 |
||
| "האיש האחרון בעולם ישב לבדו בחדר. לפתע נשמעה דפיקה בדלת" – עכשיו הטיזר: וויל סמית חושב שהוא האחרון בעולם, עד שהוא מותקף במפתיע על ידי פריים בודד אכזרי של משהו מטושטש. הו לא! רק לא משהו מטושטש! |
08.06.2007
|
|
יומית
"האיש האחרון בעולם ישב לבדו בחדר. לפתע נשמעה דפיקה בדלת" – עכשיו הטיזר: וויל סמית חושב שהוא האחרון בעולם, עד שהוא מותקף במפתיע על ידי פריים בודד אכזרי של משהו מטושטש. הו לא! רק לא משהו מטושטש!
"האיש האחרון בעולם ישב לבדו בחדר. לפתע נשמעה דפיקה בדלת" – עכשיו הטיזר: וויל סמית חושב שהוא האחרון בעולם, עד שהוא מותקף במפתיע על ידי פריים בודד אכזרי של משהו מטושטש. הו לא! רק לא משהו מטושטש!
אני מאוד אוהב את הסיפור הזה.
וגם הסיפור של פרדריק בראון, שמרחיב אותו, לא רע.
נראה לא רע
מקווה שזה לא יתדרדר לתהומות הבנאליות.
מש''א
הטיזר מרמז על הרבה פוטנציאל למותחן פוסט-אפוקליפטי מרתק. השאלה היא רק אם הסרט למעשה מממש אותו. האמת היא שאני פסימי. כמה טוב יכול להיות סרט על פי תסריט של מארק פרוטוסביץ' ועקיבא גולדסמן?
אני לא רואה משהו מטושטש!
העיקר שיש עוד סרט מד"ב.
חסרים כאלה.
העלילה של ''האיש האחרון בעולם''
היא מרתקת ומגניבה, למעשה, כל הרעיון הפוסט אפוקליפטי הוא אדיר, אבל למה קיבינימט הם הוסיפו את הדבר המטושטש?
הסרטים של היום, רק עלילה יש להם בראש.
הדבר המטושטש הוא עיקר העלילה
הסרט לא עוסק בהישרדות של וויל סמית בניו יורק הנטושה, הוא עוסק במלחמתו בדבר המטושטש, מה שזה לא יהיה. הטיזר הזה הוא מגוחך בגלל שהוא נותן אפילו רמז לזהות הדבר המטושטש. בואו לראות את וויל סמית בקרב לחיים ולמוות מול משהו כזה או אחר!
אני מודע לעובדה שזהו הנושא העיקרי
אבל הרעיון של "הישרדותו של ויל סמית בנו יורק הנטושה" נשמע לי כל כך הרבה יותר מעניין וטוב
איך אתה יודע את זה?
מ-30 שניות של טיזר?
לא, ממה שהיה ידוע על הסרט לפני כן.
למשל התיאור בן המשפט האחד שלו בימד"ב. זהירות, ספוילרים לזהות המשהו המטושטש!
http://www.imdb.com/title/tt0480249/
לא, ממה שהיה ידוע על הסרט לפני כן.
ווווווווו…
זה נשמע קריפי.
לא, ממה שהיה ידוע על הסרט לפני כן.
נשמע נורא, ולא במובן הטוב.
אלוהים, חשבתי ש_____ זה כבר פאסה!
כמה אפשר? אין מה לחדש עליהם. כל פעם שכללו אותם בסרטים זה יוצא רע.
אגב, אני לא חושב שזה באמת נחשב לספוילר לסרט.
בטריילר הבא בטח כבר יראו אותם.
לא, ממה שהיה ידוע על הסרט לפני כן.
בשילוב עקיבא +השורה מימד"ב, מתקבלת תוצאה על גבול הביזאר…
אוכל את בני מינו?
זו רק השערה,
אף על פי שנדמה לי שמשהו כזה הוזכר באחת התגובות של רז, והוא קרא את הספר.
אוי אלוהים זה נשמע מטופש.
הדבר המטושטש הוא עיקר העלילה
נראה לי יותר מפחיד להיות האיש האחרון בעולם כשרודף אחריך משהו מטושטש מלהיות האיש הכמעט אחרון בעולם כשכל מה שרודף אחריך זה זקן עם גרזן.
http://stage.co.il/Stories/537238189
כמה שיותר מטושטש, ככה יותר טוב.
בהנחה שלסרט סוף טוב הוליוודי
אז וויל סמית' בטח יצטרך להביא צאצאים כדי שלמין האנושי תהיה המשכיות. כלומר, הוא יצטרך להזדווג עם הדבר המטושטש! (רוח הקודש?)
וויל סמית הוא אולי האיש האחרון בעולם
אבל זה לא אומר שלא נמצאת אי שם האישה האחרונה.
שהיא במקרה גם כוסית על.
את מעדיפה את וופי גולדברג?
לא רלוונטי.
סופי היא לא האדם האחרון בעולם.
אני אוהב את הרעיון, אבל..
עקיבא גולדסמן?!
נראה לי שיהיה עדיף לי לקנות את הספר בשבוע הספר, במקום לראות את האינטרפרטציה המעוותת של רבי עקיבא הידוע לשמצה.
אני אוהב את הרעיון, אבל..
טוב, אז אין סיכוי לסרט מד"ב טוב…
רק עוד "אני רובוט".
איזה באסה.
מה שאני אוהב בטריילר
זה שהכל נקי, בלי אבק, הצמיגים של המכוניות מנופחים ללחץ הראוי, יש לוויל סמית ולכלבו מספיק אוכל ראוי ומים נקיים כדי שיראו בריאים, חסונים, ואף מאושרים, יש מים חמים בשפע כדי להתרחץ ולהתגלח ולכבס בגדים, הבניינים שמורים במצב מושלם חוץ מפגיעות נקיות וסופר ממוקדות של טילים, ורק הכבישים בנויים בצורה יותר גרועה מהארץ, שאחרי חודשים/שנים שלא נוסעים בהם, הם נסדקים מעצמם וגדל בהם כמעט-יער…
ככה הכבישים בניו יורק גם לפני האפוקליפסה
מה שנחמד זה שלא חשוב איזה אסון נפל על העולם, תמיד ימצא לפחות סט אחד של מקלות גולף במצב טוב עד טוב מאוד.
אם היית מבקר בדרייב-אין הנטוש
(לפני שהיתה שם את ההקרנה של yes) אז היית רואה שקרה שם משהו מאוד דומה. אמנם היער לא היה עבות כמו בסרט, אבל צמח שדה מרשים של צמחים על המשטח למכוניות.
הייתי וראיתי
אבל לא מדובר (לפי מה שאני מבין) בכלכך הרבה שנים כמו מספר השנים שהדרייבאין היה נטוש.
לפחות זה מה שהבנתי…
זה ממש הטריד אותי
אלא אם יש פרטים מאוד חשובים שנחסכו מהטריילר, זה נראה שהיתה מלחמה, ואם זו מלחמה שהשמידה את כל כל כל כל כל כל האנשים בעולם, ההסבר היחיד הוא שימוש (ע"י שני הצדדים הלוחמים) במיליארדי פצצות חכמות קטנות שכל אחת מהם דאגה להרוג אדם אחד בדיוק לא משנה היכן הוא הסתתר, בלי לפגוע בסביבה כלל, ואח"כ גם לקבור אותו שלא תישאר גופה.
פצצות ממש ממש חכמות. בטח פיתוח ישראלי.
או נשק ביולוגי
שהרבה יותר יעיל בחיסול אנשים מבלי לפגוע בטופוגרפיה בצורה שבולטת לעין.
אה...
אז החיידקים המהונדסים גנטית דאגו לקבור את הגופות,
וגם דואגים לנקות את המדרכות כל בוקר.
אלא שמה שרואים מהטריילר זו מתקפה קונבנציונלית לחלוטין
עם מה שנראה כמו טילים רגילים לגמרי – לא שאני מזלזל, אבל גם באמצעים האלה קצת קשה להכחיד אוכלוסיה של עיר שלמה, שלא לדבר על עולם שלם.
אני חושב שמה שרואים בטריילר זה בידוד.
המטוסים לא תוקפים בניינים אקראיים אלא את הגשרים החוצה ממנהטן. כנראה שהמחלה שהשמידה את האנושות התחילה במנהטן, והם ניסו למנוע ממנה להתפשט על ידי בידוד האי (וזה לא הצליח).
מישהו יכול לספק לינק ישיר?
הפלאגין קל קוויקטיים נדפק ולא מסכים לפעול. גם פלאגין קוויקטיים חילופי יכול לעזור.
מישהו יכול לכוון אותי לפריים המדובר?
בדיוק שני פריימים לפני שמופיעה האות I
של השם של הסרט.
תודה.
אבל אני לא מבחינה שם בכלום. סתם שחור מטושטש על שחור מטושטש פחות.
בדיוק! זה זה.
אבל יש שם מוזיקה חזקה! את אמורה להיבהל מ… אה… משהו!
שניה, אני מיד נכנסת למוד של בלונדינית צווחנית.
מה שכן, כולי תקווה שיסבירו למה הוא לא פשוט שוחה/שט/קופץ לצד השני של הים, ליבשת. מנהטן מגניבה והכול, אבל יש עולם שלם בחוץ. אולי שם יש עוד מישהו עם כלב?
את יודעת כמה זיהום יש בהדסון?
וברצינות, אני לא יודע אם לקרוא לזה ספויילר או לא זה בגלל שכמו שהטיזר מסביר, הוא לא לבד וכל שאר האנושות הפכה לערפדים. אכן מוהאהאהאהאהא!
לא מבינה את הלגלוג,
הרי המשהו המטושטש הזה מייצג את הלא נודע, וכאן הלא נודע הוא גם לא בפוקוס!
הלא נודע הוא באמת דבר מאוד מפחיד.
הסרטים (או הסיפורים) שהכי מפחידים אותי הם תמיד כאלה שבהם יש דברים בלתי מוסברים. למשל, הסיפור הקצר מאוד-מאוד-מאוד שצוטט ביומית. כשהלא נודע הופך לנודע הוא תמיד הופך למאיים קצת פחות. אבל גם הלא נודע צריך להיאחז במשהו, לגרות את הדמיון. מסך ריק לבדו הוא לא מפחיד, וגם לא מעניין. הטריילר מכריז, באמצעות המוזיקה הקלישאית, שאנחנו רואים משהו נורא מפחיד. אבל אנחנו לא באמת רואים אפילו רבע כלום. אם היתה שם צללית כלשהי, רעש כלשהו, רמז כלשהו למהו אותו דבר שאנחנו אמורים לפחד ממנו, אז זה היה אולי מעניין. לשים מוזיקה כזאת בלי להראות לנו שום דבר זה כמו לשים פסקול של צחוקים בלי אף בדיחה.
"האיש האחרון בעולם ישב לבדו בחדר. לפתע נשמעה דפיקה בדלת" – מסקרן, מפחיד, מעניין.
"איש אחד קם בבוקר ואז קרה משהו נורא מפחיד" – לא.
מחווה למה?
''הילדים של מחר''
אה... מה? איך?
זו לא?!
אחד הפוסטרים, ואחת מכתובות הגראפיטי היותר גדולות שנצפו בסרט (אולי אפילו יותר מפעם אחת), הם:
אבל זו בדיחה ישנה נורא בהקשרים אחרים.
בגלים של הגירה החוצה (סליחה, ירידה מהארץ) בישראל היו אומרים "שהאחרון יכבה את האור בלוד".
כנראה בגלל כתובת הגרפיטי
שנמצאת באחד הצילומים:
האם הספר
עליו מבוסס הסרט תורגם לעברית ואם כן, תחת איזה שם?
אני הייתי רוצה לקנות אותו במסגרת שבוע הספר.
למיטב ידיעתי לא, אם כי יכול להיות שלכבוד הסרט מישהו החליט שהוא
מוציא תרגום.
עוד על הספר כאן:
כתבה מספר 3604
מה כבר אפשר לצפות מטיזר?
שיסגיר משהו ממשי מעלילת הסרט? בשביל זה יש טריילרים.
בחלק מהטיזרים אפילו לא מראים קטעים מהסרט… הטיזר אמור לעורר תאבון, וזה בדיוק מה שהוא עשה (גם לפי התגובות כאן), כתם או לא כתם.
בריאן ק. ווהן עשה את זה יותר טוב
בריאן ק. ווהן עשה את זה יותר טוב
אצל בריאן ק. ווהן יותר מחמישים אחוז מאוכלוסית האנושות נשארת בחיים- השוואה טובה יותר היא לילדים של מחר או לג'רמיה.
מה עדיף, להיות האדם האחרון בעולם
או להיות האדם האחרון שמוקף בכוסיות. נראה לי שהמצב של ווהן יותר טוב משמעותית.
אהבתי ת'טיזר. מאוד נחמד.
נראה מעניין.
ממש מעניין אותי אם הספר תורגם.
יש מישהו שיודע?
מישהו יכול לכתוב בקצרה על מה הסרט בכלל? חוץ מזה שוויל סמית הוא האיש האחרון בעולם והוא מותקף ע"י משהו לא מוגדר…
''האיש האחרון בעולם ישב לבדו בחדר. לפתע נשמעה דפיקה בדלת''
לא הבנתי, מאיפה בדיוק לקוח המשפט "האיש האחרון בעולם ישב לבדו בחדר. לפתע נשמעה דפיקה בדלת"?
והטיזר נראה מגניב ברמות, אנ'לא מבין את כל הדיון על "המטושטש", בסך הכל עצרו בדיוק לפני שרואים מה זה הדבר הזה…כדי לעורר מתח, והצליחו…
ב-"אבודים" עשו מהטריק הזה סידרה שלמה כשמיליונים מסתקרנים מ"הטשטוש" במשך עונות שלמות…זה לא משהו חדש או מפתיע, אבל בהחלט מצליח לעורר פחד סקרנות ומתח…אני אישית מחכה לטריילר ומקווה שכשיחשפו שם יותר פרטים אני לא אתאכזב (…רק שלא יתקעו לי איזה ערפדים-זומבים מופלצים שיהרסו לי את הרושם הראשוני)
''האיש האחרון בעולם ישב לבדו בחדר. לפתע נשמעה דפיקה בדלת''
לא רוצה לאכזב אותך, אבל "ערפדים-זומבים מופלצים" זה כנראה תיאור מדויק של מה שהולכים לתקוע לך. ו-
על התיאור של "אבודים", נראה לי שקלעת בול.
''האיש האחרון בעולם ישב לבדו בחדר. לפתע נשמעה דפיקה בדלת''
הוא הסיפור הקצר ביותר שקיים.
דווקא לא
ארנסט המינגווי כתב פעם סיפור שהכיל שש מלים בלבד:
על פי השמועה הוא גם טען שזה הסיפור הטוב ביותר שהוא כתב.
ומשום מה נדמה לי שכתבתי את הסיפור הזה כבר פעם פה באתר.
לא הבנתי.
אני אנסה לעזור
ארנסט המינגווי גם אמר פעם (נדמה לי) שסיפור קצר טוב צריך להיות כמו קרחון – רק חלקו הקטן גלוי, ורובו הגדול שקוע מתחת למים ונסתר.
אם כך הוא הגדיר סיפור קצר, אז הסיפור הזה הוא כנראה גאונות צרופה.
אני יודע שניסית להיות סרקסטי
אבל לדעתי הסיפור הזה הוא באמת יפהפה. אתה לא חייב להסכים איתי.
אגב – המינגווי לא הגדיר מהו סיפור קצר. הוא רק נתן קריטריון כלשהו לאיכות של סיפור קצר. זה לא עניין של הגדרה.
לא ניסיתי.
אמרתי לך כבר שלא הבנתי את הפואנטה. כשאיני מבין משהו, אני נוטה לא לגבש דעה.
לא ניסיתי.
תראה, העניין הוא שאם הנעליים מעולם לא היו בשימוש אז יש לזה סיבה… הורים קנו נעליים לתינוק ובסוף לא היה בזה צורך. סימן שלא היה כבר תינוק שישתמש בהן. מה שיפה כאן זה שאתה לא יודע כלום על התינוק או על הסיפור אבל אתה מצייר לך בראש תמונה שלמה של הטרגדיה וכיוצ"ב.
*אתה* מצייר. אני רואה מסך שחור.
בכל מקרה, אני חושב שהבנתי את הרעיון פחות או יותר. תודה על ההסבר.
לא הייתי מתחייב על זה
ארנסט המינגווי כתב פעם, בעקבות התערבות, סיפור באורך שש מילים. לפני כמה חודשים ב-Wired פנו לשורה של סופרים, קומיקסאים ובמאים כדי שיכתבו סיפור באורך זהה.
http://www.wired.com/wired/archive/14.11/sixwords.html
באופן בלתי צפוי, אלאן מור ודארן ארונופסקי כתבו בערך את אותו סיפור.
לא הייתי מתחייב על זה
רעיון ממש מגניב, ואם כי המקורי של המינגווי הוא כנראה הכי טוב יש באתר הזה כמה לא רעים כמו:
Mozilla devastates Redmond, Googles nuke implicated.
ואני לתומי חשבתי
שהסיפור הקצר ביותר הוא: "כשהוא התעורר, הדרקון עדיין היה שם", או משהו בסגנון. ותחשבו שהסיפור הזה ממש זכה בפרסים.
והייתה לי תאוריה שכל מה שניל גיימן כותב יוצא יצירת מופת עד שקראתי את הסיפור שלו. באסה.
לכולם יש תיאוריה שכל מה שניל גיימן כותב הוא יצירת מופת,
ואז הם קוראים את היצירה השניה שלו.
נורא רציתי להזדעק ולומר לא נכון, מה פתאום!
אבל אז נזכרתי באבק כוכבים.
הדינוזאור, לא דרקון
סיפורו של אאוגוסטו מונטרוסו אודות המשטר הפאשיסטי של ספרד:
"כשהתעורר, הדינוזאור עוד היה שם".
ועל כן, הסיפור הקצר בעולם.
רק שאין כאן סיפור.
"בעודו מסתכל לאחוריו, הטרקטור השיגו".
מה, לא מובן? זה כי אתה לא קורא את זה מתוך נקודת ההשקפה של נאמני הצאר בזמן עליית הבולשביקים.
פאשיסטים או לא,
"כשהתעורר, הדינוזאור עוד היה שם" נשמע לי כלא פחות מסיפור מ"נעלי תינוק".
אנא האר את עיני.
אני לא ציני, אבל אין לי מושג איך זה יכול להיות. סיפור נעלי התינוק (לא שאני חושב שהוא כזה מבריק, אבל הוא מוכיח את הנקודה) יוצר הזדהות רגשית מיידית. כל מה שיש בסיפור הדינוזאור הוא חידה.
אמ
ככה אני השלמתי את המשפט: אין באמת דינוזאורים בעולם כיום. בחלום שלו היה דינוזאור. הוא התעורר. להפתעתו, הדינוזאור עדיין היה שם.
ו...?
סיפור שלא מעורר רגש לא יכול להיות סיפור מוצלח. כרעיון מד"ב (אני מודה שאני לא חשבתי בכיוון שלך) זה מעניין, אבל כיוון שאין דמויות, יעיל זה לא.
בי הוא דווקא עורר רגש.
אולי בך פשוט לא עלו התחושות (המדומיינות) של להתעורר ולמצוא מולך דינוזאור, כזה שכנראה לא היה אמור להיות שם. אני הזדהיתי.
לא, רגע, תן לי לנסח מחדש.
כשהסיפור קצר כל-כך, יכולות להיות שתי טכניקות מרכזיות לכתיבתו.
האחת היא יצירת מצב מסקרן, עדיף כזה שנראה בלתי אפשרי. אז הקורא מנסה להשלים את הסיטואציה כולה בראשו. השניה היא יצירת תגובה רגשית (אמפטיה) אצל הקורא.
הסוג הראשון הרבה יותר פתוח – אפשר ליצור התחלה של הרבה מאוד מצבים מוזרים ב-5-7 מילים. הסוג השני חייב להתבסס על מצב מוכר לקורא, ולכן להיות קלישאיתי למדי (בכל-כך מעט מילים אתה פחות או יותר חייב לכלול מוות וילדים קטנים בשביל להשיג תגובה מהקורא).
הסיפור של המינגווי שייך לסוג השני (והוא גם מצליח לדחוף סגנון ייחודי פנימי). הסיפור של הדינוזאור שייך לסוג השני (וגם הוא לא רע, בגלל שהוא דוחף את השינה פנימה). הסיפור על האדם האחרון בעולם הוא מופלא כל-כך בגלל שהוא משתמש בשתי הטכניקות, ולכן מצליח לעורר גם סקרנות אינטלקטואלית וגם תגובה רגשית (בדידות, הפתעה, אימה).
אגב, ההמשכים לסיפור האדם האחרון שבהם מסתבר שמי שדופק בדלת בעצם מוכר לאדם האמור ("..ואז נכנס החוצן שתמיד מביא לו את ארוחת הצהרים") גוזלים מהסיפור את הממד הרגשי, ולכן אינם טובים במיוחד: שהרי אם האדם האחרון ידע שיש עוד מישהו בסביבה, גם הבדידות וגם האימה מתמתנות מאוד. המשכים טובים יהיו כאלו שבהם האמפטיה של הקורא מופנית לכיוון הנכון: גם האדם האחרון מופתע, מבוהל ומלא תקווה בגלל הדפיקה בדלת, כי הוא באמת ובתמים האמין שהוא האחרון ואין אף אחד אחר בסביבה.
גם אימה היא רגש
לא טענתי שהסיפור הזה מוצלח באותה המידה כמו האיש האחרון בעולם או כמו זה של המינגוויי, רק שאם הם מוגדרים כסיפורים, גם הוא יכול להיות מוגדר כסיפור.
אנא האר את עיני.
אני דווקא נתקעתי בסיפור של התינוק.אחרי הפרשנות הבנתי,אבל זה לא הוביל אותי לפיתוח הסיפור.אצל הדינוזאור,לעומת זאת,הדמיון שלי ישר רץ קדימה ואחורה לסירוגין.
מראש אני חשבתי על דבר כזה,אבל אז באמת אין פה סיפור.
אני לא מסכים.
בסיפור התינוק יש הורים ויש תינוק (או עובר), לכל הפחות. יש קשר רגשי ברור ומובן לקורא. בסיפור הדינוזאור יש רק את האדם המתעורר.
לא מדוייק
בסיפור התינוק יש נעלי תינוק. אין הורים אין תינוק ואין רגש. אם אתה רוצה, ניתן לתת סיפור אחר: רווק שעובד במפעל נעלי תינוקות נוהג לגנוב מתוצרת המפעל ולמכור ב-eBay[*]. תסכים איתי שהסיפור שלי מתאים לכל התנאים מסיפור התינוק (יש נעלי תינוק למכירה, והן חדשות), אך אין רגש. לדעתי, אנו נוטים לחפש את הרגש, ולכן אנו מוצאים אותו שם.
מצד שני, אני לא מנסה לטעון שהסיפורים דומים.
1- כפי שציינתי, בסיפור התינוק ניתן להכניס רגש (קשה מאד בסיפור הדינוזאור).
2- שני הסיפורים פועלים על מישורים שונים ומעלים שאלות שונות. לדוגמא, השאלה "מה קרה לפני המצב המתואר בסיפור?" מתאימה יותר לסיפור התינוק.
3- ננסה לתרגם את הסיפורים למשהו ויזואלי.
את סיפור התינוק הייתי מחליף בתמונת תקריב של נעל תינוק (אחת, רצוי מלוכלכת) מונחת על צידה ברחוב. נכון, זה סיפור אחר, אבל הרעיון דומה והרגשות המתעוררים אמורים להיות דומים. כלומר, ניתן לתרגם את הסיפור לתמונה בודדת.
את סיפור הדינוזאור לא ניתן (לדעתי) להחליף בתמונה, ועדיין לקבל סיפור עם אותה עוצמה. פה יש צורך להשתמש בסרט קצר.
כלומר, סיפור אחד מתאר מצב והשני תהליך. אולי אין לכל זה שום משמעות, אבל אני צריך לעשות קולות של עובד, אז אני מעביר את הכדור אליך לפיתוח.
________________________
[*] מה שמזכיר לי את הבדיחה: בגרמניה בין המלחמות, לפועל במפעל לייצור עגלות ילדים נולד תינוק והוא החליט לחסוך בעלויות, לגנוב חלקים מהמפעל ולהרכיבם בבית. כשסיים קיבל מקלע.
הנעלים של כולם.
אני בערך מסכים, אבל בכל זאת:
בסיפור נעלי התינוק מוצגת אינטראקציה אנושית: מוכר, קונה, תינוק (בכוח או בפועל) הנרמז דרך נעלים. בסיפור הדינוזאור אין אינטראקציה.
אני מאמין שיצירת אמפטיה עובדת, כמעט תמיד ובוודאי במסגרת מצומצמת, טוב יותר דרך הכנסת הקורא למצב בו קיימים (או ניתן לדמיין שקיימים) יחסי גומלין בין בני-אדם, מאשר דרך נסיון להכניס את הקורא לנעלי הגיבור באמצעות תיאור הסיטואציה.
אם ניישם לעניין את התיאוריה של ג'ורג' הרברט מיד (זה יהיה קצר, אני מבטיח), הרי שאנשים גדלים ולומדים כיצד לתפקד – בחברה ובכלל – באמצעות שיכלול מתמיד של היכולת להיכנס לנעלי האחר: בהתחלה תינוקות רק מחקים, אחר-כך הם עוסקים במשחקי תפקידים פשוטים, אחר-כך במשחקים מרובי-משתתפים ותוך החלפת תפקידים תדירה, ובסוף הם מאמצים את ההפשטה המאפשרת להם את היכולת לצפות איך יתנהגו אנשים אחרים בכל סיטואציה נתונה, גם כזו בה לא נתקלו בעבר.
בגלל שככה אנחנו לומדים איך להיות בני-אדם, ובגלל שככה אנחנו מנהלים את יחסי הגומלין שלנו כל הזמן, ובגלל שזה עובד ברמות תת-הכרתיות (יותר או פחות) ומהירות מאוד, זו הדרך היעילה ביותר להכניס את הקורא/הצופה לסיפור.
במלים אחרות, אם יש לך זמן ומקום, בבקשה: תאר את עולמו הפנימי של הגיבור ונסה ליצור הזדהות אצל הקורא. אבל אם אין לך זמן (או סתם כי זה מוצא חן בעיניך יותר), תציג את המפגשים (בכוח או בפועל) של הגיבור עם אנשים אחרים. בצורה כזו הקורא "מדלג" בין נעלי כל המשתתפים, מה שגם משקיע אותו עמוק יותר בתוך הסיפור וגם הופך אותו לחומר קל יותר לעיצוב (למה אין מילה טובה בעברית ל-susceptible?) באמצעות מניפולציות רגשיות כאלו ואחרות.
הסבר יפה
הדבר הקולנועי הקרוב ביותר, אני מניח, לסיפור של שש מילים הוא סרטי 10 שניות:
כתבה מספר 1463
והדבר הטלוויזיוני,
הוא כמובן '60':
http://www.youtube.com/watch?v=vMgliA4McFs
(כן, כן, לא טלוויזיוני אלא אינטרנטי. תאכלו בריוש).
בחייך
מה שאתה מנסה לעשות לסיפור נעלי התינוק מקביל לכך שאני אסיים את הסיפור על האדם האחרון בעולם בכך שנכנס מישהו ומודיע לו שסיכמו מחדש את התוצאות והוא כבר לא האחרון אלא שלושה מקומות לפני הסוף.
למעשה, אני זוכר סוף לסיפור
נדמה לי שקראתי את זה ב'פנטסיה 2000' לפני שני עידני קרח (כך שאולי קראתי את זה במקום אחר ואולי רק דמיינתי. לקהל הקוראים פתרונים). בכל אופן, אחרי שהוא שומע את הדפיקה בדלת הוא עונה משהו בסגנון "אין אף אחד בבית"
יש את האדם המתעורר,
את סיטואציית החלימה, את הבלבול בין חלום למציאות ואת רגש הפליאה המתלווה לתופעה על טבעית. יש די הרבה, בתכל'ס. בכלל, כל הטיעונים שלך בפתיל הזה מאוד לא זהירים, מ"אין רגש = לא סיפור מוצלח" ועד "לא סיפור מוצלח = לא נחשב לסיפור".
את מניחה יותר מדי.
למשל שהיה חלום. למשל שמשפטים שאני כותב משקפים משהו חוץ מאשר את דעתי האישית. למשל שאני אמור להרגיש צורך להיזהר בכתיבתי כאן. מצד שני, את גם מניחה שאני חושב בקפדנות על כל הודעה שאני כותב, שזה קצת יותר מחמיא.
לא, אני מניחה שאתה מתכוון למה שאתה כותב,
במיוחד כשאתה כותב את זה לאורך כמה הודעות.
אני באמת מתכוון למה שאני כותב.
אלא שבגישתי לאינטרנט, ובמיוחד לעין הדג, אני מאמין גדול בזרם התודעה: אני כותב מה שעולה בראשי באותו הרגע, מבלי להקדיש לכך מחשבה עמוקה במיוחד. להפתעתי, ובפעמים המעטות בהן אני נתקל בכתיבתי בדיעבד, לרוב אני מסכים עם עצמי – אבל בהחלט לא תמיד.
במלים אחרות, אני לא כותב בזהירות בעין הדג אלא לעתים. בשרשור כאן – ומבלי לקרוא מחדש את ההודעות שלי – השתדלתי להתנסח בתשומת לב רק בהודעה הארוכה שכתבתי לרד ובהודעה בה איזכרתי את מיד. בשאר המקרים אני אמנם עומד מאחורי דעותיי, אבל בהחלט לא מאחורי הניסוחים שלי; לדוגמא, ברור שגם סיפור שאין בו רגש הוא סיפור, פשוט כזה שאני רואה כסיפור גרוע.
אגב, מה שהקפיץ אותי מעט בהודעה שלך הוא ההתייחסות לסגנון הכתיבה שלי, ולא היחס לדעות שביטאתי, ולכן אני מתמקד בכך כאן.
תשדיר שירות מתבקש:
ילדים יקרים,
אם נדמה לכם שגם לכם מותר לכתוב הודעות בזרם תודעה – חשבו שנית. ההודעה של אדם מהווה הוכחה רק למיומנות הכתיבה של אדם, ואין לה שום קשר אליכם. אתם, שלא תעיזו לכתוב באתר תגובה בלי לעבור עליה פעם או פעמיים ליתר בטחון, ולדאוג לניסוח משפטים הולם, קישור הגיוני בין חלקי המשפט וכו'.
ההודעה מכוונת גם למי שאינם ילדים, ולמעשה היא מכוונת לכל מי שגולש באתר, אולי למעט שניים. ולא, אני לא מתכוונת אליך. ברצינות, אם במהלך הקריאה חלפה בך המחשבה "אה, היא דיברה עלי" אז דע לך שלא דיברתי עליך ושאתה היחיד שחושב שהוא כותב טוב בזרם תודעה. האמת צריכה להיאמר: אל תתלהב, ואל תשפוך לפה כל מילה שחולפת במוחך. זה לא עושה אותך מגניב יותר או מיומן יותר. ההיפך, אפילו.
תודה. אפשר לחזור לשגרה.
טוב, זו הפעם היחידה שבה אני בטוח שאינך מאשימה אותי.
דרושה לי רבע שעה בממוצע לפרסום הודעה. אפילו ההודעה הזו.
רובוטריקים, לא בולשיביקים.
הטרקטור זה ההוא מאיך קראו להם, נו, טרקטוריקים.
אני בעד פרשנויות והכל,
אבל עם כל הכבוד, הסיפור "הדינוזאור" לא עוסק במשטר הפאשיסטי בספרד.
חוץ מזה, במקור הספרדי אורך הסיפור הוא שבע מילים (ובאנגלית שמונה), אז הסיפור של המינגוויי עדיין קצר יותר.
מזעזע.
מביך לראות את כל ההתחכמויות בשקל האלה באות מיוצרים מוערכים, כביכול.
זה לעומת יצירות המופת בשש מילים?
ביקשו מהם סיפור בשש מילים, נתנו. ממה אתה מזדעזע כל כך?
שזה גרוע.
זה נשמע כמו ''נקמת המטושטשים''
אבל ויל סמית בהחלט מעלה את הפוטנציאל של הסרט.
מקור הסיפור הקצר המצוטט
מאחר ונראה שהשאלה מטרידה פה רבים: הסיפור "הנקישה," המצוטט כאן, הוא מאת סופר המדע הבדיוני פרדריק בראון, והוא פורסם לראשונה בשנת 1948. הוא גם תורגם לעברית (על ידי אלי טנא) באוסף מסיפורי בראון שנקרא "הפרדוקס האבוד" (הוצאת זמורה ביתן, 1981).
פרדריק בראון לא כתב את הסיפור המקורי, רק הרחיב אותו.
כשייצא הטיזר הבא,
יקראו לו "עוד מטושטושים".
אבל רגע,
אם הם ערפדים צמאי דם – איזה דם הם שותים?
והספר תורגם לעברית?
(מכיוון שזאת הפעם השילישית שהשאלה הזאת נשאלת כאן, אני משער שהתשובה היא לא. אבל אני אדם מאוד נחוש.)
הספר גם עובד לקולנוע כבר פעמיים
The Last Man on Earth עם וינסנט פרייס
http://www.imdb.com/title/tt0058700/
ו-The Omega Man עם צ'רלטון הסטון
http://www.imdb.com/title/tt0067525/
הספר גם עובד לקולנוע כבר פעמיים
והפרק של הימפסונים ה
-האשף הדגול
זהירות - ציניות במובנה המקורי ביותר:
גם אמא שכולה היא אמא.
"האדם האחרון בעולם בהריון כרגע", זה כבר משהו אחר.
ביג דיל.
אני מאחלת בהצלחה למי שינסה לייסד מחדש את המין האנושי באמצעות אדם אחד. גם כל עניין ה"זוג ששורד מתרבה ומחייה את המין האנושי" תמיד צרם לי – אז נניח שהם עושים הרבה ילדים, ו… גם הם עושים הרבה ילדים… המין האנושי שייצא מכל העניין יהיה כל כך בעייתי מבחינה גנטית, שבאמת חבל על המאמץ. שלא לדבר על אלמנט ה
אל תשכחי שבלא עזרתה של הרפואה, כל הילדים הפגומים גנטית ימותו,
כך שלא יהיה כל נזק למין האנושי.
אלמנט ה-
? זוהי שטיפת מוח חברתית ותו לא. במקרה של סכנה לקיום המין האנושי, אף אחד לא ישית ליבו לזוטות מהסוג הזה.
המין האנושי שיתפתח ממאגר הגנים של זוג אחד?
יהיה נזק.
זה לא קשור לשטיפת מוח
בסיס גנטי של פחות מ 15-20 זוגות נפרדים הוא ממש פצצת זמן.
היא לא תתפוצץ מיד, אבל מנסיון העבר עם קהילות סגורות ברחבי העולם אנחנו יודעים בוודאות שיהיה ניוון הולך וגובר.
הבעיות לא חייבות להיות קריטיות, נהפוך הוא. דווקא פרטים עם מחלות כמו אנמיה חרמשית יכולים להכביד מאוד על שאר הקהילה, בהנחה שהם לא זורקים ילדים חלשים לזאבים כמו החבר'ה מספרטטטטטטטטטטטטטטה
אם יוותר זוג בני אדם אחד בלבד, מן הסתם המין האנושי יידרדר לתקופת האבן, שבה ילדים בעלי אנמיה, גיבנים, מנווני שרירים ושאר מקוללים גנטית אינם מסוגלים לשרוד. הבררה הטבעית היא התרופה האולמטיבית, אין מחלה שתעמוד בפניה.
אולטימטיבית.
עד כמה שזכור לי, בשביל אלוהים זה עבד.
יהיו כאלה שיחלקו עלייך...
ועד כמה שזכור לי...
תמיד אמרתי לעצמי שיבוא היום ואני אמצא את הזמן לקרוא את הטקסט הזה ביותר תשומת לב ולמצוא תשובות לכמה שאלות: קין מנודה (על ידי מי?!), קין מתחתן (לאדם וחווה היו בנות? זה ממש לא זכור לי) ומביא ילדים… האם לא נובע מכך שמוצאו של המין האנושי מאדם, חווה, ועוד זוג אחד לפחות?
ויקי אומרת:
"מסופר כי קין לקח לו אשה (לפי פירושי המקרא נולדה אחות תאומה עם קין, ושתי אחיות תאומות עם הבל), שילדה את בנם חנוך."
קין בכלל לא רלוונטי
אף אחד מאיתנו הוא לא צאצא של קין או של הבל. כולנו בעצם צאצאיו של הבן השלישי והפחות מפורסם של אדם וחווה, שת (ושל בנו, אנוש. זאת הסיבה שאנחנו בני אנוש, במקרה שתהיתם). זה לא משנה את העובדה שהיה חייב להיות שם גילוי עריות, והרבה ממנו.
והתנ''ך שלי (צה''לי תקני):
בראשית ד:
א- והאדם ידע את חוה אשתו ותהר ותלד את קין ותאמר קניתי איש את ה'.
ב- ותסף ללדת את אחיו את הבל ויהי הבל רעה צאן וקין היה עבד אדמה.
(אחיות? זה קצת מעבר לפרשנות, לא? ומההמשך:)
טו- ויאמר לו ה' לכן כל הורג קין שבעתים יקם וישם ה' לקין אות לבלתי הכות אותו כל מצאו.
(זה קצת מוגזם אם קיימים בעולם רק חמישה אנשים נוספים, לטעמי. מכתב בתפוצה די בסיסית היה עושה את העבודה לא פחות טוב.)
טז- ויצא קין מלפני ה' וישב בארץ נוד קדמת עדן
יז- וידע קין את אשתו ותהר ותלד את חנוך ויהי בונה עיר ויקרא שם העיר כשם בנו חנוך.
(ארצות, שמות, ערים – כל זה מוגזם מעט למשפחה של שלושה.)
הטקסט הגיוני יותר אם מוסיפים לו את ההנחה שאדם וחוה לא היו האנשים היחידים, אלא זוג (אולי מיוחד, אולי מתקדם מאוד, אולי שקיבל תשומת לב חריגה מהכוח העליון החביב עלינו) מתוך אוכלוסיה קיימת.
ובכלל...
גם אם כולם חיים שם מאות שנים ויולדים בנים ובנות – להתחיל אוכלוסייה שלמה מזוג בודד, ואז כמה אלפי שנים אחר כך לדלל שוב את מאגר הגנים שלך על ידי השמדת כל האוכלוסיה מלבד משפחה אחת שמתחילה מחדש? אני חושבת שהמסקנה העיקרית שאפשר להסיק מהכתוב היא שאלוהים לא הבין בגנטיקה.
למרות שהבננה, כמובן, יצאה לו מצוין גם ככה.
הבין גם הבין
כבר אמרנו שאם אוכלוסיה שלמה נוצרה מזוג בודד יהיו שם חריגות גנטיות שחבל על הזמן. אבל נניח שבין כל הדפקים היתה משפחה אחת שהיוותה חריגה סטטיסטית, ודווקא הגנים שלה יצאו בסדר, בלי כל מיני מוגבלויות ומחלות. אז הכי הגיוני להטביע את כל האנושות חוץ מהמשפחה התקינה.
לפי הבנתי (המוגבלת) בתורשה,
אין כזה דבר גנים "מושלמים", ומשום כך, *כל* רבייה שמבוססת על מאגר גנים מוגבל היא בעייתית, ותגרום במשך הזמן למחלות ומומים תורשתיים.
ככה שגם אם תיקחי משפחה בריאה בלי בעיות גופניות בולטות, וכל הצאצאים שלה יצטרכו להעמיד צאצאים נוספים אלה עם אלה – הם יגיעו שוב אחרי כמה דורות למצב של פגמים גופניים ובעיות בריאותיות מולדות.
ממה שאני מבין, זה עובד ככה:
האזהרה לא לנקום בקין הייתה לא רק לבני דורו, אלא גם לדורות הבאים. לפי המסורת, קין נהרג בשוגג בידי למך בן מתושאל*, אחד מצאצאיו. לפי השתלשלות הדורות בספר בראשית, יוצא שקין הוסיף לחיות במשך לפחות 5-6 דורות במהלכם, גדלה אוכלוסיית העולם בקצב מטורף כמו מושבת למינגים.
בדורות הראשונים, היה גילוי עריות בין אחים ואחיות וכנראה שגם אבות ובנותיהם ואף סבים ונכדות. הבוס אמר "פרו ורבו" והם מייד נגשו למלאכה. אותו הדבר היה גם עם ניצולי המבול, אם כי פרשנים רבים מסכימים שיתכן והיו ניצולים נוספים שאינם ממשפחתו של נח, אבל היו ראויים להינצל. הדבר המעניין הוא שביהדות, גילוי עריות הוא עברה של יהרג ובל יעבור, אולם לפחות פעמיים, הייתה זו מצוה לקיים יחסים עם קרובים מדרגה ראשונה לשם השרדות המין.
דוגמה לכך שיש יוצאים מן הכלל הוא בסיפור בנותיו של לוט. לאחר שנמלטו מסדום, היו הבנות משוכנעות שמשפחתם היא היחידה שנותרה בעולם (לוט לא טרח לספר להן שמדובר בהשמדה מקומית) ועל כן, שיכרו את אביהן ושכבו איתו במטרה להיכנס להריון. הן לא נחשבו בנות מיתה מאחר וחטאו לצורך השרדות האנושות כולה.
איך שלא מסתכלים על זה, גילוי עריות הוא בלתי נמנע כאשר יש רק משפחה אחת בעולם שמעוניינת להוליד צאצאים. מהסיבה הזו, אפשר או לדחות את סיפורי בראשית כלא יותר ממיתוסים, או להתחיל לחשוב פעמיים כשאומרים "מה קורה, אח שלי?".
*להבדיל מלמך בן מתושלח, אביו נח וצאצא של שת. ככל הנראה, למך היה שם די פופולרי באותה תקופה.
רגע, כל הקטע של היהדות לא הגיע אחר-כך?
כל הנושא של גילוי עריות, ככל הזכור לי, לא מופיע עדיין בתקופת הדורות הראשונים, ואפילו לא בקרב שורדי המבול (למרות מה שאומר התלמוד); ולוט, שוב ככל הזכור לי, לא היה אפילו יהודי (במובן של מונותאיסט) – שלא לדבר על כך שכל אלו חיו הרבה לפני מתן תורה.
רגע, כל הקטע של היהדות לא הגיע אחר-כך?
אברהם, בן דורו של לוט, נחשב ליהודי הראשון. עם זאת, היהדות כדת בעלת חוקים ואיסורים ברורים, לא נוסדה עד אחרי יציאת מצרים.
הכוונה שלי הייתה לכך שעל פי היהדות, מדובר ביהרג ובל יעבור. זאת למרות שברור שיש נסיבות בהן מדובר בדרך היחידה שהאנושות תשרוד, מה שיוצר קונפליקט היפותטי.
כן, אני יודע.
רק שהדוגמא שנתת אינה רלוונטית, כיוון שהיא באה לפני מעמד הר סיני, וגם מדברת על מישהו שאינו יהודי.
נכון ששבע מצוות בני נח אמורות לתפוס גם לגבי לוט, אלא שכפי שהן מופיעות במקרא, הן אינן כוללות איסור על גילוי עריות.
במלים אחרות, בנות לוט לא היו צריכות אישור על נסיבות מיוחדות לשם קיום גילוי עריות, כיוון שמבחינתן הן לא היו עוברות עבירה כלל אפילו אם היו עושות את זה בבית, בעת שלום ולאור נרות רומנטיים.
אגב, יש דיון בגמרא,
בנושא אמא ובן (או אח ואחות? שכחתי) שהתגיירו, מה קורה איתם.
השאלה העולה היא, ש"גר שנתגייר כקטן שנולד דמי", כלומר כיוון שהוא יהודי חדש – כל מה שהיה קודם לא רלוונטי; הרי בתור יהודי קשרי המשפחה שלו לשעבר הם חסרי משמעות הלכתית. כך שמבחינה תיאורטית אפשר לטעון שאח ואחות שהתגיירו נחשבים כשני יהודים ללא קשר זה לזה.
המסקנה בסופו של דבר היא שאסור להם להתחתן, אבל לא דווקא בגלל איסור תורה – בגלל שלא יעלה על הדעת שמה שאסור להם בתור גוים (ופסול מוסרית) יהיה מותר להם כשיתגיירו, או בעברית – טאבו הוא טאבו. ומזה יש השלכה תיאורטית גם לעניין בנות לוט.
מעניין, אבל לפי הגמרא לבנות לוט היה אסור גם ככה.
כי הגמרא מפרשת מחדש את שבע מצוות בני נח ומוסיפה להן איסור גילוי עריות. בדיון כאן, בחרתי להסתמך על המקרא בלבד.
אם כי גם לפי התלמוד, לא ברור מה בדיוק כולל האיסור.
ישנה דעה בגמרא שם, לפיה כעיקרון מותר לבן נח לשאת את בתו – "נכרי מותר בבתו. ואם תאמר מפני מה לא נשא אדם את בתו? כדי שישא קין את אחותו, משום עולם חסד יבנה".
[ולטווידלדי – אם אתה מדבר על הגמרא בפרק שביעי של סנהדרין, מדובר על גר ואחותו.]
זה מקום טוב לבקש לחתום את הדיון העוף-טופיק במיוחד הזה
כולנו מצוידים עכשיו כראוי במידע (עבור הפעם הבאה שליד שולחן ארוחת הערב שלנו – תעלה השאלה האקטואלית הנפוצה, "מה אומרת היהדות על גילוי עריות").
בשבוע הבא: גילוי אריות.
אפשר להניח
שבדורות הראשונים לבריאת העולם ההריון ותקופת הילדות נמשכו הרבה פחות זמן, ובשל כך אוכלוסיית בני האדם גדלה בקצב הרבה יותר מהיר מהקצב בימינו. כך אפשר לקבל את קיומן של ארצות וערים, שניים-שלושה דורות בלבד אחרי בריאת אדם וחווה.
אפשר להניח
מה גם שתוחלת החיים אז הייתה גבוהה הרבה הרבה יותר.
יהיה לI Am Legend טיפה יותר קל בקופות.
לפני הסרט בגרסתו האיימקסית יוקרנו 7 דקות אודות הג'וקר מDark Knight.
http://www.collider.com/entertainment/news/article.asp?aid=5754&tcid=1
הטריילר החדש (הפעם באמת
)
http://www.worstpreviews.com/trailer.php?id=568&item=1
(ויה filmdrunk)
ובQT (ועדיין לא ממש איכותי):
http://media.kino-govno.com/trailers/iamlegend/iamlegend_trailer_480.mov
(34מ"ב)
ועוד טריילר חדש לסרט, מוצלח קצת יותר
http://www.youtube.com/watch?v=uMfYzCUk3_s