 |
||
| מדהים איך שנתונים פיננסיים יבשים, כמו עלייתם ונפילתם בקופות ארה"ב של כל הסרטים מ-1986 ועד 2007, יכולים להפוך לאמנות אסתטית ומרהיבה. צפו קצת בהררי שנות האלפיים לעומת הגלים העדינים של שנות השמונים. זה מרגיע. |
26.02.2008
|
|
יומית
מדהים איך שנתונים פיננסיים יבשים, כמו עלייתם ונפילתם בקופות ארה"ב של כל הסרטים מ-1986 ועד 2007, יכולים להפוך לאמנות אסתטית ומרהיבה. צפו קצת בהררי שנות האלפיים לעומת הגלים העדינים של שנות השמונים. זה מרגיע.
מדהים איך שנתונים פיננסיים יבשים, כמו עלייתם ונפילתם בקופות ארה"ב של כל הסרטים מ-1986 ועד 2007, יכולים להפוך לאמנות אסתטית ומרהיבה. צפו קצת בהררי שנות האלפיים לעומת הגלים העדינים של שנות השמונים. זה מרגיע.
כדברי המוזה:
מגניב לאללה.
אוי מיי גאד!
עד לפני כשנה הייתי מפרסם בדוחק"ו תגובה שבועית לגבי כל הסרטים שסיימו 'לרוץ' בארה"ב באותה עת.
היה מקרה אחד – שבו נאלצתי למשך כחודשיים להפסיק לעקוב אחר הנתונים המצטברים – ואז הוספתי במכה אחת תגובות לכל הדוחק"ואים הרלוונטים. מה שהתברר בדיעבד כטעות מצערת.
למה אני מספר את זה (ויוצא מה-lurker-יות שאליה נסוגתי מאז)?
כי אותן תגובות היו תוצר לוואי של גרף וגליון נתונים שיצרתי לעצמי: עניין אותי לראות את נפחי ההכנסות והמגמות לאורך זמן ותוך כדי איסוף מידע על כל סרט (בסיועו של דוד מוג'ו כמובן) צפו להם גם 'יצאו מהדו"ח'.
ובכן, הדף של הטיימס מציג בדיוק את אותו דבר! (טוב, לא בדיוק – העקומות בגרפים של אקסל קצת פחות חלקות ונעימות לעין)
אם מישהו מעוניין בקובץ – מוזמן לפנות אליי.
(לונג ג'ון – זוכרת שפעם ממזמן שלחתי לך עותק?)