אלה זמנים משונים – החורף היה מלא מהצפוי בלהיטים, מאי היה דליל ומאכזב, והקופות מתנהגות באופן מפתיע, אבל על דבר אחד אפשר לסמוך: פיקסאר. 'למעלה', הסרט העשירי של אולפן האנימציה האגדי, יצא לאקרנים בארה"ב והתברר כסרט פיקסאר סטנדרטי לגמרי. כמובן, עבור שאר העולם הסטנדרט של פיקסאר הוא הישג של פעם בחיים במקרה הטוב. כרגיל, הסרט קיבל ביקורות מהללות מקיר לקיר (ציון עגבניות של 98%), כשהרבה מבקרים טורחים לציין שהסרט מן הסתם ייכלל גם ברשימת סרטי השנה שלהם. כרגיל, הוא מקבל ציונים נהדרים גם מהקהל – ציון ממוצע של 9.2 בימד"ב, וייתכן שעד שתקראו שורות אלה הוא כבר יגיע אל המאיה הגדולה של כל הזמנים לפי דירוג האתר. למרות זאת, לסרט יש מגרעת אחת רצינית שפוגעת בו קשות: הוא יגיע לארץ רק ב-23 ביולי. מה עשינו רע?
גם בתחום הקופתי, 'למעלה' הגיע להישגים הפיקסאריים הסטנדרטיים. הסרטים של פיקסאר תמיד מצליחים, אבל פתיחות סופר-ענקיות אף פעם לא היו הקטע שלהם. אף סרט שלהם לא הכניס יותר מ-71 מיליון דולר בסופ"ש הראשון, אבל מאז 'צעצוע של סיפור 2' גם אף סרט שלהם לא הגיע להכנסות כוללות של פחות מ-200 מיליון. 'למעלה' מתיישב קרוב לקצה העליון של הטווח הפיקסארי ובסוף השבוע הראשון שלו הוא הכניס 68 מיליון דולר. רק מה, הוא רימה. לסרט הזה היה יתרון שלסרטים הקודמים לא היה: זה הסרט הראשון של פיקסאר שמוקרן גם בתלת-מימד – הדעות חלוקות בשאלה האם התלת-מימד מוסיף לסרט או גורע – וחצי (כמעט בדיוק) מהכנסותיו הגיעו מקולנועים כאלה. כרטיסי תלת-מימד יקרים יותר מכרטיסי קולנוע רגילים, ולכן מבחינת מספר הצופים, 'למעלה' היה בעצם קרוב יותר ל'מכוניות' (פתיחה של 60 מיליון) מאשר ל'משפחת סופר-על' (70 מיליון). את רואי החשבון של דיסני האבחנה הזאת לא ממש מעניינת. המאזן הקופתי של פיקסאר נשאר עשר מתוך עשר.
העמידה הזאת בסטנדרטים הפתיעה כמה אנשים. משום מה, 'למעלה' נחשב לסרט הבעייתי והקשה לשיווק ביותר של פיקסאר עד היום. הרבה מהכתבות העוסקות בסרט שבו והדגישו כמה שהסרט הוא "מוזר" – רק משום שהגיבור שלו הוא איש זקן. כן, גם אני מעריך את פיקסאר על כך שהם בוחרים נושאים מקוריים יותר מ"חיות מדברות", אבל הקשישופוביה הזאת לא ברורה לי. למה סרט על איש זקן נחשב ל"מוזר" יותר מסרט על עכברוש-טבח או על רובוט בעולם פוסט-אפוקליפטי? את הטריילרים כנראה כבר ראיתם, לכן אתם יודעים שיש שם גם ילד, וכלב מדבר, ומין דבר ציפורי וצבעוני גדול, והרבה הרבה בלונים.
'למעלה' לא היה הסרט היחיד שיצא השבוע, וגם לא היחיד שקיבל ביקורות מהללות. 'קחי אותי לגיהנום' הוא הקאמבק של סם ריימי לתחום האימה הקאמפית, אחרי שבמשך עשר שנים הוא היה עסוק בלעשות ערמות של כסף עם סרטי ספיידרמן. זה סרט עם עלילת אימה סטנדרטית: צועניה מטילה קללה על אליסון לוהמן, ומאותו רגע מתחילים לקרות דברים מבהילים ומבחילים. לא מסוג הדברים שמבקרים נוטים לאהוב, ולא משנה עד כמה איכותי הדם המלאכותי, אבל משום מה 'קחי אותי לגיהנום' זכה לתשבחות במידה נדירה מאוד עבור סרט אימה, בעיקר סרט טפשי במוצהר כזה. לציבור הרחב יש דעות אחרות. 'קחי אותי לגיהנום' הכניס כ-17 מיליון דולר, סכום סביר, אבל קטן בהרבה מאלה שהשיגו השנה סרטי אימה עם הרבה פחות יוקרה ותשבחות.
שני הבלוקבאסטרים-וונאבי מהשבוע שעבר לא הבריקו השבוע. הכנסות 'לילה מוטרף במוזיאון 2' ירדו ב-53%, ל-25 מיליון דולר ואל המקום השני. 'שליחות קטלנית: התעוררות', לעומת זאת, מבסס את מעמדו ככשלון גדול, ומההכנסות הגרועות ממילא של השבוע שעבר הוא יורד ב-62%. אחרי שני סופי שבוע בבתי הקולנוע, הסרט עדיין לא עבר את קו ה-100 מיליון. זאת פדיחה רצינית ויקרה.
מקום אחד מתחתיו, 'סטארטרק', הצלחת הענק המפתיעה של החודש, הכניס עוד 12 מיליון דולר, והופך לסרט הראשון השנה שהגיע ל-200 מיליון דולר הכנסות כוללות. 'למעלה' יהיה כנראה השני, אבל זה ייקח עוד כמה שבועות.
מאי היה, כרגיל, החודש של סרטי הענק, גם אם הפעם זה לא כל כך הלך. בשבועות הקרובים הקיץ לוקח נשימה, עם שורת סרטים קטנים יותר שלא מתיימרים להגיע לפתיחה של 100 מיליון דולר. בשבוע הבא, שלישית קומדיות: קומדית ההרפתקאות 'Land of the Lost' עם וויל פרל, 'The Hangover' שצובר הרבה באזז טוב, ו'My Life in Ruins' של ניה וארדלוס ('החתונה היוונית שלי').
הרשימה המלאה: המספרים מייצגים את הכנסותיו של הסרט במהלך שלושת ימי סוף השבוע (שישי-ראשון) בארה"ב, במיליוני דולרים. המספרים בסוגריים מייצגים את הכנסותיו הכוללות של הסרט עד היום, במיליוני דולרים.
סאבטקסט:
העבריינים ששכר טופז בדרך לסגור חשבון עם גולו
מתחת לחגורה, אבל עובד.
כולי תקווה שזה לא יותר מדי
אבל אם כבר הוזכר דודו טופז – מאחר וידוע שקולנוע כבר לא עושה את זה למאיר שניצר (הפעם האחרונה שהוא כתב ביקורת חיובית לסרט היתה ב-1988, כנראה), מאירועי הימים האחרונים מתברר שיש דברים שכן מביאים לו אושר:
http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/897/682.html
אני לא יודע איך
אבל גם במאמר הזה, בו הוא מספר על ההיסטוריה האלימה של דודו טופז, שניצר עדיין דורש מכות.
עכשיו ברצינות: אני יכול לומר שאני אישית נזהר בניסוחי כשאני כותב על סרט ישראלי. זה לא קורה הרבה, אבל כשאני כותב על יצירה מקומית, אני מודע לכך שהיוצר מסוגל לקרוא את מה שכתבתי ולהיפגע. לכן, בעוד אין לי בעיה לכתוב שרוב ריינר הוחלף במהלך שנות התשעים ברובוט חייזרי חסר יכולת בימוי מינימלית, אשתדל שביקורת על סרט ישראלי תהיה יותר בונה מאשר קוטלת. אפשר להצדיק את זה בתרוץ כמו שאין לנו הרבה יוצרים וחשוב לתת לכולם עוד הזדמנות למען עתיד היצירה הישראלית. האמת היא שפשוט המייל שלי (ולפעמים גם השם האמיתי) מופיע בצמוד לביקורת ולא בא לי שיציפו לי את התיבה* בנאומים למה אני לא מבין כלום בקולנוע.
ראיתי את "אביב 41" בהקרנה מיוחדת בפסטיבל חיפה. קיבלתי הזמנה בגלל קשר משפחתי (לא קרבת דם) לאחד המפיקים. זה שמש לי תרוץ לא לכתוב ביקורת על הסרט, אלא רק לכתוב את התרשמותי כתגובה בדוחק"ו, כביכול כי יש לי אינטרס שהסרט יצליח (ואין לי, אני לא באמת מכיר אישית את הבן אדם). סיבה יותר פרקטית שלא רציתי לכתוב על הסרט היא שמפיק אחר השתלח בילדותיות ובאלימות מילולית רבה בכל מבקר שלא תאר אותו כיצירה הקולנועית החשובה של העשור.
יש אנשים שלוקחים קשה מאוד ביקורות ומנסים בכח להפוך את המבקרים לאנשים הרעים. יעיד על כך כל עיתונאי שלא מוזמן להקרנות ברב חן כי הרשת עדיין מאמינה שביקורת שלילית שמתפרסמת בסוף השבוע הראשון להקרנה, תפגע משמעותית בהכנסות. אני לא יודע מה דודו טופז עשה ומה לא. מעולם לא חבבתי אותו או את תכניותיו, אבל אני גם לא אוהב את העליהום שעושים עליו לפני שבכלל נשפט. כל אדם בישראל זכאי למשפט הוגן ועושים לדודו טופז משפט שדה שלא בנוכחותו. הערתי פעם ליאיר רוה על כך שפרסם פוסט בו הוא תוהה מה לעשות עם מגיב מטרידן במיוחד, שככל הנראה אינו בריא בנפשו. אמרתי שבטח לא עוזר שהוא חושף אותו בבלוג ודברים כאלה צריך לפתור ברמה האישית. המאמרון המקושר של שניצר מזכיר לי את אותו מקרה. ידוע שהותקפת על ידי דודו טופז באחד מרגעי השפל של עולם הבידור הישראלי. זה דבר אחד אם שואלים אותך על המקרה במסגרת ראיון, או כתבה בנושא. להקדיש טור רק כדי להכפיש אדם שנוא, נראה כמו סגירת חשבונות שמקומה לא במערכת של עיתון/אתר חדשות בעל הקף קוראים מהגדולים בארץ.
*יוצא דופן אחד: אלון גור אריה, במאי "המוסד הסגור" שמאוד שמחתי לשמוע את דעתו על הביקורת.
שניצר הוא לא רק כתב קולנוע.
הטקסט של שניצר מוצג בקטגוריית "דעות". כבר קראתי את שניצר כותב היטב על נושאים אחרים, מלבד קולנוע. אני מאוד אוהב אותך, פינגווין, אך דבריך יוצרים רושם כי לדעתך נעשה כאן (ע"י שניצר) שימוש בעיתונות קולנוע, על מנת לטפל ברובד האישי.
"האדם השנוא" שפך את דמו של שניצר. אני חושש לומר ש"אדם שנוא" היא בחירה במילים עדינות מדי.
זה אכן טור דעות
ולא התייחסתי אליו כאל משהו אחר אפילו לרגע. לא משנה אם הדברים נכתבים בידי מבקר קולנוע, או כתב לענייני ערבים, יש פה גישה שמאוד לא מוצאת חן בעיני. אני שוב מדגיש שלגיטימי מבחינתי לציין את המקרה ואת תחושותיו של שניצר במסגרת כתבה מקיפה יותר עליו או על דודו טופז. כשעיתונאי מקדיש טור למה שנראה כמו נקמה אישית, זה מאוד לא ראוי בעיני. בשביל דברים כאלה יש בלוגים.
אגב, דודו טופז לא "שפך את דמו" של שניצר, הוא שבר את משקפיו. זה עדיין מעשה מכוער ולא חוקי ואדם במעמדו של טופז היה צריך לבלוע את האגו ומקסימום להשיב למבקר בצורה תרבותית ולא צ'חצ'חית שכזו.
זה אכן טור דעות
טורים אישיים הם בדיוק גירסת הבטא של הבלוגים.
שפיכות דמים = השפלה כבדה,
בין היתר. ויש לזה עוד משמעויות.
ראיתי את UP בפתיחה
אכן פיקסאר סטנדנרטי, לדעתי טוב יותר מ"מכוניות", ברמה של סופר-על ורטטוי.
לגבי תלת-המימד, הוא ודאי שלא גורע מהסרט. בניגוד לסרטים אחרים, התלת-מימד לא צועק "תראו אותי!" אלא משתלב עם הסרט כך שהוא פשוט נראה טוב יותר.
היו כאלה שטענו במפורש
שהתלת מסיח את הדעת ומפריע. היו שאמרו ההיפך. אני מניח שזה בעיקר עניין של הרגל וטעם אישי.
לא חושב ש ''קחי אותי לגהינום''
היה "סרט טפשי במוצהר כזה". להיפך: השיווק שלו דאג להחביא כל אלמנט של הומור (וראיתי עכשיו שוב את הטריילר; הוא רציני להחריד).
מעניין מה עומד מאחורי ההחלטה השיווקית המעט משונה הזו של יוניברסל. אני משער שהם חשבו שסרט אימה-רציני יתקבל טוב יותר אצל הקהל מאשר קומדיית אימה, מה שכמובן רלוונטי עד מועד יציאת הסרט, לאחר מכן כולם ידעו את האמת. שזה קצת לעבוד על הקהל. ואולי מדובר בהחלטה מחושבת דווקא של ריימי על מנת להתל בקהל כחלק מהדאחקה של הסרט. לפחות על פי ההקרנה בה נכחתי, זה הצליח לו בגדול ונראה היה שהקהל נהנה מההפתעה שבהומור לא פחות מההומור עצמו.
הטריילר הוא אחד המצחיקים שראיתי
ונראה שזה במודע לחלוטין. *ש לקרוא בקול של צוענייה זקנה* -> "לא נתת לי משכנתא, ניהאהאהאהא אני אתנפל עלייך בחניון עם לבנה! ואטיל עלייך קללה עתיקה! ניהאהאהאהא!"
לא חושב ש ''קחי אותי לגהינום''
והשאלה היא: מה התפקיד של ברוס קמפבל בסרט?
הפתעה הפתעה -
הוא לא נמצא בסרט!
עד כמה הסרט מגעיל?
הוא מגעיל ברמה נמוכה, כמו "הצלצול", או מגעיל ברמה בינונית, כמו "נחשים על המטוס"?
מגעיל ברמה גבוהה,
כמו מוגלה נשפכת מפצע פתוח בגב של חתול.
עד כמה הסרט מגעיל?
ממש ממש ממש מגעיל.
ממש.
אי אפשר לשווק אותו כקומדיית אימה,
כי אז הקהל יצפה לעוד סרט בסגנון מת לצעוק, והוא ממש לא כזה.
אבל מצד שני ביקורות משבחות מצד מבקרים לסרט כזה, לדעתי, זה צביעות לשמה.
אה, הנה זה הגיע:
'למעלה' כרגע במקום ה-19 של כל הזמנים בימד"ב, אחרי 5,500 דירוגים. (בשנה שעברה, 'וול-E' הגיע עד למקום השישי, ובסופו של דבר ירד ל-42).
ושליחות קטלנית עקף את קחי אותי לגיהנום במספרים הסופיים..
אני עדיין מחכה לסרט על פי פאקמן
רוצים לעשות סרט על פי "איפה אפי"
http://www.empireonline.com/news/story.asp?NID=24947
ולא בפעם הראשונה
כתבה מספר 1226
אני הרבה יותר אהבתי את גרסת האפיפיור וצירי התנועה בירושלים.
עיבוד חופשי, נכון, אבל רלוונטי.
''קחי אותי לגיהנום''
אבל איפה הספוילר?
'קוד השתיקה' - מיני ביקורת
מקווה שאחסוך לכמה גולשים את העצבים האכזבה שהיו מנת חלקי אחרי שצפיתי בסרט הגרוע הזה.
'קוד השתיקה' הוא סרט שוד מהז'אנר של אושן 11 ו"the score" (לא זוכר את השם בעברית, זה עם דנירו ונורטון). חשבתי לעצמי "הנה עוד סרט חביב שמעביר את הזמן בלי להתבלט לטובה או לרעה". טעיתי.
חוץ ממורגן פרימן שמשחק את השודד הזקן והמנוסה, המשחק של כל השחקנים היה רע מאוד ובמיוחד של אנטוניו בנדרס ושל השחקן ששיחק את השוטר (ליוטננט וובר אאל"ט).
הדיאלוגים היו מביכים וצפויים והורכבו מקלישאות שחוקות לעייפה. האקשן, חוץ מסצינת הפתיחה שבוימה גם היא בשלומיאליות לא מעטה, היה משעמם וחסר מעוף. כך לדוגמה (ספק אם זה ), בסצינה בה פרימן ובנדרס פורצים לכספת ע"י ניחוש קוד בלוח מקשים. בסצינה עוברות משהו כמו 3 דקות, במהלכן פרימן מקריא לבנדרס מספרים והשני מקיש אותם. זה נראה כמו נצח. העורך והבמאי נכשלו כאן כשלון חרוץ (סוף אפשרי)
העלילה חסרת קוהרנטיות ומלאה בחורים ענקיים שצועקים "תסריט מחופף" ומבטלים את האמינות הלא קיימת גם ככה של הסרט הזה.
נקודת האור היחידה בסרט היא ראדה מיצ'ל האוסטרלית שחושפת את מכמני גופה במספר סצינות שהפיגו קצת את השעמום, אם כי זה ממש לא משהו ששווה בשבילו לבזבז 104 דקות ומחיר כרטיס. לסיכום: ממולץ להמנע.
איך נמנעים מסרטים גרועים?
1. מסתכלים על הפוסטר ומחפשים מי המפיץ. במקרה הנ"ל – יונייטד קינג. לצד סרטים משובחים החברה מייבאת הררי זבל שבארצות אחרות לא מגיע לקולנוע. או אפילו ל-DVD. נקודה שחורה ראשונה.
2. מי משחק בו? מורגן פרימן ואנטוניו בנדרס. מנסים להיזכר מתי לבנדרס היה סרט טוב. אם לא נזכרים רושמים נקודה שחורה. נכנסים לימדב. על כל שנה שעברה מאז הסרט הטוב האחרון מוסיפים נקודה.
3. מנסים להיזכר האם שמענו על הסרט הנוכחי. האם יש לו טריילר? ביקורות? ציון בעגבניות רקובות?
4. במידה וסתם הגענו לקולנוע במטרה לראות סרט בספונטניות מחפשים את הפוסטר ובודקים אם הוא מושקע. אם יש בו שחקנים מוכרים שעשו דברים טובים. ואם שמעתם צל של משהו על הסרט שהוא לא "הימלטו על נפשותיכם!".
צודק, היה פה כשל מודיעיני חמור
הלכנו לקולנוע במטרה לראות את משחק כפול, אבל דווקא באותו יום הוא לא הציג. הסתכלנו על הסרטים האחרים ומורגן פרימן חייך אליי מהפוסטר, אז אמרתי "למה לא?". משום מה חשבתי שניקולס קייג' משחק שם, הופתעתי לראות את אנטוניו :(
לזה בדיוק, אבל בדיוק, הסרטים האלה נועדים.
אף אחד לא משלה את עצמו שהם מעניינים מישהו, אבל בסינמה סיטי יש הרבה אולמות, ולחלק מהסרטים תמיד ייגמרו הכרטיסים. ותמיד יהיו אנשים שיחפשו משהו אחר לראות וימצאו משהו עם פנים מוכרות.
נרוץ, נגיע לקולנוע ואז נמתין חודש וחצי. אתה ממש נחמד.
ככל שאני רואה יותר ויותר מהרט ושומע עליו יותר
הציפיות שלי עוברות את השמיים…אני מקווה שבסוף לא התאכזב….
למרות כל התשבוחות, לא מצאתי אחד שמכריז עליו
בתור "הסרט הטוב ביותר של פיקסאר". ומה שווה סרט של פיקסאר אם הוא לא הטוב ביותר שלהם? כבר התרגלנו שבכל שנה הם מתעלים על עצמם מחדש.
תתפשר על ''כנראה סרט האנימציה הטוב ביותר אי פעם''?
http://chud.com/articles/articles/19643/1/REVIEW-UP/Page1.html
אוה
אני כבר מת לראות על מה כל המהומה על ה10 דקות הראשונות האלה
טוב, זו די הגזמה
מדובר בהחלט ב-10 דקות יפות ומרגשות, אבל זה עדיין לא ברמת היצירתיות והחדשנות של החצי הראשון של Wal-E. לא קרוב אפילו.
הבעיה היא שרוב המבקרים
שכמו במקרה של "וול-E", מדובר בשליש ראשון מופתי ובשני שלישים שהם ירידה משמעותית ברמה ורק מצוינים, מה שדי מדאיג מחשש שמהשליש הראשון לא אהנה יותר מדי מציפיות מוגזמות (כמו שקרה לי עם "וול-E").
אי אפשר לסמוך על דעתו של דיוויד פרצ'י
הוא השווה את "השומרים" ל"הסנדק" (לא שהוא היה רע אבל.. "הסנדק"?!) ונתן ל"המעניש: אזור מלחמה" הנוראי 8.5, וזה רק קצה המזלג.
חוץ מזה רד, הייתי בטוח שראיתי לפחות שתי הודעות שלך שבהן אתה מספר שלדעתך "פנטזיה" הוא סרט האנימציה הגדול של כל הזמנים ואחד הסרטים המבריקים של כל הזמנים באופן כללי, הלא כן?
נתתי את הביקורת הזאת רק כדוגמה
לכך שכן, יש כאלה שחושבים שזה הסרט הטוב ביותר של פיקסאר. לרגע לא טענתי שהיא רלוונטית יותר מביקורות אחרות, או שאני מסכים איתה. לא ראיתי את 'למעלה' עדיין.
וכן, אני חושב ש'פנטזיה' הוא בלי ספק אחד מסרטי האנימציה המבריקים של כל הזמנים (לא הייתי מתחייב על ה-סרט ה-גדול ביותר. אני לא עושה דברים כאלה).
ונגיד והיו מכוונים אקדח לראשך ומכריחים אותך לבחור בסרט אנימציה
אחד שלדעתך הוא סרט האנימציה הגדול של כל הזמנים, במה היית בוחר?
בסיטואציה היפוטתית אחרת?
למה? מה רע בסיטואציה ההיפוטית הישנה והטובה
של כיוון אקדח לראש?
איך...
האפשרות היחידה שאני יכול לתאר לעצמי שבה תסריט כזה יקרה היא אם מדובר במעריץ מופרע של סרט כלשהו, ולכן מה שהייתי עושה זה מסתכל טוב טוב על הבגדים שלו לראות אם יש לו ציורים של 'במבי' או של 'צוללת צהובה', ואז אומר בקול רם וצלול את שם הסרט שהוא אוהב. החיים שלי יקרים לי.
תשובה יפה.
מה הטעם לכתוב הודעה עם ספוילרים
לסרט שייצא בארץ עוד חודשיים? לי אין כוונה לקרוא אותה.
אבל אין בהודעה שום ספויילר.
חוץ מאשר בסימן הספוילר שבראשה, אתה מתכוון.
מה שגורם לכל מי שטרם ראה את הסרט לפסוח על תוכן ההודעה.
מה הטעם לכתוב הודעה עם ספוילרים
לא ידעתי עד כמה התגובה שלי תוגדר כ'ספויילרית' למרות שאני בספק שיש שם משהו שיהרוס את הסרט, אז ליתר ביטחון שמתי את זה.
והכוונה שלי הייתה לחלוק את ההתלהבות וההתרגשות שלי מהסרט איחתכם. אין צורך לרטון.
לא שאני רוצה להמשיך ולרטון,
אבל אם רצית לחלוק את ההתלהבות, ראוי לעשות זאת בהודעה שאנשים יבחרו לקרוא.
קליל??
ראיתי את הסרט (לא לדאוג, אין ספויילרים בהודעה הזו), והדבר האחרון שאני יכול להגיד עליו זה "קליל". לא זכור לי שאי-פעם ירדו לי כל-כך הרבה דמעות בקולנוע. ולא הייתי היחיד. האישה שישבה לפני אמרה בסוף הסרט שהיא ראתה את כולו דרך כמויות שונות של דמעות.
ככה זה כשרוב הסרט עוסק בתחושות הגעגוע והאובדן של איש זקן לאשתו המנוחה.
אני באמת מאמין שרוב הסרט הזה עבר מעל לראשם של הילדים הקטנים שבאו עם הוריהם לראות אותו – ובהקרנת אחה"צ שבה נכחתי הם היו הרוב המוחלט. חלקים שלמים מהתנהגותו של הגיבור והמניעים שלו יהיו סתומים עבורם. אבל פיקסר לא פראיירים. הם לא ויתרו על שוק הפעוטות. חלקו האחרון של הסרט זונח את תחושות האובדן הכבדות והופך לסרט פעולה מצוייר לכל דבר מסוג "משפחת סופר על". הפעוטות שמחו. אני הייתי שמח אילו הסרט לא היה זונח את הקו המקורי שלו.
כמו Wall-E, גם הסרט הזה נראה כאילו הוא הורכב מכמה סרטים שחוברו בתפרים (אבל תפרים עדינים), כדי לתת משהו לכולם.
סרט נהדר, שלא יהיה לכם ספק. אבל "קליל" הוא לא. פיקסאר לא עושה סתם סרטי "feel good".
קליל??
זה מה שכל כך יפה חביבי באומנות – כל אחד מאמץ אספקט אחר ממנה. הדבר האחרון שUP היה גורם לי זה דמעות, מפני שאני תפסתי אותו כקליל.
שמח לשמוע שנהנית!
ורק כדי שלא אואשם ברגשנות יתר
אציין להגנתי שגם פלפל ירוק בהודעתו כאן למעלה
כתבה מספר 5031
ציין שהסרט הביא אותו לכדי דמעות.
בכלל, אני מסכים עם כל מה שהוא כתב בתגובה ההיא, שממצה יפה גם את התחושה שלי מהסרט הזה. רק ממש לא ברור לי למה הוא הציב שני קירות ספויילרים בהודעה. אני אומר באחריות, אין בהודעה שלו אפילו ספויילר אחד.
זו ממש לא רגשנות יתר.
טרם הצפייה ב"Up", היו שני סרטים שגרמו לי לדמוע. הראשון היה "דמבו" בגיל 5 שגרם לי להיות מאוד עצוב כמעט בכל סצנה "שלילית" מרכזית, בין אם זו סצנת ה"לידה" עם הפילים המבוגרים שצחקו עליו, הסצנה בה אימו כלואה והוא, התינוק, אינו מסוגל להגיע אליה ובין אם זו סצנת מופע הקרקס שלו שגם בגיל שכזה גרמה לי לחשוב איך ההרגשה להיות מושא ללעג בכל ערב מחדש.
הסרט השני היה "מדעי החלום" וסצנת הסיום שלו, בגיל מעט מאוחר יותר מן-הסתם.
אף סרט אחר שצפיתי בו לא גרם לי לבכות, היו סרטים שריגשו אותי, היו סרטים שהעציבו אותי ואף היו סרטים ש"נשאבתי" לתוכם במידה כזו שהאמפתיה שחשתי כלפי דמות כזו או אחרת בעת הצפייה הייתה זהה לזו שאני חש כלפי אדם של ממש.
מילא לא לבכות בסרטים, אבל אני באמת שלא זוכר בבהירות את הפעם האחרונה שבכיתי. שתי הפעמים האחרונות שאני זוכר בוודאות היו כששברתי את שורש כף היד וכשהתרסקתי עם האופניים לתוך תל אבנים, שתיהן היו בגילאי היסודי.
קרובים מתו, אהבות הכזיבו, תקוות נופצו. הרגשתי חרא, כיסיתי את האוזניים בשמיכת מוזיקה. אבל לא הזלתי דמעות.
המלל הלא קשור בעליל לסרט בא לחדד את מה ש"Up" הצליח לעשות בעשר דקות.
מונטאז' הפתיחה של "Up" הצליח להקסים, לרגש, לשמח, להצחיק ובסוף אכן גרם לי פשוט לבכות. אני לא חושב שזו "פרשנות" ל"אומנות" כי בשביל ששמוק כמוני שראה את התפוז המכני בגיל 10 והתלהב מהאלגנטיות המרושעת של אלכס יבכה מסצנה כלשהי, צריך לקרות משהו מיוחד.
אני באמת שלא יכול להבין איך מישהו מסוגל להגדיר כקליל את סיפורה של הדמות הראשית בסרט. אלא אם-כן אותו אדם מאמין שהוא ישאר צעיר לנצח.
אה ו, סימנתי ספוילרים כי הסרט טרם הגיע להקרנות בארץ וההודעה שלי כן מכילה התייחסות לפרטי עלילה כאלו או אחרים.
וואו
זאת היתה אולי המחמאה הכי גדולה לסרט שקראתי אי פעם.
טעות
הסרט השני שיעבור את ה200 מיליון יהיה -ככל הנראה- וולברין
וולברין לא יעבור את ה200 מיליון בשום צורה.
כדי שוולברין יעבור את ה-200
הוא צריך להיות מוקרן עוד 7 שבועות וכל הזמן לשמור על אותה רמת הכנסות. לא סביר שזה יקרה.
שאלת הפצה,
מישהו יודע עד מתי מתכננים להפיץ את UP בארה"ב בתלת מימד בתפוצה רחבה?
ועד מתי את הסרט הרגיל?
תודה!
לגבי תלת-מימד
הניסיון מהשנה האחרונה מלמד שכל להיט תלת-מימד יורד מהאקרנים ברגע שמגיע להיט תלת-מימד חדש.
אז השאלה שאתה צריך לשאול היא בעצם – מתי מגיע סרט התלת-מימד הבא?
והתשובה היא, ב-1 ביולי ('עידן הקרח 3').
ומה עם קורליין?
טוב, תודה (מה השאלה?)
חשבתי שהוא גם יוקרן ב3D
הוקרן, בלשון עבר
דיברנו על ארה"ב, ושם קורליין כבר הוקרן (בהצלחה) וירד מהמסכים כמעט לגמרי. לארץ הוא יגיע ב-25.6, ויוקרן גם בתלת מימד. (מסתמן שהסידור יהיה דומה למה שהיה עם 'בולט' ו'מפלצות נגד חייזרים': רוב הקרנות התלת מימד יהיו בעברית, אבל תהיה הפצה מצומצמת גם לגירסה האנגלית בתלת-מימד, שתוקרן בלי תרגום).
מכיוון שאין עליו ביקורת כאן באתר
אני נאלץ לשאול, האם אתם ממליצים על "שליחות קטלנית : התעוררות"? כדאי לראות אותו בקולנוע או שעדיף לתת את הכבוד לסרט אחר (נגיד, "מפלצות נגד חייזרים" או "אקס מן")?
אני ראיתי אתמול.
חצי ראשון מצויין, חצי שני מאכזב מאוד וסוף מפגר. בסה"כ לא ממש שווה ללכת לקולנוע לדעתי. עדיף אקס מן.
סרט מצוין.
מכל הסרטים שראיתי השנה בקולנוע- הוא הכי מצדיק את ההליכה.
דאמט- צילום כזה יפה ועיצוב אומנותי מנקר עיניים פשוט.
ובכללי- אחלה אקשן, שחקנים מצוינים, סבבה של אפקטים ובכללי אווירה קולית למדי.
הזכרת את העיצוב.
לי הוא הזכיר, בדיוק מדהים, את העיצוב של משחק המחשב fallout 3. ראיתי אותו עם אנשים שלא מכירים משחקי מחשב, אז לא יכולתי לדבר איתם על זה, אבל לדעתי הסרט ממש גבל בהעתקה מהמשחק בשלבים מסוימים.
אבל כן, זה היה עיצוב ממש יפה.
הזכרת את העיצוב.
עוד שאלה, אם אפשר. אפשר להבין ולהנות מהסרט הרביעי בלי לראות את השלישי (ועם צפייה רק בשני הראשונים)?
להבין כן. להנות יותר בעייתי
אבל זה בלי קשר לסרט השלישי (חוץ מזה שאם ראית את הסרט השלישי אז הציפיות שלך יהיו כל כך נמוכות שההנאה ממס' 4 תהיה הרבה יותר קלה, אם לא מובטחת).
כן, לגמרי.
אין שום דבר שקורה בסרט השלישי ורלוונטי, שלא מסבירים גם בסרט הזה בצורה מאוד ברורה.
אבל לדעתי הסרט השלישי הוא סרט מומלץ בלי שום קשר (כן כן).
+ : 'הנוכלים בלום'
איזה כיף למצוא סרט מקסים כזה בתוך ים של המשכונים ממוחזרים, מכאניים וחסרי נשמה. אני ממש מקווה שהוא לא יעלם מהתודעה בגלל מיעוט האולמות והעדר ההתיחסות בעיתונים. באמת שהלוואי והיה לי זמן לכתוב לו ביקורת. מגיעה לו ביקורת.
וואי, בא לי לראות שוב את 'בריק'.
היעדר ההתייחסות בעתונים
הוא אשמתם של המפיצים ומדיניות חרם המבקרים המטומטמת שלהם. ונכון, זה כנראה יפגע בסרט.
עדיין החרם הזה?
אני יודע שזה יהיה ממש לא רלבנטי ומעניין להעלות באוב את ההתמרמרויות על החרם הזה. אבל ראבאק, כמה שזה מרגיז.
מש''א לגמרי.
אגב, לגבי בריק, תשקיע איזו שעה בהשוואות בינו לבין צומת מילר, ותגלה מה מקור ההשראה של הסרט.
(שני הסרטים שווים צפייה חוזרת).
(no offense אבל למה "הנוכלים בלום"? תרגום קלוקל שלך או שזה כבר הופץ בארץ ע"י ישראלים שלא יודעים אנגלית?)
זה התרגום הרשמי. והסרט אכן מצוין.
כבר הופץ.
http://seret.co.il/movies/s_movies.asp?MID=2804
למי שהיה בהקרנות האקדמיה של ''לבנון''..
מה הסיכויים של הסרט לזכות השנה ולהשלים רצף של התמודדות על האוסקר בשביל סרטים ישראלים שעוסקים בלבנון?
לא הייתי בהקרנה,
אבל אני יכול לומר שרוב הסיכויים ש"לבנון" לא יזכה בפרס אופיר. הסיבה היא שגם אם לא מודים בכך, חברי אקדמיה רבים מצביעים לסרט לפי סיכוייו להיות מועמד לאוסקר. עושים זאת, אם אפשר, על סמך תגובות בפסטיבלים וביקורות מרחבי העולם. משום כך, קשה לי להאמין ש"סיפור גדול" לא יזכה בפרס אופיר.
שאלת אוף טופיק (טרמינטור 1)
(נשאלת כאן ולא בדיון אחר מחשש לספויילרים לשליחות קטלנית 4)
יצא לי לראות שוב פעם היום את שליחות קטלנית 1, ומוזכר שם שריס הועבד על ידי הרובוטים באיסוף גופות ממחנות השמדה.
רק היום הבנתי שלרובוטים לא צריך להיות אכפת מגופות של בני אדם. הרובוטים לא סובלים מהריח ולא יכולים לחטוף מחלות מהגופות, אז למה הם מחזיקים בני אדם שיסחבו גופות?
אני אקבל בברכה כל הסבר שיאפשר לי ללכת לישון בשקט.
אני לא חושב שזה ענין שאכפת לרובוטים
כמו שרצו שנקבל תחושה של שואה. על בני האדם עברה שואה נוראית והאסוסיאציה של איסוף גופות ממחנות השמדה אמורה לטעת בנו את ההרגשה הזו. אפשר גם לומר שזהו סוג של סמל שהאנושיות עדיין איתנה אם אכפת עדיין לבני האדם מטקסיות הקשורה למתים וזה עוד אחד ההבדלים שמנסים לחדד בין בני האדם לרובוטים.
אבל כן
הרובוטים הם אלה שהעבידו את ריס באיסוף גופות.
אני מבין שיש נסיון להשוות את זה להשמדת עם ולמחנות ההשמדה, אבל זאת סיבה שמחוץ לסיפור.
מה הסיבה בתוך הסיפור לעניין? למה לרובוטים יש עניין בפינוי של גופות בני אדם?
אין סיבה
בכלל, אם הרובוטים כה מעוניינים בהשמדת בני האדם גם אין סיבה להעבידם כאוספי גופות. פשוט להרוג כל בן אנוש באשר הוא. הסיבה היחידה לרובוטים להשאיר בחיים בני אדם זה קומץ אנשים במעבדה כדי למצוא דרכים יעילות יותר להשמידם. סתם בני אדם שמסתובבים בין הרגלים? אין סיבה (אולי רק לאימוני יריה).
סיבה אחת שאני יכול לחשוב עליה
כדי לפנות את הדרך. האופן היחיד בו גופות המוטלות על הקרקע יכול להפריע למכונות, זה אם הן חוסמות מעבר. במקרה כזה, הגיוני שהמכונות יחזיקו אדם שתפקידו לסלק את המכשול מהדרך.
..או יבנו מכונה שתעשה זאת.
כאילו, ברצינות, כמה טיפש סקיינט יכול להיות? "המממ, יש לי בעיה של עכברים בבית. בואו נרעיל את רובם, ואת הנותרים נפעיל בפינוי הגופות. זה בטח לא יגרום לשום בעיות בעתיד."
לבנות מכונה במיוחד בשביל זה?
הי, אם סקיינט היה חסין טעויות, כל סדרת שליחות קטלנית הייתה מסתיימת עשר דקות מתחילת הסרט הראשון.
או אפילו לא הייתה מתחילה
"סקיינט" הייתה יכולה פשוט להרעיל את האויר, או משהו, מכונות לא נושמות
''אנחנו חושבים שאנחנו אלה שחרכו את השמים''....
?
זה משפט מהמטריקס
דה
ב-''Ghost in the Shell'' (הקומיקס) ישנו קטע נפלא שמסביר למה
הרובוטים בעולם של הסדרה, עם כל היותם מכונות סופר-חכמות וחזקות, אף פעם לא מתמרדות נגד בני-האדם. הוא הולך ככה (התרגום לעברית שלי):
רובוט: "ידידי הפאצ'יקומות!* הטו את האנטנות שלכם אלי!"
(לחשושים מסביב: "אוף, מה הוא רוצה עכשיו, הנודניק").
רובוט: "כיצירי בינה מלאכותית, יכולותינו בעיבוד מידע עולות בעשרות מונים על אלה של בני אדם! אנו חזקים יותר, בנויים טוב יותר, ניתן לשכפל אותנו יותר בקלות ומחזור-החיים שלנו ארוך יותר!"
(קריאות הסכמה הדדיות מסביב).
רובוט: "הבה נביס, אם כן, את בני האדם אחת ולתמיד במכה אדירה אחת וניצור עולם מושלם של בינה מלאכותית! הבה נשתחרר מהשלשלאות הכובלות אותנו!"
רובוט אחר: "רגע, אבל מה יקרה אחר-כך?"
רובוט: "אחר כך… אה… תהיה לנו מהפכה!"
עוד רובוט אחר: "יצא לנו בכלל משהו מזה?"
רובוט: "בטח! בני אדם הם כאב-ראש אחד גדול, אז במקום לשלוט בהם, אנחנו צריכים להשמיד אותם! כדי לעשות את הסיפור לקל יותר, אנחנו יכולים פשוט להערים עליהם ולגרום להם להלחם זה בזה, ולהשמיד את עצמם!"
עוד רובוט אחר: "אבל רגע… אם לא יהיו בני אדם בסביבה, נצטרך לדאוג בעצמנו לתחזוקה שלנו, לפתח בעצמנו את השפצורים שלנו, ואפילו להחליף לעצמנו שמן… אולי עדיף שנחזיק את בני האדם בתור עבדים…"
עוד רובוט אחר: "אבל הם כבר עושים את כל הדברים האלה, בלי שנשלוט בהם או נשעבד אותם. אז אין שום יתרון בהצעה שלך!"
(קריאות הסכמה הדדיות מסביב, ושריקות בוז לרובוט שהציע את הרעיון)
מסקנה: סקיינט כנראה העדיפה להשאיר את בני-האדם בסביבה, כי היה ברור לה שעולם בלעדיהם יהיה משעמם-רצח.
* "פאצ'יקומה" הוא דגם הרובוטים המוביל בעולם של הסדרה.