במקור: Casino Royale
במאי: מרטין קמפבל
תסריט: ניל פורוויס, רוברט ווייד, פול האגיס
על פי ספרו של איאן פלמינג
שחקנים: דניאל קרייג, אוה גרין, ג'ודי דנץ', מאדס מיקלסן, ג'יאנקרלו ג'יאניני
העולם משתנה, אבל ג'יימס בונד לא. כבר 44 שנים שכל הסרטים בסדרת ג'יימס בונד, כל אחד מה-20, מתחיל בדיוק באותה צורה: עיגול לבן נע משמאל לימין, והופך למבט דרך קנה אקדח שעוקב אחרי איש לבוש טוקסידו הצועד מימין לשמאל. בום, והמסך מתמלא בדם. ואז יש סצינת פתיחה עם הרבה אקשן, שיר פתיחה, M, Q, בונד, ג'יימס בונד, שתיים נקודה ארבע סצינות התעלסות באהבים ושלום על ישראל.
כולם, חוץ מ'קזינו רויאל'. בסרט הזה אין עיגולים לבנים, מה שמציב אותו במשבר זהות: אילו לזבוב היו רגליים של צפרדע, האם הוא עדיין היה זבוב? סרט של בונד שלא מתחיל בנעימת ג'יימס בונד – האם הוא עדיין סרט של בונד?
אם זה הסרט הראשון שראיתם בסדרה, או אם אין לכם שום סנטימנטים לשם ג'יימס בונד, שאלות הזהות האלה לא צריכות להטריד אתכם בכלל. לגביכם, 'קזינו רויאל' הוא פשוט סרט אקשן מצוין. הוא עוסק בסוכן חשאי בריטי עם פנים מעוכות קצת ועיניים בצבע כחול מימי עד דגי, שזה עתה קיבל רשיון להרוג. הסוכן ההוא, ששמו ג'יימס, מפשל כבר במשימה הראשונה שלו אחרי הקידום, ומעורר את זעמה הבריטי והמנומס של הבוסית שלו, המכונה M (ג'ודי דנץ'). כמו כל M אוהבת אך קשוחה, היא לא מהססת לנזוף בו ולהעניש אותו. ג'יימס יוצא לבהאמה בלי ארוחת ערב כדי לחשוב על מה שעשה, אבל גם שם הוא לא מפסיק לרגע לסכון בחשאיות. כל זה – ברבע השעה הראשונה של הסרט. בהמשך הסרט מאט, כשאנחנו מגיעים למנה העיקרית: בתור שחקן הפוקר הטוב ביותר בסוכנות, ג'יימס נשלח למשחק פוקר על סכומים גבוהים מאוד. משימתו: לנצח, ובכך למנוע מהכסף להגיע לידיו הבהחלט לא נכונות של לה-שיפר (מאדס מיקלסן) – בנקאי שמספק משכנתאות בתנאים נוחים ל"לוחמי חופש" למיניהם מסביב לעולם. כדי להשגיח על הכסף, מצו?ותת לג'יימס רואת החשבון השווה ביותר בהיסטוריה (אוה גרין), והעניינים מתחממים בגזרת עין הדג.
עכשיו, אם אתם מכירים את ג'יימס בונד לא מהיום, בתיאור העלילה הזה בוודאי חסרים לכם כמה דברים חשובים. קודם כל, אין כאן נבל גאון שרוצה להשתלט על העולם מתוך מערה בלב הר געש שנמצא על גבו של כריש ענק עם קרני לייזר. חוץ מזה, איפה Q? איפה הגאדג'טים, לכל הרוחות? איפה ה"בונד. ג'יימס בונד"? איפה מאניפני? איפה האסטון מרטין? אה, הנה היא. לא חשוב. אבל איפה הבחורות הערומות בשיר הפתיחה? בשביל מה אנחנו הולכים לסרט של ג'יימס בונד, תגידו?!
אז כן, בונד החדש שונה מהקודמים. בסרט הקודם בסדרה, 'למות ביום אחר', כבר היו רמזים לכך שבונד לא תמיד נראה מטופח, שאם הוא לא מתגלח גדל לו זקן, ושאם צובטים אותו, הוא עלול להצטבט – אבל רובו הגדול של הסרט היה זהה פחות או יותר לכל אלה שלפניו. לא כאן. מפיקי 'קזינו רויאל' לקחו סיכון משמעותי, כשהפכו אותו לסרט הכי לא ג'יימס בונדי מכל סרטי הסדרה עד עכשיו. לי, אישית, זה לא מפריע, אבל אני מעולם לא הייתי מעריץ גדול של ג'יימס בונד. אחרי 20 סרטים, הדמות המלוקקת שלו נהייתה משעממת, והסרטים הפכו לרצף של סצינות אקשן – טובות, יש להודות – שהקשר בין אחת מהן לשניה שולי.
האקשן, אין מה להגיד, עדיין טוב. הסצינה שמגיעה דקות אחרי הפתיחה, בה בונד רודף אחרי רשע זוטר (סבסטיאן פוקאן, אחד ממייסדי ספורט ה"פארקור") על פני גגות, קירות, תקרות ומנופי מדגסקר, היא אחד המרדפים הכי מדהימים מאז ווייל אי. קויוטי ורוד ראנר. גם מכוניות שעושות מספר מרשים של התהפכויות באוויר יש כאן. בתחום הבנות, אוה גרין מתבררת כמישהי שהיא לא רק מרהיבת עין, אלא גם מפגינה משחק טוב בכמה עשרות ליגות ממה שנדרש בדרך כלל משחקניות בתפקיד בעל התואר המשפיל "נערת בונד". ובונד החדש עצמו, דניאל קרייג, די קול. שלא כמו קודמיו, הוא באמת נראה כמו בנאדם שיורה קודם ומגהץ את הטוקסידו אחר כך.
הרעיון בבונד החדש היה לעשות לסדרה ריסטרט, מין "בונד מתחיל" ("סלחי לי, מה השעה? אני בונד. ג'יימס בונד.") – להסביר איך בונד הפך לזה שאנחנו מכירים מהסרטים הקודמים. כמה מהרגעים המשעשעים (והחכמים) ביותר בסרט הם אלה שבהם הוא צובר לאיטו את השטיקים שיהפכו בהמשך לסמלים שלו – למשל, סדרת המשקאות שהוא מזמין לאורך הסרט. אבל ככלל, הניסיון להסביר את דמותו של בונד ולתת לו רקע באמצעות הסרט לא מוצלח במיוחד. אם כבר חוזרים להתחלה, למה לא ללכת עד הסוף ולחזור באמת להתחלה? למשל, איפה בונד נולד, מי היו ההורים שלו, מתי הוא הצטרף לשירות החשאי, ולמה? הסרט לא עונה על שום דבר מכל אלה. גם כן פריקוול.
חוץ מזה, אם תנסו למקם את הסרט בציר זמן כלשהו ביחס לסרטים הקודמים, לא תקבלו שום דבר חוץ מכאב ראש. בונד, שמסתובב ברחבי העולם ומסכל תכניות זדוניות להשתלטות עליו עוד משנת 1962, הוא עכשיו סוכן מתחיל; אבל השנה היא בלי ספק 2000 ומשהו, ויעידו על כך עשרות הפלאפונים שמפוזרים בסרט ומספקים פרסומת סמויה לחברה זו או אחרת. ואם הסרט מתרחש בעולם שונה מכל סרטי בונד האחרים, מה עושה כאן ג'ודי דנץ' בתפקיד M – אותה אחת שהיתה גם בסרטים האחרונים בסדרת בונד הותיק?
עד כאן ניתן לומר שזו התקטננות לא רלוונטית לסרט. אבל הבעיה האמיתית עם הבונד החדש מתעוררת במקומות בהם היוצרים החליטו ללכת רחוק מדי. אוקיי, הקטע הזה שדי במבט אחד של בונד כדי לגרום לעיניהן של נשים לדמוע ולבגדיהן לנשור הוא באמת קצת עתיק, ולא ממש מתאים לעידן הגבר החדש והאיידס. יכול להיות שבאמת לא יזיק לבונד להיכנס פעם לאיזו מערכת יחסים של יותר משעתיים. אבל מצד שני, זו לא סיבה להפוך אותו לסחבה. כאילו, רגיש רגיש, אבל יש גבול: בונד נאלץ לומר בסרט בעיניים דומעות דברים שבחיים, אבל בחיים לא הייתם שומעים מאף אחד מהבונדים הישנים. למשל, הוא פועה: "הורדת ממני את המגננות – אני עומד מולך בלי שריון, כולי חשוף אליך". עוד מעט הוא יתחיל לכתוב לי פה שירה ולבכות בסרטים.
יש אנשים שהולכים לסרטי בונד מאותה הסיבה שהם הולכים למקדונלד'ס: אין הפתעות, אתה יודע בדיוק מה תקבל. מה היה קורה אילו הייתם הולכים יום אחד למקדונלד'ס ומגלים שהרויאל-וצ'יפס הרגיל והמוכר הוחלף בקזינו רויאל – שמתברר כסטייק אנטרקוט עסיסי, עשוי מדיום-רייר, נוטף מיצים ומלווה בסלט ירוק קצוץ דק דק? יש כאלה שהיו מתלוננים ודורשים מיד את המנה שהם מכירים ואוהבים מזה 40 שנה, בלי לתת שום צ'אנס לסטייק. אבל לכל מי שאינו אדוק עד כדי כך, המנה החדשה עדיפה. זה לא מה שהכרנו, אבל זה טעים.
- האתר הרשמי
- אתר ישראלי
- כל הפתיחות לסרטי בונד
- ג'יימס בונד – אתר מעריצים
- ויקיבונד
- דניאל קרייג כבונד – אתר תמיכה
- אוה גרין
- מאדס מיקלסן
- ג'ודי דנץ'
- סבסטיאן פוקאן ופארקור
- פוקר – מדריך למתחילים
- פורטל הפוקר
אז מה בעצם מבדיל בינו לבין כל סרט אקשן אחר?
העובדה שהוא בריטי שרמנטי וג'ודי דנץ' היא הבוסית שלו?
אני מודה שהשינויים האלה דיי מבאסים אותי…
בניגוד למטאפורה שנתת, אני לא חושבת שסרט אקשן איכותי (או סטייק) אמור לסתור את העיגולים בהתחלה או את שיר הפתיחה… אוף איתם!
זה שהוא ''מתכתב'' עם הדמות המקורית של בונד
ומנסה להראות איך היא צמחה – איך בונד הפך להיות הממזר המלוטש, השאנן, הכריזמטי, והבלתי מנוצח שאנחנו מכירים.
זה לא תמיד עובד, אבל זה מעניין.
אחלה ביקורת.
לא יודע אם זה יספיק כדי להמיס את חומות האלרגיה שטיפחתי ביחס לדמות הזו, אבל נורא נהניתי לקרוא.
(מה השעה?.. (-:)
מש''א
מאוד נהניתי ממנה (וגם מהדוח"קו שבה לפניה). היא עוד עלולה לגרום לי לרצות לראות את הסרט..
אה, וקיו לא קיים כי גם בסרטים הראשונים הוא לא קיים
קיו מופיע החל מהסרט השני (''מרוסיה באהבה'')
הוא מופיע גם בסרט הראשון.
פשוט לא אומרים במפורש שזה Q, ומשחק אותו שחקן אחר.
תזכיר לי באיזה קטע?
בהתחלה
הוא מחליף את הברטה של בונד לוולטר PPK המיתולוגי.
תודה
מה הספוילר?
החזה החלק?
אני לא יודע מה רמת הספויילר שלך
אבל אצלי היה מספיק שיגידו לי את החלק עם המכונית כדי שארצה לחנוק את בעל ההודעה, אז אני נזהר.
אני די אהבתי את הסרט
השינויים הללו (הגיוניים מאד אם חזרנו לתחילת הסדרה) לא הפריעו כלל, ודניאל קרייג הוא הבונד הכי לא מלוקק שהיה אי פעם – דבר מצוין. אווה גרין מצוינת הרבה יותר מנערת בונד רגילה, והדיאלוגים השנונים שביניהם בחלקו הראשון של הסרט משובחים ביותר.
חלקו השני של הסרט היה קצת איטי לטעמי, ובכל זאת היה כיף לצפות.
אולי, אם עשו פה אתחול לסדרה, הסרטים הבאים יהיו עיבודים מודרניים לסרטי בונד הישנים?
אני די אהבתי את הסרט
רק לא עיבודים "מודרניים"!
-האשף הדגול
פוסט מודרניים
''בונדמן מתחיל''
'קזינו רויאל' מאוד מזכיר את 'באטמן מתחיל' באווירה שלו, ובצורה שבה הוא מנסה לקחת את הגיבור מהסדרה האהובה ולהראות איך הפך למה שהפך.
בשני המקרים מנסים להראות את אותו תהליך – איך גבר צעיר, מוכשר ומתוסבך, בוחר להקדיש את עצמו לדרך חיים מסוכנת ואלימה, ולהרוג בשם הצדק. בשני המקרים הגיבור מבין שכדי להיות דמות בלתי מנוצחת ובלתי פגיעה, הוא חייב להסתיר את האישיות שלו מאחורי מסכה, אמיתית או מטפורית, ולהימנע מכל מגע אנושי עמוק (למשל עם נשים).
הבעיה של שני הסרטים היא, שאי אפשר היה להקדיש את כל הסרט לתהליך הנפשי שהגיבור עובר, אחרת אף אחד לא היה בא לראות את זה. היו חייבים להכניס גם לא מעט קטעי אקשן עתירי אפקטים, וצריך תסריטאי ובמאי מעולה כדי לשלב את הכול ביחד כך שזה ייראה טבעי.
התסריטאים והבמאים של שני הסרטים היו די טובים, אבל לא מעולים, אז הם לא עשו עבודה מושלמת. למשל, כמו שרד ציין בביקורת, לגבי 'קזינו רויאל' – יש קטע שבו קרייג פשוט *אומר* מה קורה לו, וזה די מביך. בניגוד לחלקים בסרט שבהם *ראינו* את זה קורה לו.
ורק את זהות כפולה לא הזכירו
כי אם יש סרט שאליו צריך להשוות את בונד 2.0 הרי הוא הסרט ההוא על רוצח-מקצועי-מיוסר-המתאהב-בבחורה (ועוד משהו ששמתי לב אליו – לשניהם ראשי התיבות JB). וכאן, מה לעשות, בונד… לא ממש מנצח. וקשה להסביר למה, כי לכאורה יש לו כל מה שיש לג'ייסון בורן, אבל בסופו של דבר, אלו הפרטים הקטנים שעושים את הסרט, וזהות כפולה הוא פשוט סרט עם במאי יותר טוב, תסריט יותר טוב ושחקנים יותר טובים. דאג לימן יכול לעשות עם מיני מיינור הרבה יותר מאשר עשו כאן עם אסטון מרטין, והשתפכויות הרגש של בונד בסרט הזה היו עדיין יותר טובות מאלו של אנקין סקייווקר – אבל לא בהרבה.
וגם ג'ק בלאק הוא JB!
יוווווווווו איך הם לא הכניסו את זה בשום צורה לפיק אוף דסטיני?!
אחלה ביקורת, אבל...
בתור אחד שראה את כל הסרטים ויש לו 17 מתוכם בבית… אני פשוט לא יכול, וזה קו אדום מבחינתי…
לקבל בונד בלי שערות על החזה?! שערורייה… לעזאזל המטרוסקסואליות של שנות ה-2000, מקומה וכבודה לא שייכים לכאן; בונד הוא נצחי והוא שייך לשנות ה-60 יותר מלעכשיו.
מחשבה עלתה למוחי… אם לקלארק גייבל היה מבטא בריטי הוא היה הבונד האולטימטיבי? שאלה למחשבה.
אחלה ביקורת, אבל...
לא, אבל אם קלייב אוון היה נבחר אז הוא היה הבונד האולטימטיבי
מש''א! קלייב אוון שולת!
אחלה ביקורת, אבל...
בהחלט!
האמת היא שאני חשבתי דווקא על
יו ג'קמן (!) כאחלה בונד פוטנציאלי.
מצד שני, כולם זוכרים מה קרה בפעם האחרונה שבחרו מישהו מהמושבות בחצי הכדור הדרומי…
אחלה ביקורת, אבל...
נכון!!! והכי מוזר שיש בתחתית העמוד הנ"ל באנר ל"נטורפיל מדיק סנטר"
די לשטיפת המוח!
!דחוף! !דחוף! !דחוף! שאלה:
האם יש אחרי הכתוביות בסוף הסרט איזה קטע נוסף? אני הולך לראות את הסרט היום אז אני רוצה לדעת…
תודה רבהההההה!!!
אהבתי מאוד
עשוי מצוין.
הייתה קצת נפילת מתח לקראת הסוף (למעשה רק הטקסס הולדמ החזיק את החצי הזה, וזה המקום למחות – זה משחק מעפן!) אבל הסצינות האחרונות היו חזקות במיוחד.
דניאל קרייג בונד מצוין, האקשן משובח, אווה גרין יפהפיה, מה צריך יותר?
סרט טוב.
הם לקחו תסריטאים טובים, כנראה טקטיקה חדשנית. מאוד נהניתי. חלק מהאקשן אפילו היה סספינד. משחק הפוקר היה מאוד מותח בעיני. ואהבתי שלא ידענו בסוף את הכל.
בניית הדמות של בונד נעשית נהדר, למרות שברור שהיוצרים סמכו על כך שהקהל כבר מכיר את הדמות.
הייתי חותכת קצת מלודרמה מהרומן, ואז זה היה מושלם.
לסיכום: 8.5 בסולם יעל. מומלץ.
הדבר היחיד שקצת הציק לי – הוא מחלים מהר מדי מפציעות. (אבל, הי, יש פציעות!)
הרגע חזרנו מהקולנוע, ואני חייב להודות ששנינו (אחי ואני) יצאנו די מבולבלים. החצי הראשון של הסרט הוא מהטובים שראינו. המרדף על המנוף מדהים ובכלל כל האוירה די מציאותית וסוחפת. ראינו בונד חדש לגמרי וממש היתה הרגשה של התחלה חדשה, כי אם להודות על האמת, הסדרה כבר התחילה להתעייף בסרטים האחרונים. אבל כשחזרנו מההפסקה כאילו חזרנו לסרט אחר. הקצב יורד וכמעט עוצר לחלוטין, בונד והבחורה מתנשקים כל הזמן ודמויות חדשות מופיעות משום מקום והולכות מכות. התמדנו, והחזקנו מעמד במשך הסצינות המביכות שהזכירו קצת את סצינות החיזור של מלחמת הכוכבים (לדעתי הם גם צולמו באותו מקום) בגלל שחשבנו שיגיע ה"גרנד פינאלה", הסצנה הסופית, הגדולה מהחיים, הטעונה הרבה רגש והרבה אפקטים מיוחדים. אבל היא לא הגיעה. אפילו לא קרוב. נכון שמה שקורה לקראת הסוף הוא דיי נחמד, אבל הוא בהחלט לא מה שציפינו לו בסוף של סרט כזה. במיוחד לאור העובדה שהסצינות המוקדמות בסרט ממש מדהימות. שנינו הרגשנו כאילו הסרט עלה יפה עד למחצית, ירד ירידה חזקה למטה ואז נשאר ככה עוד שעתיים עד לסוף. כאילו התסריט לא ידע לאן ללכת או מה לעשות עם עצמו ונותרנו עם הכנה לסרט הבא. מאין טריילר ארוך מאוד לסידרה חדשה של סרטים. הסרט נגמר בצורה כל כך סתומה שכנראה צריך לראות את ההמשך כדי להבין את כל הסיפור.
אין מה להגיד, אני ממש מאוכזב. אני ממליץ ללכת לחצי הראשון של הסרט ולהנות מכל רגע וללכת הביתה בהפסקה (סתם, אני לא באמת יכול להמליץ דבר כזה).
חוץ מזה אני רוצה גם להוסיף שכיף לראות את ג'יימס בונד מתמודד עם רצח, עם מכות שבאמת כואבות. נחמד לראות שהוא צריך להחליף חולצה אחרי שהוא הולך מכות ולא כמו חלק מקודמיו שנשארו מסורקים ומסודרים גם אחרי מרדף של 40 דקות. לדעתי שיחקו אותה המפיקים עם הסגנון הרענן והשחקן החדש.
סרט טוב אבל לא במקום המתאים..
לא בסדרת ג'יימס בונד. קשה לי לקבל את העבודה שבונד היה שונה בתכלית בנעוריו מאשר הבונד המוכר. זה ששינו שחקן זה לא אומר שצריך להחליף גם את האופי של הדמות. פתאום לא איכפת לו מהוודקה מרטיני, עם חוסר הגאג'טים אפשר להסתדר (זה כבר די נמאס בסרטים הקודמים) אבל אי אפשר לסלוח לחוסר לבדיחות הנונשלאנטיות שאיפיינו את בונד.
למרות כל זאת, הסרט לא רע. המרדף בהתחלה (כש-007 רודף אחרי האדם קוף) היה אחד הטובים שראיתי כבר הרבה זמן, וגם הנבל עם עין הזכוכית לא רע.
אהבתי יותר את הטכניקת עינויים שלו. עזבו את כל העינויים המתוחכמים האלה, בואו פשוט נבעט לו בביצים. וזה עבד, עליי לפחות. היה קשה לראות את זה יותר מאשר כל סצינת עינויים אחרת שאני זוכר (בסרטי 007 כמובן, ראיתי דברים יותר גרועים בהוסטל ובזוועות אחרות).
סוף
ומשהו קצת לא קשור.. אחרי סצינת המרדף, בקטע שבו בונד והרואת חשבון מדברים ברכבת היו לי הבזקים של קפיצות וסחרורת קלה. נשמתי 3 נשימות עמוקות וזה עבר. אבל זה מוזר כי חבר שלי אמר לי שהוא כמעט חטף התקף אפליפסיה גם בתחילת הסרט..
לפרסומות הסאבלימינליות לפלאפונים
יש לפעמים תופעות לוואי.
זה חוש ההומור שלך,נכון?
כמובן!
שתו קינלי! אני אוהב קינלי! רק קינלי! הידד קינלי!
אין דבר כזה כמו פרסומות סאבלימינליות.קינלי! קינלי! ווהו קינלי! תנו לי קינלי! מי אמר קינלי ולא קיבל קינלי! איזו מילה מצחיקה זו קינלי! קח קינלי!
איזה בזבוז של כשרון סאבלימנלי.
אתה חי בשנות השמונים.
מה עם איזו פרסומת לדאלאס או שושלת?
הלוו.. להירגע עם הגזענות..
הסרט הוא הכי בונד שאפשר
ובניגוד לבונדים האחרונים הוא מבוסס על הספר הראשון של פלמינג ולא על דמיון של תסריטאים. זה בונד אמיתי אמיתי, של שנות השישים ואני דווקא הרגשתי את זה לאורך כל הסרט..
מסכים לחלוטין
כמי שקרא בנעוריו בשקיקה את סדרת הספרים של איאן פלמינג אני חייב להסכים לחלוטין – הכי קרוב לג'ימס בונד שפלמינג התכוון אליו, כזה שגם מדמם ומזיע ומתאמץ ולא רק איזו דמות טפלון ששום דבר לא נדבק אליה.
סרט מצוין.
גיימס בונד=זולנדר?
תקשיבו. הסרט הזה מקולקל ודלוח.
אבל מה כבר ציפיתי מבונד.
הוא לא מעניין .הוא ארוך.
גימס בונד נראה כמו צפרדע עם מבטים של זולנדר וריצה של רובוט
קטלני מסוים.
האקשן ערוך לא טוב כשרואים את הקאט והרגע שבו הפעלולנים נכנסים.
בדיחה אחת על משקה שחוזרת לפחות 4 פעמים בסרט,
סוף שלא נגמר שלא יבייש אפילו את שר הטבעות.
סצינת המקלחת ספק פרודיה ספק סצינה מטופשת…
האמת הדרך היחידה שאפשר להעביר את הסרט בשלום הוא לראות אותו ככאילו אתם רואים פרודיה על סרטי מרגלים.
לצערנו מייק מאיירס עשה את זה הכי טוב שאפשר.
גיימס בונד=זולנדר?
אההה!!! וכמובן…כריס קורנל הגדול מכולם! למרות שהשיר טוב….זה מביך שהוא שיר הנושא ברוב הסרט… מביך לקורנל כמובן.
גיימס בונד=זולנדר?
עוד משהו פרודי הוא הרע המרושע עם עין הזכוכית והצלקת….למרות שזה מאוד מקורי….
יש למישהו הסבר למה יש לו משאף?
לדעתי הרע הכי טוב לסרט הזה היה יכול להיות השחקן עצמו של בונד.
הו! בונד עם פיצול אישיות!
אני לגמרי רואה את זה!
(האם זה יהיה מוגזם לקוות שגם יהיה שם מרדף של סוס ואופנוע?…)
מצד שני, יש המון פוטנציאל בליהוק שון קונרי כנבל בונדי למהדרין. הוא עשה את תפקיד הנבל בהמון חינניות בזוועה ההיא, הנוקמים…
וואלה. בהחלט הייתי מביא את קונרי בתור הרשע הבא של בונד.
לא רק שזו תהיה קריצה מגניבה לצופים – עם התסריט המתאים, הוא גם יהיה הרבה יותר מעניין מהרשע הממוצע של בונד.
גיימס בונד=זולנדר?
המשאף הוא עם benzadrine, שמשמש כסם ממריץ.
ראה כאן לעוד על benzadrine והשימוש שלו במשאפים:
http://en.wikipedia.org/wiki/Benzadrine
(ואילו היית בודק בוויקיפדיה, היית רואה שזה מופיע במידע על הדמות: http://en.wikipedia.org/wiki/Le_Chiffre )
לרוב נבלי ג'יימס בונד
יש איזשהו פגם גופני סמלי שהופך אותם ל"מיוחדים" ו"מפלצתיים" יותר.
למשל:
לד"ר נו יש ידיים תותבות מברזל
לסקאראמנגה (האיש בעל אקדח הזהב) יש פטמה שלישית.
לטי הי (חיה ותן למות) גם יש זרוע מתכת.
ארנסט בלופלד ב"בשירות הוד מלכותה" הסיר את תנוכי אוזניו (?)
מקס זורין (כריסטופר ווקן ב"רצח בעינים") הוא תוצר של ניסויים גנטים של המשטר הנאצי
כמו-כן זכור לי שעוד אחד מן הנבלים הוא בעל לב בצד ימין, ויש בוודאי עוד כמה דוגמאות.
לכן האיש שדמעותיו הן דם הוא רק עוד אחד בשרשרת.
לרוב נבלי ג'יימס בונד
לד"ר נו בספר הלב בצד ימין. בסרט אני לא זוכר שדיברו על זה.
לרוב נבלי ג'יימס בונד
יש גם את ויקטור זוקאס (העולם לא מספיק) שירו לו כדור בראש שנתקע במערכת העצבים שלו ומאז הוא לא מסוגל להרגיש כאב.
ויש את מלתעות המפורסם (המרגל שאהב אותי, מונרייקר), סיוטו של כל רופא שיניים.
ניק נאק (האיש בעל אקדח הזהב) היה גמד
זאו (למות ביום אחר) חטף פיצוץ מלא יהלומים בפרצוף.
לא אהבתי את הסרט הוא הכי גרוע מכל סרטי ג'ימס בונד עד היום.
השחקן הוא אירי וחסר לו ZEST בריטי.
אווה גרין מעצבנת ושחקנית גרועה אבל יפה ביותר, לעומת זאת בסרט החולמים היא יפהפיה מהממת.
מאס מיקלסן הוא שחקן אדיר ומתבזה בתפקיד הנל אבל מה לא עושים למען כסף. אגב הוא נבחר לגבר הסקסי ביותר בדנמרק.
סליחה?!
בניגוד לשון קונרי (סקוטי), ג'ורג' לזנבי (אוסטרלי), טימותי דאלטון (וולשי) ופירס ברוסנן (אירי) – דניאל קרייג, הבונד החדש, הוא דווקא בריטי לחלוטין.
אהמ אהמ
הסקוטים והוולשים הם בריטים (ויש כאלו שיגידו שאפילו האירים הם בריטים. אבל עדיף שהם לא יבקרו באירלנד).
ככה שמה שהתכוונת לכתוב זה שדניאל קרייג הוא *אנגלי* (בניגוד לחלק מהבונדים האחרים). בונדים בריטים לא חסרים.
בקיצור, זסט, יש לו או אין לו?
אני לא יודע - אני לא הרופא שלו
"סליחה גבירתי, יש לך זסט?"
"נו באמת, לא יכלת לחשוב על דרך יותר טובה להתחיל איתי?"
''סלחי לי, מה השעה? אני בונד. ג'יימס בונד.''
היה נפלא.
זה בעצם סרט הבונד הראשון שראיתי מההתחלה ועד הסוף, ונהניתי מאוד. נחסכו ממני כל התלונות על חוסר התאמתו של קרייג לתפקיד והאווירה השונה בסרט הנוכחי. במקום זאת, קיבלתי סרט נפלא.
האקשן היה כיפי מאוד, אקשן פיזי ומדהים. גם הסיפור עצמו היה מהנה, למרות שתהיתי ביני לביני למה נתנו להתחלה, עם כל הקטע של המטוס, כל כך הרבה זמן. גם האווירה המהורהרת שבסרט, העובדה שהוא היה איטי ושלבונד אשכרה היו רגשות והוא היה אנושים היה הרבה יותר כיף מסרט אקשן רגיל. הדינמיקה בין קרייג לגרין הייתה ממש מהנה, והדו שיח ברכבת [ובכלל, לאורך כל הסרט] שביניהם היה פשוט נהדר, עוקצני ומרושע.
בקיצור נהניתי מהסרט מאוד. אני לא יכולה להמליץ עליו בלב שלם לאוהבי בונד, כי לפי מה שהבנתי, קזינו רויאל שונה מהותית מהסרטיםהאחרים בסדרה. אבל לסתם צופים אוהבי אקשן וסרטים טובים, הוא מומלץ בהחלט.
רק שתדעו
שני שלא אוהב את הג'יימס בונד הזה (כמוני), ומטורף על ג'יימס בונד (כמוני), ויש לו את כל הסרטים בית (כמוני), נתקע אם דניאל קרייג עוד 2 סרטים לפחות!
ומי שלא?
כנראה הרבה פחות מבואס
ממישהו שמצהיר שהדואר שלו הוא
אחלה סרט.
כולה החליפו את הנעימה המרכזית, ביג דיל.
למרות שלא ראיתי המון סרטי בונד: העולם אינו מספיק, למות ביום אחר ועכשיו קזינו רויאל.
וברור שקזינו היה יותר טוב משניהם ביחד.
אחלה אקשן, אחלה מתח, אחלה בנוד.
סצינות ההימורים היו ממש מורטות עצבים ומדס מיקלסן היה מצוין.
מחכה לסרט הבא.
דווקא מה שמעניין לי זה עניין הנאמנות למקור הספרותי. הרי הקזינו הוא הספר הראשון של בונד ומוזר שעד היום כל מה שעשו עליו זה פרודיה של וודי אלן.
בקיצור, אני אתחיל לקרוא את הספר ממחר (קניתי אותו אתמול) ואני אחזור לכאן כשאסיים אם מישהו עוד מעוניין לדעת.
לא החליפו שום נעימה
הנעימה המקורית מופיעה בסרט במלואה. פשוט לא בהתחלה, אלא עם כותרות הסיום.
כן,
התכוונתי לזה שהיא לא מופיעה בכל הסרט עצמו.
הכותרות הן חלק אינטגרלי מהסרט
לא לדעת המקרין בגלובוס-ישפרו במודיעין.
גם לא לדעת המקרין בסינמה סיטי
אחרי דקה וחצי של כתוביות, הופסקה ההקרנה בפתאומיות. כשביקשתי מהסדרן שימשיכו את ההקרנה, הוא התקשר למישהו ואז אמר לי "אה… יש תקלה טכנית… תנסה באולם אחר". תקלה טכנית מיי אס.
אני דווקא ראיתי בסינמה סיטי (אולם 1) ולא היו תקלות
הסרט הוקרן עד סופו הטבעי.
אני הייתי באולם 17
בהקרנה של יום חמישי שעבר, בשעה 20:30.
כנראה שאתה התמזלת יותר ממני.
היא מופיעה כמה פעמים בפסקול
אני לא זוכרת כמה, אבל היתה יותר מסצינה אחת שבה הנעימה המקורית היתה בסיס הפסקול.
אבל היא היתה ברמיקס.
ולא משנה,זה נושא שטותי לוויכוח.
מישהו יודע איך נקרא הדגם הזה של פורד בו בונד נוסע בסרט?
זו הפורד מונדאו החדשה (בערך)
מכיוון שהמכונית עוד לא נכנסה לייצור, פורד ייצרו מס' דגמים במיוחד עבור הסרט.
אותו דבר היה גם במטריקס רילודד, עם המכוניות של קדילאק.
סאבטקסט
(אני חושב שצריך אמוטיקון ל-!סאבטקסט!)
אל תזוזי, יש מאחוריך כריש עם "לייזר" על הראש!
אהבת _יותר_?
זאת אומרת, מה שהפריע לך בבונד שהייתה שהסצנה הייתה לא אמינה, ואת זה אהבת? טכנית, זה מאוד מרשים, אבל הסצנה הזו נטולת כל שביב של הגיון מכל סוג שהוא (שלא לדבר על הפסקול המזוויע).
לדעתי הסצנה של הסרט הצרפתי יותר הגיונית מהסצנה של בונד – זה בהנחה כמובן שהנמלט הצרפתי הכיר מראש את המבנה.
וחוץ מזה, בסרט הצרפתי, האנשים מתנהגים בצורה עקבית. אולי הם מסורבלים, אבל לפחות הם כל הזמן מסורבלים.
אבל יש אותם בכל מקום
במלים אחרות, בשביל שהסצינה הזאת תהיה אמינה היו צריכים להיות בערך 300 איש שרודפים אחריו, שיכסו את בלוק הבניינים כולו.
נראה לי, אפעס, קצת מוגזם.
ובימד"ב: http://www.imdb.com/title/tt0414852/
מכל הדברים שבעולם, הכי התרשמתי מהדיאלוגים בסרט.
ובכל מקרה - אחלה סרט אקשן.
ממש מצוין (העלילה קצת טפשית, אבל נו, סרט אקשן אמרנו). משום מה, לא רק שהוא לא הוקרן בארץ, הוא גם לא הגיע (ולא צפוי להגיע) ל-DVD עברי.
ולעניין – ברמת הסצינה הבודדה, סצינת מרדף הפארקור ב'קזינו רויאל' מרשימה, לדעתי, יותר מכל סצינה בודדת בסרט הזה.
אני רק שאלה
איך מאייתים "פארקור" באנגלית? (אני יכולה לחשוב על כמה אפשרויות…)
זה לא באנגלית, זה בצרפתית.
המממממ... תאיית לי את זה כמו
בטריילר של ratatouille, בבקשה
סאבטקסט (חצי
)
בזכות רדפיש למדתי שסבסטיאן פוקאן ("הנמלט" ב"קאזינו רויאל") הוא אחד ממייסדי הפארקור.
חיפוש קל בויקיפדיה מחדד קצת – פוקאן היה אחד מן היוצרים של הספורט, אבל עבר לדיסציפלינה דומה מאד בשם Free Running. ההבדל הוא שפארקור מתמקד ביעילות התנועה בעוד שב"ריצה חופשית" מותר ולגיטימי גם לעשות אקרובטיקה סתם בשביל הערך האסתטי והרושם.
המייסד השני הוא דייויד בל
http://en.wikipedia.org/wiki/David_Belle
והוא האיש שמופיע בקטע מתוך Banlieue 13 שאותו הבאת. הוא גם תועד בסרטים נוספים וביניהם תשדירי-שירות של ה-BBC (שבהם הוא בורח מהחלון שבעבודה וקופץ על גגות לאורך בריטניה כדי להגיע הביתה ולצפות בתכנית האהובה עליו…).
סאבטקסט (חצי
)
והתשדיר של ה?bbc:
http://www.youtube.com/watch?v=SAMAr8y-Vtw
ולחובבי הפארקור: עכשיו הגרסה הרוסית
התגובה שלי לקטע הזה קצת מוזרה בעיני: מצד אחד, זה פשוט לא יאמן כמה שזה מדהים; מצד שני, זה קצת מייגע.
http://video.google.com/videoplay?docid=515642196227308929
מעניין
דוקא ניראה לי שכריס איכזב … לא רגיל לדברים שקטים רגועים כאלה ממנו ,סתם עוד שיר….
ואווה באמת ממש ממש כוסית ….
מה פתאום. גם אני חושב שזה שיר פ33ה!!1
לא מסכים
"ישנה תיאוריה שאומרת שככל ששיר הפתיחה גרוע יותר אז הסרט טוב יותר"
זה ממש לא נכון לדעתי במקרה של A View To A Kill ("רצח בעיניים"), אולי הסרט הכי טוב והשיר הכי טוב הזכורים לי…
[היי, סרט ג'יימס בונד שבו כריסטופר ווקן הוא הרשע, ושמו זהה לחברת היי-טק ישראלית… אי אפשר יותר טוב מזה!]
שיר בונד הכי טוב
למרות שאני מת על כריס קורנל ופועלו (Soundgarden ו-Audioslave), ויש לי גם סימפטיה מסוייגת לדוראן דוראן, לדעתי השיר הכי טוב בסאגת בונד הוא Live and let Die של מקארטני.
מחר לנצח, שריל קרואו, בלי שום ספק.
ואילו אני מעדיף את גולדנאיי של טינה טרנר
גולדפינגר! גולדפינגר!
וגם ''אף אחד לא עושה זאת טוב יותר''
בביצוע קרלי סיימון מתוך "המרגלת שאהבה אותי".
לא יודע
לא אהבתי את זה של מקרטני.
בסיידר
וואלה אני ראיתי את כל סרטי ג'יימס בונד (ילדות מבוזבזת ) והאמת … החלק הראשון של הסרט מצויין מבחינת אקשן נטו . אני כבר ציפיתי לסרט מרגלים דינמי מלא אקשן שזורם מהרגע הראשון עד הסוף (כמובן שעם כל השטויות ברקע של בונד ) משהו כמו משימה בלתי אפשרית הראשון . מהאמצע הסרט מתחיל לאבד כיוון . ומי שלא מבין בפוקר בסגנון texas's hold'em או לא מתעניין בקטעים רומנטיים לא קשורים לסרט אקשן (במיוחד של בונד) יהיה בדרך להירדמות .
ספויילר
סצינת העינויים : אפילו לי כאב אבל זה פשוט מטומטם .
לגבי הפוקר,
אין לי מושג איך משחקים אבל אהבתי מאד את סצינות ההימורים.
לגבי הפוקר,
ווואלה אנשים שאני הייתי איתם בסרט לא הבינו כלום ובגלל זה שיעמם אותם. אני עצמי מבין במשחק וזה שיעמם אותי אז.. לא יודע…
וואלה (גלגול עיניים)
טקסס הולדם הוא בין השיטות הפשוטות ביותר לשחק. אתה מקבל שני קלפים, כמו כל אחד אחר שמשחק נגדך (למעט הדילר, שבניגוד לבלאק ג'ק לא משחק נגדך).
אחרי שכולם קיבלו שני קלפים הדילר פותח שלושה קלפים שפתוחים לכולם. זה נקרא The Flop. השחקן יכול להשתמש בשלושת הקלפים על מנת להשלים יד עפ"י החוקים המקובלים.
בשלב זה כל השולחן מהמר לפי הסיכויים שלהם, זו הזדמנות להעלות את הקופה ולבלף לשאר השחקנים שיחשבו שיש לכם יד טובה.
בשלב הבא הדילר פותח קלף רביעי שנגיש לכולם, זה נקרא The Turn. אחריו יגיע סבב הימורים נוסף.
השלב האחרון הוא The River, בו הדילר חושף קלף חמישי ואחרון כאשר גם הוא נגיש לכלל השחקנים. במהלך חשיפת הקלפים של הדילר המטרה היא כמובן להשיג את היד הכי טובה.
כן וואלה !
קודם כל זה אני מכיר את המשחק דבר שני בוא אני אסביר לך בשני שניות איך משחקים צייד כבשים צ'צני , וניראה איך אתה תופס את המשחק מקריאה של שלוש שורות ,בסדר?
צייד כבשים צ'צ'ני??
פה יש לי כבר עניין מקצועי. מה זה, מי המציא את המשחק ומתי?
צייד כבשים צ'צ'ני??
המציא אותו רועה כבשים בהרי הקוקז במאה ה-17 . כל מה שאני יכול להגיד לכם זה שכל מי שירת אי פעם בקו הצפוני במדינתינו יכול לראות היטב לאור העובדה של השימוש של שכנינו מצפון בכבשים שלהם שהמשחק מאוד פופולרי אצל מגדלי כבשים ברחבי הגלובוס ….
אחרי חצי ספר,
אני יכול לומר בבירור שבונד של הסרט לא דומה כלל לזה של הספר.
בונד הספרותי הוא צייתן, נאמן למעסיקיו, קפדן עד הפרטים הקטנים, ג'נטלמן ובכלל בן אדם חביב מאד.
הוא רודף נשים אבל ללא נימת זלזול כמו שבסרט והוא לא כזה פעלולן, כולה יודע לכוון למטרה עם אקדח.
גם העלילה לא מי יודע מה דומה ותיאורי הדמויות אפילו לא קרובות למה שרואים בסרט.
אבל הסרט עדיין מצוין והספר חביב ביותר.
בונד כן ולא
נתחיל בלא:
זה לא בונד. אני לא מתכוון שהיקום שהסרט מתקיים בו אינו היקום הפיקטיבי והמופרך של בונד (והוא לא), אלא שהדמות איננה בונד. בונד מבוסס בעיקר על קסם אישי ואינטיליגנציה, בעוד שקרייג מתבסס בעיקר על אלתור ועל נחישות מבהילה ממש. הוא אמנם שנון ויפה, אבל מקסים? לא ממש. זה לא ג'יימס בונד, זה ג'ייסון בורן.
חוץ מזה, כל הקטע של השמאלץ (ודי לחכימא, מחמת ספוילרים) עשוי בצורה גסה, לא אמינה ומוגזמת.
למה כן:
האקשן פשוט נהדר – ממש מצאתי את עצמי, מילולית, יושב בקצה הכיסא פעם או פעמיים. סצנות האקשן מצליחות להיות ארוכות מבלי להיות משעממות, מקוריות מבלי להיות מופרכות (מדי), אלימות מבלי לדמם בפרצופינו.
בנוסף, הצילום והבימוי מרשים לעצמם להתפרע עם זוויות מוזרות וחשיפות יוצאות דופן מדי פעם, מה שמוסיף עניין ועומק.
הליהוקים מצוינים ומקוריים, ממש אחד אחרי השני, מבלי להתפזר על יותר מדי דמויות ואתרים כמו שהסדרה נטתה לעשות עד כה.
בקיצור, סרט פעולה משובח והמרענן הרשמי של הקיץ (איזה חורף בראש שלכם? לעולם לא ירד פה גשם.)
את Q המת ממילא החליפו כבר
בג'ון קליז, שהיה R ואאל"ט גם קודם בהמשך לתפקיד Q.
את Q המת ממילא החליפו כבר
כן, בסרטים של אחרי,
אבל מה קורה במקום שבו הוא מופיע? בתחילת הקריירה של בונד?
בתחילת הקריירה של בונד M לא היתה ג'ודי דנץ'.
גם היא תוספת של הסרטים המאוחרים. אם למרות זאת למפיקים לא היתה בעיה להכניס אותה ל'קזינו רויאל', למה שיפריע להם להכניס Q אחר?
וואלה?! הזה שהמציא את הפארקור הוא אותו אחד שגם משחק בסרט?!
וואלה, נחמד לגלות דברים חדשים.
מתרחש ב 2006
על אחד הצגים (לא זוכרת אם זה סלולרי או הדיסק של המצלמה במלון) מופיע התאריך, יולי 2006
השחקן והסרט הכי מכוערים מכל סרטי ג'יימס בונד
איך אפשר בכלל להשוות אותו לשחקנים שגילמו את ג'יימס בונד
ואני לא מדבר על הקודמים, פירס
ברוסנן זה הג'יימס בונד האולטימטיבי .מפיקי ג'יימס בונד
עוד ישלמו ביוקר עבור זה שויתרו
על פירס ברוסנן.במוקדם או מאוחר
הם יחזרו אליו.
שאלה לא קשורה
הכינוי 008 הוא רק מתוך התיחסות לג'יימס בונד, או גם לימים קפואים?
הנקודה של הפרסום הסמוי היא בדיוק הנקודה הנכונה.
אתה אומר "בסרטי בונד אין באמת פרודקט פלסיימנט, משום שהמוצרים הללו הם-הם מה שהופך את בונד לבונד".
אבל בשנות השישים היה בדמות של בונד יותר מפרסום סמוי. לא בגלל שהיא הייתה מורכבת יותר, אלא בגלל שזו הייתה תקופת המלחמה הקרה. עבור הצופים, בונד לא היה אז רק פנטסיה גברית על גבר שיכול להרוג מי שהוא רוצה, לשכב עם מי שהוא רוצה, ולחיות את החיים הטובים. הוא היה גם האביר הבודד שמציל את העולם המערבי מברית המועצות.
היום החלק הזה בפנטסיה התנדף, והויכוח על הפרסום הסמוי משקף את הנקודה הזו. ברמה התאורטית הגבוהה ביותר, זה בעצם ויכוח על השאלה האם בונד (=העולם המערבי) של שנות השישים הצליח במשימתו, וניצח במלחמה הקרה, רק כדי שיוכל למכור לנו מוצרי צריכה בלי שהסובייטים יפריעו לו.
מדוע היה על בונד להציל העולם המערבי מברית המועצות?
משום שהיא הציעה, לפחות מן השפה לחוץ, יחסים אנושיים שלא תלויים בצריכה ראוותנית.
לעניין הקטן של משטרים טוטליטריים והיעדר חרויות בסיסיות
גם היה קשר לזה. ארחיק אפילו ואומר – קשר חשוב.
כמובן, רק שהיו כמה משטרים טוטליטריים שלארה''ב לא הייתה בעיה איתם.
למה כמה? היו הרבה. אבל בעולמנו הפגום והלא-מושלם,
שבו הטוב והרע הם כמעט תמיד יחסיים ולא מוחלטים – המערב היה טוב בהרבה מברה"מ. ואפילו הדמות של בונד, בדרכה השטחית והבידורית, ייצגה אז משהו מזה.
ברצינות גמורה, אתה צודק.
אני רק לא מבין איך זה קשור לטיעון שלי. אם הבנתי נכון, אתה טוען שהמלחמה בסובייטים הייתה חלק חשוב מהפנטזיה של בונד. מצד שני, בונד שרד את התמוטטות בריה"מ היטב, ושנית, הנבלים הבונדיים לא היו בהכרח קומוניסטים.
לדעתי בונד לא שרד היטב את התמוטטות ברה''מ
כלומר, תלוי איך מסתכלים על זה: הוא שרד היטב כמותג. הוא שרד הרבה פחות טוב בתור דמות שאפשר להזדהות איתה בהקשר של הצד-שלנו-נגד-הצד-שלהם, ויש בה יותר מאשר פנטסיה שטחית עמוסת פרסום סמוי.
נכון שלא כל הנבלים של בונד היו קומוניסטים. אבל גם כמה מהנבלים של בונד שלא היו קומוניסטים, היו קשורים אליהם. במקרים אחרים, המזימות שלהם יצרו איום עולמי בגלל האופי של המלחמה הקרה והאפשרות להשמדה הדדית בין מזרח ומערב.
כך שבאופן כללי, הדמות של בונד – כמו כל דומיו – הייתה בעלת משמעות גדולה יותר בעולם שבו הייתה תפישה של מאבק בין טוב ורע שווים בכוחם ומוגדרים היטב.
לדעתי בונד לא שרד היטב את התמוטטות ברה''מ
אולי אני טועה, אבל לא זכור לי אף סרט ג'יימס בונד שבו בונד נלחם ממש בממשלה הקומוניסטית של ברית המועצות. הוא כן נלחם לפעמים בקומוניסטים (או רוסים), אבל הם תמיד פעלו בניגוד לדעת השלטונות של ברית המועצות, ולעתים קרובות בונד שיתף פעולה עם גנרל גוגול נדמה לי נגד אותם פושעים.
רוב הסרטים התעסקו עם ארגון ספקטרה, והיו אחרים עם כל מיני בד גאי מטורפים אחרים, אבל אני לא זוכרת שום דבר שהיה מכוון נגד ברית המועצות. גם אם היה אחד או שניים, בטוח שהיה מדובר במיעוט.
ורובם לא החזיקו נשק אטומי.
ולעניין הקטן של הגולאגים היה גם היה קשר:
אמנם ארה"ב לא הייתה מושלמת בשום אופן ותמיכתה בעריצים קטנים במסגרת תיאוריית 'הרשע הקטן יותר' איננה מהפרקים המזהירים בהיסטוריה שלה, אבל הבעיה הגדולה שהייתה לה עם ברית המועצות (ולא עם אלבניה, למשל), תלויה בעובדה שבריה"מ הייתה מעצמה מתחרה עם יכולת השמדה המונית (החל משנות החמישים). וכמו-כן, הכשל הלוגי הנובע מהטיעון שאם לא הכל במדיניות ארה"ב הושפע רק משיקולי מוסר או מזוית ראיה של חופש סימן שלא היו זויות כאלה ברור למדי.
אם המטרה ב'קזינו רויאל' הייתה ליצור אידיאל גברי,
אולי הרעיון לסרס את הדמות הראשית פעם אחר פעם, לאורך כל הסרט, לא היה מוצלח במיוחד. נו, לך תבין קפיטליסטים.
מובי פלייסמנט
אז לפי ההשערה שלך, אנשים מגיעים לקולנוע כדי לראות את עננת המותגים שאופפת את בונד, ותמורת זה הם מוכנים לסבול את הסרט? אם זה ככה, האולפנים הם אלה שצריכים לשלם למפרסמים, ולא להיפך.
לא בדיוק. הטענה שלי היא שבמקרים כמו ''קזינו רויאל''
אי אפשר לעשות הפרדה בין המוצר לסרט, כמו שעושים בוויכוח על פרודקט פלייסמנט. ללא האביזרים לא היה בונד. בונד הוא בסך הכל הקצנה של תופעה רחבה יותר, שבה אנחנו לא מסוגלים לדמיין או להמשיג זהות שלא באמצעות מוצרי-צריכה, ואני חושב שהמגמה הזו רווחת בהרבה ז'אנרים הוליוודיים, כמו קומדיות רומנטיות, למשל.
מעבר לזה, אם החברה שמייצרת המוצר והאולפן שמייצר את הסרט
שייכים לאותו תאגיד, היחידים שמשלמים הם הצופים.
אני חושב שאתה (מעט?) מגזים
אם הייתי צריך לציין את מאפייני היסוד של בונד, הייתי הולך על:
– אקשן לא מסוגנן (יחסית)
– יופי (שלו)
– יחסים שטחיים (אבל עם אהבה) עם בחורות בלבוש מצומצם
– צעצועי היי-טק
– מכוניות ספורט
– התחככות בחברה הגבוהה
בונד הוא לא סך האביזרים שלו, אלא משהו שבין שימוש ראוי לאותם האביזרים לבין היכולת להשיל אותם מבלי לחשוב על זה לרגע (שים לב כמה סצנות בים יש בסרטים).
אבל, החשוב מכל הוא שבונד אינו משתמש במוצרים *ספציפיים*: הוא אולי כרוך בטבורו בתרבות הצריכה, אבל לא בתרבות המותגים.
היי, לא ראיתי את כל סרט בונד,
קזינו רויאל היה הראשון שראיתי בלי להירדם באמצע, אבל אאל"ט, הוא כן קשור למוצרים ספצפיים כמו האסטון – מרטין והוודקה מרטיני, לא?
אסטון מרטין כן,
הגם שמדובר בעיקר בפרסומת לוקל-פטריוטית (כמדומני היו סרטים שהוא השתמש בב.מ.וו., שמוכרת בעולם הרבה יותר מאסטון מרטין. אסטון מרטין היא חברה יחסית קטנה, אבל בונד מזוהה יותר איתה ופחות עם ב.מ.וו.), אבל ראיתי כמה סרטי בונד ואין לי שום מושג עד היום מאיזו תוצרת המרטיני שהוא שותה.
מרטיני וודקה
הוודקה במרטיני וודקה שבונד שותה משתנה מסרט לסרט, בתלות בחברה המפרסמת (היה סמירנוף, ופינלנדיה, ובטח עוד כמה).
והנה דואר זבל שקיבלתי רק היום, חם-חם מהתנור:
Because now, you dont have to spend thousands of dollars to sport an 0mega w4tch! When you visit XXX [name deleted by me – AKO],
couple of hundred dollars. Our watches are of such undeniably high quality, and offer such superior performance, that youll fall in love with them, and whats best: stay in love with them for years to come! Come inside XXX and pick your new 0mega today!
אני נשאר עם ההמבורגר אנד צ'יפס, תודה.
ואם אפשר בלי יציאות שרמנטיות מהים בבגד ים מינמלי. אם כבר משלמים לאווה גרין כסף, לפחות שינצלו את התכונות הטובות יותר שלה.
ובנימה רצינית – ביקורת מצויינת לסרט לא רע בכלל. באתי עם ציפיות מאוד נמוכות ודי הופתעתי. רק חבל קצת על היפוך התפקידים ההוא למעלה, אם זה לא שבור אני באמת לא רואה טעם לתקן.
תראי, לכאורה את צודקת,
והשאלות האלה הטרידו גם אותי, אבל
תראי! מאחורייך! דניאל קרייג בעירום!
והיא אמורה להסתובב כי
א) הוא סמל מין בהתהוות.
ב) הוא מפחיד וצריך לברוח מפניו.
ג) כל התשובות נכונות.
א', כמובן.
למה את חושבת שבסרט הפשיטו *גם* את קרייג ו*גם* את אוה גרין? כדי לענות על התמיהות של כל מין ומגדר.
הפשיטו את אוה גרין ולא שמתי לב?
כמו את בונד.
גם הוא לא היה בעירום פרונטלי מלא, אם אני זוכר.
בגדים מינימליים על אווה גרין גם הם תשובה לשאלה של MR, למעט מי שראה את 'החולמים', אני מניח.
אם זכור לי היטב,
הוא הופיע בביגוד הרבה יותר מינימלי ממנה.
טוב, נו, ב'החולמים'
מראים לך בחלק ניכר מהסצינות שלושה צעירים יפים בעירום. זו לא השוואה הוגנת.
אני מצטערת, כדי להסיח את דעתי *ככה* בונד צריך להיות...
טוב, מגולם ע"י שון קונרי. אני בחורה מסורתית, אני.
(בימיו הטובים, אבל)
טיקים באפלה
או סתם עוויתות לא רצוניות, יכול להיות שהוא תרם דם באותו בוקר.
אאז''נ,
ממה שרואים וממה שבונד אומר, ברור שלה שיפר עשה את זה בכוונה מהתחלה.
מאטיס גילה לו.
מאטיס גילה לו.
וזה בדיוק מה שאני אמרתי.
מה נשים רוצות
ראיתי עכשיו את הדיוידי של בונד. יותר מדי לחדש על הסרט עצמו אין לי, הכל נאמר פה כבר והכל נכון, אבל כן יש לי להגיד על התוספת של הדיוידי, שמציגה את נערות בונד לדורותיהן.
המנחה, מרים ד'אבו, בעצמה נערת בונד מ"אזור הדמדומים", מראיינת נערות בונד שונות לאורך ההיסטוריה של הסרטים, ודרך הדברים שהן אומרות אפשר ללמוד על ההשפעה המדהימה של סרטי בונד בחברה המערבית, ובעיקר על היחס שלהם למין הנשי.
למרות שד'אבו, שגם מקבלת קרדיט של מפיקה של הפיצ'ר הזה, מנסה להראות כיצד לאורך השנים הנשים של בונד הפכו לשוות לגיבור הגברי, מה שבעיקר רואים כאן זה את ההפנמה המדהימה שעברה על הנשים המגלמות את העזר כנגדו.
החל מאורסולה אנדרס, נערת בונד הראשונה, ועד אווה גרין, הנוכחית, כל המרואיינות מסכימות ש"זה נכון שהן היו רק סמלי סקס, כי זה מה שהחברה רצתה באותו זמן, ואני יודעת שזה ממש לא בסדר כשמסתכלים על זה ממרחק ההיסטוריה, אבל מה לעשות, חיחיחי, הייתי סקסית והרגשתי טוב עם זה, וחוץ מזה, זכיתי לשכב במיטה עם שון קונרי".
אז מילא, כשמראיינים כוכבות מבוגרות יותר, שמבינות שגם ארבעים שנה אחר כך, כל מה שזוכרים מהן זה את היציאה מהים בביקיני, ומנסות להכות על חטא בדרך פחות או יותר מושכלת, אז מילא.
אבל כשפעם אחר פעם מספרים לנו ש"היום, בשנות השבעים, נשים הן הרבה יותר חזקות, והן מתחרות ראויות לבונד", ו"היום, בשמות השמונים, כשהמהפכה השמרנית והאיידס הפכו את הגבר לעדין ומתחשב יותר", ו"היום, כשאנחנו בשנות התשעים, והנשים הן מתוחכמות הרבה יותר מהנשים של פעם", רק בשביל להראות שניה אחרי זה את המרואיינת האמיצה נופלת על גבה אל המיטה, אז משהו בתפיסה של הנשים עצמן אומר דרשני.
והמשהו הזה הוא הרעה החולה של סרטי בונד ושל הוליווד כולה. זאת הדומיננטה המערבית הגברית שהיא חזקה ומשפיעה כל כך, שאפילו הנשים ה"חזקות" וה"מתוחכמות" ביותר לא מבינות שכל מה שהן עושות זה להנציח אותה.
אז אוקיי, תצחקקו במבוכה ותודו שהיה נחמד להתחכך קצת בשרירים ובכסף ובתהילה, ושהיום לא הייתן עושות את זה כי אתן מבינות כמה זה נוגד את האינטרסים שלכן. אבל אל תנסו לשכנע את הצופים ואת עצמכן ש"ההתפתחות של הדמות הנשית בסרטי בונד שקולה להתפתחות הדמות הנשית בחברה המערבית בכלל", כי זה לא ככה בכלל, ואם זה כן היה ככה, זה היה עצוב מאד, במיוחד עבורכן.
וזה כל מה שיש לי להגיד על זה.
תהיה פרטית.
איך העובדה שנשים מקיימות מערכת יחסים רומנטית, ואפילו [שומו שמיים!] מינית עם בונד מורידה מהערך שלהן?
אף פעם לא באמת הבנתי את זה שפמיניסטיות זועמות [וגם גברים] רואים בכך שהדמות הנשית הראשית שוכבת עם הדמות הראשית הגברית איזשהו חטא, או מעבר לכך – משהו שהופך אותה לקישוט. כן, אני מסכימה שיש משהו לא נעים כשהתפקיד היחידי של נערת בונד הוא להראות טוב בבקיני בסצנה הרטובה שלה, אבל זה ממש לא המקרה בקזינו רויאל [לא ראיתי את הבונדים האחרים, אז אני לא מדברת עליהם].
בקזינו רויאל הדמות של גרין היא לא רק זאת עם היד על ברז הכסף, היא חלק אינטגרלי בעלילה, הרבה יותר מסתם קישוט, ואני די קיבלתי את ההרגשה שבונד הוא זה שנופל לידיה, ולא להפך. אגב, לדעתי היפוך התפקידים המודרני הזה נרמז במפורש ע"י הבמאי בסצנת היציאה מהמים המיתולוגית, שמבוצעת ע"י בונד, בבגד הים הקטנטן שלו.
אני פשוט לא מבינה מה יש בפיתוח המערכת היחסים הרומנטית/מינית עם בונד, שהופך את אותן נשים "חזקות" ו"מתוחכמות" לדברייך ל… ובכן, לא כאלה. פמיניסטיות אומנם מטיפות שאישה צריכה לדעת להגשים את עצמה לבד, בלי גבר, להשתחרר מכבלי המשפחה הממוסדת וכו', אבל האם באמת כניסה לתוך מערכת יחסים רומנטית, כמו שמוצגת בסרט, מדכאת את הדמות של גרין? מוציאה אותה חלושה, פחותה לבונד? הופכת אותה לאישה לא חזקה ולא מתוחכמת? אני לא חושבת. ואני מכירה אומנם בעובדה שכנראה בסרטים המוקדמים יותר של בונד נערת בונד הייתה לא יותר מקישוט דקורטיבי נאה, אבל אני חושבת שדווקא קזינו רויאל בא ומוכיח שכמו ששונו הרבה דברים בקשר לבונד בסרט הנוכחי, שונו גם דברים רבים בנערה שלו.
מפשקת רגליים
די
איני יודע אם מדובר באותו "מישהו" או באלמונים רבים הסובלים מעודף זמן פנוי ולמען האמת זה אינו מעניין אותי. כל מה שאני מעוניין בו הוא שייפסק לאלתר המנהג המגונה הנפוץ כאן לאחרונה, של פרסום הודעות שכל תכנן הוא תיקונים שוליים וחסרי חשיבות ושכל מטרתן היא להקניט ולפגוע בגולשי האתר, תוך הצגת המגיב כעליון עליהם.
אם חוסר שליטתנו בשפה העברית כה חורה לך ולעמיתיך, אתה מוזמן לבלות יחד איתם את זמנך החופשי בעיסוקים היאים יותר לגדולים בשפה כמותכם. אני אישית ממליץ על קריאת "הזירה הלשונית" של רוביק רוזנטל.
היכן תרבות הדיון? היכן הכבוד הבסיסי לזולת? רגע לפני שאתם אצים להוכיח את עליונותכם, אתם חושבים בכלל האם התגובה שלכם תעשיר בכלל במשהו את הדיון?
אני מצטער מאד על הטון המתלהם, אבל הגיעו מים עד נפש. נמאס לי. אני לוחץ על הקישור במתמשכים, בתקווה למצוא הודעה מעניינת ומעוררת מחשבה, או אפילו סתם הודעה מצחיקה. מה אני מוצא במקום? מגיב שקפץ לו לראש הרעיון שהוא המגיה של האתר.
בבקשה, די.
על אף שאני מודה שגם לי דגדג, ביומית על ''עשרת המכות'',
לשאול ממתי מכה היא זכר.
מצטער, משהעליתי את הנושא כבר לא יכולתי להתאפק יותר. לא אפרסם יותר הודעות בסגנון.
במקרה הזה דווקא שמחתי על התיקון (אופס, הקפצתי לך את המתמשכים)
ואני לא חושבת שהמישהו האלמוני ניסה להתנשא. דווקא המינימליות של ההודעה מרמזת על הסבת תשומת לב עניינית ותו לא. אם יותר לי אפילו להעז, הייתי מנחשת שזה מגיב קבוע (או חצי קבוע) שהעדיף הפעם להשאר בעילום שם דווקא משום שהוא מתקן, ולא רוצה להתנשא (כי כשיש לו זהות הוא יכול לבוא ולומר "הא, אני יודע יותר", לעומת כינוי הדיפולט "מישהו", שיכול להיות כל אחד ואף אחד. וזאת בניגוד למישהוהים שכותבים הודעות ארוכות, בהן כן יש רמז כלשהו לזהות – וכאמור, זהות זו לא באה לידי ביטוי בהודעה כזו. ועוד משהו, אם אני כבר בתוך הסוגריים: יש הבדל בין לתקן ילד קטן שחושב שהוא מלך העולם וגילה את אמריקה – ואז התיקון מהווה התרסה לכך שהוא לא כזה חכם, לבין פניה למישהי שההודעות שלה מוקפדות – אם יורשה לי להעיד על עיסתי – ואינן נוטות להכיל שגיאות כתיב או הקלדה).
ולגבי המתמשכים – נו, במקרה הזה לא דובר בהודעה אחת. היו אחריה עוד כמה הודעות חדשות.
ואפרופו מתמשכים,
מה ההבדל בין תיקון חיצוני לבין מישהו שמקפיץ את המתמשכים כדי לתקן שגיאות הקלדה / מילה חסרה בתגובה של עצמו?
(רמז: שקול היטב את תשובתך כי גם אתה נכנס לקטגוריה זו
)
אה, אבל לי מותר, אני נזר הבריאה.
סתם.
ההערה על המתמשכים באה כבדרך אגב. התיקון עצמו הוא המרגיז אותי. מאד לא מכובד להדחף לשיחה של אחרים ולהגיד לאחד המשוחחים "תשמע, גבר, צריך להגיד שניים עשר הילוכים, לא שתיים עשרה". לי אישית זה גורם לאיבה גדולה מאד כלפי המפריע, גם אם הוא חבר קרוב מאד שלי. אכעס מאד גם אם אחד מחברי לשיחה יחליט פתאום שבא לו להיות מורה ללשון. אני רואה במעשה התיקון חוסר כבוד בסיסי כלפי האדם שעמו אתה מתדיין.
אגב, שיהיה מובן, הכעס שלי אינו נובע מכך שאנשים מתקנים אותי. אם יורשה לי להתרברב מעט, אף אחד, אפילו המורה ללשון, אינו מתקן אותי כמעט לעולם. אנשים מפסיקים לתקן אדם לאחר מספר נסיונות שבהם הם זוכים לתגובה "עיוני, הפוסל, במומו פוסל"; אבל בפעמים המועטות שבהן מישהו אכן תופס אותי בטעות, אני מודה לו. בכל הנוגע לי, אני דורש שייתקנו אותי.
שנינו מסכימים שיש אנשים שרוצים שיתקנו אותם ומברכים על כך. אבל כדי שזה יקרה, מישהו צריך "להדחף" לשיחה ולתקן (מה שלדבריך מהווה חוסר כבוד בסיסי). לי זה נשמע כמו סתירה מסוימת.
שייתקנו אותם. אדם הכותב תגובה מצפה שייגיבו לו תגובות הקשורות למה שהוא כתב. אם הוא מקבל תגובות שכל הכתוב בהן הוא "צריך לכתוב א' במקום ב"' טבעי שהוא יחוש שמזלזלים בו.
פרט לכך, בתקופה האחרונה מציפות את האתר תגובות תיקון הכתובות בסגנון מזלזל ופוגע במיוחד. לא סתם "כתוב ככה וככה", אלא "ל – א' שלך יש ב'?
אולי התכוונת ל – ג'?" זה כבר ממש עובר כל גבול.
זכורה גם לרעה התפרצותו של רני על מישהו שבסך הכל רצה לברר למה לא מקרינים את "בוראט" בעיר מגוריו.
תגובת התיקון שאליה הגבתי אינה כל כך פוגעת, אבל היא הקש ששבר את גב הגמל.
מצחיק שכל הדיון הזה מתנהל בשל תיקון טעות שהיא בקושי טעות.
אולי זה לא הכתיב המקובל, אבל אפשר גם לפסק רגליים.
בסך הכל המשמעות הבסיסית היא אותה משמעות – הפרדה.
אאל''ט, האקדמיה ללשון קבעה שחלף זמנו של שורש פש''ק.
כלומר, יש לכתוב "פיסוק רגליים". ההחלטה להשאיר מלים כמו תפישה ופישוק היא החלטה של העורכים הלשוניים שנעשתה כדי לשמור על בידול המשמעויות.
אם כן, מהו ההבדל בין פישוק לפיסוק?
מובן שתפישה אינה שייכת לשורש פש''ק
חשבתי על משהו אחר כשכתבתי אותה.
אני לא כל כך טורח להתעדכן בהחלטות האקדמיה,
ולמען האמת, הן גם לא ממש מעניינות אותי. העברית היא שפה קשישה למדי, ואם בתנ"ך, למשל, כתובה מילה באופן מסוים, זה טוב מספיק גם בשבילי.
אני לא יודע אם האקדמיה אמנם גנזה את השורש פש"ק, אבל חיפוש באתר "השפה העברית" מעלה את התוצאה הבאה – http://www.safa-ivrit.org/spelling/pisuk.php
אגב, במה זכיתי? את הנקודה הזו יכולת לצרף כבר להתפוצצות המקורית שלך, לא?
אה, אני אידיוט.
הייתי צריך לבדוק שם. מצטער שהטרחתי אותך.
במה זכית? בכלום. פשוט את תגובתך, בניגוד לתגובתו של מישהו, ראיתי בבוקר, כשהראש שלי היה צלול.
אם יורשה לי
ובאמת, לא בהתנשאות – בעידן של טקסט אלקטרוני אשר בו שגיאות כתיב הופכות לנורמה, כל תיקון (ולא התקטננות) – מבורך.
לא הבנתי דבר אחד.
(עשיו יצא הDVD, נו) מי זה או מה זה אליפסיס?
אתה זוכר נכון.
זאת לא אשמתי שלסרט הזה יש את סיקוונס הפתיחה הארוך ביותר בסדרה.
או! אחלה סרט.
יש לי יחסי אהבה-שנאה מענים עם הבונדים הקודמים: אני חולה על הסטייל, המתח והאקשן ויכולה להתחבר לקאמפ, אבל מלבד המשיכה הארוטית של הסרטים האלה לאלימות (שמגעילה אותי בסופו של דבר, גם אם אני נהנית תוך כדי הצפיה), אני ממש, ממש לא מסתדרת עם שנאת הנשים. כמה שהן זולות, נערות בונד — לא מהבחינה של "קלות להשגה", אלא זה שהחיים שלהן כל כך זולים. הן מיועדות לשימוש מהיר ולהשלכה (בד"כ למוות), הן מבחינת בונד והן מבחינת התסריט. זה לא רק מעליב את רגישויותי הפוליטיות או וואטאבר, זה ממש מזעזע ומפחיד. באמת.
מהבחינה הזאת, "קזינו רויאל" הוא משב אוויר צח. אם יש שם נשים חלשות, יש שם גם בונד חלש, ואם מתעללים בנשים מתעללים גם בבונד. זה לא ממש סרט שהייתי נותנת לו פרס נובל על דעות מתקדמות, אבל זה גם לא מה שחיפשתי בו, ובניגוד חד לקודמים, הוא רחוק מלהגיע לרף הגועל האישי שלי. גם לקיצוניות הקומיקסית שהורגעה מאוד אני ממש לא מתגעגעת — די, עבר זמנה. לפני עשרים שנה עבר זמנה, האמת. הבונדים האחרונים היו מגוחכים. הרבה יותר קל להנות מהאקשן כשחותכים מהתסריט את הפדיחות המיושנות האלה.
אה, ודניאל קרייג, עם פרצופו המכוער ושפתיו המשורבבות, יכול לנער לי את המרטיני אניטיים.
די! נמאס לי!
ראיתי אותו שלוש פעמים בשביל לראות אם לא פספסתי משהו. עזבו אותי מרציפות ואחידות לאורך סדרת סרטי ג'יימס בונד ונאמנות למקור. שיהיה סרט חדש לגמרי, שלא יהיה אפילו ג'יימס בונד. זה סרט מעפן.
הסרט מתחיל נהדר, ים אקשן, מנופים וטרקטרין ואז הוא נגמר. כל מה שקשור לעלילה, הגיון, משחק סביר וכו' פשוט לא קיים. דניאל קרייג ביאס אותי עם המשחק הפסודו-קול שלו, אווה גרין עם העיניים הכמעט דומעות שלה והאיש הרע שבאמת בוכה.
ובעיקר, הוא ארוך. מאד. כל הסרט הזכיר לי בעיקר הקדמה לסרט הבא, רק כזאת שנמשכה שעתיים וחצי.
עלילה הגיונית מעולם לא היתה הצד החזק של הסדרה הזאת.
ו"קזינו רויאל" עוד יחסית נאמן לספר.
מה שמצאתי יוצא דופן בקזינו רויאל לעומת סרטי בונד קודמים:
1. הסרט נפתח במנת אקשן גדושה ובועטת, וגם בסופו בונד שולף אקדחים ואגרופים, אבל בעצם עיקר הסרט – "הבטן" שלו, בלשון תסריטאית – הוא אנשים שמשחקים קלפים, והבימוי המהוקצע והמשחק המעולה גורמים לגברים שיושבים סביב שולחן והופכים קלפים להיות מותח וסוחט נשימה לא פחות מקרב יריות או התגוששות מעל פי תהום.
2. הנבל של הסרט לא הורג אף אחד, אפילו לא על ידי בריון נאמן. בעצם בונד מציל אותו מאיזשהו שליט אפריקאי באיזשהו שלב. ולנבל הזה אין תכניות לכבוש את העולם או להשתלט על מדינה קטנה ואומללה, הוא בעצם רק רואה חשבון של כוחות אפלים יותר.
3. עוד דבר בנוגע לנבל: הוא מת משהו כמו חצי שעה לפני סוף הסרט, ולא בונד הוא זה שהורג אותו. חתיכת שינוי אמיץ לגבי כל סדרת סרטי בונד אי פעם.