כמו שרובכם בוודאי יודעים, השנה מתרחשת מלחמת אזרחים בממלכת אייקון. הגופים המארגנים את הפסטיבל נכנסו לסכסוך (כלומר, יותר מהרגיל. הגופים המארגנים את פסטיבל אייקון תמיד מסוכסכים זה עם זה במידה זו או אחרת) ובמקום שבחוה"מ סוכות ייערך פסטיבל למד"ב ופנטזיה בשם אייקון בסינמטק ת"א ובאשכול פיס, ייערכו בחוה"מ סוכות שני פסטיבלים שונים לחלוטין למד"ב ופנטזיה שלשניהם קוראים אייקון, אחד בסינמטק ת"א ואחד באשכול פיס.
אני לא לוקח צד בסכסוך המשונה הזה. מבחינתי אייקון נערך באותו מקום כמו בכל שנה, ייערכו בו אותם ארועים בערך וישתתפו בו אותם אנשים בערך, והם יריבו בינהם את אותם הריבים בערך. אז לא ממש אכפת לי אם הארוע שאליו אני הולך שייך לאייקון א' או לאייקון ב'. ובכל זאת הפוסט הזה מתייחס רק לאייקון שבסינמטק (או בשמו הרשמי, "אייקון TLV". אני מניח שמאוחר מדי לכנות את שני הארועים "אייקון OMG" ו-"אייקון WTF"?). זה לא מצביע על העדפת אייקון אחד על אחר, רק שאייקון-סינמטק הוא בין השאר פסטיבל סרטים, ואייקון-פיס – לא.
פסטיבל הסרטים של אייקון מעניין אותי בדרך כלל הרבה יותר מהפסטיבלים המעונבים בירושלים ובת"א, כי אני רדוד וילדותי ומעדיף סרטים קוריאניים מוזרים עם סייבורגים על שוטים סטטיים באורך עשר דקות של שבשבת מסתובבת. סרט הפתיחה של הפסטיבל יהיה "סקוט פילגרים נגד העולם" (או בשמו הרשמי, "האקסים של החברה שלי – סקוט פילגרים נגד העולם"), בחירה מוצדקת מאוד בלי ספק, אבל הסרט יוקרן גם מסחרית בארץ ולכן לא חייבים להגיע דווקא לאייקון בשבילו. אלה כמה מהסרטים הנוספים שיוקרנו שם. התגובה שלי לטריילרים של רובם יכולה להסתכם ב"נראה… מעניין". אין פה אף סרט שמסתמן אצלי מיידית כ"את זה אני חייב לראות", ולגבי רובם אפשר לזהות סיבות טובות לכך שהם לא הגיעו להקרנות סדירות. אבל זה בדיוק התפקיד של פסטיבל, להציג סרטים מוזרים ומפוקפקים, ועד היום כמעט בכל אייקון מצאתי לפחות סרט אחד מצוין שספק אם הייתי מגלה בדרך אחרת.
מר נובודי
סרט הנעילה של הפסטיבל. תיאור העלילה: "דרמה נוגעת ללב אודות בחירותיו של האדם האחרון עלי אדמות, בכיכובם של ג'ארד ליטו ושרה פולי". נראה מעניין, אם כי לא מד"בי במיוחד: הדבר היחיד שנראה עתידניבטריילר הוא שוט אחד של עיר-עתיד לא משכנעת. כמו כן: אני לא חושב שהתסריטאים עשו בחירה נכונה כשקראו לדמות הראשית "נימו". קצת קשה לצפות בטריילר בלי לחשוב על דגים אדומים קטנים.
צמא
סרט הערפדים של צ'אן-ווק פארק, שעשה את טרילוגית הנקמה המהוללת (הכוללת את "אולדבוי" הידוע גם בכינוי "שבעה צעדים", "Sympathy for Mr. Vengeance" ו-"Lady Vengeance"), וגם את "אני סייבורגית ואין לי בעיה עם זה", שהיה בעיקר מוזר.
Splice
הסרט של וינצנזו נטלי ("קיוב") יצא בתחילת הקיץ בארה"ב ונכשל מסחרית לחלוטין. הסיכוי לראות אותו מוקרן מסחרית בארץ אפסי. גם בשביל סרטים כאלה, טוב שיש אייקון. מבקרים בארה"ב מבטיחים שהעלילה של הסרט לא צפויה כמו שהיא נראית מהטריילר – כלומר, זו לא סתם עוד מפלצת שהורגת את הטובים אחד אחד.
סמל
אין לי מושג מה זה הדבר היפני הזה, אבל יש לו את אחד הטיזרים הכי ביזאריים שנוצרו אי פעם. אפילו בסטנדרטים יפניים.
דאי-ניפונג'ין (Big Man Japan)
אותו כנ"ל, בעצם.
מטרופיה
סוג של דיסטופיה 1984ית, שמתרחש עמוק בתוך ה-Uncanny Valley. בתוך שניות עברתי מ"איזו אנימציה מדהימה" ל"איזו אנימציה גרועה" וחזרה.
אינק
לשם שינוי, סרט שכבר ראיתי: סרט פנטזיה על הקרב בין "אנשי החלומות הטובים" ל"אנשי החלומות הרעים", ועל יצור שבינהם שחוטף ילדה. למרות הפקה מתחתרתית ובתקציב זעיר, הסרט מצליח להיראות נהדר, ואני בהחלט חושב שהבמאי, ג'יימין וויאנס, יכול להיות הסופרסטאר הבא. אני באמת רוצה לראות מה הוא יוכל לעשות עם תקציב רציני.
דפנדור
קומדיה עם וודי הארלסון בתור אדם שחושב בטעות שהוא גיבור-על. שזה נחמד, חוץ מזה שהרעיון קצת שחוק.
ראיתי את מטרופיה וזה סרט מעולה.
אז נכון שאיכות האנימציה לא תמיד אחידה אבל לסרט יש הרבה אווירה ונשמה.
מה גם שהתסריטאי הוא סטיג לרסון (מחבר נערה עם קעקוע דרקון, המעולה) והמגע שלו מורגש בכתיבה.
פס הקול גם מעולה ונכתב ע"י קריסטר לינדר, מוזיקאי שוודי שאני אישית מאד אוהב. הוא גם שר את שיר הנושא המדהים של הסרט. מי שרוצה מוזמן לבדוק את האתר הרשמי שלו- ניתן להוריד משם את האלבום האחרון שלו בחינם.
מטרופיה
אבל איך אפשר לעשות סרט עם אלכסנדר סקאאגרד ולא להראות אותו?
ביג מאן ג'פאן נראה כמו טראש משעשע להפליא.
אם זה יגיע לכאן, אולי אפילו אטרח לראות אותו.
איפה זה כאן? זה מגיע לאייקון.
(ל"ת)
וואלה. אלא שאני לא יכול להגיע לאייקון כנראה וחבל.
(ל"ת)
ביג מאן ג'פאן נראה כמו פאוור ריינג'רס.
משהו גדול נלחם במפלצות גדולות על רקע עיר, כל פעם מפלצת אחרת.
ספלייס נראה כמו סרט שנכתב על ידי הימין הקונסרבטיבי-דתי בארה"ב כדי ליצור דעת קהל שלילית לניסויים בעוברים, שכפולי איברים וכו'.
טוב, זה לא מקרי, הם קרובי משפחה
פאוור ריינג'רס וביג מן ג'פאן שייכים – בערך – לז'אנר היפני הפופולרי במידה ביזארית של סרטי מפלצות-הענק-שמחריבות-את-העיר. "פאוור ריינג'רס" התחיל בתור גירסה מאונגלזת של סדרה כזאת (כל סצינות ה"אפקטים", אם אפשר לקרוא להם ככה, נלקחו מהסדרה היפנית ודובבו; הסצינות שבהן רואים את הגיבורים בלי מסיכות צולמו בארה"ב). "ביג מן ג'פאן", אם הבנתי נכון, הוא פארודיה על הז'אנר.
סרטי הלימבו
מישהו עבד קשה מאוד על הסרטים האלו. מפורסמים דיבבו אותם. חלקם צולמו בתקציב מרשים. חלקם הם מפעל החיים של כמה וכמה אנשים. ועכשיו, כשאני רואה את הטריילרים שלהם, אני מבין שכבר ראיתי את רובם – לפני בערך שנתיים. הם יצאו, ראה אותם חופן של אנשים בשלל פסטיבלים זעירים, והם נמוגו.
אני מניח שחסידי האוונגרד יחשבו שזה נהדר שהטעם שלהם לא קולע לטעמם של כולם, אבל, כרגע, אני מוצא את זה בעיקר עצוב. העובדה שזה קורה בכל שדה תרבותי – וסביר להניח שבכל שדה חברתי – שהוא לא ממש מנחמת.
הלכתי נלהב לספלייס
הלכתי נלהב לספלייס כי אני מאוד אוהב את קיוב (1!) וספלייס זה מאותו במאי – וינצ'נזו.
תשמעו כמעט הקאתי בסרט, זה מהסרטי מתח/אימה המבאסים האלה שממש מעוררים את ריפלקס ההקאה (לפחות אצלי לאיודע מה אתכם). תחילת הסרט נחמדה אבל יש קטע (ואני לא אספיילר) שפשוט לוקח אאת הסרט את 'פניית הפרסה' הכי מטוממת והכי גרועה שראיתי בחיי הלא ארוכים.
בקיצור נכנסתי נלהב יצאתי לא סתם מאוכזב, מאוכזב עם שקית הקאה ביד
זה היה ממש סרט נורא
ולא בגלל רפלקס ההקאה דווקא (למרות שבהחלט איו!) – פשוט כי הוא היה עשוי ממש רע ומשוחק מזעזע. כן, אדריאן ברודי שיחק את המדען הכי בלתי אמין בהיסטוריה של הסרטים, ואני אומרת את זה אפילו שראיתי את דניז ריצ'רדס מגלמת מדענית בג'יימס בונד.
מה שכן, שם קולע. הסרט הוא ספלייס אחד גדול בין כל סרט גרוע שנעשה אי פעם.
הם מדענים מהפכנים.
אבל הם זוג!
רגע, לה יש אישוז עם מאמי דירסט שלה שמתה!
אבל חכו, רוצים לסגור להם את המכון/ לסיים להם את המחקר!
ווהו, it's alive!
אחרי כן מתרחשים עד מיליוני דברים מופרכים שלקוחים ושייכים בכלל לסרט(ים) אחר(ים) אבל יהיה ספוילר לצחוק עליהם במרוכז.
מר אף אחד סרט מצוין
לצערי זה הכתבה היחידה באתר שמזכירה אותו,ראיתי אותו בטלוויזיה לפני שבועיים ומאוד התרשמתי.
ראשית,תיאור העלילה הזה הוא שקרי כמעט לחלוטין,מסופר על בן התמותה האחרון שמתעורר בשלהי המאה ה21 כשכל שאר בני האדם מצאו דרך לעצור את ההזדקנות.הוא מספר לעיתונאי על בחירות שעשה בחייו בגילאי 9,15 ו 34,רק שהוא מספר על יקומים בהם ביצע כל אחת מהבחירות וההשלכות של כל בחירה.
סרט מרתק ונפלא,בקרוב אקח חסות על דף סרט בשבילו ואפרט יותר,בנתיים רוצו לראות!
יש לו דף סרט
(אם כי קשה למצוא אותו בגלל השם העברי ה… מוזר).
http://www.fisheye.co.il/movies/mr_nobody/
מוזר מאוד
בהוט השם היה פשוט 'מר אף אחד'…למה בישראל תמיד מחרטטים בכוח שמות לא קשורים??