"שלגיה" הוא עיבוד לייב אקשן לקלאסיקה של דיסני. ולא סתם קלאסיקה, הסרט המונפש הראשון באורך מלא בארה"ב, סרט בן כמעט 100 שנה שעדיין עובד היום נהדר אפילו או בזכות זה שהוא כמעט ללא דיאלוגים ושירים ופשוט מספר סיפור אגדה בפשטות ועם אנימציה יפה ומקורית. כמו כל שאר העיבודים המצולמים של דיסני, לא היה צורך בעיבוד הזה, אבל כמה אפשר להישמע כמו תקליט שבור – זה מה יש.
בגרסה הזאת שלגיה היא לא עם עור צח כשלג, אבל היא נולדה בסופת שלג וכך קיבלה את שמה (בסדר). ההורים שלה, המלך והמלכה הטובה לימדו אותה להיות אמיצה וקשובה וכל הדברים הטובים, ולכן כשאבא שלה מתאלמן ומתחתן עם המלכה/מכשפה הרעה הכל מתדרדר, הממלכה סובלת ושלגיה הופכת להיות עוזרת בית. במצוקתה, במקום לחלום על נסיך (מה כאב לכם לשים את השיר היפה הזה בקרדיטים דיסני) שלגיה חולמת על להפוך את הממלכה שלה למשגשגת שוב. כאן נכנס ג'ונתן – גנב פשוט, מנהיג המורדים ביער, וחתיך כמובן – שמזלזל באצולה ומנסה לגנוב מאספקת הירקות של הארמון כדי להאכיל את החברים שלו.
שלגיה עוזרת לג'ונתן ולומדת שהמלכה באמת רעה. המלכה לא אוהבת ששלגיה למדה את האמת ו/או הפכה להיות יותר יפה ממנה, ולכן היא שולחת את הצייד שלה להרוג אותה. הצייד כמובן משתפן ושלגיה בורחת ליער ומוצאת את בקתת הגמדים. אם עד כה הצלחתי להבליג, החלק עם הגמדים, איך נאמר את זה בעדינות… הוא זוועת עולם.
הגמדים, בגלל בלאגנים כאלה ואחרים, הם דמויות CGI מהסיוטים שלי (פלוס כמה סטראוטיפים יהודים שחוגגים). את הגמדים מדבבים שחקנים מאוד מוכשרים, אבל לצערי זה לא מספיק בשביל להתגבר על הכיעור של העיצוב שלהם. בכל מקרה, שלגיה מתרסקת בביתם, עושה קצת סדר, מלמדת את הגמדים לשרוק, לסדר ולריב פחות וזוכה בליבם.
אבל אבוי, המלכה מבינה ששלגיה חיה ושולחת עליה את צבא הארמון. פה חוזרים ג'ונתן וחבורת השחקנים/גנבים/חברים שלו ובזמן שהם נלחמים בצבא, ג'ונתן נפצע ושלגיה לוקחת אותו לרופא היחיד שהיא מכירה – דוק הגמד.
זה זמן טוב לציין שאני לא טהרנית, ולא קריטי לי שהעלילה לא זהה אחד לאחד לסרט המקורי. אבל בשלב הזה ממש רואים את הבעיות שהיו להפקה ואת כל הטלאים שחוברו זה לזה. לא היה צריך את כל השלבים האלה, והתירוץ ללמה כולם עוזבים את שלגיה לבד כדי שהמלכה תבוא לתת לה תפוח מורעל הוא קלוש ביותר. תפסיקו להמציא לעצמכם בעיות.
אבל זה מחזמר, נו, מה זה משנה עלילה בכלל – אז בוא נדבר על זה שאת השירים כתבו זוכי ארבעת פרסי ה-EGOT פול ופאסק ("לה לה לנד", "אוון הנסן היקר"), ואלו פשוט לא שירים טובים. במהלך הסרט ניסיתי להבין מי החיקוי העלוב שלהם שדיסני שכרו, עד שגיליתי ששכרו את המקור. אין שיר אחד שאני זוכרת, הביצועים של השירים נעים בין בסדר גמור לסביר, והנאמברים נראים כמו חיקוי לא משהו לסרטים של ג'ון מ. צ'ו.
התחושה במהלך הצפייה היא כאילו כל מעורבי הסרט קיבלו רשימה של דברים שצריכים לקרות ורק סימנו עליהם וי בלי באמת להשקיע מחשבה או מאמץ. בין אם זה "פחות נסיך ויותר פמיניזם", "שיר נבל מופרך, שיר עיירה גדול מהחיים", ופריימים של הסרט המקורי שחייבים כמובן להופיע גם פה. מארק ווב, הבמאי, פשוט מציג את עצמו כאדם חסר מעוף וחשיבה יצירתית, ואם יורשה לי להגיד, החלטות הבימוי שלו גרועות במיוחד, בעיקר בנושא השירים והנאמברים. נדמה לי שהוא אמר לכל שחקנית ושחקן בסט "אנחנו במחזמר! גדול יותר!", בלי להבין את המדיום שבו הוא נמצא.
אבל לא הכל גרוע! יש גם טוב בסרט – נניח: ברכות לגל גדות שלוהקה לתפקיד נבלית (המלכה הרעה), קיבלה שיר עסיסי ושלמרות כישורי השירה המוגבלים שלה, היא עושה איתו כל מה שהיא יכולה. זה לא הרבה, אבל זה קצת יותר משאר השחקנים בסרט. רואים שהיא מאוד נהנתה מהתפקיד ואני מקווה שהיא קיבלה עליו סכום נאה של כסף. אני גם רוצה לתת כִּיף לדיסני שהפכו את הסרט למחזמר הרבה יותר בומבסטי עם תלבושות מגניבות ונאמברים עם מלא ניצבים. חבל שהשירים לא משהו, אבל אמרנו שאנחנו בטוב.
עוד נקודה לטובת הסרט היא שהליהוק מכוון שירה. כי למרות כל מגרעותיה של רייצ'ל זגלר אשר מגלמת את שלגיה (ואני כרגע מתמקדת במגרעות על המסך, לא מחוצה לו, עוד מ"סיפור הפרברים" משהו שם לא התחבר לי) – לשיר היא יודעת. חבל שבתפקיד הראשי פה זה כל מה שהיא יודעת. אני כן אגיד שהאשם מבחינתי פה הוא לא זגלר, אלא הבימוי והתסריט. אנדרו ברנאפ בתפקיד הנסיך (סליחה, אין נסיך, זה לא מה שמגניב עכשיו, אז בתפקיד ג'ונתן הגנב) הוא שחקן ווסט אנד מוכשר למדי, אבל הסרט לא מצליח להסביר בשום שלב מה אמור להיות מעניין בדמות שלו או של זגלר. התמימות של שלגיה פשוט פחות מעניינת כמעט מאה שנה לאחר המקור עם שחקנית בשר ודם. אולי בגלל זה גדות היא היחידה שמצליחה לצאת מהעסק בצורה מכובדת: היא מראש יכולה לעשות שטויות וליהנות ולא רק לשיר יפה.
מה עוד? אה… אה… סחטיין שלא הרסתם את "היי-הו". באמת, בשלב שהגענו לשיר הזה בסרט כבר התחלתי לחשוש.
וזהו.
דיסני, אני מפצירה בכם, מספיק ודי. אין מצב שעדיין שווה לעשות את כל ההעתקים האלה, אפשר להשקיע את הכסף הזה ביוצרים טובים שרוצים לספר סיפורים חדשים. תשפרו את דיסני פלוס שיעבוד כמו שצריך ותנו לי לראות את הקלאסיקות שם, או פשוט תוציאו אותן לקולנוע שוב. חוץ מחשבון הבנק של גל גדות ורייצ'ל זגלר, אני לא בטוחה למי כל העסק הזה עוזר.
שראיתי שמארק ווב ביים את הסרט
הופתעתי מכמות הסרטים שהוא ביים
ומכמות הסרטים הטובים שהןא ביים
כמו 500 ימים עם סאמר, גיפטד, נכון שהספדיירמן שלו היה פחות טוב אבל גם זה,בטח יש עוד דברים ששכחתי כרגע.
לגבי הסרט- לא ראיתי ולא אראה אותו בעד כסף
אבל אני חושב שלמרות הבעיות שלי עם רייצל(ויש מלא) היא זמרת ממש טובה
תיקון קטן למשבצת עם פרטי הסרט
לפי ימד״ב אין לגרטה גרוויג קרדיט על התסריט של הסרט.
אולי היא עבדה על התסריט בתחילת הדרך עד שהבינה שזאת ספינה שכדאי לקפוץ ממנה ועזבה את הכישלון הזה, כך או כך אין לה כרגע שום קרדיט על תסריט (וטוב שכך. חבל אם מישהי כמוה, שמחזיקה בשלושה מועמדויות לאוסקר לתסריט הטוב ביותר, הייתה מקבלת קרדיט על תסריט של סרט שכזה).
אלא אם ימד״ב טועים ובכתוביות הסרט כן מופיע השם שלה.
אם מישהו ראה את הסרט ושם לב לזה, אשמח שיכתוב כאן אם שמה מופיע בכתוביות או לא.
הליהוק זוועה!
כל אדם שעיניו בראשו יגיד שבעוד גל יפהפיה אמיתית, רייצ'ל היא, בואו נהיה עדינים, ממוצעת מאד.
וכבר מהטריילר הראשון היה ברור שזה הולך להיות זוועה.
לי ממש מפריע שהתסרוקת של שלגיה לא מתאימה בעליל לזגלר
אם אתם כבר מתרחקים כל כך מהמקור אז למה חייבים להיצמד לתסרוקת שלא מחמיאה לה בשום צורה וגורמת לה להיראות כמו טרול?
אני רוצה להאמין שזה טרול במחלקת שיער
שהחליט להגזים עם תאורית שלגיה היא האמא של לורד פרקווד![!:)!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_happy.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_happy.gif" alt="" width="" height="" />)
אני כאן רק כדי להביע שמחה על עוד סרט כושל של דיסני!
(ל"ת)
שתי מילים: גל גדות
מה שאור אמרה, בגדול. כל הדמויות עמוקות כמו דף A4, התסריט מטופש והבימוי חסר מעוף או חזון. גם השירים לא משהו, וכמו בסרט של אוון הנסן, חלקם היו מאוד לא מחזמריים, הדמות פשוט עומדת ושרה למצלמה כאילו היא בקליפ ולא בסרט מוזיקלי. השיר עם הכי הרבה אנרגיה היה "לשרוק כשאתה עובד", ואולי הייתי נהנה ממנו יותר אם הגמדים לא היו נראים…כמו שהם נראים.
גל גדות היא הרבה דברים, "שחקנית טובה" זה לא אחד מהם. נאמר זאת כך, יונית, יש לי תחושה שהיא תמשיך להיות מגישה של פרסי אוסקר ולא נמענת של אחד. ובכל זאת, היא הדבר היחיד שעובד בסרט הזה. מכיוון שכולה מכוסה בשמלה חוץ מהפנים, היא נוטה להזיז הרבה אותם ואת הידיים שלה, כי רק ככה היא יכולה להביע כמה היא דרמטית. זה לא מגיע למחוזות הקאמפ או כזה-גרוע-שזה-טוב, אבל זה כן מבדר.
בקיצור, לא סרט טוב בכלל. מדי פעם התחלתי קצת לנקר, וזאת הייתה הקרנה של 4 אחה"צ. היו אנשים שיצאו באמצע, ולא יכלתי להאשים אותם. הדברים שאני עושה בשביל אחווה ראש-העיניקית…
חכי שיחליטו לעשות פוקהונטס..
שוב מחפשים יהדות איפה שאין? אני ממש מקווה שזה נאמר רק בצחוק.
וגם: סגנון האנימציה של הסרט המקורי מאז ומעולם עשה לי בחילה. כן כן, תור הזהב של האנימציה וכל זה, אבל אני לא מסוגל לצפות בסגנון הזה כמעט. הסרט המקורי, אה… ראיתי אותו פעם אחת כשהייתי חולה, ובגיל שמונה, והוא זכור לי כסביר ואפילו פחות מפחיד בהשוואה לנגיד פינוקיו, אבל גאונות גדולה אין שם מעבר לאפקט הראשונות, כך שלהרוס אין פה הרבה מה והשינויים בסרט יכלו בפוטנציה לשפר את הסרט המקורי למרות שברור שהם לא כי איזו מהדורה מחודשת של סרט כלשהו (ולא רק של דיסני) אי פעם שיפרה משהו. שלגיה עדיין לבנה למרות שזה כבר לא הסיבה לשם שלה, גל גדות עדיין שחקנית לא טובה לפחות באנגלית עוד מימי ראלף הורס את האינטרנט, והשאר? אה, אין שאר. מי שמחפש בימינו חידושים אמיתיים – במובן של מקוריות, לא של מהדורות מחודשות לסרטים של פעם – אני כבר לא יודע לאן לשלוח אותו, כאשר גם בקולנוע, גם בטלוויזיה, גם במוזיקה וגם בספרות רק ממחזרים בלי סוף.
שוב מבטלים דעות של אנשים רק כי לא מתאים לך?
כן, כן, אני יודע – כל עוד כל גמד וגמד לא יוכיח ברבנות שהוא יהודי אין מה להגיד שהם יהודים, סאבטקסט כידוע זה פיקציה, סטריאוטיפים ורמיזות הם המצאה, והדבר היחיד שקיים זה רק מה שיש בסרט אפילו כאשר היוצרים עצמם אומרים שזה לא כך.
היינו בדיון הזה, אמרת מה שיש לך להגיד, כמעט ואף אחד לא מסכים איתך, די.
...פשוט כי הם לא נראים יהודים בכלל? (אלא אם כן כל גבר מזוקן הוא יהודי.)
(ל"ת)
אם מעניין אותך איפה מצאו יהדות, אתה יכול לשאול
אם לא מעניין אותך, אין מה לבטל בהינף יד.
נו אז הנה, אני שואל.
כי הגמדים פה נראים לי תמימים לגמרי. מעפנים אמנם, כמו כל היבט בכל רימייק דיסני אחר (אולי חוץ מקרואלה וגם על כך ניתן להתווכח) אבל תמימים לגמרי.
או, אולי, אם המבקרת ראתה דימויים יהודיים בדמויות של הגמדים, היא יכולה לפרט במקום רק לזרוק את זה וזהו
וזה לא אשמתו של המגיב אם הוא לא ראה את זה ומביע ביקורת על כך.
אני לא מבין איזו "דעה" המגיב מבטל, אם ההתייחסות היחידה של המבקרת לנושא הוא הערה אחת, ספק סרקסטית ספק לא, בלי טיפת פירוט או דוגמאות. זו לא דעה, זו אמירה, וזה לגיטימי לדרוש טיפה הסבר למשמעות שלה. לא תפקידו של המגיב להוכיח שאין סטריאוטיפ יהודי בדמויות של הגמדים, זו תפקידה של המבקרת להראות שיש, ואם לא בא לה לעסוק בזה, אז שלא תעיר על זה בכלל. אבל מאחר שהעירה – לגיטימי להעיר על כך שההערה הזאת לא במקום אם היא לא מגובה באפילו חצי משפט שמסביר או מדגים אותה.
זה נשמע שהתגובה של קרקר היא המשך לדיון קודם בנושא
ואם כן, איפה הדיון?
לא מעט ממנו נעשה בביקורת על "חברים".
(ל"ת)
זה לא מה שהתגובה של האסתטיקה הייתה
ולו הייתה כזו, הייתי מקבל אותה כלגיטימית.
לא, רגע, תיקון טעות חשוב:
דווקא נזכרתי בסרט שהחידוש שלו עלה על המקור עם צבעים עפים: קארי.
מוכן לדון כמה שתרצה על גמדים יהודים כן או לא
אבל זאת כבר טעות באופן הכי אובייקטיבי שיש.
באמת? חשבתי שכל מה שקג"מ נוגעת בו הופך אוטומטית לקונצנזוס עינדגי.
(ואני ממש לא אומר את זה בהתנשאות, בלגלוג או בסרקזם, אני מת עליה.)
אם כבר, הגמדים פה דומים לגמד מגרזן הזהב.
ואם גם הגמד מגרזן הזהב יהודי בעיניכם, אז קחו את זה כמחמאה אם יוצרי המשחק באמת חשבו עליו כיהודי, כי הגמד הזה מגניב לאללה.
גמדים ויהודים
רייצ'ל בלום כבר חשבה על זה קודם.
הלוואי שרק היא.
יש אקדמאים שעושים מזה קריירה.
וכרגיל, עוד בדיחת "בואו נראה שדיסני בעצם לא כאלה תמימים" קלישאית ושחוקה.
(עוד ב-2014 זה היה חרוש.)
זאת לא הבדיחה.
(ל"ת)
אז מה הבדיחה?
ואם כבר, סרטי הנסיכות של דיסני מתרחשים במאות השמונה עשרה או התשע עשרה, אחרי עידן הנאורות, מה שהופך אותם ליחסית מדויקים היסטורית, ולא בימי הביניים, אז באמת היה סביר למצוא ברחובות את כל הגועל שמראים בסרטון. בקיצור, אם אתם רוצים לראות פרודיה באמת מדויקת על דיסני, לכו על הקלאסיקה ״איזה יום נהדר לפאי״, שם אפילו תקבלו יהודי מוצהר ולא מרומז.
משווה ומעלה -
סרטי הנסיכות של דיסני, לפחות אלה המבוססים על אגדות האחים גרים, לא מתקיימים בשום זמן, ולרוב גם לא במקום שנמצא בעולם שלנו. הם מתקיימים במרחב על זמני בממלכות פסודו-אירופאיות חסרות שם שיש בהן פיות, מראות נבואיות, פרחים מקוללים, מכשפות ודרקונים.
לגבי השאר Tom כבר ענה.
אבל בשיא הרצינות
מכיוון שעד כה, כל מוצאי היהדות בגמדים הם יהודים בעצמם (או יותר נכון יהודיות), כנראה שהן פשוט הואבסו כל שנה ביום השואה בקריקטורות אנטישמיות בצורה כזאת עד שמספיק שאפילו סממן אחד או שניים מתוך הקריקטורות האלה יופיע במקום אחר, וכבר הדמות תיראה להם כיהודית, למרות שכמה יהודים הן כבר מכירות שנראות כמו הקריקטורות האלה? (במקרה של הגמדים זה רק מאפיין אחד ולא שניים – הזקן. כי היהודים בדר שטירמר צוירו תמיד כגבוהים ולא כנמוכים – כמובן שלא גבוהים ונאים כמו הגרמנים, אלא גבוהים וגדולים בצורה מאיימת.)
יש קשר בין ייצוגי היהודים והגמדים, אבל הוא לא חד כיווני
קודם כל, רייצ'ל בלום לא טוענת שדיסני לא תמימים, אלא שהעולם לא תמים כמו שדיסני מציגים אותו. דיסני מציגים עולם מלא אהבה ושמחה, אושר, בריאות וסוף טוב, כשהעולם האמיתי בתקופה שהם מתארים היה מלא סבל, מחלות וגזענות. וזה מחבר אותי לנקודה הבאה.
באופן כללי, אם מרחיבים את נקודת המבט, יש קשר מסוים בין הייצוג של היהודי לייצוג של רוע בתרבות האירופאית. האחד לא נובע מהשני. היהודי הוא ייצוג של הרוע לתפיסתם ולכן הוא נראה כמו שהוא נראה. מכשפות הן ייצוג של רוע ולכן הן נראות כמו שהן נראות. כיעור כהתגלמות של שיתוף פעולה עם השטן. כיעור שמוביל להיבדלות, לחיים בשולי החברה, למציאות מקבילה נפרדת עם חוקים משלה. דימויים נוטים להתערבב אבל נובעים מאותו מקום, תפיסת הרוע ותפיסת החריגות הנובעת ממנו.
היהודי לעיני האירופאי הוא אקזוטי, שונה, לא מוכר. כך גם עוצבו הגמדים, שהם יצורים קסומים שחיים בשולי החברה, בתוך חברה סגורה עם כללים וחוקים רק שלהם, בעלי ידע נסתר, חכמים, שצוברים זהב וכסף. ברור שאין אף יהודי שהוא סטריאוטיפ אנטישמי. אבל הם לא באמת צריכים להיות כאלה, הם לא צריכים להיראות כך. הם צריכים להיתפס כך.
כך, טולקין, שהכיר את זרמי התודעה העמוקים ביותר של התרבות האירופאית, עיצב את הגמדים שלו כיהודים באופן ישיר וברור, ולא במקרה.
"I do think of the Dwarves like Jews: at once native and alien in their habitations, speaking the languages of the countries they dwell in, but with an accent due to their own private tongue."
שזה, כמו שאמרתי, היה נכון לימי הביניים, ולא לתקופה שבה סרטי הנסיכות של דיסני מתרחשים (המאה השמונה עשרה והתשע העשרה.)
אחרי עידן הנאורות, אפילו האנטישמיות פחתה, אם כי כמובן לא נעלמה לגמרי. בנושא הגמדים, ובכן, אם ממש ידוע לכל שגמדים=יהודים, הייתי מצפה לשמוע על זה הרבה קודם, לא רק באיזו הערת שוליים סרקסטית בעין הדג, וגם לזהות את זה הרבה קודם. ולהגיד שהיהודים תמיד סימלו רוע באירופה זאת כמובן שטות גמורה: יכול להראות לך בקלות המון ייצוגים חיוביים של יהודים שקדמו לסוף מלחמת העולם השנייה, לרבות הסוחר מוונציה, שם שיילוק היהודי אכן מוצג כרשע, אבל הבת שלו, ג'סיקה, שגם היא מן הסתם יהודיה, מוצגת כטובה. (הידעתם? את השם ג'סיקה המציא שייקספיר כשיבוש של המילה העברית 'נסיכה'.) תקרא קצת ג'ויס, שם לצד ליאו בלום יש לא מעט ייצוגים חיוביים אחרים של יהודים, כולל עיתונאי אירי לשעבר שמחפש לצאת (או לפחות לשכב) עם נשים יהודיות, שידועות בזכות היופי והמעמד שלהן (אז בסדר, מעמד=כסף, אבל זה לא ייצוג מוניטרי שלילי של יהודים), וכן הפרק השני ביוליסס, בו מופיעה דמות של אנטישמי כרשע גרוטסקי שמצופה מהקוראים לבוז לו וכן תיאורים של יהודים מנקודת מבט נוצרית כסוחרים אקזוטיים, אבל בשום אופן לא כמכוערים ורשעים. דוגמאות מוקדמות יותר כלולות למשל במנזר נורת'אנגר של ג'יין אוסטן, שם האנטגוניסט הוא גם אנטישמי, מה שמסמן לקוראים בבירור כבר בשנת 1798 (!!!) שאנטישמיות זה לא מגניב. בקיצור, הפרודיה של רייצ'ל בלום מתאמצת ממש להיות סאות' פארק מבחינת הגועל והזעזוע, אבל לא רק שהיא שגויה היסטורית, אלא שאפילו בסאות' פארק עצמה יהודים בגולה מוצגים כהלכה, הן באור חיובי והן עם הסטריאוטיפים והכול.
אז אין סטריאוטיפ יהודי?
יש הרבה ייצוגים מרושעים של יהודים גם אחרי תקופת הנאורות, גם לפני השואה והנאציזם. הסטריאוטיפ היהודי קיים, נוכח ומשמעותי בתרבות האירופאית. גם אם יש דמויות חיוביות של יהודים. תזכיר לי מתי פרסמו את הפרוטוקולים של זקני ציון? ופרשת דרייפוס? ומה התרחש במקביל ליציאת שלגיה באירופה?
גמדים לא בהכרח מרושעים. הם כן ערמומיים, דואגים בעיקר לבני מינם, וצריך להיזהר מהם. הם מקיימים סדר משלהם, ומהווים סכנה לסדר הקיים.
בנוגע לדיסני, אנחנו מדברים על שלגיה, אגדת עם ששורשיה כטבעה של אגדת עם, עתיקים יותר מהמאה ה-18-19, גם אם הושפעו מאירועים שקרו באותה תקופה (אולי). אגדת עם שמשתמשת בארכיטיפים של רוע ושל חריגות. הגמדים לא רעים בשלגיה. הם כן מבודדים, כורי זהב, חיים כמשפחה הדוקה ולא צריכים אף אחד אחר. הם משרתים את האצילה מהמעמד הגבוה, ויודעים את מקומם. ולכן זו גירסה מודרנית של סיפור קדום, גירסה שריככה את האלימות והרוע שהיו במקור.
מעולם לא טענתי שאנטישמיות וסטריאוטיפים יהודיים נעלמו מהעולם, או שהם מעולם לא התקיימו. זה גם לעולם לא יקרה.
כן טענתי שלהציג את משוואת הגמדים=יהודים כאילו שהיא מובנת מאליה זה מופרך ומגוחך. אם האחים גרים רצו לכתוב "יהודים", הם היו כותבים יהודים ולא גמדים, וכשהם רצו בכך הם אכן עשו זאת, כמו ב"יהודי בקוצים".
אחד מהמאפיינים החיוביים של ג'סיקה
זה שהיא ובכן, מתנצרת. זה לא נחשב לייצוג חיובי של יהודי.
בנוסף, ממה שאני מכיר ג'סיקה הוא גרסה שייקספירית של השם יסכה, לא של המילה "נסיכה" שכלל לא היתה קיימת בהטיה נקבית במקורות העבריים המוכרים לנו עד אותה תקופה – על פי אתר מאגרים של האקדמיה ללשון עברית, הפעם הראשונה שהתואר "נסיכה" מופנה ביחס לאישה מופיע ב-1882.
זה נכון.
אבל על פי תיאוריות אנטישמיות כאלה ואחרות, התכונות השליליות המיוחסות ליהודים טבועות בהם מלידה ונמצאות כבר בזרם הדם שלהם, ולכן גם התנצרות לא תעזור. ג׳סיקה מוצגת כדמות חיובית מאוד עוד לפני שהיא מתגיירת, וגם אם היא נאלצת להתגייר בסוף בשל מגבלות התקופה, ביחס לשנה שבה המחזה נכתב ופורסם ייצוג חיובי כזה של דמות יהודיה הוא מאוד מתקדם.
תיקון טעות: ג׳סיקה כמובן מתנצרת ולא מתגיירת.
(ל"ת)