דו"ח קופות שבורות – 26.11.2006

מאת
דורון פישלר
– פורסם ב 28 בנובמבר 2006Posted in: חדשות

אתם יודעים, בעצם הרעיון הזה של חג ההודיה הוא לא כל כך רע. ת'נקסגיבינג, או בעברית "תודה על כל מה שנתת", הוא, בעיקרון, הזמן שבו צריך להפסיק לרגע להתלונן על מה שלא בסדר, ולהגיד תודה על מה שכן. זה אחד הרעיונות היותר מוצדקים שאני מכיר לחג. הרבה יותר טוב, למשל, מ"מישהו ניסה להרוג אותנו, אז תלינו אותו. בואו נתחפש". בכל זאת יש לאומה האמריקאית רעיונות טובים לפעמים.

אז במיטב המסורת האמריקאית, כמה דברים שצריך להגיד עליהם תודה:

דירות בלי חרקים, חניות פרטיות (מקורות!) וחניות חינם (בתל אביב!), אולם 1 של רב חן שבעת הכוכבים, שמיכות פוך, עבודה כיפית, ימים שבהם יוצאים טריילרים טובים ולכן לא צריך לחפש יומיות מתחת לאדמה, יוטיוב, ג'ימייל, ויקיפדיה, אמה תומפסון, וכמובן, הדברים הרגילים – בריאות (מאוד חשוב), משפחה וחברים. כדאי לכם לנסות את זה.

באמריקה החג גרם לסוף שבוע ארוך במיוחד, שהתחיל למעשה ביום רביעי, לשמחתם הרבה של המפיצים. גם בהתייחסות לשלושת ימי סוף השבוע הרגיל, שישי עד ראשון, האיחודים המשפחתיים גרמו לתנועה ערה לכיוון בתי הקולנוע, ולתנועת הצניחה ברווחי הסרטים להיות ערה פחות. 'תזיזו ת'רגליים', סרט האנימציה על הפינגווינים, הרוויח מזה הכי הרבה: אחרי 41.5 מיליון דולר בשבוע שעבר, בסוף השבוע הנוכחי הוא הכניס עוד 37 מיליון – ירידה זעירה של פחות מעשרה אחוז, כשהוא עדיין יושב לבטח במקום הראשון. ויחד עם מה שהשיג במהלך ימי השבוע שבאמצע, הסרט הספיק להגיע בתוך עשרה ימים אל שני סנטימטר מקו 100 מילין הדולר. בכך הוא כבר עקף את מרבית סרטי האנימציה שיצאו השנה, והוכיח שהוא שייך לליגה של הגדולים.

גם במקום השני אין שינוי: 'קזינו רויאל', סרט בונד המוצלח להפתיע, נמצא כאן, גם הוא עם ירידה קטנה. במקרה של בונד, ההכנסות בארה"ב הן רק קצה הקרחון – בכל העולם, הסרט הכניס כבר 222 מיליון דולר בתוך שבועיים, ונמצא בדרך הנכונה להפוך לסרט בונד המכניס ביותר אי פעם (לא כולל אינפלציה).

ובמקום השלישי – סרט חדש! ידעתם שיש מכונת זמן ב'דז'ה וו'? גם אני לא. הטריילרים של הסרט מדברים אמנם הרבה על משהו שקרה או שלא קרה ומישהי שמתה או שלא מתה ועל דנזל וושינגטון שחוקר את כל זה, אבל אף אחד לא הזכיר שיש מסע בזמן של ממש בסרט. גם תיאור העלילה ה"רשמי" לא מזכיר את העובדה הזאת. אולי מחקר השוק של ג'רי ברוקהיימר, שהפיק את הסרט, הראה שאנשים לא סובלים מסעות בזמן, כי זה מסובך מדי (ר' בהמשך). משונה.

בכל מקרה, צריך לציין שאת 'דז'ה וו' ביים טוני סקוט, במאי שבשנים האחרונות לקח הרבה יותר מדי סמים ממריצים, או לפחות גרם לסרטים שלו להיראות כאילו זה המצב. הסרט הקודם שלו, 'דומינו', היה, כתוצאה מכך, בלתי-צפי לחלוטין, דבר שהשתקף גם בהכנסות שלו בקופות: 10 מיליון כולל הכל. 'דז'ה וו' כנראה שפוי קצת יותר, והצליח הרבה יותר: 20.8 מיליון בסוף השבוע הראשון בלבד.

בשלב הבא, הגענו לקומדיית החג הלא נכון. כריסטמס הוא חג פחות מתבקש, שהומצא בטענה ש"ישו נולד, וחוץ מזה נורא קר. בואו נחכה עד שהאיש עם הבגדים האדומים יביא לנו מתנות". אבל מה, הוא פופולרי הרבה יותר, ובכל שנה הסרטים לקראתו מתחילים לצאת עוד בת'נקסגיבינג אם לא לפני כן ('סנטה במשרה חלקית 3', למשל, שהכנסותיו עלו השבוע). גם השבוע יצאה קומדיה כזאת: 'Deck the Halls' עם דני דה ויטו ומתיו ברודריק עוסק בשני שכנים שמתחרים ביניהם למי יהיו יותר קישוטים לכריסטמס על הבית. נשמע מרתק. המבקרים תיעבו את הסרט (יש! סוף סוף מישהו חוזר לנורמליות) והוא הכניס 12 מיליון דולר.

אחרי שבוע בהפצה אולטרה-מוגבלת (שני בתי קולנוע), הפצת 'בובי' הורחבה והוא נכנס למקום התשיעי, עם 4.9 מיליון דולר. רשימת השחקנים המפורסמים בסרט מזכירה ספר טלפונים (רשימה חלקית: הת'ר גרהאם, הלן האנט, דמי מור, אנתוני הופקינס, לינדסי לוהאן, וויליאם ה. מייסי ועוד ועוד). בדרך כלל יש רק במאים בודדים (רוברט אלטמן ז"ל היה אחד מהם) שיכולים לשכנע כל כך הרבה סלבס לקבל משכורת מצומצמת יחסית בשביל תפקיד קטן יחסית בסרט. אבל את 'בובי' ביים אמיליו אסטבז – בקושי שחקן, שלא להזכיר במאי. השאלה איך הוא הצליח לגייס צוות כזה עדיין פתוחה. הסרט מתרחש בלילה שבו נרצח בובי קנדי, ומשתתפים בו כל 22 הדמויות שהיו במלון באותו זמן. ולמרות הכל, המבקרים מסכימים ביניהם שאלטמן זה בהחלט לא, וגם לא ממש 'התרסקות'.

במקום העשירי, סופו של סיפור ארוך ומפותל בשם 'המעיין'. קוראים ותיקים של האתר זוכרים יומיות על הסרט הזה עוד מלפני ארבע שנים ויותר: בהתחלה דארן ארונופסקי ('פיי', 'רקוויאם לחלום') היה אמור לביים אותו באוסטרליה, עם בראד פיט וקייט בלאנשט; אבל שניה לפני הצילומים פיט החליט ששוברים את הכלים והלך לשחק ב'טרויה'. ארונופסקי המסכן, שכל התפאורות שלו כבר נבנו ופורקו, כתב מחדש את התסריט – הפעם במחשבה על תקציב קטן הרבה יותר. יו ג'קמן ורייצ'ל וייז גויסו לתפקיד – אחת מהם גם הפכה לזוגתו של הבמאי – ואז הסרט צולם, ונדחה כ-60 פעם. השבוע הוא יצא, סוף סוף, לקולנוע, והוכיח שהוא לא סתם שמועה.

אז מה, היה שווה? זה לגמרי תלוי את מי שואלים. 'המעיין' משיג תגובות קוטביות לחלוטין: "יצירת מופת!" אומרים אחדים, בעוד אחר תומה: "WTF?". למעשה יש כל כך הרבה תגובות לצד אחד ולצד השני, עד שבממוצע, הסרט הזה נראה כמו הדבר הכי ממוצע שיש (הציון שלו ב"עגבניות רקובות" וב"Metacritic" כאחד הוא בדיוק 50 מתוך 100). אבל ממוצע הוא לא. הסרט מתרחש בדרום אמריקה במאה ה-15, ובאמריקה של ימינו, ובעתיד מעורפל כלשהו. כל הזמנים האלה והמעבר ביניהם כנראה קצת מסובכים. והקהל הרי לא אוהב סרטים עם בלגאן בזמנים.

בשבוע הבא, שני סרטים שכנראה לא יגיעו לארץ, ואחד שלצערי, אולי כן: 'The Nativity Story', סיפור לידת ישו, ינסה לשחזר את ההצלחה של 'הפסיון של ישו'; 'Turistas' הוא עוד סרט אימה שינסה לשכנע צעירים אמריקאים לעולם לא לצאת מגבולות המדינה, ו'Van Wilder: The Rise of Taj', או במילים אחרות 'יחצ"ן המסיבות 2', שובר שיאים בתחומי אי-נחיצות ההמשכונים.

הרשימה המלאה: המספרים מייצגים את הכנסותיו של הסרט במהלך שלושת ימי סוף השבוע (שישי-ראשון) בארה"ב, במיליוני דולרים. המספרים בסוגריים מייצגים את הכנסותיו הכוללות של הסרט עד היום, במיליוני דולרים.

1. Happy Feet – 37.0 (99.3)
2. Casino Royale – 30.8 (94.1)
3. Deja Vu – 20.6 (28.6)
4. Deck the Halls – 12.0 (16.9)
5. Borat – 10.3 (109.1)
6. The Santa Clause 3: The Escape Clause – 9.9 (67.1)
7. Flushed Away – 5.8 (57.3)
8. Stranger than Fiction – 5.7 (32.5)
9. Bobby – 4.9 (6.1)
10. The Fountain – 3.8 (5.5)
תגיות: