אוסקר 2005

מאת
דורון פישלר
– פורסם ב 28 בפברואר 2005Posted in: הגיגים

3:01 לפנות בוקר. אי שם בחיפה. נבחרת הכדורסל של רוממה הישנה מתכנסת כדי לצפות בטקס האוסקר. היו המבורגרים, אבל הם נגמרו, ועכשיו אנחנו מכרסמים בייגלה ומנסים לתרגל את יכולת זיהוי הסלבריטיז (הלוקה בחסר) שלנו מול השטיח האדום.
– "היי, הנה לגולאס!"
– "מה פתאום? זאת היתה בחורה."
– "נו, זה מה שאמרתי, לגולאס!"
– "לא, השניה. זאת שנישקה אותו."
– "את מי?"
– "את לגולאס!"

אורן משאיר את הווליום נמוך בעוד העיתונאים החוקרים שעל השטיח האדום שואלים את הסלבריטיז החולפים שאלות נוקבות, כגון: "אם תזכה הלילה, מי מבני משפחתך יהיה הכי שמח?", "אם תזכה הלילה, איזה סוג של עץ היית רוצה להיות?" ו"אם תזכה הלילה, מהי עיר הבירה של פרו?". בינתיים אני וברק עושים טוטו ומסמנים ניחושים בכל הקטגוריות, כולל הסרט התיעודי הקצר הטוב ביותר. אני הולך על 'מצעד הילדים'. יש לו שם של סרט חשוב ונוקב כזה. אני חושד שזו גם הדרך שבה חברי האקדמיה בוחרים למי להצביע.

3:30. הספירה לאחור הסתיימה, מתחיל הדבר האמיתי. אל הבמה עולה כריס רוק, בהופעתו הראשונה והאחרונה כמנחה טקס האוסקר. אמרו עליו שהוא בלתי צפוי, צעיר וגס רוח, ושאי אפשר לדעת מה הוא יגיד. הוא עלול לתקוע להם איזה "פאק" שיכריח את מפיקי הטקס להשתמש בדיליי-חמש-השניות הידוע לשמצה. הוא עלול אפילו לחשוף שד בשידור חי! כריס רוק, מסתבר, דווקא נחמד ודי מנומס. יש איתו רק בעיה אחת: הוא לא מצחיק. למרות כמה בדיחות חביבות ("צריך ללהק את ראסל קרואו לכל סרט שמתרחש בעבר. אם אתם עושים סרט שמתרחש לפני שלושה שבועות – קחו את ראסל קרואו! הוא יעשה מחקר לצורך הסרט על התקופה של לפני שלושה שבועות!"), רוב הזמן אנחנו נשארים דוממים, ומתגעגעים לסטיב מרטין.

3:43. הפרס הראשון של הערב: עיצוב אמנותי. מתברר שכדי לחסוך בזמן, העלו מראש את כל המועמדים אל הבמה, שם הם עומדים זה לצד זה, סטייל תחרות מיס יוניברס, מחייכים ותוהים בינם לבין עצמם האם החנות שלהם פתוחה, והאם יש סיכוי לשלוח יד ולבדוק את זה בלי שעשרות מיליוני צופים יבחינו בכך. 'הטייס' זוכה. האם זוהי תחילתו של טרנד?

3:46. בפרס שחקן המשנה הטוב ביותר זוכה מורגן פרימן על 'מיליון דולר בייבי'. למה? כי הוא מורגן פרימן. וכי אף אחד מהמועמדים האחרים לא היה מורגן פרימן.

3:53. סרט האנימציה הטוב ביותר הוא 'משפחת סופר-על'. You got that right. המילה 'פיקסאר' גוררת את הקהל לתשואות שאזכור שמו של שום אולפן אחר לא היה מביא.

3:59. כריס רוק עדיין לא מצחיק.

4:00. פרס האיפור הטוב ביותר. מתברר שכדי לחסוך בזמן, הפרס אינו מוגש על הבמה אלא על המדרגות שבקהל. המצלמה עוברת על פני המועמדים היושבים בכיסאותיהם, זה מאחורי זה, מחייכים ושואלים את עצמם איך אפשר לעבור את המטר וחצי שמפרידים בינם לבין המיקרופון באיטיות הרבה ביותר. הזוכה הוא 'למוני סניקט: סדרה של אירועים מצערים', אבל מי שבאמת ראויה לפרס היא המאפרת של קלינט איסטווד, שנצפה בקהל בפנים חלקות באופן מפתיע. או שציפו אותו לפני הטקס בכמה קילוגרמים של חומר לאטימת קמטים, או שהוא פשוט עבר גיהוץ.

4:04. העייפות מתחילה לתת את אותותיה, ולרגע אנחנו שואלים את עצמנו מתי התחיל הקדם-אירוויזיון. על הבמה מקהלת ילדים המומים וזמרת מצודדת שרים את "נולדתי לשלום". רק במבט מקרוב יותר מתברר שמדובר בביונסה נולס ומקהלת הילדים ההמומים של בוסטון, מבצעים את שיר הנושא מתוך 'כשהנערים שרים'. כשהנערים שרים, או לפחות עושים עם השפתיים, אפשר לקרוא בעיניהם את מחשבותיהם: "מכאן יש זווית מדהימה על התחת של ביונסה!"

4:09. רגע לפני תחילת קטע הקריינות הבא של כריס רוק, מישהו יוצא מאחורי הקלעים, רץ אליו בהיסטריה, מגיש לו פיסת נייר (?) ורץ חזרה, תוך ניסיון נואש להיות בלתי נראה. האם זוהי בדיחה שהתקבלה זה עתה? לא עזר. כריס רוק עדיין לא מצחיק.

4:12. סקרלט ג'והנסון יוצאת במפתיע אל אחת ממרפסות התצפית שבאולם. מתברר שכדי לחסוך בזמן, הפרס הבא יושלך על ראשו של הזוכה ממרומי המרפסת. אה, לא. היא בסך הכל עומדת שם כדי לספר לנו על הזוכים בפרסים הטכניים, שהוענקו לפני כמה ימים. ארבעת הזוכים עומדים לידה, אוחזים בפסלוניהם, ופתאום אני שומע את סקרלט אומרת בקול רם וצלול (ובעברית): "אחד מארבעת הזוכים העומדים כאן לצידי יופל בעוד דקות אחדות ממרפסת זו! מי זה יהיה? הצביעו עכשיו ב-SMS!". אני מתעורר מכוסה זעה קרה ופופקורן. קפה עשוי להיות רעיון טוב.

4:14. כדי להעניק את פרס עיצוב התלבושות הטוב ביותר, עולים לבמה פירס ברוסנן ועדנה מוד. קריאות הידד ותשואות בקהל המקומי. אין אדם הראוי יותר מעדנה להעניק את הפרס. ברכות לאקדמיה שבחרה את המגישה הנכונה. בפרס, אגב, זוכה 'הטייס'. האם זהו המשכו של טרנד?

4:18. פרס שחקנית המשנה. קייט בלאנשט זוכה, על תפקיד קתרין הפבורן ב'הטייס'. שיהיה. את נאומה היא מסיימת במילים: "מרטין סקורסזה, אני מקווה שהבן שלי יתחתן עם הבת שלך". בסך הכל זכו עד עכשיו מרטין סקורסזה וגדולתו לארבעה אזכורים בנאומי התודה; בחורינו המצוינים שבעיראק – לשניים; קורבנות הצונאמי – אפס.

4:42. ציוץ ציפורי הבוקר נשמע. אדם סנדלר עולה לבמה כדי להגיש את פרס התסריט המעובד הטוב ביותר (ל'דרכים צדדיות'), וטוען שקתרין זטה-ג'ונס היתה צריכה להיות שם לצידו, אבל נעדרת. כריס רוק מתנדב למלא את מקומה, מה שמוביל לחילופי דברים קצרים כגון "קתרין, הנעליים שלך מאוד סקסיות". מבוכה בקהל: האם קתרין באמת היתה צריכה להיות שם והקטע אולתר ברגע האחרון, או שמע זה היה קטע הומוריסטי שהוכן מראש? מצד אחד, זה לא היה ממש מצחיק. מצד שני, ממתי אדם סנדלר מצחיק, שלא לדבר על כריס רוק?

4:56. הבמאי סידני לומט מקבל פרס על מפעל חיים. כרגיל, זהו הקטע הארוך והמשעמם ביותר בטקס: נאום ארוך על תולדות חייו, ולקט ארוך של קטעים מתוך עבודתו, שמתברר שהקיפה את כל הסרטים שנוצרו בין השנים 1957-1975. לרגע מתעורר חשש שמא עד לסיום התהליך הבמאי בן ה-81 לא יישאר חי, אבל בסוף מתברר לרווחתנו שסידני עדיין לומט. בזמן נאום התודה של סידני ברק עורך חישובים סטטיסטיים: מסתבר שבהימורי האוסקר שהוכנו בעוד מועד צברתי בינתיים שמונה ניחושים נכונים כנגד אפס טעויות. אין זה מטבעי להתרברב, אבל אני מוצא לנכון לציין שאני מלך העולם.

5:00. כמו בכל שנה, הדבר שבאמת עולה על העצבים בטקס הוא שלושת הפרומואים שמשובצים שוב ושוב ושוב בכל הפסקת פרסומות, ומשודרים בווליום גבוה פי כמה מהטקס עצמו. ברק עושה לו מנהג בריא ללחוץ על כפתור ה-Mute בשניה שבה הפרומו עולה על המסך. הוא מפגין דיוק מדהים וזוכה מיד לתואר המיו?טר הלאומי. אמנם לראות את עפר שכטר בכל כמה דקות זה מעצבן גם בלי לשמוע אותו, אבל כולנו מסכימים שזה הרע במיו?טו.

5:12. פרס הצילום הטוב ביותר הולך ל… 'הטייס', כמה מפתיע. היתרון הברור בעניין: סילוק הקטגוריה הזאת מבטיח ש'הפסיון של ישו' ו'פנטום האופרה' לא ייצאו מהטקס עם אוסקרים כלשהם. יש צדק בעולם (זאת פלנטה די גדולה, בעצם).

5:21. פרס מיקס הסאונד, או אולי עריכת הסאונד. סאונד כלשהו, בכל מקרה. מכיוון שזוהי קטגוריה "טכנית" שבה 'הטייס' מועמד, אנחנו כבר מניחים מראש שהוא יזכה, אבל באופן מפתיע, זוכים אנשי הסאונד של 'ריי' דווקא. אלא שמגישת הפרס לא ציינה את שם הסרט, רק את שמותיהם של הזוכים. רגע של בילבול: ג'יימי פוקס פונה לאחור ושואל את החבר'ה שמאחוריו: "רגע, אלה האנשים שלנו? צריך למחוא כפיים?".

6:02. יש אנשים שקמים לעבודה בשעה הזו. בפרס השחקנית הטובה ביותר זוכה… הילארי סוואנק! אבל אנחנו עדיין במתח: כידוע, אחת השאלות בחידון האוסקימורון היתה למי בדיוק תודה הזוכה בפרס הזה. וסוואנק מודה. אוהו, כמה שהיא מודה. ספרנו תודות לאקדמיה, לבעל, למועמדות האחרות, למפיקים, למלהקת, למורה למשחק, למאמן האישי, למורגן פרימן, לתסריטאי, לצלם, לעורך, לסוכן, למנהל, לאמא, לעורך הדין(!!), לחבר הכי טוב, לקלינט כמובן, ולעוד כמה אנשים שאנחנו לא מזהים. מי שפשוט סימן V בכל המשבצות האפשריות בטופס הניחוש שיחק אותה.

6:15. סוף סוף קצת נחת לציבור העין-דגי. 'שמש נצחית בראש צלול', בחירת הקהל לסרט השנה לשנת 2004, זוכה בפרס התסריט המקורי הטוב ביותר, וצ'רלי קאופמן – לצד מישל גונדרי – סוף סוף זוכה לעלות לבמה. צ'רלי קאופמן, מסתבר, הוא חמוד, פרוותי וקטן, תסריטאי שהייתם שמחים לקחת הביתה, להאכיל ולגדל. והוא לגמרי לא דומה לניקולס קייג'.

6:21. נאום התודה של ג'יימי פוקס בטקס גלובוס הזהב היה כזאת הצלחה, שבאוסקר (אה, כן, הוא זכה. חשבתם אחרת?) הוא החליט פשוט להריץ שידור חוזר שלו. עוד פעם ההיי-הו עם הקהל, עוד פעם התודות הנרגשות לכולם, עוד פעם רגע של דמעה בסוף. עכשיו אל תספרו לי שזה היה ספונטני. פוקס העלה בדמעות את זכרה של סבתו, שהיתה מרביצה לו עם מקל, ושעדיין שוכנת בראשו והוא מדבר איתה מדי יום. נשבע לכם שלא המצאתי את זה. אני מקווה שהאנשים עם החלוקים הלבנים חיכו לו מאחורי הקלעים.

6:31. מחלקים את פרס הבמאי. רואים את הסוף. והאוסקר לא הולך ל… מרטין סקורסזה. כן, גם הפעם, החמישית במספר, הוא הצליח להפסיד את הפרס. הפעם לקלינט איסטווד. קלינט הנרגש מודה לאימו, שנמצאת בקהל. אמא של קלינט, יש לציין, היא יותר זקנה ממנו, ולא עברה גיהוץ פנים. כשהיא היתה ילדה, עוד היו מציירים סרטים על קירות המערות. ובכל זאת, הישות המקומטת שיושבת בקהל מראה סימנים שהיא נמצאת בחיים, בהכרה, ואפילו שמחה להיות שם. נס רפואי. בינתיים, מרטין סקורסזה מקבל מברק ברכה משמעון פרס.

6:35. הסרט הטוב ביותר. בזכיות עד כה 'הטייס' מוביל על 'בייבי' 5:3. מרטין סקורסזה תולש את הגבות מעצבים (עבודה קשה וממושכת). מי החליט שלכבוד שבהענקת הפרס הנחשב ביותר ראויים בני הזוג פוקר, דווקא? לא משנה. הזוכה הוא… 'מיליון דולר בייבי'. הקהל מרוצה, וגם אצלנו, בין שיירי הראפלס שוררת תחושה טנטטיבית שהטובים ניצחו. הישג נוסף: לאורך כל הנאומים והקטעים שהוקרנו בטקס, 'מיליון דולר בייבי' נותר בלתי מספוילר לחלוטין. לתשומת לב העיתונות הישראלית.

6:40. סוף הטקס. אנחנו בודקים את השעון שוב. כן, באמת: 6:40, סוף הטקס. עשרים דקות תמימות לפני המתוכנן. כל הפרסים חולקו – חלקם בהליך מקוצר, אמנם – בתוך שלוש שעות ועשר דקות. זה היה אולי טקס האוסקר הקצר ביותר מאז תקופת הראינוע, בערך, ומי אנו שנתלונן. אנחנו אוספים את עצמנו מהספה ופוצחים בדרך הארוכה חזרה הביתה. אי שם במרתפי הוליווד, מרטין סקורסזה תולה את עצמו.

הזוכים באוסקימורון
קשה, קשה להפתיע אתכם. לא היתה אף קטגוריה השנה שתפסה את מנחשי תחרות האוסקימורון לגמרי בהפתעה: כל הזוכים קיבלו הימורים רבים. הזוכה השקוף ביותר, מבחינתכם, היה 'משפחת סופר-על' בקטגורית סרט האנימציה הטוב ביותר, שקיבל 83% מקולות המהמרים. דווקא בקטגוריות הסרט והבמאי זה היה קשה יותר: רק 26% מכם הימרו על 'מיליון דולר בייבי' בקטגורית הסרט, בעוד 61% הלכו על 'הטייס'.

לא היה אף לא מנחש אחד שהצליח לשגות בכל הקטגוריות, אם כי שישה הצליחו להגיע לניחוש נכון אחד בלבד. זה היה לגמרי לא פשוט להגיע למספרים גבוהים של ניחושים, אבל 46 אנשים הצליחו לנחש נכון 8 קטגוריות; שמונה ניחשו 9 קטגוריות. ואז…

שלושה אנשים הצליחו להגיע ל-10 ניחושים נכונים, וכאן נכנסת לתמונה שאלת התודות. מנחשת שלא הזדהתה בשמה (אולי משום שהיא רואה עצמה כפליטה) סיימה במקום הרביעי, המאוד (מאוד!) מכובד, אחרי שניחשה נכונה עשר קטגוריות – אבל רק שלוש תודות. איש המראה ניחש נכון שהילארי סוואנק תודה לאמא, לאבא, לבעלה, לבמאי ולשחקן עמית, ניחוש מרשים לכל הדעות, אבל מנחש אחר בשם גל לא רק שניחש נכונה שלוש תודות, אלא אף הפגין כישורי חזאות מדהימים כשקבע מראש שסוואנק תודה למאמן הכושר שלה, גרנט רוברטס – הוא ציין אותו בשמו בשדה ה"אחר"! – וזכה לחמש נקודות בונוס, ולמקום השני.

נשאר רק מקום אחד, והוא מוענק ליחידה שניחשה נכון את הזוכים בכל 11 הקטגוריות, הלא היא הגולשת המכונה ג'יי האמיתית, אלופת האוסקימורון 2005!

שלושת הזוכים במקומות הראשונים יקבלו סרטי DVD, חולצות עין-הדג ומנויים לספריות הוידאו של "ענק הוידאו" ברחבי הארץ על פי בחירתם, מתנת "ענק הוידאו".

כאמור, לא נדרש ניחוש נועז במיוחד הפעם בשום קטגוריה, אבל זו שהכי מעט אנשים ניחשו נכון היתה קטגורית הבמאי הטוב ביותר. מבינהם, נבחרה אקראית The Jolly Roger לזוכה בתואר המנחש הנועז ע"ש מארשה גיי הארדן.

ומבין כל המנחשים כולם, בלי קשר לטיב ניחושם, נבחר אקראית dolev741 לזוכה בפרס ה"סתם כי בא לנו" וגם הוא יקבל כותר DVD.

תגיות: