השבוע היה מפגש של חגים מינוריים: ביום חמישי חל יומו של הקדוש ולנטיין, המאופיין בלבבות אדומים, כרטיסי ברכה וקיטורים על התמסחרות; ביום שני חל "יום הנשיאים", המאופיין ב… אני לא יודע, נשיאים, או משהו. הסרטים החדשים השבוע יצאו כולם ביום חמישי במקום בשישי כרגיל, וינצלו גם את יום שני כדי לצבור קצת יותר כרטיסים וכסף מאשר בסוף שבוע רגיל – אבל אנחנו מתייחסים כאן להכנסות סוף השבוע הסטנדרטי, משישי עד ראשון.
ב'ג'אמפר', היידן כריסטנסן (המכונה גם אנאקין סקייווקר, או כפי שאנשים צועקים לו מאחורי הגב, 'Noooooooo!') מגלם אחד שבשאלון "איזה כח-על היית בוחר" בפייסבוק היה מסמן "טלפורטציה", וקיבל את בקשתו. הוא יכול לגנוט אל איזה מקום שהוא רוצה בעולם, קרוב או רחוק, בלי מאמץ. למרות שיש לו כח-על, אין לו שום כוונה להיות גיבור, והוא מנצל את הכח המגניב שלו לטובתו האישית – שאילת כספים מתוך כספות וחופשות אקזוטיות ברחבי העולם. העניינים מסתבכים כשמתברר לו שהוא לא היחיד בעל היכולת הזאת, ושיש קבוצה שלמה – ביניהם מאדרפאקינג סמואל "נחשים" .L "המטוס" ג'קסון – של אנשים שצדים את ה"קופצים" האלה.
אין ספק ש'ג'אמפר' נראה ממש מגניב. את הסרט ביים דאג לימן (הראשון שבין סרטי 'זהות', 'מר וגב' סמית'), יש בו צוות שחקנים אטרקטיבי, אם מצליחים להתגבר על בעיית היידן (מלבד L משתתפים בו ג'יימי בל, דיאן ליין, קריסטן סטיוארט ואנה סופיה רוב), ומה שהכי חשוב, הטריילרים שלו מכילים יותר סצינות מגניבות – עם או בלי מכוניות מבריקות ואתרי תיירות מפורסמים – מאשר רוב הבלוקבאסטרים הקיציים. מאכזב לשמוע שעל פי המבקרים, הטריילרים הם החלק הכי טוב של הסרט. העלילה, הם טוענים, מחוררת ומפוררת עד כדי קשקוש מוחלט, ודמות הגיבור של היידן כריסטנסן בלתי נסבלת (אוקיי, הקטע הזה לא היה ממש מפתיע). חבל. ובכל זאת, הסרט נראה מספיק טוב כדי ללכת לבדוק אם המבקרים צדקו, והטריילרים המשכנעים הביאו אותו למקום הראשון, עם 27 מיליון דולר בשלושת ימי הסופ"ש (34 מיליון אם סופרים גם את יום חמישי). אלינו הוא מגיע ב-28 בחודש.
ביום חמישי – ואלנטיין, כאמור – 'ג'אמפר' היה למעשה בתיקו עם סרט אחר: 'סטפ אפ 2', או בשמו הלועזי המלא, 'Step Up 2 the Streets'. (כאן המקום לפנות אל המועמדים לנשיאות ארה"ב בבחירות הקרובות: אובמה, הילארי, מי משניכם שמבטיח להעביר חוק שיבטיח עונש מאסר של 10 שנים בתא מלא פקאצות לכל אדם מעל גיל 13 שישתמש במספר 2 כתחליף למילה 'to' – מקבל את קולי). קצת מפתיע, אבל למרות ספירת קולנועים נמוכה יחסית, הסרט הגיע למקום השני גם בסיכום הסופ"ש, עם כמעט 20 מיליון דולר. וואלה? לא ראינו את הסיפור הזה ואת הריקודים האלה מספיק פעמים? המבקרים קובעים, הפתעה הפתעה, ש'סטפ אפ 2' הוא אסופה של קלישאות משוחקות רע – אבל זה לא חדש, גם הסרט הראשון היה כזה. בלי השחקנים מהסרט הראשון או הרבה קשר אליו, הסרט השווה פחות או יותר את ההישג של הסרט הראשון (פתיחה של 21 מיליון).
בהפרש קטן ממנו, נמצא במקום השלישי 'ספיידרוויק', האחרון בז'אנר הגווע(?) של סרטי הפנטזיה לילדים. 'ספיידרוויק' מוכיח שוב שאין בהכרח קשר בין רמת הספר – או רמת ההייפ של הסרט – לרמת הסרט עצמו. כמו כל אלה שבאו לפניו בשנים האחרונות, 'ספיידרוויק' מבוסס על סדרת ספרים, אבל לא סדרה שנחשבת לקלאסית בתחום. גם תיאור העלילה – שלושה ילדים מוצאים שער אל עולמם הקסום של השדים והפיות באחוזה העתיקה שבה עברו לגור – הוא סטנדרטי מאוד כשמדובר בז'אנר הזה. ובכל זאת, הסרט מקבל את התגובות הטובות ביותר לסרט בסגנון זה לפחות מאז 'ממלכת טראביתיה'. דווח שהילדים נורא נהנו, המבוגרים לא השתעממו, העיצוב יפה – כל מה שצריך בסרט הרפתקאות-ילדים טוב. 20 המיליון שהסרט הכניס בסופ"ש מציבים אותו קצת מתחת ל'מצפן הזהב', אבל כמובן, הציפיות והתקציב שלו (90 מיליון) לא היו באותו ליגה, כך שההישגים של 'ספיידרוויק' עומדים בציפיות. לארץ הוא אמור להגיע ב-10 באפריל.
בואלנטיין היה חייב לצאת גם סרט רומנטי ממש, והסרט הזה הוא 'Defnitely, Maybe' ('בהחלט, אולי'). ריאן ריינולדס הוא גרוש טרי עם בת – אביגייל ברסלין בת ה-11, שמאז 'מיס סאנשיין הקטנה' מופיעה בסרטים בקצב שמספק תחרות אפילו לדקוטה פאנינג בימיה הגדולים (מה קורה איתה, בעצם? מאז הבת מצווה לא שומעים עליה). היא מתחקרת אותו על עברו, והוא מספר על ימיו כצעיר פוחז, ויחסיו עם שלוש נשים (רייצ'ל וייז, אליזבת בנקס, איילה פישר) – בלי להסגיר מי מהשלוש היא זו שאיתה התחתן בסוף. קראו לזה 'בהחלט, אולי' כי 'איך פגשתי את אמא שלך' היה תפוס. יכול להיות שסרט שבו ידוע מראש שסיפור האהבה העיקרי הסתיים בגירושין הוא לא הסרט האידיאלי להוציא דווקא בולנטיינ'ס דיי, ואולי בגלל זה הסרט לא מצא קהל גדול והסתפק בקצת פחות מ-10 מיליון דולר ובמקום חמישי.
הסרטים החדשים דחקו את 'Fool's Gold' מהמקום הראשון לרביעי, עם ירידה סבירה של 39% והכנסות כוללות של 42 מיליון דולר. הירידה הקטנה ביותר בעשיריה (17%) שייכת, כרגיל, ל'ג'ונו', שנמצא בשבוע ה-11 שלו במקום השביעי, והכנסותיו הגיעו כבר ל-124 מיליון דולר. הירידה הגדולה ביותר בעשיריה (68%) שייכת להאנה מונטנה שבמקום התשיעי, שרק עכשיו, בשבוע השלישי שלה, הגיעה לממוצע הכנסות לאולם של סרט נורמלי. אבל אם מדברים על ירידות מהירות, אי אפשר שלא להזכיר את 'קלוברפילד', שבוודאי קובע כאן איזה שיא: הסרט, שכבר שבועיים לא בעשיריה, ככל הנראה לא יצליח להגיע ל-80 מיליון דולר – ולהזכירכם, לפני לא הרבה זמן הוא שהה במקום הראשון, עם 40 מיליון דולר בסו"פש אחד. האם היה עוד סרט אי פעם שלאורך כל תקופת הצגתו לא הצליח להגיע לסכום של פי שניים ממה שהכניס בשלושת הימים הראשונים? עניין להיסטוריונים.
בשבוע הבא, רגע לפני האוסקר, ייצאו 'שמונה צדדים לאמת', 'קדימה, תריץ אחורה', וגם קומדיית הנוער 'צ'רלי בארטלט' וקומדיית הטימטום 'Witless Protection'.
הרשימה המלאה: המספרים מייצגים את הכנסותיו של הסרט במהלך שלושת ימי סוף השבוע (שישי-ראשון) בארה"ב, במיליוני דולרים. המספרים בסוגריים מייצגים את הכנסותיו הכוללות של הסרט עד היום, במיליוני דולרים.
אני די שמח שלא שמענו מדקוטה
אחרי ההופעה המעצבנת שלה ב'מלחמת העולמות' היא פשוט חייבת חופש, בוא נאמר משהו כמו עד 3889.. פחות או יותר
אני די שמח שלא שמענו מדקוטה
לדעתי דווקא שיחקה יותר טוב מכל השחקנים בסרט (מלבד טים רובינס הנפלא תמיד).
ובכלל, נמאס לי מהטרנד של לשנוא ילדות קטנות ולהתלונן כל הזמן עד כמה הן מעצבנות.
במיוחד אם הילדה היא בעלת קישורי משחק מדהימים לגילה.
סורי שאין לי טעם כמו שלך
למרות שגם אני משוכנע שבנזכרת טמונים *כ*ישורי משחק מדהימים.
לדעתי זה לא שגיאת כתיב
בשביל להופיע בכל כך הרבה סרטים, בהחלט צריך קשרים..
הו! האנושות!
זה אכן היה קרש!
לא נדהמתי כך מאז "ג'ים קנה תמונה לשים על הקיר ואז נזכר שאין לו קיר"…
במקום הראשון בממוצע ההכנסות לסופ''ש
אפשר למצא את המופע של U2 (בשלושה מיימדים) עם $10,198 פר מסך ומייד אחריו את "ביקור התזמורת" עם $9,769 פר מסך (ו98% עגבניות טריות). שזה די יפה.
מקווה שהיידן לא הרס לגמרי
אני אתן לסרט הזדמנות.
מעניין אם סמואל ג'קסון יודע מה הקהל חושב על היידן מהפעם האחרונה ששניהם כיכבו בסרט.
כוכב כמוהו בטח יכול היה ללחוץ על המפיקים להחליף אותו אם הוא היה מתעקש.
מקווה שהיידן לא הרס לגמרי
לא היידן, אלא התסריט הבנאלי שמספר החורים שבו מגמד את מספר חורי-התולעת בחלל-זמן דרכם גונטים הגיבורים.
ראיתי בשבוע שעבר והתאכזבתי קשות (לאחר הטריילר האכן-כה-מגניב).
מה כולם רוצים מהסרט הזה?
אוקיי, אם ראיתם את הטריילר עטיר האפקטים, הלוקיישנים האקזוטיים, המרדפים והרייצ'ל בילסון בלי חולצה, ואמרתם לעצמכם "וואו! זה נראה כמו סרט עם עלילה מורכבת, שלמה ורבת רבדים העוסקת בדמויות עגולות", אז וואלה, הסרט הזה באמת לא בשבילכם. אם, לעומת זאת, חפצה נפשכם באפקטים, לוקיישנים אקזוטיים, מרדפים ורייצ'ל בילסון בלי חולצה, אני לא יכול לחשוב על סרט מוצלח יותר בתחום כרגע.
זה סרט פופקורן כיפי לאללה. בלי סיפור ששווה ללכת דווקא בגללו לסרט, אבל גם בלי כזה ששווה ללכת בגללו לסרט אחר (ובתכל'ס, סרטים עם עלילה מטופשת בהרבה כבר הגיעו כאן לסקר "סרט השנה"). אני באמת לא מבין למה יש לו כזו תדמית שלילית.
סאבטקסט?... מזמן לא שיחקנו...
"להבעיר אש במאדאם טוסו זה לא מצחיק, נו!"
ואגב גניטה – רק אני חושבת שבכך שלא תירגמו את Jaunte ל"לג'נוט" (ובהטייה: "יאללה, תג'נטט מפה" – במלעיל, כמובן) התפספס קהל יעד פוטנציאלי יוצא דופן בקרב הערסים של ארצנו הקטנטונת? מה ההגיון בזה, בעצם?
זה מ''פני מועדות לכוכבים''?
באמת תהיתי מה זה היה במקור.
מצחיק שאת מזכירה את זה
כי את "נמר, נמר" קראתי בספרדית, ובתרגום לא היתה בעיה כי פשוט הוסיפו את ה AR הסופי שהופך את המילה אוטומטית לפועל מקובל (JAUNTEAR), אבל קורה לי שיש לי הרגל מגונה לבדוק איך המתרגמים מסתדרים בעיברות המושגים השונים(בדר"כ זה מצחיק אותי) והדבר היחיד שיכולתי לחשוב עליו כשנתקלתי ב"לגנוט" היה "אאאאאאא?"
לא ענין להסטוריונים.
ההגיון שלי אומר שמטריקס3 עשה משהו דומה (פתיחה מטורפת בעקבות הציפייה, ואז התרסקות) בעקבות היותו מחורבן.
מה באמת נסגר עם 'Hounddog' שלה? יצא או לא?
לא יצא בשום מקום.
ככל הידוע לימד"ב, לא יצא אפילו ב-DVD. גניזה מוחלטת.
גיגול דווקא מעלה שהוא הוקרן בפסטיבל סאנדנס הקודם:
http://cinemascope.co.il/?p=396
אבל כמובן שזה לא נחשב.
אבל רגע, אם הוא נגנז אז למה הוא מופיע בעמוד שלה בimdb כחלק מהרזומה?, אין איזה קריטריון שאומר שסרט, בכדי להיות מקוטלג כסרט ולהופיע ברזומה של X או Y, צריך להיות (או שהיה) נגיש לקהל הרחב.
אני יודע שהוא הוקרן בסאנדנס
אחרת אף אחד לא היה שומע על קיומו. הקרנה בפסטיבל אחד היא מספיקה לימד"ב כדי להחשיב סרט כ"קיים". אבל למרות כל הרעש שהסרט עורר, מתברר שלא היה אפילו מפיץ אחד שחשב שיש לו פוטנציאל מסחרי כלשהו.
אז סתם לעשות טראומות לילדה, ושלא תצא מזה אפילו איזו יצירת מופת?
לאן הגענו?
רק דיברנו
נמצא ל'Hounddog' מפיץ. הסרט ייצא בארה"ב (בהפצה מצומצמת מאוד ככל הנראה) ביולי, שנה וחצי אחרי חשיפתו בסאנדנס.
אל לשכוח שבג'אמפר מופיעה גם רייצ'ל בילסון!
מי יתן והיא תעשה תפקידים יותר גדולים להבא.
וכדאי להזכיר גם את ביקור התזמורת
הסרט עשה תוך 10 ימים כ-250,000$, שזה סכום מאד מכובד לסרט ישראלי –
בעיקר כאשר הוא מוקרן רק ב-7-11 אולמות בכל ארה"ב.
ויותר מכך -
בצרפת עשה הסרט למעלה מ-3 מיליון דולר, בשוויץ קרוב למיליון דולר ובגרמניה קרוב לחצי מיליון דולר.
מספרים מרשימים מאד.
יותר מללכת על המים במצטבר עולמי.
אכן, הסרט מצליח מאוד בגרמניה
הוא עלה כאן לפני כשבועיים-שלושה, תחת השם Die Band von Nebenan, שמיתרגם למשהו כמו 'התזמורת מהבית השכן', וזוכה לביקורות מצוינות וללא מעט קהל. אם כי כדאי לציין שפה מועבר הסרט כולו – עברית, ערבית ואנגלית – בדיבוב לגרמנית.
אז אפשר לשלוח את הגרסה הגרמנית לאוסקר!
(אוי, הרעיון של שלוש שפות שמתורגמות לשפה אחת בסרט שבנוי בין השאר על קשיי תקשורת גורם לי להתגלגל מצחוק)
אז אפשר לשלוח את הגרסה הגרמנית לאוסקר!
אז למען הצחוקים, הנה הטריילר בגרסה גרמנית:
http://www.kino.de/showroom.php?c=clips&r=filmtrailer&sr=-1&p=1&nr=106238&mnr=30086&mode=content_detail&clipfid=100495
וכדאי להזכיר גם את ביקור התזמורת
בואנה הוא אשכרה "שובר קופות" בלי עין רעה. כנראה שכדאי שסרט יצליח בארה"ב, צריך לעשות אותו באנגלית. כי אם יש משהו שאמריקאים שונאים זה לקרוא כתוביות-חחחח כוסיות,אנחנו כל החיים קוראים כתוביות I AM NATURAL BORN SUB-READER
אני חושש
שהמניע להתאבדות בסרטו החדש של שיאמאלאן הרגע הוסגר. חבל, דווקא היה טוויסט חביב.
וכדאי להזכיר גם את ביקור התזמורת
פגשתי לפני כחודש זוג תיירים נחמדים מארה"ב, צעירים בני 75, שאמרו לי "יש סרט מעולה שרץ עכשיו בלוס אנג'לס, את חייבת לראות, קוראים לו ביקור התזמורת".
אמרתי להם שאני מקווה שהוא עוד רץ בארץ.
אכן, זמנים משונים
דוד פישר, מנכ''ל הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה, מסביר למה צריכה
האקדמיה הישראלית לקולנוע לשנות את השיטה בה נבחרים הסרטים שייצגו את ישראל באוסקר:
http://www.nrg.co.il/online/5/ART1/698/900.html
למה?
למה אי אפשר לקבל מאמר אחד על ישראל והאוסקר שלא נראה כאילו נכתב בידי טוקבקיסט שנכשל בשעורי הבעה? דוד פישר אומר דברים נכונים, אבל גם טוען בבטחון מלא ש"ביקור התזמורת" היה חסר סיכויים למועמדות לאוסקר. על סמך מה? בזמן פרסי אופיר, ביקור התזמורת נחשב לבעל סיכויים טובים בהרבה מבופור (ומרוב הסרטים בעולם) להיות מועמד לאוסקר. מאיפה הבטחון שלא היה עובר את הסלקציה גם לולא נפסל?
מוקדם יותר, קראתי בכלכליסט מאמר של איתן בוגנים בו הוא מנתח מה הביא את בופור עד לאוסקר. בין ההסברים המוצעים, ישנן זכיות בפרסים רבים, תקציב גבוה יחסית לסרט ישראלי, שיווק והתאמה לקהל המצביעים של האקדמיה. כל זה אולי נכון, אבל אין במאמר אפילו אזכור קלוש של ביקור התזמורת. אפשר להעלות הרבה השערות כיצד בופור הצליח איפה שסרטים הרבה יותר מוכרים ומוערכים ממנו נכשלו, אבל לדבר הבטוח היחיד, שבופור חייב את המועמדות לפסילה של ביקור התזמורת, אין אפילו רמז.
ובכן...
אם תסתכל על רשימת המועמדים בקטגורית הסרט הזר השנה, תשים לב לדפוס מסוים, כל הסרטים המועמדים בקטגוריה קשורים לפוליטיקה ומלחמה (או שניהם), וכל "הפייבוריטים" שלא עסקו בנושאים פוליטיים או מלחמתיים (חוץ מ'פרספוליס', אבל במקרה שלו נראה כי הדעות הקדומות של האקדמיה בכל הנוגע לסרטי אנימציה היו אלו שהשפיעו ולא הנושאים בהם הסרט עוסק)., למרות כל הבאזז סביבם, לא קיבלו מועמדות, עקב כך ניתן להסיק שגם 'ביקור התזמורת', כמו שאר הפייבוריטים שלא עסקו בפוליטיקה או מלחמה, לא היה מקבל מועמדות.
שמתי לב לדפוס מסוים
כתבה מספר 4283
עדיין, בן אדם בעל תפקיד כל כך בכיר בתעשיית הקולנוע הישראלי, במיוחד כאשר הוא קורא לשנות את שיטת הבחירה, יכול להביא לפחות נימוק כלשהו להצהרה כזו. אין שום דרך לדעת אם "ביקור התזמורת" היה מקבל מועמדות לאוסקר, מכיוון שנפסל על סעיף טכני. לאור הצלחתו הקופתית והביקורתית בארה"ב ואירופה, אי אפשר פשוט להכריז שלא היה לו סיכוי ולהמשיך הלאה בלי הסבר.
בזה אתה צודק.
שאלה קטנה
האם ל"זה יגמר בדם" יש הגבלת גיל כמו זו של "סוויני טוד" והאם יש בו מספיק סצינות מעניינות שגם שונאי סרטי דרמה יאהבו?
תשובה קטנה
הסרט לא מוגבל לגיל מסוים.
לשאלה השניה קצת קשה לענות, בעיניי הסרט מרתק והוא יותר מסתם סרט דרמה, שווה לראות.
אני לא זוכר את הסרט מספיק כדי להגיב
אבל חשבתי שכדאי להזכיר – או ליידע, אם לא ידעת – ש'צבע הכסף' הוא סרט המשך. פול ניומן שיחק את אותה דמות 25 שנה לפני כן, ב'The Hustler' (השם העברי של הסרט הוא 'אדי פלסון', לפי תרגומון) – אז הוא היה בתפקיד השחקן הצעיר והמבריק. לכן נשמע בהחלט הגיוני שהוא, ולא טום קרוז, הגיבור האמיתי של הסרט.
אני לא זוכר את הסרט מספיק כדי להגיב
אני גיליתי את העובדה הזו אחרי שראיתי את הסרט – וזה האיר אותו באור קצת אחר – וזו גם אחת הסיבות שבגללן אני לא בטוח שהפירוש שלי הוא "אותנטי" (אני יודע שתמיד אפשר לפרש גם בלי להתייחס לכוונת המשורר, אבל בכל זאת). זה נראה לי, ואולי זו סתם "אמונה מגבילה", שבסרט המשך אין מקום לחקור נושא כזה. שוב, תוך כדי שאני כותב את המילים האלה, זה נשמע לי מגוחך, אבל אני לא יכול לחשוב על סרט המשך שלא היה מסחרי אלא היו בו רבדים אבסטרקטיים כלשהם (תקנו אותי אם אני טועה). מצד שני, זה סקורסזה, ולשם הסרט אין ייחוס ישיר לסרט המקורי (מה גם שהוא בא 25 שנה אחרי).
כמו שאמרת, זה לא סרט המשך אופייני.
בדרך כלל, המשכים הם אמנם מוצרים מסחריים, אבל קשה להאשים את סקורסזה בכך שניסה לרכב על ההצלחה של סרט בן 25 שנה, שלך תדע כמה אנשים מודעים לקיומו בכלל – בעיקר כשהוא לא קרא לסרט 'שובו של ההאסלר'. זה לגמרי לא סרט המשך אופייני, ואין סיבה להניח שאין לו עומק כלשהו רק משום שהוא סרט המשך. לא קשה גם להביא רשימה של סרטי המשך שהיו יותר מסתם מוצרים מסחריים; 'הסנדק 2' קופץ לראש.
טוב, הרגעת לי את הפחדים :)
אני מניח שיש מקום לפרש.
זה גם די מעניין לקחת דמות מסרט של ז'אנר אחד ולמשוך את זה לכיוון אחר לחלוטין.
אני לא זוכר את שני הסרטים מספיק כדי להגיב
אבל לפי מה שאני כן זוכר, גם בסרט הראשון אדי פלסון לא היה כוכב עולה רגיל, עם סוף טוב שבו הוא מנצח באליפות העולם.
סרט מעולה. אני מבין למה סקורסזה רצה לחזור אליו.
אני חייב להעלות זה.
מישהו יודע איזו גרסא של "ביוולף" תופץ בדי וי די בארץ? ברשתות הגדולות, הכוונה.
הגרסא הקולנועית או גרסת הבמאי?
הגרסה הרגילה
אבל במארז פח מהודר.
כצפוי.
ואני עדיין מאוכזב וכועס.
את הגרסא הרגילה אני לא קונה!
אגב, שתיהן באורך זהה.
אני יודע.
כמו כן, ידועים לי גם ההבדלים (והם קיימים).
גרסת הבמאי כוללת אקסרה אלימות.
סלחו לי, אבל סרט אקשן שמתרחש בימי הביניים אמור להיראות כמו סרט אקשן שמתרחש בימי הביניים.
אוסקר מאכזב
גם פחות מצחיק מהשנה שעברה, גם פחות מרהיב, גם לא היו מופעים טובים כמו השנה שעברה (הצלליות שעושת פוסטרים היו אמורות לחזור), וגם פיספסתי את השעה הראשונה (אם כי קראתי כמה משורותיו של סטיוארט ליטל באינטרנט וזה לא היה כל כך מצחיק).
מה גם שהתוצאות ממש מאכזבות…
וגם השמלות איומות.
אחרי שבחודש הקודם שרה סילברמן עשתה את מאט דיימון (http://www.youtube.com/watch?v=66riJIItV50)
עכשיו ג'ימי קימל עושה את בן אפלק (ושאר הוליווד עושה קולות רקע)
http://www.youtube.com/watch?v=het6hg2IlFw
וואו. המון מאמץ הושקע בבדיחה הזו.
המקורי הרבה יותר מצחיק.
התגובה של קימל עמוסה מדי, ולא מקורית.
אבל לבן אפלק יש וואחד כרס, או שאני מדמיינת אותה?
למרות שהקליפ מושקע ביותר,
אני עדיין אוהבת יותר את המקור.
שרה סילברמן בהחלט מלכה.
fuck הפיפסים האלה! הם הורסים את השיר.
זה... לא יודע. מטריד?
שרה סילברמן נראית תמימה, צחה וטהורה מכדי לשיר דבר מוזר כזה. כנראה זה חלק מהבדיחה.
הביפים האלה הם שיא הצביעות המשתגלת. לעזאזל, השיר הזה בכלל לא מיועד לילדים, אז מה הבעיה להשמיע את המילה? מה, הם חושבים שיש סיכוי שמישהו מהאנשים שמאזינים לשיר וצוחקים לא באמת מבין על מה השיר, וצוחק כי הוא חושב ששרה סילברמן, לא יודע, מחבקת את מאט דיימון? כמסתבר, על פי התרבות האמריקאית, אם האמריקאי צריך לדמיין את מילת הזין בבדיחה, הבדיחה מצחיקה, אבל אם הוא שומע אותה בפירוש, הבדיחה דוחה וגסה. משהו דפוק לאללה בשרשור הלוגי של האמריקאים. הם כולם צריכים ללמוד דיבייט.
זאת הכוונה
העובדה שהחליטו לשים ביפ בדיוק במילה ה'גסה' היא זאת שגורמת לפרצי הצחוק.
כאילו מה? כל השיר גס ומלוכלך ופתאום במילה הזאת אתם שמים ביפ? זה מצחיק.
אני מקווה מאוד שזהו אכן המצב,
אבל מההיכרות הלא כל כל כך נרחבת, אני מודה שלי עם התרבות האמריקאית, לא נראה לי שזה כך. יכול להיות שאני טועה.
הגרסה של ג'ימי קימל… אה, איך היו אומרים אצלי ביסודי, בשלומליכם? מסריחה. לגמרי. לא מצחיקה ולא בטטה.
זה... לא יודע. מטריד?
שרה סילברמן תמימה??
חחחח ראית פעם הופעת סטנד-אפ שלה?
וכן, הביפים בהחלט מעצבנים,
לדבר על האמריקאים, נו , זה כבר ארוך וסיפור אחר.
אני לא יודע מיהי שרה סילברמן,
לכן לא נותר לי אלא להסתמך על הרושם שהמראה החיצוני שלה עושה. אז היא שטנה קטנה, את ו?okok4 אומרים? אכן, חשדתי. התמימות תמיד מחביאות משהו קריפיסטי כזה, מתועב מן היסוד.
______________________________
הכללות! שוביניסטיות!! דוחות!!! לשרופותו, לשבור ת'חזיר!!!
מה, את פסחזון? הנה, קחו אותו, מה אתם רוצים ממני?
זה בדיוק השטיק שלה --
שהיא נראית חמודה ועם זאת היא אומרת דברים מאוד גסים ומזעזעים. מילא שזה שטיק מעייף, ושהבדיחות שלה מאוד לא טובות, אבל היא גם עושה את זה בקול תינוקי מתיילד שפשוט מעלה לי את הסעיף ברמות שקשה להביע במילים.
*מאוד* גסים ומזעזעים?
כנראה שצריך להיות אמריקאי כדי להזדעזע ממה שהיא אומרת.
בישראל "פאק" לא נחשבת מילה כ"כ איומה, וגם לא שאר הדברים ששמעתי אותה אומרת.
דרך אגב, גם בטלויזיה האמריקאית כבר שמעתי דברים יותר גרועים. באחת התכניות של ג'ון סטיוארט הוא מדבר על ההצעה של אחד הרפובליקנים לאסור את השימוש בשבע מילים גסות, וכל הקטע הזה מלא במילות זימה הרבה יותר גרועות. אה כן, אצלו זה גם מצחיק, בניגוד לגברת סילברמן.
כמה דברים שלה שמעת?
כאמור, גם אני לא חושבת שהיא מצחיקה או שה-shock value שלה מתוחכם, אבל היא כן הולכת איתו די רחוק — בדיחות סופר-גזעניות, בדיחות על אונס, קטילות אלימות של בריטני ספירז בעודה עומדת על אותה הבמה… כל מה שצריך.
אני דווקא אמביוולנטית.
לפני שבכלל ידעתי מי זו שרה סילברמן, חיבבתי אותה: ראיתי אותה בגרג הארנב, סדרה חמודה למדי, ובהאריסטוקרטים, שם היא ההפוגה ה*יחידה* מהחזרה המונוטונית והמעייפת להחריד על אותה בדיחה שוב ושוב, ולכן היא כמשקה מים צוננים במדבר. אמרתי לעצמי – מוכשרת, הבחורה. נפקח עין.
ואז הופיעה הסדרה שלה, שניסיתי לראות פעמיים-שלוש, והיא משעממת להחריד. אין בה ולו שניה אחת מצחיקה (שראיתי), שום דבר מעניין לא קורה, וכולם נורא מעצבנים. לא שרדתי אף אחד מהפרקים עד סופו. בסך הכל, נראה לי שאני לא מתלהבת ממנה (אם כי השטות עם מאט דיימון נורא משעשעת בעיני), אבל אין לי אנטי אליה שיש לאנשים מסוימים. אולי פשוט לא ראיתי את הדברים הנכונים, כי מה שאת מתארת באמת נשמע מעצבן (ובדיחות אונס הן לא מצחיקות, אפילו – ואולי בעיקר – קצב).
אם כבר ''גרג הארנב''
הדבר המעניין הוא שדווקא בסדרה הזו, שרה סילברמן עושה תפקיד דרמתי ומתברר שהיא בכלל לא רעה בזה. אז אם כולם מסכימים שהיא לא כזו מצחיקה, אולי הגיע הזמן שמישהו ילהק אותה לדרמה?
שרה סילברמן תמימה?
זאת הבחורה שאמרה שכאשר רופא אונס בחורה יהודייה מדובר בחווייה מרה-מתוקה. כי בכל זאת, רופא…
הבדיחה הזו לא הייתה מצחיקה בפעם הראשונה ששמעתי אותה,
כל שכן בפעם האלף.
שרה סילברמן היא בעיני קומיקאית גרועה שמשולה לילד שחושב שהוא מגניב נורא כי הוא למד לומר מילים גסות.
מש''א
תאמת מש''א
אבל יצא לה אחלה קליפ
מה שמצחיק זה ממש לא שהיא אומרת ''פאקינג''.
משך זמן ריצה של סרטים בארץ
אני עומד לבלות כמה ימים בבואנוס איירס, עיר שכבר שהיתי בה מספיק זמן כדי למצות את רוב מה שיש לה להציע, כך שמלבד גיחות למסעדות בשר ומשחקי כדורגל, אני מתכוון לערוך גם מרתון סרטים זריז שיכלול 4-5 ביקורים בבתי הקולנוע המקומיים (שהמחיר בהם הוא בערך חצי מאשר בארץ).
ההתלבטות שלי היא רק לגבי זהות הסרטים שייבחרו – יש לא מעט סרטים שמעניינים אותי ומוקרנים כאן, אבל אני רוצה לתת עדיפות לאלו שהקרנתם בארץ צפויה להסתיים מוקדם יותר, כדי שיהיה לי סיכוי לתפוס כמה שיותר מהם בקולנוע. הבעיה היא שאין לי מושג כמה זמן סרטים רצים בד"כ בארץ, כי בד"כ אני רואה את מה שמעניין אותי בתוך שבועיים-שלושה לכל היותר, כך שאני מקווה שתוכלו לעזור לי ולתת לי הערכות לגביהם (כשמה שרלוונטי לגבי אלו הקרנות במרכז הארץ, החל מאמצע מרץ).
הסרטים הם: סימנים של כבוד, כפרה, קלוברפילד, מתים על החיים, זה ייגמר בדם, סוויני טוד, אמריקן גנגסטר, 3:10 ליומה, דארג'לינג לימיטד, מלחמתו של צ'ארלי ווילסון, וג'ונו.
עוד שיקולים שעשויים לעניין אותי בנושא הם איזה מהסרטים הם כאלו שעדיף בבירור לראות בקולנוע ולא בבית (עפ"י הביקורת שלו באתר, קלוברפילד הוא בהחלט אחד כזה), וגם איזה מהם עשויים להיות קשים לצפייה ללא כתוביות עקב שימוש נרחב בשפות זרות (רודף העפיפונים נפסל על הסעיף הזה) או מבטאים כבדים מדי.
אני אשמח לעצות, ביאורים, הארות או סתם קללות ואיומים על חיי עקב פרסום הודעה שכולה אינטרסים אישיים. תודה.
ניחוש לא מושכל:
סימנים של כבוד, 3:10 ליומה ואמריקן גנגסטר רצים בארץ כבר די הרבה זמן, אז הם בטח בדרך החוצה. זה ייגמר בדם ירוץ פה, נדמה לי, עוד די הרבה זמן, כי הוא רק הגיע. ואת כפרה אני יכול להעיד שכדאי לראות בקולנוע.
אני לא יודע בקשר לזה,
אבל בביקורך אל תשכח לעבור בקולנוע של ה-MALBA, מוזיאון האומנות בבואנוס איירס. הם מקרינים שם סרטים עצמאיים מצויינים.
חבל שלא באת לפני חודש, היה פסטיבל קולנוע עם המיטב של הקולנוע מהשנתיים-שלוש האחרונות.
בדקתי
והדבר היחיד שנראה שם מעניין לסופ"ש הזה הוא הקרנה של מטרופוליס (לקראת חצות, משום מה). רק מה, זה סרט גרמני והספרדית שלי לא מספיק טובה בשביל לבנות על הבנת כתוביות לכל אורכו (אלא אם הוא כולל כמות מוגבלת במיוחד של דיבורים/טקסטים). תודה על ההמלצה בכל מקרה.
'מטרופוליס' הוא סרט אילם
אבל הוא מבין הסרטים הטובים ביותר שנעשו אי פעם, ממש יצירת מופת.
כמות הטקסט מוגבלת מאד ומופיעים משפטים קצרים על המסך בין סצנה לסצנה, אם יש תרגום אז תוכל להסתדר.