לקראת אופיר 2007

מאת
אביעד שמיר
– פורסם ב 9 בספטמבר 2007Posted in: הגיגים

פעם קראו לו האוסקר הישראלי, או מוישה. לפני כמה שנים הוא החליף את שמו לאופיר והחל לחלק פרסים ליותר מסרט אחד מדי שנה. העניין הגובר בקולנוע הישראלי משתקף בטקס הפרסים שנעשה מגוון ומעניין מפעם לפעם. אם כי העילג ממפעל הפיס לא מוסיף כבוד.

מה נשתנה
בשנים קודמות, התחרות היתה בין סרטים שעוד לא יצאו לאקרנים. השנה, בפעם הראשונה בתולדות הפרס, עלו לאקרנים לפני מועד הטקס כל חמשת המועמדים לפרס הסרט הטוב ביותר. 'בופור' אפילו יצא כבר ב-DVD. לשם שינוי, הקהל יודע בדיוק על איזה סרטים מדובר. עוד הבדל בין אופיר 2007 לבין כל אלה שלפניו, הוא הוספת שלב בהצבעה. בעבר, נערכה רק הצבעה אחת, בה חברי האקדמיה הצביעו לזוכה בכל קטגוריה; חמשת ה"מועמדים" היו הסרטים שקיבלו הכי הרבה קולות. השנה נבחרו חמישה מועמדים בכל קטגוריה, ורק לאחר פרסומם נערכה הצבעה שניה, הפעם לבחירת הזוכה. זה נשמע כל כך פשוט ומובן מאליו שמוזר שלא עשו זאת עד היום.

הסרט הטוב ביותר
לפני חצי שנה נדמה היה שהסיפור גמור. 'בופור' יצא לאקרנים לקול תשבוחות המבקרים, עם פרס יוקרתי בפסטיבל ברלין, והקהל הפך את הסרט לאחד משוברי הקופות הגדולים של השנה. אבל לא עבר זמן רב, ופתאום צץ מועמד מוביל נוסף: 'ביקור התזמורת', על תזמורת מצרית שנתקעת באיזה חור בארץ, הפך לפייבוריט עם 13 מועמדויות, בכל הקטגוריות האפשריות. מכיוון שהסרט הזוכה ישלח לייצג את ישראל באוסקר בקטגוריית הסרט הזר, ההצלחה בעולם מהווה שיקול להצבעה. עושה רושם ש'בופור' נתפס כסרט הטוב יותר בקרב חברי אקדמיה רבים, אולם 'ביקור התזמורת' זוכה לתשבוחות בפסטיבלים – ולא מדובר בפסטיבלים פושטים: הוא שיחק אותה לא רק בירושלים, שם קיבל את פרס וולג'ין, אלא גם בקאן, טורונטו, טלורייד וגבעת עדה. מבחינת הסיכויים לקבל מועמדות לאוסקר הסרט הזר, 'בופור' נחשב לסוס מת, או לפחות סובל מכאב שיניים חמור, בעוד 'ביקור התזמורת' מסומן כאחד המועמדים המובילים לאיש עם המטאטא. הקרוב ביותר שסרט ישראלי הגיע לאוסקר מאז המועמדות של 'מאחורי הסורגים' לפני יותר מעשרים שנה.

עדיין, המרוץ צמוד, וכשמרוצים נעשים צמודים, תמיד כדאי להסתכל גם על אופציה שלישית, סרט שעם פיצול נכון של הקולות בין הפייבורייטים, עוד יכול להפתיע. בכל הפסטיבלים והמגזינים הנחשבים, 'מדוזות' תמיד עומד לצד שני המועמדים המובילים כמו הצל שמחכה שיכבו לרגע את האור ויוכל לקפוץ לקדמת הבמה. חברי האקדמיה הם אלה עם היד על השאלטר, אבל כנראה שהאורות ישארו דלוקים השנה.

אם תשאלו את שניצקליין, הוא יגיד שהסרט הישראלי הטוב של השנה הוא 'חופשת קיץ'. הסרט השיג יותר ביקורות של חמישה כוכבים מכל מועמד אחר. למרות זאת, עם ארבע מועמדויות בלבד וללא מועמדות על הבימוי, כנראה שבאקדמיה הישראלית לא סובלים ביקורות קולנוע. 'נודל', המועמד החמישי, נראה חסר סיכוי לזכיה. זהו סרט פופולרי (מעל מאה אלף צופים) ובכלל לא רע, אבל הוא יצא בשנה בה התחרות פשוט גדולה עליו – קצת כמו נער מלא כוונות טובות שמנסה להתחיל עם מלכת השכבה, ומסיים בתור ידיד שעוזר לה עם המניקור.

הבמאי הטוב ביותר
פה הסיפור שונה. ללא השיקול של שליחת הזוכה לאוסקר, ההצבעה תהיה באמת לסרט שיותר אנשים אהבו. מצד אחד, ישנו ערן קולירין ('ביקור התזמורת') שכבר בסרטו הראשון, קוצר שבחים רבים ומסומן כאחד מבמאי העתיד הגדולים של ישראל. מצד שני, יוסף סידר, ששני סרטיו הקודמים כבר זכו בפרס הגדול, נתמך בידי כל מי שאהב את 'בופור' אבל לא נעים לו מהאוסקר. לסידר יש אופיר אחד כבמאי על 'מ(ה)דורת השבט', אבל 'בופור' נחשב לסרט טוב בהרבה, ויהיה מוזר אם לא יקבל פרס על עליה בדרגה. הזוג אתגר קרת ושירה גפן ('מדוזות') אמנם זכו במצלמת הזהב בקאן, אולם נדמה ששוב, רק פיצול היסטרי של הקולות בין שני המועמדים המובילים יביא להם את הפרס. עוד מועמדים איילת מנחמי ('נודל'), שלא ביימה סרט באורך מלא כבר 14 שנה, וצחי גראד ('תנועה מגונה', שלא מועמד לפרס הסרט) שעבורו המועמדות בקטגוריה זו היא בפני עצמה פרס.

השחקן הטוב ביותר
לשם שינוי, בחירה קלה. כבר מהקרנת האקדמיה הראשונה, סומן ששון גבאי ('ביקור התזמורת'), בתפקידו הגדול ביותר מאז 'רמבו 3', כפייבוריט לזכיה. התפקיד, דובר ערבית ואנגלית, של מפקד התזמורת המצרי, קטף עד כה רק מחמאות וסולל את הדרך של גבאי לזכיה קלה. שני איומים לא גדולים מדי, אבל ראויים לציון, הם אושרי כהן ואסי דיין. כהן, מלבד היותו משתמט נודע, הוא המועמד היחיד של 'בופור' על משחק. סביר להניח שגילו הצעיר מוריד לו מספר קולות, מתוך הנחה שעוד יהיו לו מספיק הזדמנויות לזכות בעתיד. אסי דיין, גם בלי השבחים על הופעתו ב'חופשת קיץ', כבר יכול לפתוח חנות מרוב פרסים שיש לו בבית כשחקן, במאי ותסריטאי. מעבר לכך שממש לא דחוף לתת לו עוד מעצור לדלת, "נאום" הזכיה שלו בשנה שעברה העלה מחדש את התהיה האם הוא לוקח את הכדורים הנכונים. אני מניח שבאקדמיה יתנו לו לנוח השנה.

גל זייד, שחקן מוכשר שבגיל ארבעים פלוס עדיין לא עשה את הפריצה הגדולה, מועמד על תפקידו ב'תנועה מגונה'. נראה לי שהוא יזכה ביום מן הימים, אבל השנה הוא יכול לראות את הטקס מהבית ולא לחוש שום הבדל. לירון לבו, המועמד על 'זרים', נחשב לבעל הסיכויים הנמוכים בקטגוריה, וגם הסרט (שעוד לא יצא לקולנוע) זכה לתגובות צוננות עד כה.

השחקנית הטובה ביותר
זו הקטגוריה הקלה ביותר לניחוש: קרן מור לא תזכה. בבקשה, אפשר לסגור ת'בסטה.
טוב, אם אתם מתעקשים לעשות לי חיים קשים, אודה שאין לי מושג על מי כדאי להמר כזוכה. רונית אלקבץ זכתה בפרס וולג'ין על הופעתה ב'ביקור התזמורת', מה שלרוב מצביע על זכיה עתידית באופיר. עם זאת, באותה תחרות היא לא התמודדה מול אף אחת מארבע המועמדות האחרות לאופיר. עוד שיקול שעובד נגד אלקבץ הוא שהיא זכתה כבר פעמיים בפרס אופיר, מה שאולי יגרום למצביעים להעדיף פרצוף חדש על הפודיום.

שתי המתחרות הגדולות של אלקבץ הן מילי אביטל ושרה אדלר. לאביטל כבר יש פרס מלפני 16 שנים, אבל בזמן שחלף מאז, למרות הצלחתה בחו"ל, נוצרה לה תדמית של שחקנית בינונית שמתקשה להשיג תפקידים רציניים. 'נודל' מגלה אותה מחדש לקהל הישראלי, הפעם בתפקיד ראשי. שרה אדלר היא שחקנית מוערכת יותר ומוכרת יותר באירופה, אבל בישראל, 'מדוזות' הוא התפקיד הראשון שבאמת חושף אותה לקהל רחב, והתפקיד שלה קטן בהרבה מזה של אביטל. אדלר נחשבת שחקנית מספיק טובה כדי לזכות גם על תפקיד שהוא רק חצי ראשי, ובמידה ולאקדמיה לא בא לתת פרס שלישי לרונית אלקבץ, אדלר אמורה להיות הבאה בתור לזכיה.

כאן נכנסת אניה בוקשטיין לתמונה. מצד אחד, שחקנית צעירה שעיקר עבודתה בטלויזיה ובתאטרון. מצד שני, זו כבר מועמדות שלישית שלה מתוך חמישה סרטים בהם השתתפה. אני לא נוהג לייחס חשיבות לטקס אנשי השנה, אבל הזכיה שלה כאשת השנה בקולנוע וההצלחה המסחרית של 'הסודות', גורמות לי לתהות האם היא שחקנית יותר אהובה ממה שנדמה.

שחקן המשנה הטוב ביותר
ההפתעה הגדולה ביותר השנה היא אפס המועמדויות לשחקני המשנה של 'בופור'. לא ברור האם איתי טיראן, אוהד קנולר, אלי אנטוניו ואיתי תורג'מן "ביטלו" זה את זה, או שחברי האקדמיה פשוט לא התלהבו מספיק מאף אחד מהם. איך שלא יהיה, בהעדר יריבו הגדול, ההימור המתבקש ביותר הוא על 'ביקור התזמורת' וליתר דיוק, על סלאח בכרי. יפתח קליין ('נודל') מנסה להפריע, אבל זכיה שלו תהיה מפתיעה, ותבוא אולי כפרס ניחומים לסרט. צחי גראד, למרות הדמיון הפיזי, אינו ג'ורג' קלוני. מעבר לעובדה שכבר זכה בקטגוריה זו בשנה שעברה, חמש הדקות שלו ב'מדוזות' לא מצדיקות פיצוי על הפסד בקטגורית הבימוי. גם אשר צרפתי, אותו ביים גראד ב'תנועה מגונה', רחוק מזכיה כמרחק צביקה פיק ממודעות עצמית.

מי שכן יכול לקטוף את הפרס מתחת לאפם של בכרי וקליין, הוא אדיר מילר. גם המבקרים ששנאו את 'הסודות' מסכימים שמילר הוא הדבר הטוב ביותר בסרט. בהחלט אפשרי שמספיק חברי אקדמיה ירגישו שהמעבר המוצלח שלו מקומדיה לדרמה הוא אחד המהלכים החכמים של השנה.

שחקנית המשנה הטובה ביותר
נתחיל באלימינציה. רינת מטטוב ('ביקור התזמורת'), נטע גרטי ('החוב') ומיכל שטמלר ('הסודות') הן שלוש שחקניות צעירות ומוכשרות שזכו כל אחת, בהזדמנות זו או אחרת, בשבחים על משחקן. עם זאת, אף אחת מהן לא נחשבת מועמדת רצינית השנה, בין אם מפני שהסרט עצמו לא משהו ('החוב'), או שפשוט יש מישהי בעלת סיכוי טוב בהרבה. ענת וקסמן ('נודל') היא לא המישהי הזו. לה כבר יש שני פרסי אופיר בבית.

אם המחשבון שלכם עובד, תבחינו שנשאר רק שם אחד ברשימה. זהרירה חריפאי היא כנראה הקונצנזוס הגדול ביותר לגבי 'מדוזות'. קשה למצוא מישהו שראה את הסרט ולא חשב שההופעה שלה כפנסיונרית חמוצה שנעזרת במטפלת פיליפינית היא לפחות סבירה פלוס. בנוסף, יש עניין נוסף שעובד לטובתה: זהרירה חריפאי היא, איך לומר, זקנה. היא כל כך זקנה שהיא למדה במקווה ישראל כשעוד היה בו מקווה, וכשלוהקה לסרטים של אפרים קישון כבר היתה פרצוף חמוץ מוכר בכל בית בישראל. לאקדמיות בכל העולם יש חולשה לשחקנים זקנים מוערכים שמעולם לא זכו, והאקדמיה שלנו לא שונה (רק קצת "מיוחדת").

התסריט הטוב ביותר
בדרך כלל, מדובר בקטגוריה לפרוטוקול. בתשע השנים האחרונות תמיד הוענק פרס התסריט לזוכה בפרס הסרט הטוב ביותר. אמה מה, כשיש קרב צמוד כל כך בקטגורית הסרט, פרס התסריט יכול ללכת לכל אחד משלושת המתחרים הגדולים. 'ביקור התזמורת' נראה כזוכה הסביר ביותר, בין אם ילך לאוסקר או לא. 'בופור' אמנם לוקה בקלישאות, אבל כשכל כך הרבה אנשים חושבים שמדובר באחד הסרטים הישראלים הטובים ביותר שנעשו אי פעם, אולי יחליקו לו גם פרס על התסריט. 'מדוזות' מורכב ממספר עלילות, מה שנחשב לקשה במיוחד לכתיבה ואוטומטית הופך אותו למתמודד רציני.

השנה, כאמור, פרס אופיר הוא מעניין. אבל שום טקס פרסים הוא לא מעניין באמת בלי קצת הימורים. אז השנה, 'עין הדג' חונך את התשובה הישראלית לאוסקימורון – פרס אופירה. הכללים, כרגיל, פשוטים: אתם רק מנחשים מי יהיו הזוכים ב-6 קטגוריות באופיר. שימו לב – הפעם, לא כל ההימורים שווים! מי שמהמר – וצודק – באופן נועז יותר, יקבל יותר נקודות. מי שיצבור את מירב הנקודות יקבל חבילת DVD הכוללת את זוכי האופיר 'אביבה אהובתי', 'אדמה משוגעת' ו'חתונה מאוחרת', והמועמד הטרי לאופיר 'בופור'. המנחשים שיגיעו למקום השני והשלישי יקבלו גם הם סרטי DVD מתוך האוסף.

אז קדימה – היכנסו לטופס הניחוש ותראו לנו מה זה.

תגיות: