במקור: Lord of the Rings: The Two Towers
במאי: פיטר ג'קסון
תסריט: פיטר ג'קסון, פראן וולש, פיליפה בוינס
על פי ספרו של ג'.ר.ר. טולקין
שחקנים: אלייז'ה ווד, ויגו מורטנסן, אורלנדו בלום, ג'ון רייס-דייויס, איאן מק'קלן, שון אוסטין, אנדי סרקיס, מירנדה אוטו, כריסטופר לי, ברנארד היל, בראד דוריף
יש בעיה מסוימת עם סרטי המשך: פרט לסדרת סרטי ג'יימס בונד, הם נוטים שלא לעמוד בפני עצמם. אז מילא ללכת לסרט שמההתרחשויות בו ניתן להבין מה קרה בסרט הקודם ('בלייד 2', או במידה מסוימת, אף 'הארי פוטר וחדר הסודות'), או שההתרחשויות בו אינן קשורות ישירות לסרט הקודם (למשל, סרטי 'מת לחיות'), אבל כאשר הסרט השני בטרילוגיה נפתח בדיוק באותה נקודה בה הסתיים הסרט הראשון, כאילו מדובר בסרט אחד ארוך, ואפילו לא טורח לתת לצופה איזה תקציר "Last Time on Dynasty" לרפואה – אז העניין הופך לבעיה של ממש.
או בקיצור, אם לא ראיתם את 'שר הטבעות: אחוות הטבעת' – חבל לכם על הזמן. הצפייה בו היא תנאי הכרחי למי שרוצה להבין משהו ממהלך העניינים ב'שני הצריחים'. קריאת הספר, אגב, היא לא יותר מיתרון.
אם כן, האמור בפסקה הבאה עשוי להיחשב כספוילר לסרט הראשון על ידי אנשים מסוימים.
'אחוות הטבעת' הסתיים בפיצולה של האחווה – מרי ופיפין ההוביטים נחטפו בידי אורקים, שלקחו אותם אל משכנו של יד ימינו של סאורון; אראגורן הערס, גימלי הגמד ולגולאס ההומו חשו בעקבותיהם להצילם; ואילו סם ופרודו חמקו בינות לסלעים, הלאה בדרכם למורדור, משכנו של סאורון, כשפניו של אלייז'ה ווד, שעד כה הכילו שתי הבעות אטומות בלבד, מתעוותות לכדי פרצוף דרמטי ונוראי – כאילו הוא סובל מעצירות קשה.
ובכן, 'שני הצריחים' נפתח בפירות מאמציו של ווד המסכן: הבעה אחת נוספת, חדשה לגמרי! כן, כן. פרודו יודע עתה לגלגל את עיניו, באופן שאומר "כמה שאני מסכן! אני רק הוביט קטן וחלוש". כיוון שהוא מתקרב והולך למורדור, נטל הטבעת אכן הופך אותו להוביט קטן וחלוש, אבל בל נקדים את המאוחר.
אראגורן, הגמד וההומו, אם כן, מנסים להציל את ההוביטים ידידיהם, ובמקביל מגלים כי צבאות אורקים עצומים מוקמים ומטרתם אחת: מלחמה וכיבוש הארץ התיכונה. שלושת הריינג'רים נפגשים עם המלך תיאודן – מלכה של רוהאן, ארץ הסוסים – שמוחו טושטש על ידי יד ימינו, גרימא "לשון נחש" (למקרה שמצמצתם, שני אלה – כמו רבים אחרים – הינן דמויות חדשות, שלא הופיעו בסרט הקודם). רק לאחר שבוצעה במלך פעולת "צא, דיבוק, תסא בחוץ!", יכול אראגורן הסמכותי לדבר עימו בהגיון. המלך, רענן וסמכותי מתמיד, אומר בקול בוטח כי הוא מעדיף לסגת לנקרת-הלם, מתוך הנחה שהביצורים שם יהדפו כל ניסיון תקיפה.
בינתיים, כך נראה, שני ההוביטים הקטנים הצליחו להסתדר בכוחות עצמם – הם נלקחים תחת חסותו של אנט זקן, שזה בדיוק כמו עץ, רק עתיק מאוד, יודע לדבר ואף ללכת. האנט אכן מנצל יכולת זו, יוצא לדרך והולך, והולך, והולך והול-אא-ך.
במקום אחר לגמרי, פרודו וסאם ממשיכים לנדוד בינות סלעים, בדרכם הארוכה והקשה למורדור, שם פרודו אמור לזרוק את הטבעת להר האבדון, ושלום על ישראל (ועל העולם כולו). לא רק מכשולי הדרך מטרידים את מנוחתם, כי אם גם גולום. גולום הוא יצור ביצות נכלולי שהטבעת היתה פעם ברשותו, ועתה הוא עוקב אחרי ההוביטים, במטרה להשיב לעצמו את הטבעת הנחמדת. כדרכם של רעים, גם גולום היה פעם בעל לב זהב, ובשל נסיבות כאלו או אחרות, עבר לצד האפל.
אז מה יש לנו כאן? שלושה סיפורים שונים, שעל הסרט לדלג ביניהם מדי פעם, ורק אחד מהם – המערכה ברוהאן ובנקרת הלם – מעניין. סיפורם של פרודו וסאם אפילו מעיק:
גולום, שממלא את תפקיד הקומיק-רליף של חלק זה של הסיפור, כמו גם את נישת הסיפור הטראגי, היו כל הנתונים להיות גדול, ענק, מדהים (בעיקר משום שהוא ממוחשב, מה שנתן לו יתרון על פני המשחק של דמויות אחרות בסרט). למרות שניתן היה להתפרע בעיצוב דמותו הממוחשבת, בחרו היוצרים לגרום לו להיראות כמו מנחם בגין, וזה שיבש לי את המערכות כליל, כיוון שציפיתי שבכל רגע יפצח בנאומי בחירות עבשים. אבל לא, את אלה סיפק פרודו, במונולוגים מסטיקיים, קלישאתיים ועמוסי פאתוס להקיא, ואם להוסיף חטא על פשע, He was doing “The Face”. נכון, נטל הטבעת הופך קשה מנשוא, ובשלב זה של המסע היא מעיקה על ההוביט הקטן והמסכן, אבל גם תירוץ כזה אינו מצדיק לדעתי את השימוש המוגזם שעשה ווד בהבעה החדשה, החלושה, התשושה, הכחושה, הנדושה.
לחבורתו של אראגורן דווקא היה פוטנציאל גדול, שאף התממש במרבית הזמן: הסיפור היה מעניין ומותח, למרות מספר נפילות, כשהגדולה שבהן היא בעצם לא גדולה כלל – היא גמד. כן, גם לחלק זה של הסיפור, הבמאי, פיטר ג'קסון חש שצריך להיות מי שיספק הפוגה קומית, וגימלי הגמד נבחר לתפקיד. בהתחלה זה משעשע, אבל בהמשך – מעיק. מה לעשות, מדובר פה באפוס רחב יריעה, סיפור רציני על תככים פוליטיים, מלחמת מעטים-מול-רבים, מלחמה לחיים או למוות, מלחמה שתקבע את גורל העולם החופשי, ולהביא גמד שיספר בדיחות מדי מספר דקות נראה לגמרי מנותק ולא שייך לסיפור הזה. אותה מלחמת-מעטים-מול-רבים מפורסמת, הזכירה לי במידה מסוימת את חיילי האימפריה של 'מתקפת המשובטים'. כלומר, מאסה של אנשים צווחים וצועקים, כמה מכות בשביל הדרמה, אבל להרגשתי האישית – לא שונה מהותית מכל קרב אחר שכבר ראיתי. אבל אני לא מתלוננת. אפילו נהניתי קצת.
הבעיה הכי גדולה של 'שני הצריחים' נובעת מטבעם של סרטים בכלליות, ומטבעו של 'שר הטבעות' בפרט: סרטים נוטים להיות בנויים משלושה חלקים – התחלה, אמצע וסוף. ההתחלה מספקת לנו מבט לרקע של הסרט, וכשהיא עשויה טוב, היא מגרה אותנו להמשיך לשבת בכיסאות ולהחזיק את עפעפינו פתוחים; אמצע הסרט הוא בדרך כלל החלק החלש יותר, זה ש"נופל בין הכסאות". סופים של סרטים הם גרנדיוזיים ומרשימים, ומביאים את הסרט לשיאו – כמו גם אל המנוחה ואל הנחלה.
'שר הטבעות', אני מניחה, אינו שונה במבנהו מכל סרט ממוצע כזה. אלא ש'שר הטבעות' הוא סרט אחד ארוך מאוד, שחולק (באופן שרירותי למדי) לשלושה חלקים, כך שנוצר מצב בו אמצעו של האפוס, החלק החלש יותר בסרט, הוא סרט שלם – 'שני הצריחים'.
לולא הייתי יודעת שג'קסון צילם את כל הסרטים בבת אחת, כמקשה אחת, עוד הייתי עלולה לחשוב שהפומפוזיות עלתה לו לראש, עד כי הוא אינו יכול להשתלט על הרגשת הגאווה הזו: "אני הבאתי לעולם את ההפקה המרשימה ביותר של 'שר הטבעות'! אני, ולא אחר!". הפומפוזיות הזו מתבטאת בעיקר באותן קלישאות לעוסות, ובאורכו הבלתי נתפס של הסרט, עד כי לרגע היה נדמה לי כי מרגע שנכנסתי לצפות בו, ועד שיצאתי ממנו, חלפו שנתיים מחיי. וכל זה למה? כי בשורה התחתונה, לא קורה שום דבר בחלק זה של האפוס, שלא ניתן היה לדלג עליו היישר אל הסרט השלישי, למעט קרב אחד או שניים. אבל היי, זה לא אמור להיות סתם עוד סרט קרבות. זה טולקין!
אז כן, ציפיתי ליותר, וכן, יהיו אנשים שירצו לצלוב אותי על מה שאני עומדת להגיד: למרות ההפקה המרשימה (והיא מרשימה), למרות הצילומים המדהימים (והם מדהימים), למרות הקרבות המרהיבים (והם מרהיבים), למרות שזה 'שר הטבעות' ושאין שום דבר אחר לראות בקולנוע – אולי בכל זאת אפשר לוותר על 'שני הצריחים' ולהמשיך לחכות לחלק הבא בטרילוגיה. אבל מה אני מדברת. מחרתיים אני עומדת לצפות בסרט הזה בפעם השניה…
- שר הטבעות: אחוות הטבעת
- האתר הרשמי
- אתר ישראלי
- אתר המעריצים הטוב ביותר (עדיין)
- נומינור – אתר טולקין ישראלי
- הספר – ב'מיתוס'
- הספר – ב'אמאזון'
- אורלנדו בלום
- ויגו מורטנסן
- אלייז'ה ווד
- כריסטופר לי
- מירנדה אוטו
- אנדי סרקיס בתפקיד גולום
- גולום
- היומנים הסודיים
- תקציר Book-a-Minute
אהרו''ף!
כמה שרציתי לכתוב אני ביקורת. במיוחד בגלל שאני לא מסכים בכלל.
בעוד רגע – הגרסה שלי.
הביקורת שלי
(ואודה, בהסתייגות, ששל לונג עולה עליה בכמה מובנים, בפרט בהצגת חלק מן הדמויות. אבל אני עדיין מסכים יותר עם שלי).
"שני הצריחים" הוא סרט שמתחיל ונגמר במסע, ובאותו מסע (לפחות הוא לא מתחיל בלוויה של נחש) – מסעו של ההוביט פרודו באגינס (אלייז'ה ווד) נושא טבעת פלאים, לעבר ממלכת מורדור, שבשליטת סאורון הרשע (שר האופל והאלטר-אגו של צליל החיוג לאינטרנט: לא רואים ממנו שום דבר ברור, אבל הוא מחריש אוזניים), השואף להשמיד את בני האדם. את הטבעת אפשר להשמיד רק היכן שיוצרה, באשו של הר האבדון; על כן פרודו ורעו סאמוויז ג'אמג'י (שיאן אסטין) הולכים להם אל מורדור, כדי להפיל את הטבעת באש. בסרט שעבר היתה איתם חבורה; הפעם כבר לא. שני הוביטים נשבו בידי אורקים (יצורים מכוערים ומגעילים שכמעט ואפשר להריח מהמסך), ושלושה מבני החבורה האחרים – בן האנוש אראגורן (ויגו מורטנסן), האלף לגולאס (אורלנדו סלום, הידוע בקרב הצופות בסרט כ'הו, לגולאס… *מבט מצועף*), וגימלי הגמד (ג'ון רייס-דייויס, על תקן האתנחתא הקומית), יוצאים למרדף אחריהם.
במקביל למסע שלהם, מהומה פרטית וכללית מתרגשת על הארץ התיכונה, מקום התרחשות הסיפור. ברמת הפרט, שניים מן ההוביטים שליוו את פרודו בתחילת השייח יאסין, הידוע בתור סארומן (כריסטופר לי), קוסם שסרח וחבר לסאורון, מתכנן התקפה רבתי על ממלכת רואהן, בעזרת כמות גדולה של אורקים יצירי-מעבדה (השייח' פרנקנשטיין?). כוחותיו של סאורון מתכננים לתקוף את ממלכת גונדור, הסמוכה לרוהאן. בקיצור, בני האדם הולכים לחטוף מכת מספריים אורקית בסגנון חופשי (אליך זוהיר! בהתקפה הזו עוד יושר, ידובר ויזומר…), שאמורה להשליט את סאורון על העולם. תוך הכחדת דייריו הקודמים. האלפים, או בני הלילית, צריכים להחליט מה הם עושים בנידון, ועוד מיני יצורים צצים להם חדשים לבקרים.
בשנה שעברה השתחוויתי אפיים לרגליו של פיטר ג'קסון, במאי הסרט. השנה, אני לא משתחווה – כרדע יש לי כאב פרקים. אבל זו הסיבה היחידה. הסרט, בעיני, לא רק שלא אכזב לעומת הסרט הראשון, שהיה מהמוצדקים, מהמוצדקים בסרטים שנעשו אי פעם, הוא אפילו עולה עליו בהרבה מובנים.
החלק הראשון הוקדש בחלקו הגדול להצגת הארץ התיכונה; הפעם ג'קסון, שמניח שכל מי שבא לסרט ראה כבר את 'אחוות הטבעת', מתעסק בעיקר: סיפור, עלילה, קסמים ומכות.
הארץ התיכונה (ניו זילנד עם ניתוחים קוסמטיים קלים), עדיין נראית מצויין, עיצוב העולם עדיין נפלא, המוזיקה לא ירדה מגדולתה, וליב טיילר, ישתבח שמו של היושב במרומים, עדיין לא מקבלת תפקיד משמעותי. הפעם נוספו כמה דברים חשובים: ראשית, רוב הדמויות מקבלות הרבה יותר מקום להתפתח (אפילו פרודו, הדמות העצית של הסרט שעבר, מקבל כאן הזדמנות להתפתח. ומחמיץ אותה בלי הינד-עפעף: חוץ משתי סצנות, הוא לא נתן לי הזדמנות לחשוד שהוא יודע לשחק. ובהזדמנות זו, בקשתי שלוחה ליוצרי הסרט: כיוון שחלק ניכר מהסרט הוא במילא יצירת, מחשב, אולי תוכלו להחליף אותו בגרסת הדויד במשהו קצת יותר אקטיבי? עציץ, למשל).
גימלי הגמד, למשל, הופך מדמות משנית למדי לדמות חשובה מאוד, ולאתנחתא הקומית של כל הסרט – כמעט כל פעם שהוא פותח את הפה, הקהל שופך את הפופקורן על הרצפה. ובניגוד לכמה מקרים אחרים, לא בכוונה. לגולאס (הו…), אלף יפהפה שמזכיר באופן חשוד קרוב משפחה של דראקוי מאלפוי, מקבל גם הוא הרבה זמן מסך, ועוד כמה דמויות חדשות מופיעות, ואם הייתי מונה את חציין לא היה מספיק כאן המקום.
הדמות הטובה מכל הדמויות החדשות היא דווקא ממוחשבת כולה, לא שהייתם מאמינים: גולום. גולום הנ"ל, דמות מחשבית שיש שיראו בה דמיון פיזי למנחם בגין (כן! את זה גנבתי מלונג, לפני כמה ימים), או לחילופין לסטיב בושמי, יצור שכוונותיו לא-לגמרי ברורות המשמש כמדריך-טיולים-לארץ השחורה עבור פרודו וסאם. הוא גם הדמות הכי מעניינת בכל הסרט: היוצרים לא הסתפקו בעבודת מחשב מדהימה, הם גם נתנו לו אופי, עומק, חיים והתלבטויות. אחת הסצנות, בה מתווכח האלטר-אגו של גולום עם עצמו, היא אולי הסצנה הטובה בסרט, למרות שלא קורה בה כלום – רק הבעות הפנים של גולום ודיבוריו עם עצמו עושים את הסצנה.
מעבר לפיתוח הדמויות, גם האקשן השתפר; הקרבות, שבסרט הראשון היו בעיקר דחוסים מדי, הופכים עכשיו הרבה יותר גדולים, אבל הרבה יותר מעניינים; בכל קרב, חוץ ממכות ודקירות, מתרחשות המוני התרחשויות קטנות, חשובות ופחות חשובות, שהופכים את הקרבות תאווה לעיניים ממש, וגם גימלי הגמד מתרוצץ ומספר בדיחות בחצי מהזמן. למרות שכמעט כל הדמויות בקרבות הן תוצרי מחשב, לא רואים את זה: לכל דמות כמעט יש התנהגות משלה, והמוני הדמויות המשוטטות ונלחמות לא נראות כאילו הן שכפול של דמות אחת (שלא כמו ראסל קרואו, למשל). אם לא הייתי יודע שכמעט הכל מחשב, לא הייתי מאמין.
האפקטים האחרים השתפרו גם הם. יצורים רבים ושונים מאכלסים את המסך החל מזאבי-קרב, מגה-פילים (נדמה לי שראיתי גם את בייגה שוחט), ועד אנשי עץ גדולים ורמים; כולם נראים מציאותיים להפליא, ןגם זזים בטבעיות (חוץ מאנשי העץ שנראים כמו עמודי חשמל מהלכים עם עלים, וכמובן פרודו).
והסיפור עדיין מרתק. הסרט הזה הוא חלק מאפוס, והוא אכן רחב יריעה עד מאוד (אם אתם לא אוהבים הרבה עלילות מקבילות, רחב יריעה יותר מדי), ודרמטי מאוד. חוץ ממימדיו – 176 דקות של סרט, וזה רק שליש הסאגה – יש לו גם עומק סיפורי, תוכן ועלילה ארוכה, ובעיני מרתקת וסוחפת. כמה סוחפת – מספיק כדי שלמרות שקראתי את הספרים, ולמרות שאני יודע את הסוף, עדיין, כמו בחלק הראשון, הסרט הצליח להפתיע אותי, לסחוף, ולרתק.
עדיין יש כמה פיצ'יפקעס קטנים, כגון המשחק של ראש האלפים אלרונד, הלוא הוא אייג'נט קונילמל (הוגו וייבינג), שדומה שכל פעם שהוא מופיע על המסך הסצנה הולכת ונהיית מגוחכת, או כמו חוסר משחקו של אלייז'ה קרש. אבל הפיצ'יפקעס האלו הפריעו לי עוד פחות מאשר בסרט הראשון, כלומר כמעט ולא.
חובבי טולקין קנאים עלולים לחשוב, כמו בסרט הראשון, שיש פה בגידה במורשת טולקין, כי הבמאי משנה דברים, מקצץ ומוסיף להנאתו, ואפילו (גאנדאלף לצלן), מסתמך על חיבורים אחרים של הסופר. אבל לי זה לא הפריע, בכלל.
בסך הכל, זה המשך ראוי, והרבה יותר מראוי, לאחד הסרטים הטובים ביותר שראיתי מימי. "שני הצריחים" הוא סרט נהדר, נפלא ומפעים, ואם אהבתם את החלק הראשון (ובטח אם הגבתם באקסטזה כמוני), תאהבו לא פחות את החלק הראשון. אם, לעומת זאת, השתעממתם בראשון (כופרים!), לא כדאי לכם לראות את השני (ואם אתם שונאים סצנות קרב ממושכות, תוסיפו להסתייגות). כשיצאתי מ"אחוות הטבעת", התחלתי לשיר ולהלל את ג'קסון; הפעם, הייתי רק מסוגל לומר "וואו".
עכשיו, יש רק עוד שלוש-מאות שישים וארבעה יום וחצי עד לסרט השלישי בסדרה… אני מחכה.
אבל לא בסבלנות.
ואימרו אמן.
אמן. (לדעתי צריך להוסיף אמוטיקון "אמן"
).
לונג, כל הכבוד על הביקורת ממש נהנתי (ועכשיו שאמרת את זה, גולום באמת דומה לבגין).
אבל אני לחלוטין מסכים עם טווידלדי.
אולי תשקלו לפרסם ביקורת "בעד" וביקורת "נגד" לסרט הזה? כי פשוט יש לי רושם שיש הרבה חילוקי דעות בקשר אליו.
או! המילים מהפה!
בגלל שאני כזה פוץ אני אוסיף עוד כמה מילים משלי, אבל בעיקרון, כל מילה של טווידלדי בסלע.
כמה הערות קטנות.
א. אם אחרי הסרט הראשון השאלה החמה היתה "האם הצליחו לעבד באופן נאמן את הסיפור לקולנוע?" או "מה יותר טוב, הסרט או הספר?", אזי שהיום השאלה שעל הפרק היא "האם הצליחו להדביק את ההישג של החלק הראשון?" או "מה יותר טוב, הקודם או החדש?". תשובתי המתחמקת: פשוט לא שאלה שפיטה. כי באמת, מרגע שצעדת לאולם הקולנוע, אתה מרגיש כאילו המשכת בדיוק מהנקודה בה הפסקת לפני שנה. אלה לא שני סרטים שצריך להשוות. זה אותו הסרט. ככה זה הוצג, ככה זה מרגיש. ובניגוד ללונג, אני בכלל לא שיש נפילת מתח באמצע הסרט הזה.
ב. עוד קצת באותו עניין. הרעיון לפסוח על החלק הזה בסיפור מעורר בי פלצות ומביא לי את הג'ננה. מצטער, פשוט לא קולט את הקטע. למה החלק הזה לא חשוב לעלילה? כי גם ככה נדע איך התחיל ואיך נגמר? הדבר דומה לאדם שיבצע זינוק על פני שישים שנות חיים, מגיל ינקות ועד זיקנה, כיוון שבכל אופן הוא ידע באיזה בית חולים הוא נולד ובאיזה אחוזת ראשונים הוא מת. שר הטבעות, בעיני, הוא לא רק הסיפור על הטבעת ומה נסגר איתה, אלא גם על כל המסע, כל התובנות שבדרך וכל הסיפורים הקטנים ששזורים בכל פינה בארץ התיכונה. וכשאני כותב את המשפט הזה אני מתחיל להרגיש כמו מדריך טיולים.
ג. למעשה, עצם הקונספט מוזר. האמצע של סרט הוא בדרך כלל החלק החלש? למה? מה חלש באמצע? מה הבעיה עם האמצע? האם לא נתקלת בסרטים רבים מספור שקורסים בסוף? ומה עם סרטים שמתחילים לאט? אני דוקא חובב לא קטן של האמצע.
ד. אח, גולום, גולום… גם אני נשביתי. לוקח את שאר השחקנים בסרט בענק. נזכרתי, כבדרך אגב, ברעיון שרץ אי אז בשנות השישים – סטנלי קובריק היה אמור לביים גירסה של שר הטבעות בכיכובם של כל ארבעת הביטלס, וג'ון היה אמור להיות גולום. היה יכול להיות מגניב. אבל לא מגניב כמו הגולום שיצא.
ה. אני מכור. אני רוצה עוד. עוד לפני שאני ממתין לסרט הבא, אני פשוט יודע שאני הולך לראות את הסרט הזה שוב, והפעם ברב חן ת"א, ולא בלב חדרה.
חוץ מזה, מה שטווידלדי אמר.
רגע, אבל היתה שם מפה, לא? אפילו אצבע ממש גדולה הופיעה על המסך.
תגובה
(ספוילר ל"החטא ועונשו". איך, אתם שואלים? תאמינו שגם אני כבר לא יודע)
תהיה בטוח שהדבר האחרון שמעניין אותי זה הנאמנות לספרים. מבחינתי שיעביר את הסיפור למלחמת העולם השניה, יעשה שסאורון זה היטלר, פרודו זה צ'רצ'יל, גולום זה סטאלין וסאם זה אלי ויזל.
א-ב-ל, הטענה של לונג שאפשר היה לפסוח על הסרט מוצדקת רק אם שופטים את הכל מנקודת מבט של *הכרחיות*. נכון שטכנית, מבחינה עלילתית, קרוב לוודאי שהשלישי יהיה נהיר גם בלי חובת צפייה ש"שני המגדלים". נהיר, אבל פחות טעון. הבנייה לקראת הקליימקס הרגשי תהיה בעייתית משהו, כי גם אם ברמת העלילה הסרט הזה לא הוביל אותנו לשום מקום, ברמת ההיכרות האישית הסרט הזה העמיק את הקרבה שלנו לעולם הזה. ב"החטא ועונשו", להבדיל אלף אלפי ומליוני הבדלות, יש סיפור על בחור שמחליט לרצוח זקנה, אחר כך פוגש בחורה שמעוררת בו ייסורי מצפון, מתחרט, מסגיר את עצמו למשטרה וחוזר בתשובה. הנה, ספיילרתי לכם. זה אומר שאפשר לפסוח עכשיו על הספר? ברמה העלילתית, כנראה שכן. ברמה של בגרות בספרות, אולי תצטרכו לקרוא איזה תקציר קצת יותר מדויק ומקצועי. ברמה של יצירת אומנות, לא חשפתי בפניכם כלום. כי יצירה היא לא רק הסיפור שלה, היא גם המרקם שלה, הקצב שלה, הבחירות שהיוצרים שלה בחרו לאורך הדרך. אחרת זאת לא אומנות, זה בוק ריפורט.
יותר מזה: היה ובאמת לא עד כדי כך חשובה הצפייה ב"שני המגדלים" כתנאי להנאה מהסרט השלישי. אוקיי, אז לא חייבים לראות את השני כדי להנות מהשלישי. והרי לא חייבים גם לראות את השלישי כדי להנות מהסרט הבא של האחים כהן. ולא חייבים להנות מהסרט הבא של האחים כהן כדי להנות מגלידה. מצד שני, אני ממליץ בחום על כל אחד ואחד מהם (על הגלידה קצת פחות, בטח במזג אויר כזה), לא בתור ההקדמה להנאה הבאה בחיים, אלא בתור ההנאה הנוכחית. "שני המגדלים" הוא סרט מלהיב, מגניב, שמח ומבדח, אז למי איכפת מהעובדה שלא *חייבים* לראות אותו? את הקודם היינו חייבים לראות? מישהו הולך לקולנוע כי חייבים?
בקשר לנקודה האחרונה,
אני מסכים איתך, כמו שכבר כתבתי למעלה. סרט מגניב בפני עצמו, אין שום סיבה לוותר עליו.
בעניין הכרחיות החלק השני בתסריט – לא ממש. חלק מהחכמה בכתיבת תסריט טוב היא ליצור הזדהות, היכרות ועומק רגשי תוך זמן קצר יחסית (בכל זאת, רוב הסרטים נגמרים תוך שעתיים). תסריטאי שיכול לפתח יופי של עומק רגשי, אבל זה לוקח לו שלוש שעות נוספות של סרט – לא צריך לעבוד בקולנוע.
האימפקט של הסרט השלישי יהיה חזק יותר ככל שנכיר את הדמויות טוב יותר ולמשך זמן רב יותר, זה נכון. אבל ההרפתקאות הנוספות האלה צריכות להיות קשורות לסיפור הראשי – לא שלושה סיפורים לא קשורים זה לזה, שהראשי שבהם לגמרי לא מחובר לסרט הראשון.
(דיסקליימר, למניעת אי הבנות ולינצ'ים: כל האמור לעיל הוא עדיין מתוך התייחסות תאורטית ל'שר הטבעות' כתסריט בלבד, כאילו הוא לא היה מבוסס על ספר).
אפילו אם לא היה מבוסס
על אפוס הפנטזיה המודרני הגדול מכולם, היה מהווה שר הטבעות חלק ממסורת של תבנית סיפור מסע בפנטזיה. התבנית הזאת, בניגוד למה שכמה אנשים חושבים, היא אפילו לא משהו שטולקין התחיל. היא קיימת בהרבה מהמקורות שלו ובעוד כל מיני מיתולוגיות (המיתוס של גלגמש, למשל). בתבנית הזאת אנחנו עוברים עם הגיבורים הרבה הרפתקאות משנה לאורך הדרך לפני שאנחנו מגיעים לפואנטה, הרפתקאות שלא צריכות להיות קשורות לנושא המסע המרכזי אלא באופן אחד: שהן מציגות תמונה רחבה יותר של העולם הדמיוני שבו העלילה מתרחשת והגיבורים פועלים. על פי הסכימה הזאת, "שני המגדלים" בנוי לתפארת והוא מאוד הכרחי. הקרב שמתרחש בחלק השני משרת את הצורך להראות את גודל הקונפליקט שעל הפרק. נכון שזה לא לגמרי תואם את החוקיות של יצירה הוליוודית, אבל גם תשע שעות לא תואם את החוקיות של יצירה הוליוודית (אלא אם אתה קלוד לנצמן), ולכן אולי ככה צריך להתייחס לשר הטבעות.
קלוד לנצמן
לא הפיק יצירה הוליוודית אחת בחיים שלו.
אתה רואה?
מקוממת אותי העובדה
שלמעשה ג'קסון *מכריח* את הצופים ללכת לסרט: "אהבתם את 'שרה"ט' (הספר)? יפה. עכשיו תעשו כל מה שאני אגיד לכם, ותראו את כל הסרטים בלי להפעיל שיקול דעת".
אני מצטערת. אני לא אוהבת שאומרים לי איזה סרטים אני חייבת לראות, ואיזה לא. ולהגיד שחייבים לראות סרט כלשהו כי הוא חלק בלתי נפרד מטרילוגיה, זה אמנם טיעון טוב מבחינת נקודת המבט של הטרילוגיה, אבל לא פיירי כלפי הצופה. מין הרגשה של "היית פראייר וראית את הסרט הראשון? עכשיו אתה חייב לראות גם את הבאים בסדרה. את כולם".
בוא ניקח לשם ההשוואה את מצבן של חברות ההפצה בארץ: ברור לכולם שחלק מהסרטים שמגיעים לארץ הם כשלונות כלכליים שאין הצדקה להבאתם. אבל הם מגיעים בכל זאת. למה? כי חברות ההפצה בארה"ב "דוחפות" אותם למפיצים בארץ – עסקת חבילה שבה אם קונים סרט אחד מבוקש, מקבלים (בסכום מוזל משמעותית, או כי אי אפשר לקנות אחד בלעדי השני) סרט או שניים אחרים, טובים פחות. עכשיו, תאר לעצמך שהמפיצים היו מעבירים אליך את האחריות על עסקת החבילה הזו, וברגע שהיית קונה כרטיס לאותו סרט מבוקש, המפיצים היו *מכריחים* אותך לקנות כרטיסים גם לאותם שני סרטים גרועים ולצפות בהם בקולנוע – לא היית מתקומם?
כן אבל יש נסיבות מקלות
בערך שנה לפני צאת הסרט הראשון כבר ידעו שהסרט מחולק לשלושה חלקים ושהם צולמו יחד וגם שהם יצאו כל שנה עד 2003.
עם כל האינפורמציה הזאת כל צופה יכול להחליט אם ללכת לסרט הראשון תוך ידיעה ברורה שהוא יצטרך לראות את שני החלקים הבאים, או לא ללכת לאף סרט ולהשכיר אותם אח"כ מספריית הוידאו.
גיבוב שטויות. לונג ג'ון, אין לי מושג מה נפל לך על הראש.
ג'קסון לא מכריח אף אחד לראות שום דבר. הוא לא מכריח את קוראי הספר לראות את הסרטים, ולא מכריח אותך לראות את הסרט השני אם ראית את הסרט ראשון.
ג'קסון יצר טרילוגיה, ו*המליץ* לרואי הסרט השני לראות את הסרט הראשון לפני. זה הכל.
לא על זה דיברתי,
אלא על הזעזוע של גונקל מהאפשרות, ולו התיאורטית, לדלג על החלק השני של הטרילוגיה ולצפות בראשון ובשלישי בלבד.
נו,
ואותי מקוממת העובדה שדן סימונס ממש מכריח אותנו, הקוראים התמימים, לקרוא את נפילת היפריון ואנדימיון.
נו,
סימונס מילא. מה עם ג'יי קיי רולינג, או רחמנא ליצלן, רוברט ג'ורדן?
אז קבלי את התנצלותי
מי שיבחר שלא לפקוד את אולם הקולנוע לטובת החלק השני בטרילוגיה, רשאי לעשות זאת מבחינתי. אין בי כל רגשות טינה כלפיו. אני מקבל את בחירתו, ומכיר בזכותו לבצע בחירה שכזו במדינה דמוקרטית.
(אבל הוא פראייר)
ההשוואה הזאת נראית לך אותו דבר???
תחשבי שאת הולכת לסופר, וקונה תפוח, והתפוח טעים לך, אז הירקן אומר: "היית פראיירית וקנית תפוח ירוק? זהו, אכלת אותה. עכשיו את חייבת לקנות גם את הצהוב ואחריו את האדום". או יותר גרוע, שבשביל לקנות את התפוח הירוק, תהיי כבר חייבת לקנות מראש את שלושתם…
מה?! מה הנקודה פה בדיוק? מתי פיטר ג'קסון אמר את זה? מי מכריח אותך לראות את כל הסרטים בסדרה אם קראת את הספרים? מי הכריח אותך לקרוא את הספרים? ואיך כל זה מתקשר לסוגיות הפצה היפותטיות? מי בדיוק מכריח אותך לקנות כרטיס ל"שיבה להודו" אם את רוצה לראות את שר"ה?
אם הייתה כאן איזושהי פואנטה ממשית, היא הצליחה לחמוק ממני. וניסיתי, באמת.
אבל לג'קסון יש נסיבות מקלות
האיש, אחרי הכל, קנה את הזכויות על ספר ידוע, הכריז שהוא נצמד לאותו ספר (במידת האפשר) וזה אומר – לסיים כל סרט בנקודה שבה הוא מסתיים. הוא היה יכול, כמובן, לצלם את כל "שר הטבעות" מתחילתו ועד סופו, סרט של 9 שעות, אך מבלי לדבר בשם אף אחד אחר אני מצהיר ש-*אני* לא הייתי הולך לראות את הסרט הזה, טוב ככל שיהיה.
והצופים שבאים לראות את הסרטים האלה מודעים לחלוטין לעניין. בניגוד לסדרות אחרות כמו "מלחמת הכוכבים" שלא נוצרו מראש כטרילוגיה*, כאן הצופים מודעים לחלוטין לתוכנית של הבמאי לגבי איך הוא מתכוון להפיק את הסרטים. הם לא אוהבים את זה? הם לא חייבים לבוא. ואם הם לא אהבו את הסרט הראשון, הם גם לא חייבים לבוא לשני (ניסיתי את זה עם סרטי הארי פוטר, וזה עובד יופי).
בקיצור – אין כאן שום אלמנט של הכרחה, אילוץ, או סחיטה באיומים. קצת פרופורציות?
* ולכל הנודניקים: לא, "מלחמת הכוכבים" לא נוצר במקור כטרילוגיה, לא ראשונה, לא שניה ובטח לא אמצעית. לפרטים נוספים:
כתבה מספר 728
לונג ג'ון יקרה
אף אחד לא מכריח אותך שום דבר. תעשי לכולנו טובה ותישארי בבית. אני בטוחה שפיטר ג'קסון לא יבכה על זה.
שר הטבעות זה: או שאת מכורה וכל דבר שמזכיר קצת את הצמות של לגולאס עושה לך צמרמורת בכל הגוף… או שאת לא מתחברת להתלהבות הזו בכלל ואז מה את עושה פה, לכי לסרט של שוורצנגר, או להבדיל אלף אלפי הבדלות, אלמודובר. שר הטבעות זה ז'אנר שבא להעביר אוירה, מקום,תקופה, פנטזיה. אם הדברים האלה לא עושים לך כלום, אל תלכי לסרט פנטזיה.
ליז יקרה (ודומיה, ודומותיה)
בתגובתך המתלהמת הבהרת שאין לך יכולת הבנת הנקרא, שאת מסונוורת מאהבתך לסרטי שר-הטבעות או מצמותיו של לגולאס כל-כך, שאת לא מסוגלת להתמקד בנקודה שלונג ג'ון ניסתה להעביר, והגרוע מכל – שאין לך כבוד לדעות של אחרים ומבחינתך מה שאת אוהבת שולת!!1 ומי שלא אוהב את מה שאת אוהבת הוא כנראה לא מבין מהחיים שלו.
לא הבנת שום דבר שלונג ג'ון אמרה, אבל מיהרת לקפוץ למסקנה שהיא לא אהבה, לא התחברה, לא הבינה את שר"ה ומכאן כמובן עשית זינוק נוסף למסקנה ההגיונית שהיא לא אוהבת, בהכרח, פנטסיה.
יקירתי, זה בולשיט.
ניוז פלאש: שר הטבעות זה *לא* או שאת מכורה או שלא. שר"ה הוא בדיוק כמו כל פאנדום אחר בעולם. יש כאלה שהם בתוכו, ויש כאלה שלא, ויש כאלה ש*באמצע*.
אפשר לאהוב את הסרט ולא את הספר, אפשר את הספר אך לסלוד מהסרט, אפשר אפילו (תכיני את עצמך, ליז) לא להתלהב כלל ממראהו של לגולאס. אפשר גם וגם. אפשר בכלל לא. ואפשר לאהוב פנטסיה על שלל סוגיה וז'אנריה ויצירותיה, ובכל זאת ולמרות הכל, לא להתחבר ל"שר"ה".
או ל"באפי", או ל"הארי פוטר", או ל"רומח הדרקון", או ל"נסיכה מונונוקי", או לווטאבר. אפשר.
טעות!
תראי, אם רוצים לדעת מה ההמשך מבלי לקרוא את הספרים, אז שילכו לסרט! ג'קסון לא מחייב שום דבר. את רוצה לראות? תראי. את לא רוצה לראות? אל תראי. אין שום דבר מחייב שם.
למה לפסוח
מי שקרא גם את הספר השלישי יודע בדיוק איזו חשיבות יש לרוהאן ולאנשיה… חוץ מזה איך היו מראים לנו את הניצחון על סארומן בלי הסרט הזה? הוא היה פשוט נעלם???
מי צריך את סארומאן?
אפשר היה לוותר עליו לגמרי. Big Bad אחד זה מספיק, וזה גם היה חוסך את הצחקוקים למראה השיח' יאסין.
כנ"ל לגבי רוהאן ואנשיה. כן, אני יודע ש*בספר* הם חשובים, אבל לא על זה אנחנו מדברים.
אתם מזכירים לי קטע מרחוב סומסום
שאריק הולך לשלוח מברק לסבתא שלו והבחור בדואר מתחיל לקצץ אותו – למה צריך לרשום שם? היא לא יודעת מי שולך לה מברקים? למה לשאול מה שלומה? מה היא לא יודעת שאתה מתעניין בשלומה?? וכ"ו עד שבסוף הוא שולח נקודה בלבד..
מוסר השכל – תהנו מהדרך – ומבחינתי חבל שהסרט לא יותר ארוך (מחכה לגרסא המורחבת)
זה לא היה רח' סומסום
זה היה קטע מהסדרה (המשעשעת עד מאוד לטעמי) "שניים אוחזין".
למי שלא זוכר (או לא יודע) מדובר בסדרה ישנה של הטלוויזיה החינוכית ששימשה ללימודי יהדות.
בכל תוכנית היו מציגים סוגיות ודנים עליהן באמצעות משחק תפקידים מאוד משעשע. אחת התוכניות הטובות של החינוכית.
זה כן היה רח' סומסום!
2 אוחזין? אני זוכר ספציפית את אריק
אולי היה קרוס-אובר?
לאן הגענו לאן...
בטח שזה היה 2 אוחזין.
זה היה בפרק שהאחיינים שלא אחד מהם הגיעו ועשו לו ממש המון בלאגן אז הוא רצה לשלוח מכתב לאבא שלהם.
אחרי קיצורים וקיצוצים של מילים לא חיוניות הם נשארו עם "שלום".
זה היה גם וגם.
וגם ב"בלי סודות", כמדומני,
וגם במערכון של קישון הזכור לטוב,
ונראה שזה איזשהו מוטיב חוזר בתרבות הישראלית.
למישהו יש כוח לחשוב למה?
אי אפשר לפסוח
קודם כל (ואני ממש לא רוצה להתקטנן כאן) אבל רוהאן כן מוזכרת בסרט הראשון אם כי רק בשם. זה נכון שאף אחד לא היה סולח לפיטר ג'קסון על הורדת ספר שלם בסדרה ובצדק, אבל מעבר לכך שהרווחנו סרט מגניב ביותר, אני חושבת שאם הוא היה מוסר לחלוטין בהחלט היינו מרגישים שמשהו חסר כהגדרתך. קודם כל, אני רוצה להבהיר שקראתי את הספרים ואני מאוד אוהבת אותם אבל לא הפריע לי שפיטר ג'קסון ייקח חופש אומנותי כל עוד ישמור על אירועים מרכזיים ורוח הסיפור. אבל להוריד חלק שלם לגמרי?! החלק הזה של הסיפור לוקח את הדמויות הלאה, נותן להן עומק, גורם לנו להבין על שום מה ולמה כל הבלגן. נכון שמרי ופיפין יושבים על עץ כל הסרט, אבל זה גורם לנו להתוודע אליהם קצת יותר ואל טריבירד שהוא דמות מגניבה לחלוטין…כמו כן, הכרת ממלכת רוהאן בסרט הזה חיונית להבנת החלק השלישי, והרי לא כולם קראו את הספר. מה היה עושה אדם שהיה מגיע ל"שובו של המלך" ונתקל שם לראשונה בממלכת רוהאן? אני מניחה שהביקורת כאן יום למחרת לא הייתה אוהדת במיוחד.
שלוש העלילות שמתרחשות כאן במקביל חיוניות, לדעתי להבנת הסיפור, אחרת בסרט הבא (אם לא היה החלק הזה) היינו מקבלים משהו תלוש ובלתי מובן, וחבל.
גם אם עוזבים את הנאמנות לספרים בצד, עדיין אי אפשר להתעלם מהיותם קיימים.
אני חושבת שכמו שטולקין לא כתב את "שני המגדלים" סתם בשביל הקטע, כך גם לא צולם הסרט סתם בשביל שנוכל לקרוא לו סרט טוב אבל מיותר.
ההתרשמות שלי מהסרט:
• גולום (לי הוא ממש הזכיר את סטיב בושמי) והאנטים היו עשויים טוב גם מבחינה גראפית וגם מבחינת הדמות. הם סיפקו כמה מהרגעים הקומיים המוצלחים יותר של הסרט. ההתלבטות של גולום היא אכן קטע המשחק הטוב ביותר בסרט. חבל רק שכמו במתקפת המשובטים, השחקן הטוב ביותר הוכנס ב-CGI.
• סצנות הקרב, בעיקר האחרונה והארוכה, היו מרשימות ומציאותיות באופן בלתי נתפס. לא פעם הצליחו הצבאות האדירים לסחוט "וואו" ממני ומחבר מלווי. למרות שהם נעשו בעיקר במחשב, הם נראו כל-כך אמיתיים. המסר: מלחמה היא גהנום, אבל לפחות היא מצטלמת טוב.
• הדמויות החדשות בהחלט הוסיפו נופח לסיפור. הן אפשרו הבנה יותר טובה של הפוליטיקה המסובכת עד פרדוקסלית של האיזור, מה שלא נעשה בסרט הראשון.
• העיגול המשמעותי שנעשה לדמות של גימלי הוסיף חן לסרט. מי שבאחוות הטבעת לא הבנתי מה הוא עושה מלבד יצוג המיעוט המוגבל עמודית, הפך לסייד-שואו קומי מוצלח. לקראת הסוף מגיעים למצב שברגע שרואים את גימלי, יודעים שעומדת לבוא בדיחה. זה יכול להציק כי זה פוגע ברצינות של הסיפור, אבל לי זה לא הפריע.
• למרות שזה נראה קצת מוזר בהתחלה, השימוש בכתוביות תרגום שמתאימות לתרגום המקורי של הספר מאוד תרם לאווירה. מתי בפעם האחרונה ראיתי ביטויים כמו ת"ק פרסות ויען כי בסרט? לא זוכר.
• בכל זאת, כמה חסרונות. המשחק של אלייז'ה ווד היה מביך ולא מוצלח. חלק מהאפקטים, כמו האוליפאנטים, היו אמנם מרשימים, אבל התבלטו מדי על הרקע המצולם. הנאומים של סאם ופרודו היו די מיותרים ונראו כאילו הוכנסו רק כדי למרוח את הסרט עד גבול השלוש שעות.
והכי חשוב, מי שלא ראה את אחוות הטבעת, ילך לאיבוד בשני הצריחים בתוך ארבע דקות אם יש לו מזל. עודף הדמויות וחוסר התקציר בתחילת הסרט זורקים את הצופה חסר הידע המוקדם לבור חסר תחתית.
בסך-הכל, אני נהנתי.
זה *לא* פוגע ברצינות של הסיפור
מכיוון שאף אחד אחר לא מתבדח. יש בדיוק דמות אחת בסרט שמתבדחת. זה איפיון דמות (איפיון די הכרחי, מכיוון שגימלי היה חסר משמעות בסרט הראשון ודי מיותר אפילו בספרים, וג'ון ריס-דיוויס הוא באמת שחקן טוב מכדי לבזבז אותו על זה).
טוב, אמרתי ש*לי* זה לא הפריע
מה שכן, אני לא יכול לראות את ג'ון ריס-דיוויס בלי שיקפוץ לי לראש הציטוט:
להמליך את טווידלדי
הביקורת אומנם נכתבה יפה (כרגיל ללונג), אך הגישה הייתה כה צורמת בשבילי עד שלא יכולתי לקרוא אותה ודילגתי לסיכום המוזר. למה לראות שוב אם את ממליצה לא לראות? גולום, גולום…
טווידלדי לאומת זאת ביטאה בדיוק את תחושותיי. הסרט היה הנאה צרופה. ללא ספק יצדיק את המקום הראשון שהוא צועד לקראתו בימד"ב (יש לו כבר 9.5). מומלץ ביותר לכל מי שראה את הראשון, אלא אם ממש סבל בו.
-האשף הדגול
למה לראות שוב? לחץ חברתי.
כלומר, לא בדיוק. בפעם הראשונה ראיתי את הסרט בקולנוע רב חן בת"א. זה קולנוע שהורס לי סרטים (בונד האחרון ו'המשובטים' הם הדוגמאות הראשונות שאני יכולה לחשוב עליהן), וממילא, עוד הרבה לפני כן כבר תכננתי ללכת לצפות בסרט עם עוד הרבה חברים, בסינמה סיטי. אז נכון שכבר ראיתי את הסרט, אבל לא רציתי להבריז לכל שאר החבר'ה (מה גם שאחותי היתה אמורה לבוא גם היא, בגללי, ולא רציתי לאכזב אותה), ובכל מקרה 'סינמה סיטי' הוא קולנוע טוב הרבה יותר. לא מתחרטת שהלכתי פעם שניה. אפילו אהבתי קצת יותר (בעיקר בזכות הסאונד מרעיד הרצפה של הס"ס), ואף הצלחתי להתמקד ברגע המדויק שבו כל הסרט נהרס לי.
הקטע שהכל נהרס לך
הוא?
מתי סאם נואם?
ראיתי את שני הצריחים לפחות 10 פעמים. לא זכור לי שום נאום שלו…
אני מניחה שהכוונה
לנאום שרעיונותיו המרכזיים הם שיש טוב בעולם וחייבים להילחם עבורו, ולכן אנחנו חייבים להמשיך הלאה למרות שקשה לנו וכו' וכו'; זה כשהם נמצאים עם פאראמיר באוסגיליאת' ופרודו עובר עוד אחד ממשברי ה"אני לא יכול יותר" שלו.
אני מניחה שהכוונה
הנאום לא היה כזה גרוע…
אוי נכון!
הנאום אכן היה נוטף שמאלצ מכל כיוון (נו ,הסרט הרי יצא בכריסמס-תקופת השמאלצ העולמית..)אבל עדיין , סאם הוא הדמות הכי חשובה בסרטים, לדעתי. ולכן על המעידה הטנטנה הזאת אפשר לסלוח.
סרט מ-ו-פ-ל-א
מסכימה כמעט עם כל מילה! אני חושבת שזה הסרט היחיד שחלקו השני התעלה על הראשון, שגם כדי לתאר אותו אין לי מספיק מלים… שלוש השעות של הסרט עברו בלי שהרגשתי, ואני על קוצים עד הסרט הבא! רק קשה לי קצת עם הביקורת על הוגו- לא משנה מה, אי אפשר לומר דברים רעים על שחקן שמשחק במקביל בשתי הטרילוגיות החשובות ביותר כרגע… חוץ מזה, גם בשר הטבעות התייחסתי אליו כאל אייג'נט סמית' (דמות שהוא משחק באופן נהדר), וזה הוסיף פן משעשע לסרט- שווה לנסות. בכל מקרה, תראו את הסרט! אי אפשר להחמיץ…
אבל לא משנה במה עוד הוא ישחק בשבילי הוא תמיד יהיה
איג'נט פרסילה אלרונד סמית' .
בקיצור קצרצר
הסרט פחות טוב מהראשון, אבל טוב בפני עצמו, ומתחלק (כמו כל דבר) לשלוש: התחלה מעניינת (בעיקר בכל מה שקשור לגולום), סוף מרשים (And we're banned from Helm's deep, everyone…), ואמצע ששזור כולו בקטעים מתים ובליב טיילר (בקורלציה לא רעה). מומלץ להגיע להתחלה, ללכת לשתות משהו באמצע, ולחזור כשמופיע האנט הראשון.
אפרופו ליב טיילר,
בסרט היא מופיעה ממש לכמה שניות – מספיק כדי שניתן יהיה להדביק את הפנים שלה על כל פוסטר רענן. אבל תפקידה שואף לאפס, ומסתכם (כמו גם זה של קייט בלאנשט) בעיקר ב"אני אולי אופיע בסרט הבא, אז תקעו כמה סצינות שלי עכשיו, כדי שלא תשכחו מי אני". בהה.
כי היא נראית טוב?
כי היא אמינה בתור א/עלפית?
כי היא, בסופו של דבר, יודעת לשחק? (צריך קצת ללחוץ עליה, אבל בסוף היא משחקת טוב)
אבל היא לא נראית טוב.
למעשה – אותי אישית היא פשוט דוחה. היא לא אמינה בגרוש, ובאשר למשחק שלה… אין מלים בפי.
טעם וריח.
והטעם רע.
אני אמנם אתאיסט
אבל אני מודה מדי יום על כך שליב טיילר לא נבראה בצלם אביה.
מה? היא מקסימה!
יפהפיה אמיתית! כן ירבו.
הופתעתי לראות שהאלף הוא שסוחט אנחות מהבנות, לדעתי ארגורן הרבה יותר שווה.
אוי כמה שהביקורת שלי נשמעת שטחית. אך חשובה.
אבל היא לא נראית טוב.
האמינות שלה לא לחלוטין סגורה, אבל על היופי שלה אני לא מבינה איך אפשר לערער.
אני חושבת שאם יש פירמידה של יופי אנושי, היא נמצאת בקודקוד העליון. היא פשוט מלאך שנפל מהשמיים או משהו (אני מתכחשת לאבא שלה).
כי זה גורם לי
להתבלבל בינה לבין ליז פרייזר( ואחרי הכנסתה לפסקול הסרט, אוי ווי זמיר) ולהיראות מגוחכת, כמובן.
אבל, אבל, אבל...
אאל"ט האנט הראשון מופיע לפני ליב טיילר.
כמובן, התבלבלתי.
לחזור כשמופיע האנט ה*שני*.
שרה בארץ הדגים
אל שני הצריחים הלכתי בראש כנופיה מאורגנת וגדולה, אשר כבשה את שלושת השורות האחרונות של האולם.
ידעתי שצפויה לי חוויה, כאשר כבר בכניסה לקומפלקס, חלפו על פני רד ולונג בדרכם החוצה, עם חיוך רחב על פניהם, אשר בדיעבד גיליתי את אופיו הזדוני.
לאחר שנכנסתי לאולם גיליתי להפתעתי הרבה שאני יושב בדיוק, אבל בדיוק, מאחורי שלמקו. טוב, לא בדיוק, אחותי ישבה מאחוריו ואני כיסא אחד ימינה. חשבתי שהנה אצא מבוטח, מכיוון שאם הסרט לא יהיה טוב, אזכה לקריאות ביניים משעשעות. מיותר לציין שלא שמעתי ולו מילה אחת מכיוונו, כך שעדיין אני לא יודע האם קריאות הביניים ששיעשעו בשלוש לפנות בוקר משעשעות גם בשעה שפויה יותר.
באשר לסרט, היה מצויין. אפילו חוסר משחקו של מר עץ, והסצינה המיותרת לחלוטין של אייג'נט סמית ובתו לא הרסו את החוויה. דמותו של גולום היתה מלאכת מחשבת, ושיחות מיסטר פיקס שלו יחרטו בדכרוני לעד. גם האנטים צוירו בצורה משכנעת ביותר. סצינות הקרב היו מרשימות ביותר, כמו גם שיחזור מהלכי ההוביטים בקרב האורקים.
בקיצור, יש לי עוד אחות, וגם היא לא יכולה לראות את הסרט לבד. תירוץ מצויין לראות אותו שוב מחרתיים (לא שאני באמת צריך תירוץ).
נ.ב.
בשנה שעברה ישבתי בהקרנת הבכורה מאחורי מישהו מחופש לאלף. האם לשבת מאחורי שלמקו זה שיפור או הדרדרות?
שיחות מר פיקס !!
עכשיו אני יודעת מה זה הזכיר לי.
תודה זה שיגע אותי מאז יום שישי בערב
ואה כן הסרט היה מדהים.
אתה יכול להאשים אותי -
מרכזן של שתי השורות לפניך נתפסו על ידי האנשים שניצלו אותי כדי לקנות להם כרטיסים. והם עוד קוראים לעצמם החברים שלי :)
שלמקו קיבל כרטיס רק אחרי שנשבע חגיגית שהוא לא יוציא מילה במשך כל הסרט, והבהרה חד משמעית שאם הוא יוציא מילה בכל זאת, הוא לא יוכל להוציא מילים אחר כך. בכלל. אף פעם.
ואם תפסתם את שלושת השורות שמאחורינו, למה לא הצטרפתם למחיאות הכפיים שלנו בסוף?
אנשים רעים.
יש מישהו שלא יודע את זה?
אני מוריד את הכובע בפני יכולת ההתעלמות שלו מהעובדה שבערך בכל פעם שמוזכר שרה 2, הצריחים, הוא גם מופיע.
ובאופן יותר פרטני: האמת, גם כשהוא כבר מופיע, הוא לא עושה הרבה.
יש מישהו שלא יודע את זה?
תתפלא.
אחותי למשל הצליחה להתעלם (כך נראה לי לפחות), מבחירה כמובן.
חוץ מזה, חוסר ההתחשבות של המפיצים והמפרסמים באלה שלא קראו את הספרים ולא ידעו ש
גאנדאלף לא מת סוף 
לא אומר שצריך להוסיף על זה.
יש מישהו שלא יודע את זה?
אכן סנל"ל.
לא הבנתי מאיפה העויינות הכללית שבביקורת. לפעמים זה נראה כאילו מבקרים מתגודדים בקבוצות ומחכים לראות לאיזה כיוון הרוח תנטה רק כדי לתקוף באופן אחיד… אראגורן ערס? לגולאס הומו? הכצעקתה? זה נשמע כמו התחלה של בדיחה. ערס, גמד והומו נכנסים לבאר. הגישה הזאת עושה את הביקורת לקצת פחות נעימה לקריאה, לי לפחות.
משהו לא ברור בניסוח הפסקה השנייה: הצפייה ב"אחוות הטבעת" מספיילרת את הסרט הראשון? באמת? חשבתי ש"אחוות הטבעת" *הוא* הסרט הראשון… זה לא ברור מאליו?
בקשר לגולום, עוד לא ראיתי את הסרט, אבל את קצת עושה לו עוול. הדמות שלו הרבה יותר מורכבת מסתם נבל שהיה פעם בעל לב זהב ועבר מסיבות אלו או אחרות לצד האפל (שזה תיאור די שטוח של המון נבלים קולנועיים). גולום הוא ג'אנקי אמיתי, נבל וקורבן בגוף אחד, הדמות שלו עגולה ומוסברת היטב (אני לא ממעריציו האינסופיים של סבא ג'יי.אר. אבל אני מאוד מעריך את הדמות הזאת), ולפי השמועות הוא גם אחד מההיילייטס של הסרט. מנחם בגין? היית חייבת? scary visual place.
אני חושב שהאכזבה שלך (ושל יותר מדי אנשים שכותבים ביקורות באתרי אינטרנט שאני נוהג לבקר בהם) נבעה מן הסתם מהעובדה שלא הכנת את עצמך לזה ש"שני" לא מבוסס על משהו שיכול להחזיק סרט באורך מלא (שלא לדבר על אורך מלא פלוס). הסרט הראשון התעסק באקספוזיציה, מה שלא מנע ממנו מלהיות מעולה בניגוד לפוטר הראשון (שלא היה רע, אבל לקראת סופו הרגשתי שהופ הופ טרללה, גדלתי בשנה) אבל ב"שני המגדלים" אני מניח שאין צורך בזה כבר, כמו בהארי פוטר 2, וקופצים ישר לסיפור. זה יכול ליצור תחושה דחוסה, אבל זה לא רק הסרט. גם הספר הוא לטעמי החלש בין השלושה, כי רובו ככולו מסעות וקרבות.
בכל מקרה, אני מנמיך ציפיות בצורה דרסטית (כאילו שיש לי ברירה לאור העליהום הנוכחי על הסרט) ומקווה בכל זאת להינות. תגובה יותר קונקרטית תינתן אחרי שאני אראה את הסרט, אולי הערב. אגב, כולם בוחרים להשתמש בשם התואר "עצי" בנוגע לאיכות המשחק של אלייז'ה. למה ציפיתם ממישהו עם כזה שם משפחה, טגידו? ;-)
והשאלה הנשאלת
האם ווד יותר עצי מזקן-עץ?
אגב, אני מסכים עם כל מילה.
לונג, מאיפה באה הגישה השלילית הזאת? שכחת שבאנו כדי להנות?
יקרה מתישהו שתהיה ביקורת
שאינה חיובית, ואף אחד לא יקפוץ ויגיד "עליהום"? או שזה חזון אחרית הימים לצפות שאנשים ישלימו עם זה שיש גם ביקורות שליליות?
לדעתי הביקורת של לונג מאוד צודקת ומאוזנת. אני הייתי אומרת כמה דברים קשים יותר. למרות המגניבות הרבה בסצינות מסוימות, ולמרות שיושבים בסרט שלוש שעות בלי לפהק (וזה כבר אומר משהו טוב) – זה סרט מאוד בעייתי. יש לו המון בעיות קצב (לפעמים מהיר מדי, לפעמים איטי מדי), והוא מאוד מבלבל: קורים המון דברים שכאילו תלויים באוויר וקשה לזכור מהם ומה המשמעות שלהם.
וזה מלבד חוסר ההתחלה וחוסר הסוף. ומי אומר שאסור לדרוש את זה מהסרט? ג'קסון שינה כל מיני דברים אחרים בעלילה – הוא היה יכול גם להוסיף סצינות מבססות בהתחלה וסצינות סוגרות בסוף, לא?
בנוסף, יש מעט מאוד עבודה על הרקע, על האווירה הכוללת של עולם בסכנה, ובכלל – על יצירת התחושה שקיים שם עולם שלם. הרי ה"בריאה" הזאת של עולם שהופך לאמיתי בדמיון של הקורא, זה מה שתמיד מוזכר כשוס הגדול ביותר של הספר. אז נראה שהבמאי החליט שזה כבר יבוא בילט-אין מהספר, ואין צורך לעבוד כדי לעשות את זה גם בסרט. אז הוא שם סצינות שמתרחשות במקומות שונים לחלוטין והרבה קאטים ביניהן וסומך על זה שקראנו את הספר ונדע לחבר את הכל ביחד בעצמנו.
בקיצור, לא סרט טוב. שווה צפיה למי שאהב את הספר, ומהנה מאוד בחלקים מסוימים. אבל לא סרט טוב. יש בו יותר מדי דברים שקורים, ופחות מדי סרט.
יקרה מתישהו שתהיה ביקורת
עוד לא ראיתי את הסרט, אז אני יכול רק להגיב על הנקודות הכלליות יותר שהעלית.
אני חושב שלא הבנת את פירוש המונח "עליהום", שמשמעותו התקפה קבוצתית. אם תבדקי את הביקורות באתר האגודה למד"בפ, בלי פאניקה, ביקורתה של נועה מנהיים בוואי-נט, וכמובן עין הדג, ואולי תביני למה הביטוי "עליהום". אין לי בעיה עם ביקורות שליליות, כל עוד הן מנומקות היטב. בעיניי הטיעונים לא היו עד כדי כך מספקים, שלא לדבר על הנימה האיכסית שממש ביאסה אותי אישית, אבל זה רק אני. נראה מה אני אגיד אחרי שאני אראה את הסרט.
ולא, את ממש לא יכולה לצפות מפיטר ג'קסון להמציא פתיחה וסיום למה שאמור להוות גשר בין פתיחה וסיום של אותו סיפור. עניין בסיסי של הגיון. המצב האידיאלי היה כזה בו שר הטבעות היה משוחרר כסרט אחד, לא חשוב מה אורכו. המציאות לא מאפשרת, אז צריך לדעת איך לאכול את מה ששמים לנו על הצלחת.
לגבי הבריאה של העולם, אני מקווה שאת לא צודקת. בנתיים, הבנתי שהבנייה של העולם הפנטסטי מאוד מוצלחת, ולא על זה היו רוב הטענות נגד הסרט. אני גם לא בטוח עד כמה זה נכון שהוא מצפה שנכיר את הספר כדי למלא את החללים הריקים. זה שהוא בחר לא להשתמש בכל קטע מהספר לא אומר שהוא הרגיש שהוא חיוני לעלילה, אבל אפשר להוריד אותו כי ממילא קראו את הספר. אני חושב שרוב מי שיבוא לראות את הסרט לא קרא את הספר, ואני חושב שפיטר ג'קסון מאוד מודע לזה שהחזון השאפתני שלו חייב לעמוד בזכות עצמו.
חוצמזה, גם "חבורת הטבעת" לא היה סרט מושלם. ועדיין מאוד נהניתי ממנו.
כשאתה קורא ביקורות,
אתה לא יכול לצפות שאנשים יגידו דברים חיוביים על הסרט רק כדי לא לבאס אותך אישית. מה לעשות. חוץ מזה, כשאתה מדבר על עליהום או התקפה קבוצתית, אתה רומז שהכותבים תיאמו עמדות או כתבו מתוך איזושהי עדריות, וזו נראית לי טענה לא הוגנת. הגיוני שיש בעיות לסרט שיותר מכותב אחד שם לב אליהן.
כשאתה קורא ביקורות,
לא הבנת.
לא ביאסה אותי אישית הביקורת השלילית, אלא הנימה הכללית. מה זה לעזאזל לגולאס ההומו? למה לחזור על זה שוב ושוב? איזו מטרה ביקורתית זה משרת? זה אפילו לא מעלה גיחוך דל.
שנית, אני חושב שהרבה פעמים מבקרים כותבים מתוך עדריות (לשבח בצורה קולקטיבית חתיכת שעמומון כמו "הפצוע האנגלי", או כל סרט "איכות" מזוויע אחר למשל), כמו שהמון אנשים טוענים ששר"ה הוא ספר נפלא ומושלם מתוך עדריות וכמו שאנשים עושים המון דברים אחרים מתוך עדריות. אני לא מבין איך זו בדיוק טענה לא הוגנת, כי יש הבדל בין כמה מבקרים שמציינים את אותן מגרעות ובין נימה כוללת שחוזרת על עצמה. וביקורת שלמה תחת אווירת "זה הומו, ההוא ערס, והשלישי גמד" היא לא מה שהייתי קורא ביקורת הוגנת, או שקולה, או ראויה לסרט שהמון אנשים מחכים לשמוע עליו. לי זה השאיר טעם רע בפה, ובשורה התחתונה, לא הבהיר לי ממש מה לא בסדר, איפה הטעות באמת.
לא שאיכפת לי. אני הולך לראות את הסרט בכל מקרה.
על איזה עדריות אתה מדבר?
רוב הביקורות בחו"ל שיבחו את "שני הצריחים" ושרו לו שירי הלל, אז גם הם לוקים בעדריות? הפוכה, אולי?
ואם תבדוק את העובדות לפני שאתה מקליד תגלה שלפחות אחד מהכותבים בכל האתרים שציינת (כן, כן, אני) שיבח את "אחוות הטבעת", ודעה זו לא השתנתה גם היום.
יותר מזה: למרות כל מה שאני חושב על "שני הצריחים" אני עדיין חושב שחשוב לראות אותו, ולו רק בגלל גולום.
אם אכן נכונה הידיעה שקראתי באחד ממגזיני סוף השבוע וניו-ליין אכן דחפים את מועמדותו לאוסקר המשחק השנה, הרי שזה נפלא ונהדר כי אכן מגיע לו אוסקר. מה לעשות שה CGI שיחק הכי טוב בסרט הזה. (וזה בהחלט אומר משהו על שאר הסרט).
על איזה עדריות אתה מדבר?
לא יודע אם שמת לב, אבל ציינתי במפורשות "אנשים הכותבים ביקורות באתרי אינטרנט שאני נוהג לבקר בהם". איכשהו יצא שעוד לא קראתי ביקורת אחת שלא נכתבה בארץ משום מה. ואלו שקראתי נטו להיות אחידות מאוד. באופן כללי, אם תבדוק את הביקורת, העולמית או המקומית, היא נוטה באחוזים להחזיק דיעות דומות לגבי סרטים מקנה מידה מסויים והלאה. תמיד יש יוצאים מהכלל, אבל אני מדבר על הרוב. על סרטים "קטנים" יותר, כאלה שעוד לא הודבקה עליהם התגית הקטנה שאומרת "טוב" או "רע", עוד בדרך כלל אפשר למצוא אבחנות פחות לעוסות.
אני זוכר את הביקורת שלך משנה שעברה, רני. אבל מי דיבר על "אחוות הטבעת"? למה אתה מתגונן סתם? אם כבר, רוב הביקורות על "אחוות הטבעת" לקו בעדריות לכיוון ההפוך, כשהיו עיוורות לחסרונות הקיימים של הסרט.
ובקשר לגולום ב"שני", אז כן, רוב הביקורות טרחו גם לשבח אותו. ואני נורא סקרן לראות את התוצאה הסופית כבר.
כל מה שיש לי להגיד
זה שלונג היא האדם האחרון שהייתי מאשים בעדריות.
כל מה שיש לי להגיד
לא האשמתי אותה אישית בעדריות, רק הערתי על הנימה הדומה של המון מבקרים. ציפיתי לקצת יותר אבחנות מעניינות / קולעות / מקוריות ממה שיצא לה שם. אם כבר, הביקורת של לונג לא מספיק ביקורתית, אלא נתפסת לקטנות ומה שנראה לי מובן מאליו.
למיטב זכרוני מהשנה שעברה,
לונג גם לא כל-כך אהבה את הסרט הראשון.
היא עקבית, לא עדרית.
אפילו לא עקבית.
יומיים לפני הצפייה הראשונה ב'שני המגדלים', צפיתי בגרסה המורחבת של 'אחוות הטבעת', ואהבתי הרבה יותר מאשר את הסרט ללא התוספות. נכון, זה היה ארוך (שלא לומר מייגע לפרקים), אבל באותה צפייה, אולי בגלל שהזוהר סביב הסרט הועם, יצאתי בתחושה טובה יותר. מצד שני, יכול להיות שזה היה בגלל שתוך כדי צפייה שיחקתי עם עזרא.
עזרא?
החתול של קיפוד.
אבל באמת,
אראגורן הוא ערס, בילט-אין עם זיפים, לגולאס הוא הומו, בילט-אין עם הבלונד ועור הפנים המטופח, וגימלי הוא גמד, בילט-אין עם בדיחות הגובה. אתם חושבים שחוש ההומור של גימלי הוא פיצוי על העובדה שהוא מגיע למתניים של לגולאס?
כשאתה קורא ביקורות,
כשאני קוראת ביקורות, אני מצפה לנימה בקרותית מהמילה – ב-י-ק-ו-ר-ת…
אבל למען השם? אתם לא יכולים להגיד כמה דברים טובים?!
אני מסכימה לגמרי עם בן לגבי הירידה הזו על לגולאס, וכן על אראגורן וגימלי.. ששיחקו פשוט בצורה מדהימה והבנתי את הדמויות שלהם לגמרי.
חוץ מיזה, אני אישית חושבת שאולי הביקורת הייתה קצת יותר מידי עוינת.. אבל עדיין טובה ומובנת.
ביקורת היא לאו דווקא משהו שלילי בהכרח.
ביקורת יכולה להיות גם חיובית, והביקורת הזו לא שלילית לגמרי. כן יש בה דברים חיוביים על הסרט. אבל מה לעשות, הוא לא עשה לי את זה. אני חושבת שנימקתי היטב מה לא מצא חן בעיני בסרט ולמה, וכל אחד יכול להסיק מזה את המסקנות שלו, ולהחליט אם הסרט הזה מתאים לו או לא. אין בעיה להביע דעה מנוגדת, כי אחרי הכל, אנחנו פה כדי לשתף בדעות ורעיונות. אבל לבקר את הביקורת רק משום שהיא לא תואמת את דעתך – או דעתו של מישהו אחר – ובכן, זה נשמע לי עיסוק שמתרכז בתפל, במקום בעיקר, שהוא הסרט.
אוקיי..
קראתי, הפנמתי…. ואני חייבת לציין שעכשיו שראיתי את התגובה של עצמי, זה באמת נראה לי קצת טפל.. אפילו שאני לא משנה את הדעות שלי, ולא לגמרי מסכימה איתך, אני עדיין חושבת שהביקורת שלך הייתה מעולה (פרט ששכחתי לציין מקודם, קבלי התנצלות..)
הצורה שבה את מנמקת את הטיעונים שלך ומבהירה אותם באמת הייתה יוצאת מן הכלל…
אבל (תמיד חייב להיות אבל.. חח).. הביקורת של טווידלדי לעומת זאת, ביטאה לחלוטין את רגשותיי ומחשבותיי ולכן אני נאלצת לתמוך בה… עדיין- קבלי ח"ח..
יקרה מתישהו שתהיה ביקורת
תראי, חוסר ההתחלה והסוף היו צפויים. ג'קסון הרי לא עבד על שלושה סרטים אלא עבד על סרט אחד ארוך. לכן לשים קטעים מבססים פשוט לא היה אפשרי. למרות זאת, ג'קסון כן "שיחזר" את הקרב במוריה למעננו כך שלא נתחיל לגמרי באוויר.
איך את רוצה שג'קסון יעבוד על הרקע? מדובר בסרט לא בתוכנית דוקומנטרית על עולמו של טולקין ובסרט רק מה שמקדם את העללילה נכנס.
משהו מאוד מוזר קורה עם עיבודים לספרים. כשמכניסים יותר מידי מהספר לסרט קמה צעקה על כך שהסרט לא היה עיבוד אלא העתקה (ע"ע הארי פוטר) וכשמכניסים מעט קמה צעקה שהסרט לא תואם לספר. כמו שאמרו בתגובות לשר"ה 1: זהו עיבוד, לא העתקה ולכן דברים ינשרו בתהליך.
מה זאת אומרת "יותר מידי דברים שקורים ופחות מידי סרט"? אז למה את מצפה מסרט? הדברים שקורים *הם* הסרט.
לגולס ההומו זה ביקורת
מוצדקת ומאוזנת? דברים כאלו אני מצפה לשמוע מהערסים בבית הספר, ולא בביקורת קולנוע. הביקורת הזאת, לדעתי, מבטאת את כל מה שסרח באתר הזה בשנה האחרונה.
מה שמפריע לי היא לא העובדה שהמבקרת לא אהבה את הסרט, אלא היחס המזלזל והנסיונות המשפילים להצחיק (שנעשו כל כך שכיחים באתר…), שלא לדבר על חוסר טענות מבוססות, כפי שאמרו למעלה.
אם אתם אנשים שלא סובלים ביקורות קולנוע, ורוצים לקרוא ביקורות כנות, בלי שטויות, על הסרט המדובר, קראו את של הארי ומוריארטי מ-AITC. יש גם כמה ביקורות מעריצים מצויינות ב-TORN (ולא, לא כולן חיוביות).
ומה על הסרט?
אחד מהמגיבים לביקורת של הארי (שמבטאת את דעתי באופן מושלם) אמר שיש שני סוגים של צופים לסרט הזה: אלו שאוהבים אותו, ואלו שלא מבינים אותו.
אתה מתכוון ל-AICN, כמובן.
אבל למה הביקורות שלהם נראות לך "כנות, בלי שטויות" יותר מכל ביקורת אחרת, חוץ מזה שאתה מסכים איתן? להגיד שכל מי שלא אהב את הסרט לא הבין אותו זה בדיוק כמו להגיד "אחלה סרט. אני יודע. אידיוט מי שחושב אחרת".
הארי, במיוחד, הוא לא האדם שהייתי שואל את דעתו על הסרט הזה. הוא היה מכור מראש. הוא הוזמן לצילומי הסרט, להזכירך, הוא מכיר רבים מיוצרי הסרט באופן אישי והכריז עליו בתור הסרט הטוב ביותר בכל הזמנים שנה מראש. (מוריארטי, אגב, הוא גם אדם שעל דעותיו אני יותר סומך, וגם כותב בערך פי 16 יותר טוב מהארי).
כן, כמובן, סליחה.
אני מסכים לגבי ההערה האחרונה שלי – היא לא היתה רצינית לגמרי.
כטולקינאי כבר מכיתה ז' אני פשוט לא יכול להבין טענות כמו חוסר הנאמנות למקור, או עד כמה השינויים נוראיים והורסים את הסרט. נכון, יש בסרטים בעיות, וברור שהם לא ברמה של הספר, אבל ההנאה שאני חווה מצפיה ביצירה של ג'קסון היא עצומה, וכל בעיה קטנה שהיתה לי בצפיה ראשונה נעלמת לה בצפיה שניה (ושלישית, ורביעית…) ובהקשבה לפיטר ולכל הצוות מסבירים בפירוט למה הם עשו כל דבר קטן.
אתה יכול לראות למה כל כך אהבתי את הביקורת של הארי, שהוא מן הסתם באמת ובתמים אוהב את הסרטים האלו (וסרטים בכלל), ולהגיד שאין לסמוך על דעותיו זה קצת מופרך.
הארי הוא מתלהב סדרתי
הארי התלהב מ"כוכב הקופים", סרט זוועתי לכל הדעות. הארי הוא *לא* אדם שכותב ביקורות שקולות, וזו למען האמת אחת מה- selling points של האתר שלו. הוא מודה שיש הרבה דברים מחוץ לסרט שמשפיעים על דעתו. כמובן שאני אקרא כל ביקורת שלו.. כי הוא כותב מעניין.
הבעייה, בשבילי, לא היתה בשינויים הגדולים -
ההפך, מאוד נהניתי לראות כמה מהם. כמו… פאן פיק מאוד, מאוד, מאוד מוצלח.
הסיבות להטחת הראש שלי בכסא היו דווקא פרטים קטנים, שלג'קסון לא היתה בעיה בכלל לבדוק שהם יהיו נכונים – הי, סביר להניח שאמרו לו "זה צריך להיות ככה", והוא התעלם כי זה פרט קטן. אלו מאוד הפריעו לי.
התכשיט של אראגורן, למשל, שג'קסון הדגיש כל כך – האבן צריכה להיות כחולה-ירוקה. ניטפוק קטנוני משהו, אבל חשוב – השם שהוא בוחר, "טלקונטאר", קשור לצבע של האבן.
לא היתה לג'קסון בעיה להשיג אבן כחולה-ירוקה במקום שקופה, ואני תוהה מה הסיבה שהוא לא השיג…
לי זה הציק.
אני, מאידך, הייתי מודאג מענייני
עקביות בתסריט ובד שחור. בן לילית, שבסרט הקודם ראינו אותו בשירותה של גלאדריאל, מגיע ואומר "אלרונד שלח אותי"? לא עובד לי.
זה לא היה אותו אחד,
אלא עלף אחר (ושחקן אחר) שדומה לו כמו שתי טיפות זיעה.
קיפ, עשית לי חיים קשים.
לעלף של גלדריאל קוראים סלבורן (Celeborn), לזה של אלרונד סמית' – האלדיר (Haldir).
קשה היה למצוא עמוד עם תמונות ראויות להשוואה – דוד גוגל מוביל בעיקר לסלאשים המבוססים על שני הנ"ל (ולפעמים גם לגולאס צורף אליהם). אניווי, לינקים (צריך לגלול, כי רוב הלינקים לא מובילים ישירות לתמונות הרצויות):
א. http://www.quintessentialwebsites.com/lordoftherings/moviecast/
או http://www.wokkie.com/englanders/castlist.html
ב. תמונות קטנות, אבל ממחישות עד כמה לשניהם יש את אותן פנים מוארכות: http://www.ninecompanions.net/moviecast.html
ג. סלבורן:
והאלדיר:
ד. סלבורן:
והאלדיר:
מ.ש.ל
ולשוגים לא תהא ישועה.
סלבורן (צלבורן\קלבורן) הוא בעלה של גלאדריאל. הוא השליט לצידה.
http://www.numenore.com/arda/base/h331.htm
האלדיר הוא בן הלילית שלכד את הרעים בלוריין, והוביל אותם לגלאדריאל, ואחר כך הגיע לנקרת הלם, וטען שאלרונד שלח אותו –
http://www.numenore.com/arda/base/h1320.htm
(כן, אני יכול לטעון שהוא משקר, וכך ליישב את הסתירה, אבל למה לו לשקר?)
וכמובן, בהלם אראגורן והאלדיר פתאום נהיו אחוקים.
הכיצד?
קלבורן.
אם אני לא טועה, צלבורן גם נכון, אבל נהוג יותר להשתמש בק' (קיקרו/ציצרו לדוגמא).
ידעתי שזה יבוא,
והדוגמה הנגדית שלי היא ססיליה (שזה גם שיר שתמיד כיף לי לשמוע).
הבעייה, בשבילי, לא היתה בשינויים הגדולים -
דווקא זה?
אז אולי היו כמה נפילות, אבל רוב הסרט מאוד מושקע, במיוחד בפרטים הקטנים.
זכור לי משהו שאמר שון אוסטין (סם) על סצינה בריבנדל ב-DVD המורחב של "אחוות הטבעת". הוא אמר שלפני הצילום, איאן (גנדלף) קרא בשר הטבעות ואמר לו משהו בסגנון "אל תשכח להחזיק את היד של פרודו – המעריצים יצפו לכך".
ממה שאני הבנתי, הצד הטולקינאי בכתיבת התסריט הוא פיליפה בוינס ופראן וולש, ולא פיטר. למרות זאת, העובדה שהוא אוהב מאוד את הספר בולטת, ולדעתי זה לא מוצדק בכלל להאשים אותו באי-תשומת לב לפרטים או חוסר נאמנות למקור.
יש לי רק דבר אחד להוסיף.
אראגורן.
הו, אראגורן.
את מה זה שטחית.
בהחלט!
מישהי טענה בזמנו, אחרי שהסרט הראשון,
שאין לה בסרט דמויות נשיות להזדהות איתן.
לנו יש את אותה בעיה, בערך. אבל רק בערך. אין בסרט הראשון דמויות נשיות לפנטז עליהן. נכון, גלאדריאל מהממת, אבל היא מכשפה! אותי לפחות היא מאוד הפחידה.
נראה איך תהיה איוואן. אולי המצב הסרט הזה ישתפר.
(ולא, ליב טיילר אינה אופציה, אלא אם כן התפקיד אליו היא מועמדת הוא של אחת מנשות האנטים.)
לקח לי זמן להבין על איזה Ivan
אתה מדבר… טוב, אני רואה למה אתה מתכוון לגבי המחסור בנשים. יופי גברי, לעומת זאת, לא חסר בסרט השני: מלבד הו-אראגורן יש את לגולאס, וגם לפאראמיר לא חסר.
אחד עארס, שני הומו, ואיזו סטריאוטיפ מודבק לשלישי?
צפוני.
צפוני והומו
זה לא אותו דבר בימים טרופים אלה?
גמד.
או קומיקאי. מה שיותר מעליב מהשניים.
איאוון? היא בסדר, ממש בסדר.
ונראה כאילו היא יודעת להשתמש בחרב, אבל מה לעשות, מתוך נאמנות לספר, לא ראינו ממנה הרבה, ובטח לא כשהיא נלחמת או עושה משהו חשוב ממש. היא נראית קצת כמו זוית פמיניסטית ("אז מה אם אני אישה! גם אני יודעת להילחם!") שנדחפה לסרט בכח.
והערה ששמעתי באמצע הסרט
(מאחותי, אגב): "מה הוא מתחיל איתה? יש לו חברה".
היא יותר מבסדר
אני חושב שאני מאוהב!
מעניין. מה אתה חושב על "הנסיכה הקסומה"?
תודה no one, זה היה מעניין מאוד!
מישהי טענה בזמנו, אחרי שהסרט הראשון,
מה עם לגולאס?
מישהי טענה בזמנו, אחרי שהסרט הראשון,
בספר "מתחת לקו העונג" של חגי דגן (כן, הולך להיות פה ספויילר לספר הזה) יש שני אזכורים לשר הטבעות:
באחד מהם, הוא מתלונן על כך שאין הוביטים ממין נקבה בספרי טולקין:
"יש כמה אזכורים בודדים של הוביטיות, אבל הן לא דמויות של ממש. רק הוביטים ממין זכר: בילבו ופרודו, סאם גמגי… לא שיש להם מי יודע מה תודעת ג'נדר או מודעות מינית, אבל כולם זכרים".
ואז הוא אומר על הבחורה היחידה שהוא מצליח להתאהב בה: "אבל היא הייתה הוביט ממין נקבה, הוביטית. שמאי הביט בה בלכתה במורד השביל, נזהרת לא לדרוך על גללי הפרות שהיו פזורים בדרכם, רגליה הקטנות צועדות צעדים קטנים, מהירים, גווה כפוף מעט תחת התרמיל השחור, הכבד, הגדול מכפי מידותיה. לו היו נלוות כמה הוביטיות למסעה של חבורת הטבעת, הרהר, כך הן סדיוק היו נראות כשהיו מהדסות אחרי סוסי הפוני הקטנים."
אז בסרט השלישי יהיו הוביטיות? מישהו יודע?
מי צריך את כל הא/עלפיות והלוחמות – הן אמורות להיות משהו מושלם, ושום שחקנית בת אנוש או יציר מחשב דגם שנת 2002 לא יכולו לעמוד בסטנדרטים של הפנטזיות של נערים בני 16.
הוביטית, זה הפתרון
_______________________
האזכור השני לשר הטבעות בספר הזה, שאני מצטטת רק בגלל שכבר ציטטתי את הראשון, הולך ככה:
חזזית נצמדה אל גרשון …מתקדמת עליו לאורך ולרוחב, נאחזת בו בנחישות נואשת כדי לא להישמט. וגרשון, שהיה מוטל שם ללא זיע, מתנשם בכבדות ושופך מפלי זיעה, הרהר בסיפור שקרא פעם בילדותו העגומה, בסמיאגול המכונה גולום שהיה מטפס באפלוליות, כהה, דביק, רזה ונחוש\ על המצוקים הגבוהים בואכה ממלכת סאורון שר האופל, נצמד כלטאה לסלעים החלקלקים, נפשו שחורה משחור, כל החרדות מוטלות מתות הרחק מאחוריו, מודרך על ידי שנאה ותאוות בצע בלבד"
(בקיצור, אם אין דמויות נשים להזדהות איתם בסרט, תמיד אפשר לפנטז על איזה קשר סאדו מזוכיסטי מספק עם גולום "Yes Master" הגימפ.)
הורד את מסכת המכשפה ונשארת עם קייט בלאנשט, חומר פינטוזים משובח
ביותר. (מישהו פה ראה את "בנדיטס"?)
חומר פינטוזים משובח
עזוב את באנדיטס בשקט רגע.
ראית את אליזבת'?
היא גם נראית נפלא, גם מלכה אמיתית, גם נותנת לך את ההרגשה שאתה רואה סרט איכות ולא סתם משהו הוליוודי, והכי מהכל – יש שם את הסבא הנודניק מ"פארק היורה" על תקן יועץ חצר או משהו – מה שמכניס המון מתח לסרט: מתי בדיוק ייכנס הטי-רקס לפריים, את מי הוא יאכל וכל זה. לא נרדמתי שבוע אחרי הסרט הזה.
הלו, הלו
"הסבא הנודניק" מפארק היורה הוא לא אחר מסר ריצ'רד אטנבורו, שחקן ענק ובימאי דגול.
קצת כבוד…
גימלי, הו גימלי
אות ומופת לכל אלו לחייבים לתקוע בדיחה ברגעים הכי רצינייים.
סיפרו לי שהקרב helms deep הוא סצינה אדירה שקורעת את נורמנדי ב"להציל…,"…וסיפרו לי גם סצינת הפתיחה מגניבה(מה הסצינה בכלל?)איזו סצינה יותר טובה??.
אין שום דמיון.
קרב מודרני זה דבר אחד, קרב של העת העתיקה זה דבר אחר.
זה לא דומה, זה לא מוצג בצורה דומה, זה לא מיועד לאותה מטרה – אין מה להשוות.
תגובה
ובכל זאת…
שים לב להבדלים:
ב"להציל את טוראי ראיין" כל משתתפי בפלישה היו אמיתיים לגמרי בעוד שבשר"ה רוב רובם היו יצירי מחשב.
) הייתה הרבה יותר מרשימה.
הפרשים פשוט רכבו לתוכם והם עפו מהגשר סוף 
. לי זה היה נראה כמו דומינו ראלי ענק…אבל מאוד מרשים.
חוץ מזה, בקרב בשר"ה השתתפו עשרת אלפים לוחמים רק מצד אחד בעוד שבפלישה (גם האמיתית) לא השתתפו כל כך הרבה אנשים על חוף אחד (בסרט, אגב, מספרם היה 3,000. כולם חיילים סקוטיים). כך שאם אתה שואל אותי, כשחזור וכקרב הפלישה בלהציל את טוראי ראיין (שהרבה יותר חתיך מבראיין
ברגעים האחרונים, החיילים בנקרת הלם פיתחו אופי של לבנת דומינו.
לא הבנתם אותי....
אני שאלתי איזה סצינה משר הטבעות יותר מרשימה?-הפתיחה או הסיום?(בלי קשר לראיין…)
לא הבנתם אותי....
במקרה הזה הסיום, בהחלט הסיום.
מה היה בפתיחה שאמור היה להרשים (חוץ משחזור הקרב במוריה?)
אבל זה אותו סרט!
קודם כל, אני לא ממש מבין את הטענות ש'שני הצריחים' הוא סרט טוב יותר או פחות מ'אחוות הטבעת'. חברים, זה אותו סרט. שניהם צולמו סימולטנית ונעשו עם אותו הצוות בדיוק. הם שני חלקים של אותו השלם. אם יש הבדלים בינהם הם פחות משמעותיים מההבדלים בין פרק אחד של סדרת טלויזיה לפרק אחר, כיוון שפרקים של סדרות נעשים בדרך כלל על ידי במאים וכותבים אחרים. במקרה הזה, להגיד ש'שני הצריחים' פחות טוב מ'אחוות הטבעת' זה כמו להגיד שהחצי השני של סרט כלשהו פחות טוב מהראשון. אולי היו יותר או פחות סצינות שאהבת, אבל אין שום טעם לנסות להתייחס אליהן כשתי ישויות נפרדות, כי הם לא כאלה.
עכשיו: 'אחוות הטבעת' לא היה מושלם, וגם 'שני הצריחים' לא. אבל גם עם הנאומים עמוסי הפאתוס עולים לכם על העצבים, בחלק השני יש יותר אקשן, יותר מה לראות, וגולום.
בשתי נקודות עיקריות אני לגמרי לא מסכים עם לונג: קודם כל, גולום היה מדהים. להגיד עליו שהוא השחקן הטוב ביותר בסרט זה להפחית מערכו. הוא מן הסתם היצור הממוחשב המשכנע ביותר שנוצר עד היום, והמשחק שלו ראוי לאוסקר. אני לא צוחק. אם האקדמיה לא היתה גזענית נגד יצורים ממוחשבים, הוא היה זוכה במועמדות על בליינד.
שנית, הקרבות, ובעיקר ניקרת-הלם, כמובן, הם בעבוע-בוע משהו שלא ראינו קודם באף סרט. המאסה של המשתתפים (40,000 דמויות מונפשות בנפרד, ככה אומרים. לא ספרתי, אבל אני מאמין) היא משכנעת הרבה יותר מבכל סרט אחר (כולל המשובטים, אגב), ומה שיותר חשוב: את מהלך הקרב הבנתי לא רק ברמת הלוחם הבודד, אלא גם ברמת האסטרטגיה הכללית. יותר מדי קרבות בסרטים הם הרבה אנשים מרביצים זה לזה (בדרך כלל על מישור, שיהיה נוח) ובסוף צד אחד מנצח. כאן היה משחק מסובך של אסטרטגיה, תנועת כוחות לא כל כך פשוטה, ובכל זאת היה אפשר להבין בכל שלב מי עושה מה ולמה. ובלי קשר, הקרב היה פשוט אדיר.
וחוץ מזה, אלרונד כמעט ולא השתתף, וגם זאת נקודה חשובה מאוד לטובת הסרט.
אבל זה אותו סרט!
למה שלא תפרסמו ביקורת חיובית לצד השלילית של לונג? (כמו שעשיתם ב- Story Telling) הרי זה סרט מאוד אהוב ויש כל כך הרבה ביקורות טובות בתגובות לכתבה, אז למה לא לעשות קצת נחת לחובבי שר"ה הרבים? אני אשמח לכתוב ביקורת כזאת אם יחסרו כותבים וותיקים יותר.
-האשף הדגול
בשנה שעברה,
כשפרסמנו ביקורת חיובית (מאוד) על 'אחוות הטבעת', לא עלתה זעקה לפרסם לצידה גם ביקורת שלילית, נכון? יש לסרט הרבה אוהדים, והם מביעים את דעתם מצוין כאן בתגובות. אני לא רואה סיבה מיוחדת לפרסם ביקורת נגדית, אבל אם אחת כזאת תגיע במשהו כמו השעה הקרובה, אני גם לא אתנגד לפרסם אותה.
אהמף.
בניגוד לביקורת שאחד טווידלדי כתב?
אתה מרושע.
למה לייגע את המתמשכים?
בינתיים משהו כמו חצי מההודעות שהתפרסמו בביקורת הזו נוגדות את הביקורת של לונג. חלקן מספיק ארוך כדי להיחשב לביקורת כמעט מלאה. אחת (של טווידלדי) היא למעשה ביקורת שפשוט לא פורסמה.
אבל זה אותו סרט!
אייג'נט אלרונד הוא באמת מכה. ליהוק קטסטרופלי לטעמי. כל פעם שאני רואה את הגבות האלה שלו אני לא יכול שלא להיזכר בו בפרסילה מלכת המדבר, שאלו, אם תהיתם, לא האסוציאציות שאמור אלרונד להעלות.
ספר לי על זה.
יש סצינה קטע שאלרוד נכנס לחדר עם ליב טיילור ואחת החברות שלי העירה "אז הוא באמת גונב לה את השמלות" כמעט שפכתי את הקולה שלי על הבן אדם המסכן שישב מולי (בסוף הצלחתי לא לשפוך אבל נחנקתי).
הבעייה בשחקן היא שיש לו אותו סגנון בכול הסרטים שהוא משחק וזה יוצר יותר מידי אסוציאציות.
האמת ש...
גולום הוא לא לחלוטין ממוחשב- כלומר, ההבעות פנים המדהימות כן, אבל כל שאר שפת הגוף, והדיבור שלו- שהוא בהחלט דבר שאין להמעיט בערכו- נעשו ע"י שחקן אמיתי (בבגדים כחולים צמודים עם נקודות כאלה כדי להעביר למחשב. הוא נורא הזכיר לי את ספיידי).
בתור יצור,
גולום הוא אנושי מדי.
ולגבי הקרבות – נו, באמת. אז אמרו לך שעשו תוכנה מיוחדת שמנפישה כל לוחם בנפרד. אבל מה רובם עשו? הכו ימינה ושמאלה בזהירות, ועפו מייד הצידה כשמישהו רק התקרב אליהם. במיוחד בצפייה השניה יכולתי לשים לב לדברים כאלו. מאסה של לוחמים לא מחליפה קרב יפה ויזואלית (מבחינת הטקטיקה ותנועות הלחימה). לפחות לא עבורי.
פרט לזה, הקרב היה לא אמין בנקודות מסוימות. למשל, האורקים מחזיקים חניתות, מופנות כלפי מעלה או כלפי פרשים שמגיעים אליהם. למרות זאת, אנשים שצונחים עליהם מלמעלה (או הפרשים שמסתערים עליהם) לא משתפדים על החניתות אלא נכנסים אל תוך השורות שלהם כמו כלום, וטובחים בהם. לא קונה את זה.
דווקא את הטקטיקה, אני קונה.
בלחימת לגיונות, חיילים מתנהגים בערך אותו דבר, עפ שינויים קלים.
באשר להסתערויות הפרשים: כאן זה עניין של מי ימצמץ ראשון. אפשר (ולפחות מהסרט ככה נראה) לדחוף את הרמחים הארוכים הצידה. אבל לא הרבה.
בהסתערויות פרשים של העת העתיקה, הרמחים אכן נועדו ליצור מחסום בלתי-עביר. הפרשים היו מנסים ליצור לחץ, נקודת תורפה או דחיפה חזקה – מרגע שהשורה הראשונה נפרצה, המערך כולו נחלש; מאוד קשה לתמרן עם רומח ארוך. ככה שפרשים שמסתערים במורד, מכח התנופה חלקם באמת עלולים להשתפד על החניתות; אבל אם הם מצליחים לפרוץ פנימה, כולל בהקרבת חלק מהמשתתפים, מערך החיילים בצרות. מה גם שחלק מן השריונות נוכדו בדיוק להדיפת רמחים; היו גם נשקים אחרים שיכלו לרמחים, ובדיוק עולה לי בראש הדוגמה של השוויצרים וגרזן-הקרב שלהם מול כוחות עם רמחים – הראשונים טבחו באחרונים, למרות שהנשק היה קצר יותר.
זה גם מה שהטריד מעט אותי
לראות את כל הטקטיקה של הפלנאקס נהרסת…
דווקא לא...
גולום בבסיסו הוא הוביט, ולכן אמור להראות "אנושי" בעקרון, אבל מעוות – כמו שהוא באמת.
בקשר לשיפודים – עד כמה שזכור לי ראיתי שישליקים רבים שהשתפדו על רמחי האורקים… אשים לב יותר בצפיה השניה…
ראיתי את הסרט עוד פעם, והפעם הקפדתי לשים לב
יש כאלה שמשתפדים, יש כאלה שמסיטים את הרמחים ויוצרים פער.
נו מה אתה רוצה?
הוא בזבז את כל שאר הלחשים בדרך ולא ישן חמישה ימים
יש סיפור עממי,
על איש בעיירה מוצפת מים. והמים בעירה עולים. והוא לא מתפנה.
ועובר שכן שלו, מציע לו טרמפ משם. והוא לא מתפנה. אלוהים יעזור, הוא אומר.
והמים עולים.
ועובר מישהו עם סירת משוטים, ומציע לו לחלץ אותו. והוא לא מתפנה. אלוהים יעזור, הוא אומר.
והמים עולים.
ומגיע מסוק של כוחות החילוץ, ומציע לחלץ אותו. והוא לא מתפנה. אלוהים יעזור, הוא אומר.
הוא מת בסוף, האידיוט. בסיפורים עממיים לא צריך להיות פוליטיקלי קורקט. אבל אז הוא עולה לשמים, ופוגש את אלוהים, ומתחיל לבכות לו. איך יתכן שהוא היה כזה מאמין אדוק, ואלוהים לא הציל אותו מהשיטפון?
אלוהים מתעצבן, וזורק עליו פיסטוק. מה לא עשיתי בשבילך? שלחתי לך טרמפ, שלחתי סירה, שלחתי מסוק, ואת כולם סרבת לקבל. אני, אומר אלוהים, ניסיתי.
והנמשל הוא ?
והנמשל הוא ?
לא לחכות שאלוהים יעשה הכל בשבילך ולחשוב שאתה תוכל להסתלבט והכל יהיה בסדר רק כי אתה מאמין בו. לפעמים צריך גם לדעת לעזור לעצמך.
והנמשל הוא:
אלוהים עוזר למי שעוזר לעצמו.
לשאר עוזרת המדינה.
גנדאלף הביא את האור.
מה בדיוק הוא עשה, איך הוא ארגן את זה? לא משנה. העיקר שהאור היה שם בזמן הנכון.
לא יכלו להביא זרקור ולגמור עם זה?
ולוותר על ההצגה של גאנדאלף כקוסם גדול? באמת.
נו, מה הבעיה?
קסם יצירת זרקאור. זה חייב להיות מעוצמה שישית לפחות…
קודמקול, אני מסכימה עם לונג ברוב הדברים. הערות ספורות:
איך זה שבכל הפתיל הזה יש משהו כמו שתי הודעות שמזכירות את איאוון? היא הייתה כה נפלאה! יפהפיה, חזקה, טראגית, מעוררת רחמים והזדהות (מבחינתי לפחות), בדיוק כמו שהיא צריכה להיות.
ובנוגע ללגולאס; אם כל סצינה של פרודו וסאם נגמרת בהרגשת "תתנשקו כבר וזהו", הקטעים של אראגורן (ותסלחו לי מאוד, אני אוותר על ה"הו") ולגולאס לא רחוקים מזה. הוא דופק שם כמה וכמה מבטים מצועפים להחריד, ויש לו משפטים שתואמים סטיגמות על הומוסקסואלים, של התנהגות "נשית" שאני לא סובלת גם אצל נשים.
באופן כללי הסרט יפה (מן הסתם) וכדאי (שלא לומר "צריך") לראות אותו, אבל לדעתי הוא נפילה לעומת החלק הראשון, ואף על פי שהוא קצר יותר מהחלק הראשון, מבחינתי הוא נמשך הרבה יותר :-P
דמוסתנס.
אהממ...הוא ארוך מהראשון בדקה שלמה.
אבל זה אכן הורגש כיותר.
אל דאגה - בוידאו הסרט יתקצר
עקב הפרש הפריימים בין הפילם (24 פריימים לשניה) ל-PAL (30 פריימים בשניה) הסרט יהיה קצר בכמה דקות לכשייצא בוידאו. לא יחתכו שום דבר, פשוט יידחסו עוד 6 פריימים לשניה.
הגזמת.
ב-PAL יש 25 תמונות בשניה, לא 30. סרטים בוידאו הם קצרים יותר ב-4% מאשר בפילם. האצה של 25% היתה כבר מורגשת.
בגירסה המיוחדת הוא יהיה ארוך יותר גם בוידאו. סתם ניטפוק.
ואני תמה אם לאחר שיצאו שלושת הסרטים נזכה גם לגירסת על מורחבת של סרט אחד בן עשר ומשהו שעות עם עוד המון סצינות שלא נכנסו עד היום. יתכן שאז, כש"שני הצריחים" יהיה לא יותר ממה שהוא באמת: מערכה אמצעית בלבד, ישתפר הסרט הענק כולו.
מצד שני, יכול מאד להיות שהוא יהפוך לסתם סרט ארוך מאד, ו"שני הצריחים" יותר ממרמז על כך.
אני אתחיל לחסוך לדויד.
הגזמתי? גג התבלבלתי קלות
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/archive/Viewmsg.asp?id=497&msgid=6359117&place=900
למה לתת לעובדות להרוס סיפור טוב?
סתם, טודה על התיקון :-)
העיקר שאנחנו מסכימים בעקרון…
דמוסתנס.
ניטפיקים למיניהם
ראשית, נהניתי מהסרט מאוד, אפילו התפעמתי. אחד הקטעים שהכי נהניתי מהם היה בהפסקה באמצע, כשפתאום חלפה במוחי המחשבה המלהיבה, שלמרות שכבר ראיתי שעה וחצי של שכרון חושים עדיין מצפות לי עוד שעה וחצי, וכמה נהדר שזה כ"כ ארוך! תשע שעות סרט, וזה אפילו לא סרט שואה… יופי!
and now, to business: בואו נתחיל בכך שפיטר ג'קסון בעצמו אמר שאם לא ראיתם את החלק הראשון אל תטרחו בכלל לבוא לחלק השני. הדבר נובע גם מעצם העובדה, שהסיפור המקורי נכתב ע"י טולקין בצורת *טרילוגיית* ספרים. האם אתם באמת חושבים שמישהו אי-שם קרא רק את הספר השני בסדרה?!? אם היו מנסים לדחוס את הסיפור הזה לסרט אחד בעל אורך קונבנציונלי של 2-3 שעות היה מקום להתלונן על בחירת הסצנות, על הפיצול לשלושה סיפורים שונים שאינם נוגעים אחד לשני ואינם בעלי אותה רמת אקשן, וכד'. מאותה סיבה בדיוק לא הגיוני לפסול את מסעם של פרודו וסאם רק בגלל שהם מנווטים דרך שטחי אש שונים ולא מייצרים מספיק עניין. בשורה התחתונה מדובר בבחירה *ספרותית* של טולקין. כשסמאח כלשהו נמצא במצב בו הוא צריך להעביר את המילה הכתובה למדיום ויזואלי, הבחירה להיות נאמן לספר מכתיבה את עלילת הסרט ומשאירה הרבה פחות חופש אומנותי בידי הסמאח האמור. לכן טענות בנוגע להמשכיות, "אמצע סרט חלש", העדר אקשן ודומיהן הן לא רלוונטיות, לדעתי. אם אתם חייבים להתלונן, אפשר לארגן סיאנס ולצעוק על רוחו של טולקין תנצב"ה, אבל נראה לי משום מה שזה לא באמת יעזור.
ועכשיו, קצת ניטפיקינג, כי אני באמת טוב מאוד בלנטפק.
-גולום הוא לא דמות ממוחשבת לגמרי, מדובר בשחקן (אנדי סירקיס, גם הוא אופה עוגות) ששיחק את הסצנות לבוש בחליפת חיישנים, כולל חיישנים להבעות פנים. העבודה שעשו האנימטורים מרשימה מאוד אבל הקרדיט מגיע גם לו.
-בגיא penis הראו אתמול את הקטע בו פאראמיר מתעמת עם פרודו, ויש לו שורה שבה הוא אומר שיש לו חבורת אנשים חמושים שיבצעו כל פקודה שלו, כך שלמעשה ההוביטים נתונים לרחמיו (מצטער, אני לא זוכר את המילים המדוייקות). המתרגמים המוכשרים, שכה רבות דובר בהם בעבר, בחרו לתרגם את "halflings" כ"חצאי-אדם"!!! אגב אין לי תרוץ משכנע לשאלה למה בכלל צפיתי בתכנית הזאת, כנראה השעמום גבר עליי.
-באותו נושא בערך, פניו של פאראמיר (דיוויד וונהאם) מופיעות גם במוסף "7 ימים", בפינת העשיריה, המספקת 10 עובדות על "אחד השחקנים הבולטים בסרט…ויגו מורטנסן"! מה זה? מה?!? הם לא באמת כ"כ דומים, זה לא שאף אחד לא ישים לב.
-לבסוף, נקודה אחרונה בנוגע לתרגום ולאמריקניזציה של החברה הישראלית. למה להשתמש במילה לועזית כמו ניטפיקינג כשיש מילה עברית למהדרין כגון קטנוניות? מילה נהדרת, שימושית ואהובה עליי מאוד, בעיקר כי אני אדם קטנוני.
כי זה לא אותו דבר. לחלוטין לא.
אתה לא חייב להיות קטנוני כדי לטעון שאוטובוס לא יכול לעוף באוויר, או שלא היה נשיא אמריקאי שחור בתחילת המאה העשרים. כאשר החריגות בוטות מדי, לא מדובר בקטנוניות.
לחילופין, לא כל קטנוני הוא ניטפיקר. אני יכול להתעקש שמגיעים לי לפחות 2500 פתותי פופקורן במנת פופקורן בינונית, וזה לא יהפוך אותי לניטפיקר. גם לא אם אספור כל פתות ופתות.
לסיכום, מילים דומות. אך לא זהות.
ניטפיקים למיניהם
אפשר לנטפק ניטפוקים, נכון?
"שר הטבעות" לא נכתב כטרילוגיה במקור אלא כספר אחד ויחיד. החלוקה לכרכים הנהוגה עד היום התבצעה לאחר שמר ג'יי לא הצליח להשיג מו"ל שייקח על עצמו את פרסום האפוס, אלא בתנאי שהספר יחולק, כדי למזער הפסדים במידה ולא יצליח. הכרך הראשון הצליח, השניים האחרים פורסמו גם הם, והשאר היסטוריה.
ניטפיקים למיניהם
המממ, השכלתי. תודה
ניטפוק משולש
מה שנאמר נכון, אך אין לשכוח שטולקין חילק את שר"ה לשישה ספרים, כך שהחלוקה לטרילוגיה היא לא סתמית. כל כרך בטרילוגיה הוא שתי ספרים של טולקין.
-האשף הדגול
הבחירה היא של ג'קסון,
בדיוק כמו שכשטולקין כתב את הספר היתה זו הבחירה שלו. עובדה שג'קסון בחר לחתוך החוצה את סיפור טום בומבדיל. עובדה שג'קסון שינה מספר אירועים עלילתיים כדי שיתאימו לסרט. כך שאי אפשר לטעון שהבחירה הספרותית של טולקין לא השאירה לו יותר מדי חופש אומנותי.
יופי גותי, בהחלט יופי גותי
אני מסכים איתך בנושא הזה.
מה שעשה לי את הסרט
זה הקטע בו לאגולס עולה על הסוס והקטע שהוא גולש על המדרגות.
וממש ריגש אותי המלך תאודן על הקבר של בנו.
אתה מתכוון לקרב בנקרת הלם? מצטער, לא ממש עשה לי את זה.
עם כל הכבוד לאפקטים מרהיבים, דמויות אנושיות תמיד לוקחות, ובגדול. (ואוי למי שיזכיר לי שגולום הוא יציר CGI).
כדבריך שלך:
הוא לא לגמרי יציר מחשב. (אהבתי את הביקורת באתר האגודה אגב)
אני בספק אם אמני האפקטים היו מצליחים להגיע לתוצאה דומה לולא היה להם את אותו השחקן שחובר למחשב.
גולום, כמו כל קו העלילה
של פרודו, שעמם אותי. אם כי אני מסכימה שהוא היה עשוי בצורה נהדרת.
באמת, איך הוא עלה על הסוס?
היה מגניב ביותר…
מישהו יודע איך עשו את האפקט הזה?
באמת, איך הוא עלה על הסוס?
האמת היא, שראיתי מישהו עושה משהו דומה פעם -
קשה לראות אם אתה לא מצפה לזה, אבל הוא נותן שני חצי-צעדים לפני שהוא קופץ.
אי אז, בעברי האפל כרוכבת, היתה אצלנו בחורה בחווה עם אובססיה לעליות מגניבות על סוסים. מכיוון שהיה לה סוס משלה והיא לא היתה תלויה כמונו בסוסים של החווה, היא היתה מתמאמנת עליהם. משהו דומה היה חביב עליה במיוחד – היא היתה רצה לצד הימני הסוס שלה, תופסת את המושכה השמאלית והאוכף וכשהוא היה מהיר מספיק בשביל לגרור אותה היא היתה קופצת פעמיים – מכיוון שהיא החזיקה את המושכה השמאלית מימין הוא היה חצי-עוקף אותה – ואז משתשמת בתנופה המטורפת של שני הצעדים כדי לעלות לאוכף.
מרהיב, אני אומרת לכם.
האמת היא, שראיתי מישהו עושה משהו דומה פעם -
באמת, איך הוא עלה על הסוס?
ובכן, בעקבות הצעתו של רד, קבלו מדריך עשה זאת בעצמך: איך לגולאס עלה על הסוס?
http://img238.imageshack.us/my.php?image=legolaslh6.swf
וווייי!!!
חכי, חכי, עכשיו בכוונה נמצא לך קושיות סרטים כדי שתכיני עוד מדריכים מועילים (וממכרים).
נהדר.
נ-ה-ד-ר
ואפילו טוב יותר מהקודם.
משובח.
והשאלה הבאה: מאיפה מגיע הנגרר של אופטימוס פריים?
סתם, סתם, בינתיים קיבלנו תשובות רק לשאלות מסגנון 'איך', ולא מסוג 'מאיפה'.
(איך מגיע הנגרר של אופטימוס פריים?)
שאלה: מאיפה מגיע הנגרר של אופטימוס פריים?
תשובה: מחוץ לפריים, כמובן!
כבשה – זה נפלא, חזקי ואמצי!
אגב, אני דווקא אהבתי יותר את ההסבר הקודם (דווקא בגלל שהוא היה פשוט ובסטריפ ולא בפלש).
הממ
אולי הוא משאיר את הנגרר בתא טלפון כשהוא משתנה לרובוט, ואז לוקח אותו בחזרה כשהוא משתנה למשאית?
וברצינות, בתור בת מעולם לא ראיתי רובוטריקים, אז אני מודה שאני לא מבינה מה כתוב שם, ואם אני טועה אז אני מתנצלת מראש, אבל יכול להיות שזאת התשובה לשאלה הנצחית(?):
יש תשובה חצי רשמית לשאלה הזו.
אני לא יודע עד כמה היא קנונית, אבל זה ההסבר המקובל בפאנדום (מוזר לי לדבר על המושג הזה שלא בקשר לג'וסוורס, עמכם הסליחה).
מסתבר שיש מקום שנקרא subspace, שממש כמו סניף בנק, או לחילופין תחנת רכבת, לכל Transformer יש שם תא בו הוא יכול לשים מה שבא לו.
אופטימוס (אנחנו על בסיס שמות פרטיים) מחביא שם את הטריילר שלו כשהוא לא משתמש בו. מגטרון, גל-קול ושאר הרובוטים שפתאום הופכים למאוד קטנים במצב הלא-רובוט שלהם, משאירים שם את שאר המסה שלהם.
כן, זה מפגר. אבל אנחנו מדברים פה על מכוניות שהופכות לרובוטים, אתם יודעים.
הסבר נחמד,
הכל טוב ויפה, אבל אתה יודע מה אומרים – סטריפ אחד של כבשה שווה אלף פתילים…
אין לי בעיה עם זה.
רק נתתי לה חומר רקע לסטריפ הבא.
נטפוק
רובוטים שהופכים למכוניות!
נטפוק
הביצה הייתה קודם!
עכשיו אם אפשר בבקשה הסבר איך כאשר טריניטי נמלטת מהסוכנים ומזנקת אל תוך החלון הקטן בפתיחה של המטריקס, היא מתחילה את הגלגול במדרגות כשהיא עם הפנים קדימה ומסיימת אותו כשהיא עם הפנים אחורה.
יש מצב שתמצא לי את הקטע המדובר?
זה כבר לא התחום שלי, אני חושש.
אני מקווה שאת כל הזמן יוצרת דברים כאלה, ושאנשים יכולים לראות
אותם, כי אם לא – זה פשוט בזבוז נפשע של כישרון.
תודה
זה השני שנוצר עד כה, כשהראשון היה בביקורת של שודדי הקאריביים.
כתבה מספר 1690
...ובמבט על הפתיל ההוא
אני רואה שכבר הגבת שם
.
אז, אלו השניים היחידים עד כה. אני עושה גם דברים אחרים, אבל הם לא כאלה.
גלישת המדרגות היתה א-לה 'xXx',
יצירתם של האורוק-האי היוצאים מן השיליה הרגישה כמו 'מטריקס', ואני יכולה למנות עוד הרבה סצינות שהיו דומות להפליא לסצינות מסרטים אחרים. אבל אני לא אעשה את זה. עדיין לא.
גלישת המדרגות
לדעתי זה היה יותר כמו jackass… קטע מבחיל ומיותר. הראשון לרדת בעריכה לו לי היו המספריים.
לי זה דווקא הזכיר נורא את
בחזרה לעתיד.
אבל אולי זה בגלל שלא ראיתי xXx.
בחזרה לעתיד, ללא ספק
למעשה, חבר שצפה איתי שם לב שהמוסיקה באותו רגע קרצה ל"בחזרה לעתיד".
ובנוגע ל-XXX – נו באמת. XXX הופק אחרי שהצילומים של שרה הסתיימו.
בחזרה לעתיד, ללא ספק
אוף! הדברים שאנשים אחרים שמים לב אליהם ואני לא. אני כל-כך מקנאת. :)
אבל תודה, טוב לדעת שלא רק אני חושבת ככה.
גלישת המדרגות היתה א-לה 'xXx',
בסרט I married a strange person יש סצינת גלישה דומה, אבל בתוך גופה מרוטשת.
סתם, שתדעו.
סתם תהייה, קצת
עכשיו, אחרי שההוביטים, הפוטרים ואבירי הג'דיי באו והלכו, יש איזשהו פרויקט קולנועי גרנדיוזי אחר באופק? ואני לא מדבר כאן על המשכים. עזבו אתכם מ"אפיזודה III", "שיבת המלך", "מטריקס 2", עוד סרטים על ההוא-שמטפס-על-קירות ומיליון ואחד ההמשכים של "הארי פוטר". אני מדבר על משהו חדש לחלוטין. יש סרט גדול באמת שעובדים עליו כרגע?
"המעיין" של ארונופסקי עשה רושם כזה, אבל כולנו יודעים מה קרה אתו. "סופרמן" של ברט ראטנר עושה קולות של סרט עם פוטנציאל, אבל הצילומים שלו אפילו לא התחילו עדיין (ותיאורטית, הוא יכול להתבטל לפני שהם יתחילו – מה שקרה לארבעה-חמישה סרטי סופרמן האחרים שניסו להרים מאז הרביעי). יש משהו אחר?
שאלת תם
לגולאס הוא ע\אלף, א\עלפים הם בני אלמוות, אבל בקרב חלקם מתים.
אולי הכוונה בביטוי "בני אלמוות" שתחת נסיבות רגילות (זמן, מחלות וכו') הם אינם מתים?
נ.ב
גם אני לא אהבתי את הקשקוש הזה של אראגון ערס, לגולאס ההומו. וואט דה פאק?
אני מבין
שזו היתה תשובה מאוד ממצה לרז המהרהר.
ובקשר לשאלה אז כן כשהם מתים מוות לא טבעי הם מתים כמו כל אחד אחר ואין להם איזשהו מגן על טבעי נגד דקירות ותאונות.
אבל זאת לונג ג'ון!
ולונג ג'ון בסדר! אז מותר לה.
מישהו מוכן סוף כל סוף להסביר לי מה כל כך נשי/סיסי/וואטאבר בלגולאס? אולי משהו מהסרט הראשון (שלא ראיתי)? ראו אותו מסתרק הרבה, או שמא מנקה את הדירה שלו יותר מדי?
Not that there's anything wrong וגו'.
למה אתם לוקחים
בדיחה קטנה והופכים אותה למשהו רציני ותהומי כל כך?
אני משער שהכוונה לתנועות העדינות שלו וקטע של אחוות גברים מ"שני הצריחים". אבל שוב, אני חושב שמדובר בבדיחה קטנה מאוד (די מוצלחת אבל רק בדיחה).
לא לא לא...
לא התכוונתי למה שכתבו פה באופן ספציפי. ראיתי תהיות על נטיותיו המיניות של לגולאס בכ-156,293 אתרים מאז שיצא הסרט הראשון.
כן, נו, כל מה שאתה אומר מובן מאליו.
ברור, למשל, למה אנשים בטוחים שסאם מאוהב בפרודו, למרות שאני ממש לא חושדת בטולקין שלזה הוא התכוון. אבל *איפה* לגולאס עשה מחוות יותר חשודות משעשו האחרים בסרט? בחיי שלא ראיתי.
טוב, אני מרימה ידיים. לכל העולם יש גיידאר אלפי ולי אין. בסדר.
גיידאר?
כלומר אתה רוצה לומר ש
אתה דבר נשגב לעלפים?
לא רק לעלפים
מה אתם רוצים מלגולס?
מה אתם רוצים מלגולס? מה הוא עשה לכם שאתם ככה מקללים אותו? הוא לא הומו ואין לו שום נטיות מיניות כלפי אף אחד.
אז מה אם הוא החזיר לאראגורן את העדי, זה לא אומר שהוא הומו! מה אסור כבר להחזיר דברים של מישהו אחר?
וחוץ מזה עלפים הם יצורים עדינים וחמודים ואמיצים!
כך שאף אחד לא יטריד את לגולס! מובן?
ושוב-
להיות הומו זה לא להיות מקולל.
שנחזור על זה? אין בעיה.
"טיפש" זה מעליב.
"אידיוט" יכול בכיף להתפרש כעלבון.
"יא חת'כת פוסטמה מגעילה" ברוב המקומות יהיה קללה.
"הומו" זה קללה בערך כמו לומר "יא נמוך" למישהו. או לחילופין "ילד עם עיניים חומות שכמוך!"
קאפיש?
_____
העלמה עפרונית, חוזרת על עצמה.
ושוב-
להסכים איתך או שזה ברור מאליו?
לא זה מה שהרגיז. כשאת מחברת את הכינוי "הומו" עם "ערס", זה קצת מקבל נימה שונה. ולא, "ערס" זה לא כמו להגיד למישהו "ילד עם עיניים חומות שכמוך", ו"הומו" נאמר במקרה הזה באותה נימה כמו "ערס".
אותי זה ממש לא הצחיק, לא יודע. ובדיחה שחוזרים עליה פעמיים, שלא מצחיקה בפעם הראשונה, הרבה הרבה יותר לא מצחיקה בפעם השנייה.
לא כל דבר צריך להיות פוליטיקלי-קורקט עד אימה. מותר לצחוק על הסטראוטיפיות של הדמויות, גם אם היא לא שם… ומבחינתי… אני רק רציתי לענות לבחורה ששאלה "למה" :)
ושוב-
גם טיפש ואידיוט יכולים להיות תיאורי מצב אובייקטיביים…
רק לכי תשכנעי בכך את נשוא התיאור.
ושוב-
אני יודעת, זו בדיוק הייתה הבעיה שלי כשניסיתי למצוא איזושהו עלבון-לא-תיאורי…
בכל'ופן, הומו יודע שהוא נמשך לבנים, בדיוק כמו שאני יודעת שהשיער שלי חום, ואין לי מה להלחם בזה. (כמובן,אני יכולה לנסות לצבוע את השיער,אבל אני תמיד אדע את האמת).
אידיוט, לרוב לא יודע שהוא כזה, ויסרב לקבל את התיאור הזה.
__________
העלמה עפרונית, ושיער חום.
שניה אחת
שיער חום זה דבר רע?
ואם כן, האם גם שטני נחשב?
שניה אחת
בדיוק כמו להמשך לבני מינך.
תחליט לבד אם זה רע או טוב.
_____
העלמה עפרונית, מזמן כבר לא צובעת שיער.
ושוב-
אולי אתה איזה מבוגר בן35, אבל אני ילד בן 12, וכיום "הומו" נחשב בישראל קרללה לפחות אצל הילדים והטינאייג'רס.
ומצד שני, אצל ילדים בני 12
הביטוי "יא בן זונה" משמש הקדמה לבבית לברכה "מה העניינים?", כך שכשאני כותבת ביקורת, אני לא רואה טעם להשתדל להיות פוליטיקלי קורקט עבור כל מגזרי האוכלוסיה.
ושוב-
אלא שקצת אחרי גיל 12, חלק מהילדים האלה יגלו שהם בעצמם הומואים, ויתחילו להרגיש שלא בנוח עם השימוש במילה הזו כקללה. וכשהם יספרו לחברים שלהם שהם הומואים, גם החברים שלהם יוותרו על ה"קללה" הזו. וכך, כשתפסיק להיות ילד בן 12 ותתחיל להידמות יותר למבוגר בן 35, תגלה ש"הומו" נחשבת בישראל למילה שמתארת את נטייתו המינית של מישהו, ולא יותר מזה.
אתה מוזמן להיות הראשון בקרב חבריך שיבין שלמילה הזו יש משמעות שאינה שלילית. קוראים לזה "בגרות". שמעתי שבנות מתות על זה.
גם אל תשכח למי משייכים את ה''קללה'' הזאת.
לא לאנשים שמצהירים בפומבי שהם אוהבים את בני אותו המין אלא לכל אחד שלא רץ טוב, אוכל טוב, מדבר טעם כמו שלך, מתנהג אחרת, אוהב תוכניות שונות, בעל ציונים אחרים ועוד ועוד ועוד…
בל נשכח את המקרה של חבר שלי שסיפר עד כמה רחוק הגיע עם בחורה ואז גילה שאמצעי מניעה אין לו (לילד בן ה-12, תיקח מחברי דוגמא!) והחליט לוותר על הסקס,וכמובן הוא קיבל את ההערה המאוד צודקת משאר האנשים 'יא הומו!'.
השימוש בקללה היה ונותר גרוע
אומנם הומואים משתמשים בה כלאחר-יד, מה שמסייע בהוקעת המשמעות השלילית של המילה, אבל קבוצות אחרות שמשתמשות במילה "הומו" לא השילו ממנה את הקונוטציות השליליות, ולמעשה מחזקות אותן כדי להבהיר שהקבוצה שלהם טובה, איכותית יותר.
כשמשתמשים במילה באימונים של חיילים קרביים (כמו גם במילה "כוסיות", שעושה את אותו הדבר לנשים) הקונוטציה היא גרועה.
המממ.... כולם בסדר?!
בדיחה, צחוק… חיחי… ?
ברור שזה בצחוק. לדעתי לגולס הוא דמות מוצלחת המשוחקת היטב ודווקא אהבתי את הרגש הרב בסצינה הנידונה. לתומי חשבתי שברור לכולם שמדובר בהלצה תמימה – ובוודאי שלא בקללות!
גם הומואים הם לעתים קרובות יצורים עדינים וחמודים ואמיצים.
"אין לו שום נטיות מיניות כלפי אף אחד".
זה בהחלט מסביר למה האלפים נכחדים… :)
מה פתאום? בשביל זה הם מנצים.
הנה, תראו את אלרונד- הוא
מנסה הוציא אחות לארוון!
מה אתם רוצים מלגולס?
מתי זה השתנה מאלף ל-עלף?
רוחו של עמנואל לוטם
חלפה על פני האתר…
ת'אמת?
זה לא ממש משנה, כול אחד יכול לרשום את זה איך שהוא רוצה, לי יותר נוח לרשום עם ע' ולא עם א'
*בולעת רוק*
את בטוחה שראית את הסרט? כלומר – ארוגראן, ולגואלס. הם פשוט זוג.
אפילו בלי לפרש יותר מדי, פשוט אי אפשר להתעלם מהמחוות. ואפילו הייתי נותנת דוגמאות על גבי הסרט, אבל נמאס לי להישמע טיפשה (לא שזה עוזר, ובכל זאת).
לא סתם קראו לסרט
שני צריחים.
מחוות
אני זוכר אחת.
כשלגולאס, גימלי וארגורן משוטטים ביער ומתכוננים להופעת המכשף הלבן, לגולאס הדרוך אוחז בחץ, נוגע-לא-נוגע בו באירוטיות רבה, מעלה את ידו המסוקסת מעלה-מטה לאורך החץ, ואז, ברגע השיא, יורה!
אגב, בהקשר לסקר הנוכחי, שאין לי סבלנות להיכנס אליו, אני חושב שחסרה אופציה. אני הייתי מצביע ל"לא הומו, אבל הלוואי".
סאם דווקא אוהב את פרודו
כפי שטולקין טרח לספר. אך לא בצורה ארוטית אלא בצורה של אהבת משרת לאדוניו
תיקון
מליאן לא נשלחה ע"י אחד מהאלים, אלא היא ירדה אל הארץ לבדה [וד"א, זה בכלל לא היה בתקופה של שרה].
יאבאנה היא אשתו של אל אחר, אוולה, ולמנדוס אין בת זוג .
אדון המערב, אשר עליו מדובר בקטע שציטטת הוא מנווה.
שאלת תם
דווקא אני וחברםשלי התפוצצנו מצחוק ב"לגולאס ההומו"
שמעתי כל מיני דיבורים על ''היפריון''
ואפילו ליאונרדו הסתובב שם (בתפקיד רול, נדמה לי), אבל זה כל כך מרוחק שאפילו לא הייתי קורא לזה פרוייקט שבאופק אלא סתם דיבורים חסרי משמעות.
אז אני עוד לא יכול
להחליף את ההתלהבות בת ארבע השנים לקראת שר"ה הסרט בהיפריון?
אופס
טעיתי בבחירה, אין לי תשובה לרז המהרהר. למה הסלש לא עובד, זה היה אמור להיות א(סלש)עלפים ויצא מחובר.
לכל מי שאמר מה שאמר
במיוחד לונג ג'ון
תגידי מי את חושבת שאת
אני לא הומו. יש לי עיניים כחולות ושיער בלונדיני גולש (תראי בסרט)וזה לא אומר כלום.
נ.ב
בשביל להוכיח את דבריי את מוזמנת אליי לדייט בארץ התיכונה
(אי שמה בניוזלנד)
ביי ואי עליך אם תגידי עליי עוד פעם דברים רעים.
מתחזה!
ללגולאס יש עיניים חומות.
ב'אחוות' הן היו כחולות,
וב'TTT' משום מה הן חזרו להיות חומות.
ובשיבת המלך ירוקות?
מתחזה!
נכון ללגולס יש עיניים חומות
תסתכלי על התמונה שבעמוד הראשי של הכתבה
לי זה הוכחה מספקת…
לתקן אותך?
כשאתמול היה מאחורי הקלעים של שר הטבעות- שני הצריחים, רוב הזמן ריאיינו את אורלנדו בלום (הוא כמובן לגולס!!!) ושם (שזה לא בסרט או משהו כזה) היו לו עיניים חומות.
מה שמסביר שבסרט זה נראה שיש לו פעם כחול פעם חום בגלל האור והצל, כשחשוך אז יש לו עיניים חומות אבל כשהוא ברקע בהיר אז יש לו עיניים כחולות. או שהחליטו לשחק לו עם צבע העיניים.
עכשו הבנתם?
עכשיו אני מבולבל יותר מקודם
הנה תראה
חומות
כחולות
הנה ההבדלים.
אבל מה שאני אומרת שלשחקן ארלנדו בלום יש עיניים חומות, בסרט החליטו לשחק לו עם העיניים ועשו לו פעם כחול ופעם חום. הנה ההוכחה……
אבל מה?
אנחנו מדברים על לגולאס, לא על השחקן שמשחק אותו.
אין לי כותרת
מה שאני אומרת זה שלשחקן אורלנדו בלום יש עיניים חומות, אבל בסרט הם כול הזמן מתחלפות כך שזה לא ברור איז צבע עיניים יש לו בסרט.פעם זה פעם זה.
בתשובה הקודמת שלי יש את ההבדלים בעיניים, כנס ותראה.
נכנסתי. ראיתי.
ואכן יש הבדל בצבע עיניים. לעומת זאת יש גם הבדל במקום בו צולמה התמונה וראים שבמקום אחד יש סכך עצים מסתיר ובצד שני הרבה שמש. אני ידע שזה לא מצדיק את ההבדלים העצומים אבל אולי הם השתמשו בעדשות דומות אך כשמאירים אותן אחרת הן שונות? או שזה כמו השעונים האלה שמחליפים כל שעה צבעים? או שאולי אלפים מחליפים כל הזמן צבע עיניים?
אוי ואבוי, תעלומה.
ראיתי שוב את הסרט, ואנוכי ושותפתי לצפיה ניהלנו מעקב ער על הנושא.
רוב הזמן העיניים שלו הם בגוון לא מוגדר, מן כחול-חום. כשהוא בצל זה נראה חום ממש.
חלק מהזמן, בעיקר כשהוא באור בהיר, העיניים כחולות-אפורות.
ובסצנה אחת אני בטוח מאוד שהעיניים היו חומות לגמרי.
מה קורה פה?
אוי ואבוי, תעלומה.
תמונה נערת עדשות מגע, לאלתר !
פתרון אפשרי
אולי האלפים קונים את העדשות שלהם באותו מקום שהם קונים את הגלימות? :)
מה שקורה הוא שעדשות כחולות על עיניים חומות
לא נראות כמו עיניים כחולות אורגינל אלא כהות יותר בדרך כלל. לכן אם התאורה מתאימה הן נראות כחולות, ובזוויות אחרות הן נראות כהות יותר, חומות. זו המסקנה שלי מהסרט לגבי לגולס וסאם לכל הפחות. אגב, גם אנשים עם עיניים כחולות לא תמיד נראים כחולי עיניים, זה תלוי מאוד בתאורה, בזווית ובכמות. אני מניחה שאם יש צל על הפנים אז לא רק שלא רואים צבעים כמו שצריך ושאין החזר טוב של הכחול, גם האישון יכול להיות גדול יותר וזה יכול להשפיע.
אומו,
סקר פיקטביים היה כבר.
( אני בהחלט הייתי מעדיפה את זה בתור 'אומו' זה הולך מצויין עם המיבטא של אמירת'ערס' נסו ותיהנו. רצוי עם ו' נישפכת ממנה והלאה, הווי אומר סמפינג כמו – אומווווו.שוב, ההנאה מובטחת)
תגיד לי שלא באמת התכוונת למה שאני חושב שהתכוונת...
ושלא באמת מקרינים את הסרט באולם הסינמקס. כי אם כן, אני עלול לאבד את השפיות כאן ועכשיו.
התכוונתי, התכוונתי
אני לא יודע את זה כעובדה, אבל מכיוון שכרגע מוקרן ג'יימס בונד באולם הסינמקס (שבת ב-20:00), אני מניח שגם שר הטבעות יגיע לשם.
למיטב ידיעתי - לא אמור.
כרגע מוקרן שם בונד, אחריו יבוא 'האויב שבפנים' ('רזידנט איוול', נו). אולי אם 'שרה"ט' יצליח אצלהם מאוד, הם יקרינו אותו גם בסינמקס (האם זה הזמן לספר שהייתי ב'אוורסט'?), אבל כרגע אף אחד עוד לא חושב בכיוון.
למען האמת, גם אני ראיתי את הסרט, אבל זה היה ב98' , בפריז, בצרפתית ובלי כתוביות. כל מה שאני זוכר מהאולם ההוא זה טריילר של סרט על רכבות הרים אשר גרם למוח הצעיר שלי לחשוב שאני באמת נמצא על רכבת הרים ולקיבה הצעירה שלי לצנוח.
מעניין שבסרט של 40 דקות
יש אולי שלושה שוטים שבאמת משתמשים בפורמט כמו שצריך.
ג'ון ריס דייויס שולת.
לא, באמת. פשוט שחקן מוכשר להפליא – צריך כשרון לא קטן כדי לדבב שתי דמויות באותו סרט ושכמעט אף אחד לא ישים לב. וגם איש נחמד, אבל זה העניין אחר.
ואתה, יש לך טעם טוב. הסכמתי כמעט לכל נקודה ונקודה. אפשר להשתמש בפוסט שלך כדי להבהיר את דעתי לאנשים?
שחקן מופלא ביותר
ואני חושד שהפיכת גימלי לאתנחתא הקומית נבעה מהעובדה שדווקא ריס-דייויס שיחק אותו. בכל הטרילוגיה, גימלי הוא דמות אנמית יחסית- הוא "הגמד", הוא הניגוד ללגולאס, הוא זה שהצטרף בשביל שחבורת הטבעת תהיה מורכבת מנציגי כל הגזעים הנאורים בארץ התיכונה. שיא ההתפתחות שלו קיים במוריה, ולאחר מכן הוא פשוט הופך לגרזן שמחוברת אליו יד. מכיוון שדמות שכזו תהיה בזבוז של השחקן, מישהו החליט שהוא יהפוך לאתנחתא קומית- מכיוון שמדובר רק בדמות אחת, זה לא משפיע על הסרט יותר מדי- וגם יכניס כמה בדיחות על זריקת גמדים בדרך.
ומכיוון שאני כבר כאן, וידוי קל: בנסיעה הביתה אחרי הסרט דרסתי אנט.
אנמית? לחלוטין לא.
חסרת יחוד? כן. אם תנסה לאפיין אותו בצורה שטחית, תקבל דמות של "מישהו נמוך שמגמז אורקים להנאתו". לא אפיון מלהיב.
ברמות עמוקות יותר מחמש מילים, יש הרבה בדמות שלו. מחבורת הטבעת, אני חושב שזאת הדמות האהובה עלי.
2.
לא כל כך. דמותו של גולום רודדה במקצת. עניין ריבוי האישיויות רק נרמז בספר, לא יותר. הצגת הענין כחד משמעי היא סוג של פרשנות. פרשנות לגיטימית, אך ככל פרשנות היא גורם לקריסת פונקציית הגל למצב מסויים, ולרידוד ברמה כזאת או אחרת.
(אבל כן, הדמות אכן צוירה נהדר.)
אבל גולום הוא שחקן אמיתי: אנדי סרקיס.
הוא שיחק את גולום לכל אורך הסרט לבוש בחליפת חיישנים לוכדת תנועה, ועליו הלבישו את דמות ה CGI שראית בסרט.
ואני חשבתי שהוא היה אחת מנקודות האור היחידות שבסרט.
ביקורת נהדרת
נראה לי שזאת הפעם הראשונה שקראתי ביקורת וממש הסכמתי איתה. אפילו בקטע של לראות את הסרט עוד יומיים
היה דבר אחד שנורא הרגיז אותי בסרט- ההיצמדות שלו לספר הייתה קצת מוגזמת ומיותרת.
אני לא מדברת על שמירה על קווי העלילה ופירוט המקומות אלא לטקסטים קטנים שהיו מעצבנים בספר והם נשארו מעצבנים גם בסרט.
יכול להיות שזה ספוילר-
לדוגמא, לגולס הולך לו בשעת זריחה רבת הוד ומוציא מפיו את המשפט הבא- הזריחה היא אדומה, בלילה נשפך דם.
נניח שלא הייתי קוראת את הספר, ולא הייתי יודעת ששורה זו חיה וקיימת במציאות, הייתי חושבת שמישהו צוחק עלי בלי בושה.
בכלל, הדמויות בסרט ולגולס בפרט שימשו בתור אנציקלופדיה ניידת לדברים נורא מובנים מאליהם (הם ביער. העצים מדברים זה לזה. לגולס- העצים מדברים זה )
וגולום ממש הפחיד אותי. באמת.
לא אהבתי אותו בכלל.
כולכם מבלבלים את המוח
קודם כל, כולנו כחובבי קולנוע שכבר שנים מואסים בתחליפים הוליוודים ודביקים להרפתקאות אמיתיות צריכים להיות אסירי תודה על טרילוגייה כל כך אמיצה ועשויה בעליונות. כבר הרבה זמן, כולכם אני מניח תסכימו איתי, לא ראינו משהו יותר מרתק ויותר סוחף דמיון והזדהות מאז שר הטבעות.
שנית כל, הגדולה של שר הטבעות הוא לא בכך אם משמידים את הטבעת או לא, אלא (וגם\במיודח בספר) איך זה משפיע על הארץ התיכונה וכמה שכל עמיה ותושביה נסחפים למלחמה כוללת, ולכן החלק השני לא רק הכרחי אלא גם מרתק ואפילו רלוונטי יותר מהכל לאופן שבו אנחנו מרגישים על שליחותו של פרודו המסכן.
ושלישית כל, כולכם כופרים עם שגעון גדלות חשוך מרפא אם אתם מרשים לעצמכם להאמין שיש בכוחכם ובזכותכם לחלוק על סופר גדול כמו טולקין, או כמו קולנוען גדול כמו פיטר ג'קסון.
עזבו אותכם מהכוס החצי ריקה.
הרבה זמן לא ראיתם ולא תראו כזה דבר על שום מסך קולנוע, וזה כולכם יודעים.
ומה אנו אמורים לענות לזה? להשתחוות אפיים ארצה בפני המרגליות
שמקלדתך מפיקה ולהודות שסוף סוף אנו רואים את האור?
"כולכם תסכימו איתי"? לא, דווקא לא. אני ממש לא מסכים אתך, מקווה שהוד גדולתך ימצא קצת חסד בליבו לסלוח לדברי הכפירה שלי.
ושנית, אולי אני (ועוד כמה) כופר עם שיגעון גדלות (מה לעשות, כזה אני) אבל אני ממש מרשה לעצמי לכפור ב"חזון" הגדול של ג'קסון. כיון שלא שמעתי שהכריזו עליו כאל לאחרונה, נראה לי שהברק לא יכה בי כל כך מהר, ולכן גם אוסיף ואומר שיש לי השגות קשות על הדרך בה בחר לעבד את "שני הצריחים" לקולנוע. (וואו, אמרתי את זה ואני עדיין בחיים).
ודבר אחרון:
תרד, תרד מהפאנאטיות המטופשת הזו. זכותך לחשוב מה שאתה רוצה, אבל גם לאחרים מותר לחשוב אחרת ממך בלי שיחשבו לכופרים וכל השטויות האלה.
כשתגדל תבין. (או שלא, למי אכפת בעצם).
ומה אנו אמורים לענות לזה? להשתחוות אפיים ארצה בפני המרגליות
אתה צודק, אני מצטער, לכל אחד יש דעה משלו, אבל זה רק מראה כמה שהסרט תפס אותי שאני מתבטא ככה.
מקווה שתיהנה יותר מהסרט השלישי
גם אנחנו. רני לא כיפי ככה...
ומה עם קייט בלאנשט???
אמנם רק לכמה דקות אבל היא עדיין מהווה את אחד משיאיא הסרט – הלא היא האחת והיחידה: קייט בלנשט.
מיותרת, במלוא חומרת המילה.
ליתר דיוק כמה שניות
הסרט היה מסתדר לדעתי גם בלי ההופעה הקצרצרה שלה, אבל היא לא הפריעה לי.
בתור הקדמה:
א. הציון של אורקים כ"אלפים שהושחתו", למיטב זכרוני לא מופיע בסרט. רק בספר.
ב. היטלר נשם, אתה נשמת, לפיכך אתה היטלר.
(בקיצור, התנועה הרומנטית לא המציאה את החזרה לטבע, והתנועה הרומנטית לא מחזיקה בבלעדיות על חלק מהרעיונות שאתה מביא. על השוביניזם של טולקין כבר העירו, וגם על האריות המוגזמת של האלפים. אבל בכל-זאת, אתה עושה מכל הוביט אוליפנט).
אה, תוספת.
אל תעיז לקרוא את האודיסיאה.
הערה:
הציון של אורקים כ"אלפים שנשחתו" מופיע גם מופיע, ב"חבורת הטבעת". בסצנה בה אנו רואים את תהליך היווצרות היצורים, סארומן מציין בדיוק את זה.
למה להתווכח? אתה צודק.
אתה כמובן מדבר על סרט בסגנון הוליוודי, שנעשה על פי ספר בן חצי מאה, ולכן הטענות שלך הן חסרות טעם, אבל הן נכונות.
עברו לי בדיוק אותן מחשבות
בזמן הצפייה בסרט. חשבתי שהוא שוביניסטי, פשיסטי ולועג לנמוכים. אלא שבניגוד אליך, לי זה לא הפריע להנות מהסרט. אולי זה מפני שהסרט הוא בכל זאת סרט הוליוודי (חצי ניו-זילנדי בעצם, אבל במימדים הוליוודיים) ואני רגיל לקלישאות בנות אלף שנה. אולי זה מפני שהספר נכתב לפני שמישהו בכלל חשב להתלונן על הפגמים המוסריים ופיטר ג'קסון חשש מלינץ' מצד מעריצי טולקין. לדעתי, זה לא הפריע לי כי לא ציפיתי למשהו אחר.
הרעיון שאורקים הם א/עלפים שהושחטו מוזכר בסרט הראשון ונהוג להציג אורקים כיצורים מכוערים ומסריחים בעוד שבני הלילית הם גרסה מושלמת של בני האדם. נהוג גם להציג טרולים כמכוערים כי, מה לעשות, אחרת לא מזהים אותם כטרולים. לגבי גולום, לא ידוע איך הוא נראה לפני כן, אבל גם אם הטבעת השחיטה אותו חיצונית, עדיין יש בו צד חיובי. רק לראות אותו מחייך והלב נמס.
גולום ודעתנות
לפי הספרים, גולום היה הוביט.
גם בסרט רמזו שהוא היה "משהו דומה מאוד להוביט" לפני ההשחתה.
ולגבי ההוא שחייב "לפקוח את עינינו" – כל אחד יכול ליפול או לעבור בלי קשר למוצאו. הטבעת היא המבחן ובספר העניין מודגש הרבה יותר טוב לדעתי. אנשים, אלפים, גמדים, קוסמים (שאינם בני אדם!) או הוביטים (שיחד עם הגמדים מהווים את הצד המכוער של כוחות הטוב), כולם יכולים ליפול לקסמה של הטבעת – לקסמו של הכוח המשחית. מכיוון שזו פנטסיה, ועוד פנטסיה אפית – הפנים משפיע על החוץ. אלרוד טרוד הדאגות מזדקן מהר על אף מוצאו האלפי וגולום, לאחר יובלות בבטן ההר, מותאם לציד דגים בחשיכה כפי שנפשו מותאמת לאפלה ששוררת בתוכו.
מה מחלחל בתפיסה רומנטית?
זה שהנאצים עשו בה שימוש? כמו שטווידלדי אמר – גם הנאצים נשמו.
כן, שר הטבעות הוא יצירה רומנטית. כן, כתוצאה מזה הוא סובל מרדידות מסויימת. למרבה המזל, על אותה רדידות מכסים הרבה רבדים אחרים.
אז תזכיר לי, מה בעצם רע ברומנטיקה?
אלא אם כן אתה מאמין
שיהיו אנשים שיצאו לטבוח באורקים לאחר צפייה בסרט.
אללי!
אתה מאשים את הסרט
על התכונות שבספר, ואתה מאשים את הסרט על תכונות שהיו הגיוניות לגמרי בספר. כי הספר באמת לא רק לוקח מהמיתולוגיה הגרמנית העתיקה את הפיות והקסמים והשטויות, אלא גם מבסס על המיתולוגיה הזו את כל ראיית העולם שלו. טוב נגד רע, גזעים שנולדו טובים או רעים, דגש על הרואיות ועל אחוות לוחמים (שהם גברים, ולכן יש כל כך מעט מקום בעלילה הזו לנשים)… אם כי הניתוח שלך לא ממש עשה צדק עם העלילה של שר הטבעות, שיש בה יותר מורכבות ממה שהצגת, ובטח שיותר מורכבות מב"מלחמת הכוכבים".
לפני שאתה מנתח את הספר או הסרט, תצטרך קודם כל להשקיע מאמץ ולהראות שאתה מסוגל להתמודד עם תפיסת העולם הזו, שלא שייכת ל-2002 ולא שמה לעצמה את הגבולות של 2002. במקום להגיד עליה "איכסה" כי היא שונה ממה שאתה מכיר, תצטרך לקבל את הנחות הבסיס שלה ולהגיד "אנשים ראו ככה את העולם פעם". ואולי אפילו "אנשים ראו ככה את העולם פעם, וזה קסם לטולקין ולקוראים שלו כי…"
ואז אולי תוכל להגיד משהו קצת יותר לעניין מאשר "זה פשיסטי ושוביניסטי ונאצי וקקה".
תיקון
מקור האלפים והגמדים במיתולוגיה הסקנדינבית (אם כי אני מניח שהיו לה השפעות גם על סיפורי העם הגרמנים).
כמה נקודות למחשבה...
סליחה על האיחור בתגובה… עובדים עד מאוחר: אז ככה.
נראה לי מעט לא רלוונטי להגיד שזה לא בסדר שאני תוקף סרט על תכונות שהיו בו כבר בספר. במאי שעושה סרט ומתיימר להציג בו אידאולוגיה חייב לעשות בחירה מוסרית. זה שפיטר ג'קסון בחר לעשות סרט שיעביר אל המסך ספר בעל תפיסת עולם ריאקציונרית על טוב ורע היא בחירה מוסרית בפני עצמה. זה שהוא בחר להיות נאמן בצורה אדוקה למדי לסופר שהחזיק בתפיסת העולם הזו, זו עוד בחירה מוסרית. זו שהוא בחר להעביר אותה אל המסך ברצינות תהומית, ללא שום שמץ של אירוניה או מודעות עצמית או רמז שמשהו בתפיסה הזו נראה לו ארכאי ומנוון הוא בחירה מוסרית שלישית. אקיצר, הבנאדם אחראי למעשיו וידע איזה סרט הוא יצר.
הרבה אנשים התעצבנו כאן שייחסתי את הסרט לתפיסות של מדינה מסויימת ותנועה מסויימת הזכורות לטוב כאן במחוזותינו. אז אפשר להירגע, אני לא יהודי גאה שעל כל דבר שלא מוצא חן בעיניו צועק "אנטישמים!!!".מצד שני, אני לא חושב שהקשר בין הסרט לתפיסות עולם רומנטיות הוא רק באסוציאציה שלי.
למה דוקא הזכרתי את הרומנטים? נכון- רוב האגדות עליהן מבוסס שר"ה הן בנות ימי הביניים. אבל החזרה לאופנה של האגדות הללו בעולם המערבי הגיע במסגרת התנועה הרומנטית וכריאקציה למהפכה התעשייתית מחד ולדמוקרטיזציה מאידך. זו תנועה שהיתה פופולרית בעיקר בגרמניה (שהיתה אחת מהמדינות המתועשות בתקופה הזו) שחרטה על דגלה את טוב הערכים של עולם ישן יותר, עם טוב ורע ברורים יותר, של חזרה לטבע, חזרה למשפחה ולתפקידים המסורתיים של גבר ואישה. אני מצטער שאני פוגע בכל בעלי הלבבות השבורים ואוהבי הטבע מבינכם, אך מהתפיסות הרומנטיות האלה אני סולד.
מאיפה החיבור לטולקין? טולקין כתב את הספרים הללו בתקופה שתפיסה זו עמדה במוקד המלחמות והדילמות הלאומיות של אותה תקופה. אז נכון שטולקין לא היה גרמני ואני בספק רב אם דגל באופן ישיר בתפיסות עולם פשיסטיות, אך בספרים שלו תפיסתו היא ארכאית וסולדת מקידמה ומהומניזם, גם יחסית לתקופתו. ולגבי התנועה הפמיניסטית- התנועה נולדה בסוף המאה ה-19 בד בד עם המהפכה התעשייתית והייתה אחד התוצאות שלה. הרומנטים יצאו גם נגד מהפכה זו והאגדות שלהם סיפרו על עולמות של גיבורים מצילים וגיבורות שמקוות להינצל לא סתם, אלא כריאקציה לשיוויון בין גברים לנשים. לסיכום טולקין הכיר והבין תפיסות עולם הומניסטיות ומתקדמות בהרבה כשכתב את שר"ה, אך בחר להתקומם נגדם.
ולגבי פיטר ג'קסון? גם ג'קסון לדעתי לא תם. הוא מוציא את הסרטים בתקופה בהיסטוריה ששוב אופנתי לדבר על "מלחמת בני האור בבני החושך". שוב המלחמה נראית כמשהו נשגב ומעורר השראה, שיש בו גם יופי רב. שוב מדברים בעולם על כך שיש עמים שהם נאורים וצודקים ויש עמים מכוערים ונחותים. נכון שג'קסון כתב את התסריט לפני 9/11 ולפני כל הבלאגן הבנלאדני. אבל העובדה שהסרטים כ"כ פופולריים גם בגלל התכונות הללו והעובדה ש'גקסון לא רואה לנכון לבקר בתוך הסרט ולו מעט מתפיסות העולם הללו, כבר מראות לדעתי שהוא מאמין בהם בצורה עמוקה.
טוב, אני אפסיק עכשיו אני מרגיש שככל שאני מדפיס יותר אני הופך לשניצקליין ומקריח במהירות.
יש לי רק בעיה אחת עם הטיעון שלך
גם ככה פיטר ג'קסון חוטף אש מכל כיוון על השינויים שהוא עשה לספר. ואלו היו שינויים עלילתיים. ג'קסון הוא לא קולומבוס, אבל אפילו הוא לא היה מעז לשנות את העקרונות הבסיסיים שהספר של טולקין מבוסס עליו.
כמה נקודות למחשבה...
נקודה אחת שהחמצת, מעבר לכך שכשמתארים עולם אבירים מתארים עולם אבירים (ושדמותה של איאוון היא פמיניסטית מתוך הכרה, וטולקין לא היה חייב להכניס אותה):
ראית את הסצנה באייזנגארד? זו עם הנאום של סארומן, ולשון נחש לידו?
את מה זה הזכיר לך, מבחינת שפה קולנועית?
נורא פשוט. סרט של לני ריפנשטאל. תיעוד העצרות הנאציות. אחד לאחד – מבנה, זוויות צילום, הכל.
אייזגארד, מבחינת עיצוב הסצנה, היא עצרת המונים של הס.ס. סארומן משתמש במחוות נוסח היטלר – לא, אני לא מדמיין את זה – וגרימא לשון-כחש מזכיר בצורה חשודה את ההתנהגות של גבלס.
זה מקרה, ואני צנצנת.
וזה הופך לך קצת את התיאוריה.
בגידה בחזונו של טולקין!
אם זה מכוון, אז יש כאן – בלי צחוק – בגידה בחזונו של טולקין, שסלד מאלגוריות וטען בתוקף ש'שר הטבעות' הוא לא משל לכלום, במיוחד לא למלחמת העולם השניה, וכל דימיון בין האורקים לנאצים הוא מקרי בלבד.
ואגב, מעניין שטענות דומות, לשני הצדדים, נשמעו בעניין 'מלך האריות': מתנגדיו טוענים שהוא פאשיסטי בתכלית, מגניו מביאים כראיה את הסצינה שבה סקאר מצעיד את הצבואים במצעד נאצי נוסח ריפנשטאל לכל דבר.
בגידה בחזונו של טולקין!
יכוליות. לא אכפת לי.
מותר לי לומר, אגב, שמימי לא האמנתי לטולקין בעניין הזה?
אתה חושב
ש'שר הטבעות' הוא כן אלגוריה למלחמת העולם השניה, למרות שהמחבר טוען בתוקף שלא? למה לו להסתיר את זה?
עד כמה שאני מתעב פ''מ,
יש דברים שהם בהחלט בעין המתבונן.
נניח יקום עכשיו בגבעתיים רודן חדש, שיתנתק ממדינת ישראל. נניח שהוא יגרום לעוג ערים להתנתק ממדינת ישראל, ולחבור אליו. נניח גם שהדרך היחידה לעצור אותו תהיה להשמיד את טבעת הנישואין שלו.
האם בהתחשב בכל אלו, שר הטבעות לא יהיה יצירה אלגורית הרלבנטית במידה למתרחש, למרות שהיא נכתבה שנים רבות לפני האירוע?
מה שטולקין אומר נחמד, אבל את המשמעות יקבע הקורא. לא הוא.
רלוונטית כן,
אלגורית לא.
לא, לא בדיוק.
אדייק: אני לא חושב ששר הטבעות הוא אלגוריה למלחה"ע II.
אני כן חושב שטולקין התחיל לכתוב את הספר לאחר 1933, ושכמעט אין ספק שהוא ידע משהו על נאצים.
ואני די משוכנע שכשהוא חיפש דוגמא לרוע, הוא לא היה צריך לחפש רחוק.
גם אם לא בכוונה, אני מאמין שהוא הושפע מהתקופה בה הוא חי, והמוטיבים הנאציים בדמויות שרי האופל למיניהם לא נכנסו לשם סתם, אלא כי הם היו במאגר הזכרון שלו; אפילו בלי להתאמץ, זה משפיע.
לי זה הזכיר
את סוף מתקפת המשובטים. למה, זה היה אמור להזכיר לי משהו אחר?
סארומן והיטלר...
יכול להיות שהסצינה באייזגרד היא אלגוריה מאוד פשטנית למשטרים טוטאליטרים.
לדעתי זה לא משנה- תפיסת העולם של הסרט היא רומנטית ולא הומניסטית, היא מתרכזת ביופי ובגבורה שבמלחמה ולא באדם.
זה שהסרט לא תומך באופן מפורש במשטרים טוטאליטרים עדיין לא משנה את הטון שבו הוא נעשה. כמו שכבר אמרתי קודם, זהו סרט שסוגד לקדמון, למיסטי, בחזרה לטבע (לדעתי בקונטקסט אנטי מודרני), ולמיתוסים מוחלטים של טוב ורע.
מבחינתי המונח "סרט פשיסטי" אינו מתייחס לסרט שבכרזתו יש הצהרה "ויוה בניטו!" אלא לאופן שסרט נעשה והמסרים המוחבאים שמושמים בו.
זה רק קצה הקרחון….
ולא ענית על שאלתי.
נניח שמה שאמרת נכון – מה בעצם רע בזה? למה לדעתך זה פסול?
אנכרוניזם
גם אני ישר חשבתי על ריפנשטאל. אין ספק שזו הייתה הכוונה של ג'קסון, נאמנות לחזון הטולקינאי או לא. ולא כדי להגיד שסארומן הוא היטלר, שזה באמת לא קשור לכלום, אלא כדי לפנות להארדיסק הקולקטיבי של הצופים, לפתוח את הקובץ "רשע", ולהשליך תת-מודעית את תוכן הקובץ על הדמויות הנשקפות על המסך. לא שממש היה בזה צורך, אבל זה נחמד.
ובקשר לדבריו הבלתי נסלחים של בלתי נסלח – אני חייב להודות שכשהתחלתי לקרוא את דבריו הייתי משוכנע שהוא כותב פארודיה שנונה ביותר על כל האנשים שמוצאים מיני משמעויות מתוחכמות ב"שר הטבעות", או ב"דרדסים" לצורך העניין. כשהבנתי שהוא רציני, נבהלתי קצת.
מר נסלח, תראה, אני ממש מתקשה להבין מה הבעיה שלך. לי, למשל, מפריע לראות בסרטים אמריקאיים כל מיני יפנים, סרבים וצ'כים שמדברים בינהם באנגלית שוטפת פתאום. אפילו בשרה הפריעו לי הקטעים בהם עלפים מדברים בינהם באנגלית ולא בעלפית*. אני לא מבין את המנהג הזה להשליך קודים ונורמות שלא קשורים לשום דבר איפה שהם לא שייכים. אז בדיוק כפי שארגורן לא צריך להגיד בשום שלב בסרט "Fuck it man, let's go bowling", כך גם לא צריכה להיות בסרט שום מודעות פמיניסטית, התייחסות לתקופת פוסט ה-11/9, ערכים שאינם רומנטיים וקריאה בעד הקידמה. זה פשוט לא שייך לשם.
אני מופתע שלא הפריעה לך חוסר הרגישות של ג'קסון כשהוא הציג בסרט מחבל מתאבד מבלי למתוח ביקורת על הפלשתינאים, או על הכיבוש הישראלי. שלא לדבר על האיזכור המתבקש לנפילת חומת ברלין.
יתרה מכך, אם כבר דווקא השוביניסטיות של הסרט הפריעה לך, אני חייב לציין שבתור מי שלא קרא את הספרים ולא יודע מה נלקח משם ומה ג'קסון הוסיף או שינה, אני התרשמתי שהוא ניסה להוסיף קצת זווית פמיניסטית מבלי לגרוע מה"שוביניזם" הטולקינאי. נקודה אחת הייתה בדמותה של אחיינית המלך, שהיא ללא ספק לוחמת פמיניסטית, ונקודה שנייה כשסאם נופל במורד הגבעה ופרודו מסתיר אותו, שם ניכר בבירור שצבא החיילים שצעד בסך היה למעשה חיילות.
___________________________
* האמת, למרות שזה הפריע לי, זה גם שימח אותי מאוד, מאחר והקטעים האלה תורגמו לצ'כית בלבד, ולא הבנתי מהם יותר מידי. כך שבשורה התחתונה, דווקא ברכתי על כל רגע בו עלפים עברו לדבר באנגלית. למרות שכן הצלחתי לתרגם לעצמי כמה דברים מצ'כית (מישהו אמר באיזשהו שלב בקרב "תכוונו לצוואר שלהם?").
אאוון
לוחמת פנימיסטית במקור.
חכה לסרט השלישי… מעבר לזה זה יהיה כבר ספויילר.
גם כן פמיניסטית.
כמה היא דיברה על יכולות הלחימה שלה, ובסוף, כמו אישה טובה, היא נשארה לשמור על הנשים והטף (נו, אולי בסרט השלישי זה ישתנה. אבל הסרט השלישי, להזכירכם, טרם יצא, ואם ג'קסון שינה את דמותו של פאראמיר, מה מבטיח לנו שהוא לא ישנה את דמותה של אאווייןן?).
לגבי העלפים – כן. לגולאס אמר שהחלק החלש ביותר בשריון שלהם הוא הצוואר, וכן בכתף (כמדומני) ולכן כדאי לכוון לשם את החיצים.
כמה נקודות למחשבה...
טולקין לא אהב את הטכנולוגיה. כל שאר הטיעונים שלך הם שטויות אשר מנסות לאמץ ספר פופולארי ולהציגו בצורה מעוותת כדי להדגיש את נקודתך. מעט מחקר על טולקין, כמו קריאת ספריו הלא בדיוניים ומכתביו מציגים אדם הומאני ודמוקרטי בתכלית. איך בספר פשיסטי יכולה להיות מובעת סלחנות כזאת כלפי כל בני האדם אפילו אם הן אויבים? סלחנות כלפי רשעים, והתנגדות נחרצת לעונש מוות, לרודנים?
כל אחד זכותו לבטא את דעתו אך אין דבר שמרגיז אותי יותר מאנשים שמוכנים להשחית יצירות אומנות, במיוחד אחת כה אהובה עלי, רק כדי להביא את ראיית העולם הצרה והקיצונית שלהם.
הלוואי עלינו מנהיג אשר עצות גאנדלף באוזניו.
גאנדלף לנשיאות.
-האשף הדגול
כמה נקודות למחשבה...
בנוסף לתגובתי הקודמת, אלה בדיוק הדעות אשר גורמות לסרטים רבים להיות מטומטמים, ע"י הצגת דעות אנאכרוניסטית (הנאומים במלחמת הכוכבים החדש ובמבוכים ודרקונים הנורא, דוגמא מצויינת). לא כל דבר צריך להביא מסר, ולא כל שחור רשע חייב להיות מאוזן בשחור טוב, לא לצד כל אראגורן חיבבת לעמוד זינה הנסיכה הלוכמת ובת זוגתה. זה חסר כל חשיבות אמיתית, ואם לצורך זה אתה צופה בסרטים ראה אופרות סבון/סדרות AXN/ערוץ הילדים ושאר הפקות בגרוש, בדיוק הסגנון המבוקש.
-האשף הדגול
כל קשר בין פאשיזם לסרט
נמצא בראש שלנו.
שרה"ט הוא אגדה. קודם כל אגדה. באגדות, ואין מה לעשות לגבי זה, יש תפיסות עולם חד משמעיות של טוב ורע. אין מה לעשות נגד זה ולעניות דעתי גם לא צריך. אגדות לפעמים עוסקות גם במלחמה, מה לעשות. לטעמי גם זו לטובה. אגדות הן סוג של סיפור שאמור להציג תפיסת עולם מרוככת ואסטתית, אם אפשר משהו שמתאים לכל הגילאים. נכון שזה מושיב אותן על בסיס מוסרי רעוע משהו, אבל ככה זה בכל האגדות. האם לא זזת אי פעם בחוסר נוחות בכיסא כשהצייד בא והרג את הזאב ב"כיפה אדומה"? איזה מין הפי אנד של סיפור ילדים זה, כדור בראש של אחד הגיבורים?
סתם דוגמה שעברה לי בראש.
קראת לזה "תפיסה רומנטית". נגיד. סבבה. אני יכול להתחיל להתווכח ולעשות קולות של מבין, אבל במקום זה אני אסמוך עליך בעניין הזה. כנראה שתפיסת העולם השטחית הזאת מסתדרת מה שנקרא "תפיסה רומנטית".
נשאלת השאלה – והיא נוסחה פעמיים בפתיל הזה בבהירות ע"י קיפוד – מה רע בזה? מה רע בסרט שמתחבר לתפיסת העולם השטחית-אך-עוצמתית של הרומנטיקה?
התשובה שאתה מספק, שההסטוריה מספקת, היא שבד"כ נעשה שימוש בתפיסה הזאת ע"י גורמים טוטאליטריים למיניהם. אבל כשאתה מתקומם על תפיסת העולם בשרה רק מפני שהיא תפיסה שאומצה מאוחר יותר ע"י מפלגות פאשיסטיות למיניהן, אתה עושה עוול לתפיסה, ובעצם מקבל את מה שהנאצים ניסו למכור. כמו אותם אנשים שמתנגדים לנגינת ואגנר בארץ, בכך שאתה נמנע מהמקורות התרבותיים של הנאצים אתה מקבל את הפרשנות שלהם.
אני לא רוצה להסיר מיוצרי הסרט אחריות, ובאמת שאזכורים לנאצים בתור כוחות השחור בסרט הם לא תירוץ מי יודע מה, אבל צריך לזכור ששרה, כמו הניבלונגים, הוא קודם כל מה שהחברה תעשה ממנו – אם נחליט לאמץ אותו כסרט התעמולה לקראת המלחמה בבן-לאדן, אפשר יהיה להביט לאחור ולהגיד שצדקת, הייתה פה תעמולה מחרידה. אבל אם נהנה ממנו בתור סיפור אגדה, ונשמור את אמות המידה המוסריות שלנו לעצמנו, אין בו כל פגם: כי אגדות היו לפני פאשיסטים, ולא להיפך. חבל לוותר עליהן.
בדיוק!!!
אתה מתבזבז בעבודה הרגילה שלך.
אגב הזאב
באגדה הרומנטית "הממלכה העשירית" הפכו את הזאב לגיבור הראשי. הוא מוצג כטיפוס לא מובן שמחפש את עצמו ומתלבט בין היצר שלו לטרוף לבין היצר שלו לאהוב (כמובן שהכל נלקח בהומור) ודווקא הצייד מוצג כדמות הנבל.
תשובתו של אורק זועם
נכון ששר"ה 2 הוא לא סרט שמשמש כתעמולה לאף מפלגה. אבל זה לא מסיר אותו מאחריות.
מצטער… גם לסרט פנטזיה שמתרחש בעולם אלטרנטיבי ולכאורה לא קשור למה שקורה בעולמינו יש אידאולוגיה. אפשר לנסות להתעלם ממנה כאילו היא אויר ואנחנו כאן רק בגלל הפופקורן והקרבות. אפשר לבוא ולהגיד ש"יש הרבה יצירות שיש להם אידאולוגיה כזו". אפשר לנסות אפילו לפתור את ג'קסון מהאחריות "כי הכל היה בספר של טולקין".
ולדעתי כל הנסיונות הללו לא רציניים… נו, באמת. כן- אני מאשים את הסרט בתפיסות ריאקציונריות ושובניסטיות. אני מאשים את הסרט בהיותו סרט מחרחר מלחמה שמפאר את המלחמה ומציג אותה כאקט של גבורה ויופי. אני מאשים אותו בדיכוטומיה שטחית בין טוב ורע. ואני מאשים אותו בכל הדברים שאמרתי עליו בהודעות הקודמות. מצטער, אני לא יכול להתעלם מזה ולהפנות ראש ולהגיד "היי, האפקטים היו סבבה".
פיטר ג'קסון הוא לא אידיוט. הוא במאי חכם (והוכיחו זאת "יצורים שמימיים" ו"כסף נשכח") ובניגוד לכריסטופר קולומבוס, הוא לא "צובע לפי מספרים". לא יצא לו סרט ב"פוקס". לסרט של ג'קסון יש סגנון משלו ואידאולוגיה משלו. אם היה משהו שדוקא אהבתי בספרים ובסרט הראשון, זה שהם שימרו את התחושה היפה שבראש ובראשונה מדובר בסרט על הוביטים קטנים שיוצאים להציל את העולם בצניעות. שר"ה 2 לעומת זאת, מאבד את כל התחושה הזו. ג'קסון ביים את הסרט כאילו מדובר באופרה של אלימות. והוא לוקח הכל ברצינות כל כך עמוקה, בלי הומור או אירוניה או מודעות עצמית. לסיכום, לדעתי שר"ה 2 הוא סרט נורא מכוער ואי אפשר לנסות להגן עליו בתואנה "זה רק בראש שלנו". שטויות… כל האידאולוגיות שעליהם דיברתי נמצאות שם, גם אם הם קבורות תחת מעטה של קיטש הוליוודי.
עוד משהו- מישהו הזכיר פה את ואגנר. דוגמא מצויינת. אני למשל מתנגד בתוקף לכל הבורים שדורשים לצנזר את ואגנר. להפך, אם אנחנו אוהבים אומנות אנחנו צריכים לדעת ולשמוע מהכל. אך בניגוד להרבה חובבי ואגנר אחרים, אני לא חושב שאפשר לנתק את המוזיקה שלו מהתקופה והחברה שהוא יצר בה. אני מוכן לנהל את אותו ויכוח באתר של חובבי מוזיקה קלאסית ולטעון שאם מנתחים את המוזיקה שלו לעומק (ולמוזיקה, כמו לקולנוע, יש עומק) מגלים רבדים רומנטים וריאקציונרים, שהם בעייתיים. שוב- אומנים לא יוצרים אומנות ב"פוקס". הם באים עם אג'נדה ועם תפיסת עולם.
צריך לסייג ולהבהיר: ג'קסון, טולקין, כל הרומנטים שקדמו לגרמניה הנאצית ואפילו ואגנר לא היו נאצים ולא פאשיסטים. התנועה הרומנטית לא חזתה את העתיד ורבים מן הרומנטים לא הבינו את ההשלכות שיש לרומנטיקה על התרבות באותה תקופה. אבל (וכאן יש אבל גדול) אי-אפשר לנתק את ההשפעה העצומה בין תפיסה זו לבין מה שקרה בעתיד. הנאצים לא לקחו את התפיסה הרומנטית סתם כי רצו להכפיש בעתיד כל מיני סופרים ומוזיקאים. העקרונות שעליהם הושתתה הרומנטיקה והאג'נדה הפוליטית שלהם היו אנטי מודרנים וברוב המקרים אנטי דמוקרטים. מצטער, אני לא יכול לעשות את הנתק.
מישהו שאל אותי "אז מה רע בלהיות רומנטי". אני חושב, שלא משנה עד כמה שתנסה לנתק בין הסרט והספר לבין כל העולם התרבותי וההיסטורי שבהם הם נוצרים, הם עדיין ישארו יצירה שבעקרונותיה מכפישה כל מה שמודרני או שלא תואם את עולם המשפחה המסורתית והערכים המסורתיים שהיא מציגה.
זהו: סארומן לשלטון!
הצטרפתי סופית לצבא האורקים (במילא יש לי ריח רע מהפה).
יפה, יפה, התקדמות.
הפסול הוא שהיצירה "מכפישה את כל מה שמודרני".
לשיטתך, ננתח את דיעותיך.
אתה, ידידי, תומך בשיעבוד ילדים במפעלי הטקסטיל בדרום קוריאה. המסכנים עובדים שם ימים כלילות, בתנאים לא תנאים, מקבלים מעות פעוטות ביותר, וכל זה בשביל מה? בשביל נעלי הג'ינס החדשות שלך?
אתה ממש מגעיל אותי.
אל תנסה להכחיש שאתה תומך בכך. ובמחיקת יערות הגשם. ובציד הדולפינים. ובהפיכת פני הירח למחראה לחומרים רדיו-אקטיביים.
אתה הרי תומך נלהב בכל מה שקשור לקדמה. כל מי שמנסה להכפיש את המודרנה, או כל חלק זעום ממנה, הרי לשיטתך הוא רומנטיקן פשיסט שיש למחות את דבריו מעל האדמה. הישן אסור מהתורה. הגלובליזם שהביאה הקדמה, ואיתו הרס ערכי המשפחה – כולם דבר שיש לשבחו מעל כל גבעה רעננה.
כן, אם טולקין פשיסט, אז אתה תומך בעבדות טקסטיל של ילדים.
איכס.
נו טוף...
האם אתה באמת רוצה להתחיל לעשות בפורום הזה דיון: "קידמה ודמוקרטיזציה- בעד או נגד"?
אתה הרי יודע שאתה לא מאמין בזה… הרי גם אני וגם אתה משתמשים ברגע זה במוצרים מערביים שיוצרו במדינות עולם שלישי בתנאים מחפירים ושותים מאותה קולה ואוכלים את אותו פופקורן.
רק הערת אגב אישית: מעולם לא טענתי שגלובליזציה וקפיטליזם הם הביטוי האולטימטיבי לקידמה ונאורות. וגם לא טענתי שהחברה שאנו חיים בה היא הנאורה ביותר והולכת תמיד קדימה (להפך, מאז ה-9/11 אנחנו מתדרדרים אחורה במהירות). אז בממתותא ממך אל תכניס מילים לפיו של האורק הזועם (הסוציאליסט בדם) והבילתי נסלח.
סארומן לשלטון!
אני שם מילים בפיך, באותה מידה שאתה שם מילים בפיו של טולקין.
ההיקש המפוקפק שמוביל אותי להאמין שאתה בעד עבדות ילדים, בגלל שאתה בעד המודרנה, הוא -בדיוק- אותו היקש מפוקפק שמוביל אותך לטעון שטולקין פשיסט בגלל שהוא רומנטיקן.
אתה (וגם אני, בטיעון היפוטתי שהעלתי) מבלבל מאפיין עם המכלול כולו. בגישות הפשיסטיות והננאציות היו מאפיינים רומנטיקנים. זה לא הופך את הרומנטיסיזם (רומנטיקניזם?) לפשיסטי.
כן, טולקין היה נגד הקדמה, במובנים רבים. דיעה לגיטימית, ולא מאוד מזיקה. אני לא מאמין בה, ככלל, ואני מניח שגם אתה לא, אבל מה הנזק באשליות רומנטיקניות כאלו ואחרות מדי פעם?
בבקשה, קרא קצת ביוגרפיה!
אתה פשוט טועה. קשה לסטור טיעון שפשוט מתבסס על עובדות מוטעות. קרא מעט על טולקין, קרא את שר"ה לעומק ותיראה שאתה טועה. כל הדברים השליליים שטולקין רואה בקדמה הם אכן דברים שליליים, ונגדם הוא יצא. אתה פשוט הרחבת זאת לנושאים שנגדם הוא לא דיבר, אך לך חשובים ולכן נדמה היה לך שהוזכרו.
טולקין יוצא נגד הניכור שיש בקדמה, נגד השיעבוד למפעלים וחברות ענק, נגד פוליטיקה מושחתת. קרא מעט ממכתביו ותבין שדעותיך לגביו מבוססות על עובדות לא נכונות כלל. שר הטבעות בשבילי נושא את נס חופש האדם, הבדל האדם מהבהמה, נס של מוסריות התחשבות אף באויבך ואנטי תאבת כוח המשחיתה. דוגמא ומופת.
-האשף הדגול
אני כאן
בשביל הפופקורן הקולה והאפקטים. וגם בשביל ללמוד כמה דברים כי אני רוצה להיות מוכן למלחמה הבאה (כבר קניתי חרב ומגן), רק אני חושש שאני אפסיד כי אני לא יפה כל כך וגם לא כל כך גיבור ואני גם רומנטי אוי! הלך עלי.
נו באמת.
אבל באמת, נו.
הניסיון להטיל את כל הריאקציונריות העולמית על הסרט האומלל הזה, הוא מגוחך, מאולץ, ואם יורשה לי – גם עיוור למדי.
תפקח את העיניים: כל העולם מסביב חי באידיאות אפלטוניות. יצא לך פעם לראות סרט של דיסני? היית יכול לזהות מי טוב ומי רע גם בלי להתעמק בעלילה? (אם לא, הייתי מציע לך לשקול מחדש את יכולות הביקורת שלך).
הדבר האחרון שאתה יכול להגיד על הסרט הזה, הוא שהוא ריפנשטאלי: ג'קסון לא נכנס כאן לאורגיות של דם ומלחמות. יש לו את סצנות ה"ססיל בי" שלו, אבל לצד כל סצנה כזאת הוא תמיד מכניס את האדם הבודד, את הסיפור האישי, את החוויה הסובייקטיבית.
ויש, לפעמים, ברכה ביכולת להבחין בין טוב לרע, ולהכיר בכך שיש טוב מוחלט ורע מוחלט.
המלך הוא עירום.
חזרתי עכשיו מהסרט ולהלן התרשמותי עתירת ה
ים:
הסרט באופן כללי-
הדמויות-
הויכוח הפנימי שמתחולל בתוכו עשוי בצורה מוגזמת – במקום שיוצג פעם אחת, הוא נפרס לאורך כל הסרט ורק בפעם האחרונה שלו הוא קרוב להצגת הדילמה האמיתית המתחוללת בנפשו של גולום כפי שהיא מוצגת בספר.
הסצינות-
עידודם של האנטים ע"י מרי ופיפין שהמוטיבציה למעשיהם היא הזעם ההולך וגדל על סאורון שביאת ההוביטים היא רק זרז טכני שלו. שוב, אין זה משרת דבר אלא את הקיטש הג'קסוני.
פגישת פרודו עם הנאזגול. חסר טעם לחלוטין ומוצג במקום ההתרחשות האמיתית של פגישת פרודו, סאם וגולום עם פאראמיר.
אני נשאר עם סצינת הפתיחה של "להציל את טוראי ראיין".
הבעייה העיקרית בסרט-
כל סיפור המלחמה מוצג בצורה שטחית ומעוותת לחלוטין: סיפור איאומר שהוא מרכזי לגבי רוהן מופחת למינימום שולי ביותר, סיפור תיאודן וגרימא, כמו גם מאבק גאנדלף על ליבו של תיאודן, מוגשים בשטחיות ורדידות, פרשת ניקרת הלם מעוותת לחלוטין – במקום צאתו של המלך לעזרת אנשיו הנצורים הוא בורח לשם להתבצר עם כל אנשיו עד שבאים איאומר ואנשיו להצילם, אראגורן יועץ לו לקרוא לעזרת בני ברית לא הגיוניים – האלפים, הגמדים ושומו שמיים- גונדור! (כידוע, גונדור נמצאת בצרות משל עצמה והיא זו שמייחלת לבואם של הרוהירים),
הגעתם הלא הגיונית של האלפים לעזרה במקום הגעתם בשלב מאוחר יותר של בני אלרונד ואנשי אראגורן, פארמיר משום מה מעודכן על הקורה רחוק ממנו ואנשיו משתמשים במפות! (גם אם נניח שהיו להם מפות, הן לא היו המפות הכלליות המופיעות בספר, אלא מפות אזוריות ומפורטות לגבי שטח קטן הרבה יותר.)
סצינת הסיום-
בחירה הוליוודית טיפוסית, אנטי טולקינית ובלתי נסלחת.
ההשגים –
זה לא מחפה על העובדה שלתפקיד גלדריאל היה ראוי ללהק את אוליביה ויליאמס.
לסיכום כללי-
אבל
סוף סוף עת שאוהבים אותי...
אני היחיד שחושב שגימלי לא מתאים כאנתחתה קומית?! המשך יבוא…
לטולקינאים מדיום לכו לכאן לפורום קהילה. rolplay.org.il
אני לא זוכר את האתר של הטולקינאים הכבדים ואני ממילא לא מתקרב אליו. הם מפחידים אותי…
מה עם בילבו
יצא לו לטיול (דמות מקסימה, אגב) בתחילת הסרט הראשון ומאז לא מופיע, לא שמענו עליו, לא מטלפן, לא שולח אי-מייל. ככה יפה?
מה עם בילבו
הוא לא חייב שום טובות לאף אחד, הוא יכול להופיע אם בא לו רק בסוף הסרט השלישי…
מה עם בילבו
לא מדויק. ראינו שהוא אצל אלרונד בריבנדל.
-האשף הדגול
טולקינאים כבדים מבקרים בנומינור
http://www.numenore.com
http://www.tolkien.co.il
בשניהם יש לינקים לפורומי טולקין השונים של הקהילה הטולקינאית.
אולי הוא היה
סקסי ומיסתורי בספר כי לא ראית אותו?
אולי הוא היה
כנראה שאת/ה צודק/ת כיוון שככל שאני מנסה, אני לא מצליחה למצוא שחקן אחד שהייתי מלהקת לתפקיד הזה.
אבל אם הייתי יכולה לעשות אותו במחשב, הוא היה:
א. יותר גבוה
ב. פנים יותר קשוחות (לסת מרובעת, אולי זקן. אולי שיער ארוך ומלא יותר).
ג. גבות עבות יותר או משהו שישווה לו מבט יותר מצועף וזועף.
ד. קול עמוק ומרשים יותר.
למעשה, מלבד הגובה, גימלי הרבה יותר מתאים למה שדמיינתי!
אראגורן
מילא זה, בספר הוא היה *מבוגר*! בסרט עשו ממנו ילדון, בקושי 30 יש עליו.
אבל בקשר לסקסי… המממ, אין לי טענות! :)
מה ילדון? השחקן בן ארבעים-פלוס
ויגו מורטנסן
הוא בן 44. אני בטוח שהוא ייקח את מה שאמרת כמחמאה.
בתחילת הצילומים שחקן אחר, סטיוארט טאונדנד, שהוא באמת בקושי בן 30, לוהק לתפקיד אראגורן, אבל הוחלף אחרי כמה ימים משום (לפחות לפי ג'קסון) שהוא היה צעיר מדי.
אז הוא יכול
לראות זאת כמחמאה, ז"א…
הא בגיל אבא שלי! זה גורם לכמה מהמחשבות שעברו לי בראש להראות מוזרות ביותר פתאום…
טוב, כנראה שיש לו קצת דם אלפי :).
אני לא יודע אם צחקת או לא,
אבל באראגורן אכן יש דם עלפי. למעשה, הוא צאצא ישיר (אך רחוק) של אלרוס, אחיו של אלרונד, מה שהופך את הקטע שלו עם ארוון, בתו של אלרונד, לקצת תמוה…
צחקתי
התכוונתי לשחקן… אני יודעת על אראגורן. הוא פשוט נראה צעיר מכפי 44 שנותיו.
טוב, מצאתי את אראגורן
כיוון שאני לא מסכימה עם הליהוק הנוכחי, עשיתי חיפושים רבים במוחי הקודח, ונראה לי שסוף סוף מצאתי מישהו שהייתי מוכנה ללהק כאראגורן, או לפחות אראגורן-ביניים, עד שנמצא מישהו יותר מתאים.
עכשיו מומלץ להתאפק חזק לא לצחוק עליי….
מישהו פה היה רואה 'שושלת' בילדותנו הרחוקה?
זוכרים את דקס דקסטר, הבעל הרביעי של אלקסיס, הבוקר שהיה עושה חלטורות בתור איש מוסד בוונצואלה (לא צריך לסמן ספויילרים לשושלת, נכון?)
מבוגר
סקסי
עיניים שחורות מיסתוריות
מצולק במקומות הנכונים
לעת עתה, דקס דקסטר (מייקל ניידר) הוא אראגורן שלי.
http://www.angelfire.com/celeb2/nader/photo85.html
שושלת?
שושלת?
שושלת?!?!
בחיי שאני לא זוכר מי שיחק שם מה אבל אם את\ה אומר\ת אני אקח את המילה שלך…
שושלת?!?!
אוי גוועלד…
איכס.
לא ראיתי שושלת, אבל לפי התמונה, ממש ממש לא (עושה לי את זה). אני נשארת עם ויגו.![!לב!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/2_heart.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/2_heart.gif" alt="" width="" height="" />)
"סתם עוד מלך זחוח"?!
הוא לא היה זחוח בשום שלב, מלך הוא לא (לפחות לא בשלב זה) והוא ממש לא "סתם". מסתורין דווקא יש עליו (בעיקר בסרט הראשון) והוא נוטף סקסיות בטירוף (וזה לא רק אני אומרת…). מן הסתם זה עניין של טעם אישי, אבל בסה"כ אני חושבת שהוא ליהוק מצוין (מהתרשמות צפייה בלבד, את הספרים לא קראתי). ראיתי את ויגו מורטנסן בסרטים בעבר והוא מעולם לא נראה בהם טוב (או סקסי) כמו בשר"ה (למעשה רוב הזמן הוא נראה ממש לא אטרקטיזי, בעיקר ב"ג'י איי ג'יין" בתפקיד המפקד במניאק עם השפם![!איכס!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_yuck.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_yuck.gif" alt="" width="" height="" />)
).
ועל כך נאמר:
ועל כך נאמר:
ממתי זה נקרא ספוילר??!
מאז שזה מגלה את הסוף של הסרט
מאז שזה מגלה את הסוף של הסרט
זה ממש לא-לא ציינתי שום דבר שיכול להרוס למישהו את הצפייה(לדעתי…).בכל מקרה ,אם הרסתי למישהו את הסרט(למרות שלא נראה לי…)אני מאוד מצטער..
*אבל תודו שזה קטע מדהים….
הוא מופיע באחד הפוסטרים!
...פור גוד סייקס!!!
את המשפטים שלי,
בבקשה, תשלים אם מילים שלא קשורות לאלוהים…
לפסיכופטים טובים?
מה הם קשורים לעניין?
מה קשה להבין?
ארבעה פסיכופטים טובים! (או שמא "בשביל ארבעה פסיכופטים"?)
ספוילרים ל'אחוות' ול'TTT'.
אבל הוא על פוסטרים,צעצועים,חולצות,הכול!!!
אתה יודע משהו?
אני עוד לא ראיתי את שר הטבעות- שני הצריחים, אבל למרות שאני מגלה פה דברים חדשים זה גורם לי לרצות לראות את הסרט כמה שיותר.
נ.ב.
אני חושבת שכן הרסת את הסרט (למי שלא ראה) בקצת, גילית לנו את הסוף למרות שזה אמור להפתיע אותנו אבל יש לך מזל! כי לא משנה כמה יגלו לי על הסרט אני עדיין ירצה לראות אותו!!!
עכשיו ת'כלס!
תודו:
בעיות בספר, סרט, משחק, דמות אנא עארף לא משנה מה…
בין הסרטים הטובים שתראו השנה כולל כל הטרילוגיה!!!
זה מעל תפיסה של סרט רגיל!
אתם קולטים את סדר הגודל?
וכולם פה מזניחים את הנקודה הכי חשובה… סם גמג'י הוא הדמות הכי חמודה והכי אמיצה בטרילוגיה. אין עליו. FAT STUPID HOBBITץ
לא קשור לביקורת
אבל קשור לספר שר"ה. בדף שאליו רשמתי קישור יש גרסאות שונות של שר"ה אם היה נכתב ע"י סופרים אחרים.
http://boards.straightdope.com/sdmb/showthread.php?s=&threadid=138905&perpage=50&pagenumber=1
מומלץ ביותר.
-האשף הדגול
לא קשור לביקורת
ענקענקענקענק.
דווקא היו לי רעיונות, אבל רק בעברית.
"לא זכיתי בטבעת מן ההפקר"
על מה את חושבת שסמיאגול קישון דיבר
כשהוא כתב על "הקטנה שלו"?
שלא להזכיר את
"ואיתך אני כל העולם… בלעדיך אני חצי בנאדם" של סאורון שבת.
גנב ציטוטים!
אכן, אכן...
נא ליחס להוביט הנ"ל.
טוב, הוספתי שם קטע...
עפ"י 'לוליטה' של נבוקוב. ואם תנוח עלי הרוח אולי אפרסם כאן גם גירסא ישראלית מסוימת שאני חוכך לגביה.
!ח''ח!
ואני הוספתי
את "הקוסם מארץ תיכונה", גרסתו של ויקטור פלמינג לספר של ל. פרנק באום.
ועדיין, יש שם דברים חדשים
כמו גרסת הילה מקריית ביאליק (טוב, גרסת אלן פייס) להוביט:
סרט מעולה. לא מושלם אבל מעולה.
לפחות ברמת ההנאה אני חייבת לציין שהסרט סיפק את העבודה, שלוש שעות ונראה הרבה פחות. ויצאתי ממנו בתחושה של "אני רוצה לראות את החלק הבא" ומידי מיד בלי הפסקה.
אז תיזהרו.
שלא תבינו לא נכון היו לסרט הרבה חסרונות, אבל התחושה הכללית הייתה טובה.
לכול מי שאין לו כוח לקרוא עוד סיכום סרט, זאת אזהרה מגיע אחד כזה. והוא גם יכלול המון המון
גולום היה ממש נהדר. לא משנה כמה אמרו את זה לפני, גולום הוא הדמות של הסרט. מפחיד מעורר רחמים ומעניין בו זמנית. ואני לא מבינה למה מדברים על הסצינה שהוא מתווכח עם עצמו. היו שתיים משמעותיות כאלו לדעתי. נכון הראשונה בלטה יותר בגלל זוויות הצילום המשתנות,אבל השניה לאחר שהוא נלכד ומתכרבל בפנה עשתה לי את זה הרבה יותר. גולום מכורבל והיד שלו מתפקדת כמו אישיות אחרת שמניחה עליו יד מנחמת ממש עשה לי את זה.
בסרט הזה אחת הדמויות שאהבתי כמעט כול רגע שלהן על המסך היא גימלי. כבר בסרט הראשון הוא הצליח להצחיק אותי ("לא בזקן")], אבל בסרט הזה הוא גרם לכמה התקפי צחוק קלים. אומנם לא בדיחות מאוד מתוחכמות, אבל מהנות מאוד. ולדעתי חוש הומור זה משהו שהיה מאוד חסר בספר.
לגולאס לעומת זאת לא ממש השתנה מהסרט הראשון, אבל אני עדיין רוצה אחד כזה.
והיו עוד כמה דמויות משנה טובות, גרימא ממש היה מעולה ורוכב הסוסים שהוגלה הפגין נוכחות חזקה. מגיע לשניהם יותר זמן מסך.
אפילו הפלאשבקים שהראו את ליב טילור לא היו נוראיים כמו שחשבתי שהם יהיו.
והקרב היה ממש נפלא, לא רציתי להתנתק ממנו בקטעים משאר הסיפור. ונקודה שאני אהבתי למרות שזה רק אני, שהאלף החשוב מת בקרב אני פשוט התחלתי לחייך, מה לעשות כבר מהסרט הראשון לא סבלתי אותו.
ובכלל האווירה הכללית, הצילום ותחושת ההוד שמילאה אותי במהלך הסרט היו נהדרים.
אבל מה לעשות היו גם דברים שאפשר לשפר.
פרודו אומנם סיגל לעצמו הבעה נוספת, אבל עדיין סבל מחיסרון חמור באישיות, ובכלל פרט לגולום קו העלילה הזה אכן היה מעצבן למדי.
בנוסף הדמויות של ארגורן ושל גאנדלף לדעתי התדרדרו מאז הסרט הקודם. גאנדלף ניהיה עדין הרבה יותר מידי, גם ארגורן איבד מהנוכחות שהייתה לו, אבל על גאנדלף ממש חבל לי. בסרט הראשון הוא היה אחד הדמויות שהכי אהבתי וכאן הוא היה מעט אנמי.
הסצינה של גירוש השדים הייתה ממש נוראית ומיותרת, אנחנו לא בסרט "מגרש השדים" וזה היה מגוחך. בייחוד השינוי הפיזי שעבר על המלך. אף אחד לא שם לב שהפנים של המלך שלו אפורות לגמרי?
עוד חיסרון הוא הנאזגול, מאוד אהבתי איך שהם נראו בסרט הראשון, אבל שהם רוכבים על יצור במקום על הסוסים שלהם אין לזה אותו אפקט.
גם הנאום של סם היה מיותצר וקיטשי וגרם לי להציץ במסך דרך האצבעות.
ועוד כמה דברים קטנים שעיצבנו אותי ואין לי כוח לפרט כי ההודעה ההזאת ניהית ארוכה יותר מידי.
אבל למרות הכול כמו שציינתי האווירה הכללית הייתה נהדרת ואני מתכוונת לראות את הסרט שוב, אפילו עוד פעמיים ורצוי בסינמה סיטי.
נ.ב- אה כן עוד חיסרון שלי אישית מאוד הפריע. לפיטר גקסון יש יותר מידי נטי להשתמש באפקט של בוהק. שמשהו בוהק זה עוד בסדר אבל למה לסנוור? אני הייתי עם משקפי שמש ועדיין היו קטעים שכמעט לא יכולתי להסתכל במסך. למה גאנדלף כול כך בוהק כול הזמן? זה כבר לא לבן זה מסנוור (גם גלדריאל סבלה קצת מהבעיה הזאת בסרט הקודם). ואפילו בסצינה לפני הקרב שהמלך של אנשי הסוסים מדבר ומאחוריו יש מסדרון עם אור קצת הפריעה לי בגלל זה. מצד שני אולי זאת רק שנאת האור שלי שמדברת. לעוד מישהו חוץ ממני זה הפריע?
הנאזגול...
אני יכולה לתת לך כתובת של מתקשרת טובה שתעביר לך בסיאנס את טולקין ואז תתלונני על רכובי הנאזגול. ככה זה – אלו חיות הרכיבה החדשות שלהן. בעיני הן יצאו ממש טוב בסרט – מה הבעיה? (חוץ מחוסר היכולת לתפוס הוביט קטן וחצי מעולף שעומד מולם…).
גימלי היה זוועתי בסרט ואיבד כמעט את כל הדמות הגמדית מלאת הכבוד וההדר – האסטרטג והלוחם ללא חת. בכלל, אני תמיד חשבתי שסיבולת זה קטע של גמדים. נו שוין…
הסרט היה מדהים, הרבה יותר יפה מהראשן.
אראגורןהיה מדהים (במיוחד עם המראה הרטוב), אבל הכי מדהים בסרט היה הקשת עם השער הבלונדיני הארוך (לא זכור לי שמו).
הסרט היה מצחיק (במיוחד העצים)וכיפי, בקיצור שווה צפיה שניה בקולנוע.
אני מאוד מופתעת
חרשתי יפה יפה את כל התגובות (טוב, כמעט:-)), ורבים כאן קראו את הספרים; בכל זאת, נראה שאף אחד לא מצא לנכון להעיר על הדבר שהכי הציק לי בסרט: השינוי הדרסטי בדמויותיהם של מרי ופיפין.
בספר, דמותו של פיפין מגלה הרבה יותר תושיה מאשר בסרט ("בוא נחזור לפלך" או משהו בסגנון, כשהוא מתעייף?!). כמו כן, מרי ופיפין ללא ספק סובלים הרבה יותר במסע עם האורקים; כנראה כדי לא למוטט לחלוטין את האמינות שנותרה להבעת האומללות של אלייז'ה, הם החליטו לעשות להם טיול שנתי על גבו של דוד אורוק החביב.
שחס וחלילה, לא יחשבו שמישהו בסרט הזה יכול להיות אומלל בלי עצירות.
בספר דמותו של פיפין מקבלת *הרבה* עומק שלא היכרנו בה קודם: אומץ, חכמה, תושיה וכו'. בסרט ג'קסון פשוט שולף ממנו את הכל ונותן קצת למרי. השאר נעלם, יש הרי מספיק גיבורים אחרים בסרט (לא משנה שההליכה הארורה הזאת תופסת בערך שליש ממנו).
קצת על העיצוב החזותי,
למי שנהנה ומתעניין, אפשר ללמוד עוד מציוריו של ג'ון הו (Howe), אחד המוכשרים מבין ציירי הארץ התיכונה. בהמת הרכיבה המעופפת של הנאזגול היא דוגמה טובה. גם את הסצינה היפהפיה של עזיבת העלפים את הארץ התיכונה אני בטוח שראיתי איפהשהו בציור אבל אני לא בטוח איפה, או מי צייר.
העיצוב החזותי של הסרט
נעשה על ידי ג'ון האו כמו גם על ידי אלן לי. עוד לא ראיתי את הסרט, אבל אני מניח שאם בדקת והסצינה היא לא של ג'ון האו, אני מציע לבדוק את הציורים של לי.
לא ''סארומן מנסרת הצבעים''?
חשבתי שזה היה שמו לאחר שנפל לצידו האפל של הכוח.
לא מוזכר בשום מקום
שסרומן הופך לסרומן השחור? אני זוכר במעורפל שזה מוזכר איפשהו באחד הספרים, אבל ממש לא סומך על הזכרון שלי במקרה הזה.
סרומן
מעיד על עצמו בדיאלוג החזק בינו לבין גאנדאלף (שהוחלף בסרט בקרב הטלות מטופש) שמעתה הוא "סארומן הרב-גוני".
משום שכאשר שוברים את הלבן – מתקבלים בו כל צבעי הקשת…
הוא קוסם, הוא קוסם, הוא קוסם.
רדגאסט, הקוסם הנוסף המוזכר בשמו מבין חמשת המיא, נקרא "החום", ומתואר כאדם פשוט יותר המתעניין בעיקר בבע"ח. כך שכפי הנראה ההתבהרות מצביעה על התקדמות (לבן שולת?).
הוא קוסם, הוא קוסם, הוא קוסם.
"בקארטה" אין שיא. חגורה שחורה נחשבת התחלה. (יש דאנים כמדומני).
ולבן כי שר"ה הוא בבסיסו פנטזיית ילדים פשוטה של לבן, יפה, טוב כנגד שחור,מכוער, רע (באופן כללי.)
או בקיצור, בחלק השלישי הגלימה תהיה שקופה והוא יראה כמו (לבחירתך) בראד פיט או זאב רווח.
תהייה משונה למדי
עד כמה שהבנתי, סאורון מקבל גוף ברגע שהוא מקבל את הטבעת.
מה שלא ברור לי זה איך בדיוק אמורים להביא לו את הטבעת. צריך לזרוק אותה לתוך העין? לשים לו אותה על הגבה? להכניס אותה לתוך טלפון ציבורי ולחייג 555-SAURON?
תהיית ג'קסון
ראיתי את הסרט החדש לפני שבועיים ואני לא זוכר כמעט שום דבר ממנו, חוץ מהעלילה הכללית. אותו דבר קרה לי גם עם הסרט הראשון לפני שנה. כמובן, זה יכול להיות בגלל שלא קראתי את הספרים, אבל התיאוריה שלי היא שזה משהו בסגנון בימוי של ג'קסון, אולי זה שהוא נשען על אקשן, דמויות שקופות ודיאלוגים פונקציונליים, שגורם לשום אלמנט מהסרטים לא להיתקע בזיכרון, בגלל שהייתה לי אותה תגובה גם ל-The Frighteners שלו (עיר הרשע) וגם ל-Dead Alive. את Dead Alive ראיתי לפני שלוש שנים, ולא זכרתי כלום עליו כבר כמה ימים אחרי. ראיתי אותו שוב לפני כמה ימים וזה היה כמו לראות סרט כמעט לא מוכר. כל זה לא קרה לי עם "יצורים שמימיים", הסרט היחיד שבו הוא השתמש באקשן בצורה יותר חסכנית ויותר נשען על הדמויות.
מסכימה חלקית
זה קרה לי עם השני- הוא היה כל כך עמוס בדברים לא משמעותיים שכל פעם שאני חושבת על הסרט אני לא מצליחה, איכשהו, למצוא לעצמי נקודת אחיזה. כל סצינת הקרב הגדולה הופכת לי למין אורק אחד גדול ורעשני, וכל הסרט הוא רצף של תמונות מבולבלות.
חוץ מהתמונות של אורלנדו, הן לא מבולבלות בכלל:-)
לעומת זאת הראשון, שהיה הרבה "היכרותי", נחקק לי בראש עם היופי של לוריין, של ריבנדל, וכל השאר. בכלל, הוא מרגיש לי הרבה יותר מסודר, נעים, בעל משמעות ולא סתם גיבוב של שטויות.
אבל אחרי הכל ככה זה עם התחלות ואמצעים (??) של סרטים.
וכאן אני מגיעה למה שרציתי לומר לגבי הטענה של (אאל"ט) רד, שזה רק אמצע של סרט וככה הוא צריך להרגיש- אם ניוליין (אני מניחה שזה יותר תלוי בהם ופחות בג'קסון) היו הולכים עד הסוף על הקטע של סרט אחד ארוך, הם היו צריכים לשחרר את חלקיו ברווחים קטנים יותר.
תהיית ג'קסון
תבדוק את "גרסאת הבמאי" לחלק הראשון. היא בהחלט יותר שלמה מהגרסא הרגילה. "נופח הדמויות" הוא מוטיב עיקרי שהוסף.
לפני בוא החלק השלישי אפשר להתחיל לספור עד לגרסאת הבמאי הבאה. ארבע שעות אינשאללה. או חמש…
רשמית, זאת איננה גרסאת במאי.
סתם גרסא מורחבת, פושטית.
רשמית, זאת איננה גרסאת במאי.
כלומר?
הקשבתי להערות של ג'קסון לסרט ( ביחד עם שתיים), ממש לא סתמי.
לא קשור.
קומנטרי של הבמאי יש כמעט בכל דיוידי שמכבד את עצמו. זה לא קשור לעניין "גרסת הבמאי" או לא.
דווקא כן.
מה שרציתי לומר היה, שהוא (והשתיים הנוספות. מפיקה ותסריטאית?) מדבר על הקטעים שנוספו ומסביר מדוע הוא בחר להוסיף אותם בגרסא הזו.
מדוע לא היו בגרסא הקודמת וכן הלאה. שאלתי היתה מדוע נכתב פה שזו לא גרסאת במאי רשמית.
ובאמזון:
פרן וולש...
דווקא כן.
פראן וולש ופיליפה בויינס שתיהן תסריטאיות, ביחד עם ג'קסון, ופראן- אשתו- גם ביימה חלק מהקטעים.
עכשיו, אני מנסה להיזכר איפה לעזאזל קראתי את זה, ולא מצליחה. מקווה שזה לא היה פה. אם כן, אז כל הזכויות שמורות למישהו.
יש לדייק:
פראן וולש היא "חברתו לחיים" של פיטר ג'קסון. יש להם ילדים משותפים, אך הם לעולם לא נישאו.
אנקדוטה משעשעת
שניהם מופיעים בציור שתלוי מעל האח של בילבו.
ועוד כמה:
פיטר מופיע בשני הצריחים כאחד מאנשי ההרים באייזנגרד, בהתחלת הסרט.
והילדים של פיטר ופרן מופיעים בנקרת הלם, בתוך המערות. ואם אני לא טועה, הם גם מופיעים במסיבה של בילבו.
CGI, כמו תמיד.
מה עם אראגורן?
אבל מה שנחשף
בטריילר, לא יכול להחשב לספוילר.
וחוץ מזה, לא הבנתי את הקשר.
יש לי מין אובססיה ,שכל סרט שאני רואה,אני חייב למצוא את הסצינה האהובה עליי.. .רק שהפעם לא יכולתי!,כל שוט בסרט הזה הוא גאוני,כל סצינה הופכת לסצינה האהובה עליי!ללא ספק הסרט היחידי שהצליח לעשות את זה!
הסרט האהוב עליי!
הסצינה האהובה עלי
דווקא בסרט הזה זה היה לי קל במיוחד. הסצינה שהכי נגעה לליבי הייתה חימוש הרוהירים בנקרת הלם – ילדון זהוב תלתלים בקסדה גדולה מכפי מידתו, גבר מאפיר אוחז חרב חלודה… הייאוש, התקווה… אוף, זה כמעט מעלה בי דמעות שוב.
למרות שבצמוד אליה נמצא המונולוג (או שמא, דיאלוג) של גולום – מצחיק כמו שהוא עצוב. קטע מוצלח במיוחד שמעביר היטב את רוח הדמות.
הסצינה האהובה עלי
ספוילר?
אני מאוד אהבתי את הסצינה שאיאוון עומדת בכניסה להיכלו של תיאודן ומביטה החוצה והרוח מעיפה את אחד הדגלים. זה מלווה במוזיקה קלטית משובחת. בעיני זה אחד השיאים של הסרט.
ראיון עם פיטר ופיליפה
בו הם מסבירים קצת על השינויים שעשו בסרט הנוכחי:
http://www.greencine.com/article?action=view&articleID=62&pageID=104&
בהמשך יש גם ראיונות עם כריסטופר לי, בילי בויד ודומיניק מונגהאם, ריצ'רד טיילור ואנדי סרקיס.
תמונות
אם אתם רוצים אז יש לי הרבה תמונות של לגולס! וקצת של אראגורן ופרודו.
שלחו לי אי מייל ואני אשך לכם אותם!
רוצים?
לא גימלי, לא קונה.
את יודעת, כאן זה האינטרנט.
אראגורן
http://images.google.com/images?hl=en&lr=&ie=UTF-8&oe=UTF-8&safe=off&q=aragorn+viggo
לגולאס
http://images.google.com/images?hl=en&lr=&ie=UTF-8&oe=UTF-8&safe=off&q=legolas+orlando+bloom
פרודו
http://images.google.com/images?hl=en&lr=&ie=UTF-8&oe=UTF-8&safe=off&q=frodo+elijah
יש לך דואל ב''ציפורן חדשה''? גמני רוצה!
אז ראיתי אמש את הסרט
והדבר הראשון שעלה לי לראש זה לשלוח ללונג עדכון ביקורת קולנוע. ככה זה היום בעידן הס"ס.
האולם, בהקרנה של 20:30 (שזה בעברית: 20:53) היהי די מלא ואני חייב לציין את העובדות הבאות:
לפחות מחצית מהקהל נשאר בהפסקה באולם ולא התפתה לקנות פופקורן/שתיה במזנון ומה שבעצם ראוי עוד יותר לציון: לא הלך לשירותים!
לידי ישב ילד שהתרגש מדברים שעיניי הציניות כבר לא מתרגשות (או לפחות מביעות זאת בצורה מתונה יותר) ופלט "וואו!" ו"יש!" במקומות ה"נכונים".
אם להתייחס לביקורתה של לונג, אז אני לא מסכים איתה שהסרט מיותר. מה לעשות, מדובר בסרט רחב יריעה ועמוס בפרטים וויתור על החלק הזה היה פוגם ברוחו של הסרט ובהבנה הכללית. אם כבר אז בעיני הסרט היה *קצר* מדי! ואני בהחלט מחכה לנובמבר 2003 ל-DVD המורחב שייצא.
באשר לויכוח המיותר/חביב (מחק את המיותר) "לגולס – הומו או לא?" לא מצאתי במבטיו המצועפים לאראגורן אי אילו רמזים לתשוקה חד-מינית, אלא "סתם" גוד אולד פאשן אחווה גברית א-מינית.
אם כבר דוקא
המשפט של פרודו "תן לי לרדת אליו!" (Let me go down to him!)
סוף
גרר אצלי הרמת גבה.
לא פוסל צפייה שניה בקרוב, והפעם אולי באמת בסינמה סיטי, ומחכה בקוצר רוח ל-18.12.2003
אוי, אפרופו הפסקה, קטע תמוה ביותר:
בהקרנה בסינמה סיטי, מייד לאחר חידושו של הסרט, הבליח לחצי שניה הסמל של "פלייבוי" לפני חידוש השיחה בין ליב טיילור לאייג'נט סמית'. Huh?
טיילר דרדן?
יש!
יומנים חדשים!
יוווווו!
יומנים חדשים!!
אז ראיתי אמש את הסרט
טוב אז.....
צחקתי בכיתי התרגשתי ועשיתי עוד כמה דברים….בקיצור אחלה ביקורת!
מה לדעתכם הפוסטר הכי טוב של שר הטבעות:שני הצריחים?(יצאו המון…).לדעתי זה עם אראגורן ושתי הבחורות בצד….
יש דוגמה?
יש דוגמה?
(
הפוסטר של 'אחוות הטבעת'
היה יפהפה, והרבה יותר טוב מכל הפוסטרים של 'שני הצריחים'.
דווקא לא אהבתי
הפוסטר של אחוות הטבעת די משעמם וחיוור.
התכוונתי לזה:
ולא לזה:
לפוסטר הזה התכוונתי. פוסטר נוסחתי ודי משעמם.
דווקא את הפוסטר השני, שאליו לא התכוונת, אהבתי יותר. חוץ מהטאגליין הדבילי.
גם זה פוסטר יפה:
פוסטר ממש יפה!
לא יצא לי לראות אותו, אבל בינתיים הוא האהוב עלי.
מאחוות הטבעת דווקא אהבתי מאוד את הפוסטר השני (זה שרד פיש אהב, אם אני לא טועה).
''לא יצא לי לראות אותו, אבל בינתיים הוא האהוב עלי''
?
כן...
הכוונה – לפני שקישרו אותו לפה, לא יצא לי לראות אותו, אבל מכשראיתי אותו – הוא האהוב עלי מבין הפוסטרים של הסרט השני.
יש מבין?
יש מבין, המפקדת
יופי, אז יש לי בחדר את הפוסטר היפה
פשוט אין לך מה לעשות בחיים ...
או.קי.
אין לי שום הכשרה כמבקר קולנוע או במאי או מפיק או WHATEVER אבל , אני יודע לזהות טמבלים ומשמיצים של סרטים , שלא מוכנים לקבל סרט טוב כמו שהוא , אלא צריכים לעוות את מה שנעשה.
דבר כל-כך מאוס , כמו הביקורת שלך , מזכיר לי את שיעורי הספרות והאמנות בביה"ס , שהמורות המטומטמות ניסו בכל כוחן לדחוף לתלמידים חסרי האונים את "מה שחשב המשורר באותו רגע" או ה"אומן".
לעאזעזל , אופן יור אייס אנד סמל דה גפילטע פיש , את אף אחד לא מעניין מה יש לך לומר על העלילה, אלא רק אם זה סרט טוב ששווה לצפות בו או לא!!!
וזה, גבירותיי ורבותיי , הוא סרט שווה מאוד , כדאי ללכת , וזהוא!
ולך יש הכשרה כמבקר קולנוע,
במאי, מפיק או ווטאבר? כי אחרת איך אתה יכול לזהות שזה סרט שווה מאוד?
אה.. אני חושב שהוא כתב בדיוק להפך, לונג'
מה שלא הופך את ההודעה שלו לפחות טרולית.
צודק, אבל באופן חלקי ביותר.
אם ביקורות על סרט היו מתמצות למשפט אחד ("סרט שווה ביותר", "אה, ככה ככה…", "קקי סרט!"), היינו יכולים לקפל את הגפילטע פיש וללכת הביתה.
אבל מה לעשות שאנשים כן מעוניינים בטיפ-טיפה יותר עומק מזה?
ויתכן ואותך הדברים הללו לא מעניינים. יתכן ולגיטימי. אבל אתה רואה שיש אנשים אחרים שאותם זה כן מעניין, נכון? אליהם ביקורות כאלו מיועדות.
אולי באמת הן אינן מכוונות אליך. יכוליות. אבל גם אם כך, למה להשמיץ?
טרול יקר, טרול חביב
גם לי אין שום הכשרה בתור וואטאבר וגם אני לא מסכים עם חלקים מהביקורת של לונג. בכל זאת, אני לא מתעצבן ויוצא נגדה, אלא פשוט מפרט בהודעות שונות מה *אני* אהבתי או לא אהבתי בסרט. למקרה שלא שמת לב, בעין הדג יש לך אפשרות לכתוב מה שאתה רוצה בתגובה שלך (למרות שאין אחריות שזה לא ימחק) והרעיון הוא שתנצל את הזכות הזו, לא כדי להשמיץ ולהעליב, אלא כדי לתרום לדיון.
לא מסכים עם הביקורת? אהבת את הסרט? אתה רוצה להמליץ עליו? בבקשה, רק עשה לי טובה ואל תתנהג כמו ילד בגן שמישהו הרביץ לו.
אגב, להאשים את המורות שמלמדות ע"פ תוכנית משרד החינוך בזה שאתה לא מתעניין בחומר, זה בערך כמו להאשים את עיתון הספורט בזה שמכבי הפסידו.
כמה דברים ...
את מתלוננת על כך שהסרט מלא בקלישאות וכל מיני דברים פלצניים. אז קודם כל, זה תלוי באיך שמסתכלים על זה. שנית כל, הסרט כידוע, מבוסס על הספרים, וטולקין חיי בתקופה נאיבית הרבה יותר ממה שאנחנו רגילים היום. מה לעשות, שרוב הספר שלו עשוי מדברים הירואים: קוסם שמתייצב ללא פחד מול בארלוג, הוביט שלא חושש משר האופל ועוד. אבל קל מאוד למנות את החסרונות אל עשרות אצבעות, ואת היתרונות כמעט ולא לציין. אז אמרת שההפקה מדהימה ואכן כך הדבר, אבל לדעתי שכחת כמה יתרונות בסרט, כמו המשחק הטוב מצידן של כמה דמויות, או הדרך הנהדרת בה הציגו את כל הפרטים בסרט, שהם יותר טובים מכל ציור שראיתי, או מכל דמיון שעלה בראשי. הביקרות אפוא, היא משהו אובייקטיבי. "ביקורות קולנוע לאנשים שלא סובלים ביקורות קולנוע" האומנם, אך גם לאתר שלכאורה מוריד את הרף שלו מראש, צריך להיות את הבסיס לכתיבת ביקורת. ובביקורות כידוע, יש צורך בצופה אובייקטיבי, ובכתבתך ניכרת מידת הסובייקטיביות, ואולי שמא שנאתך לא רק לאלייז'ה ווד, אלה גם לג'.ר.ר טולקין.
אל נא נשכח שהסרט בא רק לשקף את הספר, ולא הספר אותו. לכן, אני ממליץ לך לקרוא את הספרים קודם, ואחר כך לראות את הסרט, ואכן נראה כי לא עשית כך. כלום אפשר לשפוט את הטרילוגיה על פי הסרטים? את זאת את עשית.
אתה טועה.
א. קראתי את הספרים. אבל סרטים, בד"כ, הם *עיבוד* לספרים. לא שיקוף מדויק שלהם.
ב. הביקורות באתר הזה, במוצהר, הן סובייקטיביות. כל אחד וחווית הצפייה שלו.
לגבי הדברים הקלישאתיים – התייחסתי בעיקר למונולוג הסיום של סאם, ואפילו המעריצים המושבעים של הסרטים (ולמיטב זכרוני, זה לא משהו שהופיע בספר) מסכימים שהנאום שלו היה מטופש.
זה כן מופיע בספר
עמוד 308 בתרגום החדש.
זה כן מופיע בספר
זה לא הופך את הרגע הקולנועי לדביק פחות (אני יודעת שרק תיקנת את ל. ג'ון).
כמה דברים ...
כופר
משום מה כל עניין הטרילוגיה והספר עטופים במעין הילה של קדושה. לא אהבתי את הסרט, ואני אומר את זה במצח נחושה, ובלי להתנצל. מבחינתי קיימים שלושה סוגי סרטים: א.סרטים לצורך הנאה ב.סרטים עם מסר ג.סרטים שמנסים להעביר מסר, כושלים בכך, ואינם מהנים בעליל. אבל אני סוטה מהנושא. הסרט, מבחינתי, משתייך לסוג הראשון. אני, ברוב בורותי, לא מצליח עדיין להבין באיזה אופן שר הטבעות חלק ב' שונה מרוקי חלק ב' בבסיסו. מבחינתי, הסרט הוא מקבץ של הרבה אנשים טובים שנלחמים נגד הרבה אנשים רעים. מבחינתי הסרט הוא אוסף של דיאלוגים קיטשיים אשר מסופקים על ידי פרודו ושות' בדרך להחרבתה המיוחלת של הטבעת.ואני בכלל לא נוגע בקטע של העץ. הכל נראה לי משום מה אפי מידיי, גדול מידי, בומבסטי מידי. אנשים קטנים עושים את העולם גדול ואנשים גדולים עושים את העולם קטן. הסרט הזה הוא סרט של אנשים גדולים.נראה שאפילו במקרה בו ירצה גיבור כזה חטיף שוקולד מרענן הוא יאמר "שוקולד הבה לי" ולא "תביא לי שוקולד" רק כדי שזה ישמע בומבסטי יותר. בכל זאת ציפיתי לערך מוסף. סרטי הנאה לא צריכים להמשך כל כך הרבה זמן, במיוחד כאשר מדובר בטרילוגיה בה ניתן להכניס כמות מספקת של אינפורמציה בשעה וחצי לכל סרט,ולא מעבר לכך. כנראה שאני אוהב סרטים סוג ב'.
רק שאלה.
קראת את הספר?
אבל
זה סרט אפי!
זה סרט בומבסטי!
זה כמו להתלונן – אלף אלפי הבדלות – שבסרט כחול יש רק זיונים. וול ד'ה!
אי הסכמה עקרונית
לא בקשר ל'שר הטבעות' אלא בעניין בסיסי הרבה יותר: סרטים טובים הם קצרים מדי. סרטים גרועים הם ארוכים מדי. סרטים שאני נהנה מהם – אפילו אם הם "רק" לשם ההנאה, בלי שום ערך מוסף – אני ארצה ליהנות מהם כמה שיותר זמן, ולכן לא היה אכפת לי "לסבול" אפילו עוד חצי שעה של 'שר הטבעות'. וגם להיפך: המוסכמה שסרט צריך להיות ארוך במיוחד כדי להיחשב לסרט "רציני" או "בעל משמעות" הרסה הרבה סרטים, שהיו יכולים להגיד את מה שרצו להגיד בשעה וחצי, כדבריך.
אי הסכמה עקרונית
כן, אני מסכים. הרבה סרטים טובים שראיתי נמתחו על שלוש שעות ויותר. העניין הוא שזוהי טרילוגיה. שלושת הסרטים, כמדומני, שזורים זה בזה באופן מוחלט. אם אני מעגל פחות או יותר את האורך הממוצע של כל סרט, נקבל שלוש שעות לערך. כך, בעצם, נגיע לתשע שעות של שר הטבעות במצטבר. אני חושב שתשע שעות זה מוגזם. לכל סרט באשר הוא. זאת מפאת הסיבה הפשוטה ש*לא ניתן* להעביר סרט באורך של תשע שעות, לשמור על ענייניות,ולא להגרר לאותן נקודות אפלות שמפילות כל סרט טוב.
מזתומרת לא ניתן?
טרילוגית 'הסנדק' היא לא תשע שעות? אין מיני-סדרות טובות של תשע שעות? יש איזה מספר שעות מקסימלי ליצירה במדיום ויזואלי, או שזה המספר 9 ספציפית שמקולל?
מזתומרת לא ניתן?
קיבלתי. ג'קסון בכל מקרה מרח. ולפי מה ששמעתי על הספר המהולל, הוא עשה זאת בצורה כמעט נפשעת.
מרח?
בקטעים מסויימים בסרט הרגשתי כאילו הוא רץ קדימה במהירות כדי להציג את האקספוזיציה הנדרשת לקטעים מאוחרים יותר בסרט. אבל נו, טוב.
מרח?
חתיכת אקספוזיציה, אני מוכרח לציין.
שועית כופר שנית
לא,לא קראתי את הספר, והשאלה שלך התבקשה. עכשיו אני אחטוף לינץ' ממעריצי טולקין. מילא. יש לי ניסיון עם זה. בכל מקרה, את הסרט לא אהבתי. לגבי העניין עם הסרט הכחול; בהתייחס להשקעה המרובה בסרט הזה, שבהחלט הייתה מרובה, ציפיתי לעוד משהו מלבד זיונים. תקוותיי התבדו. לי הסרט לא אמר כלום. הדבר היחיד שאמרתי לעצמי אחרי הסרט היה: "נו, אז?"
יפה.
ובכן, לא קראת את הספר.
וזה מה שאהי אומר – פיטר ג'קסון אינו נאמן לצורה בה מועברת העלילה בספר ומראה הכל בצורה שטחית ולכן מי שלא קרא מקבל רושם רע על טולקין ואינו מעונין לקרוא את הספר.
ודרך אגב, ביקורת מאוזנת על הסרט הראשון:http://www.haayal.co.il/story.php3?id=1119
שטויות. פשוט שטויות.
מעט מאוד אנשים תיעבו את הסרטים ברמה שאתה תעבת. אני אישית לא מכיר אף אחד כזה.
אז בבקשה, זה שיש לך דיעות חריגות ובלתי סבירות זה לגיטימי, אבל למה להשליך את מה שאתה חושב על מה שיתר האוכלוסיה חושבת?
הו אראגורן. הו לאגולס.
חזרתי הרגע מהסרט, אחרי תלעות רבות, שכללו פעם אחת שבה נגמרו הכרטיסים (מה שגרר ערב שלם בו חברה שלי צרחה שאם היא לא מקבלת לאגולס *עכשיו* היא זורקת את עצמה מול מכונית נוסעת), ופעם אחת שבה הגענו חמש דקות מאוחר מדי ("אני לא נכנסת לסרט עכשיו! לא אכפת לי אם יש פרסומות! יש הקרנות ללא פרסומות! ואז אני עלולה להפסיד דקה מהסרט! דקה בה לגולס מופיע!!").
וככה בשלום ובשמחה, חברתי חולת הלאגולס, ואני עם הקראש ארוך על אראגורן (אבל בלי ידיעה בגרוש איך מאייתים את השם שלו), נכנסנו להקרנה של אחת וחצי – ונהנו מכל רגע.
אולי זה בגלל שפרודו, הדמות הכי מיותרת בשר הטבעות, בקושי הופיע בסרט הזה, אולי זה בגלל גלום הנהדר, ואולי זה בגלל שרק לפני שבוע גיליתי על זוגיותם של לאגולס (ההומו) וארגוארן (שאם כבר – לא ממש הצלחתי להבין מה ערסי בו…) – אבל הסרט הזה נראה לי כל כך הרבה יותר טוב מהסרט הקודם.
נהנתי גם מהסרט הקודם, אבל השתעממתי בו לפרקים. פה זאת הייתה הנאה רצופה – היו בו קטעים מצחיקים, היו בו סלאשים למכביר, והקרבות בו היו ארוכים ונפלאים.
אפילו הקלישאות לא היו נוראיות כל כך.
אז לסיכום – הו ארגוראן. הו לאגולס (בעיקר בסצנת הגלישה על השריון, בה הוא דגמן בישי מושלם). הו הם ביחד, ובאמת מעניין אותי אם הטקסטים והבימוי היו מכוונים מראש, או שזה רק אני שפרשתי את הסרט ככה (טוב, רק אני זה בטוח לא :).
מומלץ ביותר.
יופי של סרט.
דעתי הכללית מובעת בכותרת, ונובעת כנראה מכך שבמדרג הטולקין אני בדיוק במקום האידיאלי ליהנות מיצירתו של ג'קסון – קראתי את הספרים, ולכן ריבוי הדמויות לא מפריע לי, אבל מצד שני עשיתי זאת ממש מזמן, ולכן אני לא באמת זוכר מספיק פרטים כדי לנטפק.
ים – היזהרו.
מכאן הכל יהיה עמוס
ראשית, מכיוון שנהניתי כל-כך, אזיז מהדרך את הדברים העיקריים שהיו בעייתיים לדעתי.
1. פרודו. נאמר כבר הכל, וכנראה אי אפשר לעשות אפוס פנטזיה על אחד קטן שמציל את העולם, בלי שהוא פשוט יהיה שחקן גרוע. אלייז'ה ווד לא עושה עבודה הרבה יותר טובה מדניאל רדקליף, וחבל.
2. הנאום של סאם, לקראת הסוף, היה קצת מוגזם, והתייחס אלינו כמטומטמים. חבל, כי מערכת היחסים בין סאם לפרודו נבנתה נהדר, וברוב המקרים הייתה טבעית ונעימה.
3. הסיום, בניגוד לסרט הראשון, לא היה בנקודת-מפנה 'טבעית' וניסה באופן מלאכותי לקשור את הקצוות.
אבל זהו. כל השאר היה מצוין. להלן הסצנות האהובות עלי בסרט, מהשישית לראשונה:
6. האוליפנטים. אחד מהמראות הויזואליים המדהימים בסרט, במיוחד כשהם קורסים עם התקפת פאראמיר ואנשיו.
5. גולום מתווכח עם עצמו. רק במקום החמישי, בגלל שהייתי מוכן אליה (ככה זה כשקוראים תגובות לפני שרואים את הסרט), אבל בכל זאת סצינה מרגשת ועשויה היטב. אני מתכוון, אגב, לפעם השניה, שבה הוא מנחם את עצמו באמצעות היד המחבקת – מדהים.
4. גאנדאלף נגד הבאלרוג. סצינת 'הפה נשאר פתוח בתדהמה' הראשונה של הסרט. החלטה נבונה לחלוטין לפתוח את הסרט בסצינה הזו וכך לקשר לסרט הקודם. גם המשך המאבק – כשגאנדאלף מתאר אותו לשלישיית החברים – היה מוצלח.
3. הסצינה שכבר הוזכרה, שבה אלרונד מתאר לארוון את חיי הנצח בלי אראגורן. גותי, מצמרר, מזכיר את 'יצוריים שמיימיים' של ג'קסון. יופי.
2. הקרב בנקרת הלם. נאמר עליו כבר הכל, אבל זה לא מספיק. מעכשיו כשיגידו לי 'מעטים מול רבים', אני אבין.
1. הקרב באייזנגרד. אני לא מבין איך הרוב התעלמו כאו מהסצינה המדהימה הזו. המים השוצפים מהסכר הנפתח היו פשוט חוויה שבשבילה היה שווה להמציא את הקולנוע.
הוריי!
שאלונת -
האם יש עוד ספרים של טולקין שעתידים להיות מעובדים לסרטים לאחר הטרילוגיה הנ"ל ?
האם יש עוד ספרים ב"סדרת" שר"ה חוץ מההוביט ?
ואיך זה שאף אחד לא הזכיר שפרודו נראה בול כמו ישראלוביץ' ממכבי חיפה
דווקא הזכירו את הדמיון להוביט מחיפה
אבל כנראה שההודעה נמחקה.
תשובונת -
אם כן, נקווה שלא פיטר ג'קסון יהיה זה שיביים אותם ושמחליפו יהיה יותר נאמן ומכבד את המקור הסיפרותי.
יש את הסילמריליון המומלץ מאוד והטוב יותר אפילו משר הטבעות ויש את שאר הכתבים המיתולוגים של הארץ התיכונה. (הראשון מהם – סיפורים שלא תמו, תורגם לא מזמן לעברית.)
בהחלט לא רצוי
אם בשני הצריחים, שהיה סיפור הרפתקאות, טולקינאים התווכחו עד כלות על השינויים שפ"ג עשה, אתם יכולים לתאר לעצמכם מה עם השינויים בסילמלריון? וכמובן, למי שלא טולקינאי, הסילמלריון יהיה סרט משעמם. או שלא יהיה נאמן לטולקין. זה מה שקורה כשהספר משעמם.
עכשיו, "שר הטבעות, פרק 1: ההוביט" יכול להיות לא רע. רק צריך להזדרז, לפני ששני האיאנים יהיו תפוסים מדי וכל עוד אנדי סירקין לא תפס תחת.
אם נגלה
זה יקלקל גם לך וגם לאחרים אז אולי תשאירי לך הזדמנות לגלות את זה לבד?
אני לא חושב שזה עצוב אם אנשים הולכים לסרט בשביל השחקנים החתיכים. אחרי הכל, כל אחד מחליט בעצמו מה הוא אוהב בסרט ולמה הוא הולך לקולנוע. לי אין בעיה עם זה כל עוד לא מפריעים לי להנות ממה שאני אוהב.
ארוון או איוון?
שמע, כל אחד עם הדעה שלו. תכתוב רק ארוון או איוון כי אני חייבת לדעת…
עובדה
זה כמו שאמרה אקסמנית עם מבט מצועף, שחברה שלה תזרוק את עצמה מהחלון אם היא לא תראה את לגולס, ושאם היא תיכנס דקה אחת מאוחר יותר היא עלולה להפסיד סצינה שבה לגולס מופיע.
כפי שזה נראה היא הלכה לראות את הסרט רק בשביל לגולס. (אם אני טועה אז תתקנו אותי)
היא לא הלכה *רק* בשביל לאגולס.
אבל אם אני אראה את הסרט שוב זה יהיה בעיקר בגלל לאגולס וארגוראן.
והנה המועמדות הראשונה של אנדי סרקיס
מספר עשרים ברשימת שחקני המשנה הטובים של השנה במשאל של ה-Village Voice.
http://www.villagevoice.com/take/four/winners.php?category=3
...והשניה של גולום
אחד מאיגודי המבקרים בארה"ב, ה-BFCA, הוסיף השנה קטגוריה של "השחקן הדיגיטלי הטוב ביותר" והציג כמועמדים, כמובן, את גולום, דובי ויודה. מעניין מי ינצח, הממממ.
הדבר היחיד שאפשר לעשות עם
שר"ה כדי להעביר אותו כך שכולם יהיו מרוצים, זה לא סרט אלא סדרת טלוויזיה. שר"ה פשוט לא מתאים לפורמט קולנועי…
כמו שכבר כתבתי בפורום אורט, ובהרחבה יתירה. ומכיון שאני לא מצליחה להעתיק את זה לכאן, אני פשוט אלנקק:
http://forums.ort.org.il/scripts/showsm.asp?which_forum=190&mess=1646447
בתקווה שתצליחו לגזור ולהדביק את זה :)
לצערי אני לא מסכימה
מעבר לעובדה שאני מסרבת לצפות בשר"ה (הסרט) על מסך הקטן מקיר בית משותף מפאת הנופים והסצינות שמאבדים מטעמם בקטן (והרי הכל אפי וגדול מהחיים, לא?), אני גם לא חושבת שסדרת הטלויזיה שר"ה היא חלום בר מימוש. תחשבי על תקציבי הענק שנדרשו ע"מ להקים את הארץ התיכונה לחיים – וזה רק ל9 שעות + הרחבות… בסדרת טלויזיה הם יאלצו להצטמצם וזה יראה. אין כמו פנטסיה גבוהה כדי להראות חורים בתקציב… יהיו פרקים שנגרד בראשנו (חובבי הספר) ונתהה "למה לכל השדים, למה!?". חוץ מזה, לדעתי יש בספר סצינות שאי אפשר להעביר בשום מדיום מלבד הדמיון הפרוע. הסרט לרוב התחמק מהן בתבונה.
נו, כן. בעולם מושלם.
בעולם מושלם היה תקציב ובמאי עם חזון שמתאים לסדרה כזו. והאהבה היתה מנצחת הכל. ושוקולד היה גדל על עצים.
בעולם מושלם.
שוקולד היה גם מרזה ובריא מאוד…
אוך, תנו לאופטימית לחלום!
בעוד עשרים שנה, כשאני אהיה הרבה אחרי לימודי התקשורת-קולנוע-טלוויזה וכבר עמוק בתוך תעשיית הטלוויזיה (העולמית, מה זאת אומרת!) הטכנולוגיה, שכבר היום מתקדמת בצעדי ענק, תהיה זולה מספיק לאפשר לי לעשות את שר"ה. למה להטיס את כולם לניו-זילנד אם אפשר לבנות נופים מושלמים, פ-נ-ט-ס-ט-י-י-ם?
ואז גם יהיו טלוויזיות מספיק גדולות :)
סינמה סיטי
מעין אזהרה: לא ללכת לראות את הסרט בסינמה-סיטי. כבר סרט שלישי שאני רואה שם – שוב בעיות בסאונד, עותק משופשף, הפסקה(!!!) באמצע וחוסר הבנה של העובדים ב"הנאה שבית-קולנוע צריך לספק" מהי. אני חוזר לרב-חן, לפחות עד שתצא הצהרה בדבר שיפור במקום. חבל.
אולי הבעיה היא אצלך?
כי בהקרנה של שרה שבה אנחנו היינו הכל היה פיקס. אפילו ההפסקה באה בזמן.
יעני בסוף הסרט, אחרי הכותרות?
לא, באמצע.
תשמע, אני מתנגד להפסקות, אבל בסקר שנערך בנושא כאן באתר –
כתבה מספר 1083
זכתה האפשרות "רק בסרטים ארוכים במיוחד", ובהחלט אפשר להבין את זה. בסרט ארוך כמו שרה 2, הפסקה היא לא כל כך נוראה. ולהבדיל ממקומות אחרים, שפשוט מפסיקים את ההקרנה (לעתים קרובות בחוסר תאום עם האורות/הוילונות) באמצע סצינה, מה שתמיד גורם לאבדן כמה שניות של סרט ואבדן הקשר עם העלילה, ההפסקה ב'סינמה סיטי' באה בין שני גלגלים, ושום סצינה לא נקטעה (וגם זכינו לפרסומת סמויה לפלייבוי מטעם טיילר).
שופופו!
מה דעתכם על השלט הזה?
&msgid=10653057
שאם אצליח למצוא
או לייצר את התמרור המקורי, כנראה אדפיס לעצמי חולצה.
לא בעיה.
תפנה אלי, אני אייצר לך שחזור (אבל לא היום).
הומו??
הכיצד תעזי להכפיש שמו של לגולאס! מצאי לך מישהו אחר להדבק אליו יא יבלת! איך את מעזה לקרוא ליחיד בכל הסרט שעשה אותו שווה צפייה הומו?!?
אז יש לו שיער ארוך So??
חוץ מזה את צודקת לחלוטין, הסרט באמת היה מעט משמים ואלייז'ה לא יודע לשחק. הוא פשוט גרוע.. אין לזה מילה אחרת.
הוא נראה כמו קיבוצניק שנקלע לניו יורק, הוא פשוט לא מתאים לזה מה לעשות…
הומו??
ספויילר?
חשבתי…. שבעצם בשום מקום בספר עד כמה שאני שמתי לב, לא כתוב שלוגולאס *אינו* הומו.
כלומר, לאראגורן יש רומן עם ארוון, ואחרי זה גם קטע לא ברור עם הלוחמת היפהפיה מרוהן, אז כנראה שהוא לא הומו. מקסימום דו מיני. ואני, אישית, לא שמתי לב לשום סימנים מיניים בינו ובין לוגולאס, אם כי זה עניין של פרשנות.
אבל ללוגולאס אין רומנים בסרט עד כה. מה שאומר שאי אפשר לדעת אם הנטיות שלו הן לנשים או לגברים. אולי יש לו איזה גמד חמוד או הוביט חביב שמחכה לו בבית. אנחנו יודעים? לא יודעים. אם לשפוט לפי החברה שלנו, יש 10% סיכוי שהוא הומו.
מעתה, אימרו 'לוגולאס-האולי-הומו-כמו-שכל-אחד-אחר-אולי-הומו-ובכל-מקרה-מה-שהוא-עושה-בבית-שלו-זה-עניינו-הפרטי-ואין-בכך-שום-פסול'.
תודה.
האמת, הקריאה לאחור בספרים מגוחכת מאוד בעיני
כשלונג עושה את זה בתור בדיחה, זה בסדר. כשבני אדם מתחילים לקחת את זה ברצינות, הפרשנות מתעלמת מכך שהספר לא נכתב במטען התרבותי של ימינו.
כשהוא נכתב, ובטח על-ידי קתולי כטולקין, המחשבה של הכנסת גיבור הומו היתה לא-יעלה-על-הדעת, ולכן טולקין לא היה צריך לטרוח ולאפיין דמויות בבנות-זוג אם זה לא מועיל לספר מבחינתו.
האמת, הקריאה לאחור בספרים מגוחכת מאוד בעיני
כן, אבל כל קורא מפתח על דמויות בספרים (ובעיקר טולקין) הררי פנטזיות משלו.
כך אני מניחה שעשו גם הבנות בהודעות מעלינו.
מה שאני מנסה להגיד להן, הוא שקריאה פרשנית של הספרים איננה שוללת את האופציה שלוגלאס באמת היה הומו, כמו שיכול להיות שהבחור החתיך שהן דלוקות עליו בכיתה, גם הוא הומו.
ותתרגלו לזה.
אני לא לוקח את זה ברצינות
אבל בתוקף תפקידי כקורא בספרים עלי להתייחס לכל התגובות הקשורות בספר(רציניות או לא).
תקשיבי טוב.
להגיד על מישהו שהוא הומו זה לא קללה. להגיד על מישהו שהוא גמד זו לא קללה. להקצין תכונות של חבורה מוזרה, שלא ברור מה הם עושים יחד אחד עם השני (לא במובן המיני, אלא מבחינת השתייכותם לגזעים: עלפים וגמדים לא מסתדרים ביניהם, ובטח שאין להם מה לצאת לטיולים עם בני האדם) – זו גם לא קללה.
מצד שני, לקרוא למישהי "יבלת" זו כן קללה, במיוחד כשזה בא במשפטים מרובי סימני קריאה (שזה אומר בשפת האינטרנט: לצעוק). וכשאנשים צועקים באתר יותר מדי (שלא לומר – מקללים) – ההודעות שלהם נמחקות במסתוריות. לתשומת ליבך להבא. תודה.
הומו??
נו באמת.. תראה אותו!
עשו אותו מגניב והכל, אבל.. תראה אותו!!
ד"א, שלא יהיו לכם אשליות, בספר כתוב שגימלי בסוף ניצח את לגולאס בספירת גופות בהפרש של איזה 2.. פשוט בסרט עשו אותו הרבה יותר מגניב ממה שהוא אמור להיות, אז לא הכניסו את זה.
42 - 41.
בקשר לביקורת..
אני לא יודע אם מי שכתב את זה קרא את הספר או לא, אבל הייתי רוצה להזכיר שכמה שהספר גאוני, הקטעים הכי טובים בו זה בדיוק הקטעים שנהנית מהם בסרט. הקטעים עם פרודו וסאם, מעיקים גם בספר (הכרחיים אבל מעיקים בכל זאת).
לא יכלו לעשות את זה הרבה יותר טוב.. ככה שלא התאכזבתי.
בקשר לקטע שיש התחלה, אמצע וסיום ושהאמצע הכי משעמם – עם זה אני לא מסכים. הספר האמצעי טוב הרבה יותר מהראשון, ואני לא בטוח שפחות מהשלישי. וגם הסרט השני יותר טוב מהראשון.
מה שכן, אני מסכים לחלוטין שעשו את לגולאס הומו ואת פרודו הרבה יותר. בכלל, שני הסרטים גרמו לי לתעב את פרודו..
ועם הבדיחות על גימלי גם הגזימו, כמובן.
בעיקרון אחלה ביקורת, רק שההרגשה הכללית שלי כלפי הסרט היא שהוא גאוני. שלך כנראה לא..
איפה אתם?!!!
אין ספק שויכוח לגבי זהותם המינית של לוחמינו האמיצים
הוא בהחלט מרתק, אבל חסרים לי
כמה אנשים…
איפה אתם נאמני טולקין
וכתביו, מדוע אינכם זועקים חמס אל נוכח השילוב המזעזע של הקשתים בנקרת הלם (איפה זה כתוב בספר אהה???)כנגד כל האופי של המאבק ברוע בתום העידן השלישי שמאופיין בהיותו
מאבק של בני האדם דווקא,
כאשר לשאר הגזעים יש רק זוג
נציגים-הלא הם הערס והעלף מכרינו???
ואיפה אתם (לעזאזל!!)
מבקרינו הצבאיים (טווידלדי?!)
למה אף אחד לא תהה איך דהרה
בלתי מסודרת של פרשים לא מתנפצת
אל מול מאות חניתות אורקיות שמוחזקות ישר אל מול הסוסים
חסרי המגן?(אולי 'משתפדת' מתאר
יותר טוב את מה שהיה צריך לקרות)
מאוד אהבתי
את האפקטיביות של הגלימות
מלות'לוריין.
מבקרינו הצבאיים דנו על כל העניין הזה למעלה,
והם דווקא סוברים שזה היה מציאותי למדי.
תואיל לקרוא תגובות.
ואגב, חיפשת את נאמני טולקין? זה כאן:
http://www.numenore.com
רק נאמנים?
"המשטרה החשאית של טולקין" יתאים יותר
''המוג'הידין'' הוא השם הרשמי
אא"כ, כמו תמיד, חרבשתי את השם.
אתה אמרת ראשון
אני פשוט פחדתי לקרוא להם הפנאטים של טולקין. אימת הממ"א אתה יודע…
^הנה הם ^
אני רואה שדילגת על חלק מהתגובות. הטענות שביקשת להעלות מצויות במעלה שרשור התגובות.
(אללי, המדבר בלשון שאינה שפת עם אנוכי?)
היו עוד נציגים לבני הלילית
כגון בניו של אלרונד, שרכבו יחד עם הדונאדן (אני לא זוכר באיזה שלב הם הצטרפו לקרבות אבל אני סבור שזה היה בניקרות הלם)
נכון חלקית
אזהרה ספוילר לספר השלישי (וגם לסרט השלישי אם לא הרסו אותו לגמרי)
בניו של אלרונד אלדן ואלרוהיר הגיעו עם הדונדן בתחילת הספר השלישי.
אנחנו לא תוהים ולא זועקים
אנחנו די עסוקים בלהנות מהסרט.
עלתה שאלה במוחי : איך זה שללגולס לא נגמרים החצים ?
מאיפה הוא מביא כל הזמן עוד ועוד חצים ?
נראה לי,
שבדרך לנקרת הלם הוא פגש ג'יני וביקש ממנו אשפת חיצים בלתי נגמרת.
או לחלופין, הוא אוסף חיצים שירו עליהם האורקים, ובנוסף משתמש במלאי הגדול שהוא הכין מבעוד מועד לקרב.
כאן המקום לציין
שמי שלא ראה את אחוות הטבעת בגרסה המורחבת או לחילופין לא קרא את הספר, לא ידע. את אשפת החיצים הוא קיבל מגלדריאל והתכונה שלה שהחיצים בה פשוט לא נגמרים.
כאן המקום לציין
או שפיספסתי את הקטע הזה בספר או לגולאס פשוט שכח מזה. משום שלפי מה שאני זוכר אז כתוב בפירוש שהוא אסף חצים מגופות האורקים מסביב למקום שבו בורומיר מת, וזה היה אחרי הביקור שלהם אצל לגלדריאל.
כאן המקום לציין
נראה לי שאתה צודק.
אני קוראת עכשיו את הספר, והוא בהחלט אוסף חיצים אחרי כל קרב, גם אלה שבאים אחרי גלדריאל. גלדריאל נתנה לו אשפת חיצי קסם, אבל התכונות המיוחדות הי משהו בחיצים עצמם, ולא בזה שהם לא נגמרים.
כאן המקום לציין
הגרסה המורחבת ? איפה אפשר לראות
אה. בכל ספריית וידאו/דיווידי?
אוווף!
כמה שהתעצבנתי מהביקורת , שאפילו לא רציתי לסיים לקרוא אותה. לוגלאס הומו??? (מה קרה לך ? , הוא האלף האהוב עליי) ארגורן עארס??? , מאיפה הוצאת את השטויות האלה?
שלא לדבר על זה ששכחת לכתוב שאחת המטרות , שיש לצבא האורקים הוא להשמיד את גזע בני האדם. (תגידי הבנת בכלל משהו מהסרט?) . ודווקא אני נהנתי מכך שהבמאי החליט להמשיך את הסרט , בדיוק מהנקודה שבה הפסיק אותה , אפילו בלי תקציר. וזה נכון שלאלייז'ה ווד יש מספר הבעות מוגבל , בתור פרודו האומלל.
אך למה להיות כל כך אכזרית אל ההוביט החמוד?
ואם כבר הזכרת את גולום...
מילא שוכח את שמו, הלבן.
אבל הוא פגש בני אדם אחרים קודם לסצינה הזאת. והם מן הסתם קראו לו באותו שם נושן.
ופרודו יודע את שמו של גולום כי גנדלף סיפר לו. מאיפה גנדאלף יודע? כלל לא ברור.
עבר קצת זמן.
הזכירי לי…?
איך הוא יודע?
צריך לסמן ספויילר? לספר?
גאנדאלף סיפר שהוא תפס את גולום, וזה הודה על כל הסיפור – כך שגאנדאלף ידע בערך מה שהקוראים יודעים (הוא גם משלים את התמונה, אם אני זוכרת נכון) – גולום היה הוביט בשם סמיאגול שאהב לחקור את "שורשם" שם דברים. הוא וידידו (ששמו לא זכור לי) היו בנחל כלשהו וניסו למצוא את מקורותיו (אני חושבת) כשהידיד מצא את *ה*טבעת. גולום הרג אותו וגנב את הטבעת. משום שזה היה יום ההולדת שלו, הוא שיכנע את עצמו שזו היא לו מתנת יום הולדת. הוא חזר לכפר ההוביטים שלו תוך שהוא מנצל את כוח הטבעת ע"מ לבצע פשעים קטנים ותעלולים נבזיים (כגון אסיפת רכילות ע"מ לסחוט בה את שכניו) עד שלבסוף הוא מחליט לברוח אל שורשיו של ההר ושם הוא קיווה למצוא משהו מרתק, שכן אלו שורשים של דבר עצום כמו הר! הוא מצא שם רק אורקים, דגים ומאות שנים בודדות שהשחיתו גוף ונפש… עד שבילבו היגיע – ומשם תאלץ לקרוא בעצמך שוב…
איך הוא יודע?
איכס. עד עכשיו ממש חיבבתי את גולום. עבר לי.
כדאי שתקרא את הספר
גולום הוא דמות מורכבת ולכן גם הרגשות שהוא מעלה הם מורכבים.
רק 2 דברים קטנים
המוזיקה שבשר"ה שני הצריחים לקוחה מהפסקול של אחוות הטבעת (שהוא דרך אגב דיסק טוב) אז ככה שאם אהבת את המוסיקה באחוות הטבעת אני לא ממש מבינה איך זה שלא אהבת את זו שבשני הצריחים… ובקשר לליב טיילר היו סצינות שלה כי אנשים היו רואים את שיבת המלך ולא מבינים או יהיו כאלה שלא יזכרו מי זאת בכלל או משהו בסגנון הזה אם אתה מבין למה אני מתכוונת.
ומי אמר שאהבתי את המוסיקה
ב"אחוות הטבעת"? ממש לא. אבל כאן זה היה אפילו יותר גרוע.
ולגבי טיילר – לא התלוננתי על כך שהיא שולבה בסרט. אבל האופן בו הסצינות איתה נשזרו בעלילה היה תלוש ומקומם.
אפשר לשנות את התשובה?
טוב, השילוב של הסצינות היה תלוש, אבל כ"כ פחדתי שהולכים לתקוע אותה בסיפור אהבה הוליוודי סתמי ומטופש שזה היה הקלה…
סמוויז גאמג'י
הוא אותו הילד מהסרט , הישן ה"גוניז"! (the goonies) . זה עדיין לא נתפס , סמוויז גאמג'י הוא אותו מייקי? , מי היה מאמין שהוא השמין בצורה כזאת מפחידה….
http://www.seanastin.com/cingoo.htm
אאל''ט
ביקשו ממנו להעלות משקל במיוחד בשביל התפקיד של סם.
ייפ, הוא העלה 30 פאונד,
13 קילו בשביל התפקיד.
http://www.frodoandsam.net/film/sean/media/200208-costco.html
עדיין לא מסתדר לי......
זה לא הגיוני שהיו מבקשים רק ממנו להעלות משקל בשביל התפקיד , הרי כל ההוביטים אמורים להיות שמנמנים. (למרות שאת התואר 'שמנמן' הוא עבר כבר ממזמן….) וכל שלושת ההוביטים האחרים הם שחיפים (אפילו אם יהיו כאלה , שיגידו שזה לא נראה ככה בסרט…).
אוף , מה עבר עליו שהוא השמין ככה?
הוא לבש חליפת-שומן.
מה שקצת מוציא את הפואנטה מלהשמין במיוחד לצורך הסרט.
באמת שאני
לא רוצה לעצבן. אבל עובדה שהוא שמן , גם בתמונות שמחוץ לסרט….
דייב בארי על שרה:
http://www.miami.com/mld/miamiherald/living/columnists/dave_barry/5023564.htm
(אוף, מתי היומן הסודי הבא?)
כל-כך נכון
רק דבר אחד הטריד אותי. להאשים את אלייז'ה ווד במשחק מוגזם זה בערך כמו להאשים את מרלון ברנדו באנורקסיה.
לא, מה פתאום?
הוא מאשים את כל *שאר* מי שמתקרב אליה במשחק מוגזם. קרי, בורומיר, פאראמיר, גנדאלף, גולום…
אבל בהחלט, דייב בארי קלאסי.
אני נמוך.
(צחוק)
לא, מה פתאום?
אתה טוען ששון בין לקה באובר אקטינג? אני חשובת שהוא שיחק ממש נפלא.
אגב, הכתבה גרמה לי לצחוק בקול רם. מאוד.
הו, מופלא! צחקתי ארוכות.
בהתחלה לא תכננתי לקרוא את בארי, אך לאור כל ההמלצות כאן התפתיתי.
וחבל.
בחיי שאני לא מבין מה הצחיק אתכם שם. לא שיש לי משהו כללי נגד בארי, אבל הטור הזה היה מה שנקרא "טור אוטומטי". הבדיחות בו היו צפויות שלוש שורות מראש, וכל הקונספט של הטור (שאגב, כולל ספוילרים, וכדאי לציין את זה) גנוב מאינספור אתרי אינטרנט שעושים תמצותי תסריטים בצורה הרבה יותר מוצלחת ומצחיקה. מזמן לא קראתי הומור נשכני כל כך עבש, נעים וידידותי לסביבה.
אז נכון
זה היה צפוי, וזה לא היה ברמה שבארי בד"כ מגיע אליה. אבל היה לזה בכל מקרה את המגע הדייבבארי שעשה את זה מיוחד.
ממש יכולתי לשמוע את הארי אנדרסון מקריין את זה…
טוב, נכון.
זה באמת טור לא משהו ואני משערת שנהניתי ממנו רק כי אני גרופי של דייב. וגם הייתי צריכה להזהיר מפני ספוילרים. וזהו.
מתי הסרט יוצא ב-DVD?
למי אכפת??!?!!
עותק DVD שיועד לעיני חברי האקדמיה לקראת המירוץ לאוסקר (כמו מירוץ הכנרת. אבל לא. אוי, אני מעתיק מהגברים השמנים…. לאן הגעתי?) הגיע – כמובן – למרחבי האינטרנט וכבר כווץ ל-divx ו-xvid וניתן להורדה במרחבי האיימש/קאזה/מירק (אפילו תרגום אפשר להוריד מאתרים כאלו אחרים) מי שזה לא מספיק איכותי בשבילו יכול למצוא גם את הקובץ המלא: 3.4 ג'יגה בייט.
נחשו מי היה מטורף מספיק כדי להוריד את הקובץ המלא?
אני.
אז מצד אחד נכון, להוריד סרטים זה פויה ולא חוקי בכלל ואל תנסו את זה בבית!
אבל מצד שני, כבר ראיתי את הסרט בקולנוע, אולי אף אלך שוב, ולכשייצא הסרט ע"ג DVD אני בהחלט ארכוש עותק, אז מה כבר הנזק בהורדת הסרט? (מלבד הנזק לחשבון הבנק שיאלץ לספוג רכישת הררי הארד דיסקים כדי לספוג את הקובץ המפלצתי)
מצד שלישי – יש לי את שני הצריחים במחשב באיכות DVD
גם לי יש אותו באיכות דויד
עם תרגום אפילו, וסך הכל בגודל של שני דיסקים. כלומר ג'יגה וחצי.
גם אני הורדתי את הגרסה הזו
אבל המחשב שלי סירב – למרות המון מאמצים וקודקים – לקרוא את פורמט ה-xvid. המקסימום שהגעתי זה לתמונה משובשת עם סאונד. אז זה תופס לי 3.4 ג'יגה. נו ביגי…
מאיפה אני יכול
להשיג תרגום לסרט?
זה בנפרד או שפשוט צריך למצוא קובץ עם תרגום מלכתחילה?
זה בא כקובץ נפרד
יש אתרים, אפילו ישראלים, שמוקדשים לקבצי כתוביות ברמה זו או אחרת.
איפה? זה כבר מידע שתאלץ להשיג בעצמך.
זה בא כקובץ נפרד
http://www.divxsubtitles.net
גם אני
אהבתי את הסרט .
וזה באמת היה ממש אחלה קטע , מתי שלגולאס גולש עם השריון על המדרגות. בכלל , עשו את לגולאס כזה מגניב בסרט , בספר הוא ממש לא ככה. ושון אוסטין (סם) שהיה באחוות הטבעת לא משהו , הוכיח בשני הצריחים שהוא שחקן טוב. וגם שמחתי שהתפקיד הנשי בסרט , שהיה שייך עד עכשיו לליב טיילר המזעזעת , הוא עכשיו של הבחורה החדשה (למרות שבטח בשיבת המלך , לא יחסרו לנו סצנות עם ליב טיילר).
רק משהו אחד לא אהבתי – הפסקול , הוא לא עצוב , והוא לא שמח , הוא פשוט יותר מידי דרמטי , ג-ר-ו-ע! , וכל כך לא במקום , ובכלל השיר שבסוף הסרט , נשמע כאילו ביורק ביצעה אותו.
איזה פסקול?
הפסקול של EYNA- MAY IT BE? דווקא שיר יפה אני כול הזמן שומעת אותו.
תגידי יצא פסקול גם לסרט השני? או שלא יֵצֵא?
היא דיברה על שיר הסיום של הסרט השני
שבאמת נשמע כמו ביורק.
אמנם דומה לביורק,
אך טוב ממנו פי כמה מונים.
בכלל, הפסקול (של "אחוות הטבעת" ו"שני הצריחים" כאחד), לדעתי, מצויין. שור יצר כאן משהו מיוחד. מאוד אופרטי, דרמטי, מרגש ופשוט מדהים מבחינה תמטית.
וכמובן שבכלל אי אפשר להשוות ליצירות החדשות של וויליאמס.
יש לי עוד סצינה שאהבתי
אהבתי את הסצינה של לגולאס מדבר עם אראגורן, שהוא אומר לו שאין לאנשים סיכוי נגד האורקים. נורא אהבתי את הסצינה הזאת!
יש לי עוד סצינה שאהבתי
נכון , זאת גם סצינה טובה.
אבל הכי הרבה אהבתי את הסצינות עם מרי ופיפין, בייחוד הסצינה כשמרי מתעצבן על זקנעץ כי הוא מדבר לאט.
2. 3. הכל מחשב.
מה הכול מחשב?
הכל מחשב. ה-כ-ל.
לא ראית את המאטריקס?
ראיתי
ומאז אני מחפשת איזה סוכן להעיר לו על האנימציה נטולת המעוף.
למרות שלאחרונה כנראה שעמם להם, אז הם עברו לאקשן…
הקטע שבו לגולאס עולה על
הסוס בצורה מיוחדת – זה הכל מחשב.
לא בהכרח.
מה זאת אומרת ''לא בהכרח''?
קראתי ראיון עם פיטר בו הוא אמר שהם הוסיפו את זה ע"י מחשב, אחרי שבשלב העריכה הם שמו לב שאין להם שוט של לגולאס עולה על הסוס (אחרי שהוא יורה בווארגים).
א-פרופו פשיזם, נאציזם והיטלר
אייזנגרד לא נשמע כמו עיר בגרמניה?
פרק 21: "פלוגות האס-אס חוטפות את מרי ופיפין ומובילות אותם לגטו איזנגרד"
כן, רק שאלה היו פלוגות עץ-עץ
או.קיי, די. פיזרתי מספיק קרשים לערב אחד.
כן, רק שאלה היו פלוגות עץ-עץ
חזק
(כל מה שאני עושה היום זה לצחוק מבדיחות של אחרים)
פינגווין, אתה פנוי לסיבוב הופעות?
ואגב, גם 'רוהאן' נשמע קצת גרמני.
ומוריה גם?
ומוריה גם?
מוריה נשמע חיפאי.
"הו לא, איבדתי את הקוסם שלי בנבכי המערות שמתחת לקפה 29!".
מה עם
הבית ספר בהארי פוטר.
דורמשטרנג , זה לא נשמע גרמני?
בהחלט גרמני."הסער והפרץ", זרם לאומני כלשהו בספרות הגרמנית.
אגב, יש ספר שלם שעוסק במונחים התרבותיים המשוקעים בהארי פוטר.
ספר נהדר, אם אתה בן 10.
בכלל הבית ספר הזה לא מסתדר לי, שם גרמני, עם מנהל רוסי, ברומניה. נו טוב, לא המקום להתלונן.
זה דווקא נשמע צרפתי
'רוהן' היא עיר בצרפת וגם שם פרטי(זה נהגה כ-'רואן'). השם, עם זאת, הוא בסינדרין וצורתו המקורית היא רוכנד.
אייי הגב
אתמול ראיתי והיתה חסרה לי בקולנוע רק מיטה, או מסזיסט לכאבי הגב. מסכים עם מרבית הביקורת,למרות שלונג ג'ון (התחלה…אמצע סוף) את נופלת לאותן קלישאות
ואני דווקא פחות נהניתי מהקרבות
וגולום – באמת אדיר, חבל שלא השקיעו יותר בפיצול האישיות שלו, בדיאלוגים מעניינים יותר
ופחות בקרבות
טוב נו, אבל זה הוליווד, לא פסטיבל ונציה
אייי הגב
לי דווקא כאב התחת…… בגלל שנה שעברה למדתי לקח- לקום בהפסקה וללכת טיפה. הגב לא כאב בכלל- כנראה שזה תלוי בכיסא ובנוחיות שבקולנוע אליו הלכת…..
אייי הגב
תראה, אתה צריך פשוט להגיד תודה שהייתה לך הפסקה –
לבחורה פשוטה כמוני, שהלכה בתום לב לקולנוע סדיסטי כמו רב-חן היו כאבי גב רציניים אחרי הסרט היות והם החליטו "לדלג" על ההפסקה…
אבל במחשבה לאחור – זה היה שווה את זה כי אני לא כ"כ אוהבת הפרעות באמצע סרטים.
אני רק מרחמת על האנשים עם השלפוחית הרגישה יותר שבאמת התחבטו רבות בשאלה "מתי זה זמן טוב ללכת לשרותים" (וכן- אני מצטטת את דייב בארי)
אייי הגב
חוץ מהעובדה שאני בת (כתבת 'תראה' ולא 'תיראי' אבל חפיף) הייתי גם בקולנוע רב חן בפ"ת ולי דווקא הייתה הפסקה. וכן- אני מרחמת על אלה שהיה להם פיפי… 3 שעות של התאפקות- מצד שני זה לא ביג דיל אבל הפסקה תמיד יותר נוחה. זה בדוק.
אייי הגב
אוווופס…
טעות מובנת בעולם הניקים פה…
אני עדיין מעדיפה בלי הפסקה בשביל לא "לצאת" מהסיפור (למרות שבשרה יש לנו 2 "הפסקות" של שנה בין חלק לחלק וזה כבר עושה בעיות נפשיות קשות) (;
להמשך הדיון...
כתבה מספר 1083
אם יורשה לי רק דבר אחד קטן להעיר כאן בכל זאת
זה ההבדל הגדול כנראה בין צופי הקולנוע וצופי הטלויזיה. "אמאל'ה! סרט בן שעתיים (ואולי אף למעלה מזה) בלי הפסקה! אההההה!".
אז?
קטן על צופי הטלוויזיה (הכבדים) שבשבילם 4-5 שעות של צפייה רציפה בטלוויזיה הינה ענין של מה בכך, שלא לדבר על תנוחות צפייה משונות ומאד לא אורטופדיות/ארגונומיות שמתלוות לענין. אז תמשיכו, צופי קולנוע יקרים, להתלונן על ישיבה דואבת בת שעתיים. לצופי הטלוויזיה, זה ענין יום-יומי. חתיכת עוגה…
הפסיקו עם ההרגל המגונה
של הפסקת פרסומות כל 20 דקות?
אולי ראוי לי לשקול מחדש התחברות לטלביזיה.
פרסומות זה רק בערוצים 2+10
בכבלים ובלוויין מעולם לא היו. וכשמורידים מהאינטרנט גם אין. שמים כמה סדרות בפלייליסט של המדיה פלייר, מתמקמים ו… צופים בלי הפסקה.
לגבי השמות
רוב השמות בספר/סרט הם או בסינדרין או בקווניה(שפתם של בני הלילית) ולרובם יש גם משמעות. לדוגמא הפירוש של בורומיר הוא אבן חן נאמנה ופארמיר זה אבן חן שופעת (במובן של חוכמה). השמות במקרה הזה באים לתאר את האופי של הדמויות (בסרט האופי של פארמיר שונה לכן השם לא קשור לאופי של הדמות מהסרט). בקיצור מה שאני מנסה להגיד זה שטולקין בחר כל שם בקפידה ולא בשביל שהם יהיו מצחיקים.
נ.ב. אם כבר מדברים על שמות אז לגולאס זה עלה ירוק.
לגבי השמות (לא יכולה להתאפק...)
וואלה!!
עכשיו סוף סוף הבנתי למה הם בחרו את השם הזה!!!
חבל שהם לא עברו את אחוז החסימה – הייתה לנו סיעה שלמה בכנסת שמעריצה בני לילית בעלי נטייה מינית לא מוגדרת…
איזה חוקים נראה לכם שהם היו מעבירים?
(וזה- למי שלא הבין – היה בצחוק
)
טוב, אז לגולאס אולי לא הומו...
אבל הוא ככל הנראה מסטול למדי, מה שמסביר את המבט המצועף בעיניו.
לגבי השמות
זה נכון שהם לא אמורים להצחיק.
והם גם באמת לא מצחיקים…, זה רק שלטולקין נטייה יש ליצור שמות שיהיו דומים ומבלבלים וזה ממש מעצבן . כמו : סאורון וסרומן , בורומיר ופראמיר וכו'… ובהוביט יש את כל הגמדים האלה , שבאים אל הבית של בילבו , ולכולם הוא שינה את השם באות אחת . כמו :יורי , תורי , ומורי…
השמות הדומים הם בד"כ של בני משפחה קרובה כמו אחים (קילי ופילי), אב ובן (תורין, תרין ותרור לדוגמא), וכדומה. זה כמובן נכון גם לע/אלפים ובני אדם, ובמידה מועטה יותר גם להוביטים.
לכל שם יש משמעות, כנאמר למעלה, ואני לא חושב שהיתה כל כוונה לבלבל בין סארומן לבין סאורון.
ברור שלכל שם
יש משמעות חשובה.
לא אמרתי שלא . כנראה הוא נתן להם שמות דומים (סאורון וסרומן) כי אולי הוא רצה להדגיש שלשניהם אופי דומה , ושניהם רעים.
סליחה
באמת שלא התכוונתי חס וחלילה לזלזל ביצירתו המופלאה של טולקין, זה היה די ברור שהשמות לא סתם, אבל זה כל כך מצחיק!
השמות של האבות והבנים או של האחים מתחרזים! זה כמו לקרוא לאחים תאומים "דן" ו"דנה" רק הרבה יותר מצחיק….
אבל גם צורת הדיבור שהזכירה לי מעט מבטא רוסי, במיוחד בשם "איסילדור", הם בשוט מבטאים את זה בצורה קורעת!
למה
בדיוק חזרת לאיסילדור?
הוא נעלם לאחר אחוות הטבעת…
ומבטא רוסי?! , איך הגעת בכלל?
אם כבר יש מבטא (והוא יותר חמוד מאשר מצחיק) זה המבטא הסקוטי של בילי בויד. (פיפין)
המבטא הסקוטי
המבטא הסקוטי באמת היה קצת מצחיק ואת ההבלטה של הר' בשר הטבעות מאד אהבתי…
הר' שלהם
מאוד דומה לר' של רוסים-
מהגים את זה עם הלשון, ולא עם הגרון במו בעברית….
בגלל זה זה הזכיר לי רוסית.
לגבי איסילדור
איסילדור מת 3000 שנה לפני העלילה של שר הטבעות בגלל זה הוא כבר לא מופיע.
לגבי איסילדור
נכון, אבל הוא יכול להופיע כזכרון של אחת מהדמויות בשיבת המלך לא?
נהנתי
ולמרות זאת אעיר שלושה הערות:
א. ג'קסון עשה סמטוחה שלמה מכל הסיפור. במחשבה סופית בצדק, צריך להסביר את העלילה לאלה שלא קראו את הספרים, ולמרות זאת…
ב. לכל אלה שלא קראו את הספרים(ומי שקרא אם ירצה) טולקין היה הרבה יותר מודרני ממה שאתם חושבים. לדוגמה- הפמיניזים, השמירה על הסביבה, דמויות האנטי גיבור וראיית הסיפור מתוך עצמו(כן, לכל אלה שהתלוננו על נאומיו של סאם).
ג. איזה הבדל ענק נוצר מעיבוד אמריקאי של תקופתינו לספר בריטי מתקופת מלחמת העולם השנייה.
השמירה על איכות הסביבה
היא תוצאת לואי של ההתנגדות לטכנולוגיה – וכאן באמת אין שום דבר מודרני.
רגע, בוא נחדד משהו
אני זה שהתלונן על כך שהסרט מודע ל"מיתולוגיות" שלו – בסצינה בה סאם ופרודו מדברים על הסיפורים שעוד יספרו עליהם. אז רגע, מר צדק, אתה אומר שזה לקוח מהספר (שלא קראתי)? מעניין. בא לך לקחת את הטענה הזאת קדימה ולטעון שטולקין היה פוסטמודרניסט?
ואגב, העיבוד לסרט הוא לא אמריקאי. הכסף אמריקאי. העיבוד ניו זילנדי.
אכן, גם בספר
פרודו וסאם מדברים על סיפורים שעוד יספרו אליהם…
רגע, בוא נחדד משהו
זה עתה סיימתי לקרוא את הדיון המרתק על פוסטמודרניזם שבה טענת שפוסטמודרניזם זה עניין תקופתי.
באיזו שנה מתחילה התקופה? טולקין יכול בכלל להיות פוסטמודרניסט?
תנחומיי על הקריאה
ולשאלתך, לא הייתי רציני כל כך.
למעשה, זה מה שהתכוונתי לומר:
הספרים נכתבו מאמצע שנות השלושים ועד סוף שנות הארבעים, כך שאין בין טולקין ובין פ"מ דבר. מה גם שבזמן שהשורות בספר נכתבו, אי אפשר היה לדעת שיהיה להן מימד אירוני, וש"שר הטבעות" באמת יהפוך למיתולוגיה כל כך מפורסמת בתרבות שלנו.
זה בא בתגובה לצדק שכתב כאן ש"טולקין היה הרבה יותר מודרני ממה שאתם חושבים", וייחס לו פמיניזם מודע, ונטיות פ"מ קלות.
אז זה לדעתי קשקוש, וניתוח בדיעבד של היצירה, שזה תמיד משעשע, אבל חסר משמעות.
אבל לעומת הספרים, הסרטים יוצאים במאה ה-21, הרבה אחרי שהספרים באמת הפכו לחשובים ומקודשים, ואחרי שפרודו ועלילותיו הפכו למפורסמים. כך שבין אם נרצה ובין אם לאו, לסצינה בה סאם ופרודו מדברים על עצמם בסרט יש היבט פ"מ.
ולדעתי האישית, ג'קסון היה צריך להיות יותר רגיש לעניין ולא להכניס את הקטע הזה מהספר. זה פשוט מאוד צרם לי. אני לא רוצה פ"מ באמצע שרה. זה מפריע, זה זורק החוצה, זה לא במקום.
לורנס סטרן, ''טריסטרם שנדי''.
רומן (?) פ"מ למהדרין (וגם כתוב נהדר), אילולא העובדה שהוא בן יותר ממאתיים שנה.
ravy, אני לא מבין למה אתה נדחף
אה, זה לא ravy?
אופס, התבלבלתי.
בקיצור – על מה אתה מדבר, מה אתה מנסה לומר, והאם אתה בטוח שלא עברנו את הסוגיה הזו לפני חצי שנה בדיון הפ"מ הגדול?
למה ללכת כל כך רחוק?
נוח, התנ"ך, מכירים?
עשה את ההקרבה הפוסטמודרניסטית הגדולה ביותר בכך שקרא לבן שלו "שם".
(שלא לדבר על "אדם", שזה פ"מי בערך כמו לקרוא לתמונה שציירת "ציור")
זה כבר ממש לא פ''מ
העובדה שהאדם הראשון נקרא אדם לא יכולה להיות פוסמודרניזם מכיוון שהמושג בן- אדם הגיע רק בזכות זה שקראו לו אדם, בגלל תפיסה שגורסת שכולנו בניו (ובנותיו) של אדם.
תנחומיי על הקריאה
לא, זה באמת היה מרתק! בלי ציניות.
ואם הבנתי נכון מהדיון, יכול להיות דיון על הסרט בתוך הסרט בלי שזה ייקרא פוסט מודרניזם. זה הדבר היחיד שהסכמתם עליו, לא?
לגבי המיולוגיה, אמנם טולקין לא ידע ששר הטבעות יהפוך למיתולוגיה חזקה מאד בעולם האמיתי, אבל בטוח שהוא חשב שבהיסטוריה של הארץ התיכונה הסיפור של פרודו הוא חלק מן המיתולוגיה.
אז יש שם בעצם מן יציאה מתוך הסיפור, אבל לתוך חלק אחר של הסיפור, אם אתה מבין למה אני מתכוונת.
בגלל זה זה נראה לי נסלח בהקשר של הסרט – סאם, שכל כך אוהב אגדות, מרגיש שהוא עומד להפוך לחלק מן האגדות של הארץ התיכונה, והוא מתרגש. כמו כל חייל שמקריב את עצמו די להפוך לחלק מן ההיסטוריה.
אז מתי מתחיל הפוסטמודרניזם?
מתי מתחיל הפוסטמודרניזם?
כהשפריים הראשון של הסרט נחשף בפני קהל.
ויותר ברצינות – אנחנו באמת רוצים ללכלך את דף האינטרנט הנחמד הזה בדיונים על האספקטים הפ"מ המצוצים מהאצבע ב"שרה הטבעות"? את בטוחה?
ולמיטב זכרוני ההסכמה הייתה שיצירה יכולה לעסוק בעצמה מבלי שזה יחשב לפ"מ רק אם היא נוצרה לפני שהפ"מ נכנס לתודעה הקולקטיבית. לאחר מכן אין מנוס מההגדרה בולעת הכל הזאת (ואם למישהו בא להגיב בנושא הזה, אולי עדיף שיעשה את זה ב"אגדות וסיפורים", שם התנהל הדיון המקורי).
בקיצור, האם זה "נסלח"? כן. אבל לי זה הפריע. גם חלק מקטעי האפקטים והאנימציה לא היו מוצלחים, והם נסלחו. אבל זה הפריע. זה הכל.
ולגבי מה שכתבת על סאם – שהוא אוהב אגדות וכו' – לא זכור לי איזכור לזה בסרט. בכלל, מבחינתי סאם הוא הצל של פרודו ולא יותר. לא ממש טרחו לבנות לו דמות בסרט.
סתם לדעת
מישהו יודע מה הפירוש של השם אראגורן?
אני ארס גדול מעשן מקטרת
אבל זה לא מתאים לאותיות!!
לא מצאתי
ניסיתי לחפש מה פירוש השם (גם אותי זה מעניין)
אבל לצערי הרב לא מצאתי….
כמעט בטוח שיש לזה פירוש..
לכל השאר (נראה לי) יש…
שמתי לב לדבר מוזר: השם המלא של לגולאס:
לגולאס= עלה ירוק
גרינליף= עלה ירוק
האם ללגולאס אהובי הבלונדיני והחלק יש קשר כל שהוא למפלגת "עלה ירוק" – אולי זה ההסבר להתנהגות האנטים ולפרצופיו של פרוד?
לא.
"עלה ירוק" הוא פשר שמו של לגולס, לא שם המשפחה שלו. פשר שמו של "ארגורן" הוא 'עץ מלכותי'(הפעם היחידה שהוא נגע בספר במקטרת הייתה כאשר הוא חיכה להוביטים ב-'סוסון המכרכר'
, למיטב זכרוני)
לא מדויק...
למיטב ידיעתי, אראגורן=הדר מלכות ולא עץ מלכותי או מלכות. נדמה לי שזה מופיע באחד מספרי "ההיסטוריה". (וכן, אני יודע שזה רשום בתירגום לוטם וגם באנציקלופדיה של ארדה, אבל אני דיי בטוח שזה נכון).
לא מדויק...
'גורן' זה בסינ' 'הדר'?
קראו אם בא לכם
אז בדקתי גם כן, ואראגורן זה הדר מלכות…
בכל מקרה, אני חייבת לכתוב את הדבר הבא: ויגו מורטנסן הוא חתיך, ואני חייבת להודות למרות שזה יישמע שיטחי שהלכתי לראות את הסרט בפעם השנייה בגללו.כמובן שאת הפעם הראשונה הלכתי לראות בגלל הסרט עצמו ואני בטוחה שזאת לא רק אני,בכל מקרה הבנאדם ממש לא נראה בן 45, מה שכן- למה לעזאזל הוא לא משאיר שיער ארוך במקום קצר ושטני זה דרך אגב ממש לא יפה לו.. סתם רציתי לכתוב את זה הייתי חייבת- אז מצטערת למי שקרא את זה והתעצבן או משהו..
-קורנפלקס-
חילול קודש?
אתה לא חושב שהגזמת?
אתה סוגד לספר ומקריב לו קורבנות?
תירגע זה בסך הכל ספר שעשו לו עיבוד לקולנוע וזה הכל. לא מוצא חן בעיניך? הפסדת 35 ש"ח וזהו.
חילול קודש?
כמה דברים…
1. אני בת
2. אני לא סוגדת לספר, אני מעריכה אותו
3. אם היית קורא ספר שאתה ממממממש אוהב והיה מצויין בדיוק כמו שהוא ואז מישהו היה לוקח את הדמות שאתה הכי אוהב (בוא נגיד שהיא טובה) והיה הופך אותה לרעה.. לא היית מתעצבן?
4. אהבתי את הסרט הראשון, חיכיתי המון המון זמן לסרט השני וזה מה שקיבלתי וזה מעבר למבאס
כמה דברים
1. אני מעריך את הספר גם וקראתי אותו כמה פעמים.
2. אני מעריך את פיטר ג'קסון שלקח ספר כזה מסובך להסרטה והפך אותו לסרט קולנוע שכולם יוכלו להנות ממנו. מה רצית שהוא יעביר את כל הקטע של האנטים מהספר לקולנוע? חצי מהקהל ירדם בתחילת הסרט. יש חלקים בספר שפשוט לא ניתנים לצילום וכאן הבמאי יכול להיות יצירתי ולדבר לכל האנשים ולא רק למשוגעים לדבר.
3. אני לא חושב שהייתי מתעצבן פשוט לא רואה את הסרט יותר, אחרי הכל הספר נשאר אצלי והוא לא מתקלקל בעקבות הסרט.
4. אני מתנצל שחשבתי שאת בן, אני מכיר את ההרגשה מקרוב.
כמה דברים
אני יודעת שאי אפשר להעביר את הכול לקולנוע והוא בהחלט עשה עבודה נהדרת בסרט הראשון, אבל בסרט השני הוא שינה לגמרי את הדמות של פארמיר… הלו, הוא הפך אותו למרושע חסר חוט שדרה… הבחור עתיד להיות מתחרה לאראגון ועושים ממנו איזה נחנך כמו אח שלו…
וזה בדיוק הכוונה שלי, הוא מוסיף כל מיני תכונות אופי לדמויות וסתם מנפח במקומות שהוא אמור לחתוך…
אני רואה שאתה לא דיברת הרבה
עם טולקינאים הא?
בוא רק נגיד שזה היה גילוי דעת רך ומתון לעומת דברים שאני שמעתי.
וכן, נוכחתי לדעת שכן יש אנשים שסוגדים לספר ומחשיבים את כל מה שמסופר בו לאמת מוחלטת.
אל תתן לשום דבר להפתיע אותך.
רק נקודה אחת
(בתוקף תפקידי כמגן גימלי והסייד-קיקים באשר הם):
כל המריבות הטפשיות בין לגולס לגימלי דווקא היו בספר. וחוץ מגימלי, לא היו דמויות שסחטו צחוקים- אם צחקו בהקרנה, זה עניין של הקהל ולא של פיטר ג'קסון.
רק נקודה אחת
כן, אבל כל הקטע של להוציא ממנו כל כבוד, חכמה או התנהגות-כלשהי-שאינה-מבישה שהיתה לו בספר ולהשאיר אותו כמין יצור נסחב שמעצבן את כולם (חוץ מהקהל המבודרNOT) היה פשוט מגעיל.
לא מגעיל
סתם משהו שצריך לעשות במעבר מספר לסרט.
''צריך''?
שר הטבעות הוא סרט אקשן לכל המשפחה, וככזה עליו לשנות חלק מהדברים בספר או לפשט אותם.
אבל בהחלט היה אפשר לעשות סרט מקסים, שמותיר את האופי של הדמויות פחות או יותר כפי שהן.
כמו שבהחלט היה אפשר לוותר על המוזיקה הפסאודו-אירית המעצבנת ולהלחין את השירים המקוריים מן הספר, כרקע לסרט. למה לא בעצם? הרי הספר מלא בשירים.
כמו שהיה אפשר
לשחב שחקנים ואנימציה פשוטה, ולעצור את הסרט באמצע ולומר "עוד הרפתקאות רבותעברו עליהם?" בוודאי שאפשר. לא עשו את זה. חלב שנשפך.
המשך ל''יומנים הסודיים''
למי שלא יודע, יש המשך ל"יומנים הסודיים" (ראו לינקים למעלה), בעמוד היומן של היוצרת:
http://www.livejournal.com/users/cassieclaire
היוצרת הבטיחה שהיא תעביר את כל התוספות לאתר הראשי של היומנים בעתיד, אבל בינתיים אפשר לבדוק כמה חדשים (כגון היומן של ת'אודן) בלינק למעלה.
מומלץ מאוד!
סרט יפה… אבל מדי ארוך!
סרט פשוט טוב
ראיתי את שני הסרטים אולי עשר פעם כל אחד וכל פעם יותר טובה מהקודמת. סרט ענק, מי שאוהב סרטים חייב לראות, פשוט חייב.
בעקבות הסרטים עשיתי משהו שלא עשיתי מאז כיתה ד וזה לקרוא ספר, את הספר השלישי ועוד באנגלית. אני חושב שהבמאי אולי הגזים בשינויים שהוא עשה, אבל יש הבדלים בין סרט לספר. יש קטעים שממש שונים בין הספר והסרט, כלומר עד כדיי המצאות.
ובכל זאת זה סרט מעולה, מרגש, מפחיד, ולמרות כל מה שאומרים פה אהבתי את הטקסטים של פרודו וסם. המשחק של ווד אולי לא מזהיר אבל כמה הבעות פנים יש למישהו על סף אפיסת כוחות שסוחב את משקל העולם על צווארו???
אני מאמין שהחלק השלישי יהיה פשוט מדהים. ואני בטוח שאני אקנה את המהדורות המורחבות.
טולקין סופר מטורף שאין סוף להשקעה בעולמות שהוא יצר, שפשוט הכניסו אותי לעולם המיוחד שלו.
ושוב- בן זונה של סרט!
ברור שהסרט שונה
מהספר.
אתה קראת את הספר השלישי וזה סרט המבוסס על הספר השני.
אולי
(למרות שקשה לי להאמין שמישהו עוד לא ראה…).
תראו מה הצפייה ה-12 יכולה לגרום לכם! אני לא חשבתי שאני אמצא פאשלה כה בולטת בסרט ואילו הועמדתי על טעותי המרה…
שמתי לב (ותגידו לי בבקשה שאני לא מטורפת ואני לא היחידה שראתה את זה) שכאשר הרוהירים (?) שוחטים את האורוק-האי סוס בא למעוך את פיפין… ידיו של פיפין אינן קשורות!
איך זה ייתכן אם כרבע שעה לאחר מכן ארא מסביר ברוב חושניותו שידיהם של ההוביטים היו קשורות ושהחבלים נחתכו רק אחרי שהם התחמקו מהסוס?!
אני מניח שזה מאותה סיבה שהאצבע של פרודו מופיעה גם ב-723 סצנות הסיום.
היא מופיעה?! לא שמתי לב.. טוב נו , נראה עוד 5-6 פעמים, אני בטוחה שאני אראה את זה אז..
דווקא חיפשתי בכוונה וציפיתי לראות את האצבע. אבל למרות שהסתכלתי רק על זה (ולכן לא שמתי לב כמה סצינות סיום היו, רק הרבה) ראיתי אצבע חתוכה, קטעה, וגדם.
תופעה נפוצה
בהרבה מקרים (אמנם, לרוב בסדרות ולא בסרטים) כשהדמות שלכאורה קשורה מועפת באכזריות על הרצפה או משהו אפשר להבחין בזווית העין איך היא עוצרת את הנפילה עם הידיים. אינסטינקטים חזקים מכל יכולת משחק, כנראה.
יותר כדאי לחפש מישהו עם שעון. לא ייתכן שבכל שלושת הסרטים אין. (בעצם, אולי. כמה ניצבים כבר היו? עם כל יצירי המחשב, ייתכן שהיו כאן פחות ניצבים מאשר בספקטקלים ישנים יותר?)
מה שקודם אמרת,
זה שאי אפשר לוותר על 'שני הצריחים' כי אחרת ב'שיבת המלך' היינו פוגשים דמויות שאנחנו לא מכירים. אה, רגע, ומה קרה בדיוק ב'שני הצריחים'? הרי גם שם פגשנו דמויות חדשות, ולאף אחד לא היתה בעיה להבין מי זה תיאודן (למרות שהוא לא הופיע בסרט הראשון), או מה הקטע של גנדאלף – כמו שב'שני הצריחים' הוא סיפר לאחרים מה קרה לו, באותה מידה הוא היה יכול לעשות את זה גם ב'שיבת המלך'.
ג'קסון, כבמאי, היה צריך להחליט מה הוא רוצה שיהיה בסרט ומה לא, וכיוון שכבר לפני כן הוא הוכיח שאין לו בעיה לשנות משהו בסיפור אם הוא רק רוצה, אני לא חושבת שההצמדות הפנאטית למקור היא מה שעמד בראש מעייניו. אני עדיין חושבת שבכל הקשור לפרוייקט 'שר הטבעות', יכולת קבלת ההחלטות שלו היתה לוקה בחסר ונגועה ברצון ליצור משהו פומפוזי, וזה התחזק אצלי בעיקר אחרי הסרט השלישי.
יודע מה, בוא נעזוב את חישובי ה"איזו סצינה היה צריכה להכנס לאיזה סרט". הנקודה שלי היתה ש'שני הצריחים' לא עומד כסרט בפני עצמו, ושמבחינה עלילתית הוא דל עד מאוד. לא אהבתי את 'שר הטבעות: שני הצריחים', ואני עדיין לא אוהבת אותו. קורה.
עוד מישהו קיבל דז'ה וו
לתפוז המכני, הספר?
שני הצריחים
גברת, את חייבת קצת להשתחרר, נראה שאת קצת יותר מידי מרובעת במיסגרות "קביעת חוקי הסרטים", אני בטוח שיש אילוצים לכך ואת חייבת להיות מדוייקת במיוחד אבל תני קצת קרדיט גם לתסריטאים שגם להם יש אילוצים של כסף, זמן ולחץ.. שיהיו לך חיים טובים ובריאות והצלחה.
תגובה לכותבת
אני חייבת להגיד שלמרות שאת כותבת ממש יפה, (מי שלא תהיי) הדעות שלך על הסרט פשוט הממו אותי..!!
איך אפשר לדבר ככה על הטרילוגייה הכי מצליחה שאני אישית זכיתי והיה לי העונג לראות?!
זה באמת נכון, שהסרט מאוד ארוך, ודורש צפייה עמוקה כי הוא באמת קשה להבנה, אבל עדיין.. זה סרט מדהים ואני לא מדברת רק על שני הצריחים (שהוא אגב המועדף עליי), אלא על שלושת הסרטים.
עוד נקודה אחת היא למה כל הירידות האלה על השחקנים המעולים ועל הבמאי המדהים?
למרות זאת, הבנתי שהכל נובע מצחוק, ולכן לא פרסמתי תגובה יותר מידיי כועסת.
אני אשמח עם תצרי איתי קשר לתגידי לי את הדעות האמיתיות שלך על הסרטים.
בכבוד רב..
לילך…
אני מבטיח לך שהכותבת, לונג ג'ון, התכוונה למה שהיא אמרה.
אלה הדיעות האמיתיות שלה על הסרט, לא בצחוק. ועכשיו אנחנו אחרי הסרט השלישי. אז אפשר להתייחס אליו, ולראות – לדעתי – שהיא די צדקה. למשל, החלקים עם גולום, פרודו וסאם נראים בערך אותו דבר בשני הסרטים.
כנראה לך יש דיעה שונה, וזה מצוין. למה שלא תנמקי אותה?
יש לי שאלה.. אבל באמת שמישהו יענה לי...
איך בדיוק אדוראס הפכה לבירה של רוהאן? העיר עשויה מפאקינג עץ וקש! והענפים האלה אמורים להיות חומה? וההיכל של מדוזלד אמור להיות כאילו ארמון? הבית של סבא וסבתא שלי יותר גדול ומרשים. ולא לדבר על זה שבעיר יש בערך מאה בתים. אני מבקש ברצינות שמישהו יסביר לי איך זה קרה.
תודה.
הרוהירים הם עם של מגדלי סוסים, שלא יושב בערים אלא מפוזר בכפרים
ולכן אפילו "עיר הבירה" שלהם היא לא ממש עיר, אלא רק מין כפר גדול.
מי יכול לומר לי
איך נקרא שיר הנושא של הסרט ומי שר אותו?
בתודה מראש.
למרות שאני מבין את כל הטענות שלך ומסכים עם לא מעט מהן,
אני חושב שאתה דורש מהסרט נאמנות בלתי אפשרית למקור.
והערה טכנית חשובה: בפעם הבאה שאתה מתאר חלקים משמעותיים מעלילת סרט, ומציין הרבה פרטים (במיוחד מפתיעים) ממנו – סמן ספוילר, כמו זה שהוספתי עכשיו לתגובה שלך. אחרת התגובה תימחק.
לא נראה לי שצריך ספוילרים
יש מישו שלא ראה ת'סרט?
אין בעיה. תערוך משאל בקרב כל גולשי האינטרנט דוברי העברית, בארץ
ובחו"ל. אם תגלה שכולם ראו את הסרט – אני אוריד את הספוילר מהתגובה.
תחזור אליי עם התוצאות, כן?
כן, אבל אני התייחסתי למכלול הטענות שלו ולא לטענה הספציפית הזו.
רוב השינויים האחרים שהוא דיבר עליהם היו פחות משמעותיים.
נחמד
במשך שנים ההיכרות שלי עם שר הטבעות התבססה על צפייה בסרט הראשון בסדרה. הרשיתי לעצמי לחוות על הסדרה חוות דעת, בעיקר בגלל שזאת לא הייתה צפייה אחת. מאז שהסרט יצא, כל שנתיים בערך אני נותן לו עוד צ'אנס, במחשבה שהנה, עכשיו סוף סוף ה"עין הקולנועית" וה"חוש הסיפורי" שלי השתנו ואני אבין מה מוצאים בסרטים האלה. כל פעם מחדש אני מתאכזב. אני לא נוהג לומר את זה על הרבה סרטים, אבל החלטתי סופית- "אחוות הטבעת" הוא פשוט מאוד, סרט משעמם.
מדובר בסרט מסע קלאסי, ויש לי בעיה גדולה מאוד עם סרטים כאלה. הבעיה היא שהם יכולים להרשות לעצמם לא לפתח את העלילה, בהנחה שדברים קורים מעצם זה שהגיבורים מתקדמים וממשיכים במסע. אז לא, דברים לא קורים. הם פשוט עוברים מנקודה א' לנקודה ב'. (כן, זאת בעיה גם עם הספר, אבל אין לי סבלנות לקרוא אותו אז אני אתייחס לעלילה כעלילה של הסרט). כל אחוות הטבעת הוא מסע. ההתחלה היא הדבר היחיד שמרשים בו, כי בבסיסו הסיפור מעניין. והוויוזאליה (המהממת גם ב2011) מצילה את הסרט.
החלטתי הפעם לא להתייאש שוב ולעצור, אלא להמשיך ולסיים את הטרילוגיה אחת ולתמיד, אולי השני והשלישי יפתיעו אותי. אז, אפשר להגיד שהשני קצת הפתיע. לא מאוד, אבל הוא בהחלט לא רע. גם כאן יש מסע, אבל פה הוא פחות העיקר. שני הבדלים הופכים אותו לטוב יותר מהראשון:
– סביב רוהאן יש עלילה. אם זה היה הולך לפי התבנית של הראשון, הסרט היה מתמקד ב"מסע לנקרת ההלם". תודה לאל שלא- גרימא, תיאודן, סרומן- כולם דמויות מעניינות והאינטריגות ביניהן עשויות טוב.
– גם העלילה של סאם ופרודו מעניינת, אבל בעיקר בזכות הדבר הכי טוב בסדרה הזאת- גולום. אין ספק שזאת דמות קאלט. הסצינה הכי גדולה בסרט ובסדרה בכלל היא השיחה שלו עם עצמו בתוך המערה. על הבעות הפנים שלו הכול כבר נאמר, לדעתי גם הקול שלו גאוני. יש לו באותה ההברה גם טון כבד ומרתיע, וגם ילדותי וחמוד. היה צריך לקבל אוסקר על הסרט הזה, אנדי סירקיס. (העלילה של מרי ופיפין נסבלת, כי היא קצרה).
מעבר לזה, רוחב היריעה פה הרבה יותר גדול. העולם שטולקין בנה הוא מרשים, אי אפשר להתכחש לזה. ומבחינה ויזואלית הסרט לא נופל מהראשון. המלחמה בסוף מרהיבה.
אבל יש גם את המגרעות, שמורידות מאוד מאיכות הסרט:
– בעיה שלי עם כל העולם של שר הטבעות היא הדרך שבה הדמויות מדברות. אני חי במאה העשרים ואחת, ואני מתחבר לאנשים שחיים במאה העשרים ואחת. כשאני שומע מישהו אומר משפט כמו "הו, אלף יקר, מסעותינו המאירים הובילו אותנו למפגש גורלי, אשר הוביל לאחוות אמת" בשיחת יום יום רגילה, זה גורם לי בעיקר לגחך.
– ארוך מדי, מה שמוסיף לו את מימד השיעמום הבלתי נמנע. בסרט הזה עצרתי באמצע, הלכתי לישון, וחזרתי לסרט למחרת בערב. זה קרה לי גם עם האחווה. יש בהם משהו אפי מדי, ולא מבחינה טובה, שגורם להכול להרגיש כאילו זה יותר מדי לראות בטייק אחד, ויחסית לסרטים שלא באמת קורה בהם הרבה, זה די מדהים. ואולי הם סתם משעממים.
– הבעיה הכי גדולה: לא באמת קרה בסרט הזה שום דבר שנועד לפתח את העלילה השר-טבעותית. יש כאן עלילה נפרדת וחביבה, אבל זה לא בנות גילמור, הפרקים כאן לא אמורים לעמוד בפני עצמם. כשאני רואה סדרת סרטים אני מצפה מכל פרק להיות חלק בלתי נפרד מהסדרה הכוללת. כשהסרט הזה נגמר נותרתי עם תחושה של "מה נשתנה?". נקודת הסיום של הסרט הראשון זהה כמעט לחלוטין לנקודת הסיום של הסרט השני, זה פשוט מגוחך. בסופו של דבר מה שאתה לוקח מסרט , לא משנה כמה אתה נהנה ממנו במהלכו, זה את התחושה שנותרת בך בסיום הצפייה. התחושה ששני הצריחים הותירה בי הייתה "אה… זה היה מיותר". חבל. כי הסרט, בסך הכול, הוא נחמד.
אבל אני עדיין לא מצליח להבין איך, למען השם, הסדרה הזאת נחשבת ליצירת מופת. נו, אולי שיבת המלך יעזור לי קצת.
נ.ב.![!:)!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_happy.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_happy.gif" alt="" width="" height="" />)
אם קראתם את זה, השמיעו קול. אני חושש שמאז הקאמבק של האתר אף אחד לא נכנס לדף הזה, ולכן הוא לא מופיע לאף אחד במתמשכים, ולכן אף אחד לא יקרא את זה. אז יהיה נחמד לדעת שלא כתבתי את זה לאוויר.
נראה שאתה מאוד לא מתחבר לסרטים
אם לא יכלת לראות את כל הסרט (זה והראשון) בפעם אחת, בהנחה שמדובר על הגרסאות הרגילות ולא המורחבות, אז כנראה שהם באמת לא בשבילך. לא נורא, לא כולם צרכים לאהוב את אותם סרטים. גם אני אהבתי אותם פחות מרוב חברי, אבל עדיין נהנתי מהם הרבה יותר ממך. ממש לא חובה, אבל השלישי הוא הטוב מבינהם לדעתי, אז בכל זאת יש תקווה שתהנה ממנו.
אגב, חברי ואני ראינו את שלושת הסרטים ברצף בקולנוע – זה היה ארוך, אבל ממש מכניס אותך לעולם של הסרטים.
היי, זה 3 שעות
(ראיתי את הגרסה הרגילה). כאילו, זה לא 3 שעות כמו שודדי הקאריביים או הארי פוטר שהם בתכלס שעתיים ורבע, זה באמת 180 דקות. זה הרבה. והסיבה שעצרתי היא בעיקר בגלל שכבר הייתי עייף והחשק לישון השתלט עליי. אם זה קשור לסרט? אולי. אבל נרדמתי גם בסרטים שמאוד אהבתי, ככה שזה שעצרתי לא הוכיח לי שאני לא אוהב את הסרטים- דווקא נהניתי משני הצריחים, במהלכו.
תודה על התגובה!
אף מילה על לגולס?
באמת שלא ראינו את אותו סרט…
ועכשיו ברצינות: קצת קשה לי עם המונח "יצירת מופת" כי אין יצירה בלי פגמים, ותמיד יש את הפן האישי – האם הסרט דיבר אליך? האם התחברת? במקרה של שר"ה, לגמרי נכנסתי לעולם הזה והיה לי אכפת מהדמויות והמאבק שלהם, והמסע כאן זה מה שחשוב. כדי להשמיד את הטבעת פרודו צריך להגיע למורדור – לוקח לו יותר משני סרטים/ספרים להגיע לשם. אני יכולה להבין למה זה יכול לשעמם… אבל כמובן שקו העלילה של פרודו זה רק חלק מהסיפור. בכל אופן אותי זה ריתק, אבל זה כמובן ממש אישי.
מה זאת אומרת?
לא קרה לך אף פעם שמישהו אמר לך שהוא חושב מחשיב סרט/שיר/וואטאבר ליצירת מופת, ואז ראית/הקשבת/וואטבר ל/את זה ואמרת- מה אתה רציני? מה אתה מוצא בזה?![!:-P!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif" alt="" width="" height="" />)
התהייה שלי היא בדיוק כזאת, אני מבין שהרבה אנשים התחברו לסרט, אני פשוט לא מבין למה. (אין צורך להתחיל להסביר לי, זה לא עניין של להבין ברמה הזאת, אני פשוט לא התחברתי וקשה לי להסתכל על זה מנקודת מבט אחרת).
ומילה על לגולאס? מה הקשר?
עכשיו אני כבר מבולבלת לגמרי
את התגובה הראשונה סיימת בהבעת תקווה שישימו לב אליה ויתחסו למה שיש לך להגיד. די צפוי שחלק מאלה שיגיבו אלייך ינסו להסביר לך מה הם מצאו בסרט. ואז פתאום אתה אומר שתה לא רוצה שאחרים יסבירו לך איך הם התחברו לסרט. איזה סוג של דיון אתה כן רוצה לנהל?
בנוגע לשר"ה, העלילה הכללית של הטרילוגיה היא המסע. אם הדבר החשוב היחיד היה השמדת הטבעת ותו לאו, הספר והסרט היו קצרים בהרבה. אתה מציין שיש לך בעיה באופן כללי עם סרטי מסע וזה לגיטימי לגמרי. השאלה שלי היא האם היו סרטי מסע שאהבת יותר. אם זה ז'אנר שלא מדבר אלייך בכלל, אתה לא חייב להשקיע כל כך הרבה מחשבה בניתוח הסיבות לכך שלא אהבת סרט מסע זה או אחר.
מה שכן, הסברת את אי חיבתך לסרטי מסע בכך, שלרוב המסע בא על חשבון פיתוח העלילה או הדמויות. זה מעניין, כי בכל הנוגע לשר"ה, כל המטרה של טולקין היא שכל הדמויות החשובות שלו, תעבורנה כל אחת מסע פרטי משל עצמה. העלילה מתפצלת לכל כך הרבה כיוונים, על מנת לאפשר לכל דמות לעבור מסע אחר, גם במובן המעשי (להגיע למקומות אחרים) אבל במיוחד במובן הנפשי. גם הדמויות שבאופן מעשי הולכות ביחד, עוברות מסע נפשי אחר, כל אחת בהתאם לאופייה הבסיסי. כמובן, זה לא אומר שהדמויות הללו עגולות. כי רובן באמת לא. אבל הן מצליחות לעבור התקדמות בתוך המימד המוגבל שניתן להן.
מהבחינה הזו, מה שהיה חסר לי בסרטים (לעומת הספרים) הוא ההתפתחות הזו. משום מה בסרטים מרבית ההתפתחויות של הדמויות נכנסות לאחת מהקטגוריות הבאות – מהירה מדי, איטית מדי, לא קיימת, לא מתיישבת עם ההיגיון או סתם מעצבנת. מעט מאוד מהדמויות מתפתחות בצורה שלא צורמת לעין בשום אופן. זו בעיה שלא הרגשתי (ואני עדיין לא מרגישה בקריאות חוזרות) בספרים. יש מקרים בהם די ברור לי מה הבעיה (חוסר המשחק של ווד בגילום פרודו), אבל ברובם קשה לי לשים את האצבע עליה.
מבחינת הטרילוגיה כולה, אני דווקא אהבתי את הסרט הראשון הרבה יותר מאת השני. עניין של אווירה ותחושה אישית ביותר. אני לא חושבת שאתה צריך להכריח את עצמך להבין מה אחרים מוצאים בסרטים הללו שאתה לא. אני אצטט את ריצ'רד גיר באישה יפה – גם אם תבין באופן שכלתני כל מיני איכויות שיש בסרטים הללו (אם יש), אתה עדיין לא תאהב את זה. למה להתעקש שוב ושוב על משהו שלא מתאים לך? (זה מזכיר לי פתאום את האנשים שלא מסוגלים לוותר על קשר זוגי לא מתפקד ונכנסים אליו פעם אחר פעם)
התכוונתי
שאין צורך להסביר לי למה אתם מתחברים לעולם. החיבור לעולם ולדמויות הוא לדעתי עניין של טעם, אני אישית מתחבר בעיקר לדברים שדומים לעולם שלנו, ויש כאלה עם דמיון קצת יותר מפותח. דיונים על הסיפור והחזון הקולנועי וכו', אין לי בעיה לנהל.
בנושא הזה- אם את טוענת שבספרים המסע שהדמויות עוברות עשוי טוב, זה אחלה לספרים, אבל בסרטים זה לא המצב, אז כנראה את סוג של מסכימה איתי. אני חושב שאני לא מספיק מתעניין בדמויות בשביל לקבל התפתחות שלהן על חשבון התפתחות של העלילה, וכאן טמונה הבעיה שלי. אני מאמין שסרט מסע יכול להיות גם מעניין עלילתית, ולכן אני לא פוסל את כל סרטי המסע. אבל סרט מסע ממוצע לא מעניין עלילתית, ושר הטבעות נופל למלכודת הזאת, לדעתי.
למה אני בכל זאת רואה? 3 סיבות:
1. זאת קלאסיקה, זה נחשב עצום, ובתור חובב קולנוע אני לא רוצה לפספס את זה.
2. אנשים מדברים הרבה על שר הטבעות, ותמיד הייתי סוג של "אנטי שרה"ט" כזה. אם אני באמת רוצה שייקחו אותי ברצינות, אני צריך לראות את הסרטים עד הסוף.
3. אני לא סובל מהצפייה.למען האמת הצפייה היא די מהנה- הסרט מדהים ויזואלית – אני רואה בHD, האפיות מצליחה להלהיב לעיתים, וכמו שאמרתי הסרט השני היה אפילו נחמד בסך הכול, גם עלילתית.
אני דווקא מאוד אוהבת עלילות של סרטי (וסיפורי) מסע
מאז שהייתי קטנה מאוד אהבתי סיפורי מסע גדולים ואפיים, שיש בהם מסע אחד גדול עם מטרה מוגדרת, והמון עלילות משנה בדרך. הדוגמאות הכי גדולות לכך (בעיני) הם גיזת הזהב והאודיסאה. שניהם היו הסיפורים האהובים עליי כשהייתי קטנה. אני חושבת שטולקין ניסה ליצור עלילה שתהיה שווה בסדר גודלה לסיפורי מסעות אפיים שהוא אהב, בעיקר אגדות המלך ארתור, טבעת הניבלונגים ובייוולף.![!:)!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_happy.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_happy.gif" alt="" width="" height="" />)
מבחינתך, זה לא הצליח בסרט, כי אתה טוען שאין מספיק עלילה. בנקודה הזו אני לא יכולה להסכים איתך. בסרט, על כל מגרעותיו, יש לא רק עלילה אחת, אלא המון עלילות, הנשזרות זו בזו. נקודת התורפה של הסרט השני, היא שהשזירה עצמה מתרחשת רק בסרט השלישי.
כאן האשמה היא בפיטר ג'קסון. נכון שזו הייתה גם נקודת התורפה של הספר השני, אבל שם לפחות יש תירוץ טוב – טולקין כתב את שר"ה כספר אחד וזו הייתה ההחלטה של המו"ל להוציא אותו לאור ב-3 כרכים. החלוקה מלכתחילה הייתה כפויה ומאולצת ומאחר וגם טולקין לא רצה בה, ג'קסון ממש לא היה חייב לדבוק בה כל כך.
זו גם אחת הסיבות לכך שאני מעדיפה את הסרט הראשון. העלילה בו הרבה יותר אחידה, רציפה וברורה.
אני שמחה לשמוע שאתה לא סובל יותר מדי בנסיונך לתהות על קנקנה של סדרת שר"ה…
מה זאת אומרת?
לגולס! הוא מושלמי-ממי! :)
בכל מקרה, יצירת מופת זה מונח בומבסטי מידי לטעמי באופן כללי, ובייחוד ביחס לסרטי שר"ה. בעייני הסאגה הזו היא לא "יצירת מופת", אלא פשוט סדרת סרטים טובה ומהנה.
אני יכולה להגיד לך שכמוך, "הכרחתי" את עצמי לקרוא את הספרים בין הסרט הראשון לשני, ולא נהנתי מהם. אחרי שצפיתי הסרט השלישי יצאתי מהקולנוע ופשוט לגמרי הייתי בתוך הסיפור – קראתי שוב את ספרים והפעם נהנתי מאוד מאוד. את הסרטים לעומת זאת אהבתי מיד (וזו הסיבה למה המשכתי לראות אותם, למרות שמהספרים פחות נהנתי בקריאה ראשונה). הסרטים שואבים אותך לעולם הזה קצת יותר בקלות מאשר הספרים, אבל זה הגיוני שלא כולם מוצאים שם את עצמם.
וזה בסדר להגיד שלא מתחברים למשהו ולא צריך להתנצל על זה… גם בהקשר של מה שאולי נחשב יצירת מופת.
עשור אחרי, משמיע קול ;)
ואני דווקא מאוד אוהב שביצירות שלי יש שפה קצת ארכאית וגדולה מהחיים. בשביל לשמוע שיחות מלאות סלנג ושפה ירודה יש לי את המציאות…
המסע ממשיך
כמו קודמו, גם 'שר הטבעות- שני הצריחים' (הגרסה המורחבת) עשיר בנופים מדהימים, מוזיקה משובחת, משחק טוב, אקשן מוצלח וקצת הומור שלפעמים פוגע במטרה ולפעמים מפספס. אבל הבעיה היא שהסרט נמרח בלא מעט קטעים ובכך הוא, לטעמי, יורד באיכותו הכוללת מהסרט הראשון. או בקיצור, סרט מעולה אך פחות טוב מהראשון.
אני שונא את שר הטבעות
שנאתי כל רגע,כל שנייה,בדיוק מהסיבות שציינה לונג ג'ון בביקורת – משעמם,קלישאתי,מלא בפאתוס ואורך תשע שעות ארורות,רובה המוחלט של העלילה מגוחך לחלוטין,אלייז'ה ווד מעצבן והחבר שלו טמבל אמיתי.סתם כי בא לי לזרוק עוד מילים רעות:פאשיזם.כדי שנוכל לשנוא את הרעים ביתר קלות הם מכוערים,גסים ומעצבנים,בדיוק כמוני,אבל אני לא בן אדם רע,החיים השלווים בארץ התיכונה לא מפריעים לי (כלומר,עד שהתחלתי לראות את הטרילוגיה) ולא מתחשק לי לכבוש את כפר ההוביטים סתם כך.
מפתיע כמה קל למנות את החסרונות בסדרה הזו,אבל זה בזבוז זמן.לא כתבתי את התגובה הזו בשביל הפרובוקציה או תשומת הלב,אלא בשביל להבין מה אנשים מוצאים בסדרה הזו – בבקשה מכם,השמיעו קול.