 |
||
| בפרק הנוכחי של "עלילות אוסקר במזרח התיכון": איכשהו, במעבר מהספר לסרט – או לפחות לטריילר – 'רודף העפיפונים' של חאלד חוסייני הפך לקיטש דביק וסמיך. |
08.08.2007
|
|
יומית
בפרק הנוכחי של "עלילות אוסקר במזרח התיכון":
איכשהו, במעבר מהספר לסרט – או לפחות לטריילר – 'רודף העפיפונים' של חאלד חוסייני הפך לקיטש דביק וסמיך.
בפרק הנוכחי של "עלילות אוסקר במזרח התיכון":איכשהו, במעבר מהספר לסרט – או לפחות לטריילר – 'רודף העפיפונים' של חאלד חוסייני הפך לקיטש דביק וסמיך.
אבל מה לאפגנים ולמזרח התיכון?
אתה לא יודע שכל מקום עם מוסלמים, על אחת כמה וכמה קיצוניים, נמצא
במזרח התיכון?
חוץ מזה, כידוע, אפגניסטן נמצאת מזרחית למזרח התיכון. מה שהופך אותה, אם לא מתעקשים להיצמד יותר מדי למציאות, למזרח-המזרח-התיכון.
עמוד התיכון
דוקא אפגניסטאן זה בדיוק המזרח התיכון. זה אנחנו שלא שייכים לשם.
אלה שטבעו את המונח ישבו אי-שם בין אוקספורד לקיימברידג' ועבורם 'המזרח הרחוק' היה זה שרחוק גם בשבילנו, 'המזרח התיכון' היה זה שבאמצע הדרך, ואילו הלבאנט הזה שבו אנו מתפלשים כונה בשם 'המזרח הקרוב'.
אתה צודק בנוגע לזה שהמושג נטבע מנקודת מבט אנגלית,
אבל "המזרח הקרוב" התייחס רק לבלקן ולאסיה הקטנה (טורקיה). ואילו ארצות כמו עיראק, ישראל (אז פלסטין) ומצרים תמיד נחשבו לחלק מ-"המזרח התיכון", מרגע שהביטוי הופיע.
אפגניסטן, לעומת זאת, לא נחשבת ל-'מזרח תיכון', לפחות לפי רוב ההגדרות של היום. נכון שההגדרה "המזרח התיכון" תמיד הייתה אמורפית משהו, ואולי בהתחלה אפגניסטן כן נחשבה חלק ממנו.
ההגדרה מאוד פשוטה:
אם אין שם לא מלוכסנים ולא תרמילאים ישראלים, זה לא המזרח הרחוק.
ההגדרה מאוד פשוטה:
זאת לא הגדרה – זה רק מאפשר לפסול אוביקטים שמתיימרים להיות המזרח הרחוק.
מה איפשהו?
רודף העפיפונים היה קיצ'י הרבה לפני שמישהו עיבד אותו לסרט.
מה איפשהו?
מסכימה, הספר היה שילוב מנצח של קיטש ודיכאון.
ועם זאת, הטריילר לחלח מעט את עיני. לעזאזל, אני כל כך זולה.
מש''א.
לפחות בנוגע לסוף של הספר. עד ה-50 עמודים אחרונים, בערך, הוא מחזיק יפה, אבל אז הוא הופך לא סתם קיטשי, אלא מוגזם ובלתי ראליסטי בעליל.
כבר כשקראתי אותו חשבתי שהסוף של הספר כאילו לקוח מדרמה / מותחן הוליוודי מופרך ומרגיז, ושהוא די מקלקל את הטעם מכל הספר.
מש''א.
כה"ב..
אני הבנתי מהטריילר שהסרט הולך להתעסק יותר בחזרתו של אמיר לאפגניסטן שזה החלק הפחות טוב של הספר או יותר נכון החלק שסרט יהפוך למדע בדיוני כי כבר בספר זה לא מציאותי, חבל – אני התאכזבתי..
היה יכול להיות הרבה יותר טוב אם הסרט היה נע יותר באיטיות,
היה הופך למין שיעמום מעניין שכזה (ע"ע 'הטייס'-היחיד שעלה לי לראש ברגע זה) לפי הטריילר זה נראה כמו סרט הרפתקאות של שעה וחצי..
מה איפשהו?
הטריילר אולי מעט סמיך יותר… מעט.
בניגוד לספר, שלא היה קיטשי?
קיטש שמכוון לאמריקאים – גם הקוראים וגם הצופים.
בינתיים, בחלק אחר של העולם
הטריילר של Reservation Road מגביר את התחושה שמלווה אותי בימים האחרונים: זה יהיה סרט טוב, בטח עם סיכוי טוב יותר לפרסים מאשר "רודף העפיפונים", אבל האוסקר ילך לסרט שעוד לא מופיע באף תחזית (ע"ע מיליון דולר בייבי). אני פשוט מרגיש שלאף אחד מהסרטים שכבר נבנה להם מערך שיווק לקראת האוסקר, אין את אפקט ה"אגרוף לבטן" שצריך כדי לזכות בקולות האקדמיה. הולכים להיות כמה חודשים מאוד קשוחים למפיצים ולא בטוח שכולם יחזרו בחתיכה אחת.
http://movie-list.com/trailers.php?id=reservationroad
ועד כאן מפינגווין, שליחנו לאוסקר
אני רק מתחמם.
הבעיה, מבחינתי, בעיבוד של הספר הזה לסרט...
זה שאין סיכוי שיכניסו את התרבות שהוא מתאר ובונה, עם כל הרפרנסים לתרבות הפרסית והשאה נאמה (רוסטם, תעשה לי… לא, בעצם עדיף שלא), ודווקא זה הדבר שהכי נהניתי ממנו בספר. מה שייצא מזה זה הרס של קלאסיקת ילדות מדרגה שנייה (או מנישואין, או משהו), ואלה תמיד כואבים.
ילדות?
הספר יצא ב-2003. החלב אמנם בקושי מש משפתיך, אבל לא צריך להיסחף!
אגב, רק לי קשה להזדהות עם אחד מחוטפי המטוסים ב-9/11?
''קלאסיקת ילדות מדרגה שניה''
הספר מצטט (די הרבה) את הסיפורים שסיפרו לי לפני השינה, וההילה שלהם נחה עליו – וזו, אני חושדת, הסיבה העיקרית שכל כך נהניתי ממנו.