ביטוח.
תיאור העלילה של הסרט המקורי (בימד''ב)
עשוי לסייע בחקירה.
לפי התמונה של הנר
בהצתה יכול להיות שמעורב איש זאב רצחני, או יאגים משתוללים או איזה כישוף אחר.
ע''פ התמונה
כבר הספקתי לקוות שהיומית מבשרת על סרט ע"פ שערי אנוביס.
ואז קראתי אותה.
ע''פ התמונה
כן. אני מאוכזב. שנאמר: poo.
מזכיר מפעל נרות שעבדתי בו פעם.
הוא נשרף פעמיים.
(לא באשמתי אני נשבע).
אני צריך לומר את זה בפירוש?
מי שגר בבית משעווה, שלא ידליק נר!
אני צריך לומר את זה בפירוש?
מזכיר (בצורה לא מצחיקה) את האסון הגדול ביותר בתולדות הקרקסים: השריפה בקרקס הארטפורד
http://en.wikipedia.org/wiki/Hartford_Circus_Fire
האוהל היה מצופה בפאראפין ודלק, בשביל להפוך אותו לעמיד מים.
היי, מדברים על זה כל הזמן ב''מעבר'' של קוני ויליס.
מגניב.
היי, מדברים על זה כל הזמן ב''מעבר'' של קוני ויליס.
ככה הגעתי אליו (סיימתי לקרוא את "מעבר" והלכתי לחפש את האסונות בוויקיפדיה. מוזרה אני).
בכלל לא מוזרה.
כיוון שהספר מלא כולו באסונות, חלמתי שישראל מושמדת על ידי נשק גרעיני, שאני מוצאת מחסה במקלט אטומי שמנוהל ע"י נזירות במיני שמחביאות עותקים זעירים של "מעבר", ושההורים שלי, תוך כדי כל הסיפור, עושים קניות בסופר ותוהים איזה קורנפלקס לקנות.
מי מוזר עכשיו?
אני עדיין זוכה
אחרי שסיימתי את הספר (ואת הקריאה בוויקיפדיה), הלכתי לבלוקבאסטר ושכרתי עותק של "טיטאניק" (הי, זה אפילו און טופיק לאתר!).
מה שהכי מוזר, שבניגוד לפעם הראשונה בו ראיתי את טיטאניק (אחותי גררה אותי בכוח לקולנוע, הייתי תקועה ליד הרמקול שהשמיע כל הזמן את המנועים של האונייה, וחיכיתי שהיא תטבע כבר), הפעם אפילו הצלחתי להנות מהסרט (מינוס כמה קטעים שהעברתי קדימה).
ברור. לי הספר לא עשה חשק לראות את הסרט שוב. אהבתי שצחקו עליו.
בחלום המקלט היה מאחורי ספריה עמוסה, כזו שצריך למשוך את הספר הנכון והיא זזה, וכמו כן "ספר יום הדין" היה חלק א', ו"מעבר" חלק ב', ורק בחלום הבנתי שהייתי צריכה לקרוא אותם בסדר הזה.
ניצחתי?
יאללה, אתן לך את זה. ניצחת- את מוזרה יותר ממני
אני רוצה להודות להוריי שהביאוני עד הלום.
סוף סוף יש להם במה להתגאות…
אני מניח שאין טעם להקדיש יומית ל"מועצה לביקורת סרטים ומחזות" (או "הצנזורה" בפי העם) בכל פעם בה היא מנסה להשליט כאן משטר פאשיסטי פולשני ושמרני, כי זה תמיד יניב את אותו הדיון.
ובכל זאת, NRG מדווח שהצנזורה פסלה שלושה קטעים מסרטה החדש של קתרין ברייה "אנטומיה של הגיהנום". הקטעים מציגים מיניות ואלימות קשה, כנראה. אחד הקטעים שנפסלו, עפ"י הדיווח, הוא קטע של שתיית כוס דם שבתוכה טמפון, וזה נשמע דיי תמוה שסצינה כזו צונזרה. אולי זה לא הכי בטוב טעם, אבל גם ראינו דברים קשים מזה.
http://www.nrg.co.il/online/5/ART/747/935.html
אולי במקום לנהל את הדיון הרגיל, נשאל את עצמנו מה אנחנו כאזרחים עצמאיים במדינה הזו יכולים ומוכנים לעשות כדי לבטל כבר את הצנזורה ולקבל בחזרה את השליטה בחיינו.
להוריד סרטים מהאינטרנט?
לא
קודם כל כי זה לא חוקי. שנית כל כי זה פותר בעיה נקודתית, אבל לא עוקר אותה מהשורש.
צריך לבטל את מוסד הצנזורה. המדינה נועדה לשרת את אזרחיה. ברגע שמוסד מדיני פועל כנגד אזרחי המדינה, יש לעשות בו רפורמה או לחסלו לגמרי. מוסד הצנזורה הוא גוף ארכאי שאין לו נחיצות וההצדקה התיאורטית לקיומו עברה מן העולם עם החדרת האינטרנט לחדרו של כל זאטוט.
אני מדבר על פעולה אזרחית משמעותית יותר. מכתבים לחברי כנסת. עצומה. הפגנה. גיוס אומנים. פינצ'ור המכוניות של אנשי הצנזורה. טוב, זה אולי לא. אבל בחיי שנשבר לי מזה.
אם כבר הנושא העולה, יש משהו שלא ברור לי – האם ישנו דירוג רשמי בארץ (המקביל ל-R, PG13 וכו')? הרי מדי פעם נתקלים בסרט שהכניסה אליו מוגבלת מגיל מסויים, אבל נראה לי שזה לעיתים רחוקות מאוד (יכול להיות שזו מיסקונספציה משום שאני לא בן 16 מזה אי אילו שנים), משמע יותר בסגנון של החלטות נקודתיות ולא שיטת סיווג מסודרת. בכל מקרה, אם אכן אין שיטת סיווג מסודרת, היה עדיף לעבור לשיטה הזו ולהחליט כי סרטים מסויימים שלדעת הצנזורה מכילים סצינות שהן לכאורה (או לא לכאורה) קשות במיוחד יקבלו
מסויים ואז כל אדם מעל 18, או 21, או מה שיוחלט יוכל לשים נפשו בכפו ולראות אותם אם זה מה שעושה לו טוב. אני לא בטוח שזה יפתור לגמרי את הבעיה – יכול להיות שמפיצי הסרט יעדיפו להתפשר על התוכן שלו בשביל לקבל עוד קהל – אבל לדעתי זה בכל זאת יהיה שיפור מהמצב הקיים.
לגבי מה שאפשר לעשות, עצומה אונליין נראית לי הדרך הכי מתבקשת. כמה אפקטיבית היא תהיה? לא יודע, אבל זה צעד יחסית פשוט (לא לי, אני לא יודע לתכנת) בכיוון הנכון.
הצנזורה מטילה הגבלות
באופן קבוע על סרטים מסוימים. זה פחות נדיר ממה שזה נראה, בעיקר משום שרוב בתי הקולנוע די מתעלמים מההגבלות האלה. סרטים יכולים להיות מוגבלים מגיל 14, 16, 18 או 16 וחמישה חודשים – אין שום סטנדרטים אחידים, וגם אין שום קווים מנחים שהצנזורה עובדת לפיהם (הדבר העקבי ביותר בהחלטות שלהם הוא שהם מזדרזים להזדעזע ולהטיל הגבלת גיל על כל דבר שמזכיר הומוסקסואליות, רחמנא ליצלן). אני לא חושב ש"מיסוד" המגבלות יהיה צעד בכיוון הנכון – אז עוד מישהו עלול לשים לב לקיומן של המיגבלות האלה.
הפעולות של הצנזורה בצינזור ממשי של סרטים הן, לפחות בשנים האחרונות, מעטות מאוד (משהו קוצץ או לא הותר להקרנה בין 'ג'נין ג'נין' ל'אנטומיה של גיהנום'?), ואני בהחלט יכול לחיות בלי לראות מישהו מכרסם טמפון. אני מסכים שהצנזורה היא גוף מיותר בתכלית, אבל יש דברים הרבה יותר גרועים שאני אצא לצעוד רחובות למענם; ומבין החלטות הצנזורה, ההגבלה של 'לנשק את ג'סיקה סטיין' לגיל 16 ומעלה מפריעה לי הרבה יותר מקטיעת הסצינות ב'אנטומיה של גיהנום'.
תלוי על איזו סוג של הגבלה מדובר
נקח לדוגמא את ה"הגבלות" ששמים על תוכניות בכבלים. הרי אי אפשר לוודא שילדים בני 8 לא רואים אלי מקביל חס וחלילה (למרות שזה גם לא הפסד גדול מצד שני), אבל אפשר להמליץ על כך ובכך לתת להורה כלי כלשהו לנסות ולפקח על הרגלי הצפיה של צאצאיו. מצד שני זה באמת לא כזה יעיל, מאחר שההורה לא תמיד בבית ואם הילד באמת רוצה הוא יכול להיחשף לכל התוכן המדובר באינטרנט למשל. בכל מקרה, זה נראה לי האיזון הכי קרוב להוגן.
אם ימסדו שיטה דומה בקולנוע, משמע יותר בנוסח של המלצה (למעט אולי מקרים חריגים ביותר) זה יהיה שיפור מהמצב הקיים.
ההגבלות בערוצי הטלוויזיה כן עוזרות
הסימונים בתוכניות הטלוויזיה השונות על הגבלת צפייה (גילאי 8, 14 ו-18) כן אפקטיביות בכבלים הדיגיטליים ובלווין.
בכמה פעולות פשוטות קובעים בממיר שתוכניות בעלי סיווג כזה או אחר ייחסמו ולא יהיה ניתן לצפות בהם ללא הכנסת הקוד. הורה אחראי ולא טכנופוב (מדובר בפעולה פשוטה, לא צריך להיות גאון גדול כדי לבצעה), יכול פשוט לקבוע שאם, נניח, יש בביתו ילדים בני 8 ו-12, אזי כל התוכניות המוגבלות מגיל 14 ומעלה – ייחסמו.
לא אמרתי שהן לא עוזרות
אבל הן לא כאלה משמעותיות. אני לא אומר שאני לא חושב שיש הרבה הורים שבאמת משתמשים באופציית הנעילה הזו, כי אני לא ממש יכול להוכיח כזה דבר, אבל ילד יכול ללכת לחבר שלו ולראות את התוכניות האלה שם. כמו עם קולנוע (וכמובן גם אינטרנט) תמיד ישנה דרך אם מישהו ממש רוצה, וזו נקודת המוצא שצריך להתחיל ממנה.
נקודת המוצא שלך היא שאם 100% זאת מטרה
שאינה אפשרית, עדיף לא לעשות כלום?
מה אתה מעדיף? ששמונים אחוזים מהדואר זבל שיגיע אליך יחסם בדרך, או ששום דבר לא יחסם?
100% לעולם אינה מטרה ריאלית.
הא?
מה שטענתי הוא בדיוק מה שאתה כתבת. אסף טען שההגבלות בכבלים ובלווין מאוד אפקטיביות, מכך נרמז שאין מקום להשוואה (הוגנת) ליישום אותן הגבלות בקולנוע. אני טוען שגם ההגבלות בלווין ובכבלים לא קרובות ל-100% ושאין בעצם כזה דבר, ולכן יש מקום להשוואה.
זה בהנחה שההורה האחראי והלא הומופוב
באמת מאמין שהגבלות הצפייה האלו לא מופרכות מהיסוד. ואילו אני הייתי אחד כזה, הייתי ועוד איך חושב שכן.
זכור לי ש'סטיוארט ליטל' שודר אי אז באחד מערוצי סינמה בכבלים תחת הגבלה של "מגיל 8 ומעלה". 'סטיוארט ליטל' הוא סרט שאסור לאחי הקטן לראות? יש מישהו מעל גיל 8 שיתעניין בסרט הזה? אני באמת ובתמים לא מסוגל להבין את ההיגיון שעומד מאחורי זה. ועד שאני לא אדע שהסרטים מצונזרים מסיבה הגיונית כלשהי, אני לא אמנע מהילד ההיפותטי שלי מלצפות בהם ולנוון את מוחו השברירי.
אוקיי, נכון, ההגבלות הנ''ל
לא מושלמות ויש בהן כמה החלטות תמוהות (חסר גם סתם דירוג כמו G של ה-MPAA, ויש גם תוכניות ללא סיווג שב-yes מסומנות ע"י סימן קריאה "!", מה שאומר בעצם "לא סיווגנו את התכנית הזו – לרוב מדובר בתוכניות בערוצים זרים עליהם אין תמיד שליטה על התוכן – ואנחנו מטילים עליכם הצופים את שיקול הדעת")
אבל, בהנחה שהסיווגים "נכונים" ומותאמים לתוכן ולא "הו, יש בסדרה זוג מתעלס! (מראים אותם מתנשקים בלבד, בלונג שוט, בחושך) סיווג 18!", יש את האופציה הטכנית לחסום ולסווג את השידורים בעזרת הממיר.
לצערי, לא תמיד מחליט מי שמחליט על ענינים חשובים כאלה, במלוא כובד הראש ולפעמים תוכניות שמיועדות גם לקהל צעיר מוגבלות משום מה, ואילו סדרות לקהל בוגר מקבלות סיווג נמוך דוקא.
עיקר כוונתי היתה שיש מענה מסוים, נכון, לא מלא ולא תמיד מדויק, לנושא הסיווגים בטלוויזיה והורה אחראי יכול למנוע מילדו, בביתו שלו, לצפות בתכנים הנ"ל.
הזכירו כאן גם את ענין ה"אז הילד ילך לחבר ויראה אצלו את התוכנית האסורה". אני לא אוהב את הדוגמאות האלו ולו רק כי אני חושב שבסך הכל, להורים יש יכולת מוגבלת והם יכולים לנסות ולמנוע מילדיהם תכנים שונים, אך הם לעולם לא יצליחו במאה אחוזים. הורים שחששו מהשפעת הטלוויזיה על ילדיהם שלחו אותם לשחק במחשב כי זה מפתח את השכל/קווארדינציה/וואטאבר, אבל בזמן שהילד היה סגור בחדרו הוא הספיק לגלוש לאתרי פורנו ולקבל הצעות מגונות מגברים בני 50 (או לפחות זה מה שקורה אם אתם קוראים את הכתבות של אריאנה מלמד).
סה"כ, יש להורים היום כלים רחבים יותר, אם כי עדיין מוגבלים, להגביל את הצפייה בטלוויזיה/גלישה באינטרנט וכד'. אבל המערכת עדיין לא מושלמת.
מה לעשות, לדעתי, צעד המנע הכי טוב זה חינוך טוב. כך ילד שנחשף למשהו שלדעת ההורה שלו אינו מתאים לו, יקבל הסבר מההורה מדוע הוא חושב שזה לא מתאים לו. יעבוד או לא – יש גבול למה שההורה יכול לעשות.
ועל זה נאמר:
לא עליך המלאכה לגמור, ולא אתה בן חורין להבטל ממנה". אמנם יש גבול למה שאתה יכול לעשות, אבל זה לא פוטר אותך.
בארה''ב
שיטת הדרוג *לא* מעוגנת בחוק בשום צורה, אלא רק כתוצאה מהתאגדות של אולפני הסרטים ואולמות הקולנוע, כך שאם סרטך לא מדורג, לא תוכל למצוא בית קולנוע שיסכים להקרינו לקטינים.
לצורך העניין זה לא ממש משנה
אם זה מעוגן בחוק או לא. התוצאה הסופית היא בגדול אותו דבר.
לא
עד כדי כך בוער לכם לראות דברים כמו תה טמפונים?
לא
אף אחד לא ממש לוקח צנזור בבתי קולנוע קשה (מניסיון) ככה שזה רק ימשוך תשומת לב אם תעשו משהו. הצינזורה היא בסה"כ נסיון די צולע לשמור על ילדי הדור שגם ככה חשופים להרבה (-מי צריך אינטרנט כשיש פירסומות של פוקס?).
אני באמת צריך להסביר שזה לא העניין?
לא ברור
מה לא עניין?
הנר? הספר? הפרסומת של פוקס?
תהיה ספציפי.
איבדתי אותך, מצטער
הזעם על הצנזורה הוא לא בגלל
שדחוף – או לא דחוף – לנו לראות תה טמפונים. דן ניסה להסביר שזה העניין העקרוני – זו לא הצנזורה שצריכה לקבוע מה נראה, אלא הצופים צריכים להחליט לבד אם בא להם לראות את הסרט או לא, ובכלל לא משנה אם יש שם טמפונים או לא.
אפשר גם לקחת דוגמה אחרת – נניח שהצנזורה היתה מחליטה להוריד מ'ספיידרמן' את כל הסצינות בהן הוא יורה קורי עכביש מתוך היד, בטענה שזה מזכיר דברים שהשתיקה יפה להם, ועל כן מעודד תקיפה מינית. מן הסתם היית מקימה קול זעקה על הדבר הזה, לא בגלל שנורא חשוב לך לראות את ספיידי יורה קורים לבנבנים ודביקים, אלא בגלל הזעזוע מהרעיון שמישהו אחר יקבע לך איזה חלקים של הסרט תראי, ואיזה לא.
הזעם על הצנזורה הוא לא בגלל
אוקי. קיבלתי.
העניין הוא שלפעמים הצנזורה לא הורסת את הסרט ומאפשרת לקהל מסויים -שרוצה לראות את כל הסרט מלבד הקטע הזה- להנות בקולנוע ולא לחקות עד לדוויד או וידאו שמשנה את חווית הצפיה לגמרה. ואם היוצרים מסכימים להתפשר כנראה שהקטע הזה באמת לא היה כזה חשוב (בניגוד לקורים של ספידי כמובן).
היוצרים הסכימו לזה?
אני מודה שלא נכנסתי ללינק, ואולי שם היה כתוב שהיוצרים הסכימו להתפשר. אבל גם אם הם הסכימו, אני עדיין חייבת לתמוה – איך הקהל שרוצה לראות את הסרט ידע שיש בו סצינות כאלה אלמלא הצנזורה עשתה מזה עניין? למה הקהל לא יכול, בהגיע הקטע הרלוונטי, לכסות את העיניים (אני מניחה שיש סרטים אחרים שלא צונזרו וגם הם מכילים קטעים שאותו קהל לא חפץ בהם)? והכי חשוב – איך הצנזורה יודעת מה הקהל רוצה לראות ומה נחשב כבר יותר מדי בשבילו?
נראה לי
שכדי שנוכל לומר שהצנזורה מיותרת ורעה או שהצינזור הנ"ל לא צודק צריך למצוא איזה מלומד שיגיד לנו בהגדרה מדויקת מהי מטרת הצנזורה.
למה שמו אותה מלכתחילה?
מה היה קורה אם לא הייתה צנזורה?
מישהו מתנדב?
נראה לי
הועדה לביקורת סרטים ומחזות (להבדיל מהצנזור הצבאי, שהוא מוסד אחר לחלוטין, לא להתבלבל) פועלת מטעם חוק שנחקק בתקופת המנדט הבריטי, שזה, לדעתי ההיסטוריונית המלומדת, לפני מה-זה המון זמן (ואם להיות ספציפיים – החוק נחקק ב-1927). רק כדי להבהיר עד כמה המועצה הזו אבסורדית ואנכרוניסטית, לחוק שמסמיך אותה לפעול קוראים "פקודת סרטי הראינוע".
מטרתה היא לסווג, לקצץ ואף לפסול סרטים למען שלום הציבור.
המעניין הוא שכיום המועצה לא אחראית על מחזות, רק על סרטים. אז מי שומר עלינו מפני תכנים לא ראויים שעשויים להופיע מעל במת התיאטרון? אף אחד! לפחות בתחום הזה החליטו שהקהל יכול לקבוע לעצמו, אולי כי הוא פחות פופולרי ולפעמים פחות נגיש.
באתר המשטרה יש סקירה על המועצה, שמלווה בסטטיסטיקות, ובקביעה תמוהה שצריך לפקח על הקולנוע כי הוא יותר נגיש לבני נוער מאשר וידאו או טלוויזיה. אורווליזם קלאסי ממש. הם כותבים שם ש"לצורך צפייה בסרט קולנוע דרושים כשלושים שקלים בלבד בעוד שצפייה באמצעי התקשורת האחרים מחייבת היערכות לוגיסטית מורכבת יותר". כנראה שהמאמר נכתב ע"י סוג המבוגרים שלא מסתדרים עם השלט של הוידאו. חוץ מזה יש שם עוד מידע למתעניינים.
http://www.police.gov.il/persumim/kitvey_et/01_184/12_184.asp
מה היה קורה אם לא הייתה צנזורה? אנרכיה מסוכנת! הציבור יכול היה להיחשף למה שבא לו, רחמנא ליצלן!
מכל המקומות, דווקא באתר של המשטרה?!?
אני מניח שלא טרחת לקרוא
כותב המאמר הוא ניצב משנה עוזי סנדורי, שבזמן כתיבת המאמר (ואולי גם כיום) היה נציג המשטרה במועצה לביקורת סרטים. המועצה מורכבת, עפ"י המאמר, מ"אנשי ציבור, אנשי אקדמיה אנשי חינוך ונציג משטרת-ישראל". אנשי קולנוע? אומנים? יוצרים? חס וחלילה. רק פקידים וטכנוקרטים, שרובם, כך זכור לי, אחרי שנות הארבעים לחייהם.
בוא נניח, בצורה היפותטית לחלוטין,
שמישהי כותבת ביקורת על איזה סרט. בוא נגיד שבזמן כתיבת הביקורת שלה, ואולי גם היום, היא היתה עורכת באתר ביקורות קולנוע. אתה מוצא היגיון בזה שהביקורת תתפרסם באתר משחקי מחשב, רק בגלל ששם היא עובדת כרגע?
במילים אחרות, לו הייתי מחפשת מאמר על המועצה לביקורת סרטים, הייתי פונה לאתרים בתחום, ולא סורקת את תת הקטגוריות של אתר משטרת ישראל, מתוך הנחה שאולי במקרה מישהו מהם היה פעם במועצה.
צ'מעי, נפלאות הן דרכי הגוג-אל
(כלומר, זה בסדר, גם אני לא העליתי על דעתי לחפש דווקא במשטרה)
היוצרים הסכימו לזה?
תגידו, הכל בסדר אצלכם? מה גורם למישהו לחשוב שהצנזורה מבקשת את רשות היוצר בטרם היא משחיתה לו את היצירה?
הממ, נשמע טעים
יש את זה בגירסה מוגזת?
אני לא רוצה להכנס לעניני פוליטיקה, אבל במדינה שבה (השלם כאן את הפטרנליזם המדיני / אי הפרדת הדת מהמדינה האהובים עליך) מרד כזה נראה לי מלחמה בתחנות רוח. זה חשוב מאוד, אבל זה לא יעבוד אם זה לא יתחיל מהבסיס.
אני לא בטוח
דוקא כאן מחאה יכולה לעבוד, בעיקר אם היא תכוון גם לכיס.
כאן לא מדובר כבר בנושא פוליטי קלאסי, שחופן בתוכו אלמנטים של אגו, כבוד ודעות קדומות. בסה"כ מדובר כאן על הצנזורה לקולנוע.
אני בטוח שעם מהלך, שתיים נכונים יהיה אפשר לשנות את רוע הגזירה, גם אם טחנות הבירוקרטיה הישראליות טוחנות נורא לאט.
אי אפשר לכוון את המחאה לכיס
אם תחרים את ההקרנה המצונזרת של הסרט, הצנזורה לא תיפגע. להפך, ראשיה יוכלו להגדיל ולומר שגם בגרסתו המצונזרת הקהל מצא את הסרט לא ראוי לצפייה. מי שכן ייפגע במקרה הזה הם המפיצים התמימים, שהצנזורה אולי מספקת להם פרסום חינם לסרט, אבל גם פוגעת בחזון האומנותי שלהם (ולפחות במקרה של הסרט הזה, הוא הובא משיקול אומנותי לא פחות, ואולי אף יותר, מאשר משיקול כלכלי).
הדרך היחידה למחות היא משפטית-פוליטית. למיטב זכרוני, לפני שנים מספר מועצת הצנזורה עברה ממשרד הפנים למשרד החינוך והתרבות. לא הייתי בונה על אוזן קשבת שם, בהתחשב בעובדה ששרת החיוך וההתערבות היא חסידה גדולה של בחישה פטרונית בכל פסיק ברמה התוכנית של מה שנתון לשליטתה (מהוצאת שירי דרוויש ה"חותרים תחת בטחון המדינה" מתוכנית לימודי הספרות, ועד מתן פרס ישראל לתומרקין, שהיא כמעט וחיבלה בו, ולצערה הרב בסופו של דבר נבלמה ע"י תקנון ועדת הפרס, שהיא טרחה לשנות מיד לאחר התקלה המצערת).
ובעיה נוספת כאן היא היעדר אינטגריטי. כשעיתונאי מודח בגלל דיעותיו, עיתונאים אחרים לא מתייצבים לצידו, ובאותה מידה אין כאן אחוות אומנים. הייתי רוצה לחשוב לפחות שכאשר יצנזרו כאן בצורה דומה סרט ישראלי, התעשייה תיעמד סוף סוף על רגליה האחוריות ותתחיל במאבק.
אה, רגע, כבר צנזרו כאן סרט ישראלי. "ג'נין ג'נין" קראו לו.
נראה לי שקצת מעליב לקרוא
לקרוא ל'ג'נין ג'נין' סרט ישראלי, אבל אני לא בטוח את מי זה יותר מעליב…
מעליב?
"ג'נין ג'נין" הוא סרט שנעשה ע"י יוצר ישראלי (ערבי ערבי, אבל ישראלי), ועל כן, עד שיחליטו שכל אדם רשאי לשייך עצמו לאיזו מדינה שבא לו על דעת עצמו, זה סרט ישראלי.
שיקולים אמנותיים עלק
אם נשים שניה בצד את הטענות המוצדקות נגד הצנזורה, יש לי חשש כבד שהשיקולים שעמדו מאחורי הבאת 'אנטומיה של גיהנום' לארץ היו מסחריים נטו, ולא סתם, אלא מסחריות על ידי יצירת פרובוקציה זולה. 'אנטומיה של גיהנום' הוא (כנראה) חרא סרט. הציון שלו בימד"ב הוא 3.7 . פחות או יותר כל הביקורות שראיתי טענו שהוא לא רק מזעזע, אלא גם משעמם ועשוי רע. מה הדחיפות הגדולה להביא אותו לארץ? חסרים סרטים טובים ומוערכים שלא מגיעים לארץ? אז זהו, שלא, אבל הסרטים האלה לא מגיעים עם מנגנון פרסום חינם בילט-אין. עד כה, הצנזורה ואתה עובדים בדיוק לפי המתוכנן: היא מזדעזעת ומקצצת, אתה מזדעדע כי היא מקצצת, ובסוף כל העניין אנשים עוד עלולים ללכת לסרט רק כדי לבדוק על מה כל הרעש (או כהפגנה נגד הצנזורה, בהקרנה המיוחדת והמחתרתית והלא מצונזרת שיערוך הסינמטק). זה קרה לי עם 'אימפרית החושים'. לא עוד. המפיצים כאן הם רחוקים, מאוד רחוקים, מלהיות תמימים.
צודק
ובכל זאת, קתרין ברייה היא במאית בעלת שם, שסרטיה הקודמים כן הוקרנו כאן בפסטיבלים השונים. וסרטיה תמיד שנויים במחלוקת, ואינם מדברים (אנדרסטייטמנט) לרוב המכריע של הקהל. במקרה של סרטי ארטסי-פארטסי כבדים במיוחד, אני חושב שהציון המשוכלל של ימד"ב לוקה בחסר ומאבד את הרלוונטיות שלו באופן טבעי.
אני מברך על כל במאי בעל שם עולמי שסרטיו מובאים ארצה. זה סימן להתקדמות תרבותית ופלורליזם.
ואחרי כל זה, אתה עדיין צודק.
למה לא אנוביס?
אבל למה עם תמונה משערי אנוביס?
כל כך אהבתי את הספר הזה וממש התלהבתי שיש יומית עליו. חשבתי לשניה שאולי מוציאים סרט. אני מוכרחה להגיד שמול ספר של טים פווארס כל שתית טמפון נראת משעממת להחריד.
צנזורה
קודם כל – צחקתי בקשר להורדות מהאינטרנט.
דבר שני – מה שהכי מפריע בצנזורה זה לאו דווק מניעה של חופש הביטוי, או משהו כזה.
העובדה היא, תסלחו לי על הביטוי, ש- SHIT HAPPPENS. דברים רעים, גועליים, לא מוסריים, ואף קשים לצפייה קורים מדי יום ושניה בעולם הזה. מה שהצנזורה עושה היא למעשה מנסה לעלים אותם וליצור מעין "עולם מושלם" שבו דברים כאלה לא מתרחשים.
אם לא יקרינו תמונות של מישהו רוצח בחורה עם גרזן זה אומר שדברים כאלה לא קורים? רק מלהקשיב לחדשות ברדיו בשעה 12:00 אני יכולה להבין שבקולנוע אפילו לא יכולים לדמיין או להמציא את הדברים שבאמת קורים במציאות (עיין ערך – 9/11).
הצנזורה היא דרך של הרחקת דימויים "מפריעים ולא נעימים" מעיני הצופה. נו באמת, אם באמת היו רוצים לעשות את זה היו צריכים להעביר את האנושות כולה למאדים. אנשים יודעים שמה שקורה על המסך הוא לא אמיתי. מה שהצנזורה צריכה להבין הוא שבמציאות זה בדרך כלל הרבה יותר גרוע…
אנשים שותים טמפונים מדי יום?
(בעוד שנה, אני אתקל ביומית הזו ולא אבין איך יצאה לי כזו כותרת תמוהה).
לא, אנשים שותים קולה כל יום.
לכן, אנשים הולכים לרופא שיניים כל חודש.
תתפלאו
אבל אם הייתם רואים "ריקי לייק" (התכנית הכי טובה בטלויזיה
) הייתם מגלים שיש אנשים ששותים את הדם שלהם או של אחרים מדי יום. זה לא טמפונים – אבל אתם חייבים להודות שזה יותר גרוע!
בעוד 12 שנה, אתה תבין את עצמך?
(ל"ת)
דומני, בכל הנימוס הראוי,
שאין לך מושג על מה את מדברת.
כל גוף תקשורת בארץ, ורובם גם בחו"ל, מפעיל המון צנזורה. בכמה עיתונים בארץ ראית תמונה של תינוקת עם חור קליע במרכז המצח?
(אחד. ולא נפוץ במיוחד. השאר צינזרו).
זה קרה.
בכמה שידורי טלוויזיה מאזורי פיגועים ראית גופה מרוטשת, מלאה בדם ומעוותת עד בלי הכר, חצי פרצוף חסר והראש מעבר לכביש?
גם זה קרה.
האם ראית את העריפה של דניאל פרל או ניק ברג בשידור מלא?
גם זה קרה.
המציאות גרועה יותר גם מהתמונות שמשדרים לכל העולם בחדשות. כי רוב בני האדם לא רוצים לראות את כל הגועל.
במסגרת מחקר מסויים יצא לי להיתקל פעם בסרט של לוחמים איסלאמיים בצ'צ'ניה עורפים את הראש לחייל רוסי מייבב.
אם את חושבת שזה מסוג הדברים שכדאי להקרין כיוון ש"אם לא יקרינו זה אומר שדברים כאלה לא קורים?"
אני ארשה לעצמי להטיל ספק בשפיות דעתך. או בהנחה שאת מבינה כמה זה גרוע.
דומני, בכל הנימוס הראוי,
שאתה צודק. ואני מתנצלת כי אני באמת מבינה עכשיו שאני לא מתמצאת בתחום.
זה ידוע שעל כל גוף תקשורתי בעולם מופעלת צנזורה (שבאה לידי ביטוי בדרך זו או אחרת). ובאמת יש דברים שלא צריך לראות על המסך. איכשהו לפעמים נראה שהקולנוע דווקא כן מעלה דברים על המסך שלא מראים כאשר הם קורים במציאות.
אתה צודק, כי אני לא רוצה לראות עריפת ראש בשידור חי בחדשות של אחה"צ. ואני כנראה מעדיפה להמשיך לחיות בקולנוע, שם הכל *נדמה* כ"הרבה פחות מציאותי".
תודה, כי הצלחת לשנות את מה שאני חושבת מקצה אחד לקצה שני.
הבנתי
כן, הבנתי את זה אחרי מה שכתבת. בגלל זה אני מצטערת ומקווה שלא פגעתי בך או במה שעשית. ונראה לי שהייתי צריכה לשמוע את זה…
מקווה שאתה נהנה באל.איי.!
בשעה טובה ומוצלחת המחשב שלי, מושרמבו, החליט לשתף פעולה עם הטכנאי שלנו וחזר לחיים. תודה לאלוהים, לעוזריו ולטכנאי. אז מהיום הנוכחות שלי באתר תורגש שוב. אוי, כמה שהתגעגעתי לרקע הכחול הדקי המוכר…טוב לשוב הביתה.
אבא שלי החזיר את האינטרנט
אתמול ומאז אני לא יכול להפסיק לגלוש בכחול הזה. מקווה שאתם שמחים כמוני, תודה…
מאוד שמחים.