 |
||
| המרוויח העיקרי משיבתם של המיוזיקלס לאופנה הוא אנדרו לויד וובר: בנוסף ל'פנטום האופרה' שייצא השנה, שלושה מחזות זמר שלו נמצאים (לפחות על פי השמועה) בשלבים שונים של הפיכה לסרטים. 'קאטס' לא ביניהם – עדיין. |
04.02.2004
|
|
יומית
המרוויח העיקרי משיבתם של המיוזיקלס
לאופנה הוא אנדרו לויד וובר: בנוסף
ל'פנטום האופרה' שייצא השנה, שלושה
מחזות זמר שלו נמצאים (לפחות על פי
השמועה) בשלבים שונים של הפיכה
לסרטים. 'קאטס' לא ביניהם – עדיין.
המרוויח העיקרי משיבתם של המיוזיקלסלאופנה הוא אנדרו לויד וובר: בנוסף
ל'פנטום האופרה' שייצא השנה, שלושה
מחזות זמר שלו נמצאים (לפחות על פי
השמועה) בשלבים שונים של הפיכה
לסרטים. 'קאטס' לא ביניהם – עדיין.
טוב? רע? מי ידע.
למרות הכל, נאמר תודה.
הגיע הזמן
אני רק מקווה שהגרסה החדשה של ישו לא תכלול אוטובוס של אגד ופיגומים בנגב.
בקשר ליוסף, יכול להיות נחמד בסך הכל זה הסיפור החביב עלי מסיפורי התנ"ך והשירים חביבים ביותר.
על פאנטום האופרה אין לי מה להגיד אלא לספור את הדקות עד הסרט (ועד שהוא יעמוד על המדף המיוחד של מחזות הזמר בארון הDVD שלי)
עדי, תזכיר לי איפה אתה גר?
לגבי ''קאטס''
אני מאוד לא רואה את המחזמר הזה כסרט (ראיתי אותו על הבמה לפני המון זמן)…
אני ממש לא רואה חתולים (לא אנשים שמתחפשים לחתולים) מקפצים להם ושרים…
חוץ מזה
לא הרבה מתחברים למחזמר הזה (כנראה בגלל שהוא העתק מדוייק של יוסף וכותונת הפסים המשגעת)
סה"כ
פנטום האופרה נראה נחמד
ישו כוכב עליון יהיה טוב (בתקווה, אני לא יכול להגיד שום דבר רע על הסרט כי צילמו אותו בערך 2 מטרים ליד הבית שלי, שכמובן עדיין לא הייתי חי, או חשבו עלי..)
ויוסף וכותונת הפסים, המחזמר מאוד נחמד (יש לי את התרגום שלו), אבל עוד פעם, יש בעיות לעשות סרט מאופרת רוק (Aאין בא בכלל מילים..)
אתה בטוח לגבי ''קאטס''?
שלא הרבה אנשים מתחברים למחזמר הזה?
אם כך, איך הוא שרד כל כך הרבה שנים על הבמות? שוחד?
אכן המון לא מתחברים למחזמר
זה שהוא שרד שנים לא קשור (גם "מי אייגון" שרדה 20 ומשהו שנה על הבמה בלונדון, אבל לא הרבה אהבו אותה)…
אני אומר, שלדעתי כסרט זה לא יצליח.. זהו
מה?
מה הקשר בין יוסף, מחזמר המבוסס בהומור על הסיפור התנ"כי ובעל סגנון משתנה (רוקנרול, שאנסון ואפילו קאנטרי) לבין קאטס שברובו מוזיקת ג'אז קאברטית מה גם שהסיפור (אם אפשר לקרוא לזה כך) שונה לגמרי ומתרחש במקום אחר לגמרי?
הדמיון היחיד בין שני מחזות הזמר שבשניהם אנשים שרים ואין דיאלוג מדובר ואת זה יש בהרבה מחזות זמר מהתקופה האחרונה.
למה שלא תגיד שאוויטה, ישו, יוסף, קאטס, פאנטום האופרה ועלובי החיים הם בדיוק אותו הדבר?
מממ...
אם ראית את קאטס ואת יוסף היית שם לב להרבה ניואנסים דומים בין שני המחזות (מממ.. הפתיחה דומה, הבדיחות דומות וכו)
ואתה אמרת בעצמך, בקאטס יש כל מיני סגנונות מוזיקה וגם ביוסף וכותונת הפסים יש…
אני רק אמרתי שהם דומים, ואי אפשר להפריד את העניין שסר אנדרו לויד וובר כתב את שניהם. נכון ששניהם מחזות שונים אבל יש המון דימיון (רוצה, אני ישעה לך השוואה…)
כמה דברים
ראיתי את קאטס ואת יוסף כמה פעמים.
המחזמר יוסף נפתח עם המספרת ואז בשיר נוסף שמבוצע ע"י יוסף שמציג אותו כבעל חלומות לאחר מכן כל השירים מקדמים את העלילה התנכית פחות או יותר.
קאטס נפתח במנגינה אינסטרומנטלית (מאפיין את רוב מחזות הזמר) ולאחר מכן כל השירים מבוצעים ע"י ה"חתולים" כשהם מדברים על עצמם ומנסים לשכנע למה כל אחד צריך להיות הנבחר, בחלק השני של המחזמר יש עימות בין חתולים טובים לרעים.
אין שום דמיון בין שני מחזות הזמר לא רעיונית ולא מוסיקלית.
אגב 20 שנים מפרידות בין שני מחזות הזמר ובהן לויד ובר כתב עם טים רייס גם את ישו וגם את אויטה (כאן יש הרבה מקום להשוואה).
כמו שאמרתי קודם, ניואנסים דומים אפשר למצוא בכל מחזמר, בדיוק כמו שנגיד שהסרטים "מרי פופינס" ו"צלילי המוזיקה" הם אותו הדבר רק בגלל שג'ולי אנדרוס מגלמת תפקיד של אומנת בשני הסרטים.
גם אני לא רואה את הדמיון
לא תוכנית ולא מוסיקלית. וובר כתב כמה וכמה מחזות זמר, וכמו לכל מלחין יש לו מן הסתם איזושהי "טביעת אצבע" סגנונית שמאפיינת אותו, אבל בזה זה מסתכם.
ההבדל בינהם הוא זה שמאפשר לי לאהוב את CATS, בעוד שאת "יוסף" אני לא כ"כ אוהבת – הוא קצת מטופש בעיני, יותר מדי פופי, ילדותי לפרקים (בהתחשב בכך שנכתב במקור כהפקה לתיכון זה לגיטימי ביותר, אבל זה לא נחמד לי) והקליפסו מעצבן אותי.
עדיף מעיבוד הפוך
של סרט למחזמר…
מישהו פה הזדעזע פעם עם המחזמר עפ"י 'מטרופוליס'?
לא?
אז אני מקנא בכם!
היי הקשיבו הם שרים!
שחקנים מדברים זה פסה. המיוזיקלס הם הדבר הטוב הבא. שוב. היפ היפ הוריי!
למרות שאני לא ממעריציו המושבעים של וובר, אלה עדיין בשורות משמחות עד מאד. חוצמזה, סחתיין על הטלפטיה: למרות שלא הייתי אתמול בעין הדג, היה לי מצב רוח מחזמרי להפליא, וטחנתי את 'עלובי החיים' כל היום בבית (לצערם/שמחתם של השכנים) ובווקמן (לצערם/שמחתם של העוברים והשבים).
קאטס הפך למחזמר בסוף
ומאז העולם רק מתדרדר.