בפרקים הקודמים של דו"חקו: לפני שלושה שבועות היה מאכזב. לפני שבועיים היה עצוב. בשבוע שעבר היה חלש. השבוע היה כמו תאונת שרשרת.
כוחות מסתוריים שאני לא מבין גרמו לכך שסוף השבוע האחרון היה, מבחינת מספר הסרטים שיצאו לאקרנים, סוף השבוע הצפוף ביותר אי פעם, או לפחות ככל שהרשומות מגיעות. שמונה סרטים שונים יצאו להפצה רחבה (500 בתי קולנוע ומעלה); סרט נוסף, שהוקרן בצורה מוגבלת בשבוע שעבר, קיבל הרחבת הפצה מסיבית. בסך הכל, תשעה סרטים חדשים, וחלקם לגמרי לא סתם, אלא סרטים מכובדים עם שמות מפורסמים. מה בדיוק חשבו בעלי האולפנים, שאנשים יעברו לגור בקולנוע? כצפוי, הסרטים אכלו זה את זה, והתוצאה היתה עוד סוף שבוע חלש מאוד. פרט ליוצא מהכלל אחד, אף אחד מהסרטים החדשים האלה לא הכניס יותר מ-6 מיליון דולר – וחלקם הגיעו להרבה פחות מזה.
נתחיל, כרגיל, מלמעלה. במקום הראשון נמצא סרט האימה '3O Days of Night'. הרעיון פשוט ומגניב למדי: ערפדים, כידוע, הם חיות לילה, ואור שמש לא עושה להם טוב. לכן המקום הטבעי ביותר להתכנסותם של ערפדים הוא הצפון הרחוק, שבו בקיץ אמנם הלילות לבנים, אבל בחורף הימים שחורים. במשך שלושים יום באמצע החורף, השמש לא זורחת, והערפדיה חוגגת. תושבי העיירה הקטנה באלסקה שבה בחרו הערפדים לבלות (בין מקבלי תעודת התושב: ג'וש הארטנט ומליסה ג'ורג') לא מתלהבים. את הסרט ביים דייויד סלייד, הידוע כבמאי המבטיח של 'הארד קנדי'. הביקורות היו ככה ככה – לא רעות בשביל סרט אימה, אבל גם לא נלהבות. ההכנסות, כנ"ל. הסרט הכניס 16 מיליון דולר, וביחס לסרטי אימה אחרים השנה זה לא מעט, אבל בעקבות מסע פרסום גדול והייפ לא רע, הציפיות ממנו היו גבוהות יותר.
ואם המקום הראשון מאכזב, מה יגידו אזובי הקיר? במקום השני נמצא 'Why did I get Married', המקום הראשון של השבוע שעבר. במקום השלישי, 'The Game Plan', הדבר הכי קרוב בתקופה הזאת ללהיט. במקום הרביעי, 'מייקל קלייטון', שאחרי פתיחה לא מדהימה, לפחות מתייצב עם ירידה של 32%. המשותף לשלושת הסרטים האלה הוא שהם לא חדשים; למרות המבחר העצום של חומר טרי, צריך לרדת עד למקום החמישי כדי למצוא סרט חדש נוסף.
הסרט הזה הוא 'The Comebacks', סרט ממש לא מעניין, פרט לשאלה חשובה אחת: למה לא קראו לו 'Sports Movie'? הסרט הוא פארודיה על סרטי ספורט מהשנים האחרונות, כמו 'לזכור את הטיטאנים', 'בלתי מנוצח', ' וגם 'דודג'בול' – לא ברור איך, מכיוון ש'דודג'בול' בעצמו היה פארודיה, אבל נגיד. כמו רוב ה"פארודיות" הדלוחות האלה – 'Scary Movie', 'Date Movie' וכו' – הסרט משחזר סצינות מתוך הסרטים האלה, ומוסיף להן מכות לביצים; כמו רובן, המבקרים גם תיעבו אותו וטענו שהוא מאוד לא מצחיק. אבל שלא כמו רוב הסרטים האלה, לא היה לו שם שנגמר ב'Movie', וזה מוזר, כי הניסיון מראה שסרטים ששמם נגמר ב'Movie' אף פעם לא נכשלים, ולא משנה עד כמה הם מחורבנים.
במקום השישי, עם 5.5 מיליון דולר, נמצא 'Gone Baby Gone', שייקרא בעברית 'נראתה לאחרונה', סרטו של בן אפלק. לאפלק יש הרבה שונאים, שמופתעים בכל פעם שהוא מעורב במשהו שאינו גרוע. ובכן, מהבחינה הזאת 'נראתה לאחרונה' הוא הפתעה רבתי: על פי הביקורות, הסרט הראשון של אפלק בתור במאי לא רק שאינו גרוע – הוא נחשב לסרט הטוב ביותר שיצא השבוע. אפלק מביים את אחיו, קייסי, וגם את מישל מונהאן, מורגן פרימן ואד האריס, במותחן שעוסק בחיפוש אחר ילדה בת ארבע שנחטפה. הסרט אמור להגיע אלינו בינואר.
הסרט המצליח ביותר של השבוע, במובן מסוים, נמצא במקום השמיני, וזה אפילו לא סרט חדש באמת – זה 'הסיוט שלפני חג המולד' סרט אנימצית הבובות שביים הנרי סליק בשנת 1993. לפני שנה, דיסני חידשו את הסרט והתאימו אותו לטכנולוגית התלת-מימד (לא במובן אנימציה ממוחשבת, במובן של סרטים שקופצים עליך מתוך המסך). הסרט יצא אז למסכי התלת-מימד למשך מספר שבועות, ואז נעלם, כשדיסני מבטיחים לשחרר אותו שוב ושוב מדי שנה. בינתיים הם עומדים במילה שלהם: הסרט יצא השבוע שוב, לכל האולמות המותאמים להקרנת תלת-מימד. מספר האולמות האלה עלה במהלך השנה הזאת מ-100 ומשהו ליותר מ-500, ונשארו מספיק אנשים שעדיין לא ראו את הסרט בגרסה הזאת, או ראו ולא אכפת להם לראות שוב. הסרט הכניס יותר מ-5 מיליון דולר מאותם 564 אולמות. ההכנסה הממוצעת של הסרט לאולם היתה גבוהה הרבה יותר משל כל סרט אחר בעשיריה. הסרט יוקרן במשך שלושה שבועות בדיוק, ואז שוב ייגנז – עד השנה הבאה.
קצת יותר נמוך נמצאות שתי האכזבות הגדולות באמת של השבוע. שני הסרטים עשו מסלול דומה: במאי לא-אמריקאי עושה סרט מוערך וזוכה למועמדות לפרס האוסקר לסרט הזר הטוב ביותר (כן, אני יודע שצריך להגיד "דובר שפה זרה". אני מתעצל); בעקבות זאת הבמאי מקבל הזדמנות לביים סרט הוליוודי, ומצליח לגייס שורה של כוכבים אמריקאיים נכבדים. הסרט יוצא ב-19.10.2007 ונכשל לחלוטין. הסרט הראשון הוא 'Rendition', ובעברית 'חקירה מעבר לקווים', שביים גאווין הוד הדרום-אפריקאי (זוכה האוסקר לסרט הזר הטוב ביותר על 'צוצי'), ומשתתפים בו ג'ייק ג'ילנהול, ריס ווית'רספון, מריל סטריפ והכוכב הבינלאומי יגאל נאור, התשובה הישראלית למוני מושונוב. השני הוא 'Things We Lost in the Fire' בבימוי סוזאנה ביר הדנית (מועמדת לאוסקר בשנה שעברה על 'אחרי החתונה'), עם האלי ברי, בניסיו דל טורו ודייויד דוכובני. 'חקירה מעבר לקווים' הכניס 4 מיליון דולר, והגיע למקום התשיעי, היחסית-עוד-מכובד; 'דברים שאיבדנו באש' אבד לגמרי, עם 1.6 מיליון דולר, והמקום ה-15 בלבד. 'דברים', שעוסק בנושא הכה פופולרי של אבל על בעל שאבד, יכול לפחות להתנחם בביקורות אוהדות, שמשבחות במיוחד את השחקנים. ל'חקירה' אין אפילו את זה. הסרט עוסק בשיטות הלא מאוד עדינות שנוקטת ארצות הברית למציאת ותחקור חשודים בטרוריזם, והוא מצטרף לרשימת הסרטים שעוסקים בנושאים עיראקיים, מזרח-תיכוניים, או סתם ערביים מדי שיצאו לאחרונה ונדחו על ידי הקהל. האמריקאים מקבלים מספיק סיפורים מדכאים על מדינות שנגמרות ב"סטן" בטלוויזיה, ובקולנוע הם מעדיפים לראות דברים אחרים. מפיקי 'כאריות לכבשים', 'רודף העפיפונים' ו'המלחמה של צ'רלי ווילסון', שייצאו כולם בהמשך השנה, צריכים להתחיל לדאוג.
'Into the Wild', סרט מסע עטור שבחי ביקורת בבימוי שון פן (בחוגי הימורי האוסקר אומרים שכוכב הסרט, אמיל הירש, הוא סוס מנצח), הגיע ל-650 קולנועים השבוע, והכניס 2.1 מיליון דולר. שני סרטים נוספים יצאו להפצה רחבה, אבל אף אחד לא שם לב – המותחן לנוער 'Sarah Landon and the Paranormal Hour' (יותר מ-1,000 בתי קולנוע; הכנסות של 0.56 מיליון דולר); וגירסת אנימציה ממוחשבת לסיפור עשרת הדיברות (פחות מחצי מיליון דולר).
בהפצה מוגבלת יצאו גם כמה סרטים עם קשר ישראלי: 'Wristcutters: A Love Story', קומדיה שחורה מאוד נחמדה המבוססת על 'הקייטנה של קנלר' של אתגר קרת (עם טום ווייטס בתפקיד קנלר!), פתח ב-3 בתי קולנוע והשיג ממוצע הכנסות חביב, בדרך להתרחבות בשבועות הבאים; 'O Jerusalem', דרמה היסטורית המתרחשת בימי הקמת המדינה (עם איאן הולם בתפקיד דוד בן גוריון!) הוקרן ב-33 מקומות אבל גרר התעניינות פחותה בהרבה. שני הסרטים, אגב, לא ממש חדשים: 'הו ירושלים' הוקרן באירופה כבר לפני שנה, ו'הקייטנה של קנלר' הוקרן לראשונה בפסטיבל סאנדנס 2006 – לפני כמעט שנתיים.
האם השבוע הבא יביא לבוקס-אופיס את הגאולה המיוחלת? חסר לו שלא. בשבוע הבא ייצא 'המסור 4', הפרק החדש בסדרת האימה המצליחה והעקבית ביותר של השנים האחרונות. אם הוא לא יצליח להצליח, אז משהו כנראה מקולקל בקופות באמריקה. נסו לתת להן מכה בצד, אולי זה יעזור.
הרשימה המלאה: המספרים מייצגים את הכנסותיו של הסרט במהלך שלושת ימי סוף השבוע (שישי-ראשון) בארה"ב, במיליוני דולרים. המספרים בסוגריים מייצגים את הכנסותיו הכוללות של הסרט עד היום, במיליוני דולרים.
איזה באסה שנכשל ההסרט של אפלק
על פי הביקורות הוא לא סתם הסרט הטוב של השבוע!! אלא אחד הטובים של השנה. הוא אפל מותח ודרמתי, אפלק כתב תסריט על פי הרומן של זה שכתב את מיסטיק ריבר ועל פי טריילר ניתן לשאר שהסרט חזק. ואת אפלק תמיד חיבבתי ועכשיו הוא סוף סוף מקבל את אהדת המבקרים 93 פאקין אחוז ממהבקרים אהבו את הסרט
איזה באסה שנכשל ההסרט של אפלק
הוא לא נכשל, יחסית למספר אולמות שלו,הוא עמד בדיוק לפי הציפיות שנתנו בו,ניבאו משהו בסביבות השש מיליון ואיזה ממש קרוב,מכל הסרטים הוא היחיד שעמד בציפיות.חוץ מזה אם אני לא טועה הסרט נעשה בתקציב לא גדול ויחסה את ההשקעה שלו.ובאמת הביקורות שלו טובות באופן קצת מוזר,עם ביקורת כאלו זה יכול ליהיות פיבוריט בעונת הפרסים,93 אחוז בעגבניות רקובות,זה הרבה מעבר להישג,זה משהו כמעט בלתי אפשרי עד עכשיו רק 3 סרטים הגיעו למעמד ומעלה[ככה זכור לי],וכולם סרטי קיץ,הירספריי,רטטוי,וזהות אבודה ,והיה עוד כמה סרטים אבל מספר הביקורת שלהם היה קטן מידי בשביל להגיב.וואו הטוטבקים שאני כותב בזמן האחרון ממש ארוכים.
הקריסה של רנדישן הייתה צפויה לגמרי. איך אני יודע? כי הוא קיבל פרומו לא פעם אחת אלא *פעמיים* בדיילי שואו. הסרטים ששחקנים שלהם באים לעשות פרומואים בדיילי שואו בדרך כלל מסריחים וכמעט תמיד גם נכשלים בקופות.
אם אני הייתי יחצ"ן של סרט, לא הייתי שולח את השחקנים שלו לדיילי שואו.
הסיוט שלפני וכו', זה לא של טים ברטון?
זה מה שברטון רוצה שנחשוב.
גם כן "אני רק המפיק של הסרט!"
בעיקרון הוא רק המפיק.
אבל כל הדמויות והעלילה שלו, והוא היה מאוד מעורב בעשייה של הסרט. והאווירה של הסרט כל כך בורטונית שאנשים שוכחים שהוא בכלל לא ביים אותו.
ושוב: לעזאזל עם האמריקאים האלה.
גם אני רוצה לראות את "הסיוט שלפני חג המולד" ב-3D. אני מתכננת להיות בארה"ב בתחילת נובמבר הבא, אז בתקווה שהמנהג הזה לשחרר את הסרט בתקופה הזו כל שנה ימשיך…
העובדה שהוא כל כך מצליח יחסית לסרט בן 14 שנה אומרת המון.
''הסיוט...'' הוא לגמרי אחד הסרטים
שאם הייתי גר בארה"ב הייתי רואה כל שנה בקולנוע עד יום מותי.
ובנושא אחר, "הקייטנה של קנלר" הוא אוברייטד מוחלט. לא הבנתי מה אנשים מצאו בסיפורון המשעמם הזה.
במקרה הזה, אני חושב שהסרט יותר טוב מהספר.
הוא עוד יוקרן בסינמטק בהמשך, ואני באמת מקווה (וסיפרתי על כך לכל מי שהסכים לשמוע) שהוא יירכש להקרנה מסחרית בארץ בשלב כלשהו.
לא קראתי את הסיפור,
אבל ראיתי את הסרט בפסטיבל אייקון האחרון, הוא דווקא לא רע.
הוא מעניין ומעלה כל מיני שאלות, אבל מצד שני לא יותר מידי עמוק ומתפלסף.
הוא בהחלט סרט שונה.
טריילר של פעם:
נתקלתי בזה בטעות, ונורא נחמד לראות איך נראו טריילרים לפני המון שנים. במקרה הזה, "המלך ואני".
http://www.youtube.com/watch?v=6PlnzCl5x-8
ואני נתקלתי בזה...
http://www.youtube.com/watch?v=pKYl6y8qGqw
וואי, כמה פעמים ראיתי אותו בוידיאו המקרטע ההוא. טעם מוזר מעט היה לי אז…
בטעות?
במקריות מוחלטת? בלי שום קשר למותה של דברה קר?
בכל מקרה, היא אמנם לא מוערכת מספיק כדי לרכוש לה יומית על שמה עם ז"ל מצורף, אבל אין, לא הייתה וכנראה לא תהיה אישה שתרמה יותר ממנה לקונספט של סקס על החוף (ולחול בבגד ים).
בטעות לחלוטין.
ראיתי חבובות עם ג'ין קלי, אז חיפשתי את "שיר אשיר בגשם", ואז נזכרתי שאני מאוד אוהבת את "הנרקוד" מתוך "המלך ואני", ויוטיוב הציע את הטריילר קצת מתחת לקליפ הרלוונטי מהסרט. ראיתי באמת אזכורים לזה שהיא מתה, אבל חשבתי שאלה חדשות ישנות. רק עכשיו אני מגלה שהיא נפטרה לפני שבוע. מעניין שלא ציינו את זה בשום מקום.
ציינו את זה
אבל אולי לא מספיק.
בכל מקרה, יצא לך טריביוט מוצלח ביותר.
http://en.wikipedia.org/wiki/Have_Dreams,_Will_Travel
למרות מה שכתוב בימד''ב, הסרט הזה לא יצא השבוע.
אני לא יודע מתי הוא ייצא, אם בכלל.
לגמרי
עם כל הסרטים שאתם רואים בבתי הקולנוע, מה ההוצאה החודשית שלכם על פופקורן וקולה?
שאלה טובה.
אני חושבת שבממוצע אני רואה שלושה סרטים בקולנוע בחודש [כמובן שבזמן חופשה הממוצע עולה, אבל דווקא עכשיו בזמן השביתה, די במפתיע, הלכתי לקולנוע רק פעם אחת].
זו הוצאה כבדה, בייחוד כשהיא לרוב על חשבון ההורים, ולכן אני אף פעם לא קונה פופקורן [מקסימום שבמקסימום – מתחלקת עם החברות. וזה לעיתים נדירות, כי אני לא אוהבת פופקורן של בתי קולנוע], אבל הרבה פעמים שתיה זה… חיוני. הייתי אומרת שזה בסביבות ה-30 ש"ח בחודש, בממוצע.
הומ, רק כרגע ראיתי את האמוטיקון, כך שאני תוהה האם השאלה הייתה רצינית או שיצאתי קצת אהבלה. נו, מילא. זו לא תהיה הפעם הראשונה.
השאלה הייתה חצי רצינית
אז עצם קיום התשובה לא מוציא אותך מטומטמת.
מה שכן, קשה לי להישאר אדיש לריח של פופקורן בבתי קולנוע, גם כשאני לא נמצא בתוכם.
לגמרי
תאמת, לראות סרט בקולנוע נהיה עסק יקר, במיוחד שהדבר הכי קרוב לבית זה גלובוס =\\
אז, אני פשוט נגמלתי, וכבר הרבה זמן שלא קניתי פופקורן/שתיה בקולנוע.
אה, כן
גם אצלי תדירות הביקורים בבתי הקולנוע פחתה בשנה-שנתיים (ואני בחור צעיר, סה"כ 17) האחרונות עקב המחירים המופקעים שהם דורשים שם…
הפכו את הסיפור לעסק יקר, יקר מדי, וחבל.
יחי ההגנבות
אני מוכן לשלם את מחיר הכרטיסים בארץ- אפילו שב-90% מהמקרים הוא גבוהה מידי ביחס לאיכות האולם (בייחוד אולמות 6 ו-5 ברב חן ת"א, איך אין להם בושה לגבות מעל ל-20 שקל על מסכי הטלוויזיה האלה…), אבל כזה מגיע לנושא האוכל/שתיה אני מותח את הקו- עד שייתנו לי לקנות במבה, ביסלי, בייגלה כמו שאני אוהב בסרטי הקיץ שלי אין לי שום כוונה להסתפק בפופקורן מעובש במחירי גנבה.
מה עם היוזמה של גלובוס למכור במבה במזנונים, באמת?
לא זוכר שראיתי במבה לאחרונה. הם הפסיקו עם זה?
אני נגד
תחשוב מה זה להתמזמז עם מישהי בסרט כשהפה מלא פרורי במבה. עדיף כבר פופקורן, לפחות לא נדבק ללשון.
למען האמת, אני בד"כ לא קונה במזנון, אלא אוכל בבית או במסעדת מזון מהיר.
פופקורן נתקע בין השיניים.
הרבה יותר גרוע.
בקיצור
אם לקנות משהו במזנון של הקולנוע בזמן דייט, אז רק סוכריות מנטה.
הם התחילו מתישהו?
הם התחילו מתישהו?
לא אצלנו [ראשון].
הדבר שהכי מתקרב לזה זה הממתקים שאפשר לקנות, וזה בעיקר שוקולדים, ומקובל ברוב בתי הקולנוע..
הו, לי יש בעיה.
ריח הפופקורן בלבד יכול לגרום לי לקנות כרטיס לבית הקולנוע, הוא משכר. ולאחרונה גם משקר, זה רק אני או שאיכות הפופקורן ירדה בצורה דרסטית בשנים האחרונות?
שואף לאפס.
אני תמיד מביאה בקבוק מים ואוכל מהבית.
מחפש סרט.
לפני מספר שנים עשיתי זיפזופ בטלוויזיה בין הערוצים השונים ומצאתי לי (נראה לי בערוץ MGM, אני לא בטוח) סרט מטריד מאוד שממשיך לרדוף אותי בסיוטים עד היום.
העלילה הייתה דרמה מאוד מטרידה אודות חייהם של מספר אנשים בעיירה קטנה. היה למשל זוג אוהבים שעבר לגור שם. אבל היה גם איזה בחור שבסוף הסרט אנסו אותו חבורת הומואים בתחנת רכבת תחתית ריקה מבני-אדם.
מישהו מכיר את השם של הסרט הזה? אשמח לדעת.
נראה לי שמצאתי -
מהבמאי שהביא לכם את "ספר שחור", "אינסטינקט בסיסי" ו"נערות שעשועים": http://www.imdb.com/title/tt0081547/
נראה לי שמצאתי -
היי! הוא הבמאי האהוב! מה עם זזיכרון גורלי, גברים בחלל רובוקופ וההוא שקווין בייקון בלתי נראה
נראה לי שמצאתי -
אה רגע, זה סרט ישן. דווקא נראה מעניין.
סאבטקסט:
"וואלה, דוד, פירגנת לנו בן זונה של מדורת ל"ג בעומר".
התכוונת dude?
כי אם כן אני חייבת לציין, ומנסיון, שזה לא עובד בעברית.
דוד המלך
במיוחד כשזה באותו משפט עם 'ל''ג בעומר'
דאוויד, כי לכל הערסים קוראים דוד.
חוץ מזה, אני נגד אינגלוז. אמנם את המשלב שבו אני מדבר — שימו לב, מדבר, לא כותב. אני מעדיף להאמין שאני כותב קצת יותר טוב — אפשר להגדיר "תת-משלב", נמוך יותר מן הנמוך, אבל אינגלוז לרוב אינו אחד מן החטאים הלשוניים שבהם אני חוטא.
מאה שקל!
(הנה בדיחות שמסגירות את הגיל)
מאה שקל?
לא, אם את מציעה לי, אקח בשמחה; אבל אם אין מדובר בהצעת טובות הנאה, אינני מבין.
אוי, הצעירים האלה...
http://www.youtube.com/watch?v=E4U4pTzMcEs
אני חושב שהלינק היותר מתאים הוא זה
http://www.youtube.com/watch?v=CHhBhYqJMdY
שהוא הופעתו הראשונה של משה המבודד בתקופת מלחמת המפרץ הראשונה, בזמן שכל החלונות במדינה היו מעוטרים במסקינג טייפ.
סאבטקסט:
"אוף, סגרתי את הגז או לא סגרתי את הגז?"
סאבטקסט:
"עכשיו אתם אומרים לי שאש בעצם לא משפיעה עליהם?"
רגע,רגע
ב33 מקומות??לפי מוג'ו "או ירושלים" הוקרן ב 12 מקומות בלבד.