 |
||
| נכון ששביתות זה כל כך לפני ארבעה חודשים, אבל צריך להתמודד עם המציאות: יש מצב שבקרוב תגיע עוד אחת. הספירה לאחור התחילה: אם תוך ארבעה שבועות איגוד השחקנים לא מגיע להסכם חדש עם האולפנים – כאן שביתה. שוב. |
03.06.2008
|
|
יומית
נכון ששביתות זה כל כך לפני ארבעה חודשים, אבל צריך להתמודד עם המציאות: יש מצב שבקרוב תגיע עוד אחת. הספירה לאחור התחילה: אם תוך ארבעה שבועות איגוד השחקנים לא מגיע להסכם חדש עם האולפנים – כאן שביתה. שוב.
נכון ששביתות זה כל כך לפני ארבעה חודשים, אבל צריך להתמודד עם המציאות: יש מצב שבקרוב תגיע עוד אחת. הספירה לאחור התחילה: אם תוך ארבעה שבועות איגוד השחקנים לא מגיע להסכם חדש עם האולפנים – כאן שביתה. שוב.
לא שוב
הם בטח למדו את הטעות מהשביתה הקודמת
תחושה שלי היא שיצליחו להגיע לפשרה בשבועיים הקרובים, האולפנים כבר יודעים מה הם עשויים להפסיד.
ובצדק
השחקנים יכולים להציל סרט כושל ולהרוס סרט מעולה. מגיעים להם תנאים טובים.
איזה בצדק. פשוט ביזיון.
מה זאת הבושה הזאת. הם מקבלים סכומים בלתי דמיוניים על כל סרט. מה זאת הבושה הזאת. צריך להוריד להם את המשכורות והם, עוד מעיזים לאיים להם בשביתה. על כל סרט הם מקבלים מליוני דולרים, מה קרה לכם. כמה זמן כבר הם עובדים על סרט?.
אפשר לחשוב מה הם כבר עושים.
בעידן של היום, השחקנים בקושי יש להם עבודה. באים לכמה ימי צילום שלהם ומקבלים מליוני דולרים. אני הייתי עושה שביתה, ההפך, כדאי להוריד להם את המשכורות לשכר מינימום.
אל תיהיו תמימים. הם מרוויחים עבור סרט אחד, מה שההורים שלכם, ואתם לא תרוויחו כל החיים שלכם.
תיקון טעות
אחוז קטן מאוד מן השחקנים מקבלים מיליונים לסרט בדרך שתיארת. שחקנים הם לא רק הכוכבים הראשים של הסרט, הם גם כל מי שמגלם את תפקידי המשנה, רבים מהם מקבלים שכר נמוך.
לטעון שכל השחקנםי מרווחים הרבה זה כמו לטעון שכל החיילים מתשכרים טוב בגלל שלאלופים יש שכר גבוהה.
כל מי שבתעשייה הזאת מרוויח מצוין
אני טוען שגם החיילים הפשוטים כדברייך מקבלים יפה מאוד. הכל יחסי בחיים. גם השחקנים המשניים מקבלים שכר גבוה מאוד.
ברור שהם לא מקבלים כמו הכוכבים הגדולים, אבל גם הם מקבלים מעל ומעבר למה שמגיע להם. רק אל תגיד לי שאתה עומד להזיל דמעה ולרחם עליהם.
כמה הם מרוויחים? וכמה זה ביחס לשכר הממוצע בארה''ב?
כי אני מניח שאם דעתך נחרצת כל-כך, בוודאי בדקת ותוכל להאיר את עינינו.
(וכמה זה ביחס ליוקר המחיה בניו יורק והוליווד, שם רובם עובדים?)
תודה!
בנוסף לכך
האולפנים הרוויחו את הכסף הזה בין היתר בזכות העבודה של אותם השחקנים. משא ומתן על החלוקה של ההכנסות הללו, תוך שימוש בכלי היחיד שיש לשחקנים, הוא יותר מלגיטימי [1].
הסטיגמה של "השחקנים המיליונרים" (בדומה לסטיגמה של "פועלי הנמל המיליונרים") נועדה למנוע חלוקה צודקת יותר של הכסף בשל הכנסות "אגדתיות" של כמה אנשים בודדים.
[1] ואגב – וגם בהקשרי המכתב והמהלכים של הנהלת סינמה סיטי – אני חושב שיש לישראל המון מה ללמוד מאיגודי העובדים האמריקאים.
השוואה שגויה
ההשוואה בין פועלי נמל לשחקנים בהקשר של חלוקת העושר לא מדויקת.
במקרה של הקולנוע, הכסף מתחלק בין השחקנים (השכירים) לבין האולפנים (בעלי המניות העשירים, כנראה).
במקרה של הנמלים, הכסף מתחלק בין עובדי הנמלים לבין הממשלה, שקופתה היא, לצורך העניין, קופתו של כלל הציבור.
עם הכסף שיחסך עקב הורדת משכורות של עובדי נמל, הממשלה יכולה להוריד את מס החברות ולהגדיל את הפערים בחברה (אולי), או לתת אותו במתנה לעשירון התחתון ולצמצם (זמנית) את הפערים.
זו לא הנקודה
פועלי הנמל הם אנשים שעובדים קשה, וחלקם, אכן, בהתאם למיומנויות המיוחדות שלהם, מרוויחים סכומים נאים (לא נאים בסדר גודל של מנהלי בנק הפועלים, אבל נאים). כשהאוצר רוצה לקדם את האג'נדה שלו לגבי הנמלים, הוא דואג להבליט את הסכומים שמרוויחים אותם מעטים.
בדומה לכך, מי שמתגייס להגן על האולפנים ממהר להציג את השכר שמקבל טובי מגוויר עבור "ספיידרמן 2" במקום להכיר בכך שיש המוני שחקנים שלא משתכרים כל כך יפה (כפי שמיקה הקפידה לציין), ושהשביתה עוסקת בשכר שלהם (אני מנחש שמגוויר מועסק בחוזה אישי).
בשני המקרים הטקטיקה היא נלוזה בלי שום קשר למידת הצדק שיש במאבק העקרוני.
מה היתה הנקודה?
אם הנקודה שלך היתה הסטת נושא הדיון ע"י דוגמאות מנותקות מהמציאות אז יכול להיות שאתה צודק (אם כי גם התעלמותך ממקרים זועקים לשמים של שכר לא ראוי בנמלים – ע"ע גומא, מוזיאון הנמל הלא קיים והיגואר – היא קצת מנותקת מהמציאות).
אם הנקודה שלך היתה הצורך בחלוקה צודקת של העושר, אז לא, אין מקום להשוואה בין שני המקרים.
מה היתה הנקודה?
הנקודה שלי היתה האופן בו צד אחד מסיט את הדיון באופן מגמתי, תוך פניה לרגשות זולים, ע"י התמקדות בדוגמאות קיצוניות ולא מייצגות (כגון היגואר).
גם לו הנקודה שלי היתה הצורך בחלוקה צודקת יותר של העושר לא הייתי מסכים איתך שאין מקום להשוואה, אלא רק שהיא פחות חזקה. אבל זו לא הנקודה שלי מפאת אוף טופיקיות.
אז יכול להיות שאתה צודק
שלושים וחמישה במאי שמח!
ואם להוסיף באיחור, ובעברית,
עבדתי במסעדה אחת שמרבית המלצרים בה היו שחקנים. רובם עובדים. המייטרה-די (אין לי מושג איך קוראים לזה בעברית. זה כמו מארח, אבל עם סמכויות גדולות הרבה יותר) היה כוכב ברודוויי לא קטן. הוא היה דני זוקו בגריז, והיה הכוכב הראשי בעוד הרבה הפקות בימתיות.
רב המלצרים היו שחקנים עובדים, אם כי רק אחד מהם בצורה באמת יוצאת דופן; ג'ו דונופריו (אתם מומזנים לימד"ב) התחיל את הקריירה שלו בסרט של סקורסזה, ומאז היה לו תפקיד בכל סרט כמעט שנעשה בניו יורק ועסק במאפיה. הוא ובובי דה נירו אחוקים. הם תמיד עבדו יחד הרי…
כל סדרה או סרט שצולם בניו יורק – היה לו שם איזה תפקיד. אתם בכלל לא יכולים לדמיין לעצמם מה זה לכאורה אומר – שהרי יש את כל עניין התמלוגים. ג'ו הרי עבד רק בסרטים הרווחיים ביותר, הנחשבים ביותר, אלו שנמכרים ונשכרים טוב בדיוידי, וזוכים לאינספור שידורים חוזרים.
והנה, מר דונופריו, השחקן העובד באופן יציב, נאלץ להשלים הכנסה כמלצר.
במקום בו עבדנו יחד כולם נהגו להגיד שאם דיוויד (ההוא מגריז) וג'ו דונופריו זקוקים להשלמת הכנסה – אז מה זה אומר על המקצוע בו בחרנו כולנו?
יפ.
קל לזרוק לאוויר ששחקנים מקבלים מעל ומעבר למה שמגיע להם.
זה אפילו נכון; כשמדובר בשחקני כדורסל או כדורגל, כלומר
''בורות''
את לא חייבת לסמוך עלי, זה בא היישר ממתרגמים מוסמכים:
כתבה מספר 234
Maitre D בעברית הוא רב המלצרים
זה באמת דבר שנשמע על פניו לא הגיוני
כשרואים שלפי ימד"ב הבחור עשה ב-20 השנה האחרונות תפקידים קטנים בסרטים כמו 'החבר'ה הטובים', 'קדחת הג'ונגל', 'ספיידרמן' ו-'בואו נדבר על זה 2'. מצד שני, ברוב הסרטים הוא "נבל 2" או "שוטר נחוש". עדיין לא הייתי מנחש שבשוק גדול כמו ארה"ב הוא יתפרנס ממלצרות.
ואמרת בצחוק ששחקנים מרוויחים הרבה רק אם הם משחקים כדורגל או כדורסל, אבל באופן אירוני גם בספורט – כמו, בעצם, ברוב המקצועות היום – קיימת בדיוק אותה פירמידת שכר צרה: הרבה מאוד למעטים שלמעלה, הרבה פחות לרוב הגדול שלמטה.
מה? מיקה זה לא סותר את מה שדיברנו עליו?
לא, זה לא סותר.
נזרקה פה טענה לאוויר שכל שחקן, מהגדול ועד לקטן, מרוויח סכומים שערורייתיים, וזה לא מגיע להם.
המציאות מאוד שונה.
כן, שחקן יכול לחיות טוב (אם ג'ואי דנן היה יכול לשחק משהו מלבד איטלקי-אמריקאי, מצב שזה היה עוזר. אם, בנוסף, הוא לא היה תאב בצע כמו שהוא – אז הוא לא היה צריך להשלים הכנסה, אלא מסתפק במה שיש לו) ומה שיש לו, זה לא מעט, אבל זה בטח לא שערורייתי ומוגזם מאידך.
ובמחשבה שניה, יכול להיות שאנחנו על קווי מחשבה שונים.
אם אתה חושב על להיכנס לתחום בשביל כסף, אז כדאי לך לשכוח מזה.
אלו לא חיים קלים.
לפחות בהתחלה, כן, אתה תזדקק להשלמת הכנסה.
וכן, גם כשאתה יודע את כל הטיפים הקטנים לפני שאתה מתחיל, ישנו אלמנט המזל, ואלמנט ה"מה הטיפוס שלך?" ו"איך אתה נראה?" ובתור זר, גם "איך אתה נשמע?".
אז אם שאלת בעיקר כדי להרגיע את ההורים שלך- כן, אם תתקבל לאוניברסיטה נחשבת, לתואר מלא, תוכל למצוא סוכן, וזו חצי הדרך. ויכול להיות שיתמזל מזלך ותתקבל להיות קבוע בסדרה די מהר.
אבל אם שאלת כי אתה חושב שלבחור בחיים של שחקן זו דרך לעשות כסף – אז לא.
לך ללמוד משפטים, או כלכלה, או מנהל עסקים. זה אמנם יחייב אותך ללמוד יותק קשה – יש להניח – אבל לפחות אתה יודע שכאשר תסיים לימודי אחד מהנ"ל באוניברסיטה נחשבת בארה"ב לתואר שני, אתה ישר תמצא עבודה בשכר שנתי של למעלה ממאה אלף דולר.
זה לא להרגיע את ההורים.
כאילו, גם קצת, אבל בעיקר כדי להרגיע את עצמי ולדעת שאני אוכל לחיות כמו בנאדם. לא שכר של למעלה מאלף דולר.
מה זה כמו בן אדם?
חיים של שחקן הם לא בדיוק חיים של בן אדם ממוצע.
אתה כל הזמן בראיונות עבודה, תמיד שופטים אותך על סמך המראה שלך קודם כל, אתה לא תמיד יודע מתי תבוא המשכורת הבאה, ואתה הרבה פעמיים צריך לנדוד לתקופות קצרות מכדי להיות מעבר, וארוכות מכדי להיות טיול.
וכן, השלמת הכנסה בתחילת הדרך היא חלק שקשה מאוד לדלג עליו.
זה טוב לברר כמה שיותר דברים לפני שקופצים ראש לתוך המקצוע הזה, אבל ברגע ששיקולים הגיוניים נכנסים למשוואה, בעיני זה די ברור שעדיף לבחור בדרך האחרת.
אני מאמינה בלב שלם ששחקן הוא שחקן הוא שחקן – ואין לו ברירה אחרת.
מכאן שהיגיון לעולם לא ישחק תפקיד.
את מאמינה בזה,
אבל יכול להיות שאחרים מאמינים בדברים אחרים ושאצלם כן יש מקום לכמה שיקולים הגיוניים.
נותנים להם עוגות והם מבקשים לחם...
קליפ משעשע על שחקנית שנבחנת לפרסומות (העבודה האמיתית של שחקנים?):
http://www.vimeo.com/656553
via הקולקטיב
http://www.thecollective.co.il/?p=174