במקור: Bridge to Terabithia
במאי: גאבור צ'ופו
תסריט: ג'ף סטוקוול, דייויד פטרסון
על פי ספר מאת קתרין פטרסון
שחקנים: ג'וש האצ'רסון, אנה-סופיה רוב, רוברט פטריק, זואי דשנל
כל מי שצפה בשניים-שלושה סרטי קולנוע בשנים האחרונות, בטח שם לב שלהיות ילד זה לגדול בשדה מוקשים. דרקונים, טרולים ומכשפים רשעים – כולם רודפים את כל מי שגילו מתחת ל-15, במקום ללכת להרביץ לאנשים בגודל שלהם.
הצרות של ג'ס (ג'וש הצ'רסון), גיבור 'ממלכת טראביתיה', ארציות יותר, וכוללות בית עני, כזה שבו נעלי הספורט החדשות היחידות שג'ס יכול לקוות להן הן נעליה הישנות – והורודות – של אחותו הגדולה; גם ההורים שלו, עם כל הרצון הטוב, לא ממש שמים לב אליו ולעובדה שהוא צייר מחונן בהתהוות. מחוץ לבית המצב לא טוב יותר: שני בריונים מציקים לו באופן קבוע בבית הספר, ובדיוק ביום שבו הוא התכוון להראות לכולם מה הוא שווה ולנצח בתחרות הריצה הבית-ספרית, מגיעה תלמידה חדשה, לזלי (אנה-סופיה רוב), וגונבת ממנו את ההישג. במהלך הימים הבאים, ג'ס הממורמר מזעיף פנים אל לזלי, אולם כאשר הוא שם לב שהתלמידים האחרים בכיתה מלגלגים עליה (לבית הספר, למשל, היא מגיעה עטויה בשכבות צבעוניות של בגדים. חמור מכך: אין לה טלוויזיה בבית), מתפתחת ביניהם "אחוות דחויים". ואז לזלי מגלה לג'ס סוד – היא מראה לו כיצד הוא יכול לברוא ביחד איתה ממלכה פרטית משלהם, הממלכה הקסומה טראביתיה.
רגע, מה זה, אני שומע אתכם אומרים. לא אמרת כרגע שג'ס הוא ילד עם בעיות של ילדים אמיתיים, בלי כל הצרות הפנטסטיות שמלוות ילדים בקולנוע בימינו? אין מה לדאוג – הצרות מהעולם האמיתי רודפות אחרי ג'ס גם בטראביתיה. למעשה, שם הצרות האלה הופכות לסכנת נפשות של ממש, כאשר כל מי שמתנכלים לג'ס בעולם האמיתי הופכים בטראביתיה לעופות דורסים ומפלצות, הנחושים בדעתם להחריב את הממלכה שלו. למזלו הגדול של ג'ס, לזלי מלווה אותו לאורך כל הדרך בממלכה הקסומה והמסוכנת הזאת, ובדרכה הנלהבת והלא מחוברת למציאות, מלמדת אותו איך להתמודד עם כל הצרות האלה – לקחים שג'ס מפנים גם בהתמודדות עם הצרות בעולמנו. השנים מנהלים חיים כפולים: מתמודדים עם כל הטיפוסים המעצבנים והמסוכנים בעולם האמיתי, ומגינים על הממלכה הפרטית שלהם מפני אותם טיפוסים ממש.
'ממלכת טראביתיה' הוא סרט שלא עושה הנחות לדמויות שלו. העובדה שלג'ס יש חיים לא קלים לא פוטרת אותו מהצורך להתאפס על עצמו ולהבין שהוא לא יכול להאשים את העולם בכל הצרות שלו, ושבסופו של דבר, בחיים האמיתיים אין פתרונות קסם. זה ההבדל הגדול בין 'ממלכת טראביתיה' ומרבית ממתקי הפנטסיה עתירי הסוכר שמפציעים על מסכי הקולנוע במקומותינו: להציל עולם פנטסיה, מלמד אותנו הסרט, זו חוכמה קטנה; בשביל להציל את עצמך בעולם שלנו, לעומת זאת, צריך לעבוד קשה.
הבמאי גאבור "מתחת לאיזו אבן הסתתרת עד היום?" צ'ופו, והמעצב דימה "איפה היית במשך כל חיי כצופה קולנוע?" מלניצ'ב, ביחד עם אשפי האפקטים של WETA, מחוללים ניסים ונפלאות במעבר בין העולם שלנו וטראביתיה הקסומה: מעבר איטי, הדרגתי, שבו הנוף מהמציאות המוכרת לנו משנה צורה לאט לאט עצים מתחילים לזוז, וחיות יער תמימות הופכות ליצורים מוזרים בעלי מראה מעוות – אפילו כעור – שנובע מהשילוב בינן ובין הדמויות שהן אמורות לשקף בעולם האמיתי.
לא רק האפקטים מצוינים: גם השחקנים הבשר-ודם נפלאים אחד אחד. הצ'רסון נוגע ללב בתור הגיבור הסובל, ולצדו התגלית האמיתית של הסרט הזה – אנה-סופיה רוב, כוכבת בהתהוות. המעבר שהיא עושה כאן מהדמות המניאקית של ויולט, שהיא גילמה ב'צ'רלי בממלכת השוקולד' למין סוג של פיה טובה מעיד כשלעצמו על הכשרון העצום של הילדה. אבל אפילו מעבר לזה, יש משהו בנוכחות שלה, בכריזמה שהיא מקרינה, שמצליח למלא את המסך בקסם. מבין המבוגרים ראויים לציון במיוחד רוברט פטריק, בתפקיד אביו האטום של ג'ס, שהצליח בפעם הראשונה לא להוציא ממני תגובה אוטומטית של "תחזור כבר לשחק את הטרמינייטור", וזואי דשנל, בתפקיד מורה עם לב זהב, שגנבה כאן את ההצגה, ממש כמו ב-'מדריך הטרמפיסט לגלקסיה'.
'ממלכת טראביתיה' הוא בעיני אחד מסרטי הפנטסיה לילדים הטובים ביותר שיצאו מהוליווד בשנים האחרונות – סוף-סוף ארוחת גורמה פנטסטית משובחת, במקום סתם מזון מהיר. צריך באמת לציין שהשורה התחתונה היא "לכו לראות"?
- האתר הרשמי
- אתר ישראלי
- קתרין פטרסון – מחברת הספר
- על ההשראה לספר (ספוילרים)
- אנה-סופיה רוב
- זואי דשנל
- צ'רלי בממלכת השוקולד
- מדריך הטרמפיסט לגלקסיה
לא ראיתי את הסרט,
אבל יש לציין שהגיבורה הראשית כל כך דומה לוינונה ריידר בבלונד, שזה מפחיד.
וינונה ריידר?
הילדונת היא תעתיק בלונדיני מכווץ של קיירה נייטלי.
כשאני וחברה ראינו את הטריילר בקולנוע ממש צעקנו שזו בטח אחותה הקטנה, או משהו. הדימין פשוט מטריד.
נייטלי הודתה בראיון שלפעמים רודפים אחריה וצועקים "וינונה, וינונה, אפשר חתימה?"
(או שאולי וינונה אמרה שרודפים אחריה "קיירה, קיירה…"?)
ויש גם את נטלי פורטמן
שלא רק דומה מאוד לקיירה נייטלי, גם השם הפרטי שלה דומה לשם המשפחה של קיירה, כדי להוסיף על הבלבול…
ואגב לא רק אנחנו שמנו לב לדמיון- קיירה שיחקה את הכפילה של נטלי פורטמן ב"מלחמת הכוכבים" ואאל"ט אז היא התחילה להתפרסם.
וינונה ריידר?
הילדה בהחלט דומה לנייטלי רק בקטן
את הדימיון לריידר אני לא רואה
נשמע סרט מקסים במיוחד
עדיין לא ראיתי את הסרט אלא רק ראיתי קדימונים, והסרט נשמע קסום במיוחד.
הלוואי שהצוות הזה יעשה גירסה ל"הסיפור שאינו נגמר", על פי הספר המקורי…
אבוי לבורותי,
אבל לא היה כבר אחד כזה?
אז מה?
צ'רלי בממלכת השוקולד, למשל, היא גירסה מחודשת שעשו לספר, והגירסה הקודמת נקראה "ווילי וונקה ובית החרושת לשוקולד".
ה-BBC שידר בעבר סידרת סרטים המבוססת על עלילות נרניה.
ויש עוד דוגמאות רבות…
שני החלקים הראשונים בטרילוגיה "הסיפור שאינו נגמר", מבוססים בצורה די רופפת על הספר, ואני מקווה שיעשו סרט / סדרת סרטים שמתבססים על הסרט עצמו עם האפקטים המתבקשים ועם העומק הרגשי, התוצאה יכולה להיות מופלאה.
מילא זה שהם לא ממש מבוססים על הספר,
הבעיה עם סרטי "הסיפור שאינו נגמר", היא שהם פשוט מחורבנים בכל קנה מידה אפשרי.
(ומי שלא מסכים, מוכן בבקשה להסביר לי איך הגרסה המעופפת לכלב של הזקן מסיפורי עמים – אמורה להזכיר דרקון?)
אם כבר ''הסיפור שלא נגמר''
מהיום שקראתי את הספר, אני מרגיש כאילו ונגזר עליי להיות יוצר קולנוע יום אחד, ובעת שאני אייצר את הגרסה החדשה והנאמנה למקור של "הסיפור שלא נגמר", אני אוכל לספר כיצד מהפעם הראשונה שקראתי את הספר חלמתי על הפרוייקט הזה.
גדלתי על הסרט הראשון, ועם כל כמה שהוא מקסים, אני באמת מרגיש שניתן לעשות גרסה טובה, רצינית ובאורך מתאים אשר יכלול את כל הסרט ויציג אותו כמו שצריך על המסך הגדול. מקור נהדר לקולנוע מקסים.
אני חושב שחייבים לעשות הפרדה חדה בין הסרטים
הראשון הוא קלאסיקת ילדות, גם אם הדרקון נראה כמו כלב, זה לא משנה, מבחינתי ככה הוא אמור להיראות והוא מגניב, בכלל הבובות שם מקסימות לדעתי, חוץ מהזאב הפוזל…
בקיצור, על הפגמים הקטנים של הסרט הראשון ניתן לסלוח ומאוד יהיה קשה לי לקבל רימייק שלו.
לעומת זאת, הסרט השני הוא פשוט ביזיון, לא אהבתי אותו בתור ילד, הוא משעמם, החליפו את כל הדמויות, וכמובן אין שום קשר לספר.
והבנתי שיש עוד לפחות המשכון אחד, שהגיע יש לוידאו בגרמניה בלבד או משהו, ונחסך מאיתנו.
בוא נגיד שאם יעשו סאגה שבאמת תכסה את כל הספר בצורה מכובדת אני מאוד אשמח, אבל אני לא אוכל לחשוב על זה בתור תחליף לסרט המקורי, אלא בתור סיפור אחר לגמרי.
"גשר לטרביתיה" עשה לי משהו, כשם שהסיפור שלא נגמר עשה לי. משהו נדיר שלא רואים בעשור האחרון, בצל סרטי הבלוקבאסטר הגדולים ועתירי הפעלולים. יהיה באמת נחמד אם אותו צוות שאחראי לטרביתיה ינער מהסיפור שאינו נגמר את האבק שהצטבר עליו (וזה כולל את שני ההמשכים הנוראיים וסדרת הטלוויזיה המטופשת פוסט-הארי פוטר)
רק כדי לוודא ששנינו מדברים על אותו הדבר
אני מתכוון לכך שאני רוצה שהצוות הזה יעשה את הסרט / טרילוגיה מחדש, על פי הספר עצמו, בלי קשר לסרטים / סדרות הקודמים.
פשוט מסכים עם כל מילה שלך יובל
גם אני חושב שהגיע הזמן, במיטב מסורת שר הטבעות, שגם הספר המופלא הזה יקבל טיפול קולנועי ראוי לשמו. רוחב היריעה שלו לדעתי, יכול בקלות למלא שני סרטים באורך כשלוש שעות, כמו שני פרקים מהטרילוגיה של שר"ה.
ביקורת אוהדת+זואי מה שמה עם העיניים הגדולות=פלפל הולך לקולנוע
זואי דשנל
אני מכיר את אחותה (אוקיי, זה נשמע רע) אמילי דשנל מהסדרה "עצמות". יש לשתיהן את אותן תווי פנים.
מיוחד.
אם היו מבקשים ממני לתאר את הסרט במילה אחת, אז בוודאי שהייתי בוחר במילה "מיוחד". ובמלא המובן החיובי שבה.
אם אתם לא רוצים להתאכזב, כדאי שלא תיקחו בחשבון את הטריילר שנעשה בעבר לסרט הזה (למרות שאני מודה שהוא היה מאוד מקסים בזמנו), אשר מתאר אותו כגרסת "סיפורי נרניה" 2007. זה לא. זה רחוק מלהיות כך. וזה גם הרבה יותר שווה. מיוחד. עדין. עצוב. שמח – הכל ביחד.
*** מה שעובד:
*** מה שלא עבד לגמרי (ושבאמת לא יפריע בהרבה):
וזהו. עכשיו לכו לקולנוע הקרוב לראות את הסרט הזה.
כן המפקד!
מיוחד.
אההה, בנוגע לילדה שלא קיבלה קרדיט בביקרת.
אחת המעצבנות ביותר שראיתי בזמן האחרון וכמו שרשמת "תדעו על מי דיברתי"
כן... ''נרניה 2007''...
זו בדיוק הסיבה שהיה לי חשוב לקרוא ביקורות על הסרט לפני שאני הולך לראות אותו.
וכן, אני הולך לראות אותו בהקדם, ויש לי הרושם שאראה אותו מספר פעמים (אם כי אני לא מתחייב שכולם יהיו בקולנוע…)
האם הספר תורגם לעברית?
לא.
תודה
עכשיו כן
http://www.fantastic-library.com/?p=6351
קוראים לו ג'ס ולא ג'סי.
אה,ואחלה סרט ראיתי אותו בערך 12 פעם ואני עדיין רוצה ללכת לראות בקולנוע.
לילדים עד גיל 12 הסרט לפי דעתי יעבוד מצויין; השחקנים טובים, רוב הזמן, אבל רגע- לא כבר ראינו את הסרט הזה, של בריחה מהמציאות בעזרת בריאת עולם פנטסיה, ואו אז התמודדות בחיים האמיתיים?- והרי לא ראינו את זה נעשה בצורה יותר טובה ומעניינת? היו חלקים בסרט שהפיהוק יפה להם, וגם שורות מהתסריט שכל כך הרגיזו, שגם אם השחקנים היו מנוסים ומעולים נשמעו כה מעצבנות, קלישאתיות. לא כל סרט ילדים צריך להיות קלישאה, ואם כן, אז לפחות אפשר להעביר את זה בצורה הרבה פחות מעצבנת ונדושה. לפעמים התחשק לי להחטיף לנערה כאפה רצינית- ולא מחימת ציניות.
אבל, עם זאת יש לציין שכן יש פה ושם קטעים משעשעים, וקטעים שזעטוטים יכולים להתחבר אליהם. למבוגרים, עם זאת, אני דווקא ממליצה להתרחק.
מש''א
החלק הכי טוב בסרט הוא הסוף…
השחקן הראשי לא רע, מה שקשה להגיד על שאר השחקנים. מעצבנת במיוחד השחקנית הראשית שבאמת הייתה זקוקה לאיזה כאפה.
תקשיבו לאזהרה שבכרזה – זה סרט מהיוצרים של נרנייה. לא ברור לי למה ציפיתי למשהו טוב מדיסני. מגיע לי.
סרט חמוד
ואנה סופיה פשוט מהממת – מקווה שהאיכות הזו לא תעלם כשתתבגר.
פרסום הסרט הוא שקרי
הסרט הוא אכן דרמה עדינה ונוגעת לב.
אבל חשוב לציין שבכל הפירסומים, המודעות, הטריילרים וכותרות המשנה. הסרט מוצג כפנטזיה שהולכת יד ביד עם סרטים כמו "נרניה" או "צ'רלי וממלכת השוקולד".
הטריילר עשה עושה עבודת נמלים של ליקוט שניות הדמיון שבסרט ואיחודם לטריילר ללא כל קשר לעלילת הסרט או לז'אנר שהוא מייצג.
במודעות מדגישים שהסרט הוא "מהיוצרים של נרניה" כדי שלא יהיה ספק שמדובר בעוד פנטזיית הרפתקאות.
בקיצור, ללא קשר למעלותיו של הסרט, הפרסום שליווה אותו הוא שקרי ונועד למשוך קהל ע"י הטעייתו.
נכון, אבל זה לא המקרה הראשון שקורה דבר כזה.
פרסום הסרט הוא שקרי
נכון מאוד. הייתי גם אומר פרסום שטוטי, כיוון שע"י פרסום הסרט כפנטזיה ילדותית הוא אולי יאחזב את אלא שיבואו לצפות בפנטזיה, ולא ימשוך את את קהל היעד האמיתי של הסרט.
-האשף הדגול
אבל יפסיד כסף. כי בוא נודה בכך -
קהל היעד שאליו כיוונו הפירסומים גדול בהרבה מקהל היעד האמיתי של הסרט.
לא סבלתי את הסרט.
המעבר מהמציאות לפנטזיה היה יותר מדי פסיכולוגיה בגרוש בשבילי. איך שכל דמות במציאות מקבלת ייצוג טאראביתי. בכלל לא נהניתי. כשאני רואה סרט פנטזיה, אני רוצה לקבל פנטזיה, קסם, כל הדברים הנחמדים האלה שאני לא מקבלת מהמציאות. לא יודעת, בשבילי זה היה סרט לא מהנה בעליל. חוצמזה, שנאתי את הסוף.
אבל שכחת דבר אחד - זה *לא* סרט פנטזיה.
הפרסום היה לא נכון ובגלל זה ציפית לקבל סרט פנטזיה.
אבל שכחת דבר אחד - זה *לא* סרט פנטזיה.
גם בתור *לא* סרט פנטזיה, לא מצאתי אותו מספק במיוחד.
כל מלה בסלע
הרגשתי שנכנסתי לצפות בפרק של הולמרק, ולא אחד המוצלחים שבהם.
רק הערה, אני עם האימייל הקבוע לא כתבה את זה
אני לא רואה שמץ של נצרות בסיפור הזה.
הדיון ב"יופיו של סיפור ישו" היה ויכוח שבו הילדים הנוצרים אמרו שהתנ"ך משעמם אותם – ובסרט נוצרי לא היית מוצאת הכרזה כזאת, אלא אם כן היא באה מפי הנבל. אלוהים מוזכר בדיון לקראת סוף הסרט, אבל לא ממש בהקשר חיובי. אף אחד לא ייצא מהסרט הזה דתי יותר מכפי שנכנס אליו.
תיקון טעות כרונולוגית
כן פתאום קלטתי את חלקכם לא חייבו לנסוע לכפר חב"ד אני מדברת על אנשים שהיו ביסודי בשנות ה שיבעים ושמונים…
את יכולה בבקשה להוסיף איזו אות לניק?
קו? נקודה? משהו?
אני יודעת שבחרתי בניק מאוד מאוד מאוד פופולרי, ואני באמת לא באה בטענות או משהו, אבל בכל זאת, אני פה כבר כמה זמן.
נו טוב,
ניסיתי פה בכמה מאות מילים להסביר שישו הוא פחות או יותר הגיבור הראשי בסרט הזה. לא הצלחתי. מילא.
תוד ללהקת היהודים
אין ספק שכולכם פה יהודים בני יהודים אחרת איך אפשר להסביר את ההתפלפלות המרתקת שנעשתה "רק לשם שמיים" אהבתי ז'ניה את המלחמה הפנימית שלך בין הרצון להסביר ולשכנע לבין תחושת חוסר התוחלת שבכך. אני שמחה שהראשון גבר…
אז איזה סרטים טובים כן ראיתם בזמן האחרון??
יש סרטים הרבה יותר נוצריים!
יש סרט כזה, נו איך קואים לו? אה כן "רכבת לקוטב"
יש נוצרי ויש קריסמסי,
ולמרות שזה אמור להיות קשור אחד לשני, זה בכלל לא אותו דבר. סרטי "ילד שלא מאמין בקריסמס ספיריט עד שקורה משהו על-טבעי שגורם לו להבין שמהות החג היא לתת ולהיות עם המשפחה שלך" קשורים לנצרות בערך כמו שאיש אדום שנכנס דרך הארובה ונותן מתנות לילדים טובים קשור להולדת ישו.
סרט מקסים!
נהנתי מאד מהסרט, השחקנית הראשית מדהימה ומאד מוכשרת, הסוף זכור לי היטב ובכלל אין ספק שאראה את הסרט הזה פעם נוספת…. מאד מומלץ!
סרט נפלא
אבל מראית העין מטעה במקרה שלו. ההתמודדות עם המציאות הרבה יותר שולטת בו מאשר הרפתקאות פנטסטיות אשר נמצאות בו רק כמשחק ילדים חסר עלילה אמיתית (אבל בעל אפקטים ועיצוב יפים מאוד, כפי שנכתב).
הסרט מאוד שונה מסרטי פנטזיה אחרים, כיוון שההפרדה בין המציאות לדמיון מאוד ברורה בו.
-האשף הדגול
מקסים.
הסרט שווק כסרט פנטזיה, היו לו פוסטר וטריילר של סרט פנטזיה, ואולי גם תקציב שמתקרב לזה של סרט פנטזיה. ואפשר להבין את זה, אחרי הכל, סרטי פנטזיה יותר פופולריים לאחרונה מדרמות מרגשות.
"ממלכת טראביתיה" הוא סרט התבגרות. שני הגיבורים הראשיים מקסימים, הסיפור נוגע ללב והסרט מדהים מבחינה ויזואלית.
אני ממליצה עליו בחום, ובכלל לא בטוחה שזה סרט לילדים. לא בטוחה איך הייתי אוכלת אותו בתור ילדה..(ומי שראה יבין)
סרט מקסים ומעניין
וצריך הרבה אומץ בשביל לבצע תפנית עלילה כזו בסרט ילדים הוליוודי. מה שמעלה את השאלה אם זה בכלל סרט שמתאים לילדים. אני בכיתי בסרט הזה, אבל אחותי בת ה-9 ממש יצאה ממנו עצובה. היא אומרת שהסרט טוב, אבל אני חושבת שלילדים קצת יותר קטנים זה יכול להיות ממש מזעזע. להביא גירסה מדובבת, שמגדירה את קהל היעד בתור ילדים עד גיל 8, זה קצת מוגזם לדעתי…
הופתעתי!
לא מה שחשבתי..ממש לא…הממלכה הדמיונית ששני הגיבורים יצרו היוותה רק רקע בצד..ולא הייתה המרכז בסרט…היו כולה איזה 3 פעמים שהם דמיינו..כל השאר זה הסרט עצמו והחיים האמיתיים…סרט דרמטי להפליא..אמיתי..ובהחלט לא ממש מתאים לילדים..קשה לי אפילו לדמיין גרסה מדובבת שלו…זה כמו לדבב לעברית את "שלוש עשרה"…אבל בגדול סרט מעולה..מאוד אהבתי והוא לא הפסיק לרתק אותי לכל אורכו..
סרט מקסים
נוגע ללב ומרגש, ירדו לי דמעות בחלק האחרון. השחקנים נפלאים, במיוחד התרשמתי מג'וש האצ'רסון שממש ריגש אותי ועורר בי הזדהות רבה.
אני חושב ששיווקו את הסרט בצורה ממש מטעה- מהטריילר, הפוסטר, העובדה שדיבבו אותו לעברית ושטרחו להדגיש שאלה אותם יוצרים של נרניה, אתה מקבל תחושה שזה עוד סרט פנטזיה לילדים מהסוג שראינו כבר יותר מדי לאחרונה.
אך למעשה הפנטזיה בסרט היא רק אמצעי, ולא מטרה. זה סרט אנושי ורגיש, שהזכיר לי בחלקים מסויימים את "קרייזי" הנפלא של ז'אן מארק ואלה ואת "החלום של מרטין" שיצא לאחרונה, וגם הוא מומלץ ביותר. זה בכלל סרט שמתאים הרבה יותר לרשת "לב" מאשר ל"גלובוס" או "רב חן".
חבל שקהל יעד של מבוגרים יותר שהיו יכולים מאוד להנות מהסרט אולי לא יגיעו לראות אותו בגלל איך שהוא משווק.
עם ההגיון *הכלכלי* מאחורי השיווק של הסרט, אין לי ויכוח
זה לגמרי לא מקרי שהסרט משווק (באופן מטעה לגמרי) כ'נרניה 2'. ל'נרניה' יש יותר קהל מאשר ל'החלום של מרטין', ואני בטוח שהרבה יותר אנשים ילכו לראות את הסרט אם הם יחשבו שזה סרט פנטזיה עתיר פעלולים בסגנון 'נרניה', מאשר אם הם יחשבו שזאת דרמת התבגרות רגישה. אי אפשר להתווכח עם זה שהפרסום הזה הוא יעיל בהבאת אנשים לקולנוע; השאלה היא מה יקרה אחר כך. הרבה אנשים ירגישו מרומים וישנאו את הסרט לא בגלל מה שהוא, אלא בגלל שהוא לא מה שהובטח להם.
האם זה סוף ''רע''?
אנא לענות בלי ספויילרים…
התרשמתי מחלק מהביקורות כולל זאת שיש משהו "רע" בניגוד לסוף הטוב הקלאסי. ואני מוכרח לומר שבאופן כללי אני מעדיף סוף טוב למרות שיש אומרים שזה כבר פאסה… במבוך של פאן קיבלתי הרבה מהסרט ואפילו אפשר לומר שנהנתי, אבל זו לא היתה חויה קלה.
בכל אופן אני רוצה לדעת אם טרביתיה הוא גם סרט כזה של סוף לא כ"כ טוב. זה חשוב לי לדעת אם איזה ציפיות ומצב רוח לבוא…
איך לכל הרוחות
אתה מצפה לדעת אם הסוף הוא "רע" או "טוב", אבל בלי ספוילרים? התשובה היא ספוילר.
אתה כמובן צודק אבל
השאלה היא דומה למבוך של פאן – אני חושב שהצליחו להעביר גם בביקורת וגם בתשובה לשאלה ספציפית מה האוירה. וזו בעצם כוונת שאלתי – האם מדובר בסרט בסגנון הקלאסי של סוף טוב או לא.
אני לא חושב למשל שלשאול האם הסוף טוב בסרט של וולט דיסני קלאסי – או בעצם כל סרט ילדים "קלאסי" – הוליוודי הוא "טוב". ויש צפיה של רואה סרטים שבסופו של דבר הפלונטר יפטר ופחות או יותר הכל יבוא על מקומו בשלום. זה כמעט אקסיומה ברורה מאליו.
היום יש יותר ויותר סרטים שנמצאים במשבצת שלכאורה אמורה לענות על הצפיה הזאת אבל לא עונה.
ולגבי הסרט הספציפי הזה, כך, אני רוצה לדעת עם איזה צפיה לבא, כמו גם לאיזה קהל הוא מתאים מבחינת חברים, גיסים וכו'…
ולכן השאלה האם הספויילר הכרחי או לא היא לא שאלה פשוטה כל כך.
ואם אתה יכול – עדיין אשמח לשמוע תשובה שתענה לרוח השאלה בלי לספיילר לי את הסרט…
סתם פרובוקציה...
קטע מביקורת של יאיר הוכנר בסרט תפוז… :
"עבודת השחקנים מהילדים הצעירים עד השחקנים הבוגרים מרשימה במיוחד. כולם מאופקים ומדויקים מאוד. די מפתיע לגלות שלמרות קהל היעד המיידי שלו הסרט כלל לא מתיילד גם בצורת המשחק. לא רק זה, הבימוי מרוסן ורחוק מלהיות קיטשי, ילדותי או פשוט אינפנטילי כמו כמעט כול סרט ילדים שיוצא מהוליווד. "ממלכת טראביתיה" הוא בהחלט לא "נארניה", "שר הטבעות" או כול חיקוי אחר. מדובר בדרמה רצינית, כואבת ובוגרת שיכולה לעשות רק טוב לאינטלקט של הילדים ובני הנוער המוצפים במוצרים רדודים ומביכים.
עוד יותר חשוב, הסרט הזה יכול לספק לקהל הבוגר חוויה קולנועית מרגשת ואיכותית. חוויה שלצערי מרבית הסרטים "הרציניים" שהוליווד מספקת בעשורים האחרונים כבר כמעט ואיננה קיימת. אז כשאתם קונים כרטיס לסרט אם זה בגלל שחג וצריך לקחת את הילדים לאיזשהו סרט או בגלל שאתם רוצים לצאת לערב איכותי בקולנוע, בהחלט קחו בחשבון את "ממלכת טראביתיה" הקסום ואל תשכחו את הטישו בבית."
אני די מעריך את יאיר הוכנר, למרות שלעתים אני ממש לא מזדהה עם הטעם שלו. אבל יש גם לא מעט פעמים שכן. ולמרות שניצלקלייניות מסויימת הוא כמעט היחיד שאני קורא בסדירות חוץ מעין הדג. וכמעט היחיד שמפרסם בצורה יחסית מסודרת ביקורות רציניות באינטרנט.
והנקודה – שהוא (וגם אחרים שקראתי) – מתייחסים לתרביתיה כממש ההיפך מהוליווד והולמרק אם אני מבין נכון את המושג. כך שלמרות שאני בהחלט לוקח את דבריך בחשבון יש כאן צדדים לכאן ולכאן…
חמישה כוכבים
שכתי לציין
אתה לא חושב שיהיה פרקטי יותר
אם תצא להגנתו של הסרט *אחרי* שראית אותו?
ברור שיש דעות לכאן ולכאן (הביקורת של רז, למשל, היתה חיובית מאד), ברור שנורטון מביע את דעתו שלו. אבל כל עוד לא ראית את הסרט אני לא חושבת שאתה יכול לענות לנורטון בצורה עניינית והולמת (אם מתעלמים לרגע מזה שהוא לא האריך במיוחד בדבריו).
אתה כמובן צודק אבל
לסרט הזה יש סוף טוב ורע.
רוח הסרט מתאימה לכל הגילאים.
המבוך של פאן לדעתי הוא סרט מאוד אלים וקשה לצפייה ולא הייתי ממליצה עליו לצעירים, לעומת זאת, לגשר הייתי לוקחת גם את הבני דודים הקטנים.
סרט מקסים. אבל אני מניחה שזה עניין של טעם.
גאבור צ'ופו
יצר את סדרת האנימציה הזכורה לטובה "מפלצות אמיתיות" ששודרה בערוץ הילדים לפני בערך עשור, ואולי עוד משודרת בניקולודיאון מדי פעם. הוא גם עבד תקופה מסויימת על הסימפסונס והדמות של ד"ר ניק ריביירה מבוססת עליו.
סרט נפלא ומיוחד.
לפי הטריילר אפשר לחשוב שזה עוד סרט בנוסח נרניה, ולכן לא העליתי בדעתי שאלך, אבל במקרה נתקלתי בביקורת באתר סרט שאמרה שמדובר בדרמת התבגרות טובה ומרגשת ואכן כך.
אנה סופיה רוב (גירסה צעירה של קיירה נייטלי) נפלאה לא פחות מאמה ווטסון ורוברט פטריק חוזר על תפקידו הנפלא כאב חסר הרגישות של ג'וני קאש ב"הולך בדרכי".
מאז "טירוף באלאבמה" לא ריגש אותי כל כך סרט. אחת הפתעות של השנה ומי שעדיין לא ראה, לרוץ.
זהירות! זהירות! זהירות!
מסכימה. מאחר וזה סרט מדובב לא חשבתי שתהיה בעיה וראיתי עם אחותי בת השש. כבר באמצע היא נורא פחדה, וזה כשהיא עוד לא הבינה הכל(זה היה באנגלית).
למרות שזה סרט מקסים ומומלץ מאד לגדולים יותר.
זהירות! זהירות! זהירות!
דבר שמעורר בי סקרנות הוא איך לעזאזל אתה מצפה למנוע מאנשים לקחת את הילדים שלהם לסרט כשהתגובה שלך מסומנת בספויילר? כלומר שיקראו אותה רק אנשים שכבר ראו את הסרט ואנשים שהוא לא מעניין אותם בכלל.
ואני לא מדבר אליך ספיציפית כי רבים עשו כך.סליחה
במובן מסוים אתה צודק,
אבל סימן ספוילר הוא לא "אין כניסה", הוא רק אזהרה. יש אנשים רבים שספוילרים לא מטרידים אותם; סימן הספוילר מאפשר למי שלא מעוניין לדעת דבר על הסרט לדלג על ההודעה, בעוד מי שזה לא מטריד אותו (למשל, הורים לילדים שתוהים האם כדאי לקחת אותם לסרט) חופשי לקרוא.
קצת נסחפנו, לא?
סרט נחמד, אין מה לומר. אבל "ארוחת גורמה ולא מזון מהיר…? בוא נשאר רגע עם הרגליים על הקרקע…
ילד דחוי (שראינו כבר מיליון פעם), מתחבר עם ילדה דחויה אחרת (שראינו מיליון וחצי פעם) וביחד הם ממציאים ממלכה קסומה ומקורית, מקורית ממש כמו נרניה, (שגם היא לא יותר מדי מקורית). זה הזבל ההוליוודי במיטבו. אני לא יודע בכלל מה חשבתי לעצמי. דיסני טובים באנימציה, אבל בסרטי בשר ודם הם איבדו את זה בערך ב"פוליאנה", אי שם בפיפטיס.
לסיכום הרגיש לי קצת כמו סרט "הולמרק" עם אפקטים.
רוצה לראות סרט פנטזיה טוב? לך תראה "אבק כוכבים".
האם שמתם לב
כמה זואי דשנל דומה בסרט זה לדבורה וויניגר בצעירותה?
בפוסטר הילדה מחזיקה אששית
הטריילר התחיל כמו סרט אימה, ואח"כ בתור סרט פנטסיה. הפוסטר מציג את הסרט כסרט הרפתקאות (הילדה לא מחזיקה באששית אפילו לא פעם אחת), אבל בסופו של דבר הסרט הוא משהו מאוד דומה לסרט 'החברה שלי' – סרט למשפחה, שמעט כבד לילדים.
בפוסטר הילדה מחזיקה אששית
הסרט הכי גרוע שראיתי האחים הקטנים שלי התבאסו ממנו בטירוף כי הוא משעמם ולא מתפתח בו כלום אפקטים ממש זולים עלילה מעורפלת מידי עשוי בצורה שיטחית מאוד לא כמו סרטי הפנטזיה המדהימים של פעם . ממש ממש מאכז ללא ספק הכי גרוע שיש
אפקטים: 1
משחק:1
עלילה:1
זה נשמע יותר כמו מקרה של
"מה שראיתי/קראתי קודם הוא היותר טוב וכל שינוי הוא גרוע".
ולי זה נשמע
כמו מקרה של הם נתנו את השורה של רון להרמיוני.
לי זה נשמע
כאילו התפוח נפל רחוק מהעץ(מכיוון שהתסריטאי הוא בנה של הסופרת והוא עשה עבודה הרבה יותר טובה)
אני מסכים עם האנשים שאומרים שזה לא סרט לילדים קטנים
לא יודע לאיזה גיל הסרט הזה מיועד, אבל זה עלול לעשות טראומה לילדים מתחת לגיל מסויים.
למעשה, נראה לי שזה לא לגיטימי לשווק אותו בתור סרט ילדים. הוא מתאים לילדים מעל גיל 12, אולי.. אבל זה לא נראה לי כמו סרט שאפשר להקרין בסלון לכל המשפחה.
לא רע בכלל
כבר אמרו כאן את כל מה שיש לומר בקשר לפרסום המטעה של הסרט (בדקתי את הטריילר שלו אחרי הצפייה וזה הרגיש קצת כמו הטריילר שמציג את ה"ניצוץ" כקומדיה לכל המשפחה), והאמת היא שאפילו הביקורת קצת מטעה כי למרות שמובהר בה שגם העולם האמיתי משחק בה תפקיד מרכזי היא עדיין מתייחסת אליו כסרט פנטסיה, בזמן שהוא לא ממש נופל להגדרה הזו.
בכל מקרה, הצלחתי להתחבר מאד לסרט, ואפילו להתרגש קצת. אני לא בטוח איפה היתה הציניות שלי במהלך הצפייה – יכול להיות שהסרט הצליח לקלף אותה מעלי בכוחות עצמו ויכול להיות שהיא סתם נתלתה לייבוש מוקדם יותר באופן מקרי – אבל כך או כך, זה בהחלט עבד מבחינתי.
משהו לא עובד שם
באמת ובתמים רציתי לאהוב את הסרט הזה. באתי בלי ציניות, התעמקתי בצפיה (בלי להסיח את הדעת לטובת טלפונים וכו') ולא ציפיתי אפילו ליותר מדי פנטזיה, כי ידעתי מראש שנרניה זה לא. ובכל זאת, לא השתכנעתי. זה יכל היה להיות סרט מצוין, אם הוא לא היה משתדל יותר מדי. הסרט אסף את כל הקלישאות האפשריות – לא אחזור עליהן, כולן כבר תוארו למעלה, ובכוח מנסה להאכיל בכפית. לא יודעת אם ההשוואה במקום, אבל קחו לדוגמה את "ממלכת אור הירח". גם קשר של שני ילדים דחויים, אבל מזווית אחרת, עם דמויות שנרחטות בזכרון שלא מנסות לרגש בכוח. והעיקר שהפריע לי – המסר. מה לעזאזל הם מנסים להגיד? שלחלום ולדמיין זה סבבה (וזה, כביכול, משנה את המציאות)? אבל זה פשוט לא נכון, ורואים את זה גם בסרט עצמו. מה ש"הציל" את ג'ס בסופו של דבר זו הידידות שלהם, אף אחד מהם לא יכל להתמודד עם המציאות לבד, לא משנה כמה הם מדמיינים. נכון, לזלי השפיעה על האנשים סביבה, אבל זה בזכות האופי, ולא קשור לפנטזיות. ובלי ג'ס, ספק אם הייתה מתמודדת עם בית הספר ההוא.
אני משוכנעת בספר יש קשר יותר הדוק בין הדברים, והדמויות לא כ"כ שטוחות. זה רעיון יפה, רק חבל על הביצוע.