היי, זה דורון. את הסיפור הזה עידן (הידוע גם בכינוי BS, ובגלגול הקודם היה אחד מכותבי הביקורות הדי קבועים באתר) פרסם בפייסבוק, כי "גם לפרגונים מגיע להיות מופצים ברשתות חברתיות". נכון. מגיע להם להתפרסם גם באתרים. מתפרסמות כאן לעתים קרובות תלונות וסיפורי זוועה על המתרחש בבתי קולנוע בארץ -סיפורים שמתמצים בדרך כלל בהקרנה גרוע ויחס גרוע מצד צוות העובדים במקום. זה בסדר גמור – חשוב להתלונן על עסקים שלא עושים את העבודה כמו שצריך. אבל יש מקום גם לסיפורים הפוכים. ובעניין החרם: מה שהוא אמר. מכאן ואילך זה עידן מדבר.
ביום שבת לפני כשבועיים רציתי לראות עם אשתי היקרה את "כוכב הקופים: המרד". היה לנו בערך חלון פנוי של שעתיים וחצי בלו"ז העמוס שלנו, אז הזמנתי כרטיסים ליום שבת ב- 17:20 דרך האתר של "יס פלאנט". אבל כשהגענו לקופות ביום שבת, גילינו שאנחנו לא יכולים לאסוף את הכרטיסים שלנו מהקופות האוטומטיות. מלאי-זעם ודרישה לצדק חברתי, ניגשנו לקופות ה"רגילות", ושם בישרו לנו שהזמנו כרטיסים ל"יס פלאנט" בחיפה, במקום ל"יס פלאנט" ברמת גן.
Say what?
בדקתי את אישור ההזמנה שהם שלחו לי באימייל, וגיליתי שאכן, זו לא בעיה שלהם. אני, ברוב חוכמתי, הזמנתי כרטיסים לקולנוע בחיפה. לא נעים בכלל – אבל פתיר. פשוט נקנה שוב כרטיסים להצגה הנוכחית ש… ארר… התחילה לפני 3 דקות. אבל שטויות. יש רבע שעה של פרסומות. יהיה בסדר. לרוע המזל, הקופאי הנחמד בישר לנו שלא נותרו כרטיסים להקרנה הנוכחית, אבל אם נרצה, יוכלו לתת לנו כרטיס לסרט אחר, או להקרנה מאוחרת יותר של הסרט שרצינו לראות.
בקטע הזה התחלנו ממש להתבאס. אנחנו אנשים עסוקים (או לפחות, אנחנו נוטים לחשוב שאנחנו אנשים עסוקים), ולא יכולנו לראות את הסרט במועד מאוחר יותר באותו היום. למעשה, לא יכולנו לראות את הסרט במועד כלשהו במהלך השבוע הקרוב. אבל נו, אם אין ברירה אז אין ברירה. לא יעזור לנו לעמוד פה ולבכות. לפחות שנקבל החזר על הכרטיסים שקנינו בטעות בחיפה, או משהו.
הבחור מהקופה שלח אותנו לדבר עם המנהל. "כי צריך לדבר עם יס פלנט חיפה בשביל לתת לכם החזר, אז הוא יכול לעשות את זה בשבילכם". נכנסו למשרד המנהל, ושם סיפרנו לו על השתלשלות העניינים.
וכאן הגיעה התפנית הנפלאה לסיפור. מסתבר שבכל אולם יש מספר זעום של מקומות שמורים "לכל מיני תקלות כאלה". במהירות המנהל הביא לנו פתק חתום קטן שאנחנו יכולים להציג לסדרנים, הבטיח שהוא יטפל לנו בנושא של העברת החיוב מיס פלנט חיפה לרמת גן (לא שזה משנה לנו, כל עוד אנחנו מחויבים רק על שני כרטיסים, אבל שיהיה), ושלח אותנו לראות את הסרט. הספקנו להתיישב באולם בדיוק כשהפרסומות הסתיימו והסרט התחיל.
למה אני מספר לכם את זה? קודם כל, כי כמו שאמרתי בהתחלה, להפיץ תלונות על ספקי שירות מגעילים אנחנו יודעים יופי. הודעות על זה ש"איזה יופי הוא מתנהג, אני ממליץ עליו בחום" הן הרבה פחות נפוצות. וחבל. בדיוק כמו שיש עסקים לא-מוצלחים שראוי להרחיק מהם אנשים, יש גם עסקים מוצלחים שראוי למשוך אליהם אנשים.
הסיבה השנייה היא שבימים אלה ממש מתבשל לו חרם על בתי הקולנוע בארץ. אני יכול להבין את זה. למחות היום זה מאוד פופולארי. אנחנו מוחים על הדיור, התחבורה הציבורית, הרפואה, החינוך והקוטג'. אבל למחאה הזאת אני לא מתחבר. אני לא מתחבר כי קולנוע זה לא מוצר יסוד. אבל זה לא חשוב. לא באתי להטיף לכם על זה. רוצים, תחרימו. אבל אני רק רוצה להזכיר שיש בתי קולנוע ויש בתי קולנוע, ובמקום להחרים באופן גלובלי, הדבר החכם יותר יהיה להעביר את הכסף שלכם לבתי קולנוע שכן מתייחסים אליכם כפי שתרצו. שמציעים לכם מנויים כדי להוזיל את מחירי הכרטיסים, שמאפשרים לכם להביא לסרט אוכל שלא נקנה במזנון, ושמתייחסים אליכם בצורה נורמלית. אני לא רוצה שתחשבו שאני עושה את זה כדי לפרסם את יס פלאנט – זה ממש לא הקולנוע היחיד שמציע את הדברים שאני מדבר עליהם כאן (הוא כן הקולנוע האהוב עלי, למרות שהם צריכים כבר די הרבה זמן לסדר את הסאונד כשהם מקרינים סרטים מפילם, או שהם פשוט יכולים לעבור בלעדית להקרנה דיגיטלית, בשעה טובה). אני כן עושה את זה בשביל שתהיו קצת יותר סלקטיביים בבחירת בתי העסק שאתם מחרימים.
שיהיה לכם סופ"ש נעים.
כל הכבוד ליס פלאנט על הרצון הטוב לעזור
לי היה מקרה דומה כשלפני כשנתיים הזמנתי כרטיסים לסרט, אני חושב שזה היה ל"ברונו", בסינמה סיטי גלילות או ביס פלאנט בר"ג – לא זוכר באיזה מהם. את הכרטיסים התכוונתי להזמין ליום שישי בערב אבל בטעות הזמנתי לשבת בערב – אופס.
התקשרתי אליהם ברגע שקלטתי את הפאשלה הלא נעימה ותוך 10 דקות, אחרי שהסברתי להם את הטעות המעצבנת שלי, הם החליפו לי את הכרטיסים משבת לשישי בלי שום בעיות.
גועל נפש, איך דפקו אותך ככה
נתנו לך לראות "ברונו".
לא, לא, זה היה לגמרי מבחירה (:
(ל"ת)
אם כבר לפרגן:
גלובוס בנייני האומה אחראי לכמה מהזכרונות הכי איומים שיש לי מבתי קולנוע, החל בעותק השרוט אומנותית של ממזרים חסרי כבוד וכלה בהקרנה של אל תעצרי אני בדרך, עם הקהל המזעזע שכלל ילד שקם באמצע וחבורת ערסים ופרחות שדיברו כ-ל הסרט.
ההקדמה הזאת באה כדי להגיד שהייתי לפני כמה ימים בהקרנה של "איך להיפטר מהבוס" (מעולה, דרך אגב), והאיכות הייתה משהו לא מהעולם הזה. החדות של התמונה, הסאונד… בחיים לא האמנתי שאני אראה משהו כזה בקולנוע של גלובוס. אני די בטוח שזאת הייתה ההקרנה הכי איכותית שהייתי בה בזמן האחרון.
מה שכן, החרם על בתי הקולנוע מתאים. אני לא רוצה לבזבז 40 שקל על כרטיס, ולמרות שאני אוהב קולנוע, אני חושב שאם אפשר למחות נגד דברים בסיסיים כמו אוכל, משכורת ושכר דירה אז בקלות אפשר למחות נגד דברים פחות בסיסיים – והמחירים של הכרטיסים הם זוועה. נמאס.
יש פטנט אדיר
אתה יכול בו זמנית למחות נגד כל מה שמפריע לך. זה עובד ככה: אם אתה רואה מוצר, והוא יקר לך, אתה לא קונה אותו. סליחה, זו לא רטוריקה מספיק לוחמנית, אני אנסה שוב: אם אתה רואה מוצר, ורואה שמנסים לדפוק אותך במחיר, אתה מחרים אותו מיד. ככה עד שהם נכנעים ומורידים את המחיר, או שלא. יש אפילו חרם חלקי, שבו קונים פחות ככל שהמחיר נהיה יותר יקר כדי לא להוציא על משהו יותר מX כסף בחודש. אפילו לא צריך קבוצה בפייסבוק, כל הדבר הזה מתגלגל מעצמו, זה משהו בסט.
השאלה-
ואני באמת שואל, אני לא מבין משהו בכלכלה- אם חרמות כאלה, שמתייחסים רק למחיר של המוצר ביחס לערך שלו עבור הצרכן (או לכל היותר למחיר המוצר ביחס למחיר שלו בעבר) לא מעודדות מעסיקים ומעסיקות להוריד את מחיר המוצר על חשבון משכורות ותנאים סוציאליים לעובדים ולעובדות.
קראו את הפוסט הזה:
http://www.shelly.org.il/node/5216
לא ממש
זה קורה גם בלי שירידו את המחירים. ובכל מקרה אין יחס חד-חד ערכי בין מחיר המוצר לתנאים של העובדים.
אני מאד לא ממליץ ללמוד כלכלה משלי יחימוביץ'
באופן כללי המעסיקים לא משלמים סתם כסף מטוב ליבם, הם משלמים תמיד את המינימום שהם מצליחים להתחמק עם לשלם אותו. אם ההכנסות שלהם תרדנה, הם עשויים לפטר עובדים מסוימים או לסגור את העסק לחלוטין, אבל אין סיבה להניח שיש כסף שסתם שוכב על הרצפה ומחולק לעובדים, ורק כשההכנסות תרדנה פתאום המעסיקים יחליטו להפסיק להעניק לעובדים.
אנטרקס,
שנה א' בלימודי כלכלה הם דבר מרגש, וכולנו מחזיקים לך אצבעות. עם זאת, דע שכמה פרקים אחרי "היצע וביקוש" עוד תגיע לפרק של "מונפולים וקרטלים", ואז תבין שלעיתים קרובות הדברים עובדים אחרת מתיאוריית השוק החופשי האוטופי. בסמסטר הבא תלמד גם על משמעותם וחשיבותם של התאגדויות עובדים וצרכנים בכלכלה המודרנית, ובכלל יפתחו לך העיניים. בהצלחה!
תודה על הזלזול
הייתי עונה לך אילו:
א) זה לא היה אוף טופיק.
ב) האמנתי שיש איזשהו סיכוי שתקשיב למילה שיוצאת לי מהפה.
אם יש לך ביקורת עניינית על התוכן של הפוסט למעלה, אתה מוזמן להעביר אותה. אם אתה מחפש קרבות עלבונות, אתה מוזמן לחפש אותי בפורום אחר.
מעבר לסכנה של פיטור עובדים כפי שהזכרת,
נראה לי אינטואיטיבי שיש למעסיקים אינטרסים לתת לעובדים יותר כסף מהמינימום שהם "יכולים"- הרצון למשוך עובדים לעסק שלהם, למשל, או אפילו חוש הגינות בסיסי. הגורמים האלה מתקיימים באיזון מסוים – לא בהכרח אידיאלי – עם השאיפה של המעסיק לגרוף כמה שיותר כסף לכיסו שלו. שילוב שני הגורמים האלה יוצרים את הפער בין עלות המוצר עבור מי שמספק אותו לבין עלותו עבור הצרכן. חרם עשוי לגרום למעסיק לפגוע בצרכנות שלו. כל זה רק מהאינטואיציה שלי. עם שווקים לא עובדים ככה במציאות, אשמח להשכיל- ובמידת האפשר אעדיף ראיות אמפיריות על פני תיאוריות כלכליות.
תזהר במשאלותייך
ראיות אמפיריות בתחום הזה נוטות להיות ממש מבאסות וגורמות להרהורים נוגים על עתיד המדינה לאן. אם זה לא מפחיד אותך, אז הספר הכי מעניין שקראתי בנושא (מבין כל הארבעה בערך, אני לא כלכלן), הוא של תומס סואל ונקרא "יסודות הכלכלה, מדריך לאזרח".
בכל מקרה, הפוסט שלי למעלה לא אומר המון, כי אני לא אומר מהו אותו המינימום שהם יכולים להרשות לעצמם לתת. אם חסרים עובדים (שזה המצב שיוצר מוטיבציה למעסיק להעלות שכר כדי "לגנוב" עובדים – אחרת הוא פשוט ישלם את המינימום וייקח עוד ממלאי העובדים שכרגע מובטלים), אז כמובן ששכרם עולה כי המעסיקים רבים ביניהם מי יצליח לקבל עובדים (מי שלא, נידון לא להרוויח כלום כי לא יוכל להפעיל את העסק, אז עדיף לו לשלם קצת יותר כל עוד העסק לא מרוויח מעט מדי).
יש פטנט עוד יותר אדיר
לכתוב בצורה נהירה וברורה מה אתה חושב על מה שכתבתי במקום להסתבך בשנינויות מיותרות. משהו אמייזינג ממש.
באמת לא הבנתי מה לא היה ברור
אז הנה דוגמא: לדעתי מחירי הפופקורן בקולנוע הם מופרזים. אני כבר מספר שנים לא קונה פופקורן בקולנוע. בלי הפגנות, בלי קבוצות פייסבוק, פשוט לא קונה כי זה סתם יקר ולא כ"כ טעים.
אם רבים חולקים את דעתי, קיבלנו "חרם" אינסטנט. בעלי מכונות הפופקורן יכולים לבחור אם להפסיק למכור, או אם להוריד את המחיר. אם יורידו, כנראה שחלק מאותם הרבים ירגישו שעכשיו זה שווה להם ויתחילו לקנות. לפחות להם זה יצא טוב כל העניין. עם קצת מזל, יורידו את המחיר לרמה שבו הרבה מהאנשים שקודם החרימו פופקורן, יתחילו לקנות, ובא לציון גואל. וכל הדבר הזה לא דרש ממני שום מאמץ מעבר ללא לקנות דברים שהם יקרים לי מדי, ואפשר לעשות את זה במקביל לכל מוצר ומוצר שאני לא מרוצה מהמחיר שלו.
תסריט אלטרנטיבי:
אנשים מפסיקים ללכת לקולנוע כי יקר להם מדי בלי לעשות מזה רעש. בתי הקולנוע חוזים בירידה בהכנסות ובתגובה זועקים שהפיראטיות הורגת את בתי הקולנוע, כל ישראל חולרות, ומעלים מחירים כדי להצליח איכשהו להתפרנס מהמעטים שמוכנים לשלם על סרט.
הרעיון של חרם הוא לוודא שהספקים *יודעים* מה הבעיה שלך עם המוצר ושיש לה השלכות, על מנת לתת להם מוטיבציה לעשות שינוי בכיוון בו אתה מעוניין.
לפי התסריט הזה
מה יקרה לאחר העלאת המחירים? עוד אנשים יחליטו שהם לא מוכנים לשלם אותו? עוד נטישה שבעקבותיה עליית מחירים נוספת וחוזר חלילה?
עד שבסוף יבוא רמי לוי, יפתח קולנוע זול וירמוס את כולם
אלא אם הלוביסטים של הקולנועים ישכנעו את השר המושחת התורן לאסור את זה בחקיקה, כמובן.
אגב, אנשים לא שמו לב לזה בכלל, אבל לפני כמה שנים היה פה
חרם דה-פאקטו על בתי קולנוע. לא על כל בתי הקולנוע, אבל בהחלט על חלק מהם – ומדובר בחלק גדול מבתי הקולנוע שבהם אנשים ראו סרטים בשניים-שלושה העשורים שלפני-כן.
החרם הזה היה ספונטני לחלוטין. בלי בג"צ ובלי פייסבוק, ובלי שאף אחד יצעק "חרם!" בראש חוצות. אנשים פשוט הפסיקו ללכת לכל בתי הקולנוע הקטנים, המצחינים, עם תנאי ההקרנה המזעזעים שהיו פזורים לכל אורך תל-אביב וגם בערים אחרות, ורובם היו בבעלות גלובוס. גם לבתי קולנוע גדולים יותר ומרווחים קצת יותר, שגם בהם היו תנאי-הקרנה מזעזעים (למשל בעזריאלי – גם בבעלות גלובוס) הם הפסיקו ללכת. ובתי הקולנוע האלה נסגרו, אחד-אחד.
מה קרה? העם פתאום התעורר? לא בדיוק. פשוט סיפקו לעם אלטרנטיבה: כשיש מגה-פלקסים, אנשים מעדיפים לראות בהם סרטים במקום במאורות-הקולנוע החולרטיביות שסיפקו את חוויות הצפיה של הציבור בישראל לפני-כן. נכון, הם ישלמו קצת יותר כסף על הוצאות נלוות של נסיעות וחניה (מחיר הכרטיסים הוא אותו דבר בדיוק), אבל אם כבר יוצאים לסרט – לפחות מרוויחים חוויה נעימה יותר. יש, אמנם, כאלה שמייללים על זה שעכשיו הם חייבים לראות סרטים בבתי-קולנוע שבכניסה אליהם יש דינוזאורים, אבל זה בסדר – אלטרנטיבות יש להם.
זה לא שסגירת אותן מאורות-קולנוע היתה גזירת גורל, אגב: מפעילי בתי-הקולנוע היו יכולים *לשפץ אותם*, רחמנא לצלן, ולהפוך את חוויית הצפיה בהם לסבירה – אבל הם לא עשו את זה. הם גם יכלו להשאיר את בתי הקולנוע שלהם באותו מצב, אבל *להוריד מחירים* (נראה לי שהביטוי "רחמנא לצלן" מתאים גם פה) – אני משוכנע שיש אנשים שהיו מתפשרים על איכות הצפייה בתמורה לכרטיסים זולים יותר. אבל הם לא עשו גם את זה. גלובוס למדו איך לעשות כסף בעידן המגה-פלקסים – למכור את בתי-הקולנוע לחנויות מותגי-אופנה. אני לא מתלונן, חלילה – תהליך האבולוציה שהכחיד את בתי הקולנוע שלו שיפר פלאים את חוויית הצפיה בישראל.
הפוך, גוטה
הייתה מחאה נגד המגמה הזו, כי מגה-פלקסים לא מביאים סרטי איכות והם לא באמצע העיר לרוב.
המחאה אולי היתה נגד המגה-פלקסים
אבל החרם (המעשי, זה של אנשים שהצביעו ברגליים) היה נגד בתי הקולנוע האחרים דווקא.
למה קולנוע חייב להיות באמצע העיר?
יתרונם של הקולנועים בקצה העיר הוא שאין בהם מצוקת חנייה, וכל עוד אין בעיה להגיע אליהם בתחבורה ציבורית, על אחת כמה וכמה. קניון איילון תמיד היה בקצה העיר ולא זכור לי שמישהו התלונן; גם לב המפרץ היא אחת הנקודות שיותר קל להגיע אליהן מכל בחינה שהיא (עורק תחבורה ראשי, רכבת, תחנה מרכזית, חניה חינם – מה עוד אפשר לרצות?).
גם הקולנועים שנסגרו במרכזי הערים בכלל ובקניונים בפרט לא הקרינו (כמעט בכלל) סרטי איכות… סרטי איכות הוקרנו ומוקרנים עד היום בסינמטקים וברשת לב, שנשארו במרכזי הערים, אגב, אז המחאה לא ברורה לי בכלל.
אז הרשי לי להמליץ על
או סתם חיפוש בכתבות ישנות כאן![!:)!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_happy.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_happy.gif" alt="" width="" height="" />)
מניסיוני יש בעיה לחפש בתגובות בכתבות ישנות
בנקודה הזו החיפוש החדש לא טוב כמו הישן.
אז מנצלים את גוגל
חיפוש בגוגל של המחרוזת site:fisheye.co.il ואז כל מחרוזת שמתחשק מצמצמת את תוצאות החיפוש לכאלה שמגיעות מהאתר הזה בלבד.
זה נכון לכל אתר, אבל שולח אותי לחפש בשדות זרים
ות'אמת? אני מודה שאין לי מוטיבציה לטרוח לפשפש במחאות מן העבר.
כן, לא התכוונתי ברצינות
לא היה שם איזה תוכן סופר מעניין, פשוט חשבתי שאולי את לא מכירה את הפטנט הזה.
מה פתאום, הדינוזאורים זה מגניב!
זה כל מה שמסביב לדינוזאורים שאיכסה.
ראיתי את אותו הסרט באותו הקולנוע
והחוויה שלי הייתה שונה לגמרי. הדבר העיקרי שהפריע היה האולם עצמו, שמשום מה היה קטן יותר מרוב האולמות בקולנוע הזה וכתוצאה מכך גם המסך היה קטן יותר. המסך גם היה כל כך רחוק מהשורות שבסוף כל החוויה הרגישה כמו צפיה בסרט בטלוויזיה בבית ולא כמו החוויה הקולנועית שהתרגלתי לצפות לה…
הייתי בקולנוע הזה עשרות פעמיים.
זה הקולנוע הכי גרוע בישראל.
איכות ההקרנה נוראית, סאונד שווה ערך לרמקולים לבנים 'מונו' שהיו נפוצים בשנות התשעים לאחר שהקרטון של הבס נקרע, חוסר עמידה מוחלטת בשעות, פופקורן נוראי, מושבים ישנים ולא נוחים.
והזוועה הכי גדולה פה, שגם כיום כשסינמה סיטי ממוקם במרחק חצי קילומטר משם, גלובוס עדיין ממשיכים להקרין סרטים וכנראה שיש מספיק אנשים מוזרים שהולכים לשם.
הסתכלתי עכשיו בלוח ההקרנות. מילא שמישהו ילך לראות את לגו ללא דיבוב. נראה לי שאין את זה בסינמה.
אבל מי ילך לראות את ספידרמן ואת המבול בקולנוע כל כך גרוע כשיש לו איכות פי אלף יותר טובה בסינמה ליד?!
תמהתי.
יס פלנט איילון הוא הקולנוע הטוב בישראל
היחיד שמתקרב לרמה שלו הוא רב-חן גבעתיים (גם כן מומלץ, והרבה פחות המוני).
שאפו לנותני השירות. אני מציע לעידן לשלוח מכתב תודה להנהלת יס-פלנט ולשבח את מעניקי היחס הטוב שקיבל. בדיוק כמו שחרמות "עוזרים" לרשתות להבין היכן נמצאים הקווים האדומים, כך מכתבי תודה עוזרים להבין היכן נמצאת דרך המלך. לדעתי זה חשוב מאוד, ואישית אני נוהג לשלוח מכתבי תשבוחות לספקי שירותים שמעניקים שירות ראוי ואף מעל המצופה. לא רק למען ההרגשה הטובה, יש לזה אפקט עתידי ומצטבר.
אגב, את יס-פלנט צריך להחרים לזמן מה בגלל מחירי הכרטיסים (כאמור – קווים אדומים). את שאר בתי הקולנוע בישראל צריך להחרים לצמיתות, או עד שהם יתקרבו לרמה של יס פלנט (המוקדם מביניהם).
שני דברים:
1. חשבתי שלפרסם פרגון בפייסבוק, בתקווה שזה ישותף ע"י כמה חברים (לא ידעתי שדורון ייקח את זה ל"עין הדג") זה דווקא בעל אפקט חזק יותר בהשוואה למכתב תודה. :)
2. כמו שאמרתי לחברים שלי בנושא בהמון הזדמנויות בשבועות האחרונים: מחיר של כרטיס ל"יס פלאנט", אם אני קונה אותו דרך המנוי, הוא 31 ש"ח לכרטיס. וגם אם הוא היה יקר יותר: בילוי זוגי במחיר של פחות מ- 50 ש"ח לאדם הוא אחת האפשרויות הזולות ביותר שאני יכול לחשוב עליהן.
דבר אחד:
אני מבין שאת הפופקורן אתה מביא בכיסים?
כן, אני יודע ש"לא חייבים לקנות". אפשר להביא סנדביצ'ים מהבית ולמלא בקבוק מים בברזיה.
גם לא חייבים לקנות גרעינים בבלומפילד (יש בחוץ ב- 5 שקל), לא חייבים לנסוע במכונית פרטית (יש אוטובוס ב- 6.40), ולא חייבים להפעיל מזגן בבית (יש מאוורר, ואפשר גם לעשות פו). דחילקום, בילוי זוגי בקולנוע (כרטיסים+פופקורן ושתיה) זה 120 שקל מינימום. לפני דלק, חניה ובייביסיטר. זה שגם השאר גנבים לא עושה את זה זול.
הרוב לא צריכים בייביסיטר
אני שמרתי על האחים הקטנים שלי מגיל 13 לדוגמא.
אם יש לך איזה שכנים\סבתא\בני דודים או הכי טוב אח גדול אין שום סיבה שתשלם לבייביסיטר
אני פשוט לא קונה פופקורן.
ממש לא חייבים לאכול בסרט, בטח שלא חטיף במחיר מופרז (ואם אתה ממש חייב לאכול, אכן סנדביץ' מהבית יכול להיות גם יותר זול ובעיקר הרבה יותר מזין). אבל בכל מקרה אי אפשר לאכול פופקורן בלי לשתות, ואני לא יכולה לשתות אם אין הפסקה, כי זה אומר שאני אצטרך להתאפק חצי סרט, ובאורך הסרטים בימינו זה אתגר לא קטן…
התחשיב שלך הוא פשוט דמגוגיה זולה. בילוי זוגי בקולנוע לא חייב לכלול פופקורן ושתייה, דלק משלמים על כל יציאה שאינה בהליכה מן הסתם, לא חסרים קולנועים עם חניה חינם (ביס פלנט זה המצב) ולא כולם זקוקים לבייביסיטר, אבל מי שזקוק זקוק בכל מקרה, בלי שום קשר לקולנוע, נכון? אז בסופו של דבר נשארנו עם מוצר הבסיס, שהוא הסרט, ומחירו אמנם לא זול, אבל לא כזה יקר יחסית לאפשרויות אחרות. מי שרוצה להוסיף על הסרט תוספות של אוכל ושתייה, ישלם עליהן בנפרד, כן. הן בפירוש לא חלק אינטגרלי מהסרט. כפי שבמסעדה לא חייבים להזמין יין. מי שיקר לו יסתפק בבסיס, מי שיכול להרשות לעצמו לשדרג ומוכן לשלם את המחיר – ישלם אותו. אם לא יקנו פופקורן כי הוא יקר מדי, אולי זה באמת יביא לירידת מחירים; אבל כל עוד קונים ומקטרים, לבתי הקולנוע לא אכפת.
עם כל הכבוד
זה ש*את* לא קונה פופקורן לא הופך כל תחשיב שכן כולל פופקורן לדמגוגיה זולה. פופקורן+שתיה הוא מוצר משלים לסרט, ויעידו על כך רוב הצופים באולם. בכל אולם. הפופקורן הוא חלק אינטגרלי מחווית הצפייה בקולנוע, והקהל הוא בפירוש קהל שבוי של רשתות הקולנוע בעניין הזה. פופקורן הוא לא "שידרוג" של הסרט, הוא חלק מחווית הבסיס. לעובדה שמחיר הפופקורן במזנון הוא פי 20 מעלות ייצורו אין אח ורע בשום מקום בילוי אחר. היסטורית, פופקורן נמכר בקולנוע כי הוא החטיף הזול ביותר לקהל הרחב. היום הוא עולה כפול מהסרט. כן, שוק חופשי והכל, אבל יש גבול לחזירות.
פופקורן אינו חלק אינטגרלי מחוויית הצפייה
ויעידו על כך הצופים בסינמטקים (שהם צופי קולנוע הארד קור) ש"שורדים" בגבורה סרט אחרי סרט בלעדיו. גם בקון האחרון (שנערך בסינמטק חולון) לא היה פופקורן, ולא ראיתי בתגובות הודעות קורעות לב "אוף, נהרסה לי חוויית הצפייה כי לא היה פופקורן".
כמו כן, אני לא מסכימה איתך ש"רוב הצופים קונים". יש לך נתונים על כך? מניסיוני (ממה שאני רואה סביבי בסרטים) פחות מ-50% מהצופים קונים פופקורן (זה רק נשמע יותר). אולי בסרטי ילדים זה אחרת (אבל אם הזכרנו בייביסיטר, כנראה לא לוקחים ת'ילדים). פופקורן הוא אכן מוצר משלים, וככזה הוא תוספת לא חובה על מוצר שהוא מלכתחילה מותרות.
כן, אני מסכימה שמחירי הפופקורן גבוהים, אבל לא, ממש לא חייבים פופקורן בסרט, ואם הוא יקר, אל תקנה. תחרים. אם אף אחד לא יקנה המחירים ירדו. אבל אם הצופים מוכנים לשלם את המחיר המופקע, למה שהמחירים ירדו? כל מוכר רוצה להרוויח כמה שיותר. שוק חופשי יאדה יאדה יאדה.
"מותרות"? מה זה "מותרות"?
"מותרות" זו המצאה של הקפיטליזם, שרוצה שתגיד תודה על כל דבר שאתה עושה מעבר ללנשום, לאכול ולישון (ומכיוון שאינו יודע שובע, לאחרונה גם ה-"לאכול" נכנס לרשימת ה"מותרות").
לעזאזל, במדינה מערבית נורמלית מותר לבנאדם ללכת לסרט בלי להרגיש שהוא עשה משהו "חריג". כן, וגם לקנות שם פופקורן במחירי עלות+ (50% זה המון. רק מצדיק מה שאמרתי). כולה סרט, ריבונו של עולם.
אה, ולגבי "כל מוכר רוצה להרוויח כמה שיותר" – מעניין שבשוק המחירים זולים, ובקולנוע יקרים. כנראה שהמוכרים בשוק לא רוצים להרוויח כמה שיותר. נו באמת, חשבת פעם למה אף אחת מהחנויות מסביב לקולנוע לא מוכרת פופקורן? הרי זו הזדמנות מצויינת "לדפוק" את הרשתות ולגנוב להן את כל הלקוחות מתחת לאף – 20 מטר מהכניסה לאולם. למה שלא תפתחי חנות כזו? תהיי מיליונרית תוך חודש. רק אל תחזרי לבכות לי כשהקניון יזרוק אותך מכל המדרגות כי העזת לפגוע ברווחי הקולנוע. "שוק חופשי יאדה יאדה יאדה" עאלק. האמ-אמא של המונופולים.
איפה עובר הגבול שלך? גם כבלים זה "מותרות"?
אני חושב שאם אנשים לא היו הולכים לקולנוע
הם היו מאבדים משהו שמעשיר את עולמם ומבדר אותם מאוד. זה לא היה משנה את חיי רובם מקצה לקצה, אבל זו הייתה פגיעה מורגשת. אם הם לא היו קונים פופקורן- לא כחרם, אלא פשוט לא היו מתרגלים לזה- קשה לי להאמין שזה היה פוגע להם משמעותית בחוויית הצפייה. עצם הקישור הסופר-חזק בין פופקורן לסרט קשור היסטורית מן הסתם למנגנונים קפיטליסטיים. וגם אם לא, עדיין, פחות אכפת לי שאנשים לא יקנו פופקורן מאשר שהם לא ילכו לסרטים.
ואני חושב
שכבר אין חוויות עממיות בארץ. הכל נעטף באריזה של "חוויה ייחודית" שאפשר לגבות עליה מחיר מיוחד. מקולנוע ועד תיאטרון, ממסעדה ועד לינה מחוץ לבית (מה-קוראים-אותה-"צימר"). רק הים, אולי, נשאר חוויה עממית. אולי.
אני חושב שעצם העובדה שגם הקולנוע הצטרף לרשימה ארוכה של בילויים "מיוחדים" (כלומר, הוא כבר לא ברשימה של הים) זה מה שעצוב באמת. ונדמה לי שמחירי הפופקורן אחראים במידה רבה לשינוי הזה.
מחירי הכרטיסים בארץ סבירים למדי
בארה"ב, כמה שהצלחתי לברר, כרטיס עולה 10 דולר, שזה זול יותר, אבל בעיקר בגלל ירידת ערך הדולר. בכל מקרה, ביחס לתחומי חיים אחרים, ההפרש במחיר הכרטיסים הוא מהפחות נוראיים, בעיקר אם לוקחים בחשבון שכמעט תמיד אפשר לקבל הנחה או אפילו 1+1. וגם אם לוקחים בחשבון שבשביל בילוי של שעתיים, קולנוע הוא אולי האפשרות הזולה ביותר (נסו לצאת ב-90 ש"ח לזוג במסעדה שהיא לא שווארמה שמש).
בנוגע לאיכות בתי הקולנוע – עד כמה שהתרשמתי רוב האולמות בסינמה סיטי גם הם טובים (בעיקר בראשל"צ), וכך גם בקניון גבעתיים. ברב חן החדש בכיכר עוד לא הייתי. את הפופקורן התחלתי להחרים לאחרונה, אבל יותר בגלל האיכות המעופשת מאשר המחיר. בכל מקרה, מהרגע שנותנים להכניס אוכל מבחוץ לאולם, נגמרו התירוצים. עדיף כבר להכניס שקית במבה ובקבוק קולה מהמזנון במקום לאכול פופקורן עבש וקולה מהולה במחיר כפול.
יש מצב שירקות עולים פחות מרשיונות להפצת סרטים?
(ל"ת)
נראה לי שמשהו מתפספס בדיון הזה.
איחרתי קצת את הרכבת והרוחות כבר נרגעו, אבל שיהיה. יש משהו שמתפספס. עם כל הכעס על המחירים המוגזמים, והם אכן מוגזמים, הדיון לא צריך להיות על זכותו של האזרח לצדק חברתי ופופקורן במחיר זול.
הדיון צריך להיות למה כ"כ חשוב לך לקנות פופקורן. האם זה חלק אינטגרלי מהסרט (כמו כרטיסי הגירוד ההם)? לא. האם זה עוזר להפעיל את המוח בסרטים שבהם לא משאירים את המוח בחוץ? לא. האם בלתי אפשרי להנות מסרט, בכל ז'אנר שהוא, בלעדיו? לא.
אז למה אנשים קונים פופקורן? כי הרגילו אותם שזה מה שעושים בקולנוע. יופי. ברור שלא חידשתי בזה כלום, אבל אם מודעים לזה, אבל ממש מודעים לזה, ואם מנטרלים את ההתניה הזו שיצרו בנו לאורך השנים – אז למה לקנות משהו שאתה לא באמת צריך, ושעוד עולה ימבה כסף מופרז? ברגע שמנטרלים את זה, יותר קל לוותר.
כן, יש עוד דוגמאות להתניות כאלה, ברור. יש את אלה שאומרים שאפילו החלב הוא כזה, לדוגמה. אבל הפופקורן הוא באמת דוגמה אידיוטית ולכן בולטת. ואם כל אחד ינסה להבין עם עצמו למה הוא קונה פופקורן (או קונה דברים בכלל (או עושה דברים בכלל)), כל אחד יכול להגיע לתובנות מעניינות ומסקנות.
זו השאלה.
תשמע, היום ראיתי את כוכב הקופים
לא קניתי פופקורן ושתיה ונהניתי מאוד מהסרט. וחבל לי שהצופים לידי כן קנו פופקורן, כי רעשי הלעיסה שלהם היו מעצבנים. (מזל שרובם עברו בפרסומות והטריילרים).
אני כותבת בשיא ברצינות – יקר לך הפופקורן? אל תקנה. אני לא קונה כי הוא יקר ומלוח וגם השתיה יקרה, וחייבים אותה אם קונים פופקורן. אז אני לא קונה. אם כולם יעשו כמוני, הם יאלצו להוריד את המחירים.
סביר שגם אם יורידו את המחירים אני לא אקנה, כי גיליתי שהרבה יותר כיף לראות סרט בלי לבלוס פופקורן תוך כדי. לפחות כשמדובר בסרט טוב שכיף להתרכז בו.
אני מסכימה עם טריליאן
מתח הרווחים של הקולנוע על מוצרי המזנון גבוה מאד מאד, מעבר לכל פרופורציה. אאל"ט היתה לא מזמן כתבה שבדקה את זה, ולפחות על פי הכותרות (לא נכנסתי לקרוא) מדובר ב-80 אחוז רווח, ואם כבר נכנסים לדמגוגיה, אז זה יצא מחיר של 200 ש"ח לק"ג פופקורן. שזה, אגב, זהה למחיר של ק"ג פילה אצל קצב איכותי.
כמו שכתבתי למעלה, הפסקתי לקנות פופקורן
אבל כדאי לזכור שהרבה פעמים בעסק מתח רווחים גבוה על מוצר א מכסה על מתח רווחים נמוך על מוצר ב. כלומר, לא צריך לבדוק מה מתח הרווחים של המזנון, אלא מה מתח הרווחים של הקולנוע כולו (בהחלט ייתכן שבולסי הפופקורן מסבסדים את קוני הכרטיסים ללא הפופקורן). בכל מקרה, היעלמות הקולנועים מהקניונים כנראה מראה שקולנוע הוא לרוב עסק רווחי פחות מחנויות סמרטוטים…
יהי זכרו של רב חן אשקלון ברוך
(העבודה המהנה ביותר שהיתה לי)
מזנונים בקולנוע לא מכניסים *עד כדי כך*
משום שמדובר במקטע שרוב ההכנסות שלו הן במשך 15 דקות שלפני הסרט, והרווחים האלה מה-15 דקות אמורים לכסות את כל עלויות העובדים, המכונות, חומרי הגלם, החשמל, הניקיון וכו', והכל מתפרש גם על השעות המתות שבהן מעטים (אם בכלל) קונים משהו. אז הם לא מפסידים, אבל ממזנון בקולנוע גם לא יוצאים עשירים.
זה לא 15 דקות ביום
ביום אחד יש הרבה הקרנות, בחלק מהמקומות עדיין יש הפסקות וכו'. זמני ההקרנה שונים בין אולמות פירושם עבודה ללא מנוחה והפסקה לעובדים במזנון והכנסות במשך כל היום.
הם דווקא מכניסים די הרבה
כתבתי את זה בתגובה המקורית שלי בנושא מלפני כמה שבועות, בה ציטטתי את הנתונים מפגישת וועדת הכלכלה בנושא: ההכנסות מפופקורן *בלבד* מהוות 8% מכלל הכנסות קולנועי יס פלנט: http://www.themarker.com/law/1.680900. בהתחשב בכך שהמוצרים במזנונים נמכרים ברווח של 80% (עלות לקולנוע לעומת עלות לצרכן), זה בטח אומר שההכנסות מכלל המוצרים במזנונים מהוות לפחות חמישית, אם לא רבע, מכלל הכנסות בתי הקולנוע.
בעיקרון, מה שטריליאן אמרה
דלק, חניה ובייביסיטר הם הוצאות קבועות שנוספות לכל בילוי.
פופקורן אני בדרך כלל לא אוכל בסרטים. בדרך כלל אני קונה משהו קטן לכרסם ושתיה בדוכני פסט פוד שמחוץ לקולנוע, ומביא אותו איתי (אמרתי שחשוב לי שבבית קולנוע שאני הולך אליו יהיה אפשר להכניס אוכל מבחוץ, נכון?). אבל אפילו אם אני קונה פופקורן ושתיה במחירים המופקעים של המזנון, זה יוצא לי פחות מ- 50 ש"ח לאדם עבור כל הבילוי (אני מחשב לפי 31 ש"ח לכרטיס, שזה מה שאני משלם, כן?).
אבל שיהיה. כמו שכתבתי למעלה: יקר לך, תחרים. אני לא מסכים עם זה.
אז למה לא להחרים את הפופקורן, פשוט?
אני לא יודע מה עלות הייצור, אבל יחסית לתמורה סרטים הם באמת לא עד כדי כך יקרים- בוודאי לא לעומת הפוקורן, במידה שהוא עולה פי עשרים מעלות ייצורו (אפשר מקור לזה, אגב? אני לא לא-מאמין, אבל יש לי חיבה לראות נתונים בעיניים)
נראה לי שיש פה מקום לסקר,
פופקורן – חלק אינטגרלי מחווית הצפיה בקולנוע או לא?
ובכל מקרה, אני לגמרי מסכימה. אם זה יקר בצורה מגוחכת – לא קונים. זה מזכיר לי שראיתי באחת התוכניות הכלכליות של אמצע הלילה אייטם על זה שמעלים את המחיר של פחית קולה באחת מרשת חנויות הנוחות לשמונה וחצי שקל. הם עשו מזה סיפור נורא גדול, ונכון, זה יקר נורא ולא מוצדק. אז פשוט לא קונים.
אגב, זה לא חייב להיות כזה דרמטי.
אם מישהו הולך ברחוב ורואה משהו שהוא צריך שנמכר ביוקר, הוא פשוט לא קונה. או שיילך לחפש במקום אחר, או שיוותר. זה לא חייב להיות מוצג במונחים של חרמות או מלחמות או מחירים מוגזמים או מגוחכים. זו צרכנות נבונה.
בעצם, זו אפילו לא צרכנות נבונה, זה סתם היגיון בסיסי, שלפעמים אנשים מאבדים כי השיטה אילפה אותם למשהו אחר.
היגיון.
נו, זה בדיוק מה שאני אומרת.
(ל"ת)
חיזקתי/הרחבתי. לא תיקנתי
(ל"ת)
מסכים בהחלט עם עידן.
אגב: במקרה של יס פלאנט באיילון אין בעיה להיכנס עם אוכל מבחוץ. למה להסתפק בפופוקרן כשאתם יכולים לקנות במקום זה מאפים טריים בשלל מחירים – החל מקרואסונים ממאפה נאמן ועד לבורקסים מהמגה שבקומה התחתונה.
בעצם עזבו אותכם מחטיפים: קחו איתכם במקום זה דלי של כנפיים מהסניף של קאנטקאקי שצמוד לכניסה לקולנוע. זה גם לא זול אבל הרבה יותר כיף לאכול תוך כדי הסרט מפופקורן (אל תשכחו מפיות).
על אפם ועל חמתם של הצופים האחרים? :-/
(ל"ת)
למה חמתם של הצופים האחרים? ללעוס כנפיים עושה פחות רעש מללעוס פופקורן
הדגש הוא על אפם.
פופקורן לא מתקרב לרמת הריחניות של כנפי עוף…
בפעם האחרונה שנסעתי ברכבת, בשולחן לידי שלוש נשים פתחו קופסאות של אוכל מוקפץ כלשהו… וזה חלל סגור, אי אפשר לפתוח חלון. נחנקתי בשקט, אבל ראיתי לפחות שני אנשים עוברים מקום.
אני מסכימה עם טריליאן
זה עושה ריח שכמה מאיתנו ממש ממש לא סובלים. (צמחונים וכאלה). כמו שלא מעשנים בקולנוע, צריך להשתדל לא להכנס עם אוכל יותר מדי ריחני. זה יכול באמת להפריע לחווית הצפיה של האנשים שלידך.
(כנ"ל אוכל צמחוני עם ניחוחות חזקים מדי כמובן).
בעיניי זה ממש לא קשור לצמחונות
כי מה שנותן את הריח זה בעיקר הרוטב ודווקא לא העוף עצמו. אני לא צמחונית, אבל ריח מרוכז של אוכל מפריע לי, וכשמדובר באולם סגור ואין לאן לברוח, זה להכריח אנשים להריח את האוכל שהבאת. חטיפים, סנדוויצ'ים – סבבה; אבל אוכל "אמיתי" (מבושל / מטוגן / רטבים וכו') שנוטה להיות ריחני (וזה ממש לא משנה אם זה צמחוני או לא; צ'יפס או פלאפל יכול להיות גרוע לא פחות) מאוד לא לעניין לגרום לאנשים מסביב להרגיש כאילו הם יושבים בפאסט-פוד ולא באולם קולנוע.
אלא אם כן הדמויות בסרט אוכלות את אותו דבר
ואז זה גם צירוף מקרים ממש מגניב וגם מכניס אותך לאווירה.
ממממ... לא.
אני לא רוצה להריח כל מה שהדמויות בסרט מריחות.
כנראה שאני היחיד שאוהב ריח חנוק של מק'דונלדס
(ל"ת)
גם בשביל מי שאוכל בשר זה די מבעס...
מה, היית רוצה לשבת שעתיים בריח של המבורגרים, כשכל מה שלך יש זה פופקורן עבש?
כנראה... זו סוג של סטייה.
האוכל של מק' לא משובח במיוחד, אבל גם בתור מי שחובבת את הצ'יפס שלהם, כשמריחים אותו באופן מרוכז (למשל בחלל סגור ולא מאוורר במיוחד) זה די נורא.
31 שקל כרטיס?
ראיתי את המחיר שכתבת אז הלכתי לאתר לקנות מנוי ושם זה יוצא 37 לכרטיס (חסר כל מבצע.. לא כ"כ הבנתי את הפואנטה..) זה מנוי ישן או שזה רק דרך הקופות? איך משיגים כרטיס ב31 שקל?
הולי קראפ, הם ייקרו את זה!
חרם!
בדקתי את זה – הפעם האחרונה שחידשתי את המנוי היתה ב- 5/8, וזה היה במחיר של 310 ש"ח ל- 10 סרטים. הם אכן ייקרו את זה בשבוע האחרון. לא צעד חכם לעשות בתקופה שבה מתבשל חרם על בתי קולנוע. :)
אבל כן צעד חכם (אני מניח)
כשאוטוטו מסתיים החופש הגדול ותהיה ירידה משמעותית במספר קוני הכרטיסים. יש עוד חודש חגים, אבל התקופה שבין סוף יוני לסוף אוגוסט היא כנראה העמוסה ביותר בקולנוע. יכול להיות שהמחירים עולים כדי לגשר על הפער שיווצר כשירדו ההכנסות מתלמידי ישראל.
לא מנסה להעליב.. אבל זה חסר כל הגיון.. דווקא כשיש הרבה ביקוש מעלים מחירים כדי לגשר על פער עתידי צפוי.. (ככה זה בכל מקום.. פארקי שעשושים ומלונות זה מה שעולה לי לראש כרגע..)
סליחה כנראה לא הבנתי אותך נכון…. אנחנו חושבים אותו דבר.. (נראה לי)
רק שלפי ההגיון הזה המחירים היו צריכים לעלות לפני חודש
אני ממש לא מבין את זה
יש לי את כרטיס המנוי כבר מעל לשנה והוא מנוצל היטב שוב ושוב. הם לא סתם העלו לו את המחיר, אלא השוו אותו למחיר הרגיל. זה ממש לא ברור לי, כי חלק מהותי של כרטיס המנוי זה ההנחה שהוא מקנה (10 סרטים ב-310, לא זוכר כמה עלתה הטענה לשישה סרטים, אבל אם אני זוכר נכון זה יצא משהו בין 31 ל-37 לסרט, כלומר יותר משתלם מכרטיסים רגילים ופחות מהטענת 10).
מה בדיוק מטרת המנוי עכשיו? רק החלק של "פטור מעמלת אינטרנט"?
אולי זו הייתה טעות?
נראה לי קצת מוזר שהמחיר השתנה בסופ"ש, אני הטענתי את המנוי ביום שישי בערב ולא רק שעדיין היה את המחיר הרגיל של 10 כרטיסים ב-310 ש"ח, הייתה אופציה נוספת של 11 כרטיסים ב-310 ש"ח.
נכנסתי עכשיו כדי לראות אם מחיר המבצע (11 ב-310) עדיין בתוקף, והמחירים כרגיל.
אולי היה איזשהו באג…
בדקתי את זה שוב.
כשלוחצים על "מנויים ומתנות", רשום בטקסט שבאתר שמחיר מנוי של 10 סרטים זה 370 ש"ח. כשעוברים לשלב הבא (לחיצה על "לטעינת מנוי קיים"), המחירים שמופיעים הם המחירים הזולים יותר (198 למנוי של 6 סרטים, 370 למנוי של 10). אז יש תקלה, איפשהו. לצערי, אני משום מה מניח שהכוונה היא להעלות מחיר ושהם פשוט לא עדכנו את זה במערכת, אבל אני מקווה שלא.
הא, מהחלק הזה באמת התעלמתי לגמרי.
ישר הלכתי למסך "טעינת מנוי" ושם, כפי שאמרנו, המחירים הרגילים.
מוזר.
נראה לי שהבנתי...
הם שוב עדכנו את דף המנויים, ומדגישים שם עכשיו שמחיר של מנוי של 10 כרטיסים הוא 310 ש"ח במקום 370 ש"ח. נראה לי שהם עושים את זה בשביל להדגיש את ההנחה שיש במנוי בהשוואה למחיר של כרטיס רגיל.
יש גם 1+1
ללאומי קארד למשל יש את זה ונראה לי שגם לכרטיסים אחרים יש 1+1 אפשר פשוט לבדוק באינטרנט תחת ההטבות של הכרטיס שלך.
(ל"ת)
אין על יס פלאנט איילון
פתח תקווה יותר קרוב לי אבל הקהל שם לא משהו ואין מקום לכוס. לסינמה סיטי הייתי הולך פעם אבל עכשיו צריך להזמין באינטרנט אם רוצים מקום טוב, וכשאתה חייל זה לא משתלם. יס פלאנט הקולנוע האידיאלי – גם מסך גדול, גם מושבים טובים, גם קהל טוב. הדבר היחיד שמבאס זה שה VIP רק בחיפה. אם יעשו גם באיילון זה יהיה מושלם
מש"א.
על כל מילה. אולי חוץ מה-VIP, לא קריטי לי.
מחיאות כפיים! ועוד הפעם כפיים!
(ל"ת)
לא סתם זה הקולנוע המועדף עלי
גם שירות טוב וגם איכות הקרנה, זה בעצם מה שצריך בקולנוע. יס פלאנט רמת גן הוא תמיד העדיפות הראשונה אצלי. אחריו רב חן גבעתיים (כי הסאונד חזק מדי ויש הפסקה). גם הסרט שראינו בסינמה סיטי בראשון היה באיכות הקרנה טובה, אבל הצבעים הזורחים בקומה השניה היו קצת יותר מדי. ואלוהים יודע איפה הקופות שם.
כבר אין הפסקות! :)
בדיוק השבוע הלכתי עם חבריי לרב-חן גבעתיים וראינו את "חצות בפריז".
הפלא ופלא – סאונד מצוין, ושום הפסקה!
מרוב שהסרט ותנאי ההקרנה היו נפלאים, המשכנו גם ל"איך להיפטר מהבוס" – ושוב, זו לא מעידה חד-פעמית. רב חן גבעתיים (לפחות בסרטים שנמשכים פחות משעתיים והם לא סרטי ילדים) ירד רשמית מההפסקות!
אני מקווה בקרוב ללכת לסרט ארוך יותר ולברר האם המגמה נמשכת, בדומה ליס פלאנט, בסרטים שאורכים עד 175 דקות.
כמה סרטים כבר יש מעל 175 דקות?
והאם רק אחרי 3 שעות טורחים לעשות הפסקה? 3 שעות זה המון! רוב האנשים שאני מכירה מבקרים בשירותים לפחות פעם בשעתיים. אני שואלת את עצמי האם הביולוגיה שלי אחרת? כי אם אני שותה (ולא צריכה להיות כמות גדולה) אין מצב שאני לא ארצה להתרוקן בטווח של שלוש שעות (הרבה הרבה קודם). אם אני לא צריכה זה אומר שאני מיובשת, ממש לא בריא. אז האם אף אחד לא צריך, או שכולם מתאפקים? כי אני יכולה להתאפק ועושה זאת בלית בררה, אבל זה פשוט מחרב לי את הצפייה בסרטים, עד כדי כך שזו אחת הסיבות שהפסקתי ללכת לקולנוע (אלא בסרטים שבאמת חובה לראות על המסך הגדול).
הביולוגיה שלי הייתה דומה לשלך במשך שנים!
אבל אחרי חצי שנה ביס פלאנט חיפה זה קצת נרגע,
ואחרי שלוש שנים שאני הולך אליו… זה קורה לי בסרט אחת לחצי שנה בערך.
אז או שהגוף שלי מתפתח לכיוון שמנג'ס לי פחות, או שאשכרה צפייה סדורה בסרטים עוזרת לגוף לתרגל.
משום מה, מהיכרותי הקצרה עם רוב קוראי האתר, יש לי תחושה שיש גל של טענות מדעיות חותכות שדי ימחקו כל זכר מהתיאוריה השטותית שלי, אבל על כל פנים – יש גם בתי קולנוע טובים שעוד נותנים הפסקות, לא?
זה לא באמת נמחק מהעולם.
ואני תמיד הרגשתי שהסיבות היחידות שאני שונא הפסקות הן כי אני מקבל צ'אנס לערער בגרגרנות על האיפוק שבאי-קניית הפופקורן (ולעתים מבזבז את שיכולתי לחסוך מלכתחילה), וכי תמיד אני יוצא מהסרט בתחושה של "החצי הראשון/שני היה הרבה הרבה יותר טוב!" במקום להסתכל עליו כיצירה אחידה, גם כשזה סרט ששומר על רמתו לכל אורכו…
זה לאו דווקא צפיה בסרטים, אלא תרגול באופן כללי.
כפי שלא מומלץ להתאפק יותר מדי עד רמת ה"כמעט בורח", כי זה מזיק לגוף, כך לא מומלץ לרוץ מיד עם הצורך הראשוני ובכך לוותר על כל נסיון להתאפק, כי זה גורם לשרירים הטבעתיים להתעצל והם נחלשים.
בכל מקרה, אני מניחה שטריליאן לא נמנית על הקבוצה השניה, אלא שומרת על גישה בריאה איפושהו באמצע (אבל זה לא שאני מצפה לתשובה או הרחבה בנושא הזה. לא נראה לי מתאים להכנס לצנרת של גולשים קבל עם ואינטרנט).
:-)
(ל"ת)
נראה לי שמשהו אחר השתנה אצלך
כי מניסיוני, התאפקות מרובה לא משנה את האיתותים מכיוון השלפוחית. גם כיום אני יכולה להתאפק (בישיבה זה קל יחסית) אבל לצפות ככה בסרט זה כמו לנהוג עם נורת דלק דולקת, זה לא נינוח וזה לא בכיף. גם בסרט המרתק ביותר זה כל הזמן ברקע, תובע תשומת לב ומציק, ולפעמים זה ממש מגיע למצב שכבר לא אכפת לי מה יקרה בסרט, רק שייגמר כבר…![!:(!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_sad.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_sad.gif" alt="" width="" height="" />)
לא מכירה בתי קולנוע טובים שנותנים הפסקות, ואני באמת ובתמים אוהבת את יס פלנט. זו החווייה הקולנועית האהובה עליי. הבעיה בהפסקה היא שהיא אקראית ולא מתוכננת נכון. אבל פעם היו עושים הפסקות (לא הייתה בררה, היו חייבים להחליף גלגל ועוד לא היו מכשירים שמחליפים אוטומטית) והיו סרטים שהייתה בהם הפסקה מובנית, וחבל לי שזה לא כך. אם ברוב הסדרות יש מערכות עם מקום מובנה להכניס פרסומות, לא ברור לי למה לא בסרט. אגב, בסופו של דבר אני לא חושבת על שני החצאים של הסרט בנפרד, ואם תשאל אותי איפה מוקמה ההפסקה בסרטים שראיתי – אין לי שמץ של מושג (גם זמן קצר אחרי הסרט). אני לא זוכרת את העלילה לפי מיקום ההפסקה.
הפסקות
בדרך חזרה מסקוטקון דנתי עם חבריי לטרמפ על הפסקות בסרטים. מבחינתי זה כזה פלוס כשיש בסרט הפסקה, גם בגלל עניין השירותים, גם כי זה מוסיף כמה דקות חשובות עם החברים (באמת שכשהולכים לקולנוע יש ממש מעט אינטראקציה), וגם בגלל שאפשר לדחות את קניית הפופקורן להפסקה שמאפשר לי לאכול אותו בזמן סרט במקום בזמן הפרסומות.
כל היתר שמחו על ביטול ההפסקה בסרטים, וממש לא הבינו איך אנשים כמוני קיימים.
אני טוענת שהפסקות זה נהדר. Who's with me?
סקר בנושא (מ-2002)
http://www.fisheye.co.il/?p=11083
אוקיי
קיבלתי.
אם כי זה לא אומר ששונאי ההפסקות הם רוב בקרב צופי קולנוע פוטנציאליים, אלא רק בקרב קוראי עין הדג 2002, שהם ממש לא מדגם מייצג של האוכלוסיה אז או היום…
במחשבה שניה
אם פרסמת את זה כדי להראות לי מי איתי בדיון הארוך שמתחת, אז אין לי טענות, ותודה לך. :)
דווקא לא כזה חד משמעי
שלוש האפשרויות האחרונות מסתכמות ל-129 קולות (וכולן סוג של כן).
האפשרות המובילה דווקא משאירה פתח לפרשנות, ואז נשארנו עם 124 (משרד+ילדים) בתור לא.
אני מניח שרק בישראל זה סוג של זאב רווח, למרות המיקום.
(כן, אני יודע שאני מציג טיעונים בשביל הצד השני, אז מה?)
אני איתך!
בסרט בלי הפסקה השלפוחית מעקצצת, הפופקורן מתחסל עוד לפני שיש קטע אקשן שדורס בליסה, והסמול טוק האהוב עליי מימים עברו "איך זה ימשיך" לא קיים.
מסכימה עם כל מילה!
(ל"ת)
אכן השירות ביס פלאנט ר"ג טוב אבל...
בחמישי אחרון צפיתי בסרט כוכב הקופים באולם שש באותו בית קולנוע ממש, הסאונד היה טוב רק שכל פעם שהאוקטבות היו גבוהות שמענו רעש חזק של מתכת רועדת. מסתבר שהסאונד הרעיד מתכת של פתח אוויר שהיה ממש מעלינו. אני מודה שהרעש הוסיף נופך של דרמטיות לסצינות שבהם הסאונד העיד על סצינה דרמטית, אך בשלב מסוים היה נדמה שהרשת עומדת כל רגע ליפול עלינו. גם בשלב מסוים זה כבר התחיל ממש לעצבן. חוץ מזה, בסך הכל לא נהניתי מצפייה בקולנוע בשום מקום אחר כמו שאני נהנה מיס פלאנט ר"ג.
מחיר הסרט סביר, מחיר המוצרים הנלווים ממש משפיל.
מחיר הכרטיס סביר, וגם זה רק שקונים בקופה, מישהו צריך להסביר לי איך בדיוק הם מעזים לקחת עמלה של 4 שקל פר כרטיס כשעשיתי טובה וחסכתי להם את הנוכחות שלי בתור והצורך בקופאי שינפיק לי כרטיס. אבל תהרגו אותי, אני אוהב פופקורן (וגם קולה, אבל אני בגמילה מאפריל) ובכל זאת לא קניתי פופקורן כבר בערך 4 שנים בקולנוע. זה לא יתכן שפופקורן גדול עולה 28 שקל, זה אומר שהם עושים פחות או יותר 5600% רווח עלי. שלא לדבר על קולה- 12 שקל לחצי ליטר- בקבוק של ליטר וחצי עולה בפיצוציה 10 שקלים, שלא לדבר על זה שחצי מהחצי ליטר האלה זה מים שבהם מהלו את הקולה ועוד 10% זה קרח בשביל לחסוך עוד קצת. אני מצטער, זה ממש מבזה. לפני כמה ימים הייתי עם חבר בקפטן אמריקה בסינמה סיטי ראשון לציון, בקבוק מים מינרלים של חצי ליטר- 9 ש"ח (שעולה במכונה במכון וייצמן 3 ש"ח). אם היה דרך למהול מים בחומר דמוי מים אני בטוח שהם היו עושים זאת. 6 בקבוקים של 2 ליטר עולים 11 ש"ח בסופרמרקט. כן להביא מהבית, לא להביא מהבית, זה ממש לא משנה, אני מרגיש שיורקים לי בפנים. אני לא אומר שצריך לעשות חרם על הקולנוע, אני כן אומר שצריך לעשות חרם על המזנון. יס פלאנט הוא אולי הקולנוע הטוב ביותר ברמה הטכנית, אני נוטה להסכים, אבל ברוח המחאה- הם קפיטליסטים מהסוג המאוד חזירי בדיוק כמו גלובוס וסינמה סיטי. זה לא שאני חושב שהם צריכים לפשוט את הרגל או משהו, אבל בחיאת, אני לא מבין למה הם חושבים שאני צריך לפשוט את הרגל.
מר גבינה,
שבדיוק כמוכם עובד קשה בשביל כל שקל מהמשכורת.
למה לאכול בקולנוע?
פופקורן לבד בתור ארוחת ערב (ועל אחת כמה וכמה צהריים) זה לא בריא ולא מזין. עדיף לאכול מזון מהיר או במסעדה – במזון מהיר חסכת כסף ובמסעדה נהנית יותר, ואם אתם אוהבים את יס פלאנט אז משם זה חמש דקות לאוונגרד וכבר קיבלתם פופקורן חינם עוד לפני שהזמנתם.
ובכל פעם שקניתי פופקורן כי נכנסתי לסרט רעבה (טעות) התחרטתי על כך מרה, כי אח"כ פשוט הרגשתי איכס. אבל כחטיף זה נחמד, וכיף שיש משהו לנשנש. מצד שני, ממש לא חייבים לנשנש וזה ממש לא חייב להיות פופקורן או כל דבר שמוכרים דווקא במזנון, אז איש הישר בעיניו יעשה.
בדיוק, לא חייבים לקנות במזנון
ייאמר לשבחם של יס פלנט שהם לא מונעים הכנסת אוכל ושתייה מבחוץ ולא מפשפשים לך בתיק בכניסה. אז מי שחייב אוכל ושתייה בסרט יכול בכיף להביא מהבית או לקנות בכל חנות אחרת מחוץ לקולנוע (בקניון איילון יש גם סופר, אז בכלל אין בעיה להשיג חטיפים או מה שזה לא יהיה במחירים רגילים). שוק חופשי: הם יכולים למכור באיזה מחיר שבא להם, אנחנו לא חייבים לקנות; יש חלופות.
רק תיקון לגבי קולה
קולה שנמזגת מברזים (כמו בקולנועים) היא לא כמו קולה מבקבוק, אלא מעין תרכיז שמעורבב בזמן המזיגה עם סודה. זו הסיבה שרואים זרם של קולה-מים-קולה. לא מרמים אותך כאן. אם כבר, אז הרמאות היא הרבה יותר בסיסית – זה שמוסיפים למים רגילים סוכר וקצת חומרי טעם וצבע, ואז גובים עליהם פי 1,000 ממחיר המים…
מה שהכי מעניין
זה שבכל אולם יש מספר זעום של מקומות שמורים "לכל מיני תקלות כאלה" ??? על זה עוד לא שמעתי.
איפה היו המקומות? בשורה ראשונה/אחורית? באמצע/בצד?
אם תכנס להזמין כרטיסים באתר
אתה תראה שלא משנה באיזו הקרנה אתה מתסכל יש (אאל"ט) 3 מקומות תפוסים.
אותם מקומות, בכל האולמות, בכל הסרטים (אני זוכר שזה בצד, בשורה שקרובה לאמצע, אתה יכול להכנס לאתר של יס פלאנט לבדוק).
אנחנו היינו בשורה 8 מתוך 15 בצד.
(ל"ת)
ווי, נכון!
כשאני מזמין כרטיסים באינטרנט, מעבר לכיסאות השמורים לנכים בשורה הראשונה, באמת תמיד – לא משנה באיזה אולם – יש 3 כיסאות שמורים בשורה האמצעית בצד. סוף סוף הבנתי למה :-)
צריך גם לבקר
כמה אנשים שיצא לי לדבר איתם בסקוטקון כבר יודעים שאני עובד בתור סדרן ביס פלנט בקניון איילון ואני חייב להגיד שיש התייחסות של ההנהלה לבעיות הצופים במקרים מסוימים ואף רצון כנה לעזור, אך למרות כל זאת, יש מקום לביקורת גם על יס פלנט.
היו מקרים רבים שהייתי בהקרנות שבהן הסאונד הפסיק לפעול במספר רמקולים לאורך כל הסרט או שהתמונה חרגה מגבולות המסך והפניות שלי אל הבקרה לא עזרו במאום. כמו כן, למנהלים בקולנוע בקניון איילון יש אג'נדה סביבתית בזמן האחרון ולעתים הם מתנגדים באופן נחרץ להפעיל את מיזוג האוויר באולמות, גם לאחר פניותיהם של סדרנים הנושאים את בקשת הקהל לצנן את האולם החם.
בנוסף לכל, אם כבר עסקנו באג'נדה סביבתית, עברו ביס פלנט לשימוש במשקפי תלת-מימד חד פעמיות, פעולה שאמנם לא פוגעת בקהל הצופים ישירות, אבל גם היא ראויה לגינוי לדעתי.
אני רק אבהיר ואומר שאני בעד לפרגן להם על מה שהם עושים טוב, כי זה מעודד אותם להמשיך לעשות את אותם הדברים טוב, אבל גם את דברי הביקורת צריך להשמיע באותה המידה.
הנהלת הקניון מחליטה לא להדליק מזגן באולם? באוגוסט?
בזה עוד לא נתקלתי, אף פעם לא היה לי חם באולם קולנוע.
הקטע עם משקפי תלת המימד מוזר...
כי מצד אחד, משקפי תלת מימד חד-פעמיות דווקא נראה לי טוב יותר לקהל הצופים (יותר היגייני, וכאלה), מצד שני, לא ברור איך זה מסתדר עם האג'נדה הסביבתית שלהם. :)
חחח כן, זה מה שניסיתי לרמוז…
ראויה לגינוי? סיי וואט?
הסיבה היחידה שבגללה הלכתי לכמה סרטי תלת מימד ביס פלאנט ולא בסינמה סיטי השנה הייתה בגלל המשקפיים! המשקפיים של הפלאנט מושלמות- יושבות כמו משקפיים רגילות, ויוצאות ישר מהשקית, בלי טיפת לכלוך. המשקפיים של הסינמה – קודם כל הן ע-נ-ק-י-ו-ת. מעבר לזה, הן מלאות לכלוכים, ואני אחד שקשה לו להתרכז אם יש דבר קטן שמושך את תשומת לבי.
אני שמח לשמוע שאתה נהנה מהמשקפיים החד פעמיות של יס פלנט, באמת שכן, רק חבל שאתה לא שומר את המשקפיים מההקרנה הקודמת וחוסך זריקה של עוד זוג משקפי תלת מימד לפח.
במקרה שלא שמת לב, אני הזכרתי את העניין בגלל הנושא של איכות הסביבה, אם שמעת על זה, ולא בגלל איכות השירות שניתן לצופים.
אתה יכול לקרוא לי מתייפייף אם בא לך, אבל אני אציין שאני לא לבד בעניין הזה וקיבלתי כבר הרבה פרצופים עקומים מלקוחות שעזבו את אולמות הקולנוע – כאילו שאני אחראי לזה.
זה מוזר
כשהייתי בסרטי תלת מימד ביס פלאנט [חיפה] הסדרן בכניסה לאולם חילק לנו משקפיים ולאחר מכן, בסוף הסרט, עמד ביציאה ואסף את המשקפיים שלנו, אלה לא היו משקפיים חד פעמיות. מוזר שהם החליפו למשקפיים חד פעמיות אחרי שכבר היה להם מאגר של רב פעמיות.
בפלאנט חיפה המשקפיים רב פעמיים
(פעם אחרונה הייתי לפני כשבועיים בדרדסים, ואין לי מושג למה באיילון חד פעמיים ובחיפה לא)
עכשיו אני מבין את מרחץ הזיעה שעברתי ב"קונאן" השבוע :(
(ל"ת)
אתמול היינו שם בסרט, והיה נעים באולם
לא חם מדי ולא קר מדי. היה ממש טוב.
אני מניח שתסכימי איתי שזה תלוי בגורמים שונים כמו השעה, גודל האולם, המיקום שלו כמות האנשים באולם וכו'…
בכל מקרה, כפי שוודאי היה ניתן להבין מההקדמה שלי לדברי, אני לא מתבסס בדברי על ניסיון חד פעמי, אלה על ביקורים שוטפים במקום.
שמחה שמישהו מעלה את נושא המשקפיים החד-פעמיים
גם אני נתקלתי בתופעה כשהסדרנים סירבו בתוקף לקבל ממני את המשקפיים בחזרה. מבחינתי – עוד סיבה טובה לא לצפות בסרטים בתלת מימד.
בעייתי מבחינה סביבתית, וגם די מעצבן.
אילו עוד בתי קולנוע עושים זאת?
אולי כדאי לארגן מכתב המוחה בנושא בטרם התופעה תתפשט כאש בשדה קוצים לכל בתי הקולנוע?
אם כבר פרגון
אז גם לסינמה ראשון מגיע אחד.
במצב דומה, הקופאית החביבה סידרה לי תוך שניות כרטיסים לסרט במקום אלו שהזמנתי בטעות מגלילות.
כמו כן, רציתי להמליץ על סוכריות ג'לי – זה החטיף החדש שלי בקולנוע. זול, מתוק ושקט.
הבעיה שלי עם ללכת לסרט היא הצופים
פשוט נמאס לי מהמדברים, הלוחשים, הבועטים, המסנוורים (עם הסלולרי), היוצאים, הנכנסים, אלה שנשענים על גב המושב כשעוברים מאחורי, הנושמים מהאף, המשתעלים, הנאנחים, הנוחרים, האוכלים עם פה פתוח, ובמיוחד אלה שעדין מתפעלים "מה, אין הפסקה?"
בקיצור – אין כמו לב דיזינגוף ביום שישי אחה"צ.
באותו עניין:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4114981,00.html
אתמול פורסמה כתבת וידאו ב- YNET של ה"עיתונאי" מישל דור, המבקר את מדיניות יס-פלאנט בנוגע לגביית מחיר מחיר מלא עבור כרטיס לתינוק. מישל דור, שהוא בכלל כתב טכנולוגיה בינוני-מינוס, קיבל 'קידום' לפרסם כתבות וידאו צרכניות וחשב שהוא עלה על סקופ. כמה חבל שאין לו מושג על מה הוא מדבר כשהוא תוקף את הרשת הטובה בישראל ומשבח את הגרועות (סביר להניח שכל הכתבה הנ"ל היא תוצר של יחסי ציבור).
שימו לב לתגובות: רוב מוחלט תוקף את הכתב! כל הכבוד עם ישראל!
כל הכבוד זה אולי מוגזם
בהתחשב בטון העוין של התגובות, שכוללות הבקרות כמו "מי שמביא תינוק לאולם – מוטב שלא יביא תינוק לעולם" ועוד אחד שטוען שגם במטוסים מחירם של כיסאות לתינוקות צריך להיות גבוה יותר. מגעילות ynetית טיפוסית, סך הכל, רק שבמקרה זה הטענה הבסיסית – אין הצדקה להביא תינוק לאולם קולנוע – סבירה.
YNET ממחזרים, כבר הייתה על כך כתבה לפני כמה שנים
והיא נדונה כאן באתר. בכתבה הנוכחית לא טרחתי לצפות, אבל התשובה בזמנו הייתה שלא רוצים שאנשים ייכנסו עם תינוקות לקולנוע (ובצדק) אבל מכיוון שלא ניתן לאסור על כך פשוט גובים מהם כרטיס וע"י כך מורידים את המוטיבציה של ההורים לנהוג כך. באמת לא ברור לי למה הורים חושבים שמקומו של התינוק בקולנוע… חשוך, הרבה אורות מהבהבים וווליום שבטח לא בריא לאוזניו של הרך הנולד. אם ההורים לא מצאו שמרטף (או סתם מנסים לחסוך) זו ממש לא אשמתם של שאר הצופים.
רק על זה השבח לתיאטראות ישראל!
שמרחיקים תינוקות מעצבנים מהקולנוע, או לפחות מרחיקים חלק. לא שלא קורים מקרים מוזרים (לעזאזל, מי לוקח ילד קטן לקונג פו פנדה 2 באנגלית בעשר בלילה, שיילל חצי סרט?)
וחוץ מזה, הכתבה יוצרת אנטיגוניזם, ורק מחזק את הדעה שיס פלאנט = הקולנוע הטוב בישראל.
שאלה על הקולנוע
"הארי פוטר" האחרון מוקרן שם עכשיו רק באולמות 11 (תלת-מימד) ו-15 (רגיל, בצהריים בלבד).
נראה לי שאלה אולמות מאוד קטנים. בהתחשב בזה שטרם הספקתי לראות את הסרט, כדאי ללכת לאולמות האלה או לבחור אופציה אחרת? האם האולמות האלו נותנים תמורה ראויה, בייחוד בסרט מהסוג הזה?
...מישהו?
לפי התגובות יש כאן לא מעטים שמכירים את בית הקולנוע הזה. מישהו יכול לסייע ולהשיב?
ביס פלאנט כל האולמות טובים, גם הקטנים
והמסך תמיד גדול ביחס לגודל האולם. כמובן שיותר כיף לראות סרטים על מסך ענק באמת, אבל לפחות מהניסיון שלי, גם באולמות הקטנים שם החוויה בסדר גמור.
(ל"ת)
תודה!
(ל"ת)
3 נקודות ליס פלאנט על הנגשה לנכים
יחסית, יס פלאנט גם נגישים לנכים – יש מקומות במרכז השורה שמוקצים לנכים בכסאות גלגלים – וגם אין בהם כיסאות, כך שהסדרן לא צריך להוציא כיסאות על מנת שהאדם שיושב בכיסא גלגלים יוכל לשבת. כמו כן, נכים יכולים לעקוף את כל התור של האנשים ולהגיע ישר לקופאיות.
הבעיה העיקרית היא שהמקומות לנכים הם בשורה 3, שהיא מאוד קרובה למסך.
ואני מזכירה שגלובוס סיטי לא נגישים לנכים. נכים צריכים להיכנס לאולם מדלת צדדית(!) על מנת לשבת באחת מהשורות הראשונות בצד (!).
** לגבי התמורה לעובדים – הקופאיות ביס פלאנט אמרו לנו מפורשות שכל עובד מפוטר לאחר 9 חודשים על מנת שלא יהיה צריך לשלם לו פיצויים. רק זה מצדיק חרם.
** לגבי השתיה – בעלי ואני כן רוכשים פוקפורן במזנון, אבל שתיה מביאים מהבית.
** לגבי התור לקופות – אני לא מבינה למה אנשים ממתינים לקופאים. ליד הקופות ממתינות מכונות שבהן אפשר לרכוש כרטיסים באופן עצמאי וללא כל עמלה. האם מישהו יכול להסביר לי?
טכנופוביה, או שהם מחפשים המלצות מהקופאים
(ל"ת)
או שהם חושבים שזה רק לכרטיסים
שהוזמנו מראש. לי אישית זה אפילו לא עבר בראש אתמול כשהייתי שם. תמיד הנחתי שזה רק להזמנות מראש. טוב לדעת שלא.
זה לא חרם, זאת תביעה.
(ל"ת)
אם זה נכון שעובדים מפוטרים אחרי 9 חודשים
זו באמת עילה לתביעה. מספיק ששלושה יגישו ביחד.
זה נכון בהרבה בתי קולנוע,
אני לא חושבת שיש חוק נגד זה.
זה נועד לעקוף את החוק
שמבטיח כל מיני זכויות סוציאליות אחרי 9 חודשי העסקה.
אם מקום עבודה באופן קבוע מפטר עובדים אחרי 9 חודשים ואז שוכר אותם שוב לאותה עבודה – סימן שהפיטורין נועדו אך ורק כדי להמנע ממתן זכויות סוציאליות ולא נבעו מתפקוד העובדים. בית המשפט יכול לחייב את מקום העבודה לשלם פיצויים לעובדים כאלו, להחזיר אותם לעבודה ו/או להעניק להם את הזכויות הקבועות בחוק.
שוב, אני לא חושבת שיש חוק מפורש נגד זה.
כי עוד כשאני עבדתי בקולנוע (אי שם לפני משהו כמו עשור), היה נהוג לעשות את זה.
אולי זה היה מכיוון שמדובר בכוח אדם יותר צעיר וברובו תיכוניסטים/סטודנטים שלא חושבים על זכויות סוציאליות ולכן לא מתמרדים בתביעה ייצוגית, אבל ממה שאני זוכרת פשוט לא היה לנו "קייס".
שלא יתפרש בטעות שאני מצדיקה את זה, פשוט אני חושבת שזו פשוט עוד אחת מהרעות החולות בשוק העבודה שלנו. יש לא מעט כאלה.
כן, זאת אחת הרעות החולות
שמטרתן בפירוש לעקוף את לשון החוק, ולכן בית המשפט כמעט אוטומטית יפסוק לטובת העובדים כל עוד יש להם הוכחות. ולו אני עורך דין לדיני עבודה שקורא כאן, כבר הייתי ממתין לסוף המשמרת שם בשביל לתפוס מישהו.
ואם אתה מישהו שאכפת לו מהעובדים?
אם תארוב למי שמפטר אחרי 9 חודשים, יעברו לפטר אחרי חצי שנה. זה יותר טוב למי?
המובן מאליו: יותר טוב שלא יפטרו
זה מאוד פשוט, האמת – יש שכר מינימום ויש תנאי מינימום. צריכים לעמוד בהם. אם, במקרה, יש פרצה בחוק, צריך לסתום אותה.
כן, אבל זה קצת סינתטי, לא?
ברור שאם יש משהו רע כדאי שיהיה טוב במקום, אבל כדאי גם לפרט איך. ניסו לעזור לעובדים שלא קיבלו פנסיה, אז עכשיו הם מובטלים רבע מהשנה.
וזה לא חוקי.
כמו שכתבו כאן, מצב בו עובדים מפוטרים אחרי 9 חודשים ואז נלקחים לעבודה מחדש נוגד את החוק. מה שאתה אומר הוא שכיוון שאנשים תמיד יעברו על החוק, עדיף לבטל את החוק. מה שאני אומר הוא שהגיע הזמן שיאכפו את החוקים, וחוץ מזה, לא יזיק אם האנשים שעוברים על החוק יתחילו להתבייש (או שיביישו אותם).
אני אתן דוגמה מתחום אחר: מורים מן החוץ באוניברסיטאות היו מפוטרים מחדש כל שנה. הם התאגדו, צעקו, ועכשיו אין יותר מורים מן החוץ באוניברסיטאות, רק "עמיתי הוראה" – שמועסקים על פני שנה שלמה עם תנאים סוציאליים. ברגע שכופפו לאוניברסיטאות את היד, הן שינו את המדיניות. אז למה לא כאן?
גם אני הייתי שמח אילו אנשים היו בני אדם
אבל אז בכלל לא היינו צריכים חוקים. אז אם אתה כבר בא להכריח אנשים להיות הגונים, לפחות בוא נעשה את זה כמו שצריך.
בסדר גמור: איך אתה מציע שנעשה את זה?
כי אם הבנתי אותך נכון, אתה מציע שיבוטלו כל חוקי הגנת העובדים חוץ מאשר חוק שכר מינימום.
מעניין לי דווקא קרה מקרה קצת הפוך : "בכל אולם יש מספר זעום של מקומות שמורים "לכל מיני תקלות כאלה" " .. למען האמת, הם לוקחים את עניין המקומות השמורים קצת יותר מדי ברצינות – באחת הפעמיים נתנו לנו בקופות מקומות קרובים מדי (לא ידענו בדיוק כמה שורות יש באולם ולא טרחנו לשאול), ולמרות שאחרי 20 דקות רבע מהאולם היה ריק, ברגע שניסינו לעבור מקום , הסדרן גירש אותנו בתוקף למקומות השמורים וטען שאסור בשום פנים ואופן לעבור מקום…
אז עם כל הכבוד, אני חושב שגם לפדנטיות צריך להיות גבול…
מחמאה לגלובוס כפר סבא
הגעתי עם בת לוויתה, באיחור קל, להקרנה של הארי פוטר. קנינו כרטיסים, תחת אזהרה שכבר פספסנו כמה דקות מהסרט. והופניתי לקולנוע למעלה. איבדנו מעט את דרכנו (כלומר, איבדתי מעט את דרכנו), והבנו שהאיחור כבר יהיה משמעותי מדי, כל הלחץ הזה לא שווה, ועדיף לראות את הסרט פעם אחרת כמו שצריך. חזרנו לקופה וביקשנו לקנות כרטיסים להקרנה של כוכב הקופים, שבדיוק עמדה להתחיל. בלי שאפילו נבקש, הקופאית הציעה להחליף לי ולבת לוויתי את הכרטיס ללא תשלום נוסף. מגניב.
ובאופן כללי, אשמח אם ייפתח פה שרשור מחמאות. ידע כל בעל עסק שגם הוגנותו זוכה להישמע ברבים.
מסכימה עם רעיון השרשור
ואני אמשיך עם המחמאה שלי לסינמה סיטי בהרצליה (או רמת השרון).
מעשה שהיה כך היה – לפני חודשים רבים תכננתי עם חבר שלי לראות שם את החלק הראשון של הארי פוטר ואוצרות המוות. אנחנו גרים ביחד בירושלים (בגלל הלימודים שלי), אך הוא עובד בהרצליה. הוריי גרים במרכז, ואמי עובדת מידי פעם בירושלים. ניצלתי את ההזדמנות לטרמפ חינם והיא הקפיצה אותי להרצליה. את הכרטיסים קנינו מראש באינטרנט להצגה של שבע וחצי. כשהגענו התבשרנו שההקרנה בוטלה בשל בעיה במקרן וקיבלנו מיד (ומבלי שביקשנו) החזר מלא על הכרטיסים (נקודה 1). הקופאי הציע לנו ללכת להצגה של 10, אז הסברנו שעוד יש לנו נסיעה לירושלים, שאני אחרי לימודים והגעתי במיוחד, וגם החבר אחרי יום עבודה מפרך. מנהל המשמרת היה ביחד עם הקופאים כל הזמן הזה, כדי לטפל מיטבית באנשים שהקרנתם בוטלה (2 נקודות). הוא הקשיב לשיחה ומיד הציע בעצמו (נקודה 1) פתרון – בשעה שמונה יש הקרנה של הסרט באיימקס. בקושי הספקנו להסכים, ומיד הוא הגיש לנו שני כרטיסים בחינם להקרנה (נקודה 1), למרות שהתכוונו לשלם (הרי קיבלנו כבר החזר על הכרטיסים הקודמים). סה"כ – 5 נקודות טובות לזכות סינמה סיטי.
אני לא רואה למה מגיעה נקודה בעניין ההחזר.
אם ההקרנה בוטלה, הדבר הכי בסיסי שניתן לצפות לו (לפני הפיצוי למי שטרח והגיע להקרנה שלא מתקיימת, שגם הוא די מתבקש) הוא החזר כספי. למה שתצטרכי לדרוש אותו? את ביטלת את הביקור שלך בקולנוע, או הם?
אם במקום החזר היית מקבלת "זיכוי", היה מגיע להם ניקוד שלילי, שלא לדבר על מה שהיה מגיע להם אם לא היית מקבלת כלום.
אבל בסך הכל, את מתארת התנהלות בהחלט ראויה לציון (לפחות במצב הצרכני הקיים בארצנו).
לגמרי מסכים.
יס פלאנט הוא כבר מזמן בית הקולנוע המועדף עלי. מסכים גדולים (גם באולמות הקטנים), סאונד משובח וישיבה מאד נוחה. וגם לי היתה שם חוויית שירות מצוינת לא מזמן: הקופות האוטומטיות קרסו ולא יכלו אפילו לוודא שקניתי כרטיס לסרט שעמד להתחיל תוך דקות ספורות. פשוט קבלנו את הפתק הזה שגם עידן קיבל וביקשו שנחזור לקופה אחרי הסרט כדי שיוכלו לוודא אם חויבנו או לא. מסתבר שלא חויבנו, אבל כפיצוי לא רצו לחייב אותנו, וכך ראינו את "סופר 8" בחינם. ובנושא החרם: מצטער, אם הפופקורן יקר לי אני פשוט לא קונה. זה ממש לא מוצר בסיס ששווה לנהל עליו מאבק. רוצה קונה לא רוצה לא קונה. עד כדי כך פשוט. ואגב, גם בסינמה סיטי קבלתי לפני כמה שנים חווית שירות מצוינת. הסראונד בהקרנה של אקס מן 2 (אמרתי שהיה מזמן?) הפסיק לעבוד באמצע הסרט, והמקרין לא הצליח להחזירו. כשהתלוננו בתום ההקרנה אפילו לא ניסו לברר מה היה שם ופשוט נתנו לנו זוג כרטיסים לכל סרט שנרצה ללא הגבלת זמן, וזה היה בצירוף התנצלות וחיוך. בשבילי זה לגמרי מספיק כדי לחזור לבית הקולנוע עוד ועוד פעמים.
אני רק שאלה
יכול להיות שכבר אמרו את זה כאן בתגובות אבל אני רוצה להיות בטוח- מהניסיון שלכם, יס פלאנט בחיפה מאפשר להכניס פופוקורן ביתי וכדומה?
לא יודע להגיד בודאות לגבי פופקורן ביתי ספציפית (פופקורן ביתי? פופקורן ביתי? פופקורן ביתי באולם קולנוע?), אבל מנסיון של עשרות הקרנות – לא היתה שום מניעה מלהכניס אוכל שלא נקנה במזנון.
כן
אמנם מעולם לא ראיתי מישהו נכנס ומחזיק ביד שקית פופקורן, אבל אפשר להכניס תיקים בלי שום בעיה, לא בודקים בכניסה (בעמדת בדיקת כרטיסים) ומעולם נתקלתי במצב שאם אני מביא משהו מהבית אז מעירים לי.
מחזקת את דברי המגיבים שמעליי.
(ל"ת)
תודה!
ולשואלים- כן, פופקורן ביתי [של מיקרו, לא של סיר. למרות שזה של הסיר קריצי יותר, אבל הוא יוצא ממש תפל!]- אני רוצה לחסוך עלויות וזו נראית לי אחלה אופציה.