![]() |
||
זה אמנם לקח זמן מה, אבל זה קרה: המחזמר 'שר הטבעות' – שלוש וחצי שעות של הוביטים מזמרים ואורקים מרקדים – עלה על במות טורונטו. על פי הביקורות, גם כאן, כמו בקולנוע, הבעיה הגדולה ביותר היא האורך. |
![]() 30.03.2006
|
יומית
זה אמנם לקח זמן מה, אבל זה קרה: המחזמר 'שר הטבעות' – שלוש וחצי שעות של הוביטים מזמרים ואורקים מרקדים – עלה על במות טורונטו. על פי הביקורות, גם כאן, כמו בקולנוע, הבעיה הגדולה ביותר היא האורך.
![](/images/3224.gif)
זה רק אני...
או שהשחקן שמשחק את בורומיר הוא שחור?!
פול ניומן דורש חוק שיגן על זכות השחקן לדמותו:
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=700558&contrassID=2&subContrassID=7&sbSubContrassID=0
(ומעניין איך זה מתקשר לדיון על תמלוגים וזכויות יוצרים שהתנהל ביומית על שביתת היוצרים)
במסגרת הלימודיים התיכוניים אני עושה עבודת גמר (עבודת מחקר) על וידאו-ארט כמול קולנוע, ולצורך העבודה אני רוצה לראות עבודות וסרטים שונים שיעזרו לי. על כן, אם למישהו יש רעיון לסרט/ים קצת פחות קולנועיים, אולי מעט יותר אומנותיים (אני לא מזלזk בקולנוע חס וחלילה, פשוט לא הייתה לי מילה יותר טובה) זה מאוד יעזור לי. או, אם מישהו מכיר וידאו-ארט טוב (עם מראה קצת יותר קולנועי) זה גם יהיה נפלא!
מעניין, גם אני עשיתי מחקר קטן על וידאו-ארטים לפני כמה חודשים,
אבל לא כאנלוגיה עם קולנוע, אלא כאומנות בפני עצמה.
בכלל, אני לא חושב שוידאו-ארט ממש קשור או מוגדר ע"י הקולנוע. זה כמו להגיד שאלגברה וגיאומטריה הם דברים דומים כי משתמשים בכל אחד מהם במספרים. האלמנטים דומים, אך השיטה שונה בתכליתה.
ובקשר לשאלה שלך: כחובב וידאו-ארט לא קטן, מצאתי בהרבה מאוד סרטים אלמנטים הלקוחים מתוך סרטי וידאו-ארט. "להרוג את ביל" (בכלל, קטע האנימציה של או-רן יכול להיות וידאו-ארט בפני עצמו), "וידויים של מוח מסוכן", "טיימקוד" ובטח יש עוד המון. הקולנוע והוידאו-ארט הן אולי אומנויות שונות, אבל הם משפיעות אחת על השניה בצורה מוחלטת, ואני חושב שאפשר למצוא כמעט בכל סרט כמה אלמנטים וידאו-ארטים – ולהיפך.
(ואגב, אם אתה רוצה לראות סרטי וידאו-ארט טובים באמת, אני מציע לך לבדוק בלוח ההקרנות של הסינמטק, שם ראיתי את רוב הוידאו-ארטים שאני מכיר. אני בטוח ששם תמצא את מבוקשך).
אני אגיד את זה פעם אחת - ואז אלך להתחבא בבושה מתחת למיטה:
תרגילים גיאומטריים (לפחות בגיאומטריה שפויה ואוקלידית) אפשר לייצג כנוסחאות אלגבריות, ולכן הם אלגוריתמיים לחלוטין, ולא צריך שיטה אחרת על מנת לפתור אותם. אני לא יודעת עד כמה זה משליך גם על הנושא אותו ניסית להדגים, זו פשוט נקודה כואבת…
כמובן, עכשיו שעשיתי לכולם את השירות שאינו יסולא בפז הזה,
על אף
יותו, אולי מישהו ירים את הכפפה ויסביר לי מתמטיקה מסובכת בהרבה: שעון קיץ. מה זה? איך קובעים את זה? מה בדיוק בתורת הקוואנטים מסביר את האופן בו אף אחד לא באמת יודע שהוא מגיע וכולם מגלים עליו לגמרי במקרה ברגע האחרון לחלוטין?
אז מה, עכשיו עברנו לאינדוקציה?
או שיש דרך אחרת בה הגעת למסקנה ש*כולם* מגלים עליו לגמרי במקרה ברגע האחרון לחלוטין?
איך אתה יכול להיות אכזרי כל כך למישהי שכרגע איבדה שעה מחייה?
חוץ מזה, אינדוקציה היא עיקרון מדעי מקובל לחלוטין.
אם להיות קטנוני (אני תמיד משתדל להיות), תאבדי אותה רק בשעה 2:00.
ובתור אחת שלמדה לוגיקה, את בוודאי יודעת שאינדוקציה אינה יכולה להוות הוכחה אמיתית.
במיוחד כשאני מרשה לעצמי לנחש שהיא מתבססת על היסק ממקרה אחד בלבד.
למה להשמיץ?
מדובר בריבוי דוגמאות, שמרביתן אף רב-שנתיות. חוץ מזה, אינדוקציה היא הבעיה שלך? כל תחום המתמטיקה מבוסס על *אקסיומות*! לו היתה לי יכולת ההתמדה הייתי לומדת מתמטיקה ומקדישה את חיי רק כדי להפריך אחת ולראות מה יקרה…
רגע, רגע, אינדוקציה מתמטית זה אחלה.
על זה שאם טענה נכונה כלפי n=1, וניתן להוכיח שמה שנכון כלפי n=k נכון גם כלפי n=k+1, אזי נובע מכך שהטענה נכונה כלפי כל n (ככה זה עובד, לא?), על זה אני לא מתווכח.
הבעיה הלוגית היא באינדוקציה מדעית, כלומר טענות מופרכות כמו:
השמש זרחה היום, אתמול, שלשום וגם בכל השבוע שעבר. מסקנה – היא תזרח גם מחר.
ליוסי יש שתי רגליים. לדינה יש שתי רגליים. בעצם לכל בן אדם שאני מכירה יש שתי רגליים. מסקנה – לכל בני האדם יש שתי רגליים.
''בעיית האינדוקציה''.
http://www.en.wikipedia.org/wiki/Problem_of_induction
יו?ם, הכל נמצא אצל יו?ם.
א-לוהים אדירים, מה מלמדים אותם בבתי הספר היום?
אצלנו בקרית ים המוטו היה :
"קריאה וכתיבה מגיעות לפני פילוסופיה של המדע".
בסוף כיתה י"ב רוב הילדים כמעט ושלטו בחלק הראשון.
אוי, אני חושש ששוב יצאתי קשיש מתנשא.
ברצוני להבהיר שתגובתי לא היתה אלא פראפרזה לדברי פרופ' קרק בסוף 'האריה, המכשפה וארון הבגדים' ("אפלטון, הכל נמצא אצל אפלטון". העותק שלי בהשאלה אבל אני חושב שזה היה די קרוב), ולא היה בה כדי לרמז שאני למדתי על יום בביה"ס בנעורי לפני 60 שנה, שאני חושב שצריך ללמד אותו בביה"ס או שאני בכלל יודע מי זה יום.
מילא קשיש מתנשא, אני יצאתי מאותגר רפרנסית.
בכל מקרה, יום זה השם של הזמן שבו יש שמש בחוץ.
באמת התלבטתי אם לנקד שוב, וויתרתי.
כנראה כבר הספקתי לשכוח שאתה קריית-ימי.![](/static/emo/happy.gif)
אם אני לא טועה
במהלך הכנסת הקודמת הגיעו להסכמה היבטורית בעניין: שעון הקיץ יכנס לתוקפו בחמישי הראשון בניסן ושעון החורף יחל בחמישי לפני יום כיפור. כולם מוזמנים לשכוח את זה עד לפעם הבאה.
כמעט
שעון החורף נכנס במוצאי שבת תשובה, ושעון הקיץ נכנס בחמישי הראשון של אפריל (לפחות זה מה שאני זוכר, למרות שהשנה נראה שעברו לחמישי האחרון של מרס), כך שיום כיפור כבר יוצא בחורף ושעון הקיץ מתחיל באותו מיקום של השמש בשמיים.
את הסרט המעולה "אני אתה, וכל השאר"
(2004) עשתה אומנית וידאו ארט שזה סרטה הראשון, המשתמשת בטכניקות מוכרות של וידאו ארט ובוידאו ארט שלה עצמה במסגרת עלילת הסרט. מה גם שהיא (בתפקיד הראשי) מגלמת אמנית וידאו מתחילה.
תודה
אני אזכור את זה
קיבלתי עליו המלצות חמות מאוד.
לי אישית הוא נשמע מרתיע, אבל יש לי דעות קדומות נגד וידאו ארט.
למה?
דווקא נשמע ז'אנר מגניב בהחלט.
סליחה על השאלה
אל תכעסו, אבל- איך בדיוק הידיעה הזאת קשורה לקולנוע?
אממ..
שמעתי שיצאו לפני כמה זמן סרטים לשר הטבעות לא?
אמרו שהם אפילו די הצליחו!!
מן הסתם
אבל הידיעה לא עוסקת בהם, אלא במחזמר הבימתי.
וכמו הסרטים שהתבססו על ספר, גם המחזמר מתבסס על אותו ספר.
אז אני אשאל שוב- מה הקשר לקולנוע?
לדעתנו, יש עניין באינטראקציות בולטות בין הקולנוע לתחומים אחרים.
במקרה הזה – התופעה של סרט מצליח מאוד שמנסים להתאים אותו למדיום אחר, היא מסקרנת.
טוב
תודה.
זה פשוט לא בסדר....
באמת שלא. זה .. פשוט לא בסדר!
ולא חסרים להם קצת אנשים? אראגורן למשל? הוא לא מופיע ברשימה של הקאסט.. 8\
זה לא בסדר.
Strider = אראגורן.
מה עם טום בומבדיל?!
לא היה בסרט.
Strider = אראגורן.
ווי זמיר! *נופלת מהכיסא בכאב רב עקב בגרות בספורט* אתה צודק!![](/static/emo/blush.gif)
כמה מביש…
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3234226,00.html
לא הצבעתי מן הסתם אבל לו הייתי מצביע הייתה לי התלבטות מאוד קשה. מצד אחד, ב____ ור____. מצד שני, מטריקס (2+3 מבחינתי).
מה זאת אומרת?
זה הבלוג של אהרון קשלס הידוע כמתרגל במבע קולנועי באוניברסיטת ת"א.