אחד העיסוקים הכי לא בריאים לנפש הוא לקחת ללב הצלחה של אנשים שזה לא מגיע להם. אם תתעצבנו בכל פעם שבה איזה פוליטיקאי עצלן מרוויח משכורת שמנה או איזה עקיבא גולדסמן מקבל מיליונים על תסריט מחורבן, תהפכו לאנשים עצבניים מאוד, אבל הם לא יהפכו לעשירים פחות. עדיף לקבל את זה בשלוות זן, או אם חייבים, לחשוב על העונש שיצפה להם בעולם הבא (לצפות בגרסה מאד-מאד-מורחבת-ביותר של 'צופן דה וינצ'י', שאורכה אינסופי). ובכל זאת יש מקרים שבהם קשה שלא לשחרר איזו נחרת זעם קטנה. יש בעולם אלפי, אם לא מיליוני, אנשים שהיו מתים לצ'אנס אחד לביים סרט הוליוודי. רובם הגדול לא יזכה לכך לעולם. אהרון זלצר הוא אחד מברי המזל שכן עשו את זה. הוא ביים בשנה שעברה את 'Date Movie' ('מת לדייט'). לא סרט מוצלח, בלשון המעטה. בלשון פחות מעטה, יש הסכמה גורפת שזה אחד הסרטים המחורבנים ביותר של 2006. אוקיי, יכול להיות שזלצר ושותפיו לכתיבה הם אנשים נפלאים, אבל לעשות סרטים הם לא יודעים. קורה. בעולם אידיאלי, אף אחד לא היה נותן להם להתקרב שוב למצלמה. אבל בעולמנו הלא אידיאלי, מישהו נתן להם מצלמה ותקציב כדי לעשות עוד פעם בדיוק את אותו סרט. כלומר, לא בדיוק, הפעם קוראים לו 'Epic Movie'. הסרט לא הוקרן למבקרים, אבל בקרב המעטים שראו אותו בכל זאת יש הסכמה גורפת שזה בלי ספק יהיה אחד הסרטים המחורבנים של 2007. איזו הפתעה.
יהיה מי שיגיד שהאולפנים עובדים לפי הגיון כלכלי טהור: אני אולי לא אוהב את זה, אבל 'מת לדייט' הרוויח כסף (למרות שלהיט ענק הוא לא היה). אלא מה, לא צריך להיות גאון גדול כדי להבין שמי שהלך ל'מת לדייט' למרות הטריילרים המזוויעים שלו לא עשה את זה בגלל כישורי הכתיבה המבריקים של זלצר וחבריו, אלא משום שאלה האנשים שהולכים לכל סרט ששמו נגמר ב-Movie, וממש לא משנה מי עשה אותו. ומכיוון שזלצר כבר הוכיח שהוא ממש, אבל ממש גרוע בזה, לא היה עדיף לקחת הפעם לתפקיד, סתם לצורך הדוגמה, כל אדם אחר בעולם?!
אבל נחזור לשלוות הזן שלנו. בשביל הרקורד, 'Epic Movie' (שייקרא בארץ 'אוכלים סרטים' – שם הרבה יותר טוב מהשם המקורי) הוא, כמובן, עוד פארודיה בנוסח 'מת לצעוק' ואחיו, הפעם עם ציטוטים מסרטים אפיים, כמו 'שודדי הקאריביים', 'נרניה', 'אקס-מן', 'בוראט' ו'נאצ'ו ליברה'. תשאלו את יוצרי הסרט מה בדיוק אפי ב'בוראט', והם כנראה יבעטו לכם בביצים. למורת רוחם של אנשים בעלי טעם כלשהו ברחבי העולם, הסרט נמצא במקום הראשון השבוע, עם קצת פחות מ-19 מיליון דולר – כמעט בדיוק כמו 'מת לדייט' בשנה שעברה.
יש גם סרטים נוספים השבוע, אבל מכיוון שאנחנו עדיין בינואר, אל תצפו למצוא כאן חביבי מבקרים. אל המקום השני נכנס 'Smokin Aces', שנראה כמו זריקה לווריד למי שמתגעגע לגאי ריצ'י של פעם: סיפור על העולם התחתון, עם המון דמויות, עריכה היסטרית, סיפור מסובך, ועוד המון דמויות. הסיפור: מאפיונר קטן מחליט להלשין, והבוסים שלו, כצפוי, מחליטים שהוא חייב למות. הם מוציאים חוזה בשווי מיליון דולר על ראשו, מה שמושך אל בית המלון בלאס וגאס שבו הוא שוהה מגוון גדול של מחסלים מקצועיים מכל סוג, מין וצבע, וכולם רוצים להיות זה שיחסל את השפן הקטן. חלק מהפרצופים בסרט מוכרים למדי – למשל בן אפלק, אנדי גרסיה, אלישה קיז וג'רמי פיבן מ'הפמליה'. אוקיי, זה אולי לא 'אושן 11', אבל זאת התחלה. למרות שהמבקרים לא נוטפים ארס בקרבת הסרט הזה, רובם מסכימים שהסרט מסובך מדי, מתחכם מדי, טרנטינו מדי, ולא מספיק מקורי.
מאחורי 'לילה במוזיאון' שממשיך לגרוף כספים (עוד 10 מיליון לאוסף) ו'לרקוד מהלב' (שהגיע ל-50 מיליון דולר בהכנסות כוללות, וזה בוודאי הרבה יותר מכפי שמישהו בהפקה העז לקוות) נמצא סרט חדש שלישי: 'Catch and Release', קומדיה רומנטית עם ג'ניפר גארנר ('זהות בדויה') וטימותי אוליפנט, שהוא שחקן שהופיע בסדרה 'דדווד'. ג'ניפר מנסה להתמודד עם העובדה שהחבר שלה ובעלה לעתיד מת, ועם הסודות שהשאיר אחריו, כמו למשל העובדה שהיה לו חשבון בנק סודי עם המון כסף, או שהוא היה אבא לילד. קווין סמית וג'ולייט לואיס עוזרים לה להתמודד. זה לא נשמע בדיוק כמו הקומדיה הרומנטית האופיינית, אבל הטענות נגדה בהחלט אופייניות – דמויות משעממות ועלילה מופרכת.
בחצי התחתון של הטבלה, להלן החצי האיכותי, שם המשחק השבוע הוא "למי יש יותר מועמדויות לאוסקר". 'נערות החלומות' מועמד אמנם לשמונה פרסים, אבל קופח בקטגוריות הסרט הטוב ביותר, וירד ב-17%, למקום השישי; ל'המרדף לאושר' יש רק מועמדות אחת – של וויל סמית בקטגורית השחקן – והוא ירד ב-20%; 'המבוך של פאן' זכה לשש מועמדויות די מפתיעות, ובעקבות זאת הכנסותיו השבוע נשארו זהות לשבוע שעבר; ו'המלכה' המועמד לשישה פרסים כולל הסרט הטוב ביותר עלה ב-18%. מצעד המועמדים ממשיך גם מתחת לעשיריה: 'השתולים' כבר כמעט ירד מהמסכים, אבל בעקבות חמש המועמדויות שקיבל הוחזר לכ-1,500 בתי קולנוע וקפץ חזרה אל המקום ה-12; 'בבל' חזר גם הוא לעלות, ונמצא במקום ה-13; ו'מחברות הסקנדל', שעדיין לא מוקרן אצלנו (עם ג'ודי דנץ' וקייט בלאנשט, המועמדות שתיהן לאוסקר) עלה למקום ה-14. דווקא המועמד המפתיע ביותר לפרס הסרט הטוב ביותר, 'מכתבים מאיוו ג'ימה' נשאר רגוע; הפצתו הורחבה רק במעט, והוא ממשיך לעשות סכומים צנועים יחסית במקום ה-17 – כאילו מפיצי הסרט מחכים לאיזה אירוע יותר גדול מהמועמדויות לאוסקר שיקרה לו בעתיד. הם יודעים משהו שאנחנו לא יודעים?
אגב, בין כל סרטי האוסקר האלה בעשיריה השניה מתחבא 'דם ושוקולד', סרט אנשי-זאב שמזכיר בעלילתו את 'מלחמת האופל', ונכשל לחלוטין. איזה בזבוז של שם מוצלח לסרט.
מי שמחפש את האור בקצה המנהרה, קרוב לוודאי שלא ימצא אותו גם בשבוע הבא. קומדיה בשם 'Because I said So' עם דיאן קיטון ומנדי מור, וסרט האימה 'The Messengers' יהיו הסרטים החדשים היחידים שינסו לנתק כמה אנשים מהסופרבול. לפחות אפשר לקוות לכמה טריילרים שווים.
הרשימה המלאה: המספרים מייצגים את הכנסותיו של הסרט במהלך שלושת ימי סוף השבוע (שישי-ראשון) בארה"ב, במיליוני דולרים. המספרים בסוגריים מייצגים את הכנסותיו הכוללות של הסרט עד היום, במיליוני דולרים.
תה?ייה
האם קורה שמתפרסמות באתר ביקורות / דוחק"ואים לפני 1 בלילה?
אתה יודע, כל שעה היא לפני 1 בלילה.
אבל ברצינות, אנחנו אף פעם לא מפרסמים ביקורות לפני שאנחנו מאכילים את המוגוויי שלנו.
התגלה הסוד
אז משם אתם מביאים את המגיבים
ברור שלא.
שום דבר מוצלח לא יכול להיעשות לפני אחת בלילה.
ברור שלא.
2.. אבל לא נהיה קטנוניים
ברור שלא.
יש פה מחווה ל"איך פגשתי את אמא שלך" או שאני טועה?
האם הסדרה האהובה עליי הופכת לקאלט כאן בין דפי עיןהדג?
ולמה ''לילה במוזיאון'' מופיע פעמיים?
מקום 3 וגם מקום 6?
אההה – איפה פה האחריות, איפה העורך והמגיה?
נא לתקן את הדירוג בהתאם לתוצאות האמת.
כי כשעושים דברים באחת בלילה,
לפעמים תפיסת המציאות מתעוותת.
ואפשר גם לראות,
ש epic movie הרוויח רק 3 מליון דולר.
18/6.
שמתם לב
שכל האנשים שמתעשרים ללא כל סיבה הם יהודים..(להלן: גולדסמן, זלצר)
:,(
והם גם הטביעו את הטיטאניק!
ג'יימס קמרון הוא יהודי?
אגב הערות לשכנים בזמן הסרט
הייתי בהקרנת בוקר של "בבל" ויש לי תובנה: קשקשנים ופרשנים בני עשרה, יגדלו ויהפכו לפנסיונרים קשקשנים ופרשנים. בקיצור – לא קשור לגיל.
וחוץ מזה, פרשנים מעצבנים יש בכל מקום,
בקולנועים "רגילים" בקניונים ומרכזים מסחריים, בסינמטקים ואפילו במקומות ממש פלצניים כמו אופרה.
כמעט 120...
עוד מעט 120 לגוטפריד הופרץ…
http://www.geocities.com/argaman_bergman/huppertz/gottfried_huppertz.wma
http://www.geocities.com/argaman_bergman/huppertz/index.html
מעצבן איך שאנשים מוכשרים נשכחים…
לעורכים
אפשר בבקשה להוריד את הלינק הראשון מההודעה הקודמת שלי? זה גרם לאתר שלי לקרוס בגלל ההורדות…
צופן דה וינצ'י- הגרסא המורחבת זה פויה.
כי הגרסה הרגילה היא כה מעולה
לא מעולה,
אבל טובה מספיק לדעתי.
הגרסא המורחבת גורעת.
מחברות הסקנדל
ראיתי את הטריילר שלו כשפורסמו הסרטים המועמדים לאוסקר ואני פשוט חייבת לומר שזה נראה סרט מתח נהדר, עם שתי שחקניות נפלאות: ג'ודי דנץ וקייט בלאנשט שנאמר עליה בעבר שהיא יכולה לשחק כל דבר בצורה עמוקה, אפילו קולרבי (או שמא היה זה כרוב ניצנים) ועם זה אני חייבת להסכים.
והלוואי, הלוואי, הלוואי, הלוואי… שהוא יגיע ויוקרן בארצנו הקטנטונת.
ורק עוד הלוואי קטן, שלא יקרה "המבוך של פאן 2" והסרט יירכש על ידי קולנוע "לב", כי אני באמת לא רוצה שהסרט יוקרן רק בתל אביב ויגיע לארץ בעוד 8 חודשים…
מאוחר מדי
כמו שרד דיווח אתמול. אבל אפשר להירגע עם החשש על שמונת חודשי ציפייה. לפי סינמסקופ, צריך לחכות רק חודשיים:
http://cinemascope.co.il/
ברוקולי מאודה
כתבה מספר 3669
רק אני חושב שהחדשה המרעישה בדוחק''ו היא
סרט חדש לקווין סמית?
הוא לא ביים את הסרט,
הוא רק משחק שם.
סרט שבו קווין סמית גם נראה וגם מדבר?
בררר… רק המחשבה עושה לי צמרמורת. מטריד.
זה שהוא לא ביים את הסרט
זה פרט שולי. אם יברא יצור חדש ויגידו לך שאלוהים תכנן בו רק את הגפיים התחתונות, תגיד שזה לא נחשב? קווין סמית זה קווין סמית.
מת לדייט
בדרך כלל אני נהנה מהתגובות של הכותב אבל יש לי בעייה אם הזללזול בקומדיות נכון שמת לדייט הוא לא סרט אוסקר או סרט הכי איכותי בעולם אבל מת לדייט הוא סרט מצחיק ובטירוף ביום שראיתי את הסרט כל כך נהנתי שהעברתי לשאר המשפחה שנהנו מכל רגע כך שלא צריך לזלזל אני לא בטוח שהכותב גם צפה בסרט מפני שאם היה צופה היה היה מבין את הקסם בסרט לא אם אמירה משמעותית אבל אם קסם וצחוק מתגלגל.
זה סרט מאוד עצוב. לא סתם יש ממחטות נייר בפוסטר שלו. כמעט בכיתי אחרי שראיתי את הטריילר.
מת לדייט
הרשה לי לספר לך, חוויה אישית שלי…
לפני כשנה, יצאנו מספר חברים וחברות לצפות ב"מת לדייט", שידידה שלי תיארה כ"סרט ממש מצחיק".
אני ידוע בקרב חבריי כבעל חוש הומור פרוע, שצוחק בערך מכל דבר. בזמן שצפיתי ב"מת לדייט" הבנתי כמה דברים:
1) הידידה הזאת לעולם לא תבחר איזה סרט נראה בעתיד.
2) סרט גרוע יכול להרוס אווירה לערב שלם.
3) אנשים שאני שונא נהנים מסרטים שאני שונא.
4) הייתי מעדיף לעבור טיפול שורש ללא הרדמה, מאשר לצפות בזוועה הזאת שוב.
בזמן שישבתי בקולנוע הרגשתי כמו הילד שצועק "המלך הוא עירום". באולם הייתה נטייה להישפך מצחוק בכל קטע סלאפסטיק אידיוטי ואווילי, ורק אני וחבר שלי שישב לידי לא הבנו אם אנחנו צופים באותו סרט כמו השאר.
אה, אם הומור חרא ממש עושה לך את זה, עזוב את בוראט, לך תראה מת לדייט, תהיה בטוח שלא תצא מאוכזב.
וכמה מילים לסיום: זוועה, גרוע, איום, פאתטי, חרא, עינוי, סאדיזם, טינופת, צחנה, נפולת.
ללא ספק הסרט הגרוע ביותר שראיתי. לא רק בקולנוע.
ואם אתם הולכים ל"אפיק מובי", שלא תגידו שלא אמרתי לכם שזה יהיה אותו דבר.
תהנו =]
מת לדייט
*הבהרה, הכוונה ב"הומור חרא", היא ל-"הומור קקי-פיפי"..
ראוי לציין שבוראט הוא אחד הסרטים שהכי נהניתי בהם.
הייתי מעדיף לראות את גירסת הבמאי ל"שואה קניבלית" מאשר לצפות שוב ב"מת לדייט".
''אוכלים סרטים''
מי אמר שאין הבלחות גאונות ספונטניות בקרב מתרגמי הסרטים ?
''אוכלים סרטים''
בטח ההמשך יקרא:
"בלי מלח: אוכלים סרטים II"
אבל אם סרט כזה יצא, אני אתאבד לפני שאספיק בכלל לדעת את התרגום.
אל תהייה שלילי...
אני לא חושב שמישהו יתקרב לקקי היבש הזה…
אתם אופטימים מדי
סרט ההמשך יקרא בוודאי "חיים בסרט", במקרה הטוב.
תשובה לאבשלום
יכול להיות שקצת הגזמתי בתיאור הסרט יחד אם זאת הסרט זה שהסרט מצחיק זאת עובדה שאפילו אתה מודע לה לפי התאור שלך לקהל באולם כך שחבל להתנשא.
חוץ מזה גם בוראט סרט נהדר.
אמנם מת לדייט הוא סרט מטומטם,
אבל עיקר הכעס פה זה שהוא מפנה את צחוק הקקי-פיפי האידיוטי שלו לסרטים (שר"ה הקדוש לדוגמא) שאין באמת סיבה לצחוק עליהם.
במלחמת העולמות, שהוא הסרט הכי מותקף ב"מת לצעוק 4" (לא סרט חכם מי יודע מה – אבל בכל זאת) – יש הרבה מאד קטעים אבסורדיים כל כך שפשוט דורשים שיעשו עליהם פארודיה. (וזה למרות שהוא סרט מצוין לדעתי.) ככה גם חניבעל, המלאכיות של צ'רלי והצלצול.
אבל "מת לדייט" סתם עושה גרסת קקי-פיפי לפוקרס ולבריג'ט, ובדרך מתחיל עם סרטים טובים ללא סיבה. (גנדלף וגולום בשר"ה לא עשו שום דבר אבסורדי שיגרום לי לצחוק מהצגתם בצורה דבילית. ספילברג ב"מלחמת העולמות" – עשה את זה הרבה.)
גם זה לא העניין.
זה לא שאסור לצחוק על סרטים טובים. אני יכול להנות מאוד מסרט ('שר הטבעות', למשל) ועדיין להנות מאוד גם מפארודיות עליו. הבעיה היא שהסרטים האלה – וזה התחיל כבר עם ה'מת לצעוק'ים, ועל פי הביקורות גם 'מת לדייט', שלא ראיתי – הפסיקו מזמן להיות פארודיות. הם מחקים סרטים מפורסמים מהחודשים האחרונים, ו – זהו. אין שם שום הגחכה של הסרט, רק חיקוי שלו+מכות לביצים. אז יש שם מישהו שנראה כמו ג'ק ספארו – מה מצחיק בזה? 'אוכלים סרטים' מוכיח שלאנשים שעשו אותו אין שום מושג מה זו פארודיה בכך שהוא מנסה לצחוק על דברים שכבר צחקו טוב מאוד על עצמם, כמו 'נחשים על מטוס', או 'בוראט'. ברצינות, איך בדיוק אפשר לעשות פארודיה על 'בוראט'? קשה מאוד להפוך אותו ליותר קיצוני, גס ומגוחך משהו היה ממילא, בעיקר כש'בוראט' היה מדורג R ו'אוכלים סרטים' הוא PG-13.
תראו קסם
מצאתי ביקורת בעברית על "אוכלים סרטים" (או "סרט אפי", או "איפה אפי". איך שלא יחליטו לקרוא לזה):
כתבה מספר 3272
ויש לינק נוסף – הפעם קידום עצמי:
כתבה מספר 3272
לא יודע מאיפה זה אבל זה חביב מאד ופארודיה על שר הטבעות:
http://www.youtube.com/watch?v=7U2XjfmrSFY
זה מה-MTV Movie Awards מ-2001
אתה יכול
אבל רק כל עוד זה עיניני ולא סתם גסויות/השמצות…
הו הילה, היא גדולה!
אלן פאיס, לשעבר אייקון שעשה "ביפ ביפ ביפ ביפ ביפ", כבר גדולה. לרגל יציאת סרט קצר בכיכובה, 'Bed And Breakfast', היא התראיינה: http://macenstein.com/default/archives/509
של ה
היום הייתה סידרה בערוץ הקולנוע הישראלי של יס עם גורי אלפי, לא זוכר בדיוק את שמה. עברתי לרגע ליד הטלויזיה ושמתי לב שבאחת הסצינות הם השתמשו במוסיקה מקיל ביל 2. מדובר בקטע בו אומה ת'ורמן מחליטה להשתחרר מהכבלים מתחת לאדמה ויוצאת מהקבר. סוף. מישהו יודע איך נקרא הקטע שמלווה את הסצינה בפסקול? זה מסוג הקטעים שיש במערבונים ברגעי הדרמה (אולי משם הוא נלקח?) עם חצוצרות וכלי נשיפה.
מישהו יכול לעזור לי?
כנ''ל
מזמן חיפשתי את המנגינה הזאתי. מצאתי המון דומות, אבל לא את הפסקול הנפלא כשהכלה הולכת לאורך השקיעה, מכוסה כולה באדמה.
אם להודות באמת, אחת הסצינות החזקות ביותר שראיתי בחיי.
בסופו של דבר בדקתי את כל הפסקול של קיל ביל
זה נקרא ennio morricone – l'arena. אותו מלחין שכתב את המוסיקה לטוב הרע והמכוער.
ויקבל השנה אוסקר למפעל חיים
ובניגוד למה שרבים משום מה חושבים
מוריקונה לא כתב את הקטע הזה (או כל קטע אחר שלו שמופיע ב"קיל ביל") במיוחד בשביל טרנטינו. הקטע הזה לקוח מסרט איטלקי בשם Il Mercenario ("שכיר חרב"?) מ-1968.
http://www.imdb.com/title/tt0378194/soundtrack
באופן אישי, אני מוצא את הרעיון של מיחזור מוסיקה מסרטים אחרים קצת בזוי. או בואו נאמר – סר טעם. מוסיקה לקולנוע, בניגוד למוסיקה שנכתבה למטרות אחרות, היא בעייתית למיחזור ביצירות עצמאיות רציניות מאחת משתי סיבות:
• או שהמוסיקה המקורית נושאת איתה מטען רב מידי (דמיינו לכם שימוש בתימה של "הסנדק" שאינו מיועד למטרות פארודיות – זו הסחת דעת גדולה מידי)
• או שהמוסיקה המקורית כתובה באופן ספציפי לרגע ספציפי בסרט ספציפי. מאחר והטבע של מוסיקה לקולנוע כולל אינספור תגובות לדברים רגעיים שמתרחשים על המסך (Cues), היא לעולם לא תתאים באמת באופן מושלם למשהו אחר. מקסימום יהיו כמה רגעים שיפלו נכון, לצד הרבה אחרים שיפלו באופן שרירותי. לטעמי, זה לא מקצועי, לא רציני ועושה עוול לאמנות הפסקול.
ועדיין, ברור שאפשר להשתמש בזה, אבל יש בכך משהו עלוב: זה כמו לשאול דיאלוג מסרט אחר מאחר והוא כבר מבטא טוב יותר את מה שהבמאי רוצה לבטא. אלא שאם זה המצב, למה לעשות סרט מלכתחילה? כפי שאף אחד לא היה מצטט סצינה שלמה ממקור אחר, אלא מקסימום קורץ לה במשפט בודד, בקומפוזיציה מזוהה או בתימה קצרצרה, כך זה לא לעניין, לדעתי, לקחת מנגינות שלמות מסרטים אחרים. זה מעיד על אוזלת יד מסויימת.
הדבר נכון פי כמה במקרה של טרנטינו – הוא מצטט לשם הציטוט. ב"12 קופים" יש קטע שלם מהפסקול של "ורטיגו" שמלווה את אחת הסצינות. אלא ששם, הסצינה מתרחשת בלובי של בית קולנוע שמקרין את "ורטיגו", כך שיש לכך הצדקה, מה גם שלפחות מבחינה תימטית יש הרבה קשר בין "ורטיגו" ובין "12 קופים". ב"קיל ביל", ניתן להניח שלפחות הציטוט של "שכיר חרב" עוד מוצדק איכשהו, רק על סמך השם. אלא שבסרט יש לא פחות מ-12 קטעים של מוריקונה. זו כבר סתם עצלנות הגובלת בחוצפה. אני מתקשה לראות את הקשר בין "בעבור חופן דולרים" ובין "קיל ביל".
בהערת אגב אני אעיר שבמהלך עריכה של סרט נהוג להשתמש בפסקול זמני כדי להרגיש את הסצינה העתידית, וכדי לתת לכותב או עורך הפסקול כיוון. כבר קרה בעבר שבמאים החליטו לגנוז את הרעיון של פסקול מקורי ובחרו ללכת עם הפסקול הזמני שהם הרכיבו בחדר העריכה (המקרה המפורסם ביותר הוא "2001" של קיובריק, ולפחות במקרה שלו הוא השתמש ביצירות קלאסיות ומודרניות, ולא בפסקולים). לי נדמה שטרנטינו התאהב במעמדו כפסקולן קאלט, והתעצל להחליף את הפסקול הזמני.
ואולי ראוי לחדד
הקשר בין "12 קופים" ל-"ורטיגו" מודגש במיוחד באותה סצינה. לכן השימוש באותה המוזיקה מספק כאן ציטוט רלבנטי מאין כמוהו.
כן, אבל, אתה יודע, זה טרנטינו
האיש שסיחרור ציטטות באוויר הוא אחד הבסיסים המרכזיים לקריירה שלו (השני הוא כישרון מטורף). אני אופתע מאוד לגלות מוזיקה מקורית בסרט של טרנטינו.
זה קרה - כמדומני שלראשונה - ב'להרוג את ביל 2'.
לפי מה שהם מספרים, רוברט רודריגז הציע לטרנטינו שהוא יחבר לו פסקול בחינם, אז הוא הסכים.
סליחה, לא לראשונה.
גם בראשון היתה מוזיקה מקורית.
אגב, 12 הקופים
מישהו יודע מה שמו של קטע האקורדיון המצמרר שמנוגן בסיום ובמהלך הסרט?
לא אקורדיאון, אלא בנדוניאון
זוהי תימה מהיצירה Suite Punta del Este של המלחין ונגן הבנדוניאון המופלא אסטור פיאצולה.
http://en.wikipedia.org/wiki/%C3%81stor_Piazzolla
לא אקורדיאון, אלא בנדוניאון
אני אוהב כשסרטים מציגים לי יצירות מוסיקליות שאחרת לא הייתי יודע עליהן.
בהמשך הדיון לעיל, לדעתי זה הרבה יותר טוב ממחזור מוחלט של מוסיקה…
לא מסכים לחלוטין
טרניטינו טען באיזשהו ראיון איתו שלפני שהוא כותב תסריט הוא בוחר פסקול. זה לא נשמע לי מופרך בכלל. אני רואה בפסקול לסרט את אחד המרכיבים היותר חשובים בסרט (יותר מצילום ולפעמים יותר מדיאלוגים). אני זוכר סצינות מסרטים לא על פי המשחק או הדיאלוגים אלא לרוב על פי המוסיקה ולפעמים הצילום.
באמת עניין אותי אם טרניטינו לקח את המוסיקה הזאת מסרט אחר או שהיא נכתבה במיוחד עבור 'קיל ביל'. אבל זה לא משנה לי באמת. לדעתי, המנגינה השתלבה בצורה חלקה בתור הסצינה והעניקה לה עומק ורגש. לדעתי זה כל היופי בסצינה הזאת. הרי קיל ביל ממש לא שייך לז'אנר המערבונים. אם הייתי שומע את המוסיקה הזאת במערבון (אליו היא נועדה במקור) כנראה שהייתי מתרשם ממנה פחות מכיוון שהייתי מצפה לה בסוג כזה של סרט. ודווקא זה הופך בעיניי את הסצינה בה הכלה יוצאת מהאדמה לכזאת מרגשת. וזה חלק ממה שנתן לטרנטינו שם של במאי כל כך מוערך (חוץ מדיאלוגים מצויינים וקפיצות במזמן חדשניות).
אותו הדבר גם עם בטהובן ב"תפוז המכני" ואודיסאה שהזכרת.
בקשר לטענה שלך, לפעמים אני שומע מוסיקה מסרט (יש לי אוסף של פסקולים בבית) והתמונה שעולה לי בראש שונה לחלוטין מזאת שבסרט. האם זה אומר שאם אי פעם אני אחליט לביים את הסצינה שחשבתי עליה תוך שימוש בפסקול זה יחשב למיחזור? מוסיקה כמו כל דבר יכולה להביא להשראה ולדעתי אפשר לחבר תמונה למוסיקה בדיוק כמו שאפשר לחבר מוסיקה לתמונה. קח את כל השימושים שעשו לדוגמא ב"מרכבות האש". כל אחת מהן לגיטימית בעיניי (גם הגרועות). אותו הדבר עם דיאלוגים, למרות שכאן הדוגמא יותר בעייתית, עדיין אפשר למחזר בלי שזה יקרא מיחזור.
שירות לציבור
מחר בעשר ורבע בבוקר ישודר שוב (הרגע נגמר) ביס 2 אחד מסרטי הסבנטיז המצחיקים ביותר שנוצרו – אוכפים לוהטים.
שלא תגידו שלא ידעתם..
(לילי וון שטופ שולתת!1)
ואאל''ט זה סבב אחרון שלו
הסרט הזה מצחיק אותי פחות מפעם, אבל עדיין שווה צפייה
אני אוהב במיוחד את הכומר. ואת זה שלכולם שם קוראים ג'ונסון.
זו גם הזדמנות לוודא שהחשדות שלי נכונים: מהגרסה שמוקרנת ב'יס' הורידו כמה דקות, נכון? כי אני זוכר בבירור שבגרסה המוקלטת, שראיתי הרבה פעמים בילדותי, היו כמה קטעים בסגנון סרטים מצוירים, כשבארט נלחם במונגו ועושה לו טריקים. ובגרסה שמראים עכשיו, אין אותם.
אני לא ממש יודע על מה מדובר,
אבל ימד"ב מאשר שיש לסרט כל מיני גירסאות טלויזיוניות שבהן הורדו סצינות כאלה ואחרות:
http://www.imdb.com/title/tt0071230/alternateversions
כן, זה העניין. תודה.
שכחתי שאפשר פשוט להסתכל בימד"ב ("הגואל").
הסרט הזה מצחיק אותי פחות מפעם, אבל עדיין שווה צפייה
השאירו את אחד מהקטעים האלו: () כשמונגו פותח את קופסת הממתקים, הקופסה מתפוצצת ובארט יוצא לצלילי המנגינה המוכרת מהלוניטונס, בליווי תנועות מתאימות (סוף )
אני, דרך אגב, אוהבת במיוחד את זה ש(עוד ממש קטנטן) האינדיאנים מדברים יידיש.
פוסט-סקריפטום
קבלתי במייל קישור לאתר ישראלי בשם PostScriptum שמאפשר ליוצרים חובבים ומקצועניים להעלות עבודות בתחומים שונים של קולנוע (תסריט, סרט קצר, איפור וכו'). נראה כמו סוג של במה חדשה לקולנוענים. מישהו יודע משהו על האתר, למשל עד כמה הוא אמין?
http://www.postscriptum.co.il/default.aspx
פוסט-סקריפטום
אתר נראה בסדר.
וגם אמין לדעתי.
הבנתי שהוא נפתח לא מזמן.
מה הכוונה אמין?
שומר על זכויות יוצרים וכו'?
בעיקר שמירה על זכויות יוצרים
גם עניינים כמו המנעות ממסירת פרטים אישיים לגופים מסחריים שונים, עזרה להתקבל לקורסים, או סף צנזורה בתוכן שנשלח להם (למשל, האם ימנעו פרסום תמונה של איפור גוף, אם היא מכילה עירום?).
זה כנראה אתר מאוד חדש ונראה לי שמסתובבים בעין כמה אנשים שהקישור יכול לעניין אותם.
בעיקר שמירה על זכויות יוצרים
האתר שומר על זכויות יוצרים.
כל התוכן באתר עובר דרך המודרטורים.
לפי דעתי כל תמונה שהיא אומנותית תתקבל שם בברכה.
עירום יכול להיות גם אומנותי:)
מצטער להעיר את הדוחק''ו מהמתים....
אבל אני פשוט חייב לציין שזה אחד הדוח"קו היותר מבדרים שקראתי בחיי (מעניין איך דילגתי עליו כשהוא עוד התפרסם)….
סתם, הערת שוליים :)