בימוי: מארק פורסטר
תסריט: פול האגיס, ניל פורביס, רוברט וייד
שחקנים: דניאל קרייג, אולגה קורילנקו, מתיו אמלריק, ג'ודי דנץ'
במשך שנים ג'יימס בונד ואני חלקנו זוגיות. קצת אירוני עבור גבר רודף שמלות כמוהו – אבל זה עבד. ידענו מה לצפות זה מזו, ולא רק שלאף צד לא היו טענות, אפילו ניתן לומר שהייתי מאושרת. ועכשיו הוא השתנה. זה כבר לא בונד.
לא, ברצינות. 'קוואנטום של נחמה' הוא הכל חוץ מסרט בונד. קודמו בתפקיד, 'קזינו רויאל' שהתחיל את הסדרה מחדש, חרג גם הוא מהשטאנץ הרגיל – אבל השינויים שלו היו מתבקשים ומרעננים, וצפנו הבטחה לעתיד טוב יותר. 'קוואנטום של נחמה', לעומתו, מתעלם מהמותג בכוונה תחילה, מחריב אותו ומנסה להיות משהו אחר לחלוטין. שזה בסדר לפעמים, אבל…
זה לא בונד.
שלא כמו כל הסרטים שבאו לפניו בסדרה, 'קוואנטום של נחמה' הוא המשך ישיר ל'קזינו רויאל' – הן מבחינת עלילה, והן מבחינת דמויות מפתח מהסרט הקודם, שחוזרות להופיע גם הפעם ומבלבלות את הצופים בעלי הזכרון הקצר. בונד שבור הלב מנסה להגיע לארגון שדפק לו את החיים בסרט הקודם, ומגלה ש"להם" יש זרועות בכל מקום, אבל באמת בכל מקום. כהרגלו, בונד מתברר כסוכן עצמאי מדי, וכשסבלנותה של M נמתחת עד לקצה גבול היכולת והרבה מעבר לו, היא מבטלת לבונד את כרטיסי האשראי ומניפת הדרכונים ומותירה אותו צודק יותר וחכם יותר מכולם, אבל לא מסוגל לקנות עם הצדק במכולת.
בעודו משאיר שובל גופות בכל אשר ילך, בונד מתוודע לקמיל העוינת (אולגה קורילנקו, 'היטמן', בפרצוף קשוח), שמחפשת נקמה משלה, ולאיש עסקים חלקלק (מתיו אמלריק), שלא ברור בדיוק מה הקשר שלו למשימה של בונד או להשתלטות על העולם – אבל מה שזה לא יהיה, זה כולל רודן זעוף פנים ודיונות חול מדבריות בבוליביה. אז סליחה, אבל אם יש משהו שלמדתי, זה שכדי להיות הנבל הראשי של הסרט – ובפרט אם זה סרט בונד – אתה צריך להטיל אימה, להיראות מסוכן, או לכל הפחות להפסיק לחייך לפעמים.
זה לא בונד.
קחו כל אחד מסרטי בונד הקודמים והפשיטו אותו מכל השטיקים והמאפיינים, ותקבלו סתם סרט. וזה בדיוק מה שקורה כאן: בונד לא אומר אף משפט מפתח, לא משתמש בגאדג'טים, לא שותה את המשקאות הנכונים ולא מזיין. סצינת תינוי האהבים היחידה שנכנסה לסרט נראית כאילו נדחפה בכוח, כדי לצאת ידי חובה, והיא ייצוגית בלבד. ולא רק שהוא סתמי, 'קוואנטום של נחמה' הוא סרט סתמי שעשוי רע. בונד עושה ב'קוואנטום' כל מיני דברים, ובהיותו טיפוס שלא מסוגל לשבת על התחת יותר מדקה אחת ברציפות, לפעמים נדמה שהוא פעלתני כנמלה בכוס סוכר. בונד רץ במעלה מדרגות כאן, צופה מרחוק כשהוא ישוב על אופנוע שם ועושה עוד כמה דברים שיוצרים רושם שהוא עסוק – אבל רוב הדברים האלה לא נכנסים אצלי תחת ההגדרה "אקשן". רק לעיתים רחוקות בונד נזכר להתערב במהלך העניינים בצורה אקטיבית יותר, כזו שגם תערב מכות, שלא לומר יריות ומרדפי סירות. אלא שגם אז כל פוטנציאל המגניבות הזה מוטח הצידה באלימות לנוכח העריכה האיומה. עם מצלמה שמיטלטלת כאילו היתה באמצע חקירת שב"כ, וכששום שוט לא נמשך יותר ממאית שניה, אף פעם לא ברור מי רץ לאיזה כיוון, מי מרביץ למי, מי יורה על מי, ומי גנב את העוגיות שבמטבח.
ב'קזינו רויאל' כבר למדו שלבונד של דניאל קרייג יש צד פגיע רגשית, ושניתן לשבור את ליבו – אם כי לא ידענו שהוא ימשיך להתבכיין על זה עוד סרט שלם אחר כך. הפעם גם ג'ודי דנץ', הלא היא M, הופכת לאנושית יותר ופחות קרת רוח. 'קוואנטום של נחמה' אפילו מוצא אותה כשהיא מורחת קרם פנים! כפי שאתם אולי אוהבים את הבונד שלכם אינטליגנטי ואדיש, כך אני אוהבת את M כשהיא חזקה וגאה, מופת של שליטה. הגילוי ש-M מסוגלת ליפול או להיות מבולבלת או נבוכה לא תרם להרגשה שאני בסרט הנכון.
זה לא בונד.
'קוואנטום של נחמה' לא מספק את הסחורה באף אספקט. לא כסרט בסדרת ג'יימס בונד, ולא כסרט אקשן רלוונטי. הנסיונות שלו לשבור את המיתוס של בונד התבררו כמוגזמים, ובמקום סרט מרענן, קיבלנו מסע מפרך במדבר. הצילום והעריכה האיומים של האקשן לא נותנים ליהנות אפילו ממנו.
זה לא בונד, וחוץ מזה, זה גם לא סרט מי יודע מה.
- האתר הרשמי
- קזינו רויאל
- ג'יימס בונד – אתר מעריצים
- בורן
- היטמן
- המשהו של בוריס
ביקורת קודרת!
בהתחלה חשבתי להשלים את "קאזינו רויאל" אבל עכשיו זה נראה בזבוז זמן
לא היה כבר בסרט קודם בסדרה שבונד מתחתן (?!) ואישתו ישר נרצחת, כך שסרט אחרי הוא עסוק בלרדוף את הרוצחים, או שזכרוני מטעה אותי?
ככלל, לג'יימס בונד יש אמצעי מניעה אולטימטיבי.
כל בחורה שהוא שוכב איתה – חזקה עליה שתמות במוקדם יותר מאשר במאוחר. זו הדרך שלו למנוע תפוצת בונדים קטנים בעולם.
אכן כן...
http://www.youtube.com/watch?v=qXkxXDT1-F8
(מדקה 3:00)
מסכים לגמרי.
זה לא רק העובדה שזה המשך ל'קזינו רויאל' המצויין, גם כסרט ג'יימס בונד וגם כסרט סטנדרד 'קוואנטום של נחמה' אכזב קשות.
'קזינו רויאל' אומנם שיחק טיפה עם הפורמולה של סרט בונד, אבל 'קוואנטום של נחמה' פשוט דרס אותה, חזר ברוורס, השתין עליה ונקרע מצחוק. הוא אפילו לא אמר את שורת הבונד שלו. סצינות האקשן היו משעממות, לא היו גאדג'טים, הדיקטטורים האימפריאליסטים המטורפים בכלל לא היו כאלה מטורפים, ובכלל לא כאלה מעניינים, נערת הבונד… הייתה נערת בונד? כי הייתה אחת שנראתה לדמות את תפקיד של נערת בונד, אבל לא שימשה לו בגרוש.
'קוואנטום של נחמה' הוא באמת לא סרט בונד. הוא סרט אקשן גנרי, עם עלילה נדושה ולא מעניין.
מש''א
אני רציתי לראות סרט בונד, וממש לא קיבלתי אחד.
יוחזר פריס ברונסון לאלתר.
לא שהייתי מסוגלת לומר את זה בעצמי, בעיקר משום שאני לא מכירה את העולם הבונדי הישן והטוב (וכנראה שמכאן נובעת גם החיבה הגדולה שלי קזינו רויאל ודניאל קרייג), אבל ג'יימס בונד הוא יותר מסתם עוד דמות שחוקה, והצורה שבה גם קאיזנו רויאל וגם קוואנטום מעצבים אותו מחדש היא נהדרת בעיני – עדכנית בתכנים ובצורה שלה ומתאימה להפליא לשנות ה2000.
מאוד מעניין אותי לראות האם המפיקים של הסדרה יקחו צעד נועז אחד קדימה, ויתנו לפרנק מילר להוציא נובלה גרפית של בונד.
חצי-
מילר? למה דווקא הוא?
יש איזו שמועה בעניין?
בכל מקרה, לפי דעתי מילר לא עשה שום דבר ראוי כבר יותר מעשור.
אני חושבת שבונד הוא ויג'ילנט במסווה, או מתקדם.
בונד לא לוקח את החוק לידיהם – החוק ניתן לו (בלי להכנס לויכוח על החוקיות הבינלאומית של סוכנויות ריגול).
המדינה נתנה לו רשיון להרוג והוא משתמש בו.
לא, לא, לא.
הוא סוכן של הוד מלכותה עם רשיון להרוג. הכי רחוק מוויג'ילנטי שאפשר לתאר. זו אחת הסיבות לתרעומת שיש לחובבי הבונד הקלאסי לגבי האתחול הזה של הסדרה.
הפעם היחידה שבה קרה משהו דומה למה שקורה ב"קוונטום" היא ב"רשיון להרוג", סרט לא מוערך דיו בסדרה. אבל זה היה היוצא מן הכלל שמצביע על הכלל, כפי שמרמז השם של הסרט עצמו.
זה כן בונד. גרסה 2.0.
"יכול להיות שאני מבצע כאן פרשנות יתר או נותן יותר מדי קרדיט ליוצרים. אבל, האמת, לא נראה לי."
לי דווקא נראה ביותר, פרשנות יתר זו מחמאה למה שאתה מבצע.
אולי נעשה סקר בנושא?
אני אשמח לדעת למה אתה חושב כך.
או, במילים קצת פחות עדינות, יש יותר סיכוי שאנשים יקשיבו לך אם גם תביא טיעון או שניים.
או עוגיות.
זה כן בונד. גרסה 2.0.
אדם, אני עדיין אמביווילנטי מאוד ביחס לסרט הזה ואשמור את דעתי הנרחבת להזדמנות אחרת, אבל הניתוח שלך פשוט מבריק.
גם אצלי אחרי הצפיה, הדבר שהכי הרשים (ואולי הכי חיובי בסרט די בעייתי) היה הטפטוף ההדרגתי של דברים "בונדיים" שהחל בקזינו רויאל. אם זה לא היה ברור קודם, זה ברור עכשיו: למפיקים יש תוכנית אב מרובת-שלבים. לא מדובר באלתור. הם בונים את המיתוס "מהקרקע למעלה", אם יורשה לי לאנגלז לרגע.
בוא רק נקווה שנקבל בחזרה את ג'יימס בונד כמו שאנחנו אוהבים אותו. השאלה היא כזו: דניאל קרייג חתום לעוד שני סרטים לאחר מכן, נדמה לי. האם העיקרון הזה יימשך גם אצל שחקנים אחרים?
ולמעשה, מה הטעם בבנייה מחודשת כזו אם בסוף מגיעים לאותה נקודה? אם זה כך, לא היה עדיף להמשיך איפה שהפסקנו עם ברוסנן? מצד שני, אנחנו בעידן הפריקוול. ראה מקרה "מסע בין כוכבים". קודם סדרת פריקוול, ועכשיו סרט. בכל הקשור למיתוסים של תרבות הפופ יש, כך מסתבר, צורך עז בימינו ללמוד "מאיפה הכל התחיל" ואיך הגיבורים נעשו למה שהם נעשו. אנו חיים בעידן לא ברור ומבולבל, בו האפור רב על השחור והלבן, ואנחנו מחפשים משמעות. אנחנו מחפשים לחזור לשורשים, לדעת, שוב, מאיפה הכל התחיל ואיך הגענו לאן שהגענו. לדעת איך קפטן קירק וספוק הכירו. איך נוצרה הידידות ביניהם. לדעת איך ג'יימס בונד הפך למה שהוא. וכולי וכולי.
שוב, ניתוח מבריק. שאפו.
זה כן בונד. גרסה 2.0.
אני חושב שהבנייה המחודשת משמשת לשני דברים:
קודם כל, בוא נהיה כנים, בשביל לעשות כסף. זה נראה מגניב, הושקע בזה יותר מאמץ (עיצוב מחודש, מחשבה מחודשת, החלפת הצוות) – זה מרענן מותג ישן, ולכן מוכר טוב.
אבל שנית, reboot, כמו שקוראים לזה בעיקר בעולם הקומיקס (ולא בכדי) משמש לשם ריענון המותג – תיקון סתירות שנוצרו בו לאורך השנים, הבאת השפה, הטכנולוגיה והעקרונות אל הזמן העכשווי, יצירת סיפור origin שנשמע הגיוני יותר לצופים/קוראים בימינו וכדומה.
לדעתי, מה שמרשים במיוחד בפרויקט ה-reboot של בונד הוא שהם מתייחסים לכל אלמנט ישן, אבל מחדשים ומשנים אותו בצורה משמעותית – היחסים בין M לבונד הולכים להשתנות מאוד; היחס של בונד לנשים משתנה מאוד, אבל הוא עדיין בעל גוון מיני חזק; הטכנולוגיה חוזרת להיות כלי שרת אבל לא מפסיקה להיות מגניבה וכדומה וכדומה. זה באמת פרויקט מרשים, ואני מאוד מקווה שהסרט השלישי לא יאכזב.
אבל האמת, מה שבעיקר רציתי להגיד זה תודה. רבה.
איזה טפטוף?
איזה אלמנטים בונדיים נוספו לו בסרט הזה?
זה לא בונד.
אני מצטער, חשבתי שאולי זיהית בסרט אלמנטים בונדיים שאני פספסתי. אבל לא: האסטון-מרטין היא אלמנט בונדי, הגאדג'טים הם אלמנט בונדי, המשקה המנוער הוא אלמנט בונדי. הקשחת הלב ליחסים רומנטיים היא א. לא אלמנט בונדי (פתאום כל מי שלא רומנטי נהיה לי ג'יימס בונד? ברצינות) ו-ב. קרתה כבר בסרט הקודם. בסוף הסרט הוא אומר כמה משפטים שמשמעותם בפועל היא "טוב, אני לעולם לא אסמוך עוד על נשים לעולם ולא אקשר לאף אחת מלבד לצרכי מין. M לא נחשבת". הסרט החדש לא הוסיף על זה שום דבר, רק מרח את זה על פני עוד שעה וחצי מיותרת.
גם ארגון גדול ומרושע (שאנחנו עדיין לא יודעים עליו כלום חוץ מזה שהוא גדול ומרושע, ולכן הוא יכול להיות הכל, מהאילומינטי ועד מס הכנסה) רחוק מלהיות אלמנט בלעדי לבונד. אם היו קוראים לו "ספקטר", בסדר – אבל לא ככה קוראים לו. באותה המידה היית יכול לומר שזו קריצה ל"כח המחץ", כי "קוואנטום" הוא בעצם קוברה.
וזאת בדיוק הבעיה שלי עם הסרט כסרט בונד – הוא *לא* מוסיף לבונד שום אלמנטים בונדיים. לא זיהיתי אפילו אחד. הוא רק לוקח ממנו את אלה שהיו לו.
מישהו אחר חיסל אותו.
גם זאת דרך.
זה כן בונד. גרסה 2.0.
לאדם – בדרך-כלל אני רק קוראת את הביקורות אבל הפעם הייתי פשוט חייבת להגיב.
לדעתי ניתחת את הסרט בצורה יוצאת מן הכלל, מושלמת. נהניתי מאוד מהסרט, ופשוט לקחת את ההנאה שלי ועיצבת אותה במילים.
תודה!
תודה לך - נעים לשמוע.
למרות שאהבתי מאוד את הניסוח שלך
דניאל קרייג לא מסכים, ובראיון שערך לאחרונה טען ש"קוואנטום של נחמה" משלים את בניית דמותו של בונד ושבסרט השלישי יתחילו עם בנייתה של דמות בונד חדשה אחרת.
אה, סליחה, אבל לא הבנתי את הניסוח שלך.
אם השלימו את בניית הדמות (מה שאכן סותר את מה שכתבתי), איך אפשר לבנות דמות חדשה? שהרי אם בונים דמות חדשה, טרם השלימו את בניית הדמות.
זה לא בדיוק מה שהוא אומר.
הוא אומר שהקצוות שנפתחו ב'קאזינו רויאל' נסגרו ב'קוואנטום של נחמה'. זה אכן המצב, אבל 'קוונאטום' פתח קצוות חדשים משל עצמו.
בכל מקרה, מה שמאוד ברור מהראיון הוא שהוא מדבר על מה ש*הוא* היה רוצה שיהיה עם בונד (מאוד בקיצור), ושעדיין לא התחילו לעבוד על כלום – כך שכל זה די ספקולטיבי.
זה אולי לא בונד
אבל זה כן סרט טוב.
בואו נעשה סדר: בונד היה אחד ויחיד בלבד – רוג'ר מור. קליל, שנון ומשעשע, הוא היה האיש שהתאים לתפקיד בונד ככפפה ליד. כל מה שלפניו הוא לכל היותר הקדמה וכל מה שאחריו הוא מסחרה קולנועית שמתבססת על מותג שזמנו עבר.
לכל סרטי בונד היתה אותה עלילה קלישאתית, בנלית ומאוסה – נבל המאיים להחריב את העולם שגיבורינו צריך לגבור עליו. בשני הסרטים של דניאל קרייג היה ניסיון לשינוי הגישה אלא שקזינו רויאל, הסרט הקודם בסידרה היה פשוט משעמם ואילו קוואנטום של נחמה הוא סוף סוף סרט טוב – הנבל מייצג קבוצה פוליטית והמאבק של בונד נראה קצת יותר ריאליסטי ולא אחד כזה שלקוח מספרי קומיקס. העלילה מותחת למדי והיה רצוי יותר אקשן אבל התוצאה היא סרט טוב שמפתיע לטובה.
מותג שזמנו עבר
זו בדיוק התשובה שחסרה לי בסקר.
תודה.
זה מוזר.
כשבורן מנסה לעשות מעין "מותחן ריגול בעולם האמיתי" כולם מתים על זה. כשפרנק מילר ואלן מור מנסים להכניס מידה מסוימת של ריאליזם לקומיקס, הם מבצעים מהפכה מוחלטת בתחום. כשבונד עושה את זה, הוא חצוף.
צודק. אני התחלתי להתעלם אוטומטית מביקורות שמסבירות את החסרונות
של סרט בונד חדש רק בגלל זה שהוא לא מספיק "בונדי". זה תירוץ מגוחך ועלוב.
גם מהביקורת הזאת של עין הדג ל"קוונטום של נחמה" אני לא מרוצה 100%. חלק נכבד מהטענות נגד הסרט הוא שזה לא מספיק ג'יימס בונדי. אה, וככה בסוף – בשביל שאף אחד לא יחשוב שזאת הסיבה היחידה נכתב משהו בנוסח "וזה גם לא סרט טוב בכללי בלי קשר לג'יימס בונד". יופי.
נ.ב.: כן, ראיתי שכתוב גם עוד משהו כללי על עריכת אקשן רעה.. וזה גם יופי, אבל בשורה התחתונה יוצא שמתלוננים יותר על חוסר הג'יימס בונדיות מאשר על חסרונות אחרים.
צודק. אני התחלתי להתעלם אוטומטית מביקורות שמסבירות את החסרונות
לא הייתה לי בעיה עם סרט בינוני מינוס שהיה קורא לעצמו קוונטום של נחמה.
אבל כשהחבר'ה מצמידים לעניין את מותג 007, הם מתחייבים למשהו. לא הייתי קורא לעצמי בונדופיל, אבל אני כן מצפה לגאדג'טים ולמרטיני, שניהם משוקשקים. אחרת פשוט לא הייתי בא.
בלי קשר לשם שלו, גם כסתם סרט אקשן, מדובר בסרט אנמי ובלתי מרגש. עלילה לא מגובשת שלא תופסת את הצופה. אחרי שעה כבר התחלתי להתפתל בכיסא ולחשוב על הפרק של דקסטר שמחכה לי בבית.
בקיצור, מאכזב ומעצבן שמצד אחד מושכים אותי לראות סרט בינוני באמצעות התווית ג'יימס בונד ומצד שני, ובאותה נשימה, הורסים את המותג עצמו. פעם הבאה אני אשאר בבית.
לדעתי
לדעתי קוואנטם יותר טוב מקזינו והרבה יותר מושקע(258$ הייתם מאמינים)אני לא ראיתי בקזינו קפיצות מבניין קרב מטוסים קרב סירות ונפילה מתקרת הזכוכית הכל כך מגניבה.
רק חבל שלא מבינים שום דבר בגרוש
וזאת הסיבה שאהבתי את פרבר13 הצרפתי,סרט אקשן מעולה שמבינים את רוב הדברים שהולכים שמה
לא רק שאני מת על הבונד החדש (הדמות), אלא שאני מבין איך אהבו כל כך את הקודם.
אני *לא* מבין איך אהבו את הקודם, התכוונתי.
לא מוזר במיוחד..
רוצים בונד מציאותי? אין בעיה, אבל תדאגו שלי יהיה אכפת.
המזימה הבולביאנית הייתה כל כך אנמית שאפילו לבוליביאנים לא היה אכפת ממה שהלך שם.
לא חצוף, אבל גם לא מצדיק את קיומו
סדרת בורן אחת כבר יש לנו (וגם זו, עם עוד סיקוול אחד מובטח לפחות, היא קצת יותר ממה שממש צריך). קאזינו רויאל, למרות ואולי בגלל ששבר את כל הכלים של סדרת בונד, היה סרט בונד בבסיסו. הוא התייחס לכל הקלישאות הבונדיות ולו בכך שהתעלם מהן בהפגנתיות. קוואנטום של נחמה כבר לא רואה את בונד המקורי ממטר, אבל הוא גם לא ממציא את הדמות או הסדרה מחדש אלא רק מעתיק את מה שבורן כבר עשה, פחות טוב ועם פחות ביצים (ואני מתייחסת כאן גם לעריכה התזזיתית וגם לחוסר האמון בממשלות ובאמריקאים בפרט).
תבין, זה לא שאני חסידה גדולה של אף אחת מהסדרות הללו – במקרה הטוב, הסרטים האלה מבדרים אותי – אבל עדיף להיות סרט בונד מובהק, עם כל החולשות והקלישאות של הסדרה הזו, מאשר חיקוי עלוב לסרט בורן. ועדיף עוד יותר, כמובן, להיות קאזינו רויאל.
הסיכום של הביקורת מדויק ומסביר הכל
זה לא בונד, וזה גם סרט לא משהו.
מבחינת סרט אקשן/מתח/ווטאבר – בינוני ומטה. סצינות אקשן לא מעניינות, עלילה לא מעניינת..
אבל אם עד עכשיו היה ניתן למחול לעלילה , לאקשן לדמויות וכו' בסרט בונד – בגלל שהוא סרט בונד –
הפעם אין לנו סרט בונד ! :-D
בקיצור,
יצאתי מאוכזב.
לחלוטין כן
האכזבה שלי מהסרט הזה הייתה כל כך עמוקה, "קזינו רויאל" היה לטעמי מגניב ביותר ולא רע בכלל אבל הסרט הזה הרס כל טעם טוב. למרות שקזינו רויאל היה חביב, ממש לא זכרתי את פרטי העלילה שלו וככל שאני הצלחתי לזכור הייתה בחורה שבסוף הסתבר שהיא בגדה בבונד, אז על מה הוא מתבכיין סרט שלם? לא היה לי ברור, וגם לא ממש ניסיתי להבין כי מוחי היה עסוק בלהבין מהי העלילה (הבנתי אותה, פשוט הייתי דיי בטוח שאני לא יורד לסוף דעתה כי זה לא הגיוני שמישהו חשב על עלילה כל כך לא מעניינת וכל כך חסרת כיוון).
בקיצור
חרא סרט
קוונטום של הצלחה
במשך שנים בונד לומד מאחרים ומתאים את עצמו למציאות העכשוית.היוצרים למדו לזהות מגמות לוהטות בשוק ולנתב אותן לסרטי הסדרה –
ג'ייסון בורן קבע את הטון לשנים האחרונות, בייחוד לאחר השלישי, ולכן קוונטום נראה כמו בורן. ומצליח מאוד בקופות בהתאם.
הדבר לא חדש כלל אצל בונד קשישא-
בבונד מספר 11, "מונרייקר" הוא דהר על הצלחת מלחמת הכוכבים וסרטי המד"ב ששלטו בתקופה זו והביא לרווחים אדירים ורלוונטיות- לפחות לתקופה- של הסדרה.
הסרט היה הבונד הכי רווחי עד גולדנאיי של פירס ברוסנן ב95
ב2006, רכוב על הצלחת הבנייה ומיתוג מחדש של הדמויות בהצלחה רבה של בטמן מתחיל ופשפוש בנפש הגיבור המיוסרת כהסבר למניעיו, "קאזינו רויאל" היה בונד מתחיל, וכולם אהבו אותו. גם הרווחים היו בהתאם.
גם ב1989, שכולם נהרו לקולנוע לצפות ב"מת לחיות", "נשק קטלני 2" וסרטי פעולה עתירי יריות, בונד יצא למסע קטל ונקמה משלו- "רישיון להרוג" עם טימותי דלטון, שם שיחזרו -אמנם עם מסגרת של בונד וכל האלמנטים הנלווים- מסע נקמה פרטי של אדם בארגון סמים- העלילה הכי חוזרת ונשנית בסרטי הפעולה של שנות השמונים.
ויש עוד הרבה דוגמאות – זמן קליע ב"למות ביום אחר" 2002
השפעה מסרטי קראטה ב1974 "האיש בעל אקדח הזהב" ועוד..
בונד לוקח את כל מה שטוב ומתעל אותו אליו. עוד כמה שנים שמשהו אחר יהיה "הדבר"- תהיו בטוחים שבונד יחכה לו בסוף.
אחרי הכל, אני מתערב שאחרי 34 ק"מ גם אתם תשקלו לשתות את זה…
צריך להזכיר גם את הפרסום הבוטה
כמובן שפרסום בוטה – לשעונים, משקאות ומכוניות – היה תמיד חלק מבונד. בונד שתה X, לבש Y, נהג ב-Z (וגם אתם יכולים, אומרות הפרסומות על כל שלט חוצות). אבל פעם זה התחבר, איכשהו, עם התדמית של בונד ועם ההגיון הפנימי של הסרט. ועכשיו? גם בקאזינו רויאל וגם בקוונטום, יש לנו פרסומת למכוניות פורד שמורגשת בצורה בוטה כל כך וחסרת היגיון תסריטאי כל כך שזה פשוט כואב. פתאום, באמצע מדינה ענייה ומתפוררת, בין כל האבק והסימטאות הצרות והטרנטות שמסביב, מגיעה לה קמיל כשהיא נוהגת בפיאסטה מודל 2009 מבריקה ונוצצת שלא קשורה בשום צורה לסביבה שלה. זה אמור להיות התחליף של בונד למיני מיינור החבוטה של "זהות בדויה"? זה ממש לא עובד, ומפריע לצפיה.
זו לא פיאסטה, זו קא.
ונדמה לי שבקא היא נוהגת בפורט או-פרינס (טהיטי), ואילו בבוליביה היא נוהגת בחיפושית.
זו לא פיאסטה, זו קא.
לזה קוראים BUY ANOTHE DAY
מוזר....
כל המבקרים אומרים שזה סרט לא טוב, התגובות מתחת לכתבות אומרות שזה סרט לא טוב, היי, אפילו ברדיו שדרנים ידועים יותר כמו טל ברמן ואביעד קיסוס ושדרנים ידועים פחות יורדים על הסרט הזה, אבל לעזאזל, כל מי שאני מכיר נהנה מהסרט. אני נהניתי מהסרט. הסרט היה אחלה. לא בונד? לא שמונד. אחלה סרט אקשן כייפי. לא חזק כמו הראשון, אבל עדיין…ובכן…מגניב לאללה.
אני באמת לא מבין את זה. הייתכן שכולם ראו סרט אחר ואני נמצא ביקום מקביל או משהו כזה?
תנוח דעתך.
ידוע שמבקרי קולנוע הם זן לא אמין שאין טעם לשמוע לדעתם. את כל הסרטים המהנים הם קוטלים ומשבחים את הסרטים המשעממים. כדי לקבל המלצות לסרטים אתה צריך לשאול אנשים בעלי טעם דומה לשלך ולהתעלם מהמבקרים.
נהניתי מאוד מהסרט …אך לא בטוחה שהבנתי את משמעות שם הסרט,מדוע דווקא קראו לו "קוואנטום של נחמה"? זה השם המלא של הארגון?
אני באופן אישי ממש נהיניתי מהסרט
אני בתור חובב בונד ממש אהבתי את הסרט, הוא הרבה יותר ריאליסטי ומציג בונד שונה.
זה לא הבנוד שסתם מניף אגרופים כמו שהיה בסרטים הקודמים בונד שנלחם כמו סוכן חשאי אמיתי, בסגנון.
זה לא הסגנון של כל סרטי הקונג פו אלה סגנון הרבה יותר ריאליסטי, משהו שמזכיר יותר קרב מגע.
בנוסף בונד חזר לאקדח הישן שלו לוולטר PPK דבר שמאוד אהבתי כי הוא היה אקדח קלאסי בעוד הוולטר P99 פשוט לא נראה כמו אקדח של מרגלים.
לא חבל על הפרחים?
כן בונד? לא בונד? אוהבת? לא אוהבת? יאללה, בחיאת. לא רק שזה כן בונד, אלא אפילו ה-M-אמא של הבונדים. יש לא פחות גאדג'טים מ"ד'ר נו", לא פחות אקשן מ"רשיון להרוג", לא פחות תבונה מ"מונרייקר" ולא פחות רגישות מ"בשרות הוד מלכותה". ובתור בונוס: לגיבור קוראים ממש ג'יימס בונד! ולא רק בר"ת (ע"ע בורן או בן-חור). אז על Mה התלונות? על עלילה שנפרשת על פני (לפחות!) שלושה סרטים? על יישום כלל הזהב של "הטוב הרע והמכוער"? באמת, חבר'ה – אחל'ה סרט שבעולם. אולי תפרגנו קצת?
לחלוטין לא מסכים עם הביקורת
קודם כל, כי אם רוצים להגיד דברים רעים על הסרט, אז כדאי להתמקד דווקא בעלילה. צילום סצנות האקשן נרגע קצת אחרי התקף הפרקינסון במרדף המכוניות הפותח, והעדר המאפיינים השטחיים (בונד, ג'יימס בונד, מנוער, גאדג'ט, סבאל'ה Q) לא מפריע לי כהוא זה, כי בכל סרטי בונד הם בעיקר עצבנו אותי, מעולם לא הבנתי למה להצמד לנוסחא סתם לשם ההצמדות לנוסחא.
העלילה בחלקה לא נהירה לי, ועד שראיתי את הסרט לא החשבתי את עצמי קשה תפיסה. היו שם מספר פרטים שפשוט לא הבנתי את הרלוונטיות שלהם או שנראו כאילו התוכנית מועדת להכשל, אבל בצורה מוזרה, אני לא מרגיש שהעלילה הייתה מלאת חורים (חוץ מהבחירה המוזרה לבנות מלון מדינמיט, כמובן) אלא סתם שנשארו סצנות שמבארות אותה על רצפת חדר העריכה — הסרט מרגיש כאילו כתבו עלילה די עמוקה, אבל נאלצו להכריע בין אקשן לבין הסברים במסגרת מאה הדקות. זv גם כנראה מסביר את הבחירה התמוהה להעביר חלקים משמעותיים אוף-סקרין.
גם בונד בעצמו מתנהג לא בדיוק כמו מרגל מבריק, אלא כמו שילוב של רוצח שכיר וכייס. ולחלוטין לא הבנתי מה ההישג שלו בסוף הסרט, על פניו הוא טבח בשכירי חרב על ימין ועל שמאל ובסוף לא הוציאו אותו להורג הידד.
אבל, למרות כל זה, די נהניתי מהסרט, מנימוקים שאפשר לסכם אותם ב"עלילה, שמלילה", אני מניח. ניסיתי לכתוב פסקה שמסבירה מה אהבתי בסרט, ואני מגלה שקשה מאד לנסח את זה. חלקית הרגשתי משהו אמורפי שאדם קלין אורון היטיב לנסח במילים, שיש פה איזה ריבוט מכוון שבסופו נצא כולנו עם בונד משופר שהוא לא אוסף מניירות מהלכות, וחלקית סתם נהניתי מהמקצב המהיר ומהנבלים המאד נבליים (וכאן אני לא מסכים בכלל עם רוב המגיבים). אני מניח שזה ייכנס לרשימת הסרטים שאני אוהב אבל מתבייש להודות בזה, לצד "המסכה" של ג'ים קארי.
אבל לסיכום, אני כן חושב שהביקורת עושה עוול מסוים לסרט. אם רוצים אפשר למצוא בו פגמים שעות, אבל הוא עדיין חוויה די מהנה. מצד שני, מה אני יודע, אני נהניתי ב"מבוקש".
לכל מי שלא מבין את הסלידה
קצת
לאחר שראיתי את "קזינו רויאל", ברצוני להבהיר למה אנשים לא אוהבים את ה-REBOOT לסדרה כפי שנעשה, ע"י הדגמה על סרט אחר.
קחו את "בחזרה לעתיד". עכשיו תחליפו את כריסטופר לויד בג'ון מלקוביץ, כי הוא יכול לשחק דמות יבשה להפליא, מה שהרבה יותר מציאותי ביחס לרוב המדענים. אנחנו מתמקדים במציאותי כאן, כן?
עכשיו, תחליפו את הדלוריאן ב-מאזדה 3, כי זו מכונית יותר פרקטית ומציאותית, במיוחד בהתחשב בכך שהמדען מן הסתם שרף את כל הכסף שלו על כל מני קבלים…
קחו את הדמות של מרטי. בהתחשב בהורים שלו כפי שהם מופיעים בתחילת הסרט, הוא יהייה הרבה יותר דכאוני, חנון ודחוי חברתית. זאת גם הסיבה שהוא מסתובב עם המדען מלכתחילה. זה יהייה גם מציאותי יותר אם לא תהייה לו חברה, והוא יעשן כל מני דברים כדי שההסברים של המדען על מהלך הזמן יחד עם החומרים האסורים ירחיבו לו את תפיסת היקום או "משו".
בהתאם למציאות גם, כשהוא יסע לעבר, הוא יתאהב באמא שלו, כך שיצא שבסוף הוא הבן של עצמו, כי זה מאוד מחובר למציאות של היום בנוגע לדיכוי מיני בפרוורים ה"שלווים" של אמריקה, וגם יוסיף עומק לסיפור בנוגע לזהות של היחיד בחברה המודרנית. כן… הרבה עומק…
ובכלל, כשהוא יסע לעבר הוא בעצם ימציא את מוזיקת הדיכאון…
נו די כבר, המסר בטוח הובן…
יש כאן פער גדול
בין מה שאתה מציג, שהוא לקרקע רעיון פנטסטי, לבין מה שנעשה בסדרת בונד, שהוא להפטר ממניירות שנעשו מזוהות עם הסדרה. האנלוגיה שלך הייתה מדויקת אילו בסרטי בונד החדשים הוא לא היה יוצא ללא פגע מכל פיצוץ שקורה לידו, לדוגמה, או מפסיד בקרב אגרופים לאחד הרעים חסרי הפנים. אבל אפשר להיות סוכן בריטי ללא-חת גם אם שותים בלאק ראשן, מרטיני זה לא חלק אינהרנטי לדמות. אם שוב לחזור לאנלוגיה שלך, זה כאילו יסריטו מחדש את בחזרה לעתיד עם ג'ים קארי במקום כריסטופר לויד וקווין קונולי במקום מייקל ג'יי פוקס. זה לא בהכרח יהרוג את רוח הסרטים.
דווקא לא
ג'יימסו בונד הוא גם רעיון פנטסטי. עצם הרעיון שגורל מערכה שלמה תלוי באדם אחד, מוכשר ככל שיהיה, הוא מופרך לחלוטין. תוסיף לזה מחסור חמור בקווים מנחים כלשהם (בונד משאיר אחריו שובל של גופות והרס של רכוש ציבורי) ותקבל אדם בלתי אפשרי, שהדבר האחרון שיתנו לו זה להיות סוכן חשאי, אנשים שהמחשכים הם שדות המרעה שלהם.
אז כן, האיפוס מחדש של בונד לקח דמות מעולם הפנטזיה והנחית אותה לקרקע המציאות ובכך גזר עליה למות.
ג'יימס בונד הדמות אולי עוד מופיעה בסרטים, אבל הסמל והאייקון מתו.
פספסתי את הקרקוע
בסרט שאני ראיתי, זה בהחלט היה אדם אחד נגד העולם, והוא בהחלט השאיר שובל של גופות מאחוריו.
אוקי, אז סוף סוף ראיתי ו
זה סרט נוראי!
אחרי שאווה גרין היתה ככל הנראה נערת הבונד הטובה מכולם והיחידה שאשכרה היה לה שכל ואמביציה, מנסה להיכנס לנעליים הגדולות שהשאירה אולגה קורלינקו, אומנם זה לא יהיה הוגן לשפוט אותה במובן הזה כי בכל זאת הסיכויים להתעלות על נערת הג'יימס בונד של אווה גרין הם אפסיים, ובכל זאת.. היא לא מצליחה אפילו להגיע לרבע מההישגים של גרין.
נקווה שלסרט הבא יקחו במאי אקשן טוב יותר וימחקו את הבושה הזאת בעל השם שמזכיר אבקת כביסה.
לא הפריע לי שזה לא בונד קלאסי, אלא פשוט שהסרט לא משהו
אין לי בעיה עם העובדה שבונד בלונדיני, חלק-חזה (אם כי לא ממש זכינו לראות זאת בסרט הזה![!:-P!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif" alt="" width="" height="" />)
), לא שותה מרטיני ולא נוהג במכוניות מדגמים שאני בלאו הכי לא יודעת לזהות… לא שלא אהבתי את כל השטיקים האלה בסרטים הקודמים (אהבתי בהחלט) אבל ממש לא מפריע לי שמרעננים את המותג, להפך: אני אפילו אוהבת את העובדה שהוא קצת שונה, יותר אנושי, נחבל ומדמם ולא דופק בלי לדפוק חשבון כל חצאית שנקרית בדרכו. אמנם הופתעתי שלא היה איזה R או Q או איש גאג'טים, אבל במהלך הסרט זה לא הפריע לי. אלה סוג ההערות שאפילו לא שמתי לב אליהן בסרט אלא רק כשהתלוננו עליהן כאן. האלמנט הבונדי היחיד שבאמת חסר לי בסרט הוא שיר קרדיטים הגון (וגם האנימציה לא הלהיבה אותי).
הבעיה היא שכסרט הוא פשוט לא שוס. העלילה לא מלהיבה במיוחד וגם לא הכי ברורה; הבימוי חלש, העריכה אסון והצלם חולה פרקינסון. סצינת מרוץ המכוניות בפתיחה עשתה לי כאב ראש. לא הבנתי מי נגד מי ומה ופיזית היא הייתה ממש לא נעימה לצפייה, חששתי שאני הולכת ללקות באפילפסיה כל רגע…![!איכס!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_yuck.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_yuck.gif" alt="" width="" height="" />)
אם גם ככה לא יודעים מה קורה על המסך, מה זה משנה? בנזוגי סיכם זאת בקצרה ב"מה יש פה להבין? הוא חיסל את הרעים ונשאר בחיים" אבל את זה אפשר להגיד גם על כל סרט של בונד, ובכל זאת באנו ליהנות גם מהדרך, לא? גם בהמשך סצינות האקשן לקו בתזזיות יתר והיו גרועות משמעותית אפילו מהסצינות של נולאן (שבהן אני לפחות מבינה מי נגד מי בגדול, וגם קל יותר לזהות את הבאטמוביל או את ההוא בחליפה של באטמן). גם הסצינות נטולות האקשן לא הבריקו ברובן הגדול (למעט הסצינה באופרה, היחידה שאהבתי) ולא היה קל לעקוב אחר ההתרחשויות.
לסיכום, אני שמחה שהחליטו לבנות דמות מעניינת לבונד עם רקע והמשכיות, אבל הסרט לא מספק את הסחורה משום בחינה אחרת, ולמען האמת הדמות שלו גם לא ממש התפתחה או השתנתה בעיניי. אז הוא מונע מנקמה ומכוון מטרה ו… אה… זהו בערך. זה לא מספיק. הסרט לא היה רע, הוא פשוט לא היה מלהיב או מהנה במיוחד. הוא נטול חדוות בונדינג שגרמה לי לצפות בסרטים הקלילים עם ברוס פירסנן[!] יותר מפעם אחת סתם בשביל הכיף. מבחינתי הוא פשוט העביר את הזמן עד לסרט הבא שבינתיים אני לפחות יודעת שיהיה לו שיר מוצלח וזו כבר התחלה טובה.
ג'יימס בונד או "באטמן ורובין?!
השם הוא בונד, ג'יימס בונד, רק המשפט המפורסם ביותר בתולדות הקולנוע האנושי מראה שעם משפט כזה אי אפשר להפסיד שום סרט של המרגל הבריטי המפורסם בעולם; 007. הסרט ה-22 בסדרה, הוא "קוואנטום של נחמה", שאותו אנשים ברחבי העולם מחשיבים אותו לסרט הנוראי והגרוע ביותר בסדרת סרטי ג'יימס בונד המפורסמת, ובצדק. למה, בואו ונראה:
א. אקשן – האקשן בסרט הפשוט מטורף הזה יותר מדי מוגזם, יש בו לפחות 19 סצנות אקשן (ספרתי אותן), וזה חבל. כי במקום להתמקד בעלילה, בסיפור, ובנבל הראשי של הסרט ומזימתו, כמיטב המסורת של כל סרט בונד, מארק פורסטר ("מלחמת העולם Z") החליט להתמקד באקשן.
ב. עלילה – העלילה פה באמת טובה, היא קצת מרוחה, אבל לא ממש מצליחה להצית את העניינים כמו שצריך. העלילה היא; אחרי מותה של וספר לינד, אהובתו בסרט הקודם "קזינו רויאל", ג'יימס בונד יוצא למסע נקמה אישי משלו כדי לחשוף מי עומד מאחורי לא רק מותה אלא גם בגידתה, ואחרי חקירה מעמיקה שלו ושל M נגד מר וייט המסתורי המזדקן אך האכזר, הוא מוביל אותם היישר לארגון חזק מאוד הנקרא "קוואנטום" (ומפה מקור השם של הסרט), לבסוף, החקירה המטורפת הזאת מובילה את הסוכן האהוב שלנו לחשבון בנק בהאיטי, שם הוא פוגש אישה בשם קמיל, שמחפשת גם היא אחר נקמה באדם שאחראי למות אמה ואחותה. עם זאת, הוא עולה על מזימתו של דומיניק גרין, איש עסקים מושחת ושטני שהוא כביכול המנהל של ארגון קוואנטום הזה, ושואף להשתלט על אספקת הנפט של בוליביה.
ג. נבל – הנבל של הסרט; דומיניק גרין, אמנם קצת פסיכי אבל לא ממש, כי בין לבין, יש גם סצנות מטופשות להחליא שהוא מתעמת עם 007, פותח את עיניו בתדהמה מוגזמת, ולבסוף, הקרב הסופי מציב את האופי הפסיכוטי שלו עם בונד, עם גניחות הקרב האימתניות של גרין, גרין מראה לנו שהוא גם נבל ילדותי ולא כזה שהיינו רוצים לראות בסרט של ג'יימס בונד.
ד. מסע נקמה – השילוב של שני מסעות הנקמה הן של בונד והן של קמיל הוא פשוט נוראי, וזה חבל כי אולגה קורלינקו באמת שחקנית טובה, אבל פה, פה היא רק שולטת על הנקמה של בונד!, למה, למה, למה עשיתם את זה MGM, למה!.
ה. פעלולים – אוקיי, אם ב"קזינו רויאל" ראינו אקשן אמיתי, מכוניות מתעופפות, משאית שכמעט מתפוצצת, מרדף פארקור על מנופים ואזור בנייה, ובנוסף לכל, גם מרדף מכוניות וכמובן מכות, ב"קוואנטום של נחמה" אנחנו רואים אקשן מטופש ולא ריאליסטי, עם זאת שציינתי שיש לפחות 19 סצנות אקשן, הסצנות האלה לא מספקות, כי תמיד יודעים שיש משהו חסר בסרט הזה, והמשהו הזה זה אקשן אמיתי, כזה שקיבלנו בכל סרט בונד.
ו. סרט בונד אמור להיות סרט לכל המשפחה – המשפט הזה שרשמתי, הוא בהחלט נכון. למרות שסרטיו של 007 הם די אלימים, ויש בהם לא מעט סצנות מוות גרפיות (אפילו אם אין בסצנות הללו דם), ב"קוואנטום של נחמה", במקום לקבל את כל זה, קיבלנו סרט פעולה של ג'יימס בונד שלקח את האלימות עד הקצה השני של העולם!: הנבל המשני, הוא הגנרל מדראנו, שרוצה לקחת חלק במזימתו של גרין, ובסופו של הסרט, אנחנו רואים את הגנרל המטורף הזה לוקח אשת ניקיון של מבנה, והוא פשוט מנסה לאנוס אותה, וכך גם את קמיל, כי הוא אחראי למות אמה ואחותה של קמיל אחרי שאנס ורצח אותן, אז מדראנו מנסה לאנוס אותה, וזה חבל, כי כל הזמן שהיה את הסצנה הזאת, כיסיתי את העיניים, כי אני יודע שבונד לא כזה סוטה, וכך גם הנבלים שלו לא כאלה סוטים, אבל פה, זה ממש מחריד לדעת שיש נבל בונד סוטה.
ז. דיאלוגים – אוקיי, הדיאלוגים פה פשוט מהירים, אך זה מרגיש לאט לאט שזה מתחיל לשעמם, ופשוט מה שצריך כדי לשחרר את השעמום הנוראי של הדיאלוגים האלה, זה פשוט לפהק, להתמתח ולחכות עד שהדיאלוגים המהירים אך המשעממים הללו יחלפו.
ח. קליימקס – הקליימקס פה באמת טוב, אבל עם יותר מדי אקשן מוגזם, האקשן המוגזם פשוט הורס את נקודת השיא של הסרט; הקרב הסופי של בונד נגד גרין במבנה אלים מאוד, ולא ממש ענייני, כפי שציינתי, מדראנו הזה מנסה לאנוס אישה, ובונד מותיר את גרין למות במדבריות בוליביה, כשהוא משאיר אותו רק עם כד של שמן מנועים.
לסיכום; "קוואנטום של נחמה" הוא באמת הסרט הגרוע והנוראי והעלוב והמפגר ביותר שנעשה אי פעם בתולדות זיכיון סרטי ג'יימס בונד, וזה חבל, אז עם 106 דקות קצרות אך לטעמי הן היו מתישות לדעת שסרט כזה של ג'יימס בונד באמת גרוע, ואם הוא היה יכול לזכות בפרס פטל הזהב לסרט הגרוע ביותר של שנת 2008, הייתי שמח לאיד, אבל דניאל קרייג הוא לדעתי ג'יימס בונד אקסצנטרי אך מצוין ומשובח להפליא. לוותר ומהר, חבל באמת חבל ג'יימס בונד, ציפיתי ממך ליותר!.
ציון: 0/0 – הסרט הגרוע ביותר אי פעם של 007.