דו"ח קופות שבורות – 1.10.2007

מאת
דורון פישלר
– פורסם ב 1 באוקטובר 2007Posted in: חדשות

אנשים שריריים שמטפלים בילדים קטנים זה הדבר הכי מצחיק בעולם. זו לא דעה אישית, זאת עובדה מוכחת. אישית, אני לא מבין את זה – אני לא נתקף בעוויתות צחוק כשאני רואה גבר עם ידיים נפוחות מחזיק תינוק – אבל אני כנראה יוצא דופן. יש כלל בהוליווד: כל שחקן שרירי יופיע במוקדם או במאוחר בקומדיה שבה הוא צריך לטפל בילד/ים. זה נכון לגבי ארנולד שוורצנגר ('שוטר בגן ילדים'), האלק הוגאן ('אומנת עם שרירים'), ולאחרונה עם וין דיזל ב'גבר מי שמטפלת' הנוראי, שמשום מה הגיע להכנסות של יותר מ-100 מיליון דולר בארה"ב. גם המתאבק לשעבר דוויין ג'ונסון (שמנסה להיפטר מכינוי ההיאבקות The Rock, בינתיים ללא הצלחה. הקרדיט שלו בסרט הנוכחי הוא דוויין "The Rock" ג'ונסון) לא הצליח להתחמק מהגורל המר המחכה לכל שרירן, והשבוע יצא 'The Game Plan', הגרסה בכיכובו לנוסחת הגבר עם ילדה. בסוף שבוע חלש למדי, הסרט נכנס למקום הראשון עם כ-23 מיליון דולר, ולמרבה הטרגדיה, זאת הפתיחה הטובה ביותר בקריירה של רוק-ג'ונסון-דוויין, שנורא רצה להיות כוכב אקשן, וכרגע יכול לצפות רק לסרט ההמשך.

לסרט אפשר לקרוא 'גבר מי שקוורטרבק': ג'ונסון דוויין הסלע הוא כוכב פוטבול, הכי קשוח וגבר-גבר שיש, שיום אחד נוחתת עליו ילדה שטוענת שהיא הבת שלו. ויש לה הוכחות. עכשיו, כמובן, מתברר שהגבר הקשוח שלא מפחד מכלום לא יכול להתמודד עם ברביות וחצאיות טוטו, וכל זה. האם עד סוף הסרט הגבר הקשוח והילדה הקטנה ילמדו לאהוב זה את זה? כולנו במתח. המבקרים אומרים שאת הסרט הזה כבר ראינו איזה שלושים או ארבעים פעם, אבל משבחים דווקא את ג'ונסון רוק דוויין. הוא טוב מדי בשביל הסרט הזה, הם אומרים.

רגע קל של משחק ב"שש מעלות מקווין בייקון": אחד הניסיונות הקודמים של רוק "ג'ונסון" דוויין להפוך לכוכב אקשן היה 'המרדף', שיצא בדיוק היום לפני ארבע שנים, והיה סרט נחמד, אבל לא הצלחה מסחרית. הבמאי של 'המרדף' הוא פיטר ברג, והוא ביים גם את הסרט שנמצא במקום השני השבוע, קצת מתחת לד'ה ג'ונסון. הסרט הוא 'The Kingdom' (שלצורך העניין נקרא לו 'הממלכה', אם כי יש סיכוי טוב שבארץ הוא יקבל שם שונה). הסרט הזה הוא חלק מטרנד סרטי המזרח התיכון שהיה אמור לשטוף את המסכים בימים אלה, אבל נראה יותר כמו טפטוף. ב'הממלכה' מככב ג'יימי פוקס בתפקיד סוכן FBI בערב הסעודית, במרדף אחרי טרוריסט – כי הרי מה עוד יש לעשות בערב הסעודית. זה לא נשמע כמו חומר מתוחכם במיוחד, אבל הסרט מנסה להיות קצת יותר מסרט אקשן אידיוטי. לא בטוח שהוא מצליח. המבקרים מסכימים שהאקשן בסרט מצוין, אבל רבים מהם טוענים שכל השאר פחות מתוחכם ממה שהוא מנסה להיות, והיומרה להיות רלוונטי ועכשווי קצת גדולה על הסרט.

'האויב שבפנים' השלישי הוא גם סרט אקשן, גם המשך שלישי וגם (ככל הנראה) סרט גרוע, וכל אחת מהקטגוריות האלה בנפרד יכולה לגרום לסרט לצניחת-סוף-שבוע-שני חדה. ואכן, הסרט איבד שני שליש מהכנסותיו השבוע, ונפל למקום השלישי עם 8 מיליון דולר. 'Good Luck Chuck', באופן דומה, איבד 54% ונחת במקום הרביעי. שניהם צפויים להעלם מהמפה (סליחה, אחמדניג'אד: להימחק מדפי ההיסטוריה. זה שונה לחלוטין) בקרוב מאוד.

כרגיל בעונה זו, האקשן האמיתי נמצא במקומות הנמוכים יותר. מבין הסרטים שיצאו בהפצה כזאת בשבועות הקודמים, 'מעבר ליקום' (התרגום הלא נכון ל'Across the Universe' – נו, המחזמר הזה של הביטלס) מצליח לגלות את החיים מעבר להפצה האולטרה-מצומצמת, ועם 2 מיליון דולר מ-339 בתי קולנוע בלבד הצליח השבוע להגיע למקום העשירי. לעומתו, 'בעמק האלה', החדש והמזרח-תיכוני של פול האגיס, לא מצא הרבה קהל: הוא הגיע למקום ה-14, עם מיליון וחצי דולר מ-700 בתי קולנוע. ה'התרסקות' של השנה הוא כבר לא יהיה, אם כי הוא גם לא ההתרסקות של השנה. 'ההתנקשות בג'סי ג'יימס' מוקרן כבר שבועיים בבתי קולנוע ספורים ובלי ספק מעורר עניין (ממוצע הכנסות של 18,000 דולר לאולם), אבל נצטרך לחכות להפצה רחבה יותר כדי לראות איך הוא יתקבל אצל הקהל היותר רחב.

הדרך הבדוקה ביותר, ואולי היחידה, להשיג ממוצע הכנסות לאולם שנושק לבלתי אפשרי הוא להוציא סרט של במאי מוכר, מוערך ואהוב, ולהפיץ אותו רק בקולנוע בודד או שניים. זאת בדיוק היתה השיטה של 'Lust, Caution' של אנג לי ('הר ברוקבק', 'נמר, דרקון'), שהביא 61 אלף דולר מאולם אחד בלבד, ו'The Darjeeling Limited' של ווס אנדרסון ('משפחת טננבאום', 'עמוק במים'), שהוקרן בשני אולמות תמימים והכניס 70 אלף דולר בכל אחד מהם – פי עשרה מההכנסות הממוצעות לאולם של הסרט שבמקום הראשון. המשותף לשני הסרטים, השונים מאוד זה מזה, הוא שלגבי שניהם לא קיימת הסכמה ביקורתית – הם קיבלו מגוון רחב מאוד של ביקורות מכל סוג. לשניהם לא תהיה בעיה למצוא ציטוטי מבקרים ("יצירת מופת!") כדי לשים על הפוסטרים, ומצד שני לשניהם גם יש מבקרים ששחטו אותם לגמרי ("כישלון מביך!", "פצצת שיעמום!").

שני הסרטים גם נגעו בשיטת השיווק העתיקה ביותר בעולם: סקס. 'תשוקה, זהירות' של אנג לי הוא מותחן ריגול שמתרחש בסין במלחמת העולם השניה, ומכיל סצינות סקס נועזות. אולי נועזות מדי. אנשי ה-MPAA, התחליף האמריקאי לצנזורה, ראו את הסרט, והדביקו לו מיד את הדירוג NC-17 – כלומר, אין כניסה לילדים. הדירוג הזה נחשב לרוב למכת מוות לסרט, ורוב המפיצים לא יהיו מוכנים לגעת בסרט כזה עם מקל. אבל לאנג לי ולמפיצים האמריקאים שלו זה לא הזיז. בצעד די נדיר, הם לא ניסו לערער על ההחלטה או לרכך את הסרט על ידי קיצוצים, אלא משכו בכתפיים, אמרו "נכון, זה באמת סרט למבוגרים בלבד. אין לנו בעיה עם זה", והוציאו אותו לקולנוע עם הדירוג המחמיר.

ב-'Darjeeling Limited', שעוסק במסעם של שלושה אחים (אוון ווילסון, אדריאן ברודי וג'ייסון שוורצמן) בהודו, אין שום בעיה של דירוג, אבל יש לו סרט-אח. בהקרנותיו בפסטיבלים, הסרט לווה בסרטון הפריקוול הקצר 'Hotel Chevelier'. לקראת הפצת הסרט בקולנוע, הסרטון הקצר הופץ ברשת, ומאותו רגע כולם מדברים עליו. או, ליתר דיוק, על התחת של נטלי פורטמן, שמגיש בו הופעת אורח. זהו כוח, רבותי: נטלי פורטמן יכולה באמצעות חשיפת תחת של עשר שניות לעזור למכור סרטים שהיא אפילו לא משתתפת בהם (או משתתפת, אבל לשניות בודדות).

בשבוע הבא בן סטילר ינסה לשחזר את ימי 'משתגעים על מרי' עם 'שובר לבבות' בבימוי האחים פארלי, וייצא 'זריחת האפלה' – עוד ניסיון להשיק סדרת סרטי פנטזיה לנוער.

הרשימה המלאה: המספרים מייצגים את הכנסותיו של הסרט במהלך שלושת ימי סוף השבוע (שישי-ראשון) בארה"ב, במיליוני דולרים. המספרים בסוגריים מייצגים את הכנסותיו הכוללות של הסרט עד היום, במיליוני דולרים.

1. The Game Plan – 22.7 (22.7)
2. The Kingdom – 17.7 (17.7)
3. Resident Evil: Extinction – 8.0 (36.8)
4. Good Luck Chuck – 6.3 (23.6)
5. 3:10 to Yuma – 4.2 (43.9)
6. The Brave One – 7.4 (25.1)
7. Mr. Woodcock – 3.0 (19.6)
8. Eastern Promises – 2.9 (11.2)
9. Sydney White – 2.7 (8.6)
10. Across the Universe – 2.0 (5.5)
תגיות: