ועכשיו הסוף. כל העולם והכלב שלו כבר סיפרו מה הסרטים החביבים עליהם השנה, אז אולי כדאי שגם אני אגיד משהו.
בפרקים הקודמים:
דג הזהב 2013: חלק ראשון
דג הזהב 2013: חלק שני
סלמון הספק: העולם על פי דנקן
כלל ברזל בחלוקת פרסי דג הזהב והדג המלוח הוא שאני נותן פרסים אך ורק לסרטים שראיתי. כדי לפצות את אלה שלא, קיים סלמון הספק, הפרס לסרט הכנראה-הכי-טוב-אבל-לך-תדע שהייתי צריך לראות, אמור לראות, זה מחדל שלא ראיתי, אבל מה לעשות – לא ראיתי. בין המחדלים שלי השנה: "אהבה", "פרנסס הא", "מחפשים את שוגרמן" ו"דיברנו מספיק". הסרט ששמעתי עליו הכי הרבה ושאני כנראה הייתי אוהב אילו רק הייתי מזיז את התחת וצופה בו הוא "The Way Way Back", שיש לו גם שם איזה שם עברי בלתי זכיר. אחלה סרט! כנראה!
הדג המלוח לסרט הגרוע של השנה
טוב, זה קל מאוד: הסרט הכי גרוע שראיתי השנה, ואחד הרעים ביותר שראיתי אי פעם, הוא "ג'לי טרזן". סרט אנימציה מכוער מכל בחינה אפשרית, שאולצתי לצפות בו נגד רצוני על ידי גולשי האתר האוהבים, ובעקבות זאת עד היום אני מתעורר מדי פעם בלילות בעקבות חלומות זוועה שעשויים באנימציה זולה במיוחד.
רק שטכנית, "ג'לי טרזן" לא שייך ל-2013. אני צפיתי בו השנה, אבל הוא יצא בארץ ב-2012. לעזאזל. "ג'לי טרזן" אמנם זוכה רטרואקטיבית בדג מלוח על מפעל חיים, אבל לתואר הסרט הגרוע של 2013 צריך למצוא סרט אחר. אמנם הופץ בארץ השנה סרט נוסף של אותו אולפן, שנראה מכוער באותה המידה בדיוק, "עף על הקרנף", אבל אני לא ראיתי אותו כי לא בא לי. גם את "סרט 43" – יש הטוענים שמדובר באחד הסרטים הגרועים של כל הזמנים – לא ראיתי, וגם לא את "מגודלים 2" או "הנגאובר 3". שאולי היו ראויים לתואר, אבל יש גבול למה שאני מוכן לעשות כדי להפוך את הפרסים האלה למדויקים. מבין הסרטים שראיתי, כמה מהאיומים ביותר הם:
יכולתם לקרוא לסרט הזה בכל שם אחר, וזה עדיין היה סרט אקשן מחורבן, עם עלילה אידיוטית, סצינות אקשן לא מעניינות ותסריט עצלני. אבל העובדה שקוראים לזה "מת לחיות" – שהדבר הזה קשור משפחתית איכשהו, פורמלית לפחות, לסדרת סרטי האקשן המשובחת לשעבר – הופכת אותו לתועבה, מוטציה שצריך להשמיד כל עותק שלה ולשכוח שהיא התרחשה.
המכונה גם: רד פיש לומד את עובדות החיים. הרי כבר עשור כולם יודעים שכל אחת מה"פארודיות" של ארון זלצר וג'ייסון פרידברג הם הסרטים הכי גרועים בעולם, ושהן לא כוללות בדיחות אלא רק איזכורים של תופעות-פופ ומכות לביצים – רק שאף פעם לא טרחתי לצפות בסרטים האלה. עכשיו, אחרי שראיתי אחד כזה, גיליתי למרבה הפתעתי שהם באמת גרועים בדיוק כמו שכולם אמרו שהם. בוקר טוב אליהו.
ספרינג ברייק! ספרינג ברייק פוראבר! ספרינג ברייק פוראבר! ספרינג ברייק פוראבר! ספרינג ברייק פוראבר! ספרינג ברייק! ספרינג ברייק פוראבר! והטקסט המבריק הזה (שכפלו והדביקו עוד כמה פעמים לקבלת מלוא האפקט) נבחר לסרט השנה על ידי כמה מבקרים. כן, אני מבין שהסרט החלול והשטחי הזה מציג את נפשן החלולה והשטחית של גיבורתיו, רק שאנשים חלולים ושטחיים זה דבר ממש משעמם. הוא מצולם יפה, זה כן.
בערך אותו הדבר כמו "ספרינג ברייקרס", אבל מצולם פחות יפה.
הייתי שואל את במאי הסרט אם הוא באמת התעניין בביוגרפיה המשמימה הזאת הזה או שזה היה ניצול ציני לחלוטין של מוות של דמות מוכרת כדי להוציא כסף ממעריצים, אבל הוא לא היה עונה לי, כי קשה לדבר כשהלשון שלך תקועה עמוק בתחת של הגוויה של סטיב ג'ובס.
השיא במספר הסצינות המצחיקות שלא בכוונה השנה שייך לסרט על פי ספר של סטפני מאייר. בדיוק כמו בשנה שעברה.
השאלה האמיתית כאן היא לא למה הסרט הזה כל כך גרוע וכל כך ביזארי וכל כך, אבל כל כך לא סקסי, היא אפילו לא למה הדבר הזה – שנוצר ב-2011 – הוקרן בבתי הקולנוע בארץ השנה. השאלה היא למה לעזאזל ראיתי אותו.
והזוכה בפרס הדג המלוח לסרט הגרוע של השנה הוא:
בחודש מאי השנה, ג'יידן סמית צייץ את המשפט המבריק: "איך מראות יכולות להיות אמיתיות אם העיניים שלנו לא אמיתיות". ג'יידן סמית הוא בן 15, כך שזו זכותו המלאה לדבר שטויות, אבל כשעושים סרטים שלמים שמבוססים על תובנות דביליות באותה המידה מבית מדרשה של משפחת סמית, אני לוקח את זה אישית. "העולם אחרי" מבוסס כולו על הגיג כזה – "הפחד הוא בחירה" – והוא מוסיף לזה גם עולם שבו "כל החיות התפתחו במיוחד כדי להרוג בני אדם", ועלילת משחק מחשב שבה על ג'יידן הקטן להגיע לנקודת-שמירה בתוך זמן קצוב. ומילא העלילה המטומטמת ברמה בינכוכבית, אבל הסרט הזה גם זוחל כמו חילזון שהתפתח במיוחד כדי להרוג בני אדם משעמום, והטכנולוגיה בו מעוצבת כל כך רע שהיא נראית כמו בדיחה פנימית של מעצבי תפאורה ("בואו נמלא את החללית בניילון נצמד ונגיד להם שזה נראה עתידני. 50 שקל שהם קונים את זה"). אוקיי, אולי עכשיו יפסיקו לתת למ. נייט שמלאן לעשות סרטים?
דג הזהב לסרט הטוב ביותר
אבל… אבל… היו כל כך הרבה! הייתי צריך לקבל החלטות קשות כדי שרשימת כמעט-סרט-השנה לא תתארך מעבר לסביר. גם ככה היא הפכה לכמעט טופ 10. לא משנה איזה סרט נשאר בחוץ – הרגשתי שאני עושה לו עוול.
קודם כל, כמה סרטים לגמרי אחלה שקופחו ולא הוזכרו כאן עדיין מספיק, או בכלל: "בית ספר למפלצות", "שומרי הסף", "הקרודים", "הקריאה", "מאמה", "חלודה ועצם", "ג'אנגו ללא מעצורים", "אבדון", "אופטימיות היא שם המשחק", "קפטן פיליפס", ובטח שכחתי משהו.
סרטים שהיו יכולים להיות סרט השנה אילו היו יוצאים בשנה עמוסה פחות:
אומרים שלא צריך להיות מטורף כדי להיות גאון, אבל כדי להיות גאון צריך להיות מטורף. ואם לא אומרים, אז שיתחילו. זה נשמע כמו משפט שמישהו היה צריך להמציא. "מנועים קדושים" הוא טירוף גאוני, אקראיות עם הגיון של חלום קודח שמשלבת אוסף של סצינות שנראות כאילו נלקחות כל אחת מתוך סרט מצוין אחר שלא קיים, עם שחקן מדהים אחד שמאחד את כולן.
ככה עושים סרט על "הסכסוך" בלי שהוא יישמע כמו הטפה: נראה טבעי כמו סרט תיעודי, מותח כמו מתקן עינויים, מורכב כמו "משחקי הכס", עם סצינת אקשן שקתרין ביגלו היתה מתגאה בה. זוכה גם בדג הזהב לכותרת הפתיחה הטובה של השנה.
כבר לא עושים סרטים כאלה. אחרי כל השנים שבהן האמנו שסרטי-נסיכות תמימים כמו של דיסני של פעם שייכים לעבר, ושבעידן הציני של היום פשוט אי אפשר לעשות את זה, מתברר שבעצם הכח לעשות זאת היה בדיסני כל הזמן! הם היו צריכים רק להאמין בעצמם או משהו! ואז התחיל שיר מרגש וכולם חייכו.
בפני עצמו, זה סרט-דיבורים טוב מאוד. אבל כחלק מהטרילוגיה הכוללת את "לפני הזריחה" ו"לפני השקיעה", זה אחד הפרויקטים המדהימים שנוצרו בהיסטוריה של הקולנוע. אל תצפו בו בלי שצפיתם בשני הסרטים הקודמים בסדרה לפני כן; אם אפשר – בהפרש של תשע שנים בין סרט לסרט, כשאתם מתבגרים ביחד עם סלין וג'סי. אבל לא חובה.
כולם דיברו על "כח משיכה", כמעט אף אחד לא דיבר על הסרט הזה: עוד יותר מינימליסטי, עם עוד פחות דמויות, עוד פחות מילים וטכנית – עוד פחות עלילה, ובכל זאת מסע הישרדות מרתק לא פחות.
הסרט על הדור הזה. אומר הרבה יותר על המשמעות של רומנטיקה, סקס, זוגיות ורווקות בדור האינטרנט מ-50 קומדיות רומנטיות, ועושה את זה בשנינות ובכיף ועם חיוך עקום וג'וזף גורדון לויט. הסרט הזה כל כך טוב שאף אחד לא הלך לראות אותו.
איך לכל הרוחות אדגר רייט וסיימון פג יכולים בכל פעם מחדש לעשות סרטים כל כך מדויקים וכל כך מצחיקים, עם כל כך הרבה אקשן ומשמעות והומור זה על גבי זה, ולגרום לזה להיראות כל כך קל?
כן, כן, רובוטים ודינוזאורים! רובוטים מרביצים לדינוזאורים! עם ספינות! אוקיי, בסדר, כבר סיפרתי את הבדיחה הזאת כמה אלפי פעמים השנה. האמת – ואולי כדאי שתשבו, זה יהיה מפתיע – היא שאני לא באמת מאבד את העשתונות והופך לילד בן שבע בכל פעם שאני רואה דינוזאור. זה קורה לי רק כשאותם דינוזאורים+רובוטים+ספינות מושלכים זה על זה באופן מדויק בסרט שלוקח את עצמו מספיק ברצינות כדי לעשות מזה סיפור, ולוקח את עצמו מספיק בקלילות כדי לא להעמיד פנים שהוא הולך לשנות את העולם. וזה עוזר אם יש אפקטים אדירים ותשומת לב מדהימה לפרטים קטנים בעולם שמסביב וסצינות אקשן פסיכיות לחלוטין. יכול להיות ש"פסיפיק רים" הוא לא הסרט הכי טוב שראיתי השנה, אבל זה היה סרט הקיץ הכי טוב שראיתי השנה, או בשנים האחרונות. כשאני מדבר על כיף טהור בקולנוע, זה מה שאני מדבר עליו.
תנו לי רגע לשחק אותה אחד שמבין, לחייך בהתנשאות ולהגיד שאמרתי לכם. ואז להגיד "נה נה בננה" ולהרוס את הרושם. כבר שנים שזה הסרט שאני הכי מחכה לו בעולם. סרט שמתרחש כולו בחלל, בזמן כמעט אמיתי, בשוטים ארוכים-ארוכים מהבמאי והצלם של "הילדים של מחר" נשמע לי מאז ומתמיד כמו הדבר הכי מדהים שיכול לקרות לקולנוע. ובכך צדקתי לחלוטין, אם כי העובדה שבנוסף לכל הוא כולל גם הופעה נהדרת של פאקינג סנדרה בולוק הגיעה בהפתעה. כל כך הרבה כבר דובר על ההישג המדהים שהוא "כח משיכה" שכל מילה נוספת נראית מבוזבזת. "עוצר נשימה" הוא ביטוי שמתאר את הסרט הזה היטב, וגם הוא נשחק כבר מרוב שימוש כבר. אז אני לא אדבר עליו יותר מדי, מלבד לומר שכבר לפני שלוש שנים טענתי שזה הולך להיות סרט השנה שלי.
וטעיתי.
הזוכה בפרס דג הזהב לסרט השנה של 2013:
תגידו שאני לא אובייקטיבי. בבקשה, תגידו. אתם מוזמנים להגיד שאילו זה לא היה סרט ישראלי, לא הייתי מתלהב ממנו. יודעים מה, אני אעזור לכם: זה סרט שאת הבמאים שלו אני מכיר אישית. עד כדי כך אני לא אובייקטיבי. רק מה, כל הקטע הזה של חלוקת פרסים מטעם אגודת מבקרים שהחבר היחיד בה הוא אני – אין לזה, ומעולם לא היה לזה, שום קשר לאובייקטיביות. האם העובדה שמדובר בסרט ישראלי פורץ דרך השפיעה על דעתי עליו? האם הייתי מתרשם מהסרט הזה באותה המידה אילו היה מביים אותו ג'ון סמית מוירג'יניה? לא יודע. אולי. מה אני, פסיכולוג?
מה שאני יודע זה שהצפיה ב"מי מפחד מהזאב הרע" היתה החוויה הכי אינטנסיבית שעברתי בבית קולנוע השנה, וכן, זה כולל את "כח משיכה". אני צחקתי ואני חרקתי בשיניים ואני עשיתי פרצופים מוזרים ואני כיסיתי את העיניים ואני רציתי לראות את זה עוד פעם מיד כשזה נגמר. זה סרט עם תסריט מבריק שמאזן צחוקים וזוועות באופן מסוכן, והוא משוחק מעולה, ומצולם אדיר, ויש לו פסקול מוזיקלי מדהים. קוונטין טרנטינו טען שזה סרט השנה, ובמקרה הזה, אני מסכים איתו לחלוטין.
זה הסוף, בערך. אבל רגע, מה עם הסצינה שאחרי הקרדיטים? מה עם רשימת הדקות הגדולות של השנה?
ובכן: המשך יבוא.
סיכום 2013 בעין הדג:
סקר סרט השנה
סקר הופעת השנה
דג הזהב, חלק ראשון
דג הזהב, חלק שני
דג הזהב, חלק שלישי
20 הדקות הגדולות של השנה
פישקאסט: 2013 עם אהרון קשלס
ההיסטוריה של סיכומי השנה באתר
אומרים שלא צריך להיות מטורף כדי להיות גאון, אבל כדי להיות גאון צריך להיות מטורף
אבל אבל… זה אותו הדבר פעמיים
כנראה שזה משהו שג'יידן סמית' היה אומר
(ל"ת)
אזהרה: אל תנסו לפענח את המשפט הזה
אלא אם כן אתם נהנים להסב נזק כבד למוחכם!
אני אעזור לך:
לא צריך להיות גאון מטורף כדי להבין את המשפט הזה, אבל כדי להבין אותו צריך להיות גאון מטורף.
רגע…
החלק הראשון של המשפט זהה לשני, והחלק השני מנוגד לראשון. מה כל כך קשה להבין?
זה אמור להיות
לא צריך להיות גאון כדי להיות מטורף, אבל צריך להיות מטורף כדי להיות גאון.
אז גם פה יש את האופנה
של לחלק את החלק האחרון לשני חלקים?
רק שהפעם אנחנו לא מקבלים יותר ג'ניפר לורנס :(
(ל"ת)
הסרט הגרוע של השנה- שכחת את רימון הזהב
מזמן לא ישבתי בקולנוע והייתי כל כך מובך מרמה של סרט (ואני עובד כסדרן בקולנוע, אני רואה הרבה מאוד סרטים גרועים). זה פשוט שבר אצלי את כל השיאים… אני חושב שנעשה לו עוול כשלא הכנסת אותו לרשימה.
ייתכן. לא ראיתי.
(ל"ת)
אעזור לך לצאת יותר אובייקטיבי
אני לא מכיר את יוצרי "מי מפחד מהזאב הרע" והוא בכל זאת גם סרט השנה שלי. זה שהוא ישראלי תורם לכמה שההשג מרשים, כי הוא לא מתפזר כמו רוב הסרטים המקומיים. בניית הדמויות, הדיאלוגים, עצם הרעיון של לבסס סרט על מעט דמויות במעט לוקיישנים ועדיין, לא להתפתות לברוח למקומות אחרים בשביל הגיוון. נדרשת צפיה בהרבה סרטים, טובים וזבלונים, בכדי להבין מה להכניס לסרט כזה ומה לא. במאי/כותבי מי מפחד מהזאב הרע הצליחו לסנן בדיוק את התמהיל הרצוי של מתח, קומדיה ואימה, בתוספת עלילה שכמה שהיא פשוטה, משאירה מקום להרבה סימני שאלה עליהם כיף לדון בתום הצפיה.
לא יצא לי לראות אף סרט מבין אלו שנבחרו לסרט הטוב ביותר.
אבל הספקתי לראות את לשבור את הקרח, ואני שמח שהוא נכנס לרשימה.
סרט אדיר, שמוכיח שלא צריך להרוס את הדמות הראשית כדי לעשות סרט נסיכות (ראה לדוגמה- אמיצה. אני פשוט שונא את מרידה..)
רק חבל שבירושלים לא הקרינו אותו גם באנגלית…
סרט השנה שלי הוא: "בלדה לאביב הבוכה"
צפיתי בו בשבוע הראשון של 2013. לפי דף הסרט הוא יצא ב6/12/12 כך שכנראה נכלל בסקר של שנה שעברה, אבל אני צפיתי בו השנה אז![!:-P!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif" alt="" width="" height="" />)
בכל אופן, יצירת אומנות מרשימה ולדעתי יחד עם "בית לחם" , "מי מפחד מהזאב הרע", "פלאות" (שהיה בינוני) ו"לצוד פילים" הוא מראה לנו שאפשר ורצוי ליצור קולנוע ישראלי לא בנושאים המוכרים והשחוקים.
בלי מילה על "רק אלוהים סולח"?
(ל"ת)
אהה! ידעתי שאני אשכח דברים.
אני בעדו.
קושיה לגבי העולם אחרי
בהחלט סרט שבו הרמה של התסריט, המשחק והעיצוב מתחרות זו בזו על פרס הרמה הנמוכה.
רק נק' אחת לא מציקה לי לגבי הסרט – לאן הלכו 130 מליון הדולר שהושקעו בו? הרי לא על התסריט שנכתב ע"י וויל סמית ושאמלאן, ולא על העיצוב כי כמה כבר הוציאו על רולים של ניילון נצמד, תבניות פלסטיק זולות וכמה דקות של CGI גרוע? אז על מה? משכורות לוויל סמית', שאמלאן וג'יידן סמית'?
איך סרט כזה עולה להפקה 130 מליון דולר (לא כולל תקציב שיווק שעלה עוד 100 מליון)?
זו אכן תעלומת מסתורין שיכולה להיות בסיס עלילתי לסרט
של שאמלאן
השערה: זה מקרה של hollywood accounting
עם סרטים שכאלו מאזנים סרטים שלא הצליחו להסוות את ההצלחה והרווחים שלהם. ככה לאולפנים שמשלמים מיסים על סך כל ההכנסות שלהם מכל הסרטים בשנה, יש פחות רווחים בסך הכל.
לקריאה נוספת:
http://en.wikipedia.org/wiki/Hollywood_accounting
מוטב מאוחר מאשר לעולם לא.
אבל מה יפה ב"ספרינג ברייקרס"? הרדיואקטיביות של צבעי הקיא? סלואו-מושן על העוקם בלי סיבה טובה? אני לא מבין.
השיניים של ג'יימס פרנקו.
(ל"ת)
סוף העולם לא אחד מסרטי השנה שלך?
(ל"ת)
אהההההה
(ל"ת)
אני מתכוון, כלומר, ברור שכן!
הרי הוא מוזכר בכתבה, והוזכר שם מהרגע שבה היא עלתה לאוויר.
מה שמזכיר לי
תמיד היינו במלחמה עם אושיאניה…
כנראה בגלל שאצלם העולם אחרי זכה בסרט השנה!
ראייה סלקטיבית, סליחה.
(הערה מתחכמת כלשהי על זה שזה לא סוף העולם)
כבר שבוע
שעבדתי על רשימת דקות השנה שלי. ניפיתי, שיניתי, הוספתי ובעיקר ערכתי מיליון פעם. והיום בבוקר סיימתי ואמרתי לעצמי, יאללה, כשאני חוזר הביתה רד כבר יפרסם את שלו ואז אני אוכל לפרסם את שלי שעמלתי עליה זמן רב!![!:-P!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif" alt="" width="" height="" />)
ו… כן.
אני מקווה שה"המשך" הזה שיבוא יהיה *לפחות* איזה פוסט שבו ווידאואים של כל דקות השנה
אבל חוץ מזה, טקס נהדר, כרגיל. באמת פותח את העיניים לגבי האיכות של השנה הזאת, שבזמן אמת דווקא לא הרגישה כמו משהו מיוחד, אבל בדיעבד מתחילים לגלות שהיא דווקא הייתה די טובה.
פשוט הוצאת לי את המילים מהפה
(ל"ת)
לא הבנתי מדוע ברשימת הסרטי שקופחו
ולא נתנו להם מספיק אהבה מוזכרים: אופטימיות היא שם המשחק, קפטן פיליפס וג'אנגו ללא מעצורים? אם אני לא טועה שניים מהם נמצאים בסקר באתר.
במסגרת סיכום השנה של רד פיש
קרי "דג הזהב". הסקר הוא נפרד לחלוטין ותוצאותיו נקבעות ע"י הגולשים.
אני חושב שהכוונה
לפוסטים של פרסי דג הזהב ולא בכללי באתר
קודם כל,
"צריך להיות מטורף כדי להיות גאון" ו "כדי להיות גאון צריך להיות מטורף" זה רק ארגון מחדש של המילים במשפט שאפילו שומר על המשמעות המקורית. הכוונה כנראה היא ל "לא כל מטורף הוא גאון, אבל כל גאון הוא מטורף."
הכתבה מצחיקה וכתובה היטב, ואני יכול להסכים על רוב הדברים שנכתבו כאן. רק על לתת את פרס סרט השנה ל "מי מפחד מהזאב הרע" אני לא מצליח להבין. גם אני לא אובייקטיבי כאן כי לא ראיתי את הסרט. מה שכן ראיתי זה את הטריילר, שבערך חמישה אנשים שונים קישרו לי וצעקו עלי שזה נראה כל כך מגניב ומיוחד ואני חייב לראות. אז ראיתי את הטריילר והוא נראה סטנדרטי, איטי, משעמם, ובאופן כללי חסר יחוד. מהכל כך פורץ דרך פה?
מי מפחד מהזאב הרע סרט השנה
אני יכול להישבע שמעולם טקס השנה לא היה צפוי יותר. ואני עדיין לא מצאתי בו מעבר למותחן עינויים רדוד וחביב שעד עכשיו אני לא זוכר את רובו. סרט חביב שעשו ממנו מאסטרפיסט, מאז ארגו לא היה דבר כזה.
וכפי שכתבתי בביקורת אאז"נ
מדובר בעיניי לא בסרט חביב שעשו ממנו מאסטרפיס, אלא בבדיחה מתמשכת. הדבר שהכי מציק לי אולי זה לא כל כך הסרט, אלא ההתייחסות של רבים (באתר ומחוצה לו) ל"משחק" של השחקנים בסרט כדבר חיובי, כשבעיניי הוא היה הדבר המגוחך ביותר בסרט המגוחך גם כך, כשצחי גראד מתעלה על כולם. לרגע לא פחדתי או נבעתתי (?) בסרט, הדבר היחיד שהמשחק שם הוציא ממני הוא פרצי גיחוך על חשבונם של השחקנים.
לא להגזים.
אתה מסתכל על זה בתור בדיחה, יש משהו במה שאתה אומר. ויש אפילו רגעים מעוררי גיחוך בסרט. אבל תו לא. עצם זה שהסרט מצד אחד הוא סרט מתח ארוך וכאילו 'מפותל', מצד שני סרט מינימליסטי בחדר אחד, זה נראה לי המרכיב העיקרי שנותן את התחושה של הפספוס. כשהסרט הסתיים, הייתה לי תחושה של "נו, ו…?" ולא הבנתי מה ההתלהבות או מהי הפואנטה הגדולה או המסר הגדול שבסרט. כלום. נאדה. סרט מתח חביב שלא משעמם אבל גם לא עושה יותר מזה. שלא נדבר על האלימות המגוחכת. אנשים צריכים לראות 'סרט סרבי' או משהו בשביל לדעת איך עושים מותחנים אלימים ומזעזעים כמו שצריך.
או שלא, אנשים לא צריכים לראות את סרט סרבי כדי לדעת אם הזאב הרע מוצלח או לא
אני לא אכנס לדיון על האם סרט סרבי הוא סרט טוב או רע, אבל זה שסרט סרבי הוא סרט מאוד מאוד מאוד קיצוני לא אומר שכל סרט אלים או טיפה מזעזע צריך לישר קו.
(לאנשים פה שלא יודעים על מה אנחנו מדברים, אני מציע לחשוב פעמיים לפני שאתם מחפשים מה זה הסרט הסרבי הזה.מדובר בסרט שמאוד מתאמץ לזעזע, ורק לקרוא את התקציר שלו יכול לגרום לבחילה לרגישים.)
נתפשר
אנשים לא יכולים להגיד ש'מי מפחד מהזאב הרע' הוא אחד הסרטים הטובים ביותר בכל הזמנים, לאור העובדה שהתמצית שלו היא אלימות- והאלימות בו היא מתחת לממוצע. סצינת המבער היא השימוש הכי מביך באפקטים שראיתי אי פעם, ומעבר לניסור הנחמד- זה היה פשוט סרט עם אלימות של שנות ה60. זה לא 'המסור'. זה לא 'הוסטל'. זה בדיוק מה שמצפים מסרט אלים 'ישראלי'. אפילו כלבת היה אמיץ יותר מבחינה זו, רק חבל שהיה פחות קוהרנטי. "מי מפחד מהזאב הרע" הוא גרסא מתנצלת של כלבת שפשוט נותן לנו סרט שכולו אלימות אבל הפעם עם סיפור קטן שטיפה'לה יותר מובן.
לא ראיתי את מי מפחד
וגם לא אצפה בו כי אני חולמת אחרי סרטי אימה, לכן הם לא קיימים בעולם שלי.
שמחתי לקרוא את ההערה שלך לגבי ארגו, התחלתי לחשוב שאני היחידה ביקום שלא מבינה מה כל כך מדהים בו. סרט נחמד לצפיה ביתית, לא מאסטרפיס.
דניס לבנט הוא אכן שחקן נפלא
ו"מנועים קדושים" הוא בהחלט… סרט. מה שכן, יש בו את אחת הסצנות האהובות עליי מהשנים האחרונות:
http://www.youtube.com/watch?v=QdvBLFI5kIs
לא יודע אם לקרוא לזה אכזבה
כי מראש לא היו לי ציפיות כל כך גבוהות, אבל "פסיפיק רים" ו"איירון מן 3" היו פשוט איומים. סרטים מקושקשים ואוויליים שאין לי שום דבר חיובי להגיד עליהם. אולי חוץ מרוברט דאוני ג'וניור, וגם הוא מחזיק עד גבול מסוים.
הפתעה חיובית דווקא היתה לי עם "אופטימיות זה שם המשחק", שבאתי אליו ללא שום ידע מוקדם והתברר כסרט עם עלילה פגומה וטיפשית למדי, אבל מפצה עם המון הומור, ליהוק נהדר ובימוי מצוין. גם את "ג'אנגו" מאוד אהבתי.
חבל שרוברט דאוני היה רק לאיירון מן 3.
הדבר היחיד הטוב שאפשר להגיד על פסיפיק רים זה שסצינות הקרבות שלו היו יותר ברורות לצפיה מהרובוטריקים. אני עדיין שואל את עצמי לגבי האם העלילה נמצאת בין רובוטריקים 1 ל-2 או 2 ל-3.
(מצד שני, דווקא מייקל ביי הצליח לעשות סרט יותר טוב מהרובוטריקים. עדיין פחות מוצלח מרוב הסרטים שלו, אבל עדיין שיפור אחרי השנים האחרונות)
פסיפיק זה הסרט היחיד ברשימה של רד שראיתי ולא ברור לי מה הוא עושה כאן. אני מבין שזה סרט פופוקרן פיל גוד, אבל בשביל זה כבר יש לנו את מהיר ועצבני שגם הסצינה הכי מופרכת בו עדיין לא כל כך מופרכת.
רגע רגע רגע
אבל מה עם שחקן ושחקנית השנה ? הסרט הבינוני של השנה ? הסרט הגרוע הטוב ביותר ? סאונד השנה ? אכזבות והפתעות השנה ? השמטת הרבה קטגוריות השנה רד.
אולי זה יהיה בחלק 3-ב'
"האויב בתוכנו – לשם ובחזרה לוגאס"
טקס פרסי הצ'אט הלא רשמי של עין הדג הראשון
חדים עין מביניכם שמים לב שפעם בכמה חודשים מישהו רושם משהו על איזה שהוא צ'אט סקייפ של עין הדג. אז זאת אכן לא פיקציה והוא קיים (כבר יותר משנה) והשנה החלטנו לעשות פרוייקט נחמד ולהעמיד פנים שאנחנו קבוצת מבקרים משל עצמנו ולבחור גם אנחנו זוכים בפרס הסרט הטוב ביותר.
להצבעה התאספו גם אנשים שעזבו את הצ'אט מסיבות כאלה ואחרות והחליטו לחזור למטרה זו והיא התרחשה בשני סבבים: סבב ראשון שבו כל אחד בחר את בחירותיו בקטגוריות מבין כל הסרטים שיצאו בשנה, ואז מתוך רשימה מצומצמת שהתגבשה מהסבב הראשון.
אז בלי עוד טרחנות, הזוכים.
הזוכה בפרס הצילום: כוח משיכה ( ובמקום השני: וולטר מיטי * שאגות מהקהל על כך שוולטר מיטי נחשב 2014 ולכן פסול, כאוס משתולל* אממ… אממ.. התכוונתי .. תיקו! [ יהיו עוד הרבה כאלה] אסירים ומי מפחד מהזאב הרע)
הזוכה בפרס העיצוב: או, וואו, תיקו משולש! [ כמו שאמרתי] כל המועמדים זוכים! כוח משיכה, צל הימים ומשחקי הרעב:התלקחות.
הסרט הטוב ביותר שלא הופץ מסחרית בארץ: סוף העולם, הקהל המופתע מריע. ( מקום שני: בלאקפיש)
הפתעת השנה: רווח וכאב ( מקום שני: עוד תיקו. אופטימיות היא שם המשחק והעולם על פי דנקן חולקים אותו בצורה מכובדת מהמושב האחורי)
השיר הטוב ביותר של השנה: ג'אנגו! מתוך ג'אנגו. ( מקום שני: כל המועמדים בתיקו משולש. "let it go" מלשבור את הקרח, "trinty" מג'אנגו ו"Ter Kue Kwam Fan" מרק אלוהים סולח)
תסריט השנה: אדגר רייט על סוף העולם ( מקום שני: קוונטין טרנטינו על ג'אנגו ללא מעצורים)
בתוך כל הטוב הזה, צריך לזכור שיש גם מדי פעם מפסידים
הסרט הגרוע של השנה: סרט 43 ( מקום שני: תיקו בין מגודלים 2 לספרינג ברייקרס. ג'יימס פרנקו פוצח בשירי בריטני ספירס כאות מחאה בזמן שחיה תורנית כלשהי משתינה בפנים של אדם סנדלר)
והעברות הגרוע של השנה: האויב בתוכנו סטארטרק ( מקום שני: עוד תיקו. השם ישמור. מת עליה ואקס-פטריוט)
אכזבת השנה: איש הפלדה * זאק סניידר מקבל את הפרס ומבצע נאום מרהיב שכולל פירוטכניקה ואקרובטיקה אבל משעמם את הקהל* ( מקום שני: עומד אחרון. * הבמאי מתנצל ואומר שהוא כבר ארז את המזוודות לקוריאה ומעכשיו הוא יישאר רק שם*)
וחזרה לפרסים הנחמדים!
הסרט הכי אוברייטד השנה ( אמרנו פרסים נחמדים? התכוונו אממ.. ): כוח משיכה ( מקום שני: ג'אנגו ללא מעצורים)
הסרט הכי אנדרייטד השנה: רווח וכאב ( מקום שני: העולם על פי דנקן)
הסצינה הטובה של השנה: קרב יריות בקנדילנד בג'אנגו ללא מעצורים ( מקום שני:הכוורת בסוף העולם)
הציטוט הטוב של השנה: דיאלוג המוסקטרים, סוף העולם ( מקום שני: what the fuck does WTF mean?, גם הוא מסוף העולם.)
הפסקול הטוב ביותר: ג'אנגו ללא מעצורים , שונים ( מקום שני: בריאן טיילר על איירון מן 3)
הבמאי הטוב ביותר: אלפונסו קוארון על כוח משיכה * צונח מהחלל בוואן שוט מרהיב על מנת לקבל את הפרס* ( מקום שני: אדגר רייט, סוף העולם)
ההופעות הטובות ביותר: הזוכה: סיימון פג על הופעתו בסוף העולם.
מקום שני: ג'ניפר לורנס על הופעתה באופטימות זה שם המשחק, סאם רוקוול על הופעתו בהחיים על פי דנקן וכריסטופר וולץ על הופעתו בג'אנגו ללא מעצורים
מקום חמישי: צחי גראד על הופעתו במי מפחד מהזאב הרע.
הסרט הטוב ביותר: סוף העולם * הפתעה מוחלטת בקהל*
מקום שני: ג'אנגו ללא מעצורים
מקום שלישי: מי מפחד מהזאב הרע
ובמקום הרביעי בתיקו: אופטימיות היא שם המשחק והחיים על פי דנקן.
זהו! זה הכל חברים, תודה רבה שנשארתם איתנו בטקס הארוך הזה ואיזה טקס מפתיע הוא היה! גריפת פרסים ענקית של סוף העולם שזכה ב5 פרסים כולל כל הפרסים הנחשבים ביותר! כוח משיכה אחריו עם 4 זכיות ( אך אחת גם בקטגוריה פחות נחשקת) וג'אנגו במקום השלישי עם 3 פרסים.
תודה רבה לכל מי שהשתתף בפרסים: שנאוצר, lennie james, עוף בשומשום, קסם, ממזר חסר כבוד, Mad_Hatter, אור (זה עם התוכי), THOR, מאסטרפיס, Kassandra,
Oxygenocide ( נראה לנו שזה הכינוי שלך, מתנאל), אני הייתי קרקר כפול ואתם הייתם אתם. תזכרו! הצ'אט סקייפ נענה לבקשות של כל מי שרוצה להצטרף – מי יודע אולי שנה הבאה אתם תבחרו את הסרט של הצ'אט או לפחות תגרמו למצב יותר נורמלי שבו אין תיקו בכל הקטגוריות.
תחי המהפכה! ( הטקס אינו אחראי להפיכות. כל הפיכה שמתרחשת אחראית לנזיקה בעצמה.)
אנו מצרים על תקלה בהדגשה
ורוצים להודיע שלמרות שהם לא מודגשות גם קטגוריות תסריט השנה והפתעת השנה חשובות לא פחות משאר הקטגוריות.
בנוסף, המשתתף החשוב "אור" נעדר מרשימת המשתתפים
האחראים למחדל יימצאו ויטופלו בהתאם.
בנוסף, כולנו מפגרים.
"הברנש" גם הוא השתתף בסקר, האחראים למחדל נמצאים בטיפול משפטי וכרגע מיודעים לעונש מוות.
מהפכה אכן תתקיים.
מי לעזאזל הציע שאתה תכתוב את ההודעה באתר?!
היה כיף!
אם אתם רוצים להצטרף לצ'אט של עין הדג, אתם יכולים לפנות אלי בסקייפ (thorthoraso).
מתוך 17 קטגוריות, 9 מהסרטים שהצבעתי להם זכו בסופו של דבר. (והכי צרם לי לראות את איש הפלדה "זוכה" בפרס אכזבת השנה, למרות שזה היה צפוי)
רגע..
השיר הטוב ביותר של השנה: ג'אנגו! מתוך ג'אנגו.
הפסקול הטוב ביותר: ג'אנגו ללא מעצורים (מסכימה, הפסקול בג'אנגו פשוט מדהים)
הסצינה הטובה של השנה: קרב יריות בקנדילנד בג'אנגו ללא מעצורים
ההופעות הטובות ביותר: כריסטופר וולץ על הופעתו בג'אנגו ללא מעצורים (מקום רביעי)
הסרט הטוב ביותר: מקום שני: ג'אנגו ללא מעצורים.
ואז:
הסרט הכי אוברייטד השנה: מקום שני: ג'אנגו ללא מעצורים.
איך זה מסתדר?
כמה הוא כבר יכול להיות אוברייטד לטעמך אם שמת אותו מקום שני?
זו לא שאלה צינית או מתנשאת באמת מעניין אותי לדעת מה הופך אותו לאוברייטד לטעמך לאור הדירוגים שלך.
בכל מקרה אני מסכימה עם רוב ההחלטות שלך.
הנקודה שפיספסת הוא שזה לא לטעמי
את הבחירות שהצגתי ערכו כמה אנשים, ובתוך הקבוצה היו הרבה שאהבו את ג'אנגו (מספיק כדי לגבור על מתמודדים אחרים בקטוגריות שהוא היה מולם) והרבה שחשבו שג'אנגו לא משהו ( מספיק כדי לגבור על מתמודדים אחרים בקטגורית מוערך יתר על המידה)
הטעם האישי שלי קבע רק אחוז מסוים מהתוצאות ולא את כולן.
אהה באמת פספסתי את זה..
המורה שלי ביסודי צדקה, אני באמת צריכה לשים לב יותר ל'הוראות' (=להקדמה והסיכום) לפני שאני עוברת ישר ל'תוכן'. הייתי בטוחה שאלה ההחלטות הבלעדיות שלך, סליחה.
איך קוראים לקבוצה?
(ל"ת)
זאת שאלה מסובכת
אבל כבר אמרתי איך אפשר להצטרף.
יאי, אפילו יותר פרסים!
ברשותך, אני אחלק כמה סלמוני ספק:
Rush – בלי קשר לזה שמירוצי מכוניות אף פעם לא הלהיבו אותי, הטריילר גם לא נראה מבטיח. אבל הרבה אנשים שאני מכיר המליצו בחום. מתווסף לרשימת ההשלמות בקרוב.
לשבור את הקרח – חשבתי ללכת לזה בארה"ב, אבל זה לא כל-כך עניין אותי. במקום זה עשיתי טעויות כמו ללכת ל"קארי" ו"אולדבוי". כשחזרתי לארץ פתאום ראיתי שזה מקבל תשבוחות בכל מקום, אבל כבר היה מאוחר מדי והגרסה האנגלית נעלמה. זה עוול שאתקן ביום חמישי הקרוב.
ענן אטלס – כולם התלהבו "מדהים ושאפתני וזה וזה ו-וואשבסקי". אבל לא יצא לי לראות.
וסלמון הכשיש-ספק-אין-ספק הולך ל"עצבניות אש". אתם יכולים להגיד שזה קורע מצחוק עד מחר. אני יודע בודאות ששילוב של סנדרה בולוק, מליסה מקארת'י והבמאי של "מסיבת רווקות" היה גורם לי לעשות חרקירי באמצע האולם. פספסתי אותו ולא מתחרט על זה לרגע.
לא ראיתי את "העולם אחרי", אבל אני כמעט בטוח שלו היית צופה ב"סרט 43" היית מכתיר אותו בלי לחשוב פעמיים. לא רק סרט גרוע, אלא גם מביך את כל אחד ואחד מהשחקנים שמככבים בו. לא משנה את מי מהם אתה אוהב ואת מי לא, אחרי הסרט הזה הנקודות שלך אצל כולם ירדו קצת.
סרט השנה שלי הוא "סוף העולם", אבל "הזאב הרע" בהחלט ראוי למעמד של כבוד. אה, ואתה לא אובייקטיבי.
מה "סצינה אחרי הקרדיטים", מה אתה מארוול? למה אתה אומר שזה הסוף אם זה לא, מה אתה "שר הטבעות: שיבת המלך"? קיצר, גם אני רוצה כבר לפרסם את הרגעים שלי, So bang bang skeet skeet, nigga.
איפה אפשר לראות את "מי מפחד"?
בעוונותי, הצלחתי לפספס אותו כשהוא הציג בקולנוע, ועכשיו המקום היחיד בו הוא מוקרן זה סינמטק שדרות. בחיי…
בביטורנט לא מצאתי, וגם לא בvod של יס.
מה עושים? איפה אפשר לראות את הסרט הזה?
לפי הבנתי הוא אמור לעלות ל-VOD של יס בשבוע הבא.
(ל"ת)
ומה עם איזה הפצה בדי.וי.די?
(ל"ת)
טוב לדעת. תודה!
(ל"ת)
קצת על העולם על פי דנקן
יש לי הרגשה שאם שמעת מאנשים רבים שהוא טוב מאוד, ואם אנשים רבים שמעו עכשיו ממך ששמעת שהוא טוב אז כולכם הולכים להתאכזב ממנו…
הוא סרט מקסים. צפיתי בו ומאוד נהנתי, אבל זה אולי רק בגלל שלא ידעתי עליו כלום והדבר היחיד שמשך אותי לראות אותו היה הפוסטר והשם המסקרנים שלו והקאסט. אני חושש שבמבחן ה-hype הוא עתיד להיכשל, כי הוא סרט חמוד, אבל הוא לחלוטין רק חמוד. הוא קטן, הוא צנוע, והוא לא מתיימר להיות סרט השנה, וצריך, או אפילו חובה לקחת את זה בחשבון כשהולכים (או מתיישבים) לראות אותו.
אז מפתיע אותי לראות אותו בראש רשימת סרטי-ספק-השנה כשהמקום הכי מתאים לו הוא כנראה ברשימת הסרט החמוד של השנה.
והיכן מקומו של שבעה פסיכופטים ברשומות שלך?
ראית ולא אהבת?
ראית ואהבת?
לא ראית ושמעת דברים טובים?
לא ראית ושמעת דברים לא טובים?
לא ראית ולא שמעת?
אני אישית אהבתי אותו מאוד, אבל אולי אני לא אובייקטיבי כי ברוז' (סרטו הקודם והראשון של מרטין מקדונה) הוא הסרט האהוב עלי בכל הזמנים והמימדים. אז למרות שהוא לא טוב כמו ברוז' הוא עדיין סרט מוצלח. Saying that, הוא כנראה לא מומלץ לכל אחד, אבל מי שאוהב קומדיות שחורות ויש לו סבלנות (ממש כמו בברוז') קיבל (שוב) את השילוב המנצח של הומור שחור, הרהורים ודיבורים (פחות בנוסח טרנטינו, יותר בנוסח סוקרטס), דמויות צבעוניות והזויות ואקשן.
אני מתבאסת על סרט השנה שלך.
כי אני לא אראה אותו. אני מאמינה לך שהוא כנראה באמת טוב אבל הוא נראה לי אלים מידי, כנ"ל כלבת. לשש פעמים אני לא אלך בשום פנים ואופן כי זה יותר מידי… קרוב. באופן כללי אני מרגישה כאילו הקולנוע הישראלי כנראה פרץ דרך והשתפר מאוד השנה וחבל לי שאני לא יכולה ללוות אותו עם זה, כי מסתבר שאין הרבה אמצע בין סרטים שכולם יושבים בהם מסביב לשולחן ומסתכלים אחד על השני בדממה כל הסרט להמון המון אלימות ואונס.
אלימות יש ב"מי מפחד מהזאב הרע",
(הגבול המטושטש שבין בהסכמה לבין) אונס יש ב"שש פעמים", אבל אקטים אלימים ומחרידים עד כדי כך אין ב"בית לחם". אולי רק קצת בסוף יש הבלחות של ברוטאליות, אבל לא אלימות גרפית יותר מדי. ואם תשאלי אותי, "בננות", שהוא כל כולו בועה קצפתית ומתוקה של טוב וסוכר, הוא אחד מהסרטים הישראלים הכי טובים (וחשובים, דרך אגב) שראיתי ב-2013. תחליטו אתם כמה הסופרלטיב הזה שווה כשכותב הודעה זו ראה בדיוק שלושה סרטים ישראלים כל השנה.
פרדוקס
מעניין שבספרינג ברייקרס דמויות שטחיות וחלולות זה משעמם אבל במי מפחד מהזאב הרע שסובל מאותה הבעיה זה לא כזה חשוב פתאום.
וואו, כמה שזה לא דומה.
ב"מי מפחד מהזאב הרע" היו דמיות מצוינות. ב"ספרינג ברייקרס" לא היו דמויות בכלל (מלבד Alien, שהוא בהחלט דמות). אני עדיין לא יודע להבדיל בין שתי הבחורות ה"ראשיות" שם, המאפיינים העיקריים שלהן היו הצבעים של הביקיני.
חוץ מזה, זה ש"מי מפחד מהזאב הרע" לא חוזר על כל שורת טקסט חמש פעמים בהחלט עובד לטובתו.
הממ, לא.
מספר הפעמים שבהם חוזרת השורה "ספרינג ברייק פוראבר!" ב"ספרינג ברייקרס" גדול – גדול פי חמישה לפחות, בהערכה שמרנית מאוד – ממספר הפעמים שבהן קורה מה שאמרת ב"הזאב הרע". זה לא עניין של דעה, זה עניין של מתמטיקה.
ואתה יודע משהו? לא ככה עורכים דיונים על סרטים. זה לא "אבא שלי יותר חזק מאבא שלך". אם יש לך משהו סדור ומעניין להגיד על "ספרינג ברייקרס", אתה מוזמן לדף הסרט או לביקורת לכתוב דעה מפורטת ומנומקת.
אני מאלה שהתאכזבו מאוד מ"הזאב הרע"
אבל אולי הציפיות שלי היו גבוהות מדי לאור הביקורות.
סרט השנה שלי, בכל אופן, הוא "אפסטרים קולור".
אהבתי גם את "כוח משיכה", ו"שש פעמים" הוא השלישי ברשימה, והזוכה בתואר הפרטי הסרט הישראלי הטוב ביותר בשנות האלפיים.
איך לא שמת את קפטן פיליפס ברשימה הזאת
אני מעדיף את המתח של ארבעת הפיראטיים הסומליים ופורסט גאמפ אחד באמצע הים מאשר סנדרה בולוק לבד בחלל שמסביבה אפקטים אפקטים ממוחשבים שנכנסים לך לתוך העניים.
למרות שאהבתי כוח משיכה.
ופסיפיק רים באמת סרט ענק.
ומשחקי הרעב התלקחות גם היה אמור להיות ברשימה.
הזאב מוול סטריט! הזאב מוול סטריט! הזאב מוול סטריט!
אתה רציני? אפילו לא אזכור??? אפילו לא "מצטער פשוט היו סרטים יותר טובים מהזאב מוול סטריט אז לא שמתי אותו פה"? כמה חבל.
אתה בשנה הלא נכונה.
(ל"ת)
אבל אני אשאל, אם אנחנו פה:
למה בכל מחשב חדש שאני מחפש עין הדג, הדבר הראשון שהוא מצמיד זה את "הזאב מוול סטריט"? יש סיבה מסוימת ומכוונת או שזה אקראי?
אצלי גוגל משלים לי
(בסדר הזה) "עין הדג קפטן אמריקה", "עין הדג ביקורות", "עין הדג משחקי הכס" ו"עין הדג לצפייה ישירה" (שזה בכלל מופרך).
למה? אין לי מושג. נפלאות דרכי האלגוריתם של גוגל. אבל הוא די חכם בדרך כלל. אתה בטוח שלא רצית להגיע ל"הזאב מוול סטריט"?
אולי אנשים ממש להוטים לצפות בסרט שכתב ג'וס ווידון ב2014
ומגיעים דרך הכתבה שפירסמת
אני בטוח
אני אגב לא מתכוון לשורת החיפוש באתר גוגל עצמו, אלא בשורת כתובת של כרום.
אני חושב שהשורה הזאת מושלמת
לפי הדברים האחרונים שאתה אישית חיפשת.
לא, במחשב שלי זה לא משלים לזה כבר
אבל כמעט בכל מחשב חדש שאני מחפש את האתר (בעיקר באוניברסיטה העברית, איפה שהמחשבים מוחקים את ההיסטוריה כל פעם) זה הדבר הראשון שקופץ.
אז באמת אין לי מושג.
(ל"ת)
זה די ברור
הספרנית מכורה לסרט, ורואה אותו כל לילה בכל מחשבי הספריה יחדיו.
ותמיד מחפשת אותו דרך עין הדג?
(ל"ת)
יש דרך אחרת לחפש סרטים?
(ל"ת)
למה מופרך?
הרי צפייה ישירה זה בדיוק מה שאתה מקבל כשאתה נכנס לעין הדג!
ערעא
רשום בויקיפדיה שהוא יצא בשנת 2013. בכל מקרה בדקתי את 2014 וגם שם הזכרת אותו רק ברשימת רגעי השנה ולא כאחד מהסרטים הטובים (שלדעתי הוא הכי טוב של השנה).
אבל כל אחד והדעה שלו וזה…
עשיתי את הכותרת כשם בטעות
וגם ג'אנגו היה אמור להיות פה. או ששוב התבלבלתי בשנה
תגיד, למה בעצם זה משנה עכשיו
אם סרטים מלפני 3 שנים יצאו לפני 3 שנים וחצי או 3 שנים פחות חודש? הרי אפילו אם תעלה על טעות (יותר סביר שלא הבנת את שיטת הבחירה) לא יקראו עכשיו לכל המצביעים כדי לבצע ספירה חוזרת.
יצאתי קצת חציל
משום מה חשבתי שאנחנו בדף סיכום בחירת הגולשים. בכל מקרה, אפילו אם נשכח סרט, לא נראה לי שאחרי 3 שנים יפתחו את הבחירה מחדש.
"ג'אנגו" ו"הזאב" יצאו שניהם בארץ ב-2014.
(ל"ת)