 |
||
| האמת, הרבה יותר נחמד לדווח על גלובוס הזהב כשהם מסיבת עיתונאים צנועה במקום טקס מנופח מחשיבות עצמית. וההפתעה: למרות שכל שאר העולם ואשתו בחרו ב'ארץ קשוחה' לסרט השנה, בגלובוס הלכו דווקא על 'כפרה'. | 
14.01.2008
|
|
יומית
האמת, הרבה יותר נחמד לדווח על גלובוס הזהב כשהם מסיבת עיתונאים צנועה במקום טקס מנופח מחשיבות עצמית. וההפתעה: למרות שכל שאר העולם ואשתו בחרו ב'ארץ קשוחה' לסרט השנה, בגלובוס הלכו דווקא על 'כפרה'.
האמת, הרבה יותר נחמד לדווח על גלובוס הזהב כשהם מסיבת עיתונאים צנועה במקום טקס מנופח מחשיבות עצמית. וההפתעה: למרות שכל שאר העולם ואשתו בחרו ב'ארץ קשוחה' לסרט השנה, בגלובוס הלכו דווקא על 'כפרה'.
איזה טוויסט גרוע.
רואים שהתסריטאים בשביתה.
הוא חזר! הוא חזר!
רק קצת.
לצערי, אני סובל כרגע ממחסור חמור באינטרנט.
אבל השמלות, איפה השמלות.
אל תהיי עצובה. תחשבי אילו שמלות יהיו שנה הבאה, כפיצוי!
מה, זה לא עובד ככה?…
שנה הבאה, הסטייליסטים יהיו בשביתה
אז כולם יגיעו לטקס בעירום?
בהתחשב בעונה זה להיות קצת, אה, בעייתי.
*עשוי* להיות
במקרה כזה, אני מקווה שרוזריו דוסון תהיה מועמדת
פשוט תראה את ''אלכסנדר''.
אממ... לא.
שמע, לפעמים חייבים להקריב משהו.
אממ... לא.
לא נעים להגיד, אבל זה קורה גם ב'יש לו את זה' של ספייק לי, סרט עם דנזל וושינגטון.
אדי ודר עדיין קיים?
מגניב
אדי ודר? זה האח הקטן של דארת?
לא ולא. זה האח הקטן של דארת'
http://www.youtube.com/watch?v=4wGR4-SeuJ0
וגם תוצר הלוואי הכי מצחיק של מלחמת הכוכבים, מאז מתקפת המשובטים.
למי שלא יודע מי זה אדי ודר:
http://www.youtube.com/watch?v=AFVlJAi3Cso
אם יש סיבה אחת לא לבטל את האוסקר זה בשביל לראות את אדי ודר מופיע. זה לא יהיה גראנג' עוצמתי מלווה בעוויתות לא ברורות כמו פעם, אבל עדיין שוה יותר מרוב מה שמשודר כיום. אלוהים, איך שאני אהבתי את המוסיקה של המאה העשרים.
המוזיקה של מתי במאה העשרים, אבל?
כי היא עברה כמה שינויים בדרך… ולא שאני מתלוננת, או משהו (טוב, נו, ברור שאני כן), אבל באמת, קצת דיקציה עוד אף פעם לא הרגה אף אחד (שאני יודעת עליו. אבל מי שרוצה למצוא עדויות סותרות – זה נשמע מעניין ובהצלחה עם זה, תודיעו לי אם תמצאו משהו).
תלונות על דיקציה יש להפנות לדן תורן
http://www.shiron.net/songView.aspx?song_id=178&singer_id=305&song_title=2932e7
למי שלא יודע מי זה אדי ודר:
"הארד סאן" זה אחד השירים הכי טובים שלו..כמובן מהפסקול של "אינטו דה ויילד".שווה..
זה לא שלו
זו גרסת כיסוי להארד סאן של אינדיו (indio) שהוציא אלבום מתישהו באמצע שנות ה90. זה גם שיר דיי מוכר ומשודר מדי פעם ברדיו (השיר המקורי, זאת אומרת), לפחות בקנדה.
וצעד ראשון נהדר בדרך להגשמת פרויקט החלומות שלי,
"אדי ודר עושה קאבר לכל שיר רוק מוצלח שנכתב אי פעם". אני פשוט חולה על הקול שלו, שאותו אני שומעת מעט מאוד מאז שהוא הפסיק לעשות מוזיקה שמעניינת אותי.
מה לגבי הפרס למפעל חיים
שהיה אמור להיות מוענק לשפילברג?
זה נדחה לשנה הבאה או שהוא קיבל בדואר כמו כולם?
נדחה לשנה הבאה.
העובדה ש- ''ארץ קשוחה'' זכה בפרס התסריט
היא תמוהה, כיון שהוא הועבר מהספר כמעט מילה במילה ! בכל מיקרה, זה סרט שכדאי לראות לפני קריאת הספר כיון שברגע שיודעים מה קורה, חוויית הצפייה ניפגעת.זה מה שהיה אצלי, לפחות.
לעבד סרט מספר כמעט מילה ומילה
ושהוא עדיין יצא סרט טוב – זו עובדה מופתית באמת ואני צריך לראות כדי להאמין. קולנוע הוא מדיום מאודשונה מספרות וכל הנסיונות שראיתי עד כה לעבד ספר באופן כמה שיותר נאמן למקור היו מביכים.
לעבד סרט מספר כמעט מילה ומילה
תלוי איזה ספר- יש ספרים מתפלספים, מתלפצפים שעיקרם המחשבות, העולם הפנימי של הדמויות וכל מיני תיאורים משתפחים שאותם אני מניח שבאמת קשה לעבד.
מצד שני- "לא ארץ לזקנים" הוא לא ספר כזה. הוא אחד הספרים הכי Stripped Down שקראתי- 97%ממנו זה תיאור פעולות ודיאלוגים בצורה הכי ברורה וישירה שאפשר (לא שזה דבר רע, זה דווקא אחד הדברים המגניבים בו).
וכמו שכבר נאמר באתר זה בעבר-אחרי שטריסטרם שנדי עובד בהצלחה לקולנוע אני לא חושב שאפשר להגיד על ספר כלשהו שהוא בלתי ניתן לעיבוד.
טריסטרם שנדי לא קשור לעיבוד נאמן למקור
מכיוון שהסרט עוסק בעיקר בקושי של יצירת עיבוד נאמן למקור. אני מסכים עם הטענה שכל ספר ניתן לעבד לסרט בצורה מוצלחת.
לעבד סרט מספר כמעט מילה ומילה
לא קראתי את הספר אבל הסרט משעמם ודי גרוע באופן כללי.
אם הוא עיבוד מדויק של הספר אז זאת נקודת זכות קטנה לאחים כהן – כנראה שפשוט לא היה יותר מדי מה לעבד.