בלייד 2

מאת
רותם
– פורסם ב 20 באפריל 2002Posted in: ביקורות

במקור: בלייד II
במאי: גיירמו דל טורו
תסריט: דייויד ס. גויר
שחקנים: ווסלי סנייפס,
כריס כריסטופרסון, לנור
וארלה, רון פרלמן, נורמן
רידס

חברים, עזבו אתכם מפריקוולים, רימייקים ושאר ירקות. היום אנו מתכנסים כדי לבחון את 'בלייד 2', סרט המשך מהסוג המוכר לנו: A Vampire Movie Without The Boring Bites.

את 'בלייד' הראשון אהבתי. קטעי הפעולה היו טובים (מישהו אמר צחצוח חרבות נמרץ?), העלילה לא היתה מגוחכת לחלוטין (אלא רק בחלקה), מיתוס הערפדים נראה מעניין ובעל בשר, ואפילו היו מספר קטעים שהצליחו לגרום לי לזוז בכיסא בחוסר שקט. לכן דווקא חיכיתי לסרט השני. חיכיתי – ולא התאכזבתי.

לא ראיתם את 'בלייד' הראשון? לא נורא – את העלילה שלו ניתן לסכם בשתי דקות, והסרט השני באמת עושה זאת: בלייד (ווסלי סנייפס) הוא בן כלאיים, חציו אדם וחציו ערפד. מהצד הערפדי הוא קיבל כוחות על אנושיים וצמא לדם, ותודות לצד האנושי הוא שמר על אי הפגיעות לאור שמש וקיבל את הכינוי המגוחך "המהלך ביום" (אל תטרחו לנטפק, אני יודע שלא ככה תירגמו את זה בסרט). בלייד שם לו למטרה להגן על המין האנושי מפני גזע הערפדים, אך אבוי, עם תחילת הסרט השני אנו חוזים בזן חדש של ערפדים הנקרא הקוצרים (Reapers): ערפדים חזקים יותר, חסינים יותר, ומכוערים הרבה יותר, שנראים כמו הנוסע השמיני שהתגלגל בגופו של אדם הסובל ממחלת עור קשה או מכוויות מדרגה שביעית. מה שהם קוצרים (ברינה) זה לא חיטה אלא ערפדים, והרבה (אבל אם צריך הם יכולים להסתפק בבני אדם). כתוצאה מכך זן הקוצרים מהווה סכנה למין האנושי ולגזע הערפדים כאחד. הקוצרים הם החידוש המרענן העיקרי של הסרט. לחובבי אפקטים מיוחדים, איפור מרשים ותפלצות, הקוצרים לבדם מצדיקים את מחיר הכניסה.

האח! – עלזו הבמאי והתסריטאי – עכשיו יש לבלייד סיבה להתאחד עם הערפדים כדי להילחם באויב משותף, לרוץ במסדרונות חשוכים בעקבות יצורים שעולים עליו במספר ובכוח, להיות מעורב בקטעי אקשן מרשימים מכאן ועד להודעה חדשה, וכל זאת תוך העמקת העלילה בשל התחבטותו של בלייד במורשתו הערפדית אותה יכיר מקרוב.

נו טוב, שלוש מתוך ארבע זה לא רע, נכון? בלייד לא מתחבט הפעם רבות בשאלות של זהות, אבל הוא חובר לחבורת ערפדים שאומנה במקור כדי לחסל אותו, ויוצא להשמיד את כל זן הקוצרים. העובדה שכל המעורבים הם בעלי כוחות על אנושיים מספקת את התירוץ המושלם כדי לתת לבלייד, לחבריו ולאוייביו לרחף באוויר, לרוץ על הקירות, לספוג אינספור כדורים (ולהמשיך להילחם), להכות זה את זה באגרופים שמרסקים פלדה, לתלוש איברים זה לזה, ובקיצור – להיראות כמו משחק וידאו אנושי, מתובל בהרבה הומור שחור.

המרדף במקומות חשוכים אחרי הקוצרים מספק סיבה לכסוס ציפורניים ולעסוק בהימורים מי יחטוף את זה ראשון ואיך, וכיון שלא באמת אכפת לנו מאף אחד חוץ מבלייד, הרי שככל שהסוף של הדמויות האחרות יהיה מפתיע וציורי יותר – מה טוב. ואכן, מעולם לא עברו ערפדים מהעולם בצורה יותר מרשימה ויזואלית, וכל ערפד שמת זוכה בקתרזיס פנימי ההופך אותו לרימון זרחן.

ווסלי סנייפס דאג לשכלל לכדי שלמות את הבעות הפנים שלו מהסרט הראשון (שתיהן, זאת אומרת), לרבות הקנאקים המעצבנים בצוואר ומשקפי השמש (נכון שזה כבר לא מפתיע שהרעים שומרים את הנשק של הגיבור, אבל גם את משקפי השמש שלו?). כריס כריסטופרסון משחק את מורו הרוחני של בלייד, זה שחשבנו שנפטר בסרט הראשון. רון פרלמן, שהוא אחד השחקנים האהובים עליי מאז הסדרה 'היפה והחיה' (ושיחק גם ב'שם הורד' ו'הנוסע השמיני 4'), משחק את ראש חבורת הערפדים המסייעת לבלייד (ואי"ה ישחק את Hellboy בסרטו הבא של דל-טורו). הסרט מספק גם חתיכה תורנית, שספק אם מישהו יזהה את שמה (לינור ורלה, מישהו?) וסיידקיק חדש לבלייד שספק אם מישהו יזהה את שמו גם בעתיד.

'בלייד 2' הולך בדרכם של סרטי המשך רבים לפניו, ומנסה לעשות הכל יותר בגדול: יותר אקשן, יותר דמויות, יותר גועל, אך למרבה הצער עוד פחות עלילה. יש לסרט סמי-עלילה שהיא קלושה וצפויה, ועונה על כל הקלישאות של הז'אנר (כנראה תודות לעברו הקומיקסי של מר גוייר). אם אתם מסוג האנשים שיודעים לנחש מה עומד לקרות בסרטים, סמכו על עצמכם גם בסרט הזה. אבל למה לא להפוך את החסרון ליתרון? שלל הקריצות והציטוטים מסרטים (וקומיקסים) אחרים נותן ל'בלייד 2' את הפוטנציאל להפוך לקאלט לכשיגיע להקרנות חברתיות בדויד.

אם תשאלו את גיירמו דל-טורו הבמאי, ודייויד ס. גוייר התסריטאי, הם יגידו לכם שהם התכוונו לעשות סרט אימה ערפדי, אבל אל תתנו להם להטעות אתכם. הסרט הוא סרט אימה רק אם אתם נמנים על הקהל שעבורו "מפחיד=מגעיל". מפלס הגועל בסרט הוא גבוה ביותר, ואם יש לכם קיבה רגישה בהחלט מוטב לא לאכול הרבה לפני הסרט, או לחלופין לאכול הרבה ולוותר על הסרט. דל-טורו אוהב את הגופות שלו מבותרות בצורה יצירתית, מדממות בצבעים חיים ומצולמות מקרוב. מסתבר שגם מועדון סאדו-מאזו (בשם "בית הכאב") יכול להיות הרבה יותר מרשים כאשר הלקוחות הם ערפדים בעלי סף כאב גבוה מאוד ויכולת החלמה מהירה. בכל הנוגע למיתוס הערפדי, 'בלייד 2' מתרחק מהמיתוס הקלאסי כמו ערפד מאור יום. ב'בלייד 2' ערפדים הם מוטציה אבולוציונית, ולא יצור על טבעי מסתורי וסקסי. מי שמחפש סרט ערפדים טהור כנראה כבר לא יקבל את מבוקשו בסדרת 'בלייד', וייאלץ להמתין ל'מלכת הארורים' (למרות שספק אם גם שם יקבל את מבוקשו).

בינתיים, 'בלייד 2' הוא יומית טובה, שתיתן למכורים לסרטי פעולה את המנה שלהם עד להגעת 'מלחמת הכוכבים: פרק 2' ו'ספיידרמן'. הכי חשוב, כדאי לראות את הסרט עם ידידים בעלי טעם דומה, רצוי באולם בו לא יפריעו לכם להתלחשש במהלך הסרט וגם לצחוק בקול.

תגיות: