במקור: Scary Movie 4
במאי: דייויד צוקר
תסריט: קרייג מזין, ג'ים אברהמס
שחקנים: אנה פאריס, קרייג ביירקו, רג'ינה הול, לזלי נילסן
הנה בעיה: מה אפשר לכתוב על סדרת 'מת לצעוק' שלא נאמר כבר? וביתר פירוט, מה אפשר לכתוב על 'מת לצעוק 4', שלא נאמר כבר בביקורת על 'מת לצעוק 3'?
לפעמים נדמה לי שהסדרה הזו ממשיכה מכוח האינרציה – כי ליצור את הסרטים האלה זה קל מאוד, וזה עדיין מצחיק כמה ילדים, אז למה לא ללכת על זה. אבל זה כל העניין: זה קל מדי. לגרום לילדים לגחך זאת לא חכמה גדולה. ילדים גם מגחכים כשהם רואים חזה נשי. אז מה, זה אומר שגרמניות חשופות שדיים זה דבר מצחיק?
כמו בכל סרטי 'מת לצעוק' המטרה היא לצחוק על סרטים רווחיים או מוערכים, ולא סתם לצחוק – להראות להם מה זה. הפעם נטפלו דייויד צוקר וצוות התסריטאים לעלילה של 'הטינה', וזו מתחלפת במהירות ב'מלחמת העולמות': סינדי קמפבל (אנה פאריס) מגיעה לעיר הגדולה כדי לטפל בקשישה שבביתה השתכנה רוח, ומוצאת עצמה גרה בשכנות לטום ראיין (קרייג ביירקו), פועל נמל שבדיוק קיבל את שני ילדיו לסוף השבוע. פלישה של חייזרים גורמת להם להימלט הרחק אל ההרים. שם מתרחשות איכשהו סצינות נוספות, מודבקות בגסות לסרט, מתוך 'המסור' 1 ו-2, 'הר ברוקבק', 'מיליון דולר בייבי' ו'הכפר'. ואז מייקל ג'קסון בא, ואז מייקל ג'קסון הולך.
הצרה היא שהסרט לא מפנה את מאמציו למקומות הנכונים. ניכר שבחיקוי החיצוניות של הסרטים-הקורבנות הושקעה המון תשומת לב: הילדה תואמת-דקוטה-פנינג לובשת את אותו מעיל צבאי ורוד שלבשה דקוטה המקורית ב'מלחמת העולמות', והאפקטים של החייזרים ש"מעלימים" אנשים נראים דומים להפליא למקור. אבל ברגע שזה מגיע לתוכן, הסרט לא מנסה להתאמץ. לתוך הסצינות המוכרות הוא דוחף בדיחות באקראי, כשהוא משתמש בכל התרגילים הכי קלים שאמורים לגרום לאנשים לצחוק. את כל אחד מהסרטים ש"ירדו" עליהם אפשר היה להחליף באחד אחר, והבדיחות היו נשארות אותן בדיחות.
למשל, הצוות לא התאפק ודחף לסרט את בדיחת המייקל ג'קסון ההכרחית. הלווו, מישהו לא שם לב שמייקל ג'קסון רלוונטי כמו השלג דאשתקד? גם בתחום ההומור נטול ההקשרים האקטואליים נעשה שימוש בעיקר בבדיחות שכבר העלו אבק. זה מתחיל בטריק הכה מוכר בו דמות כלשהי מדברת על נושא אחד, למשל חיפוש עבודה, וברקע מתרחש משהו שמעניק משמעות שונה לטקסט. "נורא קשה לי", תאמר הדמות: "אני מנסה להתרומם ממצבי הנרפה, להזדקף, וזה כל כך כואב". בינתיים, מאחוריה, מישהו נאבק בזיקפה איומה. כך גם כל הבדיחות בהן טום "קרוז" ראיין מספר כמה הוא דואג לבת שלו ואיך הוא ישמור עליה מפני כל מוראות העולם. אתם יכולים לנחש לבד מה קורה ברקע. ואיך כל זה קשור ל'מלחמת העולמות' או ל'הטינה'? זה לא.
הכותבים של 'מת לצעוק 4' גם אוהבים מאד פלוצים. כל כך אוהבים, שנדמה שהדבר היחיד שהם יכולים לחשוב עליו כשהם רואים סרט, זה איזו דמות צריכה להפליץ ומתי. ועוד יותר מאשר בפלוצים, יוצרי הסרט הוגים בסוגיה מי צריך לחטוף מכות, מי יספוג חבטות ומי יישלח לקורס מזורז בחבלות. התשובה: כולם, והרבה. עקרונית, אין עם זה בעיה. אולי זה לא ההומור הכי מתוחכם שיש, אבל כשהוא מגובה בביצוע טוב, זה יכול להיות מצחיק לאללה. אבל ב'מת לצעוק 4' אלה חבטות לשם חבטות: אופס, אני מנסה להרים מישהי והראש שלה כל הזמן נחבט במדף-דף-דף; אוי, תראו איך הילדה הזו מתחשמלת וסופגת עשר מכות-כות-כות. שוב ושוב ושוב הפגיעות חוזרות על עצמן באותה צורה בדיוק. זה לא מפתיע (והומור מוצלח צריך להפתיע), זה לא מצחיק וזה חסר פואנטה לגמרי. בקיצור, נדוש, נגרר, נמאס.
אפילו כשחומר הגלם של הסרט הוא כזה שעצם איזכורו גורם לאנשים לצחוק – למשל, סצינת טום קרוז, אופרה והספה – ידיהם הגסות של התסריטאים לא מתבלבלות, ובמקום לתת לסיטואציה לדבר בעד עצמה הם הופכים אותה לעוד בדיחה אלימה בשורה. כאילו זה לא יהיה מצחיק אלא אם כן קרוז ישבור למנחה את האצבעות ויכסח לה את הפרצוף. אז לא, זה לא מצחיק. או לפחות, זה לא מצחיק אותי.
אגב, נדמה שזה גם לא מצחיק את השחקנים. לא תמצאו פה הופעה מלאת תשוקה ולהט, ניסיון לשכנע, או מה שלא עושים בסרטים. כל השחקנים, ללא יוצא מהכלל, עומדים במקום וממלמלים את השורות שלהם בסתמיות מוחלטת. פה ושם מתפלקת למישהו מהם טיפת אינטונציה, אבל זה באמת המקסימום.
בדיוק כמו הסרט, כך גם הדעה שלי צפויה. קקי של סרט. רק מה, אני לא אומרת את זה כי אני נגד בדיחות מהסוג הזה. אני אומרת את זה כי עצוב לי שיוצרי הסרט לא טרחו לנסות לרענן את ההומור שלהם. גם הומור נמוך אפשר לעשות בצורה מקורית ומצחיקה, ו'מת לצעוק 4' היה מת להצליח בזה.
אהרו''כ
והתואמת דקוטה פנינג משחקת ב"4400" נדמה לי.
הסרט הכי גרוע שאי פעם ראיתי
OK, יש תחרות עם "על קרקע בוערת", אבל אם מישהו הולך לראות את זה והוא יודע לספור שיספור בבקשה כמה פעמים אנשים מקבלים בסרט מכות מחפצים שונים וזה אמור להצחיק. לדעתי לפחות 30 פעם.
הקשר בין הסצנות כל כך מאולץ, שילמדו מסיינפלד משהו.
בקיצר – סרט קקי. מססכים עם כל מילה
''על קרקע בוערת'' הוא גם הסרט הגרוע ביותר ברשימה שלי!
ומה שבאמת מדהים זה שיש כל כך מעט מאיתנו…
בכל מקרה, אמנם לא ראיתי את הסרט, אבל אני חייבת למחות – מייקל ג'קסון ואימה הוא שילוב רלוונטי להפליא בעיני, וכנראה יוותר כזה כל עוד יוותר בי שמץ של זיכרון. הזיכרון האחרון שידלוף ממוחי דמוי-המסננת יהיה, ככל הנראה, של תחושת האימה שמעורר בי מייקל ג'קסון.
ובכל זאת
הסצנה בגן הילדים נראית לי אמיצה, כל הכבוד
זאת אחת הסצינות הטובות בסרט,
(וכמובן, ספוילרה בטריילר) ומה שמעניין זה שהיא גם אחת היחידות שהיא לא חיקוי של אף סרט. אולי צוקר ושות פשוט צריכים להפסיק לעשות יעני-פארודיות ובמקום זה להתרכז בלעשות סרטים מצחיקים?
לא!
בפעם האחרונה שצוקר עצמו ניסה לעשות סרט מצחיק, זה נגמר ב"הבת של הבוס שלי".
לא יודע מה איתך, אני אפילו לא חייכתי בו ופשוט העברתי ערוץ לאחר שלא נראתה תקווה לסרט.
אני המשכתי שם עד הסוף המר
ובכיתי. זכה במקום של כבוד ברשימת הסרטים הגרועים ביותר שראיתי.
אוף.
בנסיבות משונות יצא שצפיתי בסרט הזה. רציתי לראות את "ונדטה", ומשום מה שעת ההקרנה שלו שפורסמה באתר "סרט" לא הייתה נכונה.
כך שאפשרויות הבחירה שלי לאחר שכבר התלבשתי והגעתי לקולנוע, נעו בין הסרט הנדון, לבין "יש לה ביצים", או "רוקדים" עם אנטוניו בנדרס.
משום מה חשבתי שבנתונים אלו, אולי מת לצעוק 4 לא יהיה כזה גרוע.
אומנם לשם ההגינות לא ראיתי את הסרטים האחרים, אך באמת לא נראה לי שאפשר להיות יותר גרוע מהסרט הזה.
נראה לי שאלו היו 35 השקלים המבוזבזים ביותר בחיי.
הערה וקצת השוואות
נראה לי שבאורח יוצא דופן היית יכולה, לונג, לכתוב את הביקורת בלי לראות בכלל את הסרט. את הבדיחות הללו הרי ראינו לא רק ב-"מת לצעוק" אלא בכל פרודיה בערך שהיתה בשנים האחרונות.
מתישהו פרודיות עברו מ-"לספר סיפור מצחיק ובדרך לרמוז לז'אנרים/סרטים ספציפיים" ל-"אוסף של קטעים מודבקים מכל מני סרטים". ב-"טיסה נעימה" ואפילו ב-"Space Balls" לא רק שהיתה עלילה, לא רק שהיו בדיחות שלא מתבססות על כך שהצופה מכיר את הז'אנר עליו צוחקים (והן לא בדיחות קקי/פיפי), אלא גם ההתיחסויות הפארודיות עצמן היו עדינות ונגעו לז'אנרים יותר מלסצינות ממש בסרטים (אני יודע שב-Space Balls יש הרבה התיחסויות לסצינות ספציפיות ב-"מלחמת הכוכבים", אבל גם הן לא השתלטו על כל הסרט). מי יגאל את ז'אנר הפרודיה מהמצב אליו הוא הגיע?
שאלה אחרונה – היתה בסרט הזה עוד פארודיה על סצינת "טריניטי קופצת, התמונה קופאת ומסתובבת ואז היא בועטת"? כי אם כן אני חושב שהגענו לאלף עגול…
זה נכון
יש במדור הלינקים לינק לביקורת של ארמדילו על 'מת לצעוק 3' (הראויה לציון היסטורי בתור הביקורת הראשונה שארמדילו פרסם באתר). חוץ מתיאור העלילה, פחות או יותר כל מילה בביקורת היא נכונה גם לגבי הסרט הרביעי. לפחות הם עקביים.
אני רוצה רק לציין שבשני הסרטים היו כמה בדיחות שכן היו מצחיקות. מעט. לא מצדיקות את מחיר הכרטיס. אבל היו.
למרבה המזל לא היתה בדיחת טריניטי.
אולי – שלא כמו במקרה מייקל ג'קסון – הם הפנימו שטריניטי כבר לא כזו שוס.
גם אותי מעציב שפארודיות זה כבר לא מה שהיה פעם. אני מעדיפה את ההומור שלי מתוחכם, שנון, כזה שצריך לחשוב טיפה בשביל להבין. תוך כדי כתיבה ניסיתי להזכר בסרטים אחרים שמתבססים על הומור מכות (בעצם, זה מוזכר בחטף גם בביקורת). אולי אני לא זוכרת מספיק, אבל קיבלתי את הרושם שפעם אפילו בדיחות מכות הכילו איזשהו ערך מוסף. למשל, סצינת ארוחת הצהריים האוטומטית ב'זמנים מודרניים' – הרי בתכל'ס זו סצינת מכות קלאסית. אבל יש בה כל כך הרבה יותר מהמכות הסתמיות של 'מת לצעוק'. יש בה מסר.
'מת לצעוק 4' עורר בי את הרושם של חבורת ילדים – מאלה שצוחקים עדיין משדיים חשופים – שעושים הצגת בית ספר עם בדיחות שמצחיקות רק אותם, וכל הילדים האחרים בשכבה מוחאים להם כפיים כי הם מה זה נועזים ואמיצים. אז אוקיי, אני מוכנה לקבל את זה שילדים צוחקים מזה – אבל אפילו בהצגות בית ספר, ילדים צוחקים מבדיחות שרלוונטיות להם, שאומרות משהו על המוסד ועל המורים (גם אם לא משהו מתוחכם במיוחד). פה זה סתם לצחוק מ… לא יודעת ממה. זה כל כך חסר טעם!
(סליחה על הטון העגמומי. הרבה פרקים של 'מתים במשרה חלקית' ברצף).
שאגב, לפחות לטעמי,
כוללת הומור מכות מוצלח להפליא, גם אם מורבידי-משהו…
אמנם זה לא סרט אלא סדרה, אבל זו עדיין הוכחה לא רעה שהבעיה היא לא בזמן ובמקום, ואפילו לא בסוג ההומור, אלא ביוצרי מת לצעוק…
מה ההבדל מה ההבדל מה ההבדל
למה בסצנת המכות של צ'אפלין יש יותר 'מסר' מאשר בסצנת מכות אצל ברוס וויליס? מה הופך את 'זמנים מודרנים' לכל-כך חשוב ומשמעותי, כנושא קוד של העידן התעשייתי, ומתגייס את ה"מת לצעוק"-ים למיניהם כזבל?
אני דווקא לא רואה הבדל משמעותי בין הסרטים. שניהם מזקקים אידיאולוגיה במסווה בידורי, שניהם מספרים סיפור על החברה שלנו ואת שניהם אפשר לנתח כך שישאו 'מסר' עמוק.
ההבדל ההבדל ההבדל
ראשית, זה "מת לצעוק", לא "מת לחיות" – דהינו, לא מדובר בסצנת מכות אלימה (ברוס וויליס) אלא בסצנת מכות מצחיקה (אנה פאריס).
שנית, יש שני הבדלים מרכזיים:
1) ב'זמנים מודרנים' סצנת המכות הייתה קשורה, באופן הדוק אפילו, לעלילה הכללית. העומק שלה לא רלוונטי, אלא הנקודה שהיא הייתה מוצדקת. כאן היא לא מוצדקת.
2) ב'זמנים מודרנים' זה לא נראה כמו דברים שהיו קודם, זה היה מקורי, וזה היה עשוי כמו שצריך.
ויתר על כן,
הסצינה נועדה להדגים את סגנון החשיבה של מנהלי המפעל- נסיונות מגוחכים להגדלת רווחי החברה תוך התעלמות מוחלטת מצרכי הפועלים. היסוד ההומוריסטי כאן הוא לא רק הסבל הפיזי שנגרם לדמות, אלא ההקצנה של מצב קיים. לא ראיתי את 'מת לצעוק 4', אבל אם לשפוט לפי הקודם בסדרה, לא עומדת שום סיבה מאחורי המכות בפרצוף, בטח לא אחת שמעוגנת בסרטים עליהם 'מת לצעוק' צוחק.
אבל זה היה ב''מת לצעוק'' הראשון
והביקורת מדברת על מת לצעוק הרביעי. אתה מסוגל למצוא בסרט הזה סצינת חבטות מוצדקת אחת?
עיקר התגובות המבטלות
מדברות על 'מת לצעוק 3' ו-4. לא על הראשון. וב-3 ו-4, כפי שמציינות הביקורות, אלה סצינות מקריות מסרטים כלשהם, שפשוט הוסיפו להן מכות. באותה מידה אפשר היה להחליף את הסרט ש"צוחקים" עליו וזה לא היה משנה כלום בסרט (זאת, לעומת 'זמנים מודרניים', למשל, בו אם בסצינת ארוחת הצהריים האוטומטית המכות תגענה מהבוסים ומהעובדים האחרים, לדוגמה, ולא מהמכונה, זה ישנה לגמרי את כל הסצינה ואת כל שאר הסרט).
עיקר התגובות המבטלות
אני חושב שהיה זה פוקו שאמר – "זה שאתה מצטט את רוסו, לא אומר שאתה לא צריך לבנות טיעון הגיוני".
בקיצור, יש לך דגל
וחיפשת איפה להניף אותו, בין אם זה מתקשר לפתיל הספציפי כמו שצריך ובין אם לא. שוין. אבל אם תנסה לרגע להקשיב לאנשים שאתה מדבר איתם, תראה שהם דווקא מנסים לצאת מהקטגוריות הממוסדות ולהגדיר קריטריונים מעשיים למשמעותיות של סצינה, בלי קשר למידת ה"מכובדות" של הסרט.
מה, לא שמעת שאנחנו כבר בפוסט-פוסט-מודרניזם?
אני אמנם מסכימה שאי אפשר לשפוט איכות קולנועית בצורה אבסולוטית, אבל זה לא אומר שאי אפשר להבדיל בין גאונות (נדיר, אבל לטענתי קיים) לבין זבל שמיוצר לפי שבלונה וללא טיפת מחשבה. בין לבין, נכון, יש נזילות, אבל לבטל לחלוטין מדדים של איכות זו דוגמטיות קיצונית שלא מביאה תיאוריות לשום מקום. במקום להיטפל לפרטים שגורמים לתיאוריה שלך להיראות, איך נאמר, מגוחכת (ולהילחם על הזכות להגדיר את מת לצעוק 4 כאיכותי, זו, טוב… זכותך, כמובן, אבל לא באמת משרת את האינטרסים שלך אם אתה מנסה להעביר נקודה), למה לא לעבוד על הפגמים הלוגיים שקיימים בה? לא צריך להאמין לכל מה שקוראים, גם אם כתבו את זה אנשים עם שמות ממש ארוכים ומסובכים שידעו ממש ממש הכל על אסכולת פרנקפורט.
פינת הנטפוק
אני לא חושב שרוסו שמע על אסכולת פרנקפורט…
הו, כן, סתם שלפתי את השם הראשון שקפץ לי לראש ממבוא לתקשורת.
בהיותי סנילית, הראשון הוא גם היחיד שאני זוכרת, כך שבאופן רנדומלי, בשלוף, אני תמיד מגיעה לאסכולת פרנקפורט ו-ולטר בנג'מין. ולמען האמת, זו לא באמת היתה הנקודה, אז לא חשבתי ששווה לטרוח…
אין מוקדם ומאוחר בפוסטמודרניזם.
תגובה כללית לפתיל.
אוקיי, אולי זה רק אני, אבל כשאני רואה סרט של צ'ארלי צ'אפלין, אני לא צוחק בגלל המסרים (שאני לא ממש מוצא אצלו, למען האמת), או בגלל העלילה (שכמעט תמיד היא אוסף של מערכונים קצרים בנושא מסוים, בלי הקשר יותר מדי חשוב), אלא בגלל שהבנאדם ידע איך לעשות קומדיה מתוזמנת נפלא, מפתיעה (למרות שאלמנט ההפתעה נשחק בחלק מהסרטים שלו עקב ציטוט יתר / סתם זמן שעבר), ומדוייקת.
כלומר, חלק ממה שעושה את הקומדיה שלו לטובה זה שזה לא סתם אנשים נפגעים, אבל זה יותר קשור לזה שסתם אנשים נפגעים זה לא ממש מצחיק. הנימוקים לסלפסטיק כמעט תמיד יותר רלוונטיים להגיון הפנימי של הסצינה מאשר לאיזו עלילה או מסר, שבכל הקטעים הטובים של צ'אפלין נשארים מאד ברקע.
אבל בגלל זה צ'פלין הוא גאון
כי לא רק שלסלפסטיק יש תירוץ יעיל במסגרת הסצינה ולא רק שהוא מתוזמן להפליא ומבוצע למופת, אלא הוא גם קשור לסצנה שלפניו ולסצנה שאחריו (דהינו, לעלילה) ולמסר הכללי של הסרט. בגלל זה אחוזים ניכרים (לא הכל) מתוך הקומדיות של צ'פלין מסרבים להתיישבן.
צודק, אבל
ההנחה שלי היא שאם הבעיה העיקרית עם "מת לצעוק" הנכחי הייתה שהוא מכיל אוסף גדול של סצינות טובות שלא ממש מסתדרות אחת עם השניה, מתחילות להעיק או לשעמם באיזה שלב, או פשוט סותרות אחת את השניה ברעיונות שלהן – רוב התגובות בפתיל הזה היו מנוסחות מאד אחרת, אם בכלל.
אבל בגלל זה צ'פלין הוא גאון
דווקא מצליחים מאוד. לפחות השניים שאני ראיתי- הבלה לזה לזהב והדיקטטור הגדול
הבהלה לזהב התיישבן מאוד, בייחוד בגלל שהוא סרט אילם. הקטע הכי מצחיק שאני זוכר ב"דיקטטור" הוא הנאום של הינקל, שמורכב רק מ"דיסטרפן" ומ"אוגשטופט", וגם הוא מתמשך יותר מדי.
בקיצור, קשה לסרט להיות בן 67 ועדיין להיות מצחיק כמו שהיוא היה ביום שיצרו אותו. בייחוד אחרי שאתה רואה את "מייק באסט מנהל את אנגליה".
סצינת ''מכות'' חביבה
יש ב"מדריך הטרמפיסט" בקטע שבו הם נוחתים על כוכב הבית הווגוני.
אז רגע,בסרט יש שדיים חשופים או לא?
שלפחות יהיה בו משהו מצחיק…
שדיים זה לא מצחיק.
זה סתם נחמד.
ולא, אין בסרט שדיים.
מת לצעוק 5
סיפורם של באד וגד שנוסעים לטורקיה כדי לבלוס רחתלקום עם פיסטוק וחשיש לפני שהם מתגייסים לצבא. הם מגעים לאיזמיר ופוגשים גרמני בשם שולץ, שמספר להם על ארץ קרובה שנקראת ג'ורג'יה, שם יש המון נשים בודדות מכיוון שהגברים מתקמצנים על שתי גבות. הם טסים לשם וכשהם נוחתים, הם מגלים שבאמת לגברים יש רק גבה אחת, רק מה, הם גם מגלים שבעצם ג'ורג'יה זאת גרוזיה! העלילה מסתבכת כאשר אחרי שני גיבורינו רודפות שתי בחורות עם חזה חשוף אך שעיר.
הסרט יופק ע"י מנחם גולן שיחליף גם את צוקר בתור במאי. התקציב יהיה ח"י מאות שקלים, ויצולם במקומות אקזוטיים אך אוטנטיים, כמו שכונת הארגזים, ומגדלי עזריאלי. בנתיים השחקנים שאישרו את השתתפותם הם זאב רווח, שבי זרעיה, מאיה בוסקילה ומרגול.
רוב הסיכויים שמה שכתבתי לעיל מצחיק פחות מה"חצי שקל" המפורסם, אבל זה מה שאני מרגיש לגבי סדרת הסרטים העקומה הזו…
כמו שכבר אמרתי בדוח''קו
הסרט הזה והשלישי הם פשוט מגעילים. הבדיחות כל כך סתמיות וחוזרות על עצמן כל כך הרבה שזה פשוט מגעיל. אם היו מנסים להשקיע חצי מהמחשבה שהשקיעו בראשון היה יוצא סרט טוב.
אני עדיין לא מבין את ההטפלות למת לצעוק הראשון שהיה אדיר. ולא רק בגלל שהוא היה פארודיה קצת חדשנית, גם היום כשאני רואה אותו אני צוחק. הבדיחות בו צוחקות על סרטים ספציפיים ועל העלילה והחורים שלה, ולא לוקחים שם סצינות ומוסיפים להם חבלות קקי פיפי פלוצים סקס. כל אחד יכול היה לעשות את זה טוב יותר. אני בעד להחזיר את הסדרה ליוצר הראשון, שהסרט השני של מת לצעוק עולה בהרבה רמות על שני הסרטים האחרונים למרות שגם הוא לא ממש מצחיק.
אגב, זה ג'גואר.
אני מוחה בתוקף!!
אומנם עוד לא ראיתי את הרביעי, ולפי הביקורת גם לא אתאמץ לראות לפני שיגיע ל-YES, אבל לעניות דעתי הסרט השני בסידרה לא רק שלא היה מצחיק, אלא היה אפילו מגעיל ופוגע(ומי שראה ידע למה כוונתי). אני חושב שהשלישי (ורוב הסיכויים שגם הרביעי, לדעתי) טוב יותר מהשני, שנכנס לרשימה שלי של הסרטים שאני הכי מצטער שבזבזתי עליהם זמן.
אגב, את "על קרקע בוערת" לא ראיתי.
כנ''ל.
את השלישי די אהבתי, הוא היה די מצחיק (זה שהחייזר בועט לו בביצים אחרי שהם הורגית את הילדה קרע אותי).
השני היה סרט אדיוטי ברמות עם פרודיות לא רק לא מצחיקות, אלא שגם נמשכות יותר מדי זמן והופכות למייגעות (אולי אם הן היו יותר מצחיקות או יותר קצרות הייתי פחות שונא את הסרט הזה.
שיא הטמטום שהצלחתי לזכור: "אני מרגיש חלש! אני עומד למות! אני גומררררר!"
"לא!"
במקרה יצא לי להציץ בשני היום.
הוא ללא ספק הכי פחות מצחיק בסדרה.
לפני מס' ימים יצא לי לצפות בשלישי, וממש ממש צחקתי ממנו (במיוחד בקטע הגאוני שצוחק על "8 מייל", והקטע עם הצווארון הלבן היה שנון למדי).
השני וולגרי ויש בו בדיחה מצחיקה אחת לכמה דקות, בשלישי צוחקים בערך כל 20 שניות.
ובשני הסרטים יש הומור נמוך, כך שהשלישי הרבה יותר עדיף.
עזוב שניה את השני והשלישי.
אם אני לא טועה, ראית את הסרט הרביעי ואהבת אותו. מה שמעניין אותי בעיקר זה מה היה בו מצחיק לדעתך (מבחינת אופן הביצוע של הסצינות), או לחלופין – איזה סצינות גרמו לך להתגלגל מצחוק (ולמה, אם אפשר)?
כן, באמת, לונג ג'ון, אולי יצא לך לראות את הסרט?
מה עם לכתוב כמה מילים, ככה, על מה דעתך עליו?…
כן, באמת, לונג ג'ון, אולי יצא לך לראות את הסרט?
קודם כל לZHS: היא בת.
ונראה לי שZHS התכוון לכך שאולי היא לא ראתה את הסרט וכתבה עליו מדעות קדומות ומהטריילרים.
נדמה לי שבביקורת יש כל כך הרבה דוגמאות,
עד שצריך להיות ברור שלא כולן יכלו להופיע בטריילר (למען האמת, בכלל לא ראיתי את הטריילר). וחוצמזה, יש גם את העניין הקטן הזה של יושר.
אויש!
אופס!
ברוב חוסר המודעות שלי הייתי בטוח שהתגובה הייתה של מישהו אחר!
בכלל לא ראיתי שזאת תגובה של לונג ג'ון!
אממ… וופס, תגובה לא רלוונטית.
תתייחסו אל התגובה על הסלפסטיק כאילו היא הייתה מכוונת למישהו ש… טוב, לא כתב את הביקורת.
אהממ... התייחסתי לסרט השני בלבד.
את הראשון מאד אהבתי, הוא אחד הסרטים שצחקתי מהם הכי הרבה בקולנוע, בזמנו.
לא ראיתי את הסרט הזה
אבל רק מהפרסומות בא לי להקיא. ראיתי בפרסומת את הבדיחה בסצינת המקלחת, אויש, כמה שנון, אויש, כמה מצחיק, אויש כמה פעמים כבר ראינו את הדבר הזה?
אם אתם שואלים אותי דרימוורקס הם עוד היחידים שמצליחים לעשות סרטי פארדויה על רמה, ואני מדבר על שרק 2 ומדגסקר. למדגסקר יש אולי עלילה שבה אפילו בזוקה אני לא יכול לקנות, אבל גם בזה וגם בשרק 2 הפרודיות מצחיקות וגם מתקשרות טיפה לעלילה ולשמור על קשר רציף בעלילה (העלובה במקרה של מדגסקר).
אוקיי,
אז בוא ותן לי בבקשה דוגמה איזה בדיחות בעיניך כן היו טובות, ולמה לדעתך הן ירדו כהוגן על הסרטים אליהן הן מתייחסות.
אז זהו,
שדווקא בסרט הזה קל מאוד לצפות שרוח הרפאים פשוט תיפול במדרגות.
אבל זה עדיין כיף לראות יפנים סובלים.
תקראו ותפנימו! ויום מצחיק
למה רובכם פה מדברים רק על הקטע של מייקל ג'קסון?? כאילו זה היה טיפה מצחיק..אבל טיפה..לא ממש ולא בכלל לא..זה בכלל הקטע הכי פחות חשוב אולי..למה הרוב פה דיברו על זה בכלל?@?!
לא יודעת כשאני חושבת על הסרט-אז הקטע של מייקל ג'קסון לא ישר עולה לי בראש…אם בכלל.
מזה משנה אם הבדיחות עליו כבר נדושות..זה רק מוסיף לעלילה..לא גורע..או שזה מצחיק כי דוגרי, יש הרבה בדיחות מצחיקות על מייקל-ותודו שיש על מה לצחוק…למרות הכל..
או שזה לא מצחיק..ופשוט לא עושה כלום..שטויוווותתתת…עובר מהר.
בכל מקרה-"מת לצעוק 4" הוא סרט ע-נ-קקקקקקק!
ואני לא מבינה למה הרבה לא אהבו אותו..
מה ציפיתם? לאיזה הומור? של סיינפלד? דרו קרי?
חח זה לא אמור להיות מתוחקם..זה סרט קליל שפשוט אמור להצחיק-ואני לא מבינה איך אפשר לא לצחוק בסרט כזה..
אני יכולה להגיד לכם שרוב הסרט..אבל ממש ר=ו=בבב הסרטטט אני לאאא הפסקתייי לצחוקקקקק!
פשוט לא!! זה סרט הורגגגגג…
זה כל כך מצחיק למשל שהם ירדו על טום קרוז אצל אופרה בסוף..כי זה באמת היה ככה..טום קרוז השתגע אצל אופרה והיה דפוק לחלוטין למי שראה..אז פה הם פשוט הקצינו את זה וסחטו את זה עדדדד הסווףף!
חחחחחחחחחח מהממםםםם.
וכל הירידות על ה"כפר" הן מצחיקות ובדיוקק במקום..הורגות! =]
על מלחמת העולמות..חלק מצחיק,
על דוקטור פיל-הורססססססססס!!
על הטינה אין מיליםםםם פשוטטט!!!
מדהייםםם מדהים מדהים! כל חלק וחלק על "הטינה"..
לא הפסקתי לצחוק!! =))))
ושהאמא-רוח ירדה במדרגות בהליכה הדפוקה שלה..זה כלכך מכוער שזה קורע מצחוק!!!
וכן, כל הנפילות, המכות, הדיבור על נושא מסויים שבדיוק קורה ברקע והאבא (למשל) לא שם לב בכלל…-אלה כל הקטעים
שע-ו-ש-י-ם את הסרט לכל כך כל כך כל כך מצחיקקקקק.
מי שלא ראה-אני ממליצה בחום..ומי שראה ולא אהב…-טוב אין לי מושג איך זה אפשרי אבל whatever..
חיים יפים ומצחיקים כמו "מת לצעוק 4" שיהיה לכולם..!! :]
היי שירה, בקשה קטנה:
כשאת כותבת תגובות באתר, אנא אל תכתבי הרבה אותיותתתתתת נוספותתתת, בסוף של מילים שאת רוצה להדגיש. כמו כן תשתדלי להימנע משימוש נרחב בסימני קריאה!!! ובשלוש נקודות בסופי משפטים…
כשכותבים הודעות ככה, אנחנו בדרך כלל מוחקים אותן, כי זה מקשה מאוד על הקריאה.
אני דווקא ממש אוהב הודעות כאלו,
בגלל שההודעות שבאות אחריהן בד"כ מאוד מצחיקות.
אני דווקא לא אוהבת הודעות כאלה,
בגלל שההודעות שבאות אחריהן מתעלמות מהתוכן ורק נטפלות לצורה בה נכתבה ההודעה וצוחקות עליה. חלק מההודעות האלה מצחיקות, כי הן מעבירות את המסר בצורה יפה ושנונה. לצערי, רוב הודעות התגובה שאפשר למצוא נכתבות מתוך תחושת עליונות, ולא טורחות להסתיר את זה.
אאוץ'
טוב, עושה רושם שכמעט כל מי שראה את הסרט ממש סבל.
מוזר. תקראו לי שטותניקית חסרת תקנה (סתם – לא קוראים לי, אני באה לבד…)(כן, זה לעוס, אבל הי- זה מתאים לרוח ההומור של הסרט), אבל אני ממש נהניתי בו.
נכון, זאת לא יצירת מופת, ויש סרטים מצחיקים ממנו, ובכל זאת, זה סרט בשם "מת לצעוק 4", הייתי מצפה שתגיעו לסרט מצויידים ברמת הציפיות הנכונה והמתאימה לשכמותו.
אני, בכל אופן, נהניתי. הקרנת חצות נטושה בתל אביב של לפני יום העצמאות, היה ממש כיף, צחוקים כרגיל, וסך הכל בילוי נחמד.
אמנם את סרט מספר 3 לא יצא לראות עד היום משום מה, אבל (באופן לא כל כך מפתיע) גם זה לא פגם בהנאה שלי. אני מניחה שכמו תמיד, הכל תלוי בחבר'ה שאיתם רואים את הסרט, וכמובן במצב רוח.
*ולונג – אל תשאלי אותי מה בדיוק הצחיק אותי, זה היה כבר לפני מספיק חודשים, ולא, אני לא זוכרת בדיחות ספציפיות במיוחד. מה שכן, האווירה הייתה דומה לסרטים הקודמים, ונהניתי מכל מה שנהניתי ממנו בעבר, אם זה עוזר לך במשהו למחקר הפסיכולוגי/אנטרופולוגי הקטן שאת עורכת…
אחד הסרטים הטובים שראיתי
זה לא שאין לי טעם בסרטים
זה לא שאני לא מבין בסרטים
זה לא שאני רוצה לעצבן את חברי האתר (טוב, אולי קצת)
אבל אתם שוכחים את הקונספט המקורי של הקולנוע: בידור. פאן. ומת לצעוק הוא אחד הסרטים המצחיקים ביותר שראיתי. באחד הסצנות פשוט נפלתי מהכיסא, בשיא הרצינות. ה-30 שקלים שהכי מיצוא את עצמם. קולנוע טהור. פאן טהור. בלי זיבולי שכל. בלי לנסות לחנך אותי. בלי מוסר השכל שאני אשכח אחרי 5 דקות. פשטות. שעה של צחוקים בלתי נשלטים אחרי יום עבודה מפרך. פן ירבו סרטים כאלה.
אני לא חושב שמישהו שכח את אלמנט הבידור.
אבל כאשר ההומור נמוך יותר ממיני-מי נופש בים המלח, אצלי לפחות מטרת הבידור אינה מושגת. לא, אני לא דורש דווקא אירוניה דקה וסרקזם עגנוני מעודן בסרטים שלי – אני מסתדר גם עם סלפסטיק. עד תת-רמה מסוימת בה זה כבר מפסיק להצחיק אותי. בעיה שניה היא שבסרטים האלה חלק גדול מהזמן לא מדובר בגועל מצחיק, אלא בכך שמשום מה יוצרי הסרט חושבים שמספיק שזה יהיה מגעיל כדי שזה יהיה מצחיק.
כשאני רואה סרט בסגנון 'מת לצעוק', זה לא שאני נשפך מצחוק ואז מזכיר לעצמי שלא ראוי לאדם נאור, תרבותי ומשכיל כמוני ליהנות מהומור נחות כזה, ושכשאני חוזר הביתה צריך דבר ראשון לכתוב איזו תגובה קוטלת באתר. לרוב זה פשוט לא מצחיק אותי.
דיסקליימר: מבין סרטי 'מת לצעוק', ראיתי רק את מספר 2.
אגב, עד היום לא ברור לי למה לא יצאתי מהקולנוע באמצע.
מוזר שאתה אומר את מה שאתה אומר לגבי מס' 2.
ראיתי את השלושה הראשונים ודווקא השני היה הכי נסבל מכל השלושה.
ברביעי אני כבר לא אצפה.
השני הוא הגרוע מכולם.
בו יש את הכמות הכי גדולה של בדיחות חלציים והומור נמוך.
לא סבלתי אותו.
שאלה
אני וחבר שלי התערבנו על זה שה
בשסנדי די בהתחלה אומרת {כבר חטפתי הרבה בדורים לפנים} הכוונה הי לביצים של בנים נכון? ב סרט 4
שאלה קשה
זה סוג השאלות שאי אפשר למצוא עליהן תשובה.
אבל לדעתי, מדובר בביצים, כן. זה הכי מתאים לאווירה של הסרט.