"נעלמת" הוא סרט מעולה ואני די שונא אותו.
יום אחד חוזר ניק דאן הביתה, ואשתו לא שם. הדלת פתוחה, השולחן הפוך, ואיימי דאן, אשתו היפהפיה, לא נמצאת בשום מקום. ניק מתקשר למשטרה, והמשטרה – בדמות חוקרת קרת רוח (קים דיקנס) – חוקרת. המשטרה מגיעה במהרה למסקנה שהאדם שהיה לו הכי הרבה להרוויח מהיעלמותה של איימי דאן הוא ניק דאן. הגירסה שלו לסיפור ההיעלמות חשודה, והאליבי קלוש. קל לראות שחיי הנישואין של בני הזוג לא היו פרסומת לקורנפלקס. אחרי שגילה שנעלמה, ניק לא מתנהג כמו אדם שחרב עליו עולמו. אבל הכי גרוע, הדבר שבאמת הופך אותו לחשוד מרכזי, הוא העובדה שניק דאן הוא פשוט מין בנאדם כזה עם פוזה זחוחה וחיוך מרוצה, טיפוס כזה שרק מלהסתכל עליו בא לך להכניס לו איזו סטירה. אתם יודעים, כמו בן אפלק.
כמובן, פרצוף של מניאק הוא לא עילה מספיקה להרשעה בבית משפט, או אפילו למעצר. אבל זה די והותר כדי לקבל הרשעה במקום שמשנה באמת: בחדשות. התקשורת מתקבצת מיד סביב המקרה של האישה הנעלמת והבעל הלא מספיק אומלל, וניק מגלה פתאום שהוא כוכב טלויזיה – רק שהוא לוהק לתפקיד הנבל בסדרת ריאליטי. במקביל לחקירה ולחיפוש אחרי איימי (רוזמונד פייק), הסרט מראה לנו גם קטעים מיומנה, שבהם היא מספרת על ימים יפים יותר בזוגיות עם ניק: איך הם נפגשו, על האושר של השנים הראשונות ליחסיהם, ואיך כל זה השתבש.
וכל פרט נוסף בנוגע ל"נעלמת" הריהו תחת צו איסור פרסום חמור מטעם משטרת הספוילרים.
"נעלמת" הוא הסרט הנורמלי ביותר שדייויד פינצ'ר עשה עד היום. נדמה שהבמאי שניסה להמציא את הקולנוע מחדש עם "שבעה חטאים" ו"מועדון קרב", הופך ליותר ויותר מרוסן, ומסרט לסרט משיל מעצמו את כל המניירות. אפילו ב"הרשת החברתית", בעיקרו סרט על אנשים שמדברים, היו רגעים כמו סצינת מירוץ החתירה, שצולמה בטכניקת טילט-שיפט מעוררת תחושה חלומית, ופסקול תעשייתי קליט ולופת-אוזן של טרנט רזנור. "נעלמת", לעומת זאת, נקי מגימיקים. אין פה תנועות מצלמה בלתי אפשריות, אין אפילו סיקוונס כותרות פתיחה מורכב ומרהיב. גם המוזיקה של רזנור ואטיקוס רוס היא יותר בגדר "צלילי אווירה" מאשר פסקול שיכול להיכנס לרשימת האזנה. אבל העובדה שפינצ'ר התמתן לכאורה לא אומרת שהוא הפסיק להיות במאי מצוין – אלא בדיוק להיפך. הוא בוגר עכשיו מספיק כדי לא להזדקק לגימיקים, והוא עדיין מאסטר. בלי למשוך תשומת לב לעצמו, פינצ'ר מוכיח כאן שהוא אחד הגדולים שיש: הבימוי והעריכה בסרט הזה הם מלאכת מחשבת. בבניית התסריט, חלוקת המידע לקהל, עיצוב הדמויות, בניית האווירה – בכל אלה פינצ'ר יכול לתת שיעורים לכל במאי אחר. אפילו כשהוא מפספס, הוא פוגע: ישנם רגעים בסרט שנראים מעט מזויפים – אבל במבט לאחור אתם מגלים שהזיוף היה מכוון לחלוטין. פינצ'ר נמצא בשליטה מלאה והוא יגיד לכם מתי מותר לכם לנשום ומתי לא.
נוסף לכל זה, מתברר שפינצ'ר גאון גם בליהוק (וכדי לא להפיל רק עליו את כל הקרדיט, צריך להזכיר כאן את המלהקת של הסרט – לריי מייפילד). הבחירה בבן אפלק היתה הברקה, אבל היא לא היחידה. את איימי מגלמת רוזמונד פייק, שחקנית יפהפיה אבל קרירה, שעד היום שיא הקריירה שלה היה הופעה כנערת בונד לפני עשור. הקור והשלמות הבובתית שלה נוכחים גם כאן – לגמרי לא במקרה, ומנוצלים עד תום. יש אנשים שטוענים שהיא מוכיחה כאן שהיא שחקנית מעולה ומייחלים למועמדות לאוסקר; אני לא בטוח שאני מסכים. נדמה לי שההופעה של רוזמונד פייק כאן מזכירה את הבחירה בארנולד שוורצנגר לתפקיד הטרמינייטור: זה לא שהוא שחקן ענק, זה פשוט שהתפקיד הזה תפור בדיוק למידות שלו ולמגבלות שלו, והוא מבצע אותו באופן מושלם. הגאונות היא בליהוק, לא בביצוע. והליהוק יוצא הדופן לא מפסיק כאן: טיילר פרי, כוכב הקומדיות הגסות שאת תפקידו הידוע ביותר מבצע בשמלה, מופיע כאן כעורך דין מיומן עוטה חליפה, והוא יוצא מן הכלל.
אבל יש אבל. עלילת הסרט הזה צומחת משורשים רקובים, יש בו דברים שפגעו ביכולת שלי ליהנות ממנו כמו שצריך, ככל שהוא עשוי מעולה. אלא שבתכנון שטני, הסרט מסתיר את כל הדברים האלה מאחורי מחסום ספוילרים בלתי עביר. אין שום אפשרות לדון, אפילו במונחים כלליים, בפרצופו המכוער של הסרט הזה – או אפילו להסגיר באיזה סוג של פרצוף מדובר – מבלי להסגיר פרטי עלילה קריטיים, כאלה שאסור בתכלית האיסור להזכיר בביקורת. חטיפה זה רע, רצח זה יותר גרוע, אבל לספיילר את הטוויסט של סרט מתח בביקורת – זה פשע שאת עונשו לא ברא השטן.
לכן אני לא יכול לספר מה באמת מטריד פה. אסור לומר למה הסרט הזה מגיע בדיוק בזמן הלא נכון, למה הוא מתחבר לי באופן מאוד לא נעים לכמה מהכותרות האחרונות, למה המסר שהוא מעביר – לא בכוונה, ברור שלא – הוא איום ונורא, ולמה ככל שהוא עשוי טוב – והוא עשוי טוב – יצאתי ממנו בתחושת בחילה קלה. והעובדה שזהו סרט כל כך מבדר רק הופכת את זה לגרוע יותר: אם הסרט היה גרוע, לא היתה בעיה. הייתי רק ממליץ לא ללכת.
אבל זה רק סרט , נכון? "נעלמת" לא רץ לנשיאות, הוא לא מצע פוליטי, הוא אפילו לא מבוסס על סיפור אמיתי. דייויד פינצ'ר וגיליאן פלין לא ניסו כאן לעורר מודעות חברתית או להחתים את העולם על עצומה למען משהו, הם בסך הכל רצו לעשות סרט מתח טוב, והצליחו. כל מה שצריך כדי ליהנות מ"נעלמת" מאוד הוא לשכוח מכל משמעות או ייצוג ופשוט ליהנות ממה שהוא: מותחן משובח שהולך והופך מופרע ככל שעוברות הדקות. רגע, שניה, האם אני הרגע המלצתי "לכבות את המח בכניסה"? בסרט של פינצ'ר? מי היה מאמין. בעיה. קשה, קשה לשנוא סרט כל כך טוב.
ועכשיו עם ספוילרים: אז מה בעצם הבעיה עם "נעלמת"
פורסם במקור בוואלה
דורון/מי שראה את הסרט - אתם יכולים לכתוב פה בתגובה מסומנת מה הסוף ומה מטריד ורע בו?
תודה
אנשים אחרים מן הסתם יעשו את זה
(ולא מדובר בסוף). אישית אני מקווה לפרסם דעה מספוילרת על הסרט בהמשך.
או שאנשים משתנים במהלך סרט?
וזה מסביר את ההבדל בין ההתנהגות שלו בהתחלה ובסוף? הגילויים שהוא גילה על עצמו בעקבות המקרה?
נכון מאוד!
מסכימה בהחלט. הרי זו הסיבה שאחותו מרגו הגיבה באופן כל כך קשה לעובדה שהוא מחליט בסופו של יום להישאר איתה
כתבו על זה ב"ארץ"
ראה בקישור: http://www.haaretz.co.il/gallery/cinema/.premium-1.2457707 (יש ספוילרים בכתבה)
כמה נקודות.
– כמישהו שקרא את רוב הספר, אני מוכרח לומר שכתסריט מעובד, יש כאן עבודה מדהימה שממש יכולה להדגים איך לעבד נכון ספר למדיה קולנועית. לא כ"כ חוכמה כשהתסריטאית היא הסופרת עצמה, ועדיין, זה לא מובן מאליו שבעבודתה הראשונה בקולנוע היא ידעה בדיוק מה להשאיר, מה להוריד, מה להוסיף ומה לשנות (למען ההגינות – שתי הפעולות האחרונות לא מתבצעות כ"כ הרבה, הסרט די נאמן לספר. שינויים גדולים אין בכלל, אבל אני מדבר על שינויים שהם כ"כ קטנים אבל כאלה מבריקים בכל הקשור להעברה ממדיום למדיום). לא אתנגד אם זה יהיה האוסקר הייצוגי של הסרט.
– למה לא פייק בתור האוסקר הייצוגי של הסרט? כי למען האמת גם אני לא עפתי על פייק. לדעתי היא הייתה מצויינת, נהדרת לרגעים, אבל די הרגשתי שחסר להופעה הזאת איזה נפח נוסף שהיה משדרג אותה מסתם מעולה – לענקית. הציפיות שלי היו למשהו ברמות האגדיות של ג'יימס מקאבוי ב"טינופת", וזה לא כ"כ התקרב.
– יודעים מי לעומת זאת כן הייתה מעולה? קארי קון, בתפקיד אחותו התאומה של ניק. יא אללה, איזה תגלית. אולי ההופעה הכי טובה בסרט, כיאה לדמות כ"כ טובה. גם מצחיקה ומגניבה ברמה שהייתי רוצה שהיא תהיה אחות שלי, אבל גם אולי הדמות האנושית ואחת המרגשות בכל הספר. וכמו כן העובדה שהיא יכלה להיות סתם דמות משנה שצופה מהצד אבל אשכרה מעורבת ועושה דברים בעלילה – אוי, באמת שהתאהבתי. קצת מטריד בהתחשב שאמרתי שהייתי רוצה שתהיה אחותי לפני רגע, אבל… עזבו, לא משנה.
– כולם מדברים על זה, אבל באמת צריך להגיד כמה שיותר שבחים לגבי איך שהסרט הזה עשוי, כי זה באמת לא מספיק. שוב – הליהוק, הצילום, העריכה, הפסקול (לא הבנתי את הטענה שהוא לא מורגש) – איזה פינצ'ר במיטבו. רק לי הרבה יותר חבל שכמו שצויין בביקורות – זה כבר לא פינצ'ר הווירטואוז המסוגנן שהכרנו פעם, רק הפינצ'ר החדש והחלק והמקצועי ברמה שעושה דמעות. אני מסתדר גם עם הבחור הזה, כן? אבל לא יודע, מהבמאי של שבעה חטאים ומועדון קרב אני מצפה לאיזה הרבקה ווירטואוזית לפחות אחת פר סרט. נו טוף, אולי בפעם הבאה.
– אוי נו, כמה שאני לא מחכה לדיונים שהסרט הזה הולך לעורר. עוד יותר לא מחכה לעובדה שבגלל שהמוח המטומטם שלי עבד שעות נוספות אז חשבתי על כמה טיעונים ונקודות בנושא הספציפי הזה ועכשיו אחרי שחשבתי עליהם אני לא יכול סתם לזרוק אותם ולא לשתף אותם בדיונים האלה. גאד פאקינג דאמיט. Bring it On אני מניח.
ובשורה התחתונה: סרט גדול. אינטנסיבי, מפתיע (אפילו שקראתי עד לקראת אמצע הספר, אני חייב לומר שאת האירועים שקורים בו בשלב הזה, אני סוג של צפיתי עוד מרגע הטריילר. אבל מה שהולך מהנקודה הזאת והלאה? בכלל לא. מת על הסרטים האלה שעושים פניות חדות כל כמה דקות ולא משאירים לך אפשרות לנשום), אינטלגנטי באופן די נדיר ממותחן בלשי מודרני, ולמרות שהוא גם מטריד, באמת מבדר ואפילו כיפי. בין הטובים של השנה עבורי, בלי שאלה. באופן צפוי משהו.
מי שצפה בסדרה "הנותרים"
כבר גילה את קארי קון בקיץ האחרון. שחקנית נפלאה.
אבל בגדול אתה צודק אח שלי :-]
(ל"ת)
האמת שזה הסרט השני ברציפות של דייוויד פינצ'ר שאני פחות אוהב
אמנם הוא יותר טוב מ"נערה עם קעקוע דרקון" הסתמי, אבל עדיין.
לדעתי הסרט התחיל ממש טוב עם כל המיומנות של דייויד פינצ'ר בבניית מתח עם גילוי והסתרה של פרטים מהקהל.
אבל בחלק השני שלו, היו כמה וכמה קטעי ווט דה פאק, שההיגיון בהם די מעורפל.
בשורה התחתונה סרט סביר, אבל ציפיתי ליותר.
אוווו!
עכשיו אני רוצה לראות אותו אפילו יותר כדי לגלות למה אתה כל כך שונא אותו. קונפליקט!
ואגב, נקודה נוספת
אם אפשר להגיד שהסרט הזה מיזוגני אפשר באותה מידה להגיד שהסרט הזה מלמד שכל הגברים הם בוגדניים שאוהבים בחורות צעירות ולא יכולים לשמור על ה*** שלהם במכנסיים.
זה קצת מצחיק
שדייוויד פינצ'ר ביים הרגע סרט שכולם מאשימים אותו במיזוגניה, כשהסרט הקודם שלו אולי היה הסרט הכי מיזאנדרי שאני יכול לחשוב עליו. מעניין על איזה שנאה הסרט הבא שלו יהיה מבוסס.
אהה...
זאת אחת הסצנות הגדולות של הסרט.
זה אומר שטרם ראית את 'אינסטינקט בסיסי'...
(ל"ת)
איך זה קשור?
את לא יכולה לסרס יוצרים כדי שיביאו לך סרט שיתכתב עם הערכים שאת מאמינה בהם.
זאת זכותם המלאה של כל המעורבים בדבר ליצור מה *שמתחשק להם*
הם לא מקבלים צריכים לקבל אישור ממסד חינוכי כזה או אחר, זאת המשמעות של אומנות – חופש מחשבתי, חופש ליצור מה שבא לך, זה כל היופי.
הטיעונים הדידקטיים שהצגת חוטאים למשמעות הזו באופן מכאיב
לחנך "מה נכון" זה לא מתפקידו של הקולנוע (וטוב שכך), זה תפקיד של מורים בבית ספר
אף אחד לא מאיים לסרס את פינצ'ר.
זאת זכותם של היוצרים ליצור מה שבא להם, זאת זכותם של הצופים להביע דעה עליו.
היוצרים לא צריכים לקבל אישור, גם המבקרים לא.
לבקר סרט זאת זכותם המלאה של הצופים, אבל היא מבקרת את הערכים שהוא לכאורה מנחיל
סרטים לא נעשים במטרה להציג חברה אידילית או כדי להשריש ערכים כאלה או אחרים בצופים. לכן ביקורת בנדון לא רלוונטית, בעיניי
אנשים רשאים לבקר כל אספקט בסרט שעולה על רוחם,
המשחק, התלבושות, הבימוי, התסריט, האפקטים, העלילה. אם הם מדברים על נושא שלא בא לך לדבר עליו- אל תהיה מעורב בדיון. אף אחד לא מכריח.
אתה יכול כמובן, להידחף פנימה ולהכריז, "תפסיקו עם זה", אבל זה לא יעזור.
כמובן שחופש הביקורת כולל גם את החופש שלו לבקר את המבקרים
ואת החופש של המבקרים לבקר אותו על שביקר אותם.
ואת החופש שלו לבקר את המבקרים על שביקרו אותו על שביקר אותם
ואת…… אהההה הראש שלי
קיבלתי את מה שאת אומרת
ואני חוזר בי.
גם בגלל מה שאמרת, וגם בגלל הביקורת עם הספוילרים של דורון פישלר.
אתם לחלוטין צודקים. אני מתחרט על מה שאמרתי.
אוף!
לא רק שאני חייב להתאפק ולא לקרוא את כל העלילה היכנשהו – אני גם חייב לתהות, האם משמעות וייצוג לא יכול ללכת יד ביד עם מותחן משובח? אני מדבר לא על מסרים שהסרט מעביר שלא בכוונה, כפי שכתבת (גם כי אני שונא לקרוא לתמות באומנות "מסרים") אלא על רעיונות שהוא מפתח במכוון שאינם מתנגשים עם הכותרות האחרונות.
אה, זה זה! ראיתי את הטריילר בקולנוע ביום הקולנוע הישראלי
והוא אכן היה מבלבל ומסקרן… לו ידעתי הייתי הולכת, חשבתי שזה עוד סרט של פינצ'ר (ואני לא חובבת את הסגנון שלו בד"כ). אגב, הבוקר יצא לי לדבר עם מישהי שצפתה בו אתמול בפסטיבל הסרטים בחיפה (באודיטוריום!) ובכלל לא קישרתי שזה הסרט הזה; בכל מקרה, היא אמרה שהוא ייגע אותה ופשוט היה ארוך מדי, והמליצה לקצר אותו לפחות משעתיים.
והיי, היה גם שוטר זכר, ככה אתה מתעלם ממנו? מיזאנדריה!
(ל"ת)
אני חושב שתשמח לשמוע על book depository
(ל"ת)
ודרך אגב טיוח הוא די אופייני לארגונים גדולים בכלל ומשטרה בפרט גם בארה"ב
(ל"ת)
למה פנצר מצלם הכל בחום?
לא מבין את האובססיה שלו לצילום חום-דהוי:
כל הסרטים שלו ניראים אותו הדבר,למה?
נכון שזה ניראה מאוד קולנועי אבל ניראה שמיסתתר כאן גם מסר (אולי שהמציאות בעיניו של מר פנצר היא חרא, שכן חום הוא צבע הצואה?!).
אודה לתשובה ענינית.
נ.ב. סליחה על הגסות.
במקרה כזה הייתי ממליץ לשאול שאלה עניינית.
(ל"ת)
יותר ירוק מחום, לא?
(ל"ת)
אוף, עוד לא סיימתי לקרוא את הספר
ואני כל כך רוצה לקרוא את הביקורות על הסרט ):
קצת אוף טופיק, אבל "שבעה חטאים" באמת נחשב לכזה סרט טוב?
(ל"ת)
כרגע במקום ה-22 של כל הזמנים בימד"ב.
(ל"ת)
ובצדק רב
(ל"ת)
מקום 22 זו הגזמה ענקית למרות שהוא מצוין
(ל"ת)
כלומר, סרט טוב שגורם לנו להרגיש ממש ממש רע עם עצמנו?
זו לא ההגדרה של כל סרטי פינצ'ר?
פרט לבנג'ימן באטן, בטח.
(ל"ת)
לא, הוא רק גורם לי להרגיש רע עם דייויד פינצ'ר.
(ל"ת)
... שאתה יודע שאין לו שום חלק בסיפור הזה, כן?
אם אתה רוצה להצביע על אשמים, יש לך את ג'יליאן פלין בשביל זה. וגם להגיד "אבל הוא זה שלקח על עצמו את הבאת הסיפור הזה למסך", ובכן, זה נכון, אבל לפי ההיגיון הזה היו צריכים להטיח בו את אותן תלונות בדיוק לפני 3 שנים, רק מהצד האחר.
בפעם המיליון: הבמאי אחראי לסרט שלו.
בוודאי אם הוא דייויד פינצ'ר.
ועל "הצד האחר", אין לי מושג על מה אתה מדבר.
"נעלמת" הוא סרט מיזוגני בהרבה מובנים וגם מנציח המון אלמנטים של שנאת נשים. לא מכחיש.
אבל על זה ש"נערה עם קעקוע דרקון" היה פולחן מטורף של שנאת גברים לא ראיתי הרבה תלונות.
זה לא שנאה אם זה נכון
הבעיה עם נעלמת הוא שהוא לוקח תופעות שהן שוליות מבחינה סטטיסטית. לעומת זה נערה מדברת על תופעה הרבה יותר רחבה.
אבל יותר ברצינות ראה את ההערה שלי למטה. לפי דעתי פינצ'ר פשוט לא סובל בני אדם.
ההבדל הוא
איך טארדיס אמרה קודם, ש"היוצר לא צריך להפנות את הראש למצלמה ולומר 'כן, כל הנשים ככה'."?
אז נערה עם קעקוע כן עושה את זה לגברים. כמובן, זה לא שיש דמות שממש אומרת את המשפט הזה, אבל הוא עושה בערך הכל כדי שהצופה יגיע למסקנה שכל הגבריםהם חלאות, רובם אפילו אנסים ורוצחי נשים בפוטנציה (מינימום). אלה שלא? סתם מניאקים.
ב"נעלמת" יש עוד דמויות נשיות חוץ מאיימי, והן דמויות חיוביות – וזה, כמו שאמרתי קודם, לא בא על חשבון העצמאות/כוח/ווטאבר שלהן. ב"נערה" אין דמות גברית חיובית אחת. אפילו הדמות הראשית שאינה ליסבת', כלומר, הגבר היחיד בסרט שאינו אנס, רוצח או גם וגם – גורם נזק גדול לנשים שבו.
"תופעה נרחבת" =/= כל פאקינג גבר שקיים.
(ל"ת)
קשה לי להגיב בלי לראות את נערה.
עכשיו בוא נניח שאתה צודק ונערה הוא סרט מיזאנדרי, אז מה?
א.
שתי רעות בדרך כלל לא מבטלות אחת את השניה.
ב.
יש הבדל מסוים בין לגרום רעה לקבוצה חזקה לבין להתקיף קבוצה חלשה. שים לב אני לא אומר שאין מקום לביקורת מוצדקת על קבוצה חלשה. אבל גם אם נקבל את הרעיון שבעוד שנערה דרקון חוקר את הרוע הגברי לעומת נעלמת שחוקר רוע נשי הרי שהרוע הנשי שנחקר בנעלמת הוא רוע מדומין. בעוד שהרוע הגברי בנערה הוא נפוץ יותר.
א. לא טענתי שזה מבטל את השנייה.
סתם טועה למה על אחת מה"רעות" האלה אף אחד לא התרעם. כי באופן אישי – אולי אני לא נשמע ככה, היום אני דווקא מאוד מודע ושם לב לייצוג נשים בקולנוע, ולא לדאוג, אני עושה את זה "מהצד הנכון", רוב הזמן (עובדה שלא הכחשתי את הרובד המיזוגני, האולי לא מכוון אבל בהחלט קיים, של הסרט). פעם לא הייתי כזה, אנשים שהיו באתר לפני שנתיים-שלוש כנראה זוכרים. "נערה עם קעקוע דרקון" היה בדיוק נקודת המפנה שלי בהתייחסות לכל העניין, כי אחרי צפייה שנייה בו אני הרגשתי שהסרט הזה נוצר כדי להשמיץ ולהעליב את כל המין שלי. בסרט אחד (ואני לא טוען שיש רבים כמוהו) ספגתי בתור גבר מה שהרבה נשים ספגו עם מאות סרטים אחרים (לפי תיאורים ועדויות שלהן).
ב. שוב, נפוץ יותר, סבבה, לא מכחיש. אבל נפוץ יותר =/= תקף לכל גבר וגבר.
לגבי א
התשובה שלי היא שבתכלס הרי הכח בחברה נמצא בעיקר בידי גברים. כלומר אין סכנה (לפחות כרגע) שגברים יאבדו כח או אמינות בגלל סרט אחד.
זה כמו להבדיל שאם בנקאים מוול-סטריט יתחילו לייבב שהזאב מוול סטריט יוצר להם שם רע רוב האנשים יצחקו עליהם. (וכן אני מודע לכך שרוב הגברים לא מחזיקים בכל כך הרבה כח).
בנוסף יש את השאלה של כמות אם יש סרט אחד שמתקיף גברים לעומת מאות שמתקיפים גברים (ע"פ מה שאתה אמרת) זה לא נראה כל כך בעייתי.
בהמשלה זה כמו מבחן בכדל. הבעיה שהמבחן מעלה היא לא לגבי סרט ספציפי כזה או אחר. הבעיה היא שרוב מנין ורוב בנין של הסרטים נופלים בו. הבעיה היא שצריך להתפלפל על קוצו של יוד האם סרט כמו שומרי הגלקסיה עובר אותו או לא.
גם טרור ערבי הוא לא תופעה שולית. אז סרט שבו כל הערבים יהיו מפלצות זה אחלה?
(ל"ת)
מעדיף לא להכנס לויכוח, אבל בהנחה שהשאלה שלך היא רצינית ולא נועדה לקנטר.
טווידלדי,
א. אני לא חי בארץ כבר 12 שנים, ולמרות שהמשפחה שלי, ורוב החברים שלי גרים בארץ אני לא חושב שיש לי זכות מוסרית להביע דעה על נושאים כל כך פוליטיים.
ב. לדעתי הטיעון שלך מוכיח את חוק גודיון מה שאומר שאם הייתי רוצה הייתי יכול לצטט אותו באופן שגוי ולצאת מהויכוח.
ג. מכיון שפטור בלא כלום א"א, הרשה לי לצטט כמה מספרים ובזה בבקשה בוא נעצור את הויכוח.
יש כמה עשרות אם לא מאות מליוני ערבים, ויותר ממליארד מוסלמים. אין אפילו מליון טרוריסטים. לדעתי זה הופך את הטרוריסט הערבי לתופעה שולית ביחס ל*כל* הערבים ולכן סרט שיציג את *כל* הערבים כרעים הוא בעייתי.
כמעט כל אשה עוברת הטרדה מינית במהלך חייה. מספר הנשים שעברו מעשה מגונה הוא גם כן אדיר, ומספר הנשים שעברו אונס הוא לא זניח. יתרה מזו החברה שבה אנחנו חיים היא מוטה באופן בוטה לרעת נשים. (כפי שציינתי איפשהו את הנושא של שכר וחוק לילי לדבטר). לכן גם אם אתה וכל כל חברי וקוראי האתר מעולם לא פגעו בנשים, סביר שהן מעוט מבוטל.
גילוי נאות, למרות המאמץ והרצון שלי, קרו לי ב10 השנים האחרונות שני מקרים שבלי שהתכוונתי דרכתי מילולית על הקוים של שתי נשים.
אתה עושה פה מעשה סטטיסטי מעניין: סופר את מספר הפושעים הערבים,
ואת מספר הקורבנות הנשים.
למה שלא תספור את מספר ה*קורבנות* של טרוריסטים ערבים, ומספר ה*אנסים*?
גילוי נאות: יותר מעשרים אנשים שהכרתי אישית נרצחו או נהרגו בידי ערבים.
זו הסיבה שלא רציתי להכנס לזה
ראשית, טווידלדי אני משתתף בצערך (ואין לי מושג איך לא לפול לקלישאה.) שנית אחד מחברי הטובים ביותר נרצח בפיגוע אוטובוס.
שלישית אני משתמש במספרים שיש לי. אין לי מספרים לגבי מספר האנסים. אבל בהתחשב במספר מקרי האונס גם אם נניח שאנס ממוצע אונס יותר מפעם אחת, אחוז הגברים שאנסו (כולל date-rape) הוא לא זניח בכלל. אני מאד לא רוצה לנקוב במספרים מכיון שאני לא קונה את המספרים של פמיניסטיות שמדברות על "תרבות אונס", אבל בפירוש חושב שמדובר על מספרים דו ספרתיים.
כלומר השתמשתי במספר אחד שהוא די ידוע (טרוריסטים), ומספר שני הוא גם כן די ידוע (קורבנות אונס) שמאפשר להסיק על המקבילה למספר הראשון (גברים אנסים).
ואם זה היה סרט ישראלי?
(ל"ת)
אני לא בטוח שאני מבין את השאלה
האם אתה שואל האם סרט ישראלי שמציג את כל הערבים כמפלצות הוא לגיטימי? התשובה היא שיש שם לסרטים כאלה: פרופגדנה.
שנאוצר, שיהיה ברור, אני מאד מאד מנסה לכבד אותך וטווילדי בדיון, ולא להעליב. גם בתגובה הזו.
וכפי שציינתי במקומות שונים, אני לא חושב שהדעה שלך הופכת אותך למישהו חשוך. ואני לא מרגיש בנוח להתדיין על דברים שנוגעים למציאות החיים בישראל מכיון שאני לא מרגיש שיש לי זכות כשאני לא גר בישראל ולא מתמודד עם זה.
ושוב השאלה: אז למה סרט שמציג את כל הגברים כמפלצות הוא לא פרופגנדה?
התשובה שלך היא 'לא', ואתה טוען שזה בגלל היקף התופעה. אבל כדי להסביר למה פה זה מוצדק ופה לא, אתה נאלץ להסתמך על אקסטרפולציה של ספקולציה כפולה, כולל הנחה קיצונית שחוץ מאנדריאה דבורקין כנראה אין מי שיסכים איתה לגבי אחוז האנסים באוכלוסיה.
אם היית דוגל בתיאוריית יחסי הכח הפשוטה, לאמור "מי שקבוצה חזקה בעיני מותר ללכלך עליו בלי הכרה, לעומת זאת על חלשים בעיני אסור לדבר", הייתי מבין (אבל לא מסכים). אבל לא נראה שזו העמדה שלך, אז אני לא מבין.
אני מנסה להציג עמדה מורכבת.
ראשית שוב לא ראיתי ולא סביר שאראה אף אחד מהסרטים המדוברים.
שנית טענתי שסרט שטוען ש*כל* הערבים הם רעים שנעשה ב*ישראל* הוא פרופגנדה. סרט כזה שיעשה ע"י אנשים מחוץ לסכסוך יכול להיות ויכול להיות שלא יפול תחת ההגדרה הזו.
שלישית טענתי ואני ממשיך לטעון שאחוז האנסים בקרב הגברים (כולל date-rape) הוא הרבה יותר גבוה ממה שנוח לנו לחשוב. והעדה הזו היא בלי צורך להדרש לדבורקין או לא לתפיסה של "תרבות אונס"
רביעית רבים טענו כאן שנשים אוטומטית שעברו תקיפה מינית בכמעט כל המקרים עוברות תקיפה שניה על אמינותן ואופין, והסרט הזה משרת את האג'נדה הזו.
חמישית, טענתי ואני עדיין טוען שבמקרה הספציפי ה*זה* של הקבוצה החלשה ה*זו* לגבי הבעיה ה*זו* הסרט הוא מזיק בעל אידאולוגיה מסריחה.
אני מנסה בכל כוחותי הדלים לא להכנס להכללות לגבי כל הקבוצות החלשות ומה מותר או אסור להגיד עליהן. משום מה יש דרישה שלך שאני אענה בכללים, וכאלה אין לי.
אני טעיתי כששאלתי לגבי "סרט ישראלי".
למעשה הייתי צריך לכתוב "סרט שמתרחש בישראל", אבל יכול להיות שנוצר בידי גורמים מחוץ.
שאלתי את זה כי אתה טענת (במידה גדולה מאוד של צדק), שאחוז הטרוריסטים או סתם אנשים רעים בקרב הערבים והמוסלמים בעולם כמעט ולא קיים (אם אתה טוען ש"אין אפילו מליון טרוריסטים" מתוך מאות מיליונים, אז כן, זה כמעט ולא קיים). ועל כן סרט שמציג את כל דמויותיו הערביות/מוסלמית הוא בלתי לגיטימי. אני שאלתי את השאלה שלי, כי אחוז הטרוריסטים ותומכי הטרור בישראל יותר גדול מהאחוז שלהם באוכלוסייה העולמית* (רשימת הסתייגויות – כן, אני יודע שזה לא רוב וכל זה), ובכל אופן לפחות יותר בולט מהאחוז שלו באוכלוסייה העולמית. לכן להציג סרט שמתרחש בישראל ומציג את דמויותיו הערביות כרשעיות – לפי ההיגיון שלך, שמתסתמך על ייצוג בסרטים על פי ייצוג במציאות – אמור להיות לגיטימי.
* לפחות בפעם האחרונה שקראתי – ולא, חח, זה לא היה בערוץ 7 ולא ב"להב"ה העמוד הרשמי".
בבקשה תרשה לא לענות על השאלה האחרונה שלך?
על סרט על ערבים שמתקחש בישראל? זה נושא כל כך טעון, ומכיון שאני לא חי בישראל אני ממש מרגיש לא נוח לדון בזה.
סבבה. מכבד. היה אחלה דיון, though.
(ל"ת)
אפשר לשאול למה "שונא גברים" כתבת במרכאות?
(ל"ת)
כי הוא לא חיזק תופעה מומצאת
שנועדה להחליש פוליטית וחוקית מגדר מסויים.
אה, אין קשר בין התשובה לשאלה.
שנאה מתקיימת גם כשהיא לא אג'נדה פוליטית.
שורשר בטעות
http://www.fisheye.co.il/gone_girl/#target-comment-892790
הרשי לי לאזכר תגובה שמישהו כתב בכתבה עם הספוילרים.
האנשים האלה, שכבר היו בטוחים שנשים הן נוראיות ומניפולטיביות והולכים להיות אפילו יותר משוכנעים בצדקת דרכם או שהיו ניטרליים בנושא, אבל עדיין נחשפו לסטראוטיפ הזה ואולי יזכרו בסרט הזה פעם הבאה שמישהי תנסה להגיד להם שהחבר הכי טוב שלהם הטריד אותה מינית אותם – אותם אנשים יצטרכו באיזשהו שלב לענות על השאלה "למה נראה לך שנשים נוטות להאשים גברים באונס שלא קרה, במקום להעיד על האמת?" או "למה אתה ממהר להפוך את הקורבן לנאשם? יש לך הוכחות כלשהן לזה? סטטיסטיקות? משהו?". ואז אותו בן אדם יצטרך לענות. תשובה רציונלית. תשובה רציונלית בהחלט לא תהיה "כי ככה זה היה בסרט האחרון של פינצ'ר".
נכון, בכל פעם שיתפרסם מקרה אונס, בהחלט הולכים להיות עכשיו יותר תגובות פייסבוק (וכדומה) שמשמיצות את המתלוננת ומטיחות בא האשמות שווא על האשמות שווא. אבל עם כל הכאב, אני לא בטוח שמבין אותן קורבנות יהיו כאלה שלא תהיה להם בעיה להתלונן כשיש 1,000 תגובות כאלה, אבל כשיש 1,500 – פתאום הן יחליטו לחשוב פעמיים.
וכמובן כמובן שאני ממש לא חושב ששוטר או פקיד משטרה יחליט שלא לרשום את הדיווח או התלונה שלהן "בגלל שהיי ראיתי בסרט שזה ממש לא סביר".
וזה בלי להזכיר עוד עובדה – "נעלמת", עם כל הכבוד, הוא לא כזה חומר לסרט בלתי נשכח. אנשים דיברו על העניין עם באגס באני אוכל גזר ובגלל אנחנו חושבים שכל הארנבים אוכלים גזרים – אבל באגס באני זה לא סרט בודד אחד, זה ערימה של עשרות אם לא מאות סרטים וסרטונים בכיכובו. אולי זה אני הדביל, אבל אני באמת בספק אם נעלמת יהפוך לסדרה מצליחה שכל הורה מראה לילד שלו כבר בגיל 4 ולכן הרבה יותר הגיוני שהיא משפיעה על תפיסת עולמו.
מה ש"נעלמת" בהחלט יכול לעשות, זה בדיוק מה שאמרת – ישכנע את המשוכנעים. כמו ג'ון סטיוארט כזה, רק במגעיל יותר. לשנות לאנשים בוגרים עם אישיות מוצקה את הדעה על זה? שוב, אני בספק ענק.
זה סרט טוב, אבל זה בהחלט לא חומר לקאלט שאנשים יצטטו ויזכרו גם עוד 20 שנה.
כמו כן –
"אם מישהו שופך נפט בזמן שהעיר נשרפת זה לא משנה ו 'אין לזה השפעה' בגלל שהעיר הייתה בלהבות גם לפני זה?"
זה לא "לא משנה" וזה לא "אין השפעה בכלל". אבל כן, זה פחות משנה, וישנה פחות השפעה.
אני הולך בכוונה להגזים ולהביא אותה פה בגודווין – אני מאוד כועס על האוקראינים ששיתפו פעולה עם הנאצים, אבל אני עדיין לא מטיל עליהם מידת אשמה זהה להיטלר.
(ולמען הסר ספק השוויתי את היטלר לשנאת נשים, כן? נראה לי שזאת השוואה הוגנת למדי).
ולגבי "נערה" – ופה באמת נסגור את זה:
"וכן, זה נשמע די מתוסבך". "מתסובך" נשמע בדיוק ההפך מלתת לגיטימיות לביקורת. "עזוב, הבן שלי סתם מתוסבך, אל תעשו לו חיים קשים בגלל זה".
"סרט ששונא גברים הוא אולי לא נעים לצפייה, ואולי צריך לבקר אותו על זה". "אולי"?! תודה באמת.
לא סובל את פינצ'ר מאז 7 חטאים.
עד היום יש לי בחילה כמעט פיזית מהסרט הזה. לא רק מהאובר גרפיות (קרוננברג למשל לא מבחיל אותי) אלא מהסיום הדוחה של הסרט.
היה ברור לי שאני לא אראה את הסרט, כי אני לא סובל את פינצ'ר כך שלא היה לי בעיה לקרוא את הספוילרים. מה שברור לי לחלוטין זה שלפינצ'ר חסר משהו שככל שאני מזקין אני מחפש אותו יותר ויותר ביצירות אמנות, חמלה כלפי הדמויות. נראה מהביקורת (ויותר מכך מהספוילרים) שפינצ'ר פשוט לא מחבב בני אדם. אפשר אולי לומר מתעב.
ואם ככה אין לי מה לחפש בסרט שלו.
שאלה מעניינת.
אני לא חושב שלפינצ'ר חסרה חמלה כלפי הדמויות, לפחות לא בצורה מעיקה; אני גם לא רואה בו שונא-אדם – לדעתי הוא מעדיף לאתגר את הדמויות שלו עד קצת מעבר לקצה, ואז לנתח את הכישלון שלהן. זה שונה מלשנוא אותן.
בדיוק
תימללת את מחשבותי.
הייתי נותנת לך עין של דג אם לא הייתי צמחונית (והייתי מצליחה לפצח איך).
כן, בערך מה שחשבתי.
אז לעזאזל, כל מה מה שהיה צריך לעשות הוא לשנות סצינה אחת (שהיא בהחלט ברת שינוי באופן שלא יפריע לעלילה) וכל הקונטרוברסיה הזאת לא היה מתקיימת![!:(!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_sad.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_sad.gif" alt="" width="" height="" />)
Pretty Poison
רון ליבינגסטון מגלם מורה העומד למשפט על אונס בדוי.
אופס, נכון, התכוונתי ל Pretty Persuasion
Pretty Poison הוא סרט מעולה וכמעט לא מוכר, עם אנטוני פרקינס
גם "ניצוד" די מתאים לפרופיל
http://www.fisheye.co.il/movies/hunt/
אבל יכול להיות שזה סוג של סרט אינדי סלובני, רק מדנמרק
קצת שונה
כי כאן אין מישהו שמאשים אותו בזדון, אלא רק חוסר הבנות שנובעות מזה שכולם נורא דנים לגבי הכל.
ניצוד
(ל"ת)
מה שקרקר כפול אמר.
ניצוד הוא מקרה שונה, כי לא מדובר שם במקרה של אישה בוגרת שמאשימה מישהו באונס בכוונת תחילה על מנת להרוויח איזשהו רווח אישי או סיפוק נקמני (שהיא הפנטזיה הפרנואידית של כל המיגוזנים הקיצוניים). מדובר שם באי הבנה מוחלטת, שנובעת מפליטת פה לא מכוונת של ילדה קטנה (כאילו, זאת פליטת פה מכוונת באותה מידה כמו כל צעקת "אמא אני שונא אותך" של ילדים בני 4).
תנסה לדמיין
סרט על הדרום בו כל הלבנים בעלי/סוחרי עבדים מרושעים (ולא, לא כל הלבנים בדרום היו בעלי עבדים, ולא כל בעלי העבדים היו מרושעים), מול סרט על שחורים טיפשים שצריכים אדון לבן כדי להיות מאושרים.
ברור למה הראשון הוא לא שנאת לבנים והשני הוא כן שנאת שחורים? אז כזה.
שימי סרט בו כל השחורים מרושעים. לא טיפשים.
הניגוד ללבנים רשעים איננו 'שחורים טפשים', אלא 'שחורים רשעים'.
לא ניסיתי להציג דבר והיפוכו
(ל"ת)
ולכן הדוגמה לא באמת דוגמה.
(ל"ת)
היא דוגמא
זה שלא הבנת זה חבל אבל קורה
הראשון הוא בהחלט שנאת לבנים.
(ל"ת)
OK
אז נסכים שלא להסכים.
סרט שמעלה תופעה חברתית רחבה מספיק כך שזה אמין שיש מספיק אנשים שמתנהגים ככה מפלח מסויים באוכלוסייה כדי למלא סרט, זה לא שנאה בעיניי, זה שיקוף.
סבבה. תחליפי לבנים בערבים.
(ל"ת)
בוא נעצור את הדיון כאן?
שנאוצר,
היה לי נעים להתדיין אתך (בלי ציניות) כי הכרחת אותי לנסח את העמדות שלי ביותר דייקנות. אבל נראה לי שאנחנו חוזרים כרגע על טיעונים. לא חשוב לי לשכנע אותך בדעתי, ואני לא חושב שהדעה שלך הופכת אותך לשוביניסט חשוך. (שוב בלי ציניות).
אני חושב שיש לנו חילוקי דעות לגיטימיים לגבי הערך והמשמעות של יצירה מסויימת.
לגבי א'
הדיון כולו נסוב סביב השאלה הזו. הטענה שלי ושל אחרים, שבבחירה ליצור סרט כזה יש כאן אמירה מסוימת לגבי *כל* הנשים ו*כל* הגברים. הרי אם סרטים לא היו גורמים לנו להזדהות עם הדמויות לא היה טעם ללכת אליהם. אני לא ממש רוצה להמשיך בכיוון הזה כי אני לא בוגר של שום מגמת אמנות/ספרות. ואני לא רוצה לגרור את הדיון למחוזות היצוג והתיאוריה הביקורתית של [הכנס שם חשוב]
לגבי ב'
אני חושב שציינתי מספיק פעמים בדיון שלא ראיתי את חומרי הגלם. כך שגם אם מדי פעם חטאתי בבטחון יתר, מעקב אחרי מה שכתבתי לא צריך להשאיר ספק כזה.
כמה מדכא
אני מנחשת (בסבירות די גבוהה לאור התגובות) שהטוויסט המיזנטרופי שאי אפשר להגיד מחמת הספוילר נוגע לדברים שירגיזו אותי. כלומר הייתי יכולה להגיד לעצמי שאוכל לפתור בעיות עלילתיות מוסריות בזה שמדובר בסיפור, אבל לאור הכרות קודמת עם כתבי דורון וביקורות ודעות אחרות- אני מנחשת שזה באמת יבאס אותי.
ואני אמורה לראות את הסרט השבוע, ואפילו ציפיתי לזה. וכל כך לא בא לי להתבאס מהסרט אבל אני גם ממש לא רוצה לקרוא ספוילרים- לחצתי על אחד וריפרשתי את הדף כי התחרטתי.
השבוע באופן מדכא ומפתיע לא פחות גם סאות' פארק הצליחו לבאס ממש כשהכניסו בדיחת אונס של ילד מוגבל לפרק. זה היה עשוי מצחיק, אבל יש דברים שהם כל כך לא חומר לבדיחות שזה פשוט עשה לי בחילה (והופתעתי שזה זכה ל-0 התיחסות בביקורות על הפרק).
לא בא לי על התחושה הזו פעמיים בשבוע אחד.
מי שחושב שיש דברים שהם לא חומר לבדיחות,
מה הוא עושה מול פרקים של סאות'פארק?
ממצמץ לשיעורין.
(ל"ת)
יש מעט מאוד דברים שהם טאבו מבחינתי
פדופיליה אחת מהם.
(מודה שהרשימה קצת מתרחבת ככל שאני מתבגרת)
לא מסכים, היצ'קוק מתהפך בקברו
נעלמת חסר חן ואין בו קורטוב מהאלגנטיות הערמומית המטרידה שיש בטובים שבסרטי המאסטרו היצ'.
עכשיו אני רוצה סדרת משטרה בכיכובם של בוני ומהשמו.
(ל"ת)
שאלה מעצבנת:
עוד לא ראיתי את הסרט ואני רוצה להמליץ לאמא שלי – אשה דתייה – עליו. מישהו שראה יכול להגיד לי אם יש שם מין בוטה או אלימות גרפית מדי?
יש ויש.
(ל"ת)
אם היא תראה את זה בליווי מישהו שכבר ראה את הסרט,
הוא יוכל פשוט להגיד לה מתי לא להסתכל (ככה אני ראיתי את "ממזרים חסרי כבוד" עם סבתא שלי). אבל כן, שניהם מופיעים, מיניות בוטה ואלימות גרפית, גם אם לזמן קצר יחסית לסרט של 150 דקות.
ראית את "ממזרים חסרי כבוד" עם סבתא שלך?
וואו, כבוד לסבתא (למרות שיש קטעים קלאסיים בסרט של שנות ה40 בסרט הזה).
בכל זאת, אני מתאר לעצמי את הדיאלוגים:
סבתא: "איזה יופי, עכשיו אלדו הנחמד הולך לתת מזכרת מתנה להנס לנדה"
אתה: "לא סבתא, זאת לא מזכרת כזאת.. תסכלי רגע על המשענת".
אגב, זה מזכיר לי את הפעם שלקחתי את סבתא שלי לראות את המטריקס.
https://www.youtube.com/watch?v=OMf9GlLXouA
לצופי משחקי הכס
אני לא יודע אם מישהו כבר הזכיר את זה פה, אבל הגיברת הנעלמת כל הזמן הזכירה לי את סרסיי.
יכול להיות שזה המראה החיצוני או הביצ'יות אבל לא יכולתי להתעלם מכך לאורך כל הסרט.
ועוד משהו קטן, השחקנית הצעירה ששיחקה את הזרוקה שגונבת עם חבר שלה את הכסף כל כך יפה!.
שבוע עבר
וסוף סוף מישהו אחר כתב את זה.
פשוט סרט ממש טוב
מצויין כמעט בכל קנה מידה, כשיצאתי אחותי זרקה שהוא "די מעולה", ואני חושב שזאת הגדרה מדוייקת. הסיבה מבחינתי שה"די" נמצא שם היא שהוא גרם לי להבין סוף סוף מה הבעיה של סרטי מתח ושל סרטי דרמה. סרטי מתח מספקים לך טוויסטים מהנים אבל מוציאים קצת את העוקץ מהחיבור למתרחש על המסך, ובסרטי דרמה אתה כן נסער מהתפתחות העניינים ההגיונית אבל בכל זאת אתה הרבה פעמים מוצא את עצמך משתוקק לאיזה מאורע שיטרוף את הקלפים. הסרט הזה ניסה לשחק על התפר בין השניים אבל בסופו של דבר נפל לצד אחד של המשוואה, ולא הצליח להיות מעבר לסרט מתח ממש, ממש טוב (שובר שורות היא דוגמה לסדרה שכן הצליחה). מעבר לזה, שמעתי על הסרט המון קריאות על כמה הוא מזעזע ומטלטל, ואולי בגלל זה כל כך הופתעתי מכמה קליל וכיפי הוא היה, לפחות ביחס לציפיות שלי. המון הומור מעודן אבל מצויין היה שם. אול אין אול, מהסרטים האלה שצריך יותר מהם- נטו שעתיים וחצי של להיות מרותק למסך.
זה די מבדר לטעמי
לגבי הקריאות על כך שהסרט מזעזע ומטלטל- הלכתי לראות את הסרט עם עוד 4 חברים. 3 מתוכם הגיבו בזעזוע עמוק על ה-סצינה (אין לי כוח לספיילר) ולא הפסיקו לדבר עליה מהרגע שיצאנו מבית הקולנוע ועד שהגענו הביתה. רק אני ועוד חבר היינו שלווים (יחסית).
אני לא יודע אם זה עניין של הרגל לסצנות גרפיות, או שאני פסיכופט.
אולי שניהם.
:)
אז כאילו קעקוע דרקון ונעלמת הם הפעם הראשונה של פינצ'ר במחוזות הטוויסטים המופרכים?
הפילמוגרפיה שלו לא מורכבת מ"הרשת החברתית" ו"Se7en". "בנג'מין באטן", ללא קשר לפרמיס הפנטסטי שלו, סרט מגוחך. ו"פייט קלאב" – אני מניח שעל המופרכות העלילתית שלו לא צריך להכביר במילים. פינצ'ר הוא מאלה שניזונים ישירות מהתסריט שאותו הם מעבדים למסך, בעיקר בגלל (כפי שעיון מהיר ב-IMDb מראה) שהוא לא כתב מימיו תסריט. פעם בעשור הוא מביים תסריט של גאון (סליחה – פעם בפילמוגרפיה הוא מביים תסריט של גאון מובהק. כבודם של אנדרו קווין ווקר וג'ים יולס במקומו מונח, אבל שיתוף הפעולה שלהם עם פינצ'ר הוא הדבר הזכור-באמת היחידי שעשו). טוויסטים הזויים הם בכלל לא משהו נדיר אצלו – אני אישית לא מסתכל עליהם כעל מגרעה כזו איומה.
הוריקן - אהבתי מאוד את הניתוח. נהנתי. תודה.
(ל"ת)
אה…. תודה רבה !
אני אמביוולנטית לגבי הסרט הזה ברמות
מצד אחד אוקי טוב, מעניין תפניות מעניינות.
מצד שני חסר כל הגיון בסיסי ועם טונות חורים בעלילה
כבר חודש אני תוהה ביני לבין עצמי אם זה היה גועל נפש עשוי היטב, סתם גועל נפש או יצירת אומנות.
סרט איום ונורא
פינצ'ר מתחיל לאבד את זה, מבייש את יוקרתו כבמאי מצוין. כעת הפך להיות חקיין זחוח המכפיש את מורשת היצ'קוק ופונה לעשות כאן טלנובלה נוארית סוג ג'. הטקסט המיזוגני בבסיס העלילה עורר פולמוס נרחב ובצדק. מקומם לראות את הקלות הבלתי נסבלת בה הדמויות לא עושות דבר מלבד לעורר אנטגוניזם. סרט משעמם, אנמי, מביך ולא מותח.
ניצול יהיר וחסר אחריות של דיון מגדרי רציני בפוטנציה ולטובת מה?
אהה הבנתי
ראיתי בלי תרגום אז כנראה פספסתי את זה.
תודה
מסכים עם השורה האחרונה
מה שלא בהכרח משכנע אותי להסכים עם הבחירה בסיום הספציפי הזה, אבל לפחות מיישב לי פינה כלשהי בלב
תגובתו של ניק דאן להאשמות נגדו:
I did not kill her, it's not true, it's bulishit, I did NOT.
אה, והקול של איימי מהמם בעיני. כזה עמוק ומלטף.
אחלה שימוש לvoice over.