במקור: Mr. And Mrs. Smith
במאי: דאג לימן
תסריט: סיימון קינברג
שחקנים: בראד פיט, אנג'לינה ג'ולי, וינס ווהן, אדם ברודי
כולנו כבר היינו בסרט הזה. כולנו כבר יודעים עד כמה זה יכול להיות לא נעים כשהזהות הסודית שלכם נחשפת. באמת. תשאלו את באטמן. או את ארנולד שוורצנגר של 'שקרים אמיתיים'. זה לא נעים, נכון, אבל ההתעסקות האובססיבית הזאת בזהויות סמויות כל כך הוקצנה בזמן האחרון, עד שהעסק נהיה נדוש.
ג'ון וג'יין סמית' לא חושבים ככה. ג'ון סמית' (בראד פיט) מסתיר סוד נורא (ולא, לא מדובר ברומן המונפץ שלו עם אנג'לינה ג'ולי) – בעוד שלכל מי שהוא מכיר הוא מוכר את הסיפור שהוא סתם טיפוס משעמם, כזה שאוהב לבלות עם אשתו והשכנים ולקרוא תוצאות של משחקי ספורט בעיתונים, הוא בעצם רוצח שכיר. ביום הוא מבלה בארצות רחוקות, מחליף שפות כמעט באותו הקצב שבו הוא מחליף תעודות זהות, ובלילה הוא חוזר לאשתו, כדי לריב איתה על צבע הוילונות.
ג'יין סמית' (אנג'לינה, הו, אנג'לינה) גם היא מסתירה סוד נורא (ולא, לא מדובר בעובדה שהחזה שלה הוקטן בעיבוד ממוחשב באחת הסצינות בסרט). היא לא באמת טכנאית המחשבים המשעממת, חלומו הרטוב של כל גיק-מחשבים. היא רוצחת שכירה. סוכנת חשאית. עד ארוחת הערב המשובחת שהיא מספיקה להכין בכל ערב בשבע, היא כבר מספיקה לחסל, להרוג, להטיל מום, להשמיד הוכחות ולהוות גורם מרתיע לכל מי שעומד בדרכה באופן כללי.
מדובר ברעיון נדוש. מאוד, מאוד נדוש. הרעיון ש"אוי, לעולם לא הייתי מאמין שמר X הוא בעצם חברי הטוב ביותר!" הוא לא רעיון חדש. אבל אל תטעו – אין שום דבר נדוש בביצוע של 'מר וגברת סמית'. וגם אם יש משהו כזה הם מתנערים ממנו מאוד מהר. אפשר להגיד הרבה דברים על 'מר וגברת סמית' – שהוא צפוי, שהוא חסר כל ערך מוסף, שהוא כמו משחק מחשב באורך של שעתיים. אפשר, ואני גם אגיד את זה. אבל תנו לי להגיד את זה קודם: כמות הציניות וההומור העצמי שנוטפת מהסרט הזה מבהירה בצורה חד-משמעית שיוצרי הסרט לא מנסים לעבוד על אף אחד. הם כאן בשביל הכיף. וכך יהיה.
אשליית הנישואים של הסמיתים מתנפצת יותר מהר משתספיקו להקליד "בואנ'ה, אנג'לינה כוסית!!!1". מהנקודה הזו, הסרט מפסיק להתיימר להציג מתיקות רומנטית כלשהי, ועובר לניסיונות חיסול אכזריים ומרהיבים של סמית את סמית. והם באמת מרהיבים. דאג לימן, הבחור שעשה כמה קומדיות ואז מצא את ייעודו כבמאי אקשן עם 'זהות כפולה', יודע ליצור קטעי התגוששות נהדרים, מרדפי מכוניות, פירוטכניקה מרשימה וכל דבר אחר שאתם חושבים שחייב להיות בסרט אקשן.
הכיף לא מפסיק גם כשסצנות האקשן המרשימות נפקדות מהמסך. ציניות משחקת כאן תפקיד חשוב, אבל לא בלעדי, בהפיכת היחסים של הסמיתים למשעשעים ומעניינים. גם כשהם לא רוצחים שכירים אלא סתם זוג שחי יחד הרבה זמן וכבר לא ממש מסתדר אחד עם השניה, הם מאוד משעשעים. לחיזוק הצד הקומי מופיע מדי פעם וינס ווהן בתור חברו הטוב מהעבודה של ג'ון סמית. ההומור והאקשן ביחד גורמים לסרט לבעוט כמו מכונה משומנת היטב… ש… אה… בועטת, או משהו.
האווירה העליזה הזאת נשמרת לאורך רוב הסרט, אבל לא לכולו. מוקדם יותר מששיערתי, הסרט קצת משנה פאזה. הוא נהיה קצת מתקתק יותר. ורדרד יותר. פחות סוכריות קופצות ויותר מסטיק ללא-סוכר. לא שזה משנה הרבה. בגרסתו המתקתקה, הסמית'ים עדיין מצחיקים, בועטים בתחת בצורות מרשימות במיוחד, וחשוב מכל – כיפיים.
וזו מילת המפתח כאן. כיף. היא חשובה מספיק כדי שאני אצטרך לחזור עליה עוד פעמיים בסוף הכתבה. לא תמצאו כאן יותר ערך מוסף מאשר בסנדוויץ' קרקר. רוב הסיכויים שבעוד כשבוע, אולי שבועיים, תשכחו מהסרט לחלוטין, ורק הדיווחים בעיתונות הצהובה על כך שבראד פיט נתפס כשהוא מנענע את התחת בכיוונה של אנג'לינה ג'ולי יזכירו לכם את העובדה שראיתם אותו. הוא לא שונה ממשחק מחשב, מהבחינה הזו: אוסף של סצנות אקשן עם כמה קטעי קישור משעשעים בין קטע אחד לשני.
ובתור סרט כזה, יש מעט מאוד דברים אחרים שאפשר להגיד עליו. הוא לא יבלוט בתור יצירת המופת הגדולה של הקיץ. מצד שני, הוא לא ניסה. הוא פה רק בשביל לספק דבר אחד, והוא מצליח. כיף כיף.
- האתר הרשמי
- אתר ישראלי
- אנג'לינה ג'ולי – אתר מעריצים
- בראד פיט – אתר מעריצות
- כיצד להיות רוצח שכיר
- ייעוץ לפני גירושין
- פורום זוגיות במשבר
סרט אדיר (
)
איך קוראים לשיר של הסרט…???
טוב...
בכלליות אני מסכים עם הביקורת. בהחלט זה סרט כיפי ומהנה וזהו.
אבל רצוי להדגיש שאין ממש עלילה מתוחכמת, הדמויות שטוחות כמו פלאקט, יכולות המשחק של ג'ולי ובראד שואפות לאפס והסרט צפוי מהדקה הראשונה.
אם באמת מתייחסים לזה ככיף טהור, אז הסרט מהנה ומומלץ כשעתיים של התנתקות.
בנוסף, כל אחד מגיע עם המטען של – "נו, אז הם עשו את זה מאחורי הגב של אניסטון?" וזה מספיק כדי להעביר אותך את כל הסרט, גם אם לא מעניינת רכילות ואתה לא קורא אותה.
ביקורת צודקת
אגן כיף של סרט
הוא לא מתתמייר להיות משהו גדול .
פ]שוט סרט אקשן עם הומור וציניות.
רגע, באמת אמרת ש...
משחקי מחשב הם לא יותר מאוסף של סצינות אקשן עם קטעי קישור באמצע? כי אני מקווה שלא קראתי נכון.
(אבל חוץ מזה – אחלה ביקורת :-))
רגע, באמת אמרת ש...
אני דורש הסבר מהכתב!
רגע, באמת אמרת ש...
אני מתפלא מאוד לשמוע אמרה שכזאת מפי מישהו שיצא לו לשחק בכמה משחקי-מחשב טובים עידן… ולחשוב שאתה זה שהמליץ לי על Star Control 2, טסק טסק טסק!
לא אמרתי את זה על כל משחקי המחשב.
אמרתי שהסרט נראה כמו משחק מחשב כזה. לא אמרתי שכל משחקי המחשב הם כאלה, וגם אם כן – לא אמרתי שזה כל מה שהם מכילים בתוכם.
That Said, אם יש ז'אנר שבו הטרנד של "קטעי אקשן עם כמה קטעים מאוד משעשעים באמצע" הכי בולט, מדובר, בואו ונודה בעובדות – במשחקי המחשב.
עדיין, ההכללה גורפת מדי!
להגיד דבר כזה על ז'אנר ה*אקשן* של משחקי המחשב (First person shooters) לדוגמא, או המירוצים, יהיה אולי יותר נכון (וגם זה עם יוצאים מהכלל). אבל לומר ש*כל* משחקי המחשב הם אקשן עם קטעי קישור זה מ מ ש לא נכון. יתרה מזו, להכניס את כל משחקי המחשב להגדרה כזו כז'אנר (ללא תת-ז'אנרים לפחות), זו טעות. מה עם הקווסטים ומשחקי התפקידים, שהם בד"כ בעלי קשת סיפורית רחבה מאד וחידות שלא פונות כלל לאצבע ההדק?
אתה מתרגז לחינם.
בכתבה עצמה BS השווה את הסרט למשחק מחשב. ניתן להסיק שהכוונה היא למשחק FPS ולא לקווסט (כשאגב, עלילת 'מדריך הטרמפיסט לגלקסיה' הושוותה למשחק קווסט), אבל אף אחד באתר לא טען מעולם שכל משחקי המחשב מורכבים מאקשן עם קטעי קישור, או שכל משחקי המחשב נראים אותו הדבר [1]. נראה לי שדברים "קצת" הוצאו מהקשרם.
[1] לצורך העניין, אני מוכנה להתעלם מכך שרוב משחקי המחשב שיוצאים הם משחקי פעולה, ושמעט מדי מהם מציגים משהו מקורי.
זה בסדר, לא התרגזתי...
אני מסכים לחלוטין עם ההערה בסוף התגובה שלך ([1]), לצערי זהו אכן המצב, וצריך לדעת היטב היכן לחפש כדי לדלות את הפנינים המבריקות מתוך ים השטויות שרואות אור בימינו. אני אישית משחק עכשיו שוב, בפעם המי-יודע-כמה, ב- Lands of lore הראשון ו-star control 2, ונהנה מכל רגע.
אני לא ממש מסכים עם כך שקבעת כי ניתן להסיק מהביקורת שהוא התכוון דווקא לסוג מסויים של משחקי מחשב, כי בדבריו הוא משווה את התנהלות הסרט למשחקי מחשב באופן כללי, ולא לתת-ז'אנר מסויים. על כן, אנשים שלא ממש מכירים משחקי מחשב, עלולים לחשוב שכל משחקי המחשב הם כאלו, ואני לא הייתי רוצה שזה יקרה…
אבל אני סתם נטפל לקטנות.
ביקורת מעולה.
ראיתי את הסרט אתמול. מצחיק שנון מעט, אקשו מעולה ובראד פיט גדול. סרט שממש מסמל את החשיבה של מנהלים הולוודים
אנג'לינה ג'ולי
מאיר שניצר כתב שלא ברור איך פסל הסיליקון הגרוע והמעוות הזה נהפך ל"אישה היפה ביותר בתבל". אני מסכים איתו. אולי לא בצורה כל כך קיצונית, אבל באמת אני לא יכול להבין איך בכל ביקורת על סרט שלה או בכל עיתון גברים "שיודע מה גברים אמיתיים באמת אוהבים" (?) כמו בלייזר לדוגמא ממהרים להכתיר אותה כסמל השלמות הנשית או משהו בסגנון הזה.
לטעמי היא טיפה יותר מהממוצעת ואם לא הייתי יודע מיהי והייתי רואה אותה ברחוב לא בטוח בכלל שהייתי מסובב את הראש אחריה..
אנג'לינה ג'ולי
לדעתי דווקא בסרט הזה היא נראית הכי טוב מכל הסרטים שבהם הופיעה עד היום. רק עכשיו הבנתי למה מתלהבים מהמראה שלה.
על טעם ועל ריח, אתה יודע.
יש כאלה שאוהבים את איך שהיא נראית, יש כאלה שלא. כרגע, עושה רושם, אלה שאוהבים את איך שהיא נראית עושים יותר רעש מאלה שלא, וזה בכלל לא משנה אם אם הסיבה היא שיש יותר כאלה שחושבים שהיא יפה, שאלה שחושבים שהיא יפה שולטים על יותר אמצעי תקשורת או שאולי בכלל אלה שלא חושבים שהיא יפה לא רואים צורך/טעם להקים אתרי שטנה ולהפיץ את תורתם.
ואם זה נראה כאילו אני מנסה להמנע מעוד ויכוח "היא יפה. – לא, היה לא" – זו לא טעות.
אני טוען שזאת קונספירציה של כמה יהודים שמנהלים את הוליווד.
אני בטח אובר-מנתחת,
אבל בזמן הצפיה קצת צרמו לי שני דברים:
א. בסוכנות של גב' סמית יש רק נשים. לכאורה זה קטע שוביניסטי מצד הנשים, כי אין סיבה שגברים לא יוכלו להצטרף (או לפחות בסרט לא מוצגת סיבה כזו). מצד שני, מי שמחלק את המשימות ואת הפקודות האמיתיות הוא גבר – קצת כמו צ'רלי והמלאכיות.
ב. כשאנג'י ובראד משווים הריגות, לה אולי יש יותר בכמות, אבל לו יש את האיכות – פעמיים במהלך הסרט היא מתפעלת ממבצעים שהוא השתתף בהם.
אולי ב''עשית'' את קנדה.
ובצד הפמינסטי של העניין,
לג'ולי אמנם יש בוס, אבל לפיט יש בוסית.
אני ממש לא זוכרת.
אני זוכרת שיש את ווינס ווהן, שהיה מעליו, ושלפיט היתה גם מזכירה. אבל זהו, בערך.
ממש לא הבנת בעצמך.
הם משווים מספרים ו"לפעמים שניים במכה". זו אנלוגיה ברורה לסקס.
באמת?
שמישהו יזכיר לי איך הגענו למסקנה הזו?
כי ראינו הרבה סרטים
בהם משתמשים באנלוגיות שונות ומשונות לסקס?
כי אם תחליפי את נושא השיחה מ"מס' האנשים שהרגתי" ל"מס' הבחורים שהייתי איתם", כל שאר הטקסט יישאר זהה בבסיסו?
כי בזמן הצפייה בסצינה הזו, הציטוט שכל הזמן עלה לי בראש הוא "37?!"?
ולמה צריך את האנלוגיה הזו?
הם לא קנאיים אחד לשני מבחינה מינית. נכון, בתחילת הסרט הם מצהירים שהם לא קיימו יחסי מין אחד עם השני כבר הרבה זמן, אבל נראה שהם מקבלים את זה כמצב קיים וזה לא מפריע להם מעבר ל"זה מה שמקובל". אז למה צריך פה דווקא אנלוגיה לסקס ולא, נאמר, אנלוגיה נגד היד הקלה על ההדק של ממשל בוש (או משהו)?
my point exactly
ספנקיו, לונג ג'ון.
אם תשאלו אותי, ראינו יותר מדי סרטים שבהם יש אנלוגיה לסקס בכל מילה שניה, וזה מה שגורם למנתחי סרטים אכזריים להעליל עלילות שווא נלוזות על סצנות חפות מפשע.
חוץ מזה, נניח שבשיחה ההיא באמת היתה אנלוגיה לסקס – כנראה שעשו אותה די גרוע, אם צריך להתלבט כל כך הרבה רק כדי להחליט אם היה שם משהו כזה או לא. ובהתחשב בעובדה ששאר הטקסט בסרט נעשה בצורה לא רעה בכלל (אבל זו רק אני), קשה להאמין שרמיזה גדולה כל כך לסקס תעשה בצורה כל כך מעורפלת.
גם את רומזת על סקס, הה?
"ספנקיו"?
"*עשו* אותה די גרוע"?
"*קשה* להאמין"?
והסימן הפאלי הברור הזה,
?
תודי בזה. גם ההודעה שלך מלאה בבדיחות מוסוות בעלות גוון מיני.
שיט, עלית עלי
ואל תשכח שהשתמשתי הרבה במילה "אנלוגיה", אין ספק שיש בה רמז עבה למילה *אנאל*י. שלא לדבר על אור*גיה*.
ואני לא רוצה להגיד כלום על ''my point exactly''
תודה רבה.
עוד פיסה קטנה מתמימותי אבדה לנצח. אני לעולם לא אתייחס שוב אותו הדבר למילה "אנלוגיה".
ולא למשפט my point exactly.
די להשחתת הילדים באינטרנט!!!
תשמע, כשבבית לא מצליחים, צריך לפנות לרשת...
זו לא בדיוק אנלוגיה לסקס,
אבל זו בהחלט בדיחה שקשורה לסקס. הם לקחו אחד לאחד שיחה שקשורה בדרך כלל למין (אם כמה אנשים שכבת, שניים בו זמנית) ותגובות שמתאימות לשיחה שכזו – ושינו לה את הנושא לרציחת אנשים. זה משעשע למדי.
זה כמו ב"תפוס את הכריש", בה הכריש נראה כאילו הוא יוצא מהארון, והאבא שלו מתנהג ומגיב כאילו הבן שלו יצא מן הארון, אבל בעצם הבן מכריז שהוא צמחוני. זה לא אמור לרמוז לאף אחד שהכריש מעדיף כרישים-בנים על פני כרישות, אבל זה כן מצחיק, כי לא לזה אתה מצפה.
אני מצטער, אבל זו לא בדיוק
כן ההגדרה לאנלוגיה לסקס?
המשפטים אותם משפטים והתגובות אותן תגובות. רק הנושא שונה. עשו את זה בעבר, יעשו את זה בעתיד, וכשעושים את זה טוב, זה מצחיק. אותי זה הצחיק.
אם מישהו לובש גלימה אדומה, תחתונים מעל המכנסיים ו-S גדולה על החזה, אני לא אניח שהוא התחפש לספיידרמן רק כי זו התשובה הפחות בנאלית.
לפעמים אנלוגיה לסקס היא רק אנלוגיה לסקס.
זאת לא הייתה כוונתי.
הכוונה הייתה שאי אפשר להשליח את מה שהבנו מהשיחה (בראד פיט מקנא לאנג'לינה ג'ולי, כי היא הרגה הרבה אנשים) לחיי המין של הסמית'ים – כי מעולם לא נרמז שג'ון מקנא לג'יין (אם כבר, אז ההיפך).
זה כמו שאם אני וחבר שלי מציירים ציור ביחד, ואני אומרת לו על זה שהציור לא מצליח לנו, ושאנחנו לא יכולים לצייר אותו ביחד וזה פשוט לא עובד – אפשר להבין מזה שהציור הוא אנלוגיה ליחסים שלנו ושאני רוצה להיפרד ממנו.
אם אני לא רוצה להיפרד ממנו, אז אפשר להבין שזאת סתם בדיחה, ושאני משתמשת במושגים מתחום מערכות היחסים כדי להגיד שאני לא יודעת לצייר.
אצל הסמית'ים, המקרה השני הוא הנכון. זאת לא בדיוק אנלוגיה.
אוקיי,
זו לא הייתה אנלוגיה לחיי המין שלהם, אבל זו עדיין הייתה אנלוגיה לסקס.
בראד ואנג'י (אני מקווה שלא אכפת לה שאני קורא לה ככה) משתמשים במושגים מחיי המין בשביל להעביר בדיחה תסריטאית. אבל קודם עלתה פה הטענה שאלו רק אנחנו עם הראש הכחול שלנו שרואים פה אנלוגיה לסקס, כשבכלל לא הייתה פה שום כוונה לזה. ועל זה אני חושב שגם אני וגם את לא מסכימים.
אז אפשר להשאיר את הסאבטקסט הזה ברמת הבדיחה ותו לא, ואפשר גם להגיד שזו בעצם אמירה על משמעות ה"מטרות" בחייו של הרוצח השכיר, אבל בכל מקרה – זו הייתה אנלוגיה לסקס.
אה, כן, על זה אני לא מתווכחת.
הבדיחה בבירור קשורה לסקס. זה מה שהיה מצחיק בה (זה, וההבעות של בראד).
אתם סתם נהנים להרוס לי את האשליה!
אין בסרט הזה, ובאף סרט, שום דבר שקשור לסקס בשום צורה, אף פעם, לעולמי עד. כל תעשיית הסרטים והתקשורת בכלל היא אחו ירוק ותמים ומלא חדווה, ואף אחד בו לא מנסה לקיים את מצוות פרו ורבו וגם לא לרמוז אליה בסאבטקסטים שטניים, בגלל שכולם צדיקים ותמימים וחפים מכוונות נתעבות (ואתאיסטים).
זהו. ושמישהו מכם, מקלקלי ילדים מרושעים שכמותכם, ינסה לדרדר אותי לתרבות רעה.
וואלה, לא צריך. את כבר שם.
למה אתה רומז, נבל?
לכך שאין לך ברוקולי במקרר.
כי ברוקולי זה לא טעים.
הא?
באופן מפתיע, זה דווקא טעים לגמרי.
וקבלי את זה מפיה של אחת שסובלת מאלרגיה חמורה לדברים בריאים.
וזו בהחלט היתה אנלוגיה לסקס, כי למשל חברתי לצפייה, בחורה סופר אינטליגנטית אגב, לא הבינה אפילו שזו *אנלוגיה* והיה לה ברור שהם מדברים על סקס.
אני יודעת, אני יודעת...
אני מרימה ידיים, די להתכחש. בסך הכל ניסיתי להגן על הקוראים הצעירים יותר מפני רעות העולם הזה.
שארית התום בארגזי קרטון?
זו הבעיה
של הסופר אינטילגנטים… הם מיד מבינים את הכוונה, בלי הצורך להקשיב למלל שעלול רק לבלבל.
נההה...
היא מאוד מקשיבה למלל. בדיוק בגלל זה היא חשבה שמדובר על סקס.
זו נשמעת כמו שיחת השוואת הישגים בתחום המיטה.
אם מקשיבים טוב למלל, כלומר.
נההה...
זאת בדיוק הכוונה שלי והגורם לוויכוח. עד כמה אנשים באמת "הקשיבו" למלל. סופר אינטילגנטים מטבעם לא צריכים להתאמץ יותר מדי בשביל להבין כוונות. בכל מקרה, לא ראיתי את הסרט עדיין (בזמן היחיד שנוצר לי מרווח לסרט הלכתי לראות את הטירה המעופפת. נהדר. ) אז בזה נגמר תפקידי בשיחה הזאת.
אם היא הקשיבה למלל,
והיא הגיעה למסקנה שהם מדברים על סקס, משהו בחיי המין שלה לא בסדר (300 פלוס גברים?? ואחר כך כשבראד בצינור ג'ולי מעירה משהו על זה שהיא לא בתולה – איפה החברה שלך נוהגת לעשות את זה?…)
נראה לי שהעובדה שהיא סופר אינטיליגנטית
חוסכת ממנה את הצורך לעשות בעצמה את הדברים האלו כדי להבין על מה מדובר.
בוא נראה... אם את מתחילה בגיל 17 (נהיה סולידיים),
ממוצע של גבר לשבוע (אפילו קצת פחות), אין שום בעיה להגיע ל-300 עד יום הולדתך ה-23.
300 גברים ואיידס.
חלילה. אמצעי מניעה. כפולים.
אל תשכחי שלפעמים היו לה
"שניים בבת אחת".
את הקשבת למלל?
הם לא אמרו מפורשות על מה הם מדברים. הם עשו שיחת השוואת ביצועים רגילה וסטנדרטית, שרב האנשים מקיימים על סקס. נכון, המספרים היו מוגזמים, אבל כמה עם כמה גברים לדעתך שכבה סמנת'ה מסקס והעיר? אפילו שרלוט החסודה, רק בסדרה עברה יותר משלושים בערך. סמנת'ה היתה אמורה לשכב עם כל הגברים בניו יורק בערך, וזה עוד לפני שאשכרה בכל פרק בסדרה ראו אותה מזיינת לפחות גבר אחד.
גם גברת סמית' היא פיקציה. מה הבעיה שפיקציה בסרט לא הכי אמין בעולם תשכב עם 300 גברים?
מה שבא להגיד לך שלא תמיד אחד ועוד אחד שווה שניים. לפעמים, זה שהבנתי שדמות בסרט או סדרה עשתה או חשבה או רצתה משהו, זה לאו דווקא אומר שזה משליך על החיים שלי אישית.
סרט שונה...ולא רציונלי
לטעמי הסרט היה מאוד אחר…שונה לגמרי ממה שרגילים למכור לנו זה סרט עם פרסומות שלא קרובות אפילו לרעיון המרכזי של הסיפור הדימיוני והלא כ"כ מותח…
הסוף ידוע מראש…וההרג- נו טוב מדובר במשחק רציני אבל לא אמיתי….
לא ראיתי שמישהו הזכיר את זה
מאוד נהניתי מהסרט, והרבה בזכות הפסקול המצויין (לטעמי).
כיף של סרט
באמת "כיף" היא מילת המפתח. 120 הדקות חלפו במהירות, ונהנתי מכל רגע.
ובנוסף לכך, יש ביקורת נהדרת של BS. כיף.
למה אף אחד לא מתייחס לעובדה, שבהתחלה ניקול קידמן הייתה מועמדת לשחק את התפקיד של ג'יין וכמה רע הסרט היה נראה אז. רואים שבין פיט לג'ולי יש אינטרקציה מאוד טובה לכל אורך הסרט וקשה לי לדמיין שניקול קידמן הייתה יכולה להיות כה דומיננטית בתפקיד מחסלת או לחלופין בתפקיד שדורש ממנה יכולת של שחקנית אקשן. ללא ג'ולי, הסרט לא היה מכניס את הסכומים שהוא הכניס כרגע והוא היה פחות מהנה (לדעתי).
כי רק אתה בכלל מתקרב לחשוב ככה?
כי רק אתה בכלל מתקרב לחשוב ככה?
לדעתך זה היה אחרת עם קידמן בתפקיד גברת סמית'?
למה לא?
למה לא?
יש הרבה סיבות ואני בטוח שחלקן ידועות לך:למשל הטייפקאסט של ניקול הוא נשים חזקות, ששורדות את מה שהעולם מנחית עליהן ויוצאות מזה או מחוזקות או מתות. לאנג'לינה יש טייפקאסט של פאם פטאל, בנוסף לפני שמשהו רע ינחת עליה, היא תדע לרסק אותו באגרופים או ביריות. לקידמן, שחקנית טובה מאוד לרוב, חסרה מגניבות שמאוד בולטת אצל ג'ולי ושבלעדיה היה לה מאוד קשה להיראות אמינה בסרט. בשיא הרצינות, מי נראית יותר טבעית, כשהיא שוברת מפרקת למישהו, קידמן או ג'ולי?
למה? הוא צודק לגמרי
בשנים האחרונות, ניקול קידמן כל הזמן משחקת תפקידים דרמטיים, בדיוק כמו שהוא תאר. יותר מזה, התפקידים שלה הם מהסוג הזה, גם כשהסרט עצמו הוא לא בדיוק דרמה אנושית נוגעת ללב. למשל "האחרים".
אנג'לינה ג'ולי, לעומת זאת, משחקת בסרטים כמו טומב ריידר וסקיי קפטן, שאחריהם תפקיד גברת סמית נראה כמו המשך מתבקש. ייתכן שאנג'לינה ג'ולי בוחרת לשחק בסרטים מהסוג הזה. אבל האם מציעים לה תפקידים אחרים? אם לא, זה בפירוש טייפ קסטינג.
אבל היא הולכת לשחק
בקומדיה ההיא, נו, סמנת'ה. (ובטריילר היא אפילו נראית קומית, בטח יחסית לבלונדינית הגבוהה והפריג'ידית שהיא תמיד).
והיא גם שיחקה בסרט ההוא שלא ראיתי… "נשים מושלמות"?
זה לא עניין מוחלט, אבל לקידמן קל יותר להיחשב ל''שחקנית אופי''
ואז "להפתיע" מדי פעם ב"תפקיד קומי קליל". לעומת זאת, אנג'ולי נחשבת לשחקנית של סרטים קלילים, וזה טייפ קסטינג שקשה יותר לצאת ממנו.
אבל גם כזה שבו היא בחרה
לאור "ג'יה" "נערה בהפרעה" עליו זכתה באוסקר, "אספן העצמות" ועוד תפקידים דרמטיים אחרים ומוקדמים שלה.
גם "לקחת חיים" היה תפקיד דרמטי, אבל הסרט היה עלוב מדי.
הממ. יש בזה משהו.
אולי אתה צודק. מעניין אם היא עדיין מקבלת הצעות לתפקידים דרמטיים משמעותיים.
לז'ולי יש שני אוסקרים בארון
עוד לפני שניקול קידמן בכלל היתה שווה שלוש מלים בטורי רכילות. היתה כולה "הדוגמנית ההיא, אשתו של" שמשחקת בסרטים לא משהו.
העניין הוא, שבניגוד לקידמן, ז'ולי גם חזקה וגם סקסית.
איי קראמבה!
ממי היא גנבה את השני?
בילי בוב ת'ורנטון
סליחה. על ג'יה זה היה גלובוס, לא אוסקר
כי זה סרט טלוויזיה.
בכל מקרה, ההופעות של ז'ולי זכו ליחס הוקרה מצד העמיתים שלה, הרבה לפני שניקול התקרבה לראדאר שלהם.
INCONCEIVABLE; לקח לי קצת זמן לענות.
הוא ממש לא
אתם חייבים להודות. יש דברים די ברורים
(חצי ספוילר)
אני מוכנה להתערב שיוצא משחק מחשב 100%, כל קטעי הירי פשוט נוצרו בשביל להיות סצנות מעבר במשחק. זה ענייו של זמן עד שהמשחק יצא (לPC או סוני). אבל איןו צורך להתרגז. הסרט יהיה משחק מחשב, אז מה?
זה יותר קשור לזכיונות של חברות
ופחות לקטעים מתוך הסרט שמתאימים להפוך למשחק מחשב. ויעידו כל הסרטים שהפכו למשחקים רק על מנת להרחיב את המותג (למשל, סרטי אנימציה וכל מה שקשור לילדים. 'רובוטס' נכנס פה, אבל כך גם 'ליזי מגוויר').
בכל מקרה, כשמדובר במשחקים על פי סרטים, אין שום "זה רק עניין של זמן עד שייצא" – כל הקטע הוא להוציא במקביל לסרט אם לא לפניו, אפילו במחיר משחק חצי-אפוי. לסמיתים אמנם יצא משחק, אבל לא למחשב או לקונסולות, אלא לטלפונים הסלולריים.
סרט גדול !
סרט שעל ההתחלה הוא מצחיק יש בו אקשן וגם קצת מתח וגם אהבה – סרט שפשוט חובה לראות וחבל לפספס !
סרט ג-ד-ו-ל !
5 כוכבים !
האקשן לא מגניב
זה היה סרט מוזר והזוי.
עוד מישהו שם לב שמדובר בקומדיה? לא קומדית-פעולה, כפי שהיה ניתן לצפות מכמות הפיצוצים והיריות שהלכו שם, אלא פשוט קומדיה ספק רומנטית על זוג נשוי עם צרות בנישואים.
האקשן לא היה מגניב (חוץ מהסצינה בסוף), אלא הגיע בנונשלאנטיות, בא והלך. יותר מזה – האקשן היה איטי ולא חשוב לעלילה (הלא קיימת). וזה נתן לסרט קצב שונה מאוד ממה שציפיתי.
ואין ספק – ממש כיף לראות איך סיטואציות יומיומיות כמו ארוחת ערב, משודרגת בגלל העיסוק של השניים.
עוד הערה: הכימיה בין מר וגברת סמית' מזעזעת במידה כזו שהעובדה שהנישואים שלהם בצרה נראתה לי אמינה מאין כמותה.
מבקרי קולנוע כמבדרי קהל
השניצקליינים מכים שנית:
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?contrassID=1&subContrassID=5&sbSubContrassID=0&itemNo=593787
לקרוא ולבכות מצחוק. תודה לאל שיש עין הדג וחבל שכותביו לא מקבלים את המשכורת של אורי קליין
דוקא לא נורא מדי
הרי ברור לגמרי שהסרט דן במלחמת המינים, וברור גם לגמרי שהוא לא מגיע לשום מסקנה מעניינת. וזה בערך מה שאורי קליין כותב עם הרבה יותר מילים.
הבעיה היחידה היא שהוא מתעלם קצת מהפאן של הסרט, אבל טוב – בשביל זה בדיוק הוא שניצקליין.
או שאורי הפך למאוד לא החלטי,
או שנוספו אצלי סתם סימני שאלה בכל משפט שני. דווקא משעשע לקרא על "סרטם של הבמאי דאג לימן והתסריטאי סיימון קינברג ?" (יש לו קצת ספק בנוגע לזהות האחראים האמיתיים על סרט זה) ש"הגה את הרעיון כחלק מעבודת הגמר שלו?" (זה סוג של עלבון עוקצני?).
את הסרט פגשתי לראשונה במדורי הרכילות, שם סיפרו לנו על הגורם לכאורה למתיחות בבית משפחת פיט שהיתה עד אז מאושרת, וזרעו בלבו של כל בטטת כורסה מתחילה את הרצון העז לצפות בסרט המדובר, בהזדמנות הראשונה שתיקרה לפניו.
הסרט לכשלעצמו, כפי שהסביר בכישרון רב כותב השורות דלעיל, בינוני ומטה. הוא לא נועד לאוסקר, אלא לקופה המלאה שהוא ככל הנראה ישאיר אחריו.
יוצרי הסרט מכירים את מדורי הרכילות טוב יותר מכל אחד אחר. ברוב המקרים הם אלו שמשכתבים את תוכנו. הם ידעו מה יעשה הצמד פיט-ג'ולי לדעת הקהל, וקיוו להפיק מכך את התשואה הנאה ביותר.
זאת הקולנוע המאוסה עליי!
כותב השורות דלעיל
דוקא כתב והדגיש שמדובר בכיף די מזוקק.
וואלה?
לא חשבתי שדברים כאלה באמת עובדים.
אנא הסבר, קורא מדורי רכילות יקר, מדוע הקריאה על הרומן-לכאורה בין פיט לג'ולי גרמה לך לצורך לראות את הסרט? זה בוודאי לא הרצון לדעת אם באמת יש בינהם משהו, כי מובן מאליו שבסרט יהיה בינהם משהו. אז מה?
סרט משעמם!!
אני לא מבינה מה כולם מצאו בסרט הזה, לדעתי הוא ממש משעמם!!
אין עלילה, אין תוכן, אין מסר…
סתם אנשים יפים וכמה יציאות מצחיקות אבל לא יותר מזה!
השניץ שבשניצקליין מצא פגם משמעותי בסרט, כשהודיע במדור "פרומו האחרון" (לא החדש, הקודם…), שאנג'לינה ג'ולי, היא "שילוב מעורר רחמים בין הטבע האכזר לאיזמל המנתחים"- משמע לא יפה.
אם מישו ימצא קישור לכתבה הזו (ביקורת על הסמית'ס…), שישים כאן, זה הדבר הכי שניצקלייני שראיתי.
הבחור יצא מדעתו
אם היתה לו פעם אחת כזו.
נכון, אנג'י באמת נראית מנותחת למדי, אבל מכאן ועד "שילוב מעורר רחמים" וכו' הדרך עוד ארוכה כאפו של אדריאן ברודי – האישה נראית טוב, אין מה לעשות, ואפילו שניצקליין המפלצת הירוקה לא יכול להתכחש לעובדה הזו. לפחות לא בצורה מספיק משכנעת.
עצוב שאנשים שרוצים לקבל תשומת לב
מנסים תמיד לעשות זאת בצורה שהערורייתית ביותר. להגיד על אנג'לינה ג'ולי שהיא מכוערת זה לצאת כנגד כל העולם וכנגד אקסיומה. אני לא אומר שכולם צריכים לראות בה את האלוהים שאני רואה בה, אבל להגיד שהיא מכוערת זה כבר שקר!
וחוץ מזה, הוא בכלל בדק את העובדות? הוא בדק את העובדה שאנג'לינה ג'ולי לא עשתה ש-ו-ם ניתוח בחייה? או אולי התמונות שלה מגיל 16 לא מוכיחות את זה. אולי אני אראה לו את התמונות מגיל 6 וגם מגיל 3 וגם מהיום הראושן בו היא נולדה כדי להוכיח לו שהיא לא מנותחת! תצאו מזה אנשים. אנג'לינה ג'ולי לא עשתה ניתוחים פלסטיים כמו סיליקון בשפתיים, סיליקון בחזה, עצמות לחיים ושטויות כאלה.
אם הייתי יודע להעלות תמונות הייתי עושה את זה.
אם כבר אז כבר!
עם גשר:
&imgrefurl=http://www.captain-alban.net/forums/viewtopic.php%3Ft%3D1798%26start%3D60&h=325&w=198&sz=13&tbnid=SxfMTyyYtKUJ:&tbnh=114&tbnw=69&hl=iw&start=11&prev=/images%3Fq%3Dangelina%2Bjolie%2B16%26svnum%3D10%26hl%3Diw%26lr%3D%26sa%3DG
http://community.webshots.com/user/amirarim
תחליטו בעצמכם!
סרט רע
ראיתי עכשיו את הסרט, ואני מצטערת, אבל פשוט לא נהניתי, הוא משעמם, צפוי, לא סחף אותי ולא מתח אותי… המשחק היה באמת רע , למרות שמדובר בשחקנים שאני רואה בהם כשחקנים טובים…
באתי במטרה לראות סרט קליל, לא היו לי ציפיות, וקיבלתי סרט מרדים
אממ... רק עניין קטן:
"שקרים אמיתיים", בשביל הז'אנר שלו, סרטי שוורצנגר משעשעים, היה סרט טוב.
בשביל "מר וגברת סמית"' זה תלוי מאוד בז'אנר.
אם הז'אנר הוא סרטי פעולה מהנים, הוא על הפנים.
אבל מצד שני, אם הרעיון הבסיסי הוא לגרום לאדם לטמון את ראשו בתוך קיר לבנים (ע"ע "עיר החטאים") ולהתחיל לבכות על 35 השקלים שאבדו, הרי שהמטרה הושגה.