לווייתנים בחוף
– פורסם ב 21 באפריל 2007Posted in: חדשות
-
דיונים אחרונים
דיונים מתמשכים
דיונים חמים
21.04.2007
|
||
| כמו חורבות של מקדשים מתרבות שאבדה, הם עומדים נטושים ומתפוררים לאיטם. האדריכל שרון רז מפרסם בבלוג שלו סדרת צילומים עצובה ומקסימה של בתי הקולנוע הנטושים של הארץ, בצפון, במרכז ובדרום. |
21.04.2007
|
|
כמו חורבות של מקדשים מתרבות שאבדה, הם עומדים נטושים ומתפוררים לאיטם. האדריכל שרון רז מפרסם בבלוג שלו סדרת צילומים עצובה ומקסימה של בתי הקולנוע הנטושים של הארץ,
בצפון, במרכז ובדרום.
ותודה לברווז גומי
שיידע אותנו.
וואי. זה אשכרה מדכא.
עצוב לי עוד יותר שלא כללו ברשימת הסגורים בת"א את קולנוע הוד המצויין, שלמרות שהיה ממוקם במקום לא מאוד אטרקטיבי, הוא היה קולנוע מצויין מאוד. יהי זכרו ברוך
.
הוד? קולנוע מצוין?
לא בתקופה שלי. שמחתי שהוא נסגר. במקרה שלו גם לא היה הרבה מה לצלם, כיוון שכל האולמות היו ממוקמים במרתף.
רק כדי לצנן קצת את האווירה הנוסטלגית שתיכף תתפתח כאן
אמנם לא יצא לי לחוות את בתי הקולנוע שבאותן תמונות (בכל זאת, אני יליד תחילת שנות השמונים), אבל אני חייב לומר שאני לא זוכר את בתי הקולנוע הישנים של ילדותי בכזו ערגה, לפחות בהשוואה לבתי הקולנוע של היום.
אובייקטיבית, סביר להניח שאלה של היום טובים יותר.
זה לא יעצור את הנוסטלגיה.
אובייקטיבית, סביר להניח שאלה של היום טובים יותר.
טכנית, אלה של היום בודאי טובים בהרבה (בהכללה, כמובן).
נדמה לי שפעם אהבת הקולנוע שרתה יותר על האולמות והמשרתים בהם (בהכללה, כמובן), ואני לא מחזיק מעצמי טיפוס נוסטלגי.
אובייקטיבית, סביר להניח שאלה של היום טובים יותר.
אם גודל המסך הוא השיקול, זה לא ממש נכון — למעט סינמקסים למניהם, הקולנועים של פעם פשוט היו גדולים יותר. מערכות הקרנה וסאונד קל יחסית לשדרג; להגדיל את המסך, לעומת זאת…
קולנוע "שרון" בנתניה היה פשוט ענק. אולי אני פשוט זוכר זאת בעיניו של ילד קטן, אבל אם לשפוט על-פי גודל המבנה (הנהדר בעיצובו, לדעתי) והעובדה שהיה בו רק מסך אחד, באולם עם יציע…
קולנוע אורן
רציתי לציין שקולנוע אורן בבאר שבע הוא בניין גדול, שנמצא במרכז המסחרי בשם "מרכז אורן". בכניסה לעיר. הקולנוע נתן למקום הזה את שמו.
נראה לי שרוב האנשים לא מודעים לכך שהיה שם קולנוע בכלל. הם פשוט מתעלמים מהבניין הגדול שנאטם, ממש כאילו הוא בעיה של מישהו אחר.
(ויש שם גם פלאפל מאוד טעים).
ירושלים קצת נפקדה מהסיקור...
כמי שגדל בשנות השמונים בעיר, כשעדיין לא היו קניונים, היו כמה בתי קולנוע שהשאירו חותם רציני על נפשי התמה.
במיוחד אני זוכר את קולנוע כפיר במרכז כלל, מתחת לאדמה ליד חנויות הזימה, וכמובן את אדיסון ברחוב ישעיהו, מקביל לשטראוס – קולנוע מדהים שנראה כמו תיאטרון מפואר, עם תאים VIP למעלה בשביל להתנקש בנשיאים, כורסאות בורדו מפוארות… ושכנים חרדים ששרפו אותו שלוש פעמים עד שנמאס לבעלים.
ראיתי שם את הסרט האחרון שהוקרן בקולנוע הזה עם אחי הגדול – מת לחיות II. מקליין הציל את שדה התעופה אך לא את הקולנוע…
בניו יורק
יש מקומות שהם בדיוק כמו הקולנועים הישנים, רק משופצים ומראים סרטים שמחוץ למיינסטרים.
בניו יורק
מתי היית בניו יורק בפעם האחרונה? אני חוששת שתגלה שגם אלה כבר נסגרו.
היו קצת חסרים לי הקולנועים הישנים בקריות
חבל שאני לא שם, הייתי יכול לצרף לו תמונה של קולנוע 'יובל' בקרית-חיים וקולנוע 'ספיר' בביאליק – שניהם מבנים מרשימים ונטושים כבר שנים.
תהיה.
איך זה שכל כך הרבה בתי קולנוע נשארים עומדים ונטושים?
אני לא מתפלא שנטשו אותם, אני מתפלא שאחרי הרבה שנים אף אחד עדיין לא הרס אותם ובנה במקומם מבנה מגורים יוקרתי, או המיר אותם למשהו אחר (כמו שקרה לקולנוע 'מקסים' שהפך למשכנה החדש של האוזן השלישית). רוב בתי הקולנוע בטח נמצאים, מטבעם, במקומות מרכזיים בערים, והמיקום פלוס המבנים בטח שווים הרבה כסף למישהו.
ראשית, מרכזי הערים איבדו
המון ממעמדם במשך השנים כמרכזי קניות ובילוי לטובת מפלצות הבטון הממוזגות.
שנית, לשנות יעוד של מבנה זה סיפור שלוקח כמה וכמה שנים טובות, וגם להרוס אותו זה לא דבר כזה קל, מבחינה מוניציפלית. למעלה משמונה שנים, עומד בצומת ז'בוטינסקי-בן גוריון בר"ג (מיקום מאוד מאוד מרכזי) שלד אבן ענק של חברה שפשטה את הרגל, ואף אחד לא מצליח לקנות או לסיים את הבניין.
ואפרופו ר"ג, שבה גרתי כמה שנים טובות (באמת, אלו היום שנים טובות), יש בכתבה תמונות של כמה מבנים לא רחוקים מאיפה שגרתי, ולא היה לי מושג שהם היו בית קולנוע…
אני גר בכפר סבא שנתיים,
וזאת הפעם הראשונה שאני שומע על קולנוע 'עמל'. לפי התמונה דווקא נראה כמו מקום נחמד לשעבר.
אכן היה נחמד
היה עוד קולנוע בכפר סבא, בשכונה הצפון-מזרחית שלה. לא זוכר את השם, לצערי. המזנון שם היה מחוץ לקולנוע, אז צריך היה לשמור על הכרטיס כשיוצאים. ("ברק" אולי?)
אני גר בכפר סבא שנתיים,
אה…האמת היא שכשתכננתם את הקון האחרון (לא הפיקניקון, זה שלפניו) וחיפשתם מקום נוח יותר, אני הצעתי לכם לבחון את עמל כאופציה חליפית. לא זוכרת מה יצא מזה (מן הסתם כלום) אבל אני עדיין חושבת שזו אחלה אופציה.
טוב - אם הוא נטוש, הוא לא אופציה.
לא אנחנו אלה שנחיה ונשפץ בניין שנבנה ב-1934.
בכפר סבא היו פעם שלושה בתי קולנוע
בנוסף לעמל (שבו צולמו סצינות ב"המנגליסטים" של דוד אופק), היה בית הקולנוע הפתוח הדר – בלי גג ועם ספסלי עץ לבנים – וקולנוע חן, המרוחק יותר מהמרכז.
בלי גג?
מה, לא הקפיאו אותנו מספיק בקונים עד עכשיו (ואני אומרת את זה בתור מישהי שעוד לא היתה כאן אפילו בקון שקור הפך לחלק מהשם שלו, אלא בהתבסס על התרשמותי מקונים סתם)? נא לא לתת לעורכים רעיונות!
(כל זה, כמובן, לא גורע מהמגניבות המוחלטת של קון בקולנוע נטוש.)
הרבה קולנועים היו פעם פתוחים
השיטה הישנה למיזוג אוויר.
לגבי רמת גן
דווקא שם יש הסברים טובים מדוע בתי הקולנוע הנטושים לא נהרסו. הקולנוע באורדע הוסב לפני מספר שנים לסניף בנק גדול ופועל בו בית קפה, אם כי הבנק עבר משם מאז. קולנוע רמה אכן עומד נטוש אבל פעם אחרונה ששמעתי היו תוכניות לבנות שם בניין רב קומות שחלקו מסחרי חלקו דירות כאשר הפרונט של הקולנוע הישן אמור היה להשאר במקומו ולהיות חלק מהבניין החדש, למרות שמעשית לא נראה כאילו הולך לקרות משהו כזה. הקולנוע השלישי, זה שבשדרות ירושלים מול איפה שעוזיאל יוצא (לא היה לי מושג שזה קולנוע בכלל) חצי מאוכלס, יש שם חנות חיות שבה קניתי זוג אוגרים פעם, והחזרתי לשם 12 אוגרים כמה חודשים אחרי זה (מסתבר שהם מתרבים מהר).
לגבי רמת גן
ובכן, למיטב ידיעתי גם את הקולנוע של אדיסון, בירושלים, כבר הורסים ובונים במקומו קבוצת בניינים ל… חסידי סאטמר, לא פחות ולא יותר.
אח, צחוק הגורל…
היו קצת חסרים לי הקולנועים הישנים בקריות
באמת תהיתי לגבי זה, הם לא מופיעים גם באתר המלונקק (אדריכלות אורבנית)?
אם מישהו רוצה אני יכול לספק תמונות של קולנוע יובל (ממצלמת VGA 0.4mm מכשיר סלולרי של נוקיה).
אה, ידעתי שבעין הדג
קוראים את פראצ'ט.
זו רשימה חלקית ביותר...
בחלקם הייתי, ויש עוד הרבה שלא נכנסו לבלוג. הנה ההערות והתוספות שלי:
תל אביב
• תמוז – אני מכירה את המרכז המסחרי הזה, אבל לא ידעתי שהיה שם פעם קולנוע.
• דקל – הייתי, בגיל 16 אני זוכרת שראיתי שם את "נדודי שינה בסיאטל".
• גורדון – בגיל 17 ראיתי שם את "האמת שלא תאמן". באתי עם חברה, ובסה"כ היינו 3 זוגות בכל האולם. שתינו וזוג נוסף התאמצנו למלא את האולם, והזוג השלישי ישב ביציע.
• תל אביב – הייתי שם המון. אהבתי במיוחד את אולם 1, שהיה בעצם מה שנשאר מהיציע של האולם המקורי. כתוצאה מכך נוצר אולם לא ענקי אבל עם מסך די גדול, שהשורה הראשונה מרוחקת ממנו מאד, כך שאידאלי היה לשבת בה, וגם היה מעקה לשים עליו את הרגליים. להיט! אני זוכרת שהלכתי לראות שם את ST: First Contast בהקרנת בכורה בגשם שוטף.
לא ברשימה:
• שחף (בטיילת, לא רחוק מכיכר אתרים). בפעם היחידה שהגעתי אליו היתה בו הפסקת חשמל, והלכנו לראות סרט במגדל האופרה במקום.
• פריז (ברחוב הירקון). ביום הולדתי ה-16 היתה בו הקרנה חגיגית של "מציצים" (לציון חגיגות 20 שנה לסרט או משהו כזה) שארגן בחינם אחד מעיתוני הנוער. חשבתי שזו הזדמנות טובה לצפות בסרט, אז הלכתי. הסרט היה נחמד, אבל התבאסתי כשכל הקהל סביבי דקלם את הסרט… (את כל הסרט!). מאז עוד לא יצא לי לצפות בו שוב.
• הוד נסגר? מתי? ראיתי בו סרט לפני כשנה.
רמת גן:
• ב"רמה" מעולם לא הייתי. בשנות ה-80 היה שם הבלינצ'ס ההונגרי של שושנה, אז אכלנו שם. לא יודעת למה, אבל איכשהו באייטיז הבלינצ'ס היה מאכל פופולרי להפליא; היו תקופות שהיה צריך להזמין תור מראש, אחרת לא היה סיכוי לשבת שם.
• לאורדע היינו הולכים לפעמים במפגשי כיתה בימי שישי, כיוון שזה היה קרוב יחסית לגבעתיים ולשם עוד היו לנו כוח ללכת ברגל. בדר"כ היינו אוכלים שם פיצה. נדמה לי שהפעם היחידה שהייתי בקולנוע עצמו היתה כשצפיתי באחד מסרטי המתיחות של יהודה ברקן. הייתי ילדה נטולת שיפוט אמנותי ביקורתי, ולמרות זאת צחקתי בסרט פעם אחת בלבד. זו היתה הפעם הראשונה והאחרונה שצפיתי בסרט מתיחות שלו, או בכלל.
אגב, טוענים (הרבה אנשים, אבל לא בדקתי בעצמי) שדוכן הפלאפל הסמוך שייך למשה גרשוני (אביתר מ"קרובים קרובים").
• לילי – גם אני קניתי בחנות החיות ההיא (דגים). הקולנוע נסגר הרבה לפני תקופתי.
לא ברשימה:
• אואזיס – הו, נווה מדבר!
כשהיינו ממש נמרצים בילדות, היינו ממשיכים מאורדע עד לשם. אני זוכרת שפעם בנוער העובד צפינו שם בביטלג'וס. בתקופת בצבא פקדתי אותו לא מעט בשל קרבתו לשלישות. באזרחות חבריי הרמתגנים ואנוכי פקדנו אותו רבות, כיוון שגם ביום שישי אפשר היה למצוא בסביבתו חניה די בקלות, ובסה"כ היה מדובר בקולנוע לא רע בכלל.
לא ברשימה: גבעתיים (כור מחצבתי).
עיר קטנה, אבל מסתבר שהיא היתה פעם "מעצמת קולנוע"… רוב הקולנועים בעיר נסגרו עוד לפני תקופתי, ועד פתיחת הקולנועים המצויינים בקניון החדש שלנו, לא היו קולנועים פעילים בעיר. כמחווה מקסימה האולמות ב"רב חן גבעתיים" קרויים על שם בתי הקולנוע המיתולוגיים של העיר.
היחיד שבו הספקתי להיות היה "הדר", ששכן ברחוב סירקין על גבול ר"ג. בין "כיכר נוח" ל"כופר הישוב", ליד חנות הספרים "מיסטר הייד" ומול משרד הפנים. הוא היה במרחק הליכה סביר מבית הספר היסודי שלי, ולכן בכל פעם שהיה לנו "יום קולנוע" המורות היו מצעידות אותנו לשם. אני זוכרת שבגיל צעיר מאד הלכתי לשם עם חבר'ה מהכיתה וצפינו ב"חבורת הזבל" ללא ספק סרט מופת לטעם רע. הסרט די הגעיל אותי, למען האמת.
עוד זכורים לותיקי העיר:
• נוגה נהרס כשהייתי ילדה קטנה, במקומו נבנה בנין מגורים גבוה שבתחתיתו נמצא סניף גדול של בנק לאומי. השם "כיכר נוגה" (על אף שאין שם שום כיכר, לפחות לא כיום) מציין עד היום את צומת כצנלסון-וייצמן.
• סטודיו (לא רחוק מבית ראשונים) נהרס.
• אורלי (ברחוב בורוכוב) נהרס.
אמא מספרת ששני האחרונים היו פעם אורוות סוסים לפני שהפכו לבתי קולנוע…
• שביט (לא רחוק מדרך הטייסים ומבית האבות משען) הפך לאולפן טלוויזיה (כיום אולפני רול). נדמה לי שארז טל שידר משם את "רק בישראל".
יכול להיות שהיו כמה נוספים שפספסתי, זה מה שהצלחתי לדלות מהזכרון ובעזרת אמא.
וואי
ממש נהניתי לקרוא. זה באמת מזכיר המון דברים, כל הקולנועים האלה… את נדודי שינה בסיאטל ראינו כל המשפחה עם בת דודה שבאה מארה"ב, וכדרכם של אמריקאים (או – מאז החלטתי שזו דרכם של האמריקאים) היא ניהלה דיאלוג שלם בקול, באנגלית, עם המסך באמצע הסרט (no! don't answer the phone!), כשכולם סביבו מתחבטים בין לצחוק לבין לה"ששששיש" אותה.
וגם אני, ד.א., קניתי בחנות דגים הזאת בשדרות ירושלים, נדמה לי שצבים קטנים טורפים כאלה, שאסור למכור. וזה גם מזכיר לי שכאשר הסברתי לאבא שלי איך להגיע לדירה שלי בפעם הראשונה, הוא אמר "הא, ליד הקולנוע", ואני התחלתי לחשוש שהנה הסניליות מתחילה. הוי היהירות של הדור הצעיר…
''רמה'' ו''אואזיס''
הם לא אותו קולנוע?
''רמה'' ו''אואזיס'' הם לא אותו קולנוע.
רמה נמצא ממש על הצומת של ז'בוטינסקי וביאליק, ואואזיס נמצא בתוך פסאג' מפוקפק, על רחוב ז'בוטינסקי עצמו.
אואזיס הוא בז'בוטינסקי פינת הרצל
והכניסה לחניה שלו היתה מרחוב קטן בשם ז?הר (יצאתי פעם עם מישהו בשם זה, וכל פעם שהיינו רואים שם סרט הייתי מקניטה אותו שאת הרחובון המסכן הזה קראו על שמו…).
חטאי נעורים
בבניין שמעל אואזיס התגוררה בזמנו אחת מהמורות השנואות עלינו, אז כל פעם שהגענו לשם לסרט, היינו מצפצפים לה באינטרקום ללא הפסקה.
קצת נוסטלגיה – בקולנוע הדר ראיתי את "ה-סרט" של שנות השמונים, רמבו 2, עם סבא שלי.
ובקולנוע אורדע ראיתי פעם ראשונה סרט לבד – 'לבירינת' (קראו לו "המבוך" בעברית? לא זוכר), ומאז ג'ניפר ואני ביחד…
גם אני ראיתי את ''חבורת הזבל'' בהדר!
הזכרת לי נשכחות. זו הפעם הראשונה והאחרונה שכל הכיתה התארגנה והלכה לסרט יחד, ובילינו את כל הזמן הזה בגלגול בקבוקי משקה לחלק הקדמי של האולם.
וכמובן, אואזיס. כמה שהיינו הולכים לשם…
ובנוגע ללילי: גם אנחנו היינו קונים שם דגים, בערך פעם בשבוע אחרי האימון בבריכת רמת עמידר.
ומשם היינו ממשיכים לתאומים…
אבא שלי עד היום מבכה את קולנוע מוגרבי בת"א, שהיום ידוע – או יותר נכון, לא ידוע – בתור "חניון מוגרבי מול בית מגדלור". הוא ממש מתגעגע לקולנוע הזה, אבל יש לו נסיבות מקלות – כשהוא היה ילד הוא גר ממש מולו.
גם אני עוד זוכר שאבא לקח אותי לשם, כשהייתי ממש ילד קטנטן, לראות את 'שובו של הג'דיי' (נדמה לי שזו הייתה הקרנה חוזרת, אם כי אני לא לגמרי בטוח) ונורא התלהבתי. היה קולנוע גדול ומרשים כזה.
את קולנוע מוגרבי לא הכרתי, כמובן
מה"מבוגרים" אני יודעת שהוא היה בבן יהודה פינת אלנבי.
אביך אינו היחיד שהתפייט על מוגרבי
נתן אלתרמן עשה זאת בשיר "הילד ניסים":
http://www.shiron.net/songView.aspx?song_id=15278&singer_id=166&song_title=18508
וגם נעמי שמר א?זכרה אותו ב"חמסינים במשלט":
http://www.shiron.net/songView.aspx?song_id=5521&singer_id=1493&song_title=23b4a7
באתר של עיריית ת"א יש רשימה ארוכה של מקומות שהיו ואינם, הנה מה שהם כתבו על קולנוע מוגרבי:
http://tel-aviv.millenium.org.il/NR/exeres/299B498B-2CF0-4D2B-96D3-610BD9E36FDB,frameless.htm
ולפני כמה חודשים נפתח אתר מקסים בשם "אחוזת בית" ויש בו תמונות של ת"א הישנה.
זו תמונה של כיכר מגן דוד (מפגש של 6 רחובות: קינג ג'ורג', שינקין, נחלת בנימין, שוק הכרמל ואלנבי לשני הכיוונים) כשניסיתי לזהות את הרחובות בתמונה נזקקתי לעזרה ממישהי שגרה שם בזמנו… זה נראה כ"כ שונה כיום. יש גם תמונות מקסימות של שדרות רוטשילד, ובכלל.
בסה"כ מדובר בדברים שהיו לפני פחות מ-100 שנה… העיר השתנתה כ"כ הרבה! לא ייאמן. כשסבתי מספרת שהיא גרה ב"צפון ת"א" זה כמעט בלתי נתפס מבחינתי להפנים שזה היה בסה"כ באיזור כיכר מלכי ישראל (כיכר רבין). מישהו דמיין אז את אפקה וצהלה? זה גרם לי לחשוב על קצב הצמיחה ההיסטרי של העיר. כשחיים את השנים האלה השינויים לא נראים כ"כ מהירים, אבל פתאום, בהסתכלות לאחור… וואוו! אפילו צעירה כמוני זוכרת חולות שהיו ואינם החולות שעליהם עמד הסופרפארם הראשון שהכרתי ברמת אביב, איפה שכיום נמצא קניון רמת אביב; "שטח 9" בגבעתיים, שפעם היו מתקיימים בו מופעי יום העצמאות (ומדורות ל"ג בעומר כמובן) וכיום נמצא בו קניון גבעתיים; "המכתש" בגבעתיים, שכיום יש בו מרכז קניות קטן… (המממ, נדמה לי שיש כאן מגמה כלשהי).
זו רשימה חלקית ביותר...
בתל אביב היו עוד כמה וכמה (וכמה) בתי קולנוע שנסגרו:
בצפון – תכלת וקולנוע צפון.
במרכז – אורלי, מוגרבי (שנשרף), בן יהודה, לימור (בלונדון מיניסטור, ליד צוותא) ולזמן קצר גם גיל.
הטיילת בטיילת.
ולפני כולם היה עדן בנווה צדק.
והיו גם תמר (בבן יהודה) וקולנוע מרכז (בתחנה המרכזית הישנה) שהציגו סרטי פורנו וברוס לי.
וגם זו רק רשימה חלקית.
ידעתי שהיו הרבה תל אביבים מחוץ לרשימה
באף אחד מאלה לא הייתי, אבל את חלקם (לימור, גיל, טיילת, צפון) אני עוד זוכרת מהלוחות בעיתונים; ת"א אמנם ב-ת', אבל במעריב היו מפרסמים אותה ראשונה ברשימה, וזו היתה רשימה אימתנית! בתקופת התיכון חרשתי עליה לא מעט. אני חושבת שרק לפני עשור רובם עוד היו קיימים. נדמה לי שבתקופה שלפני ש"לימור" נסגר היו מקרינים שם סרטים ישנים יחסית. אני מנסה להיזכר האם הייתי בו פעם או שבסוף זה נשאר רק תכנון על הנייר… אני זוכרת את המקום כי הגעתי לשם להופעות בצוותא, אבל אני לא מצליחה להיזכר אם בסוף הייתי או לא הייתי בלימור. אוף.
ניסיון שני:
מזל טוב לעורך הכבר לא כל-כך טרי! יום הולדת שמח!
וכו'.
מזל-טוב לנמרוד!
או לעכרור!
אני לא יודע למי היא מתכוונת!
איזו נוסטלגיה
יכולה להיות בקולנוע כוכב ברמת-השרון? ביקרתי בו לפני 16 שנה וכבר אז הוא היה מגעיל…
קולנוע אורה בחיפה
אני זוכרת שבילדותי הייתי בו פעם אחת. ראיתי את "אבא גנוב" המקורי…
זה היה קולנוע ענק עם אולם ויציע. את הסרט הקרינו על מסך מאוד גדול. זה אומר שהגודל של הדמויות היה בערך פי 10 מהגודל שלי בתור ילדה. ההרגשה לגמרי אחרת ממה שהיו. כאילו יהודה ברקן עומד עוד שנייה לאכול אותי.
לא פלא שהסרטים המפחידים נראו הרבה הרבה יותר מפחידים אז.
חדרה וזכרון יעקב
הקולנוע בחדרה זה לא קולנוע לב חדרה, נכון?!
בקשר לקולנוע בזכרון, אין לי מושג מתי הפסיקו להפעיל אותי. כשאני הגעתי לזכרון ב90' אז היתה שם כבר הספריה הציבורית. היום יש שם את המשרדים של מכבי צעיר.
יש בזכרון עוד קולנוע אחד נוסף בשם מופת. עד לפני 10 שנים עוד היו שם סרטים פה ושם, אבל עכשיו יש שם רק סרטים לאירועים מתוכננים מראש, ולפעמיים זורקים לנו גם איזו עצם בדמות סרט ליום העצמאות בעשרה שקלים. זאת אומרת שהציוד עדיין נמצא שם.
אולי ''קולנוע חוף''?
הנוסטלגיה הפרטית של אהוד מנור (בניימיני) ושל שלמה גרוניך (חדרתי) הביאה אותם להקדיש לו שיר שלם (ומעולה):
http://www.shiron.net/songView.aspx?song_id=2726&singer_id=980&song_title=23b4a7
קולנוע רקס!
וגם יוסי בנאי, למרבה הצער.
הנוסטלגיה שלי היא לשמות
אני מוכנה להשאר עם האולמות המאובזרים והמפנקים של היום, אבל הייתי מעדיפה שיקראו "היכל", "תמוז" ו"כוכב" ולא "סינמה סיטי" או "יס פלאנט". איכסה.
ואם אנחנו בשיתוף נוסטלגיות פרטיות – "היכל" הוא הקולנוע "שלי". אפילו צפיתי בו ב"צבי הנינג'ה". הם לא מדייקים – הוא לא הומר לשלושה אולמות קטנים, אלא לאולם 1 גדול מאוד (לפחות בסטנדרטים של היום) ושניים נוספים, קטנים יחסית (אם כי סטנדרטיים יחסית לאולמות המודרניים).
אני תמיד בעד שמות עבריים.
בשמות אנגליים לא צריך שום תחכום – פשוט מתרגמים איזה מונח אנגלי לעברית והוא נשמע בסדר.
האתגר הוא למצוא שם בעברית שנשמע טוב.
אני מוחה על כך שקולנוע לילי הוא קובייה מבטון.
זה פשוט ביזיון.
קולנוע אורות בבאר שבע, לעומת זאת, מהמם.
(עוד מישהו חוץ ממני מוצא את עצמו מתקשה להשתמש במילה "מהמם" מאז שהפרחות והילדים המעצבנים השתלטו עליה? והיא כל כך שימושית…
)
אם זה משפר את הרגשתך.
הם משתמשים יותר במאמם מאשר מהמם.
כן, זה אני שצילם
במקרה נכנסתי לכאן ואני שמח על כל התגובות המעניינות של אנשים שזוכרים ונזכרים. אשמח לקבל מידע על בתי קולנוע נוספים נטושים בארץ שלא הגעתי אליהם. האם חן והדר בכפר סבא עדיין קיימים? יש כאלה שצילמתי אגב ולא נכנסו לפוסטים ב-נטוש שב-רשימות אבל נמצאים באתר שלי אדריכלות נעלמת. למי שכתב על בתי הקולנוע בקריות, אני מתכנן להגיע לשם ולצלם אבל אם תוכל לעשות זאת בינתיים ולשלוח לי מייל אשמח. שוב תודה.
עבודה יפה!
אם כבר נכנסת לכאן, אני אנצל את ההזדמנות לשאול שאלה:
נכנסתי לאתר שלך, אדריכלות נעלמת, ל-'ארכיון האורבני':
http://www.disappearing-architecture.co.il/archive.asp
וכשנכנסים, למשל, ל-'תל אביב' או ל-'ירושלים' אף אחת מהקטגוריות לא נגישה. האם זה משום שעדיין לא העלית תמונות בסיווגים האלה, או שיש בעיה באתר?
מה עם בת ים?
לצערי לא פורסמו בכתבה גם רשימת קולנועים נפלאים שהיו בבת ים בזמנו (כמו קולנוע עצמאות למשל) שם צפיתי בסרטי בחזרה לעתיד וקולנוע אורנים האגדי שנהרס. מי לא זוכר את יציאות ימי שישי בבת ים? סרט באורנים וארוחה בבורגראנץ' שהיה ממול (שגם נסגר).שמחתי אבל לראות את רשימת הקולנועים בתל אביב ובחולון שגם ביקרתי בהם כמו קולנוע ארמון שם ראיתי את אבא גנוב וקולנוע רינה שם ראיתי את צבי הנינג'ה 2. אחחח אלה היו זמנים … הלוואי שהקולנועים הישנים היו נפתחים היום מחדש.