השאלה היא לא "מי צופה ב'ווצ'מן"'. השאלה היא כמה צופים בהם.
היה ברור ש'השומרים' עומד להיות הסרט הגדול של סוף השבוע הזה, אם לא של החורף בכלל. זה סרט שאמור להיות בליגה קופתית אחרת מסרטי חודש מרץ שסביבו: הפקה של 100 מיליון לפחות (יש הגורסים 150), גיבורי על, עיבוד לקומיקס מפורסם ומסע פרסום שלא היה מבייש אף בלוקבאסטר קייצי. בנוסף, עיבוד הקומיקס הקודם של זאק סניידר, '300', היה להיט ענק מפתיע. אז למה 'השומרים' בכל זאת תקוע באמצע מרץ, ולא יוצא בקיץ, עם כל שאר סרטי גיבורי העל? משום שיש לו גם הרבה בעיות: הוא ארוך מאוד, הוא מסובך, הוא מדורג R (הכניסה לצעירים מגיל 17 בליווי מבוגר בלבד), והוא עוסק בגיבורים שהופיעו בספר אחד לפני עשרים שנה ומאז איש לא ראה אותם אפילו בסדרה מצוירת אחת. היה קשה לדעת למה לצפות ממנו.
אז בסופו של דבר, 'השומרים' נמצא (כמובן) במקום הראשון, עם פתיחה של 55 מיליון דולר. כמה זה 55 מיליון דולר? זה לא מעט. זאת הפתיחה הגדולה ביותר של השנה עד כה. זאת הפתיחה גדולה מאוד עבור חודש מרץ הלא-יוקרתי. זה מספר שמבטיח שהסרט יגיע לכל הפחות להכנסות של 100 מיליון דולר בארה"ב, כך שאת הוצאות ההפקה הוא כנראה יכסה (הוצאות מסע הפרסום זה סיפור אחר לגמרי). זה די גבוה ברשימת הפתיחות הגדולות ביותר לסרטים המדורגים R.
מצד שני: בליגה של 'השומרים', 55 מיליון דולר זה לא המון. זה רחוק מלהיות 'ספיידרמן' או 'איירון מן', שלא לדבר על באטמן, וגם לא מגיע לרמה של '300', שפתח עם 71 מיליון – אבל זה מובן, בהתחשב בכך ש'300' היה קל בהרבה לשיווק. התחזיות הגבוהות יותר כנראה לא היו ריאליסטיות: הפתיחה של 'השומרים' מצוינת לסרט מסוגו, וכל הנוגעים בדבר צריכים להיות מרוצים. השאלה הגדולה עכשיו היא שאלת השבוע השני – האם אחרי שהפאנבויז היו והלכו האולמות יישארו ריקים, או שהסרט יצליח להביא גם קהל לא אופייני לסרטי קומיקס ולמשוך את ההצלחה גם לשבועות הבאים.
אתם כבר לא צריכים שמבקרים יספרו לכם שהדעות על 'השומרים' מאוד מגוונות. אפשר לראות את זה גם אצלנו, אבל אותו הדבר קורה בקרב המבקרים. באתר "עגבניות רקובות", שעוקב אחרי דעות המבקרים, הסרט זוכה ל-65% ביקורות חיוביות; אבל ברשימת Cream of the Crop, שבה נמצאים רק המבקרים הנחשבים יותר, הציון יורד ל-45%.
אף אולפן לא התיימר לצאת נגד מה שהיה בבירור הלהיט של השבוע, ולכן אף סרט אחר לא יצא בהפצה רחבה השבוע בארה"ב. הדבר המרשים ביותר שקרה השבוע ברשימה שהוא לא 'השומרים', היה מופע הצניחה המדהים של האחים ג'ונאס. בשבוע שעבר סרט ההופעה של 'האחים' בתלת מימד איכזב כשנכנס רק למקום השני. השבוע הוא נמצא במקום התשיעי, אחרי שאיבד יותר משלושה רבעים מהכנסותיו (ירידה של 77.7%). וואו. אפילו קורליין, שבגלל האחים ג'ונאס נדחקה לחלק התחתון של הטבלה, משקיפה עליהם עכשיו מלמעלה, ממרומי המקום השביעי. ירידה גדולה כזאת לא ראינו כבר… המממ, שבועיים. 'יום שישי ה-13' דפק נפילה דומה. זה לא הופך את העניין לפחות חריג. אולי צניחות חדות במיוחד הם עוד אחד מסימני האקלים הקופתי המוזר של 2009.
היעדר תחרות משאיר את 'מדאה הולכת לכלא' במקום השני (וזה כבר הסרט המצליח ביותר של טיילר פרי עד היום). ותיקי הטבלה בשלהם: הם, כרגיל, לא ממהרים לשום מקום, יורדים לאט וצוברים בנחת סכומים שאף אחד לא היה מנחש שהם יתקרבו אליהם: 'חטופה' (מקום שלישי אחרי שישה שבועות), 'פול בלארט' (מקום חמישי, אחרי שמונה שבועות), וגם 'גראן טורינו', שבשבוע ה-13 שלו עזב סוף סוף את העשיריה, עם הכנסות כוללות של 142 מיליון דולר. לרשימה הזאת אפשר להוסיף גם את 'נער החידות ממומביי', שגם הוא מוקרן כבר מספר מגונה של שבועות. השבוע שאחרי האוסקר היה השיא שלו, ואחריו מסתמן שהוא יורד באופן סטנדרטי (ירידה של 42% השבוע). אין מה לדאוג לו, הנער כבר עשה את שלו. הכנסותיו עד היום מסתכמות ביותר מ-125 מיליון דולר, שהם כ-8 מיליארד רופי.
פינת הפטריוטיות כנראה בפני סיום: 'ואלס עם באשיר' איבד הרבה אולמות והכנסותיו ירדו ביותר מחצי, אבל יש גם חדשות טובות – הכנסותיו בארה"ב עברו את ה-2 מיליון דולר. סביר שמכאן הוא לא יתרחק הרבה.
בשבוע הבא: רימייק האימה 'הבית האחרון משמאל', סרט ההרפתקאות של דיסני 'המרוץ להר המכשפות' והקומדיה 'Miss March'.
הרשימה המלאה: המספרים מייצגים את הכנסותיו של הסרט במהלך שלושת ימי סוף השבוע (שישי-ראשון) בארה"ב, במיליוני דולרים. המספרים בסוגריים מייצגים את הכנסותיו הכוללות של הסרט עד היום, במיליוני דולרים.
גם ''מפלצות נגד חייזרים'' יוצא החודש
ככה שיכול מאוד להיות שהוא יהיה הסרט הגדול של מרץ.
סאבטקסט
"זה כאב כשנפלת מגן עדן? אני נייט אוול."
רק שלא יפתח פתיל אימתני בעקבות זה
אבל למי שתהה מי צפה בשומרים: 65% מהם היו גברים ומתוך אותם גברים 65% היו מעל גיל 25.
או במילים אחרות: כ-42% מכלל צופי השומרים בסוף השבוע הראשון להקרנתו היו גברים בני 25 ומעלה. כ-23% היו גברים בני 25 ומטה ו-35% נשים (לא ידוע מה היה הפילוג הגילאי בקטגוריה זו).
http://www.deadlinehollywooddaily.com/wkd-prediction-watchmen-could-do-70m/
אבל זה די מתאים לאופי הסרט, לא?
אני לא מדבר על התפלגות המינים, אלא על התפלגות הגילאים.
די צפוי שסרט ארוך, מסובך, לא מלא אקשן, מחייב ליווי מבוגר עד גיל 17, ומבוסס על קומיקס ישן, ימשוך יותר בוגרים מצעירים. לא?
מה גם שבארה"ב המון צעירים נמצאים בדיוק עכשיו בבחינות אמצע סמסטר. אין להם ראש לסרטים.
הסרט של האחים ג'ונאס נכנס ישר למקום הראשון ב-bottom 100 של ימד''ב
(למרות שממוצע ההצבעות הוא בכלל 4.4, וכמעט כל המצביעים הצביעו 1 או 10).
מישהו ראה ויכול להגיד אם הוא באמת כ"כ גרוע?
אני מבטיח לך
שלפחות 90% ממי שנתנו ציונים לסרט בימד"ב לא ראו אותו. סביר להניח שרובם גם חושבים שהם נורא מגניבים משום שהם לא אוהבים את האחים ג'ונאס. איכס, זה לילדות.
לא לא, הסרט באמת איום ונורא.
לא עד כדי כך שצריך להכתיר אותו בתור "הגרוע ביותר בכל הזמנים", אבל גרוע. לא יוצא לך ממנו כלום. האחים מעצבנים, השירים שלהם איומים, והתלת מימד משפר את החוויה רק במעט. לפחות הסרט של מיילי סיירוס היה קליל ומהנה והיו בו כמה שירים קליטים (גם אם לא מדהימים) בעוד הסרט של הג'ונאס הוא סבל צרוף.
אני מבטיח לך
למרות שזה עצוב שגברים בני 18-29 חושבים את זה,לא? ( בערך חצי מההצבעות שייך להם והממוצע שהם נתנו לו הוא עמוק בתוך ה1)
שגברים בני מעל 18
משקיעים את זמנם בלתת ציונים נמוכים לסרט שהם לא ראו? כן, זה בהחלט עצוב.
בדיוק
ומשום מה ימד"ב נותן יותר משקל לציוני "1" מאשר לציוני "0".
בימד''ב אין ציוני 0.
אופס, התכוונתי ל-10 ו-1
יש סיבה לזה
אני מניח שהממוצע בימד"ב מנסה לנטרל ציונים שמאוד רחוקים מהקונצנזוס, של אנשים שבעצם מנסים להשפיע יותר על הממוצע.
כלומר אם תיתן 1 לסנדק, המערכת לא תיקח אותך ברצינות. ההשפעה של זה על הממוצע ככל הנראה לא תהיה גדולה יותר מאשר אם תיתן לו ציון 6.
המקרה הזה הוא מקרה מאוד קיצוני, אפשר לראות שאם המצביעים מתחלקים רק ל-1 (הרוב) ו-10 (המיעוט) אז המערכת מניחה שהסרט מחורבן לגמרי והמיעוט מנסה להרים את הממוצע באופן מלאכותי.
אבל זה עובד רק בכיוון אחד
אם 70% היו מצביעים ל-10 ו-30% ל-1 הסרט לא היה מתקרב לציון 10 ולא היה נכנס ל-top 250.
כלומר ימד"ב נותא ל-hateboys יותר כח מאשר ל-fangirls.
נותן
מה שימד''ב מנסה לעשות
זה לנטרל עד כמה שאפשר את השפעת הפאנבויז וההייט-בויז והבויז/גירלז באופן כללי:
הוא לא לגמרי מצליח, כי זה לא לגמרי אפשרי – בוודאי שלא במקרה של סרט כמו ההופעה של האחים ג'ונאס, ש-97 אחוזים מהקולות שקיבל הם כאלה. במצב קיצוני כזה שום נוסחה לא תעבוד.
אגב, אם מחשבים את הממוצע של כל הציונים שאינם 1 או 10 שהסרט קיבל (כלומר, רק של האנשים הבודדים שבאמת השקיעו מחשבה כלשהי בציון) מקבלים 5.2. ובלי לראות את הסרט, אני בטוח שזה הרבה יותר קרוב לרמה האמיתית שלו מאשר 10 או 1.
אני מוחה על האפליה הזו!
האחים ג'ונאס זה איכס לכולם!
מש''א
אני זוכר שהיה את קרוליין ברשימת בקרוב
ועכשיו אין אותה שם, וגם אני לא ראיתי את הסרט ברשימות המציגים. האם הפצת הסרט בארץ התבטלה?
-האשף הדגול
אופס טעות שלי, מצאתי עכשיו
קורליין, לא קרוליין.
אומנם זה
אבל פורים שמח!
ועכשיו, לתוצאות הלוטו
"60 מיליון לשומרים" – קרווווב!
"אני מאמין שבאי האתר יהיו די חצויים לגבי ההנאה מהסרט, לא צופה הסכמה כללית (האה"א)" – אני חושב שצדקתי, וזה נכון גם לגבי המבקרים (חבל שניבאתי 82 אחוז, ידעתי שאני נדיב מידי…)
"ו-600 תגובות בערך אחרי חודש לביקורת שבטח לא תבושש לבוא" – עוד טעון הוכחה, שוב נראה לי שהייתי נדיב מידי.
"אני נותן 20 מיל' למעריצים האדוקים של הקומיקס ולמי שנהפך לכזה בזמן האחרון.
40 מיל' לאנשים שרוצים ללכת לסרט "סבבה" ו"היי ראית את הפרסומת הזאת בטלויזיה/את הבילבורד הענקי/ את הביקורת בעיתון? נשמע לגמרי מגניב (awesome). היי! מתברר שזה הבמאי הקול בטירוף של '300', הוא היה לגמרי מגניב. לגמרי."
– הלוואי והייתי מוצא סקר שמפלח את המעריצים האדוקים מהצופים הרגילים… אני עדיין חושב שאני צודק בזה.
ועכשיו, מהמרים מדו"חקו לדו"חקו: 28 מיל' לשבוע השני.
21 מיליון לשבוע השני.
מהיום אני כבר לא נדיב.
דו''חקו ישראלי
מתברר שבמוג'ו התחילו לפרסם – באיחור של כמה שנים טובות – את נתוני הקופה בארץ. הנתונים האלה ככל הנראה חסרים (הסרטים של קולנוע לב, בינהם 'נער החידות ממומביי' שכנראה מצליח מאוד, חסרים), אבל אם נניח ששאר הנתונים נכונים, זה עדיין מעניין.
http://boxofficemojo.com/intl/israel/?yr=2009&wk=10&p=.htm
אז, לפי מוג'ו, 'השומרים' פתח בארץ במקום השני, עם 69,852$, שהם כ-9,000 צופים. חלש, אבל די צפוי: אין תרבות קומיקס בארץ, סרטי גיבורי על תמיד מצליחים כאן הרבה פחות מאשר בחו"ל, גם כשמדובר בדמויות מוכרות כמו ספיידרמן ובאטמן. במקרה של 'השומרים' – היה ברור שיהיה קשה למכור לקהל בארץ, מלבד לקהילה הקטנה של חובבי המד"ב/קומיקס, סרט כזה.
הנתון המעניין האחר: האחים ג'ונאס לא מעניינים בארץ אף אחד. הסרט שלהם מוקרן בכל (שבעת) אולמות התלת-מימד בארץ, והוא הכניס 4,500 דולר, כלומר, פחות מ-500 צופים. בדיחה.
דו''חקו ישראלי
מעניין מאוד, באמת.
דווקא חשבתי שהרבה יותר אנשים יתלהבו מסרט אקשן\גיבורי על (ככה הם שמעו) אבל אולי מי שהלך עצר חלק מהאחרים מללכת. ואולי הם גם שמעו על האורך…
אז יכול להיות שתהיה פינה ישראלית בדו"חקו מידי פעם מעכשיו? אני חושב שזה יהיה נחמד ומעשיר.
אם מוג'ו יתמיד בעניין הזה - בהחלט, למה לא.
רק חבל לי שהנתונים לא מלאים, כך שתמיד נקבל את התוצאות בערבון מוגבל.
אולי ההסבר להיעלמות 'נער החידות'
ושאר סרטי קולנוע לב, נעוץ בשורה הזו, שמופיעה מתחת לטבלה:
נראה לי שהכוונה היא שהטבלה מכילה רק סרטי-אולפנים אמריקניים, כלומר לא סרטים 'לא אמריקניים' ולא סרטים עצמאיים.
ולחדד
סרטים של אולפנים אמריקאיים שהם גם בעלי הזכויות מחוץ לארה"ב. נער הקריאה למשל. הסרט הינו של חברת האחים וויינסטיין בארה"ב ובארץ פורום פילם הינה בעלת זכיון ההפצה של האולפן ומן הסתם מחויבת בדיווח ההכנסות לווינסטינים.
בנער החידות ממובאיי נעשתה כנראה עסקה נפרדת מול פוקס סרצ'לייט להפצה פנים-אמריקאית ומחוץ לארה"ב נחתמו עסקאות עם מפיצים מקומיים שונים ברחבי העולם שלפוקס אין כל קשר אליהם.
זכור לי
שגם כשיאיר רוה פירסם סיכומי קופות ישראליים שנתיים, הם לא כללו את הסרטים של לב. משום מה, הרשת הזאת היא לא חלק מהמנגנון.
אאז''נ
לפני שנתיים לב כן נכללו בסיכום של רוה בזכות חיים של אחרים עם כרבע מיליון צופים. אם כי נדמה לי שהוא סייג את זה כנתון שנמסר מהמפיץ בעוד שבשאר הוצלבו מקורות מידע שונים.
וכמובן
שכחתי לתת קרדיט לאדון האופל שגילה את הפיצ'ר החדש הזה בדו"חקו של השבוע שעבר.
אני לא יודע אם זה יותר מטריד או יותר מפתיע (ומשמח),
אבל במקום ה-16 ניצב 'רייצ'ל מתחתנת' שבכלל נגנז בארץ ומוקרן רק על מסך אחד של אחד הסינמטקים.
הכשלון של סרט ההופעה של שלושת הגלמים די משמח, אבל לא מהסיבה שמחישה אנשים פאתטיים בני עשרים פלוס לרוץ ולתת ל"סרט" ציון 1 בדבי, אלא כי אני עדיין לא מבין מה ההגיון שעומד מאחורי ההחלטה להפיץ סרט הופעה של "להקה" מסוימת כשלקהל היעד המקומי של הסרט אין מושג קלוש לגביהם (בשונה ממיילי שהסדרה שלה רצה באחד מערוצי הילדים בארץ) בזמן שסרטים דורשי מסך ומעוררי ציפייה כ-'jcvd' זוכים לבוז.
באופן כללי, כל הפיצ'ר הזה נראה די קיקיוני. לפחות נכון לעכשיו.
אם כבר הזכרת את ז.ק.ו.ד.
איך הוא באמת?
אני באופן אישי טרם ראיתי
אבל יש מספיק אנשים שיגידו שהיה שווה לסבול את 20 שנות הקריירה של האיש רק בשביל הסרט הזה, וכמובן שהיו כאלה שהשוו את ההופעה של ואן דאם בסרט להופעה של רורק ב'המתאבק'.
אחלה סרט
לא סיפור ענק, אבל מקורי, משחק מצויין של הואן דאם
וסה"כ חוויה מתוקה-מרירה
מה קיקיוני פה?
לא הבנתי מה הבעיה. 'רייצ'ל מתחתנת' אכן הוקרן השבוע על מסך אחד בדיוק בארץ, וזה מצוין בטבלה במפורש. הוא הכניס, על פי הטבלה, 2,400 דולר, כלומר מכר כ-300 כרטיסים. הוא *לא* נמצא במקום ה-16; הטבלה לא מציינת דירוג עבורו. כל הנתונים האלה סבירים לחלוטין.
בקשר להחלטות של מפיצים – טוב, מה חדש. אישית אני לגמרי לא מעורה בטרנדים החמים בקרב ילדים בני 10-15, אבל גיגול של "האחים ג'ונאס" בעברית מביא 70,00 תוצאות ולא מעט "אוי אני מתה עליהם" ו"האחים ג'ונאס שולטים". כנראה שבכל זאת יש להם קהל מעריצים מסוים בארץ – אם כי התוצאות בקופות מוכיחות שהוא לא גדול מספיק כדי להצדיק את הקרנת הסרט כאן. אגב, אני ממש לא בטוח ש'JCVD' היה מביא יותר צופים.
אני לרגע לא מפקפק באמינותם של הנתונים
אני רק חושב שהטבלה במצבה הנוכחי (כשהיא מחסירה לא מעט סרטים, ולא רק של לב) לא רצינית ונותנת רק שלושה רבעים מהתמונה הכללית. אם זה המצב, אדם שירצה לדעת על מידת מוצלחותו של סרט זה או אחר בארץ, מספיק שייתן מדי פעם הצצה בלוח ההקרנות ויבחן את תדירות ההקרנות (ומס' המסכים) של הסרט בשביל לקבל פרספקטיבה קצת יותר רצינית מהטבלה.
גם אני לא בטוח ש'JCVD' היה מביא יותר צופים מ'האחים', אבל עם 'משחק המוות' (אאל"ט בהפקת המאפיה הישראלית בהוליווד) ישראל הייתה בין המדינות הבודדות שהסרט הוקרן אצלן. אז מה, לשווא סבלנו?
אין ויכוח, הטבלה במצב הנוכחי לא נותנת תמונה שלמה.
מתסכל במיוחד שהסרטים הישראליים לא יופיעו בה. אבל לפחות אפשר ללמוד ממנה על הסרטים שכן מופיעים בה, וגם זה מעניין. אני חושב שהיא תיתן תמונה מעניינת (ומדויקת) יותר בקיץ, שבו רוב הסרטים המצליחים הם הבלוקבאסטרים האמריקאיים, מאשר בחורף, העונה היפה של הסרטים האוסקריים שבהם לב שולטים.
המאפיה הישראלית בהוליווד?
נשמע מעניין..
ולהשלמת התמונה
הפרסומים של 'לב' מאשרים את מה שחשדתי: 'נער החידות ממומביי' הוא להיט עצום בארץ. הם מדווחים על מעל 300,000 צופים, הרבה מעל לכל הסרטים בטבלה.
ג'אי הו!
שכחת להזכיר שגם השבוע הזה היה יותר גדול מזה המקביל של שנה שעברה.
בלי זה אפשר לטעות ולחשוב שהבאמפ נפסק.
שאלה נפיצה
האם יש בקנה ביקורת ל"ספק"?
מייל, בבקשה.
בכל מקרה, אם יש כבר בקנה
אני כבר מנקה וממרק את המקלדת שלי לקראת התגובות.
לא רק שפוקס המאה ה-20, האולפן הכי שנוא בהוליווד כרגע,
לא מנסה לשפר את המוניטין הירוד שלו, אלא גם נוקט בעוד צעד אידיוטי לחלוטין:
http://www.slashfilm.com/2009/03/12/fox-to-remove-special-features-from-rental-dvds/
מה יהיה הסוף עם האולפן הזה? במאים רבים כבר הכריזו על זה שהם לא יעבדו עוד בשבילו בגלל כל הלחץ שאנשיו הפעילו עליהם בשביל שהסרט יצא "בדרך שלהם", מאז "אקס מן 2" הם לא הוציאו אף סרט גדול באמת, כל הסרטים האחרונים שלהם נכשלו קופתית, ואחרי פרשת "השומרים" כל האינטרנט שונא אותם.
שאלת אותו, את האינטרנט, והוא אמר לך שהוא שונא אותם?
אוי, נו באמת.
איך זה שונה ממה שהיה עד עכשיו?
מאז ומתמיד גירסאות השכרה היו ריקות יחסית מפיצ'רים. או שזה רק בארץ ככה?
לא יודע מה איתך אבל כשאני הייתי בארה''ב והשכרתי סרטים
היו בהם פיצ'רים מיוחדים. לא הרבה, אבל הם תמיד משפרים את חווית הצפייה כי הם מרחיבים אותה.
איזה ''פרשת השומרים''?
איזה ''פרשת השומרים''?
זאת
כתבה מספר 4805
שנגמרה בזה
כתבה מספר 4831
בואו נהיה הוגנים: פוקס יצאו די מניאקים מהסיפור – אבל זה לא שכל אולפן אחר היה מתנהג אחרת. אין הרבה חברות שהיו אומרות "אמנם יש פירצה בחוק שמאפשרת לנו לקבל הרבה כסף בלי לעשות כלום, אבל בואו לא ננצל אותה, יש לנו כבר מספיק".
לא רק משחקי הוידאו אשמים במסעות הרג ורצח.
קדימה, האשימו גם את הקולנוע!
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3685766,00.html
האיש מחופש, מאופר, רוצח ובורח בדיוק כמו הג'וקר.
ובעצם, למה לא להאשים?
כי זה מזלזל באינטליגנציה (ולא באופן מטאפורי)
הנחת היסוד שעומדת בבסיס התיאוריות שסרטים/סדרות/משחקים אלימים הם הגורם הישיר למסעות רצח ואלימות – היא לא משהו שאני יכול לקבל. ההנחה היא שהנפש האנושית היא כל כך שברירית עד שמספיק שאדם נורמלי לחלוטין ללא נטיות לאלימות יראה סרט אלים ובעקבותיו ישנה את אופיו לחלוטין ויצא במסע רציחות. האם אדם לא יכול לתכנן את מסעות הרצח ההמוניים שלו עם בת זוגתו הנבחרת לפני שהוא צופה ב"רוצחים מלידה"? האם הגבר הפסיכופת עם האישה הפריג'ידית לא יכול לתכנן לשאול אותה Why so serious בליווי סכין עוד לפני "האביר האפל"?
אז נכון, סביר להניח שללא האביר האפל הבחור לא היה מתלבש כמו הג'וקר, אבל להניח מכאן שהוא גם לא היה בורח מהבסיס ולא מאיים על השוטרים ברובה ציד – זה מוגזם. האינטליגנציה והנפש של האדם מורכבות מדי מכדי שסרט בודד יגרום להם לפתח נטיות אובדניות או אלימות. במקרה הטוב (הרע), הוא מכריע באיזו דרך בדיוק לבצע את מה שלא יהיה שהם מתכננים לבצע. בלי הסרט – הם עדיין היו עושים את זה, רק בלי האיפור או הציטוטים.
התוצאה מהאשמת הקולנוע/טלוויזיה/משחקים בדברים האלו היא שבמקום לטפל באדם שאוגר בתוכו ערימות על ערימות של נטייה לאלימות – מחליטים שהבעיה האמיתית היא אותם סרטים/סדרות/משחקים. זה כמו לכרות למישהו את האף כי יש לו שפעת.
אדם נורמלי לחלוטין כנראה לא,
אבל אם האדם מלכתחילה לא יציב, סרט מאוד אלים עלול לדחוף אותו מעבר לקצה. האם הוא היה נופל מעבר לקצה גם בלי הסרט? כנראה שכן, אבל אי אפשר באמת לדעת.
אדם נורמלי לחלוטין כנראה לא,
שאלות כאלו עם תשובות "אי אפשר באמת לדעת" הן די אימפוטנטיות כשמנסים להסיק מהן מסקנות. כי כמו שאפשר לומר "אי אפשר באמת לדעת, אבל מכיוון שהסיכון קיים חבל לקחת אותו ועדיף למנוע את הפצת הסרט" אפשר לשאול "האם יש אנשים שנמצאים על הקצה והסרט מהווה בשבילם צינור פורקן, כך שלאחר צפייה באלימות שבו הם לא חשים צורך לצאת למסעות אלימות משל עצמם?" ולענות "אי אפשר באמת לדעת" גם על זה.
אכן,
האינטליגנציה ונפש האדם אכן מורכבות מכדי שסרט בודד יגרום להן לפתח נטיות אובדניות או אלימות.
לעומת זאת, מהן התוצאות העולות מצפייה רציפה וממושכת בסרטים אלימים? קל להאמין שאותו רוצח, גם ככה, מעורער בנפשו. ממילא, אותם סרטים מעוררים לגיטימציה לאותן זוועות.
זה לא חשוב.
אם נתחשב תמיד במליונית אחוז תושבי העולם שהם מטורפים, פשוט לא יישאר כלום בעולם. ואינני מדבר רק על סלאשרים. ודאי יש אנשים שהסטייה שלהם היא לרצוח בהיותם לבושים כדמויות סדרת הטלטאביז.
זה חשוב.
לא טענתי, חס ושלום, שצריך להפסיק את תעשיית הסרטים לאלתר. מצד שני, אינך יכול להתעלם מהעובדה שבסרטים ומשחקי מחשב אלימים קיימת השפעה שלילית.
כן, קיימת. על אנשים מטורפים.
אני אדם אלים ועצבני, ואני יכול להעיד על עצמי שלא רק שמשחקי יריות במחשב לא גרמו לי לרצוח, הם גרמו לי להרגיש יותר טוב.
סרטים אלימים מספקים צורך בסיסי של האדם הנורמאלי. אם לא ניתן לעתים לחלק מן האלימות לצאת איכשהו החוצה, אנחנו נשתגע באמת.
כן, קיימת. על אנשים מטורפים.
היה פעם איזה מחקר (שכמובן, אי אפשר לדעת אם הוא באמת אמין) שדווקא משחקי מחשב אלימים מהווים פורקן אמיתי לדחפים אלימים – כי אנשים מוציאים אותם. אבל צפיה בטלויזיה (וסביר שסרטים נכללים בזה) גורמת דווקא להצטברות של עוד דחפים. כי רק סופגים ולא מבצעים כלום.
לא יודעת עד כמה זה נכון, אבל יש בזה הגיון.
הדיון פה לא שווה כלום, כי אין לנו הידע הדרוש כדי להכריע בסוגיה.
השערות זה נחמד. אני יכול לשער משהו וגם את, ואפילו נוכל להתווכח על זה בלהט, אבל זה חסר טעם. בכל דבר אפשר למצוא היגיון. לכן אני מכריז שהדיון הזה חסר טעם והולך לעשות דברים לא פחות חסרי טעם.
תן לי להמליץ לך על משהו פחות סר טעם לעשות:
חפש בארכיון האתר דיון שכבר היה בנושא, אם אני לא טועה בעיקר בהקשר של ילדים, ותמצא קישורים לכמה (וכמה) מחקרים בתחום.
עכשיו, לצורך הדיון בלבד,
קחו את כל המסרים הגזעניים והשוביניסטיים שראיתם בסרטים בימי חייכם והכשירו אותם באותו טיעון. בהצלחה.
אבל איש לא דיבר כאן על סרטים שהמסר שלהם הוא
שאלימות היא דבר טוב ומומלץ.
גם רוב המסרים האלה הם סאב-טקסטים.
אני לא רואה איך ייתכן לטעון שמסר שוביניסטי בסרט משפיע אבל אלימות (ומה לעשות, האלימות היא ההצדקה לקיומם של לא מעט סרטים) לא.
מה הקשר? אתה סוטה מהדיון.
מסרים הם עדיין מסרים. לא חשוב עד כמה הם קנאים.
אפקט ההשפעה השלילי של סרט דוקומנטרי המסביר למה אלימות היא ראויה והכרחית לא מתקרב לאפקט ההשפעה השלילי של שתי סצנות אלימות במיוחד יכולות ליצור.
ואתה אומר את זה
בעקבות מחקר פסיכולוגי מקיף שהגיע למסקנות חד משמעיות, אני מניח.
ומי אמר שעליהם אפשר לסמוך?
מחקרים פסיכולוגים מקיפים מאוששים פעמים רבות את מה שרצו החוקרים להוכיח מלכתחילה.
ועדיין אני סומך עליהם יותר מאשר על הצהרות סתמיות חסרות גיבוי.
דווקא במקרה הזה יש מחקרים. שהגיעו לשתי המסקנות, אבל.
התחושה שלי היא שיש נטייה קלה למצוא השפעה שלילית של אלימות, אבל בעיקרון כל צד בוויכוח יכול להביא מחקרים שיתמכו בו, ולמצוא פגמים במחקרים של הצד השני…
אתה צודק.
אני אנסח את הטיעון, ברשותך, מחדש.
לויזואליות, אופטיות, ראייה חזותית יש השפעה גבוהה מאשר מסרים, רעיונות בעלמא.
איך?
יש לי תחושה שהיכן-שהוא קראתי או שמעתי שזה לא נכון.
בכל מקרה, הטיעון שלך עדיין חלש, כי הוא אינו מגובה בדבר.
נו, מה העניין עם ''מגובה בדבר'' הזה?
אדם לא מסוגל לכתוב מהו מרגיש ומהן דעותיו? לכל טיעון מוכרחים עדות? ובכלל, למה אתה מתכוון ב"מגובה בדבר"- מה אתה רוצה שאכתוב?
לסיום ורק לשם המחשה, אם קוראי 'עין הדג' אינם תשושים וידידי למקלדת לא נס לחו, אביא שני אירועים דומים, לא אותם אירועים אלא אירועים דומים- לא להתבלבל, המבארים לעילא ולעילא ומשופרא דשופרא את טענתי. סיפור א': במרכז הסיפור הראשון עומד מר פלוני. אותו מר נש- בחור נמצא הבוקר בביתו וקורא בעיתון כתבה מרעישה אודות תאונת דרכים קטלנית וקוטלת שבה נהרגו חמישה עשר אנשים, לא פחות. סיום הסיפור הראשון.
סיפור ב': במרכז הסיפור השני מככב, שוב, אותו אדון נכבד. באותו בוקר נמצא האדון בתחנת אוטובוס ובה הוא עד לתאונת דרכים ממש מן העבר השני של הכביש. סיום הסיפור השני.
אם כן, באילו מהסיפורים המעניינים, לדעתך, האיש הרגיש מזועזע יותר?
קוראי וצופי 'עין הדג' מוזמנים לכבד ולעזור לקומבינטור בפתרון החידה.
זאת אנלוגיה לא מדויקת.
אם במקרה הראשון הוא קורא על תאונת הדרכים, ובמקרה השני רואה סיקור שלה בטלוויזיה, יש על מה לדבר.
אבל, האמת, אז מה? נניח שהוא יותר מזועזע מהסיקור הטלוויזיוני. האם זה יגרום לו לנהוג יותר בזהירות? פחות בזהירות? איפה בכלל הטיעון שלך כאן?
כדברי הסרט ''צעקה''
סרטים לא יוצרים רוצחים הם הופכים רוצחים ליצירתיים
כדברי הסרט ''צעקה'' , ויכוח שלעולם ייסוב על צירו:
התגובה שלך, הזכירה לי את הסרט הייחודי לזמנו "נאשוויל" של אלטמן.
כשנשאל אלטמן אם הוא סבור שרצח ג'ון לנון נגרם בעטיו של הסרט שלו, השיב שהוא יותר מרגיש כנביא מאשר כאחראי ("מסך גדול", זאב רב-נוף).
ועדיין, אפשר לסבור גם אחרת , שאנשים מעורערים בנפשם מקבלים דחף כתוצאה מאלימות קיצונית כזו או אחרת שאליה הם נחשפים בקולנוע לבצע מעשים הרסניים.
אי אפשר בגלל זה להימנע מאלימות בקולנוע בכלל, כי היא מאפיין – לצערי, דומיננטי מדיי – בהתנהגות האנושית וחלק בלתי נפרד מטבעה.
אם כבר ציטוטים, למה שלא ניגש למקור:
ואיך שאני רואה את זה – כשאדם נמצא על הקצה גם ככה, לא משנה מה הוביל אותו לזה מראש, יש אינספור דברים שיכולים לדחוף אותו לעשות מעשים לא-שפויים. אולי סרטים מסוימים ומשחקים מסוימים עושים עבודה טובה יותר בזה, אבל זה לא רלוונטי ולא משנה – משהו כבר ידחוף את המטורף.
צריך לדאוג יותר למציאת שיטה לאיתור מוקדם של "אנשים על הקצה" במקום לבכות על חלב שנשפך ולבנות בית חולים בתחתית צוק תלול בו יש הרבה תאונות דרכים. ועד כאן הדימויים.
מה שכן, אני מאמין שאלימות מוגזמת בסרטים היא לא תמיד במקום (מבחינתי – בדרך כלל) לעומת משחקים, שם, לדעתי, הפורקן הוא ממשי ומוחשי יותר.
_________________
'ככה אני, רציני' אינו מבסס את טענותיו על שום מחקר מדעי, סקר, מבדק אוכלוסין, משוב, סטטיסטיקה או שיחה אקראית שנעשתה לאדם זר.
כל הנכתב לעיל מבוסס על שכלו האנושי ועל ניסיון גרידא. 'ככה אני, רציני' מצטער מראש על חוסר הביסוס המשווע שלטענתו אינו מפריע לטיעוניו להשמע הגיוניים וקבילים. ט.ל.ח.
סליחה, הציטוט הוא מדברי רוברט אלטמן ?
אני כשלעצמי לא קראתי שום ראיון איתו במקור, הבאתי מה שכתב אודותיו זאב רב-נוף ז"ל.
סליחה, הציטוט הוא מדברי רוברט אלטמן ?
המקור הוא הסרט שבעקבותיו טוענים שהאיש שדובר עליו בתחילתו של הדיון עשה את מה שעשה – 'האביר האפל' וזהו ציטוט מפיו של הג'וקר, כמובן.
אני לא יכול להסכים יותר.
לא בטוח עד כמה זה נוגע בנקודה הספציפית.
יש איזה אחד, בחור נחמד, דורון פישלר שמו, הוא כבר כתב על הנושא.
אמנם הכתבה היא על משחקי-מחשב לגופם אך מבוטחני שגם הם וגם סרטים מקבילים מהבחינה הזאת.
http://net.nana10.co.il/Article/?ArticleID=598923
היה מקרה הרבה יותר מזעזע,
בבלגיה, נדמה לי. אדם מחופש לג'וקר רצח גבר, אישה ואת שני ילדיה הקטנים. כשהשוטרים הביאו אותו לחקירה לבסוף, הוא פשוט נקרע להם מצחוק מול הפנים, ולא הוציא מילה כל החקירה.
חולי נפש.
התאריכים החדשים לסרטים של מארוול
ספיידרמן 4 יצא ב06/05/2011.
קפטן אמריקה יצא ב22/07/2011.
הנוקמים יצא ב04/05/2012.
ת'ור יצא ב 17/06/2011
התאריכים החדשים לסרטים של מארוול
מישהו יודע מה קרה קודם? – הארי פוטר 7 חלק 2 הועבר ליולי 2011 ממאי, ספיידרמן 4 הוצב במאי.
התאריכים החדשים לסרטים של מארוול
קודם הארי פוטר הועבר ליולי 2011 ואז ספיידרמן4 שובץ
שאלה
מה הסיכוי שואלס עם באשיר יגיע ל10 הגדולים של השבוע?
אין.
יום שישי ה-13.
אתמול הלכתי לצפות בסרט (בגלובוס אשקלון אם מעניין לכם) ונחשו כמה אנשים היו באולם?
אכן, 13.
הסרט עצמו הוא זבלון חביב. נהניתי ממנו יותר מהמקורי, למרות שהוא היה פחות פורץ דרך (אבל גם הביא כמה דברים חדשים ומגניבים).
בקיצור, אם אתם חובבי אימה מושבעים- רוצו לראות ולא תצטערו.
כל השאר יכולים לתפוס את הסרט באחד מימי שישי ה-13 של השנה הבאה כשיוקרן בטלוויזיה לבטח, אם יהיה לכם ממש משעמם.
מבט ראשון על 'The Goon', סרט האנימציה הראשון של Blur Studios:
http://www.slashfilm.com/2009/03/14/first-look-david-finchers-the-goon/#respond
מבט ראשון על 'The Goon', סרט האנימציה הראשון של Blur Studios:
ואו – הם באמת עושים את סרט לפי Goon
האנימציה של האולפן (אם לשפוט לפי הסרטונים בתגובות) נראית אחלה – הכתיבה עצמה לא בדיוק בוגרת, אבל היי – Goon לא מנסה בדיוק להיות קומדיה שייקספירית
אבל, אבל, אבל, אבל
אבל, אבל זה פינצ'ר! וזה The Goon! של פאוול! ה-Goon! עם פינצ'ר! זה חלום שהתגשם בשדה חמניות!
סליחה, אני צריך כמה דקות להתאושש.
מצטער להיות הפארטי פופר
אבל שתי מילים: בנג'מין באטן.
יש עוד תמונות:
http://www.slashfilm.com/2009/03/15/the-goon-concept-and-poster-art/
נראה טוב. וגם לפי איך שזה נראה זה יהיה מדורג R, שזה די אמיץ מסרט אנימציה שבוודאי עלה לא מעט כסף.
תמונות Character Designs מ'הנסיכה והצפרדע' של דיסני דלפו לרשת:
http://www.aintitcool.com/node/40446
לואי
מעניין שיש שם אליגטור שמן שמנגן בחצוצרה, בשם לואי. זה מעניין כי הרבה אנשים חושבים (בטעות) שלואי מלך הקופים מ"ספר הג'ונגל", נעשה בדמותו של לואי ארמסטרונג. למעשה, מדובר היה בזמר לואי פרימה, שגם דבב את מלך הקופים.
הפעם, לאור זה שהעלילה מתרחשת בניו אורלינס, אין ספק שמדובר במחווה לסצ'מו.
השאלה היא האם זו תהיה יצירת מופת כמו בת הים הקטנה ואלאדין
או סרט חביב ותו לא כמו הרקולס וכוכב המטמון (כולם של אותם במאים).
עם כל האהבה (הרבה) שלי ל-'אלאדין', לא הייתי קורא לו יצירת מופת.
ובכל זאת הוא זכה בסקר ''סרט הדיסני הטוב מכולם'' מול יצירות מופת
בלתי ניתנות לערעור כמו 'בת הים הקטנה' ו'פנטזיה'.
הנה, ערעור:
גם 'בת הים הקטנה' איננו יצירת מופת.
הו, תודה!
חשבתי שאני היחיד
ערעור על ערעור: דור ההמשך קבע ''סרטים יוצאים מן הכלל''
תביאו את זה בחשבון, חברים, קהל היעד שאומר את דברו + הצלחה בקופות = סרטים משובחים ומוקפדים לכל הפחות , שזה כמעט כמו לומר עליהם שהם סרטים מופתיים.
לא, זה לא.
זה לומר עליהם שהם סרטים מוקפדים שמכירים את קהל היעד שלהם. זה הישג לא קטן, אבל אין בינו לבין יצירת מופת דבר וחצי דבר.
אגב, לדעתי חטיבת האנימציה של דיסני לא סיפקה יצירת מופת – כזו שיש בה חידוש ממשי ומביאה לתחושת התפעמות – כבר 23 שנה (מאז רוג'ר ראביט, וזה, כמובן, לא רק אנימציה). הכי קרוב שהם הגיעו היה 'הקיסר נפל על הראש', אבל גם אז רק בגלל סדרת הברקות קומיות מתמשכות יותר מאשר סיפור מסגרת מעניין.
מה עונה להגדרה של יצירת מופת?
(יש לי תחושה שדיון כזה התקיים כאן בעבר, אז גם קישור לשם יעשה את העבודה)
זה תלוי במשיב.
אחרי שחשבתי על העניין די הרבה, אני לא נוטל צד בוויכוחים בנושא (שרידות לאורך זמן? הצלחה פופולרית? השפעה על הז'אנר? חדשנות?), אני רק מביע את דעתי האישית:
יצירת מופת היא יצירה שיש בה תובנות לא-טריוואליות לגבי העולם, שגורמת להתפעמות, שיש לה פוטנציאל לשנות את הקורא/הצופה/השומע ושיש בה חדשנות מסוימת.
כיוון שרוב הסרטים של דיסני הם נטולי כל חדשנות והתובנות שלהם על העולם הן טריוואליות מאוד, קשה לי לראות בהם יצירות מופת: הם לא כל-כך מעצבים תקופה, הם מבטאים את רוחה.
אני לא מסכים.
לדעתי יצירת מופת היא משהו שגורם לך או לחשוב ולראות את החיים בצורה שונה (כמו שציינת. ואחד מהם שראיתי לאחרונה היה "הילדים של מחר") או להתפעמות רגשית אדירה (כמו הסרטים של מיאזאקי). ויש גם את אלו שמשלבים את שניהם (כמו "וול-E" ועוד סרטים רבים אחרים של פיקסאר).
זאת בהחלט הגדרה שמקובלת עלי.
באמת.
אדם, מסכימה עמך ועם מישהו , כל התגובות האלה - ילדים אכן חוו
למראה הסרטים האלה. אז בשביל סרטי ילדים הם לא "טובים" +
(ואני עוזבת את ההגדרה מופתיים, אם כי ההגדרה שלכם בהחלט מקובלת עלי )לפחות ?
כאדם בוגר, בודאי שאני יכולה לחשוב שאין שם חדשנות והרגש שהם מעוררים בי אינו שונה מסרטי דיסני אחרים שראיתי במהלך חיי.ואולם החוויה שעוברת על הילדים למראה הסרטים האלה – ואני מדברת ספיציפית על אלאדין וסרט ההמשך אלאדין 2 (ואין לי בעיה לכרוך באותה נשימה גם את "בת הים הקטנה") – היא חוויה בעוצמות , כן ? , זה ממש לא עוד סתם סרט עבורם.
מופתי זה "המסע המופלא" , בודאי תסכימו עמי על זה.
אותי המסע המופלא נורא עצבן
טוב, לא נורא עצבן, אבל הוא לא היה יותר מ"בסדר" עם כל מיני נקודות שממש שנאתי.
מבחינתי הוא אפילו לא מתקרב להגדרה "יצירת מופת". אז מה נגיד?
בכלל עד כה, לא אהבתי 100% מהסרטים של מיאזקי שראיתי. (ראיתי שלושה לדעתי).
אני מסכימה!
בדיוק!
סרט לא צריך להיות חדשני בשביל להיקרא "יצירת מופת" אלא פשוט להעביר את הצופה חוויה, רגשית או שכלית (או גם וגם). "בת הים הקטנה" בהחלט עושה את זה. צוות המדובבים עושה עבודה טובה מאוד, האנימציה מדהימה (גם היום), הסאונדטרק ענק, השירים נפלאים, הדיאלוגים שנונים, דמויות המשנה חמודות, הדמות הראשית היא אנושית וחמודה וקל להזדהות איתה (אריאל), הרעה של הסרט (אורסולה) היא אחת מהמפחידות ביותר בכל הזמנים, ויש בסרט שתי סצינות שהן שתיים מהסצינות המופתיות ביותר שנראו בסרט אנימציה כלשהו מאז ומעולם. הסרט הזה גרם לי להתרגש, והיו בו גם כמה רגעים אינטלגנטים למבוגרים (השיר של אורסולה, למשל, בו היא מספרת על מקום האשה בחיים שעל פני היבשה [http://www.youtube.com/watch?v=Vi4o2cG_SsI]) שגרמו לי לחשוב.
אני חושבת שאתה שייך לדור הלא נכון.
בהחלט ייתכן שאת צודקת.
רוג'ר ראביט שלהם?
אבל… היו בו דברים לא לילדים. אפילו כמה קללות.
חצי שלהם
זה שיתוף פעולה בין כמה אולפני אנימציה, אאל"ט
בו נראה אם אתה עדיין באותה הדעה אחרי שתראה את אלו:
http://www.youtube.com/watch?v=T1CBWUoFrsE
http://www.youtube.com/watch?v=yPpNNpzldbg&feature=related
ואל תשכח גם את הסצינה בה אורסולה לוקחת לאריאל את הקול.. אחת מהסצינות היפות ביותר מסרט אנימציה כלשהו (ובכלל).
אגב, ראביט יצירת מופת לדעתך? כלומר, ברצינות?! למה?
בסדר, יש משהו בדבריך.
ראיתי את הסרט מאוד מזמן, וזה לא ממש הוגן שאני שופט אותו.
וכן, רוג'ר ראביט הוא די קרוב ליצירת מופת – לא הסרט הגדול של המאה ה-20, כמובן, אבל חדשני בהרבה מאוד בחינות, עשוי היטב טכנית ועם דמויות נהדרות משוחקות נפלא.
אך, בת הים הקטנה.
אולי אני משוחדת כי הסרט דיסני היחיד שהיה לי בבית, אבל בעיני זאת לא פחות מיצירת מופת.
שייך לתקופה בה סרטי דיסני לא חששו להיות אפלים.
בסדר, אני אקבל את זה.
זכרתי את ראביט כסרט חביב ותו לא, אבל אני מניח שאני צריך לראות אותו עוד פעם.
כל הדיבורים הללו על יצירות מופת של דיסני
בלי להזכיר את "מלך האריות", אחת החוויות המצמררות ביותר שהיו לי, אני עוד זוכר את עצמי בגיל חמ ש בוכה באחת הסצינות, והעובדה שאני עוד זוכר דבר כזה הינה עצומה, את הסרט כבר קניתי גם בוידאו כשהגיע לחנויות, גם בוידאו במהדורה המיוחדת וגם בדי.וי.די במהדורה המיוחדת ומדובר בסרט השני שהכי השפיע עלי ועל חיי, ביחוד אם רואים אותו בגיל המתאים (הסרט שהכי השפיע עלי רגשית היה דווקא "ממלכת טיראביתיה", שמבלי לצפות לזה קיבלתי מכה חזקה בבטן, לא פחות מחצי שעה של בכי ושבועיים של דמעות. אאווץ').
לדעתי? הוא הדבר הכי קרוב ליצירת-מופת שדיסני הפיקו בעשור ההוא.
זאת ועוד: יותר מכל סרט אחר שהם הפיקו באותו עשור, אתה רואה את ההשפעה שלו על סרטי אנימציה שנעשים בארה"ב היום, במיוחד בכל הנוגע לרפרנסים לתרבות פופולארית (לא, לא תמיד זה יוצא טוב, אבל ב-"אלאדין" זה היה לרוב מבריק ממש). גם אם הוא לא יצירת-מופת, הוא לכל הפחות יצירה מאוד-מאוד משמעותית, מעבר לפופולאריות שלה בקרב ילדים באותה תקופה.