"אנחנו פועלים שם היום מהאהבה לתושבים" אמרו בחברת 'גלובוס' לפני פחות משנה על הקולנוע בקרית שמונה. עכשיו הם סוגרים אותו – חודשיים אחרי סגירת הקולנוע בקרית גת (ובנצרת, ובקרית מוצקין). רוצים קולנוע? בואו למרכז. |
27.03.2006
|
יומית
"אנחנו פועלים שם היום מהאהבה לתושבים" אמרו בחברת 'גלובוס' לפני פחות משנה על הקולנוע בקרית שמונה. עכשיו הם סוגרים אותו – חודשיים אחרי סגירת הקולנוע בקרית גת (ובנצרת, ובקרית מוצקין). רוצים קולנוע? בואו למרכז.
"אנחנו פועלים שם היום מהאהבה לתושבים" אמרו בחברת 'גלובוס' לפני פחות משנה על הקולנוע בקרית שמונה. עכשיו הם סוגרים אותו – חודשיים אחרי סגירת הקולנוע בקרית גת (ובנצרת, ובקרית מוצקין). רוצים קולנוע? בואו למרכז.
בתי קולנוע בקריות
יש אחד זה בקריון (נוראי אבל 10 דקות הליכה מזה ברבמ"ד שכנראה סגרו) ואחד בלב המפרץ. בנוסף לזה בונים את הקולנווע הענק ליד לב במפרץ. וכמו כן בחיפה יש די הרבה בתי קולנוע. בקיצור לא חסר פה.
-באשף הדגול
אז תושבי קריית שמונה
צריכים לנסוע עד לקריות (נסיעה לא קצרה) בשביל סרט- מצב די קשה בעיירה שרבים מתושביה לא במצב כלכלי טוב במיוחד.
אז תושבי קריית שמונה
כן כמובן. לא דיברתי על קרית שמונה. בתור איש קריות אני לא מתבלבל בין קרית ארבע קרית שמונה וקרית מוצקין.
-האשף הדגול
טוב, אנשי מוצקין לא באמת במצוקה מהבחינה הזאת.
אבל קרית שמונה זה סיפור אחר. כדי להגיע לקולנוע הקרוב ביותר צריך לנסוע עד לכרמיאל. קשה לי להאמין שכל תושבי האזור כולם (כולל כל רמת הגולן, אצבע הגליל, צפת וטבריה) פשוט לא מתעניינים בקולנוע בכלל. אם גלובוס אומרים שאין מספיק צופים, הם כנראה צודקים. ואולי אם הקולנוע היה מתוחזק באופן נורמלי, היו צופים.
ערים ללא סרט
נעשה את זה מסודר. יישובים שהיה בהם בית קולנוע יחיד, שנסגר בשלוש השנים האחרונות:
אור יהודה (גלובוס), קרית גת (גלובוס), אריאל (?), חדרה (לב), מעלה אדומים (חן), נצרת עילית (גלובוס), עפולה (חן), קרית מוצקין (גלובוס) ועכשיו גם קרית שמונה (גלובוס).
אני מהמר על נהריה כקורבן הבא: עיר קטנה, רחוקה מהמרכז, ו-הכי חשוב – הקולנוע שעובד שם עכשיו הוא של גלובוס.
והיו גם גלובוסים אחרים שנסגרו.
למשל, זה שבאילת. אלא ששם נותר עוד בית קולנוע אחד, עצמאי.
בהמשך לשאלה ''אם ואיך צריכה הממשלה להשקיע בתרבות''
לדעתי הממשלה צריכה להשקיע סכום מסוים בעידוד פתיחת מוסדות תרבות בפריפריה (כולמר בנגב ובגליל).
הקולנוע בנהריה מחורבן
(פרט לאולם בודד) אך רוחש פעילות. אני בספק אם יסגרו אותו.
איך אתה מסביר את זה?
קרית שמונה אמנם קטנה יותר מנהריה, אבל הרבה יותר מרוחקת מכל קולנוע אחר ומשמשת כמרכז לשטח גדול. איך זה שהקולנוע המחורבן בנהריה שוקק חיים, והקולנוע המחורבן בקרית שמונה לא מצדיק את קיומו?
(זאת שאלה לגמרי לא רטורית, למקרה שהיה ספק).
איך אתה מסביר את זה?
את מרבית הצופים לא מעניינת איכות הקולנוע. מעט מאוד צופים באים להינות מסאוד איכותי, למשל. רוב הצופים באים לקולנוע פשוט בתור בילוי עם החבר'ה.
מה שהייתי ממליץ לבדוק: מתי הגיעו הסרטים לקריית שמונה — כלומר, כמה ימים (שבועות? חודשים? שנים?) מאז תחילת ההפצה בארץ ועד להקרנה בקריה. אם למשל יתברר שמרבית הסרטים היו זמינים ב-DVD לפני שהגיעו לקולנוע, זה יכול להסביר הרבה…
איכות הצפיה
לא מעניינת את הצופים. רוב האנשים לא יודעים להבדיל בין סטראו לסראונד, או בין מסך מלא למסך רחב, או להבחין בסרט שמוקרן מחוץ לפוקוס. אבל הם כן יודעים אם היה כיף או לא. כל הגורמים האלה מצטברים, במודע או שלא במודע, לחוויה כללית. בקולנוע טוב נהנים יותר מאשר בקולנוע גרוע, גם אם הם לא יודעים להסביר בדיוק למה. אם תשאל אנשים בכל מקום בעולם למה הם לא הולכים לקולנוע, הם יגידו שזה בגלל שהסרטים גרועים. רק שבמקומות שבהם יש קולנוע טוב, הסרטים איכשהו פחות גרועים.
כל זה לא באמת רלוונטי לשאלה של נהריה נגד קרית שמונה כי (על פי מה שנאמר כאן) שניהם קולנועים גרועים.
הגזמתם בהתפלפלות.
כשהמסך מחורר, הסאונד חורק, הרצפה דביקה והכסאות שבורים – כן, אפילו מסעודה מקרית-שמונה תדע להגיד שזו לא איכות צפיה אידיאלית ותעדיף בפעם הבאה לנסוע לכרמיאל או לוותר על הסרט. מעדויות שמיעה, זה בערך מה שהיה בקרית שמונה.
התבלבלת
מסעודה גרה בשדרות.
אולי
המצב הכלכלי של תושבי נהריה טוב יותר ממצבם של תושבי קרית שמונה, מה שמאפשר להם יותר זמן וכסף ובילוי בקולנוע.
* הודעה זו לא מבוססת על נתונים מכל סוג שהוא.
קטנה משמעותית.
בק. שמונה 22,000 תושבים ובנהריה 50,000 (ועוד עשרות אלפים המתגוררים בנפה). יש גם נתונים רבים שלא ידועים לנו (דמי שכירת הנדל"ן, הוצאת כ"א וכו'). בנוסף, האוכלוסיה באיזור נהריה יותר מבוססת (לפי נתוני הלמ"ס).
אני מודה שאני לא יודע לגבי קריית שמונה,
אבל נהריה מהווה די מרכז של האיזור שלה – יש המון ישובים מסביב.
אולי הרבה אנשים מתעניינים בקולנוע,
אבל לא עד כדי כך שייסעו חצי או שעה לכל כיוון כדי להגיע לקולנוע הקרוב, כשממילא הוא לא קולנוע משהו ועוד כמה זמן הסרט יהיה בספריית הוידאו או בוידאומט הקרוב. בניגוד לעיסוקים אחרים שאולי אין להם תחליף, ההבדל בין צפייה ביתית לקולנוע לא *כזה* משמעותי לרוב האנשים, וקולנוע באזור שהוא יחסית מצומצם אוכלוסין לא יכול להתקיים רק על המעטים שגרים קרוב ועל חובבי קולנוע משקיענים.
בנהריה יש, כנראה, אוכלוסיה הרבה יותר גדולה שבשבילה זה לא מאמץ רציני להגיע לקולנוע.
הסבר אפשרי-
האמת, לא נראה לי שבאמת היה יתרון כלשהו לטובת נהריה. נהריה רחוקה מרחק מונית שרות אחת ו-20 דקות מהקריון, כך שלא חייבים לראות את הסרט שם. עם זאת, הקולנוע בנהריה יותר חדש מהקולנוע בק"ש ובמצב טוב בהרבה. הסאונד בקולנוע של ק"ש (ז"ל) איום ונורא, הכיסאות שוברי גב או שבורי גב והמסכים קטנים. גם הסרטים לא היו ממש חדשים, אם כי לא ישנים באמת- אם זה סרט שאתה ממש רוצה לראות כבר היו לך שבועיים-שלושה לראות אותו בשאר אזורי הארץ. וההקרנה היתה למשך תקופה ארוכה ללא תחלופת סרטים רצינית. בנוסף, יש באזור גם את הסינמטק החביב מאוד של ראש פינה.
בקיצור, אפילו בתקופה של הסרטים חינם בימי שלישי היו מספיק הקרנות שלא היו מלאות. אני לא בטוח שהבעיות הטכניות הן הסבר מלא, אבל אין ספק ולא ממש מפתיע שהקולנוע בק"ש לא היה רווחי.
בתור אחת שגרה בחדרה עד לפני שנה וקצת,
הסגירה של הקולנוע שם השאירה אותי המומה. אם הם אומרים שהוא לא היה רווחי, אני משערת שהם יודעים (הם לא היו סוגרים קולנוע רווחי), אבל למיטב זכרוני המקום היה הומה אדם. הרי יש אוכלוסיה ענקית בחדרה והאזור שאין לה כמעט אפשרויות בילוי אחרות. נכון – רובם לא בדיוק אוכלוסיה אידיאלית של מרכזי בילוי מבחינה כלכלית וגילאית, אבל גם אחוז קטן מממש הרבה אנשים זה די הרבה אנשים.
יכול להיות שהקריטריונים של גלובוס לרווחיות טיפה בעייתיים? יכול להיות שבשורה התחתונה, הם פשוט לא מוכנים לקיים קולנוע באזור שאין לו את הנתונים של תל אביב והסביבה? אם רק הייתי חושבת שאפשר איכשהו לחזור לתקופת בתי-הקולנוע העצמאיים, הייתי אומרת ברוך שפטרנו.
סליחה, בחדרה זה לא היה גלובוס. השאלה בעינה עומדת,
לגבי כל הרשתות שסגרו בתי קולנוע בפריפריה.
הקולנוע בחדרה היה תמוה
קראו לו "לב", והוא היה שייך, פורמלית, לרשת "לב". אבל הוא כמעט אף פעם לא הקרין סרטים של לב, רק של גלובוס.
חדרה
בתור מישהו שגר בעמק חפר (ולומד בעין החורש, יקיריכם, אני אפילו נמצא באולם הזה די הרבה פעמים בשנה), פעם אחת בחיים שלי נסעתי לקולנוע בחדרה – בשעה שפורסם שהסרט יתחיל הקולנוע היה סגור בלי שום הודעה או שילט שיצביע על סיבה, ומאז לא חזרתי לשם. יש אלטרנטיבה, וקוראים לה נתניה. אז נכון שזה עוד 20 דקות נסיעה, אבל לפחות מציגים שם כל הסרטים ב-2(!) בתי קולנוע בעיר.
אז?
אין לי מושג מה קרה בפעם היחידה שבה נסעת לשם, אבל אני הייתי שם מאות פעמים והקולנוע היה פתוח.
חדרה
לראות קולנוע בנתניה זה סיוט.
בכלל- נתניה זה סיוט. אני הייתי מתרחק משם.
בשם תושבי נתניה - היי!
אתה יכול ללכלך על הקולנוע בנתניה כמה שתרצה, אני עצמי לא מבקרת שם כבר 3 שנים (להוציא מקרה אחד בו לקחתי את אמא שלי לראות את נרניה לפני מספר שבועות) ומעדיפה לנסוע עד איזור הרצליה (ארנה-7 הכוכבים-סינמה סיטי), חוויית הצפיה האחרונה שלי בנתניה הייתה נוראית למדי ("אכזריות בלתי נסבלת" בגלובוס, רציתי פעם לכתוב על זה פה בשרשור על חוויות קולנוע זכורות לרעה, אם מתעקשים אני זוכרת שהפינגווין גם סבל מחוויה נוראית באותו סרט בקולנוע המדובר), כך שאני מעדיפה לא לשוב לשם.
אבל העיר עצמה לא נוראית בכלל, כלומר, יש בה כמות ערסים בלתי מבוטלת, ולהולכי הרגל בכלל לא אכפת מחוקי הכביש, אבל מכאן ועד להמנעות מוחלטת מביקור בעיר הנחמדה והיפה (יחסית…) המרחק עוד גדול.
ערים ללא סרט
מתי סגרו את חן בעפולה?
לפני חודש בערך.
הערה לגבי אור יהודה
אני לא מתרגש מסגירת קולנוע שם. יש מולטיפלקס בקניון סביונים שנמצא ממש מעבר לכביש, ובמרחק קרוב למדי יש גם קולנוע די חדיש באזור קרית אונו (שכחתי את שמו).
זו עיר במרכז הארץ ששוכנת באזור צפוף וכמעט צמודה לערים אחרות ומבוססות ממנה. לא כדאי להשוות את מצבה לקריית שמונה.
יאדה
אני במקור מנוה מונוסון שצמודה לאור יהודה. כשהייתי קטנה הייתי נוסעת לתל אביב כדי לראות סרטים, עכשיו באמת יש עדנה לאזור. מוזר לחשוב שכל מה שצריך לעשות כדי לראות סרט זה לחצות את הכביש. פעם זה היה כזה טראסק…
תמיד הדברים הטובים מגיעים אחרי שעזבת...
והסיבה שאני מכיר את האזור זה מפני שחצי משרותי הצבאי היה ביהוד.
את הקולנוע בקריון יסגרו במהלך השנה.
במקומו יפתח מתחם דמוי סינמה סיטי בבניין הסמוך (מתחת לשייפ).
את הקולנוע בקריון יסגרו במהלך השנה.
מצויין כי הקולנוי בקיריון נוראי למרות שהוא פופולארי. מושבים לא נוחים, איכות הקרנה וצליל גרועים מאוד וגם הצופה הממוצא שם הוא ערס בן 12. אני נוסע לגלובוס בגרנד כשאני יכול וחייב ללכת לגלובוס.
-האשף הדגול
לא רק תושבי קיריית שמונה
נדפקו, אני גרה כמה דקות מעפולה ואחרי שסגרו שם את הקולנוע נשאר פה רק אחד בעמק הירדן – 40 דקות נסיעה מפה, ואוטובוסים בסביבה הזאת יש רק בבוקר וב-8 בערב. ככה שבסוף יוצא שאני יוצאת לקולנוע משהו כמו פעמיים בשנה בחיפה/ת"א.
ולא כל הצפון זה חיפה! יש גולן וגליל ועמק יזראל ועוד שנמצאים שעה נסיעה לפחות משם.
אני גם גר בעמק ועפולה זה לא סוף העולם.
לדוגמה, את מינכן הלכתי לראות בבית-גבריאל שבצמח. חוץ מאיכות טכנית שהיא רק טובה ולא מושלמת, המקום מאוד מאוד קרוב להיות קולנוע 'יעל האמיתית'.
חוץ מזה, יש את חיפה. לב המפרץ נמצא דקה הליכה מתחנת האוטובוס ובשביל חבר מועדון רב-חן הוא מצוין.
בית גבריאל
עברו כמה שנים מאז שהייתי שם, ואז האיכות הטכנית שם היתה לא יותר מבינונית. אבל בכל מקרה, הקולנוע הזה ראוי לציון משום שהוא מקרין מגוון גדול של סרטים, ומקרין אותם מהר, לעתים קרובות באותו השבוע שבו הסרט מגיע לאקרנים בארץ – בניגוד לרוב הקולנועים בפריפריה, שאליהם סרטים מגיעים רק אחרי שלא נשאר אפילו צופה פוטנציאלי אחד בגוש דן שלא ראה אותם.
היי, רפרנס אלי באמצע החיים :-)
אני גרה בגליל התחתון
ובאמת נחמד לראות סרטים באולם הגדול בבית גבריאל (מטריקס משורה 3 – אל תנסו את זה בבית :P), אבל זה גם יותר רחוק מעפולה או מטבריה וגם אין שם כזה מבחר גדול של סרטים…
הכי שולט זה סרטים במתנ"ס, גם זול וגם במרחק הליכה מהבית. חבל שזה לא היה ריווחי ומת.
טוב, אני לא אשאל פה איפה את גרה.
לחצי על השם שלי וכתבי אליי דואל.
פעם הבאה שאני הולך לראות סרט בקולנוע, אזמין אותך.
בבית אני רואה סרטים משורה 0. בקולנוע, שורה 2 בדרך כלל מספיקה.
טוב, אני לא אשאל פה איפה את גרה.
תזמין גם אותי, גם אני מהגליל התחתון!!1
בקשר לנושא היומית, הסרט האחרון שראיתי בקולנוע היה "המחנכים" יום אחרי שהתפרסמה כאן הביקורת עליו, ומאז עבר זמן לא מעט. ליסוע שעה בפרטי לחיפה בשביל לראות סרט זה לא עסק זול, והעובדה שאין רישיון / רכב פרטי גם לא מועילה.
אבל אין מה לעשות, אנחנו חיים במדינה נחשלת ^_^
זה למה, כשאני נוסע לחיפה
זה בשביל לראות שני סרטים אם לא שלושה.
אכן מדינה נחשלת
והדבר היותר חמור הוא כמובן בשישי/שבת. כל מי שאין לו רשיון נאלץ לשבת במצור או להסתמך על טובות של אנשים אחרים.
תחבורה ציבורית צריכה להיות *כל* השבוע.
בתי קולנוע זה לא בתי תמחוי
הם צריכים לעבוד אם הם מרוויחים, אם הם מפסידים כסף ולמדינה חשובה התרבות אז שתסבסד כרטיסים (לפחות לסרטים ישראלים) או שתוזיל את השכרת המקום.
אני נוהג להתלונן הרבה על מחירי הכרטיסים, אך מסתבר שבתי קולנוע רבים מפסידים כסף. חשוב לסבסד קולנוע באיזור הפירפריה (והם הצגות/הופעות).
היה חכם סיני שנותרו לו שני שקלים (או איזה מטבע שיש בסין), באחד הוא קנה לחם ובשני פרח. שיהיה איך ובשביל מה לחיות
הו,
ועוד סיפור
לפני מספר שנים השקעתי ונסעתי לסרט בנצרת עילית, זה היה בחופש חנוכה, אז חששתי שלא יהיו כרטיסים. שאלתי בחשש אם נשארו כרטיסים לRUNLOLARUN וקניתי.
הייתי לבד באולם, בהפסקה שאלו אותי אם אני רוצה הפסקה או שאפשר להמשיך (אפשר להמשיך).
אי אפשר להחזיק בתי קולנוע שמרוויחים רק בימי שישי (לצערי).
(כן אני יודע שRUNLOLA זה סרט גרמני ולא מייצג אבל ברוב הסרטים אין יותר מ-10 אנשים
יצא לי פעמיים להיות לבד בהקרנה של סרט.
פעם בירושלים ופעם בקניון איילון. זו *ממש* לא הוכחה לכלום.
יצא לי הרבה פעמים להיות לבד בסרט
למעשה פתחתי תיאוריה שהקרנות של סרטים ישראלי ב11:30 בבוקר נועדו במיוחד עבורי.
זה בהחלט אפשרי.
כי שני המקרים שציינתי אירעו בהקרנה של 17:00.
ועוד סיפור
הבעיה היא גם המחיר שזה ועלה
בעוד שבאמריקה המון הולכים מדי שבוע לסרט
פה יציאה נגיד של זוג של סרט זה
70 לכרטיסים
ושתייה פופקורן זה30-40 לפחות כבר הוצאת על 110 שח
ואם אתם רוצים קפה אחרי זה או משהו לאכול זה עוד כסף
בקיצור יציאה אחת אוכלת לך את כל החשבון
באמריקה הכריטסים יותר יקרים מבארץ
באמריקה הכרטיסים *לפעמים* יותר יקרים
ולפעמים פחות. תלוי מתי, איפה ובאיזה קולנוע אתה הולך לראות סרט. אנחנו חייבים כבר להכניס את זה ל-FAQ, הויכוח על "באמריקה יקר/זול יותר" הפך לאחד הדיונים שחוזרים שוב ושוב מדי כמה חודשים.
היה מגניב
אם היה אפשר לעשות ככה שמישהו כותב הודעה בנושא (במקרה זה ויכוח "באמריקה יותר זול/יקר") ולאחר שהוא לוחץ על ה"שלח" הוא היה מקבל הודעה "מגיב יקר, די, מיצינו, אתה מוזמן לגשת ל-FAQ". או לחילופין "דיוני פול ורהובן זה פה <לינק>".
או החלפה סטייל שדה חמניות.
משהו אמנותי נחמד. או "בלונדון יש יותר סרטים". תמיד אהבתי את השיר הזה.
אחותי גרה בארה''ב ואמרה לי ששמה כרטיס לקולנוע עולה
8 דולר, שזה בערך 35-40 ש"ח.
אבל אם אומרים שתמיד הולכים האמריקאים לקולנוע, אז מה עם V for Vendetta???
הולך לו גרוע בקופות!
אחותי גרה בארה''ב ואמרה לי ששמה כרטיס לקולנוע עולה
בלי לספיילר, בו רק נאמר שונדטה, למרות כל הכוונות הטובות, לא בדיוק מתאים לקהל האמריקאי.
למה? חובבי ''פרנהייט'' הם לא קהל יעד?
זה תלוי איפה גרה אחותך
בבתי הקולנוע המרכזיים של הערים הגדולות מחיר כרטיס יכול להגיע גם ל 10 דולר. בבתי הקולנוע הפריפריאליים (ואלה רוב האולמות בארה"ב) מחיר כרטיס הוא כ 4-5 דולר.
פעם החשיבה האוטומטית שלי הייתה שבאמריקה זול יותר
אבל לאחרונה הייתי שם, והופתעתי מכמה הכרטיסים יקרים. נשים בצד רגע את המקרים היותר "הגיונים" (10 דולר? אז מה אם יש לכם אולם נורא גדול ויפה ונקי, זה פאקינג 10 דולר!), הייתי מצפה שבאולמות היותר "עממים" המחיר יהיה בהתאם, 7 דולר נגיד. אבל לא, הם אוהבים ללכת על יקר. סתם, אולם באזור סתמי לחלוטין בניו-ג'רזי הפרברית, 9 דולר.
אז התחרפנתי קצת, האשליה היפה שלי התנפצה. אבל אז ההגיון החל לחדור- הרי בארה"ב מרוויחים יותר כסף. אני לא אומר שלכולם שם יש שלל אינסופי, אבל שכר המינימום הוא גבוה יותר, מה שאולי מסביר את זה. כנראה שבשבילם ה-9 דולר זה כמו ה-35 ש"ח שלנו.
כרטיסים, רבותיי
מנסיוני, בערים הגדולות – יקר יותר, משמעותית. בניו-יורק או סן פרנסיסקו תשלמו בין 10-12 דולר לכרטיס. בלוס אנג'לס אם תרצו לראות סרט בשדרות הוליווד, בקולנוע הסיני המפורסם של גראומן, או בקולנוע אל קפיטן הידוע הנמצא בצד השני של הכביש, תשלמו אפילו 13-14 דולר. זה המון כסף. אפילו להקרנה באולם מקושט להפליא עם שלג שנופל עלייך בפתיחה, של נרניה, שכוללת פרופס ותלבושות מקוריים מהסרט בתערוכה (ואפילו ארון הבגדים המקורי! טוב, זה די היה שווה את זה, אפילו אם הסרט לא ממש).
ככל שאתה מתרחק מאותן ערים גדולות, המחיר צונח אבל אף פעם לא קניתי כרטיס, גם לא בחורים נידחים, בעלות משמעותית נמוכה יותר משל הארץ. 35 ש"ח = 7.4 דולר, בערך. והכרטיסים הזולים שקניתי בארה"ב עלו לי בסביבות אותו מחיר (בדרך טיפה יותר).
מצד שני, כמעט כל הסרטים שראיתי היו ברשתות גדולות ולרוב איכותיות. חשוב לציין שבניגוד לארץ קיימים בארה"ב באמת המון בתי קולנוע פרטיים המציגים סרטים – פחות עדכניים, לרוב – בעלויות נמוכות בהרבה. אבל היות ובארץ מוקרנים כמעט אך ורק סרטים חדשים אני לא חושב שזה באמת קריטריון הוגן להשוואה.
בקיץ 2004
שהיתי בארה"ב, ראיתי סרטים חדשים, והמקסימום ששילמתי היה 6.25 דולר לכרטיס. כמובן, ביררתי מראש איפה מקרינים סרטים במחיר מלא ואיפה יש הנחות. אחד הקולנועים היה ב-Washington DC ואחר בסטטן איילנד וגם בשיקגו היה כנ"ל.
בקיץ 2004
יכול מאוד להיות כי אני לא התעמקתי באיתור הקולנועים המוזלים, אבל זה עדיין 30 ש"ח, מה שלא זול משמעותית מהארץ (ובארץ בפריפריה הכרטיסים מוזלים לעתים. בכרמיאל למשל, אם אני זוכר נכון, זה עדיין 31 ש"ח לעומת 35 באיזור המרכז). ולכן אני עדיין טוען שלרוב בארה"ב, ובעיקר בערים הגדולות, זה יוצא יותר.
(מן הסתם שבהשוואה לשכר מינימום כאן ושם הכרטיסים שם יותר "זולים", אבל בהשוואה ישירה של מטבע מול מטבע זה לא ממש נכון)
אמרתי *מקסימום*.
יצא לי לראות גם סרטים חדשים ב-4.5 דולר, וסרטים שאינם רבי מכר בשלושה דולרים (יש קולנוע קטן בשיקגו, שנראה לי שכל העובדים בו פנסיונרים חביבים שמבלים ככה את שעות הפנאי. לא מדהים טכנית, אבל נורא נחמד. חבל שאני לא זוכר את השם).
אבל ההשוואה לשכר מינימום היא בדיוק הנקודה.
בשביל קליפורני עם שכר מינימום של 7$ לשעה, 14$ לכרטיס הם שכר של שעתיים עבודה, כלומר כמו 36 ש"ח בשבילנו. כמה דולרים פחות (כלומר מחיר בקולנוע אמריקאי "יקר" ממוצע) והמחיר כבר הופך את הקולנוע לאפשרות בילוי שווה לכל נפש. ועל זה בדיוק אנחנו מדברים – כדאיות היציאה לקולנוע עבור צרכן ישראלי מול אמריקאי. לא על המרת מט"ח.
בנוסף, אני כן חושבת שיש מקום לכלול בהשוואה את בתי הקולנוע הקטנים, הפחות מעודכנים והיותר זולים, בדיוק *בגלל* שהם לא קיימים בישראל. זה כמו שבתחום הספרים, מו"לים ישראליים ישמחו להסביר לך שאין מה להשוות מחיר של ספר בכריכה רכה בישראל לספר בכריכה רכה בעולם, כי בישראל ספרי הכריכה הרכה עשויים מנייר איכותי ולפיכך שייכים לקטגוריית המחיר של ספרי כריכה קשה. אבל מה, זו בדיוק הנקודה הבעייתית – בישראל יש רק את המוצר היקר. יש מספיק אנשים שהיו מעדיפים את המוצר הזול אם הוא היה זמין. כצרכנים, אסור לנו להחליק נקודות כאלה. אנחנו חייבים להמשיך להעלות אותן לדיון, בתקווה שמישהו יחליט לספק את המוצר הזול בשלב כלשהו, או לפחות יתגמש לקראתנו בצורה אחרת.
עקרונית אני מסכים איתך.
אבל הכול סמנטיקה. אם אומרים "בארה"ב יותר זול", זה לא כמו להגיד "בארה"ב יותר זול אם משווים את זה לשכר המינימום", וזה היה הטיעון בהודעה הראשונה וזה הטיעון שחוזר ועולה באתר כל פעם. התשובה של רד, "תלוי איפה", די נכונה, כי היא לא מתחייבת לכלום. אני רק ציינתי שמנסיוני, בתור תייר, זה יותר יקר מבארץ, וכאן, מה לעשות, עושים השוואת מט"ח. משיחות שלי בנושא עם אמריקאים אני גם לא חושב שהם רואים את ההוצאה הזאת כזולה במיוחד.
חוצמזה, טווידלדי כבר הסביר שהוא חיפש את הקולנועים המוזלים ואת ההנחות ולכן לא שילם יותר מ6.25 דולר, לפני כשנתיים. זה היה בערך מחיר המינימום ששילמתי אני, לסרט שראיתי במקום די נידח בפנסילבניה, ואני חזרתי לפני פחות מחודש. אין לי אגב מושג אם בכלל ביקרנו באותם איזורים ואם היו שינויים בעלויות הכרטיסים. בכל אופן, אני לא חושב שאנשים שגרים באיזור מסויים עורכים את אותו תחקיר לגבי איפה יותר זול, אי אפשר להיות כל הזמן בכוננות כזאת לדעתי, אלא הולכים לאן שיותר נוח, כך שיש צרכנים אמריקאים שהתחשב בשכר המינימום באיזור שלהם רואים את היציאה לקולנוע כבילוי שווה לכל נפש, ויש כאלו שממש לא. ואל תשכחי שהמרחקים בין הקולנוע לצרכן יכולים להיות עצומים שם, בעיקר ככל שאתה מתרחק מהערים הגדולות ובמקביל לירידת מחירי הכרטיסים, כך שאותם בתי קולנוע זולים יותר לא בהכרח זמינים לכולם, בטח שלא באופן יומיומי.
סיפור זהה קרה לי בקולנוע ''הוד'' בת''א
לפני מספר שנים ראיתי עם חברה את "האחים בלוז 2000" בקולנוע האמור. היינו לבד. הסדרן שאל אותנו בנימוס אם אנו זקוקים להפסקה וכשענינו בשלילה הוא אמר לנו להתעלם מהכיתובית "הפסקה" שתופיע באמצע הסרט ופשוט להמשיך.
מקרה נוסף גם קרה לי ב"רב-חן האופרה" בת"א לפני כמה שנים.
עוד משהו קטן נגד ''גלובוס'' קניון מלחה
הם לא שואלים.
לצאת לקולנוע זה דבר שיכול להיות לא קל
אני בת טיפשעשרה שאוהבת ורוצה לצאת לקולנוע עם החברים שלה
לא יכולה לעשות את זה הרבה פעמים כי לי ו\\או לחבריי פשוט אין מספיק כסף.
למה אתם חושבים שהנוער הוא זה שבאמת עוזר וגורם לפיראטיות שמתחוללת בארץ שגם כן פגעה בעסקי בתי הקולנוע.
מסקנה: יחולק כסף לנוער?
זה יהיה נחמד
אבל מה שעוד יותר יהיה נחמד אם יורידו במקצת את מחירי הכרטיסים.
בגלל שלומר את האמת הנוער הוא לא המגזר היחיד שסובל מהמחירים הגבוהים שיש בבתי הקולנוע
אני חושב שזה יהיה גם הוגן וגם כדאי לבתי הקולנוע, לתת הנחה לנוער
כמו שנותנים לאזרחים ותיקים בכמה מקומות. הם יכולים, למשל, לתת הנחות קבועות להקרנות בימים ובשעות שבדרך כלל פחות מלא.
אני חושב שזה יהיה גם הוגן וגם כדאי לבתי הקולנוע, לתת הנחה לנוער
זה כבר קיים במקומות מסויימים בעולם…. בבריטניה יש הנחות לסטודנטים ולעוד כל מיני "חלקים" באוכלוסיה, ההנחה היא די משמעותית לזכרוני (לפחות באדינבורו שם יצא לי לראות הרבה סרטים יחסית).
מוזר.
מילא בכל מקום אחר, אבל בידיעה על בית קולנוע שנסגר מחוסר ריווחיות, עם מחירי הכרטיסים הנוכחיים?
בדיונים כאן הוזכרו גם
מחירי הכרטיסים השונים בארה"ב. אחת הסיבות העיקריות לגיוון שם היא שבערים הגדולות כרטיסים הם יקרים נורא, אבל ברגע שיוצאים מהן, המחירים צונחים. כנראה שזה עובד. אולי אם מחירי הכרטיסים בפריפריה היו זולים יותר, יותר אנשים היו הולכים שם לקולנוע? זה באמת כל כך מופרך?
בקולנוע בעפולה היו כרטיסים זולים יותר מהמקובל.
והוא נסגר.
בקולנוע בעפולה היו כרטיסים זולים יותר מהמקובל.
שמועה עמומה אך עיקשת ממשיכה לטעון שהקולנוע בעפולה עומד להפתח מחדש בין בית אלפא לנהלל בטריטוריה המכונה בפי הילידים "המתחם".
וקולנוע "דיאנא" המיתולוגי בנצרת לא הוזכר בין חורבות קולנועי האזור.
וואלה, נכון. היה גם את נצרת.
די צפוי שהוא נסגר – הוא היה קולנוע שאליו המפיצים (סליחה, המפיץ. גלובוס) זרקו את כל הסרטים הדפוקים, שלא היה להם חשק להקרין במקומות אחרים.
וואלה, נכון. היה גם את נצרת.
"לב העיר" בנצרת דוקא הוזכר אי שם למעלה. לזכותו ייאמר שהרשו לי שם לאורך חודשים רבים להכנס מדי שבוע עם קביים ולשבת באלכסון ברגליים מורמות על שורת המושבים שלפנים (אבל זה לא חוכמה כשהאולם ריק).
הקולנוע שהתכוונתי אליו – "דיאנא" במרכז העיר נצרת – שריד מימי המנדט ומרכז לסרטים מצריים, הודיים והונג-קונגיים עד לפני שנים ספורות, וגם מרכז הכינוסים של מפלגות ערביות ערב הבחירות.
הידד!
ואני עוד חשבתי שהסיבות היחידות שנותרו לי ללכת לעפולה זה פלאפל גולני והפיצריה ברחוב הנשיא.
המתחם
הכוונה ל'עמק סנטר' ליד בי"ח?
המתחם
כן
בקולנוע בעפולה היו כרטיסים זולים יותר מהמקובל.
על:
"בטריטוריה המכונה בפי הילידים "המתחם"".
והכרטיסים בעפולה עלו 31, לא כזה ביג דיל (אפילו שנורא התלהבנו מזה, פריפריה שכמותינו :P).
לא ממש הבנתי את התגובה שלך
זה רק מעט הגיון.
הקולנוע לא הרוויח מספיק אפילו כדי להתקיים. למרות המחירים הנוכחיים.
את בתגובה לידיעה טוענת שצריכים להוריד את המחירים (ומכאן שהקולנוע ירוויח אפילו פחות)…
אלא אם כן
אנשים יתחילו לבוא יותר בגלל הכרטיסים המוזלים
נ.ב.
תודה על ההסבר
כמה כבר יורידו ממחיר הכרטיס -
חמישה שקלים? זה לא יגרום לתנועה גדולה פי 2 לקולנועים.
אכן וחן-חן.
מי שכבר טרח והרוויח (או שנורר מההורים) 30 ש"ח לסרט, עוד איזה סכום לחטיפים ושתיה (אני בדר"כ רק שותה, אם בכלל) ולפחות 11 ש"ח לנסיעות (אוטובוס פנימי), לא ירגיש בהבדל של עוד 5 ש"ח על הסכום עד כדי כך שילך שוב לקולנוע. בחישוב גס מדובר במקום כ-70 ש"ח לביקור, 75 ש"ח לביקור, כלומר עוד ביקור אחרי 14 ביקורים, בהנחה שהכסף מוקדש רק לקולנוע. מה גם שיש גבול לכמה מהסרטים שמגיעים כל אחד רוצה לראות.
אכן וחן-חן.
מהמספרים שאת מספקת, 70 ש"ח לאדם זה חישוב •מאוד• גס.
ההפרש בארה''ב
הוא הרבה יותר מאותם חמישה שקלים. אם לקחת את המקרים הכי קיצוניים, הקולוע היקר ביותר שראיתי לקח 12 דולר לכרטיס, הזול ביותר – 1.5 דולר. הפרש של 700%, אם זה עוזר. אז לא שאני מצפה מרשת קולנוע ישראלית כלשהי להתחיל למכור כרטיסים בחמישה שקלים, אבל הנחה לא חייבת בהכרח להיות לא משמעותית. לי זה לא נשמע מופרך למכור כרטיסים (לנוער, לפנסיונרים, לחיילים, למקומיים, לבעלי כרטיס חבר, אנא עארף) ב-20 ש"ח. אם זה יצדיק את עצמו או לא – אין לי מושג.
אבל אז כל השאר לא יגיעו לקולנוע כדי לא להרגיש פראיירים.
בטח יגיעו
רק אל תתפלאי אם הגבר שעומד לפניך בתור ירד על הברכיים וינסה לשכנע את הקופאי/ת שהוא בן עשר וההורים שלחו אותו לקנות כרטיסים ל"בתוך גרון עמוק".
ועכשיו הם כן מגיעים לקולנוע?
כן.
מה שאתה מציע זה להחליף את קהל היעד של בתי הקולנוע.
בחלוקה גסה, בעלי האמצעים והרצון לספוג קצת תרבות הם בני ה-30-40 מהמעמד הבינוני ומעלה (נאמר אפילו רק בינוני כדי להקצין, מתוך הנחה שהעשירים ממש לא יוצאים לקולנוע פו?שטי אלא דואגים לעצמם לעותק פילם פרטי). קהלי משנה הם פנסיונרים, וילדים ובני נוער (שבד"כ מגיעים לקולנוע בקבוצות). חיילים אני לא סופרת כי תיאורטית קיים עניין כרטיס חינם לחיילים (תחת מגבלות מסוימות, אבל קיים. וחוצמזה, אמרנו שנעשה את זה בלי להכנס לדקויות).
קהל היעד העיקרי מסוגל להוציא כסף וכנראה גם רוצה. יש בתי קולנוע מסוימים שמתאימים לו מוצרים ספציפיים (למשל, דוכני קפה-איכותי, דילים של קפה ומאפה וכו'); פנסיונרים לא אוכלים פופקורן ובטח שלא קונים קולה. אולי מים. אולי; ילדים קונים פופקורן אחד לארבעה-חמישה חבר'ה, וגם אז – לא כולם קונים. רק מי שיש לו קצת יותר כסף. בחישוב שלי: בתוך קבוצה של 15 ילדים יימצאו 5-7 כוסות קולה (קטנה/בינונית. לא מעבר), ושני פופקורן לכל היותר.
אם נותנים הנחות לחיילים, פנסיונרים ילדים ובני נוער, הרווחים מקהלי המשנה האלה, שגם ככה לא גדולים במיוחד, יורדים עוד יותר – זה לא שהם יוציאו את הכסף הנותר על קולה. סביר שהם יוציאו אותו על דברים אחרים, לא בקולנוע. נשארנו עם בני ה-30-40. הם הולכים לקולנוע ומגלים קבוצה של 20 ילדים ופנסיונרים. זה מצב מבאס – לא תרצה להיות היחיד שמשלם מחיר מלא על הכרטיס, בטח לא כשהילדים מסביב ירגישו חכמים לצעוק "תראו את הפראייר הזה, משלם מחיר מלא, כשאני הרווחתי וקניתי בהנחה!". לפיכך, הם יעדיפו למצוא לעצמם בילויים אחרים על פני הקולנוע, וינחמו את עצמם שממילא יש דיוידי. כפי שאני רואה את זה, התוצאה של כל התרחיש הזה: קהל היעד שיכול להוציא הכי הרבה כסף על סרטים + אוכלשתיה, ידיר את רגליו ואת כספו מקופות הקולנוע ==> הפסד כספי 1. מי שיישארו זה רק קהלי המשנה שבעבר הרוויחו מהם קצת, ועכשיו מרוויחים מהם פחות ==> הפסד כספי 2.
כן.
אז תני את ההנחות הללו בהקרנות המוקדמות יותר.
בכלל, אפייני הקרנות לפי הקהל. בוקר? נקרין סרטים לפנסיונרים. אחה"צ? הקרנות מוזלות לנוער. כמובן, אפשר לשלב גם וגם.
ואם את רוצה למשוך את הפנסיונרים, כדאי באמת שתציעי למכירה דברים חוץ מקולה ופופקורן. אין סיבה לא למכור גם טוסטים, עוגות, וקפה במזנון.
תקנו אותי אם אני טועה
אבל נדמה לי שיש כבר הנחות לפנסיונרים בהצגות יומיות.
ודווקא מיני עוגיות ומאפינס במיזנון נשמע נחמד…
15 שקל למאפין? השתגעת?!
עם תעודת אזרח ותיק
רק תשע שקל ותישעים אגורות.
דווקא ממה שאני שמעתי
ילדים/נערים נוטים להוציא על שתיה ופופקורן הרבה יותר מאשר מבוגרים. ומכיוון שממילא את רוב הכסף שהקולנוע מרוויח הוא מרוויח במזנון, יש לו אינטרס לפתות צעירים על ידי כרטיסים זולים יותר.
אבל כמובן, כל זה בהנחה שיש לנוער איזשהו כסף. ילד עם 30 שקל בכיס לא יכול להוציא יותר מ-30 שקל על כרטיס+פופקורן גם אם הוא מאוד רוצה. אם לילדים בעפולה/קרית שמונה/ווטאבר פשוט אין כסף, אז מבצעים לא יעזרו.
פנסיונרים לא אוכלים פופקורן?
אני דווקא מכיר כמה שמאד אוהבים פופקורן וקולה בבית הקולנוע.
ספרי את זה למפלגת הגמלאים שקהל שלם של צרכני קולה ופופקורן העניק להם אתמול כמות לא מעטה של מנדטים בכנסת. (4 מנדטים, זה כל ההפרש בין הגמלאים לליכוד. אנחנו ממש חיים בסרט, ולא ריאליסטי במיוחד).
שלא לדבר על דחיה.
אלא אם מדובר בהנחות להקרנות שגם ככה ריקות (באמצע היום באמצע השבוע ובצהרי שישי), הנחה שבאמת תגרום ליותר ילדים לבוא לקולנוע בהחלט תהווה גורם מרתיע לשאר האוכ'. גם ככה יש סרטים שאני חוששת ללכת אליהם בהקרנות ראשונות עמוסות. הצביעו "שקט".
הנחות לימים/שעות פחות אטרקטיביים (בלי הגבלה של אוכלוסיה) הן דווקא רעיון טוב. וזה אפילו עובד, אם להסתמך על מבצע ימי ראשון שהיה בזמנו.
לצאת לקולנוע זה דבר שיכול להיות לא קל
אצלי זה היה מסיבות קצת אחרות.. היינו צריכים שההורים יסיעו אותנו לקולנוע, ועשרים דקות נסיעה זה היה בסדר.
אבל עכשיו (טוב, בעצם כמה חודשים לפני עכשיו) כשסגרו את הקולנוע בעפולה .
די תפסיקו להתבכיין
יופסקו תלונות הנוער!!!
אתם חושבים שלנו קל?
אתם יודעים כמה זמן לוקח למצוא ביביסיטר שאפשר לסמוך עליה? ומה קורה אם בדיוק בערב שרוצים לצאת יש מסיבה לכל השכבה שלה? אז אין ביביסיטר בכל השכונה והלך לכם הסרט.
וכל סכום שאתם מוציאים על קולונע אנא הכפילו בשניים כדי לממן את הביביסיטר.
אז אנא להפסיק להתלונן – לכל אחד יש את הבעיות שלו!
התלונות שנאמרו כאן
היו בקשר למחירי הכרטיסים הגבוהים וקשיי נסיעות וההגעה לבתי קולנוע
דבר שמן הסתם קשור לרוב האוכלסייה (זו שרואה קולנוע) וגם כן סובלת מאותן בעיות.
ואת הדבר הזה הנוער עצמו יודע (אנחנו לא עד כדי כך אידיוטים)
ופשוט לקחנו דוגמאות מחיי היומיום שלנו כדי להמחיש את הבעיה
הדבר היחיד שאני לא מבינה איך התגובה שלך קשורה לנושא?
די תפסיק להתבכיין
אתה תמיד יכול למצוא בייביסיטר אאוטסיידרית שלא הולכת למסיבות שכבה כי לא מזמינים אותה, או לחילופין אחת שלא הולכת כי היא מאגניבה מדי בשביל זה (כמו ג'וליה סטיילס ב"עשר הדברים שאני שונאת אצלך")…
התשובה המתבקשת...
אתה בחרת להיות הורה, הם לא בחרו להיות ילדים.
זו תשובה מטופשת
כן, הם לא בחרו להיות (כפי ששר רוני ידידיה "לא בחרתי לבוא לעולם…") אבל ברגע שהם קיימים, ילדות היא פשוט עוד שלב הכרחי בדרך וכולנו עברנו/עוברים אותו.
יש הרבה קבוצות באוכלוסיה שמבחינתם יציאה לקולנוע היא עניין מורכב שדורש תכנון והצטרפות של מס' תנאים (אפילו אצלי, ואני במצב שנחשב לאידאלי יחסית) אבל באופן אישי אני מוצאת התנצחויות מסוג "מי יותר מסכן" מיגעות ומיותרות למדי.
היי, זה הוא התחיל...
האתר של הפירפריה
מה הולך כאן ? יש כאן מלא מגיבים מאזור עפולה/גליל תחתון/עמק הירדן, בעבר גם הייתי דיי שכן, עד שעברתי ללבנון (כמעט) ועכשיו אני בבאסה מקולנוע בק"ש.
בקשר לדיון על בית גבריאל, יש שם שני אולמות, האולם מופעים הוא מדהים, כיף לראות שם סרטים, מושבים מעולים וסאונד מעולה ומסך גדול. (אבל עכשיו באזור ק"ש, קשה, קשה
בתור תושב קרית מוצקין
אני חייב לציין שהקולנוע בקרית מוצקין היה צפוי להיסגר בסופו של דבר, מפאת המיקום הנוראי שלו והקולנוע היותר פופלארי בקריון בקרית ביאליק השכנה.
ראיתי שם סרט אחד (נמר דרקון) וזה היה בערך כמו להיות בהקרנה פרטית (יתרון או חיסרון תחליטו אתם..) כולל הקלישאה על המוכר שהוא גם חותך לכם את הספח, גם הסדרן שמושיב באולם וגם זה מוכר לכם פופקורן בהפסקה. פשוט לא ריווחי וזה ששלושת הסרטים שהקרינו שם נחשבו למעין סרטי איכות לא הופך אותו לסינמטק.
יש גם צד שני לסיפור
בסוף השבוע נפתח גלובוס מודיעין, עם הרבה הבטחות (כרגיל) ומבחר לא רע של סרטים, כולל 'האיש שבפנים' ו'ונדטה'. אני אשמח אם מישהו מתושבי הסביבה יגיע לשם במהלך סוף השבוע וידווח לנו איך היה.
מודיעין זה פחות או יותר מרכז (לפחות על פי אלה שעברו לגור שם).
אני באמת תוהה לגבי הקולנוע הזה. מצד אחד, יש במודיעין אוכלוסיה דתית גדולה מאד. בהתחשב בכך שהקולנוע יהיה פתוח בשבת, הם עלולים להחליט להחרים את הקניון, כמו מה שקרה בקרית גת (מה שגרם לסגירת הקולנוע, לפחות על פי הכתבה ב'הארץ').
מצד שני, במודיעין יש אוכלוסית משרתי קבע גדולה מאד על טפיהם ומשפחותיהם, כך שזה עשוי להיות גורם מאזן.
מודיעין זה פחות או יותר מרכז (לפחות על פי אלה שעברו לגור שם).
בתור תושב מודיעין וגם דתי אני חושב שחשש ההחרמה הוא קצת מופרך. בסוף מה שיקבע אם יגיעו לקולנוע או לא זו איכות ההקרנה ומגוון הסרטים (עוד לא יצא לי לבקר בו). אל תשכחו שלאנשי מודיעין יש את כל גוש דן כאלטרנטיבה – 20 עד 30 דקות נסיעה. אם זה לא יהיה טוב (איכות, סרטים חדשים) זה לא יחזיק.
אני חושב שיש הבדל באוכלוסיות
אני מניח שהאוכלוסיה הדתית בקרית-גת יותר חרדית מאשר הבורגנים של מודיעין.
זה בהחלט יכול להסביר את ההבדל בגישה ובקיצוניות.
אשדוד היא העיר החרדית השלישית בגודלה בארץ
ויחד עם זאת יש בה בתי קולנוע שפועלים בשבת (ונמצאים בקניונים הנמצאים בלב לבה של העיר) וחנויות המוכרות מזון לא-כשר. כמובן שלפחות לחלק האחרון אחראים האחוזים הלא קטנים של תושבים מחבר העמים לשעבר.
זה לא שלא היו קולות אי שם בעבר הרחוק על חילול השבת של בתי הקולנוע אבל כנראה שבשורה התחתונה זה כבר פחות בוער לפוליטיקאים המקומיים מבעבר.
*ברית המועצות* לשעבר.
"חבר העמים" הוא השם שבו הם קוראים לעצמם עכשיו.
אין חשש כרגע
אני חושש שהניתוח שלך קצת מוטעה. קודם כל, אחוז הדתיים במודיעין הוא כמו בשאר האוכלסיה. שנית, אין כמעט חרדים במודיעין. שלישית, יש *המון* ילדים במודיעין, וזו אחת הערים הצעירות בארץ – כלומר גם הוריהם צעירים. שלישית, לא קורה *כלום* במודיען – העיר רדומה לגמרי. כולם כאן מחכים לקולנוע כבר 10 שנים, וכמה מייזמים כבר נפלו לאכזבת התושבים.
בקיצור – פוטנציאל אדיר. במקומון הייתה כפולת עמודים, בין השאר – כיצד מתכוננים בעלי ספריות הוידאו. אתם מבינים? בכל הארץ הספריות והDVD הרגו את הקולנוע. במודיעין ה-ם מ-פ-ח-ד-י-ם.
ועוד נקודה
הקולנוע ממוקם במרכז מסחרי מרוחק מהעיר – ממש בין גבעות שוממות. אף אחד לא גר בקרבת הקולנוע ברדיוס של כמה קילומטרים. אז זה לא שחילול השבת ממש מורגש או מפריע למישהו – דתיים פשוט לא מגיעים לשם בשבת. אם אני מבין נכון את האוכלוסיה הדתית פה, פחות תפריע להם עצם העובדה שהקולנוע פתוח בשבת אם הם לא ירגישו בזה. הביעה היחידה תהיה כשרות המזנון…
יש גם צד שני לסיפור
יש לינק לרשימת הסרטים המלאה שיוצגו בבית הקולנוע?
וגם, אני מתכנן להגיע לגלובוס מודיעין קצת אחרי שיפתחו את בית הקולנוע.
לא כרגע
העיר כ"כ רעבה למשהו שיקרה בה, שאני מניח שתהיה התנפלות על הקולנוע – אני לא מתקרב כרגע… בערב שבו פתחו את המרכז שבו הקולנוע נמצא, לפני קצת יותר מחצי שנה, היו פקקים בכל העיר.
חוץ מזה, עד שנזכרו לפתוח כאן קולנוע, אנחנו התרבנו ועכשיו צריך לגייס בייביסיטר למשימה.
אבל אני מבטיח לדווח ברגע שאגיע לשם.
רשמים ראשונים ולא מחייבים:
• מושבים- נוחים מאד, מלווים במרווח גדול לרגליים. השיפוע עצום- לא יסתירו לכם גם אם העיניים שלכם ממוקמות בברך.
• מסך- יחסית לאולם 8, שאמור להיות יחסית קטן (91 מושבים), המסך היה מכובד בהחלט. יודעי דבר מדווחים כי המסכים באולמות הגדולים יותר גבעתיימים באופיים.
• תחבורה- ישפרו סנטר מבודד לגמרי מהעיר, ואין שום מקום מגורים ממנו אפשר להגיע ברגל. תחבורה קווית, בפעם האחרונה שבדקתי, עוד אין. החניה במרכז חינם אין כסף.
• סאונד- למבוכתי הרבה, אני ממש לא מבין בעניינים האלה. בוא נסכם שלא היו בעיות דרסטיות מספיק כדי להסב את תשומת לבי.
• הנוף- פסטורלי ומענג. תשכחו מנוף אורבני רועש ומלוכלך. ביציאה מהקולנוע הזה יש רק גבעות ירוקות וריח של פריחה.
• קלייב אוון מגניב.
אבל כקונטרה, יש את עניין השירות והתפעול: בקומפלקס פועלות רק שתי קופות, בחוסר יעילות וסרבול; הסדרנים לא ממש ידעו איך לפתוח את דלת האולם (אבל הם לפחות ניסו מכל הלב. אני מעדיף סדרנים כאלה); באמצע הסרט נדלקו האורות והופיעה שקופית ה"הפסקה", אבל הסרט המשיך אחרי (ואני לא מגזים) חמש-עשרה שניות; שמעתי שבהקרנת יום שישי של 'מת לדייט' הקרינו את הסרט מהאמצע, והתחילו מחדש רק אחרי תלונות קולניות של הקהל.
נכון, הקולנוע עדיין צעיר והעובדים בו לא מנוסים, לקולנוע קשה להתמודד עם הלחץ שנוצר בפתיחה. יש נסיבות מקלות. אני פשוט סקרן אם מכאן המצב ישתפר או ידרדר. ולפי ההיסטוריה של רשת גלובוס, אני לא יכול להיות בטוח בכלום.
עדכונים לא מחייבים:
• חששתי לכתוב את זה לפני חודש, כיוון שלא הייתי בטוח וקיבלתי מידע סותר מהקופאיות (הגם שבקולנועי ארצנו אין לדעת), אבל לאחר צפיה בארבעה סרטים בגלובוס מודיעין אני גאה להכריז בריש גלי: אין פרסומות! כן, מה ששמעתם- טריילרים בלבד!
• לא גבעתיים ולא בטיח. המסכים בקולנוע די אחידים בגודלם הבלתי מרגש. לו היה זה השיקול היחיד, יכולתם לוותר.
• הרווח בין השורה הראשונה למסך גדול למדי, כך שאין שום בעיה לצפות ממנה בסרט.
• מאז ההודעה הקודמת לא נתקלתי בעוד תקלה בקולנוע. המשיכו כך, גלובוסאים!
• לורנס פישבורן מגניב.
וכמה זמן הטריילרים?
''הרווח בין השורה הראשונה למסך גדול למדי''?
זאת אומרת שזה משאיר את השורה הראשונה כאפשרות היחידה…
?
אם אתה מתכוון למה שאני חושב שאתה מתכוון – טעות בעינך: הוא אמר *למדי*, לא *מדי*.
אז ההבדל שלי בין 'למדי' ל-'מדי' הוא לא יותר מדי.
בדרך כלל אני יושב בשורה השלישית. אם המרווח עולה על שניים וחצי מטר, אני בשיקול לרדת לשנייה. ב-3 ואני יורד. יותר מזה והשורה הראשונה היא הברירה היחידה.
אני רוצה להאמין שכשתגיע ההקרנה הדיגיטלית, הכל יהיה טוב יותר.
עצם העובדה שעלויות השינוע של סרטים ירדו כמעט לאפס, תאפשר לקולנועים בעלי קהל פוטנציאלי קטן לשרת אותם טוב בהרבה. גם אם הקהל מצומצם, הוא יקבל מבחר גדול בהרבה של סרטים על אותו מסך (בימים שונים, בשעות שונות), וכך יתאפשר לקולנוע להרוויח יותר מאותו פלח אנשים שכן רוצה לראות סרטים, ויותר סרטים מההיצע שהוא מקבל כרגע.
אני רוצה להאמין שכשתגיע ההקרנה הדיגיטלית, הכל יהיה טוב יותר.
הכל? נגיע להסדר עם הפלשתינאים? ויהיה הסכם שלום עם סוריה? ומה עם הכלכלה?
אני יודע שזאת רק צורת ביטוי, אבל זאת אימרה שסבא שלי, בן השבעים שמדבר ביידיש, כבר לא אומר. רבאק אנשים כולה הקרנות בבתי קולנוע.
שנון, אתה.
תודה, לך.
נו כך חולפת לה תהילת עולם.
לא באמת… קולנוע די מסריח- מסכים קטנים, מבחר מצומצם ורוב הסרטים מגעיעים באיחור אופנתי של כמה שבועות, סיבה נוספת מבחינתי לעבור למרכז אחרי השחרור.
לפחות ננסה לתפוס את המפיקים לפני הסגירה…
עדיף שלא.
עוד השמצות על המפיקים?
מה יהיה, אני היחידה שממש נהנתה מכל שניה בסרט? (אם לא מחשיבים ידיד טוב שלי שישב לידי וגעה מצחוק לכל אורכו).
אם אין ביקורת מתוכננת, אני אשמח לקחת אותה על עצמי, כי אני מריחה קטילות בקנה ובחיי שכבר נמאס לי לשמוע רק ירידות על הסרט הזה שבאמת אין לי מילים רעות עליו.
ראיתי רק את הטריילר של הגרסה החדשה,
ו*כל* – אבל *כל* קטע מסצנה שהיה שם – היה הרבה פחות טוב מאותו קטע ממש בסרט המקורי (למעט שירים וריקודים שאין במקור ואין לאן להשוות).
וראיתי את הסרט אחרי שראיתי את ההצגה,
ועל במת הקאמרי זה היה הרבה, הרבה יותר טוב מאשר על המסך בגת- ובכל זאת, זה עדיין סרט נהדר.
האמת, אני רוצה לכתוב את הביקורת, אבל עוד לא הצלחתי להתקדם מעבר לאוברטורה (וגם השירים צריכים להיות ממש-ממש טובים בשביל להתעלות על הביקורת של 8 מייל)
לא ראיתי את הסרט המקורי
כך שאני לא מנסה להשוות. אפשר לטעון שזה רלוונטי, ואפשר גם לטעון שלא – אחרי הכל, מי שהולך כיום לסרט לא בהכרח ראה את הסרט המקורי, והוא יכול להנות מהסרט החדש כיצירה עצמאית בפני עצמה, לא?
בנתיים ראיתי רק את המחזמר בברודווי, והסרט מאד נאמן למחזמר, ולא היתה לי שום בעיה עם זה – נהניתי מאד מהמחזמר ולפיכך נהניתי מאד מהסרט.
את ההצגה בקאמרי אני אראה בפסח.
מכיוון שהצטברו פה כמה דעות חיוביות באופן תמוה
אני מרגיש צורך לספק איזון, כדי שאי אפשר יהיה לומר שהעם לא הוזהר.
סרט גרוע. השחקנים מנסים להצחיק על ידי זה שהם צורחים ועושים "בלבלבלבלבל", סוג של הומור שנראה לאחרונה ב'פרפר נחמד'. השירים סתם לגמרי, אני לא זוכר את הפזמון של אפילו אחד מהם. הסרט מרוצה מעצמו יותר מג'ון טרוולטה, הרבה, הרבה יותר מדי ארוך, ובסוף עוד מזכיר לנו איזה קטעים היו קודם. מתיש. אומה גדולה.
כל הארץ תל אביב, תל אביב.
החל מסוף השבוע הקרוב גלובוס סוגרים שני קולנועים נוספים: גלובוס מרכז רוטשילד בראשל"צ, ואת הקולנוע במבשרת ציון (מישהו צריך להגיד להם שזו טעות – עדיף להשאיר את מבשרת ציון ולסגור את מלחה).
קולנוע מבשרת?
זה הזוי. מבשרת גדולה, וכל ישובי הסביבה זורמים אליה. מה גם שהקולנוע של מבשרת הוא צורת הבילוי היחידה בישוב, ווממה שיצא לי לשמוע מהמבשרתיים, הוא די מלא לרוב.
קולנוע מבשרת?
בתור תושבת מבשרת אני יכולה להעיד שלרוב הוא ממש לא מלא. כשראיתי סרט בשבוע שעבר (נקודת מפגש) האולם היה חצי מלא, והתפלאתי שבאו כ"כ הרבה יחסית.
כמובן שאני לא בעד סגירת הקולנוע, אבל אני מבינה את המניעים שלהם. אף אחד לא בא.
המודיע שלי די צעיר, כל שיכול להיות שאצלו המצב שונה.
שעות שונות וסרטים שונים.
אבל בכל זאת, אני לא חושבת שהקולנוע שומם, ואני בטוחה שאפשר למשוך הרבה יותר צופים עם מבצעים, הנחות או הטבות. לסגור נראה לי צעד אנוכי ועצלני משהו.
סליחה?!
את אומרת שהקולנוע הקרין בשבוע שעבר את 'נקודת מפגש', סרט "איכותי", לא נורא מפורסם, וישן (בן שלושה וחצי חודשים!) ועדיין האולם היה חצי מלא?! זה נהדר. זאת היענות ענקית. אם זה המצב בדרך כלל, הקולנוע הזה הוא ככל הנראה
רווחי מאוד (את בוודאי לא מעלה על דעתך שהאולם חייב להיות מלא לגמרי כדי שבית הקולנוע ירוויח). קשה לי לתאר לעצמי מצב רחוק יותר מ"אף אחד לא בא".
תראה, תשמע
א. זה שהסרט ישן לא אומר כלום כשמדובר בקולנוע מבשרת, כשהרבה מהסרטים שמגיעים אליו מוקרנים באיחור ניכר משאר בתי הקולנוע. גם ככה מקרינים כל פעם 2-3 סרטים, אז אם נקודת מפגש היה אחד מהם… ובכן, הבנת את הנקודה.
ב. כשאני אומרת שהאולם היה חצי מלא זו סתם הערכה (ואני לא טובה בהערכות). בכל מקרה, מדובר באולם הקטן שמכיל אאל"ט לא יותר מ100 איש כשהוא מלא.
ג. ב"אף אחד לא בא" התכוונתי לא להקרנה הנ"ל אלא בכלליות, כי איכשהו כל פעם שאני מגיעה לשם אני חולקת את האולם עם לא יותר מ10 אנשים בממוצע.
ד. ובכלל, ראיתי את הסרט ההוא בחול המועד. לא שיש לי נתונים על בתי קולנוע בחוה"מ, אבל אני יוצאת מהנחה שיותר אנשים באים.
שאלה
רוב הקולנועים שנסגרו לאחרונה היו כאלה שנחשבו לגרועים. איך היה במבשרת? מבחינת רמת ההקרנה, תקלות, תחזוקת המקום וכו'?
דווקא לא רע
זאת אומרת, התנאים הטכניים לא היו מדהימים – מסך קצת קטן מדי, סאונד די מחורבן ובעיקר שורה ראשונה במרחק חצי-מטר מהמסך. אבל הצוות היה מצוין – ממוכרי הפופקורן האדיבים, דרך הסדרנים שידעו להיות אגרסיביים כשצריך וכלה במקרינים המיומנים.
מש''א
מסכימה, חוץ מעניין השורה הראשונה. אתה רוצה להגיד לי שאי פעם יצא לך להיות בהקרנה כ"כ מלאה שהושיבו אותך בשורה הראשונה? לי זה פשוט אף פעם לא קרה.
לא שזה משנה, אני שונאת לשבת בשורה הראשונה לא משנה *כמה* היא רחוקה מהמסך – כי היא תמיד תהיה עדיין קרובה מדי לדעתי.
אגב, בסאונד אני לא מבינה גדולה ואני לא זוכרת שמשהו הציק לי בעניין. למה הכוונה "סאונד די מחורבן"?
מש''א
יצא לי שלוש פעמים לשבת בשורה הראשונה בגלל העומס, ובסך הכל הייתי בקולנוע עשר פעמים או פחות. פשוט כשאני הולך שם לסרטים אלו תמיד בהצגות הראשונות במוצ"ש או האחרונות בחמישי, דהינו, ההקרנות העמוסות ביותר בשבוע – ואז תמיד הקולנוע היה מלא לגמרי.
אני דווקא אוהב לשבת קרוב (לא שורה ראשונה – בערך שורה חמישית במרבית הקולנועים), אבל בקולנוע במבשרת זה היה מגוחך לגמרי.
לגבי הסאונד, סאונד 'די מחורבן' משמעו 'לא סראונד ואפילו לא ממש סטריאו'.
פברואר 1998, קניון ערים, כפר סבא
קנינו את שני הכרטיסים האחרונים ל"הכי טוב שיש", בשורה הראשונה. דווקא לא זכורים לי כאבים מיוחדים בצוואר.
תשובה
עפולה, נצרת וקרית מוצקין ממש לא ענו להגדרה קולנועים גרועים. מבחר מחורבן של סרטים אולי, אבל הצדדים הטכניים – אולמות, מושבים, מסכים, הקרנה, סאונד ויתר הכי"ובים היו ברמת סביר פלוס וכך גם היחס לקהל. את הפופקורן לא ניסיתי.
אני מתנצל שפגעתי בזכרם.
מסכים.
הקולנוע בעפולה היה ממש טוב. מכל הצדדים הטכניים שלו. עיקר התלונות שלי נגדו היו בגלל שלא הסכימו לתת לי פוסטרים והסדרנים נהגו להחרים ממני כיבוד זול שניסיתי להגניב לקולנוע.
אבל הסיבה שבגללה הייתי נוסע תמיד לחיפה היא בגלל שהיה עובר חודש-חודשיים, במקרה הטוב, עד שסרט שהייתי רוצה לראות היה מגיע.
חולקת
הקולנוע בעפולה היה קולנוע סביר שהצטיין בקהל מזעזע. אחרי כמה חוויות קשות החלטנו ברוב קולות שכבר עדיף לנסוע עד חיפה מלבלות סרט שלם ליד מישהו ש"היה עושה טובה" לכל מי שזזה על המסך ונראה מאיים מכדי לבקש ממנו לסתום.
Sabre Runner, באמת, ככה מתנהגים? אני בשוק ממך!
לא, היא צודקת. שכחתי מזה.
היה שם קהל דיי זוועתי. היה שם אחד שנכנס איתנו להרבה סרטים והתחלנו לכנות אותו Cinema Goer Enemy Number One.
אני חושב שהוא בא לקולנוע רק כדי להיות שם, ולא כדי להנות מהסרט. הוא כל הזמן התלונן (בעיקר עלינו כי ישבנו בשורה השנייה כשהוא בשלישית), ועזבי את הכתוביות, ברגע שהוא היה מריח את התו הראשון של מוזיקת הסיום, הוא כבר היה מזנק ובורח מהאולם.
אכן.
כשהייתי ב"נקודת מפגש" בשבוע שעבר היינו חמישה אנשים שלמים באולם, ורק שניים מהם הגיעו איתי.
רק בגלל דברים כאלה,
כל כך כיף לחיות בת"א.
רק בגלל דברים כאלה,
כל כך חרא לחיות בלוד.
את בית הקולנוע שלנו סגרו לפני שמונה שנים (במקומו פתחו מכון כושר, שעל דלתו מתנוססת באופן מחשיד הכתובת "מכון בריאות". רמז למה שבאמת מתרחש שם?).
תל אביב זה לא מקום מי יודע מה לחיות בו
באופן כללי, אבל בקשר לסרטים באופן ספציפי. יש הרבה מבחר, אבל האיכות של בתי הקולנוע בכלל לא משהו. היתרון הכי גדול של תל אביב מהבחינה הזאת היא שזה לא רחוק מחן גבעתיים. אם אתה בוחר את עיר מגוריך לפי מבחר ואיכות הקולנועים , הרצליה זה המקום לגור בו.
או (בתקווה) ר''ג,
איפשהו בין קניון גבעתיים לקניון איילון.
כלומר, בהנחה שבתי הקולנוע שם יהיו מגניבים כמו שאני מקווה.
מה?! סעמק.
זה היה קולנוע מחורבן עם מבחר סרטים מחורבן, אבל לפחות הוא היה קרוב. עכשיו כדי לראות סרטים של גלובוס צריך ללכת עד לקניון הזהב (או לנס ציונה).
בצער לא רב, ביגון לא קודר
במקרה עברתי בסביבה של קולנוע מבשרת היום (עאלק במקרה – אני עובדת בקניון) והבחנתי שהוא נסגר סופית.
"זה לא כ"כ נעים לראות גן סגור"…
עיתון כרמיאל-משגב
טוען שלצד היכל התרבות בעיר יחלו בנובמבר בהקמת שלושה אולמות קולנוע חדשים; לא צויין בחסות איזו חברה (עיריית כרמיאל?).
גם משהו.