וויהי! לשבור את החזיר!
העט המרקדב-09/12/2008 15:58
וויהי! לשבור את החזיר!
העט המרקד
פורסם דצמבר 9, 2008 ב 15:58
זה אולי סיפור הקרת האהוב עלי. סוף סוף יעשו לו עיבוד באנימציה, המדיום הכי מתאים לו ולכל סיפורי קרת. מה חבל שרוב הסיכויים שהסרט הזה לא יופץ בארץ, למרות כל הסיבות שהוא כן יופץ.
גם "חותכי ורידים: סיפור אהבה" מבוסס על סיפור של אתגר קרת (אולי הסיפור הכי מפורסם שלו), אבל לא הופץ בארץ אפילו בדויד. לא ברור לי למה חשבו שאין לסרט פוטנציאל למשוך קהל, אבל קטונתי מלהבין את המניעים של מפיצי ארצנו. מה שכן, סביר להניח ש-9.99$ יוצג בארץ בפסטיבל כלשהו. מתכנני אייקון 2009 מתבקשים להתחיל לרחרח.
יס היתה בין המשקיעים בסרט ומן הסתם יש גופים אחרים בארץ שהשקיעו בו (בבופור למשל יס וקשת היו בין המשקיעים, הוט השקיעו בואלס עם באשיר). אפשר להניח בסבירות גבוהה שסרט עם כל כך הרבה גופים שמושקעים בו שיש להם אינטרס להצלחתו יופץ מסחרית בארץ.
שנערך לאחרונה בטבעון הוא נשאל על הנושא.
התשובה שלו הייתה שזכויות ההפצה של הסרט במזרח התיכון נקנו, אבל לא על ידי המפיצים הישראלים. לטענתו, הזכויות נמצאות בבעלותו של שיח סעודי כלשהו, שרכש אותן מסיבות לא ברורות, ומסרב להפיץ את הסרט בארץ.
הסיפור הזה נשמע לי מאוד משונה (קודם כל, כי ממתי מוכרים זכויות הקרנה באופן כלל-מזרח-תיכוני?), אבל ככה הוא אמר ואני קטונתי מלהתווכח.
מה שכן, הנ"ל המשיך ואמר שמבחינתו כל ישראלי שחפץ בכך יכול להוריד את הסרט בחינם (אבל לא התחייב שהעניין מקובל גם על חברת ההפקה).
הסיפור הזה תמיד יחקק בזיכרון שלי בזכות שבתחילת שנת י"א בתיכון, מנהל בית הספר שלי החליט להקריא את הסיפור הזה לכל השכבה בטקס פתיחת השנה.
משום מה השורה "והוא מחייך כשדוחפים לו שקל בגב" קיבלה קונוטציה "קצת" אחרת בשביל לא מעט אנשים, והוסיפה לכל הטקס פן מאוד הומריסטי.
הסיפור שהכי הגיע לו להפוך לסרט
Jב-09/12/2008 20:26
הסיפור שהכי הגיע לו להפוך לסרט
J
פורסם דצמבר 9, 2008 ב 20:26
מאז שקראתי בפעם הראשונה את צינורות הסיפור הזה הסתמן אצלי כמצחיק והציני ביותר של קרת. החיים לא כל כך פשוטים כמו שכתוב בספרים, כמובן שניתן להשליך זאת על כל המציאות היומיומית שלנו, המדריכים, ק'אוצים שאומרים לנו שלכל דבר בחיים ישנה תווית מחיר.
ואו, זה נראה כל כך טוב. אני ממש מקווה שזה יוקרן בקולנוע פה בארץ. שכחתי כמה אהבתי את קרת, הסיפורים שלו ממש מתאימים לקולנוע.
לא הבנתי מה זה הסיפור של המלאכים. מאיפה זה לקוח?
זו לא אנימציית מחשב, זוהי עבודת פלסטלינה, שנחשבת אולי להכי קשה מבין כל סוגי היצירה הקולנועית. מהרצאה של יוצר הפלסטלינה המוביל בארץ (זה שעשה את התוכי של 012), אני זוכר שהוא סיפר שפרסומת אחת כזאת היא כמעט שלושה חודשי עבודת פלסטלינה.
בכל מקרה, בתור חובב קרת אני ממש מקווה שהסרט יגיע לארץ, אפילו אם לא יופץ מסחרית.
הסיפור על פסחזון החזיר באמת זכור לי כאחד הסיפורים הקצרים היפים שקראתי.
היי זה לא הכי קשה!
לצייר ולצבוע עשרות אלפי ציורים, ששומרים על אותה דמות ומבטאים תנועה קונסיסטנטית זה הרבה יותר קשה!
גם להניע נקודות XYZ שבינהם המחשב בודה משטחים ועוד ולגרום לזה להיראות טוב אח"כ זה לא משחק ילדים!.
סטופ מושן דורש (ומאפשר)רק קומץ אנשים בפרוייקט והעבודה מתאפיינת בקצב איטי-אבל-בטוח.
משחק ''זהי את הסיפור'', למרות היותו מהנה להפליא, קצת העמיס על מוחי
MuchRejoicingב-12/12/2008 10:21
משחק ''זהי את הסיפור'', למרות היותו מהנה להפליא, קצת העמיס על מוחי
MuchRejoicing
פורסם דצמבר 12, 2008 ב 10:21
בעיקר כשעברו הרבה שנים מאז החטיבה, כשהכרתי את הסיפורים ממש טוב ו – וזו הנקודה המשמעותית כאן – זכרתי את שמותיהם. ניסיון לגגל נכשל, אז מי נחמד ועוזר?
1. לשבור את החזיר (יחי פסחזון, ותודה למשתתפים)
2. חור בקיר? (מלאכים וכו', הוא בכלל לא היה מלאך, סתם איש עם כנפיים נפלא!)
3. הדבר ההוא עם "החברה שלי אוהבת אותי חלק" (!צמרמורות חלחלה בלתי-נשלטות! אולי אני בכל זאת לא אראה את הסרט. כבר איזה 10 שנים אני מנסה להתגבר על הסיפור ההוא…).
4. סיפור המסגרת עם ספרי ההדרכה העצמית.
בסך הכל (חוץ מ-3), לא סלקציה רעה. אני מאוד אוהבת את מה שהוא אולי-ואולי-לא "חור בקיר", לשבור את החזיר זכור לי כחמוד, וספרי ההדרכה העצמית כלא מזיק. אני אלך אם יהיה שם את צינורות… המשפט "ואז באמת ראיתי שלילד אין אזניים, אבל זה עדיין נראה לי בסדר גמור" הוא משפט מפתח בחיי.
אני ומאץ' באותו גיל ובהדסים לא לימדו אותנו בשיעור ספרות אתגר קרת. היו בעיקר בלדות מדכאות מימי הביניים*, שירים של טיפקס (ברצינות) ו"תפוחים מן המדבר". אתגר קרת היה בהחלט מוכר ומוערך באותו הזמן, אבל נחשפתי אליו רק דרך השאלה מהספריה של אבן יהודה.
*"הסוס שלך מת, אבוי אבוי
גם המשרת שלך מת, אבוי אבוי
גם אהובתך מתה, אבוי אבוי
גם ההורים שלך מתים, אבוי אבוי
גם אתה מת, אבוי אבוי"
אני לא בטוחה מה הפרש הגילאים בינינו, אבל גם אצלנו לא למדו את אתגר קרת וכן למדו שייקספיר, תפוחים מן המדבר וקופסא שחורה.
משום מה זכור לי שאתגר קרת עוד לא היה ממש סופרסטאר כשהייתי בחטיבה, אבל אולי אני טועה כי כן הביאו אותו להרצות לשכבה של חבריי בבית ספר אחר. התגנבתי לשם והוא היה מאד נחמד.
שנראו לי לקוחות מתוך "כוחי" (כמדומני) – סיפור על יחסים עם חברה ועם חבר'ה שכולל בקבוקי בירה בגודל של טיפות עיניים וגמדים שהם גם הבנ-גע של הגיבור.
ובהקשר זה מעניין לראות איך יעבדו את הווי גרעיני הנח"ל מהסיפור (שהוא מאוד יחודי להוויה הישראלית) לסרט שאמור להיות (?) חסר אפיון לאומי מסויים.
הדמויות משורטטות כהלכה (במיוחד הדמות של איש זקן ושמו קוולר – אני לא יודע את השם שלו בגרסא העברית, מסתבר שרוב הסיפורים שם לקוחים מ"צינורות" – שמזכיר לפעמים את קרל פרדריקסון מ-UP), והתסריט מקסים, במיוחד הקטעים אה-לה מגנוליה בהם כל הסיפורים נפגשים לרגע. אבל יש אבל, וזה אבל אחד גדול: האנימציה מחורבנת. ממש. תקשיבו, אני לא יודע אם שמעתם, אבל לפני שנה בערך יצא סרט אנימציה ישראלי, מעולה, ממש מעולה, בשם "ואלס עם באשיר". עכשיו, אני לא יודע אם ואלס עם באשיר עלה כמה שקלים יותר או כמה שקלים פחות מ-9.99$, אבל אם ואלס עם בבאשיר הצליח לעשות אנימציה שלא נראית מגוחכת או מקרטעת, אני לא רואה סיבה שהסרט הזה יחליט להכשל. היו נקודות שיכולתי לראות את סימני המריחה שעשו על הדמויות, ואת השפיצים הקטנים שהאנימטורים/אחראי בובות לא הספיקו להחליק. השפתיים של הדמויות הן גושים קטנים על הסנטר שלהן, וכשהדמויות מתנשקות אחת עם חברתה זה נראה כמו סרט של סנופי – שזה, כשלעצמו, נהדר, אבל קשה לי להאמין שלכיוון הזה חתרו היוצרים.
אבל… התסריט והדמויות מצליחים לכפר על זה. 9.99$ הוא עדיין סרט מקסים ואנושי, שאם מצליחים להתגבר על האנימציה הנוראה (מאוד) שלו, אפשר להנות ממנו מאוד.
זהו סרט פילוסופי\אבסטרקטי משהו?
זה לא עובד!
המסך שחור ושום כפתור לא עוזר! הילפ!
זה לא עובד!
דרך הקישור הראשון גם אפשר להגיע לטריילר, נסה שם.
בהצלחה!
זה עובד! זה עובד!
וזה גם מוצלח, הסרט באמת מעניין, אקווה שיגיע לבתי הקולנוע בארץ, אם כי האנימציה כואבת לעיניים.
מגניב, זיהיתי כמה סיפורים
חשבתי שזה מבוסס רק על סיפור אחד, אבל זיהיתי לפחות שלושה, נראה לי, וזה ממש מוצא חן בעיני.
וויהי! לשבור את החזיר!
זה אולי סיפור הקרת האהוב עלי. סוף סוף יעשו לו עיבוד באנימציה, המדיום הכי מתאים לו ולכל סיפורי קרת. מה חבל שרוב הסיכויים שהסרט הזה לא יופץ בארץ, למרות כל הסיבות שהוא כן יופץ.
משום מה, הסיבות לא מספיקות
גם "חותכי ורידים: סיפור אהבה" מבוסס על סיפור של אתגר קרת (אולי הסיפור הכי מפורסם שלו), אבל לא הופץ בארץ אפילו בדויד. לא ברור לי למה חשבו שאין לסרט פוטנציאל למשוך קהל, אבל קטונתי מלהבין את המניעים של מפיצי ארצנו. מה שכן, סביר להניח ש-9.99$ יוצג בארץ בפסטיבל כלשהו. מתכנני אייקון 2009 מתבקשים להתחיל לרחרח.
באמת?
משום מה היה לי ברור שזה יופץ בארץ, סרט ישראלי עם יחסי ציבור עולמיים, איך זה לא מספיק?
הטריילר ממש סיקרן אותי, נשמע מעניין למרות האנימציה הנוראה(ואולי גם בגללה).
אני מניח ש-9.99 יוצג בארץ
יס היתה בין המשקיעים בסרט ומן הסתם יש גופים אחרים בארץ שהשקיעו בו (בבופור למשל יס וקשת היו בין המשקיעים, הוט השקיעו בואלס עם באשיר). אפשר להניח בסבירות גבוהה שסרט עם כל כך הרבה גופים שמושקעים בו שיש להם אינטרס להצלחתו יופץ מסחרית בארץ.
רוב מי שדיברתי איתו היה נגד הסרט.
אנשים פשוט לא רצו לשמוע על הפקה הוליוודית של סיפור קצר כל כך אהוב. אז אולי הפוטנציאל הוא לא כל כך ברור.
לאנימציה יש יותר סיכוי לדעתי.
במפגש עם אתגר קרת
שנערך לאחרונה בטבעון הוא נשאל על הנושא.
התשובה שלו הייתה שזכויות ההפצה של הסרט במזרח התיכון נקנו, אבל לא על ידי המפיצים הישראלים. לטענתו, הזכויות נמצאות בבעלותו של שיח סעודי כלשהו, שרכש אותן מסיבות לא ברורות, ומסרב להפיץ את הסרט בארץ.
הסיפור הזה נשמע לי מאוד משונה (קודם כל, כי ממתי מוכרים זכויות הקרנה באופן כלל-מזרח-תיכוני?), אבל ככה הוא אמר ואני קטונתי מלהתווכח.
מה שכן, הנ"ל המשיך ואמר שמבחינתו כל ישראלי שחפץ בכך יכול להוריד את הסרט בחינם (אבל לא התחייב שהעניין מקובל גם על חברת ההפקה).
וויהי! לשבור את החזיר!
הסיפור הזה תמיד יחקק בזיכרון שלי בזכות שבתחילת שנת י"א בתיכון, מנהל בית הספר שלי החליט להקריא את הסיפור הזה לכל השכבה בטקס פתיחת השנה.
משום מה השורה "והוא מחייך כשדוחפים לו שקל בגב" קיבלה קונוטציה "קצת" אחרת בשביל לא מעט אנשים, והוסיפה לכל הטקס פן מאוד הומריסטי.
מדהים!
נראה יפה כל כך, כל האווירה הפוסט-מודרנית הזו והאנימציה ההזויה, פשוט תפור על אתגר קרת, שנהיה קולנוען משכמו ומעלה.
הסיפור שהכי הגיע לו להפוך לסרט
מאז שקראתי בפעם הראשונה את צינורות הסיפור הזה הסתמן אצלי כמצחיק והציני ביותר של קרת. החיים לא כל כך פשוטים כמו שכתוב בספרים, כמובן שניתן להשליך זאת על כל המציאות היומיומית שלנו, המדריכים, ק'אוצים שאומרים לנו שלכל דבר בחיים ישנה תווית מחיר.
שאין חלום שלא נוכל להשיג (בתנאי שנשלם סכום סמלי).
מת לראות אותו כבר.
גאוני!
ואו, זה נראה כל כך טוב. אני ממש מקווה שזה יוקרן בקולנוע פה בארץ. שכחתי כמה אהבתי את קרת, הסיפורים שלו ממש מתאימים לקולנוע.
לא הבנתי מה זה הסיפור של המלאכים. מאיפה זה לקוח?
אנימציה
זו לא אנימציית מחשב, זוהי עבודת פלסטלינה, שנחשבת אולי להכי קשה מבין כל סוגי היצירה הקולנועית. מהרצאה של יוצר הפלסטלינה המוביל בארץ (זה שעשה את התוכי של 012), אני זוכר שהוא סיפר שפרסומת אחת כזאת היא כמעט שלושה חודשי עבודת פלסטלינה.
בכל מקרה, בתור חובב קרת אני ממש מקווה שהסרט יגיע לארץ, אפילו אם לא יופץ מסחרית.
הסיפור על פסחזון החזיר באמת זכור לי כאחד הסיפורים הקצרים היפים שקראתי.
אנימציה
היי זה לא הכי קשה!
לצייר ולצבוע עשרות אלפי ציורים, ששומרים על אותה דמות ומבטאים תנועה קונסיסטנטית זה הרבה יותר קשה!
גם להניע נקודות XYZ שבינהם המחשב בודה משטחים ועוד ולגרום לזה להיראות טוב אח"כ זה לא משחק ילדים!.
סטופ מושן דורש (ומאפשר)רק קומץ אנשים בפרוייקט והעבודה מתאפיינת בקצב איטי-אבל-בטוח.
לא נעים, אבל...
התוכי הוא של 014, אלא אם התכוונת לזה שאייל קיציס עשוי מפלסטלינה – זה בהחלט יהיה מרשים.
למען האמת, התוכי ממוחשב בימינו (ובמקור, באמת, בפלסטלינה)
מיטב סיפוריו של קרת בפלסטלינה?
נראה כמו ''תמונות קצרות'' בגרסת אנימציה
שזה מתקבל על הדעת, כי קרת הוא ממילא מין גרסת אנימציה של ריימונד קארבר. או במילים אחרות, נראה לא רע.
משחק ''זהי את הסיפור'', למרות היותו מהנה להפליא, קצת העמיס על מוחי
בעיקר כשעברו הרבה שנים מאז החטיבה, כשהכרתי את הסיפורים ממש טוב ו – וזו הנקודה המשמעותית כאן – זכרתי את שמותיהם. ניסיון לגגל נכשל, אז מי נחמד ועוזר?
1. לשבור את החזיר (יחי פסחזון, ותודה למשתתפים)
2. חור בקיר? (מלאכים וכו', הוא בכלל לא היה מלאך, סתם איש עם כנפיים נפלא!)
3. הדבר ההוא עם "החברה שלי אוהבת אותי חלק" (!צמרמורות חלחלה בלתי-נשלטות! אולי אני בכל זאת לא אראה את הסרט. כבר איזה 10 שנים אני מנסה להתגבר על הסיפור ההוא…).
4. סיפור המסגרת עם ספרי ההדרכה העצמית.
בסך הכל (חוץ מ-3), לא סלקציה רעה. אני מאוד אוהבת את מה שהוא אולי-ואולי-לא "חור בקיר", לשבור את החזיר זכור לי כחמוד, וספרי ההדרכה העצמית כלא מזיק. אני אלך אם יהיה שם את צינורות… המשפט "ואז באמת ראיתי שלילד אין אזניים, אבל זה עדיין נראה לי בסדר גמור" הוא משפט מפתח בחיי.
אני היחיד שלא למד בחטיבה את אתגר קרת?
אני ומאץ' באותו גיל ובהדסים לא לימדו אותנו בשיעור ספרות אתגר קרת. היו בעיקר בלדות מדכאות מימי הביניים*, שירים של טיפקס (ברצינות) ו"תפוחים מן המדבר". אתגר קרת היה בהחלט מוכר ומוערך באותו הזמן, אבל נחשפתי אליו רק דרך השאלה מהספריה של אבן יהודה.
*"הסוס שלך מת, אבוי אבוי
גם המשרת שלך מת, אבוי אבוי
גם אהובתך מתה, אבוי אבוי
גם ההורים שלך מתים, אבוי אבוי
גם אתה מת, אבוי אבוי"
היום אתגר קרת הוא חלק ממערכת הלימודים
אני בתיכון למדתי בשיעור ספרות את "לשבור את החזיר" ואת "צפירה" פרי עטו.
וגם אני.
אבל התעמקתי הלאה אחרי שנתקלתי בצינורות, שהוא מופלא בעיני.
אני היחיד שלא למד בחטיבה את אתגר קרת?
אני לא בטוחה מה הפרש הגילאים בינינו, אבל גם אצלנו לא למדו את אתגר קרת וכן למדו שייקספיר, תפוחים מן המדבר וקופסא שחורה.
משום מה זכור לי שאתגר קרת עוד לא היה ממש סופרסטאר כשהייתי בחטיבה, אבל אולי אני טועה כי כן הביאו אותו להרצות לשכבה של חבריי בבית ספר אחר. התגנבתי לשם והוא היה מאד נחמד.
אני היחיד שלא למד בחטיבה את אתגר קרת?
אם המספר בכתובת המייל הוא שנת הלידה שלך, את קטנה ממני בשנה.
היו שם כמה סצנות עם גמדים על פטיפון
שנראו לי לקוחות מתוך "כוחי" (כמדומני) – סיפור על יחסים עם חברה ועם חבר'ה שכולל בקבוקי בירה בגודל של טיפות עיניים וגמדים שהם גם הבנ-גע של הגיבור.
ובהקשר זה מעניין לראות איך יעבדו את הווי גרעיני הנח"ל מהסיפור (שהוא מאוד יחודי להוויה הישראלית) לסרט שאמור להיות (?) חסר אפיון לאומי מסויים.
בדקתי
הסיפור שאליו התכוונתי נקרא "שו?ני". כוכי (עם כ') הוא סיפור אחר בצינורות, כך שהייתי קרוב.
סרט מתוק.
הדמויות משורטטות כהלכה (במיוחד הדמות של איש זקן ושמו קוולר – אני לא יודע את השם שלו בגרסא העברית, מסתבר שרוב הסיפורים שם לקוחים מ"צינורות" – שמזכיר לפעמים את קרל פרדריקסון מ-UP), והתסריט מקסים, במיוחד הקטעים אה-לה מגנוליה בהם כל הסיפורים נפגשים לרגע. אבל יש אבל, וזה אבל אחד גדול: האנימציה מחורבנת. ממש. תקשיבו, אני לא יודע אם שמעתם, אבל לפני שנה בערך יצא סרט אנימציה ישראלי, מעולה, ממש מעולה, בשם "ואלס עם באשיר". עכשיו, אני לא יודע אם ואלס עם באשיר עלה כמה שקלים יותר או כמה שקלים פחות מ-9.99$, אבל אם ואלס עם בבאשיר הצליח לעשות אנימציה שלא נראית מגוחכת או מקרטעת, אני לא רואה סיבה שהסרט הזה יחליט להכשל. היו נקודות שיכולתי לראות את סימני המריחה שעשו על הדמויות, ואת השפיצים הקטנים שהאנימטורים/אחראי בובות לא הספיקו להחליק. השפתיים של הדמויות הן גושים קטנים על הסנטר שלהן, וכשהדמויות מתנשקות אחת עם חברתה זה נראה כמו סרט של סנופי – שזה, כשלעצמו, נהדר, אבל קשה לי להאמין שלכיוון הזה חתרו היוצרים.
אבל… התסריט והדמויות מצליחים לכפר על זה. 9.99$ הוא עדיין סרט מקסים ואנושי, שאם מצליחים להתגבר על האנימציה הנוראה (מאוד) שלו, אפשר להנות ממנו מאוד.