ברכות לתום שפירא, זוכה התחרות הסאדיסטית 'הישרדות' שנערכה באנטי-מחיקון, כנס גולשי 'עין הדג'. התנצלותנו בפני כל יתר משתתפי התחרות והנוכחים באולם. |
30.12.2005
|
יומית
ברכות לתום שפירא, זוכה התחרות הסאדיסטית 'הישרדות' שנערכה באנטי-מחיקון, כנס גולשי 'עין הדג'. התנצלותנו בפני כל יתר משתתפי התחרות והנוכחים באולם.
ברכות לתום שפירא, זוכה התחרות הסאדיסטית 'הישרדות' שנערכה באנטי-מחיקון, כנס גולשי 'עין הדג'. התנצלותנו בפני כל יתר משתתפי התחרות והנוכחים באולם.
''הפחד'' הייתה כותרת מתאימה יותר.
לא יאומן כמה מאנוס סרט רע, ושרדנו יותר מ-23 דקות שלו!
שרדנו פחות, זה רק נראה יותר.
חוץ מזה, סצינת הרוורס הייתה מופת קולנועי.
מה עם האפקט המדהים
והמבעית שבו הקהל כולו חרד על נשמתו כשהמכונית כמעט פרצה מתוך המסך ובלמה בשניה האחרונה? זה היה עוצר נשימה. בחיים שלי לא ראיתי דבר כזה.
(*וטוב שכך)
יתרונות של מישהו שלא בא לקון
הוא יכול להיות אהרו"כ.
האמת שממש חבל שלא באתי, אבל כשזה מתנגש עם באפי זו בעיה, ואני מאד מקווה שזה לא יהיה כך בפעם הבאה.
חבל.
זה בגלל שאנשים לא ישנים כאן משום מה.
לצערי פספסתי את המפגש,
וחבל. אבל מה שכן, הייתי צריך לבחור: ללכת ל"הכל מואר", או ללכת לקון.
בחרתי באופציה הראשונה.
נו, ואיך היה?
נפלא
חולצות... סופגניות.... The Master... חמאת בוטנים וקבנוס... אה!!
(מתעורר שטוף זיעה)
ולא לשכוח קוגל ירושלמי שרוף למחצה....
תמיד עצה טובה
כי דווקא שכחתי את הסיר שלי שם. מישהו לקח אותו, במקרה?
כן. שלחתי לך מייל לגבי זה.
''אני מדען! אני לא מאמין בכלום!''
איך יודעים שהיה פיש.קון אתמול? כי במתמשכים מופיעות רק שלוש כתבות ולא שלושים…
בכל מקרה, ח"ח למארגנים על אירוע מלבב כרגיל, אם כי נדמה לי שמקבץ הפרסומות והטריילרים היה קצת מאכזב בהשוואה לפעמים הקודמות. לעומת זאת, "וינסנט" של טים ברטון והסימפסונים היו דגולים. "הישרדות" היה סאדיזם לשמו (עם מה תעשו את זה בפעם הבאה? "באטמן ורובין"? "ג'יגלי"?).
אה, ואין שום עדות עצובה יותר לכך שג'ורג' לוקאס משך את המסטיק ששמו "מלחמת הכוכבים" מעבר לגבולות הלעוס והמאוס כמו ספיישל הסטאר וורס. הסרטונים שם היו לא מצחיקים ולא מעניינים. אפילו החבובות התיישבנו קשות (אם כי מארק האמיל התגלה כקומיקאי לא רע בכלל).
"השלד האבוד של קאדוורה" – וואו! במשך החצי-שעה הראשונה עוד שאתי את עצמי "כמה מזה עשוי ככה בכוונה?" ביתר הסרט כבר היה ברור לי שהתשובה היא "הכל". באמת שקשה לי לזכור את הפעם האחרונה שסרט כל-כך הצחיק אותי. לא ברור לי כמה הסרט הזה יחזיק צפייה שניה, אבל אני בהחלט מתכוון לנסות…
"למוני סניקט" – עוד סרט שאני צריך לנסות פעם שניה, בעיקר בגלל שבזמן ההקרנה שלו כבר הייתי מטושטש למדי וקשה לומר שיכולתי להתרכז בצפייה. מהקטעים שזכורים לי, הסרט נראה ונשמע חביב למדי, אבל קארי עושה בסך הכל את השטיקים הרגילים שלו והעסק די חוזר על עצמו.
ולסיום תודות: לבועזז על הטרמפ לשם ולאיש הכחול על הטרמפ בחזרה. לטווידלדי על דיון מעניין (וקצר יותר הפעם) בהפסקה. לאנשים שהכינו את הפסטות והלביבות. לאנשים שהביאו סופגניות. לטווידלדי על דיון מעניין (וקצר יותר הפעם) בהפסקה. לכל האנשים האחרים שבאו להגיד שלום. למארגנים. עד הקון הבא.
עם ג'יגלי זה לא היה עובד.
הוא רע רק כשצורכים אותו בכמות גדולה. אם תסתכל על כל דקה ודקה מהסרט בנפרד, היא סתם רעה, אבל לא באופן מיוחד. רק ברגע שאתה מגלה שמדובר במריחה של הדקה הקודמת, ושל הדקה שקדמה לה, ושל הדקה שלפניה… אז מתחילה להיות כאן בעיה.
איזה קטע, אתם בני אדם.
ממש נהנתי. מאד. אני מדגיש זאת בגלל שנראה לי שעשיתי רושם של פלגמט רציני בזמן אמת. אבל, לפחות, עשיתי רושם- חצי נחמה.
קון הוא דבר מוזר בטירוף, אגב: אתה יוצר רושם ראשוני על בן אדם שמכיר אותך כבר כמה שנים. בחצי הראשון של הקון לא ממש ידעתי איך להגיב, בחצי השני הייתי עייף מכדי להיות מוטרד.
אולם האירועים של עין החורש קצת בעייתי, לטעמי, בגלל שאין ממש מקום להתחמק אליו, כך שאם אתה לא מדבר אם מישהו נגזר עליך לעמוד באמצע הלובי ולבהות בחלל כמו אדיוט. בהפסקה בין 'קדברה' ל'למוני סניקט' יצא שתמיד חסמת למישהו את הדרך, אז בנוסף לכך יש תחושה שאתה צריך תירוץ *ממש* טוב כדי להתקיים בנקודה מסוימת.
אבל ניצחתי בארבע בשורה, אכלתי סופגניה ושלוש אטריות, הקומדיה הרומנטית של ג'ק ניקולסון הייתה יצירת מופת (ושמחתי לראות שאני לא היחיד שהתלהב ממנה), 'קדברה' הזוי במלוא מובן המילה (בייחוד כשאותה בדיחה חוזרת 180 פעם- ועדיין מצחיקה) , היאטה היא סתימת חור הכרחית בהשכלה, ומעל הכל- ההזדמנות להצמיד בני אדם לניקים (ואנשים זיהו את הניק שלי! ווהו! אני מגניב!).
היי, קון ראשון. מותר לי להתלהב.
ובהזדמנות זו: תודה לקרונו, לאור נערב שנתן לי לנצח בארבע בשורה, לאנשים ששכחתי את שמם ולכן מגיע לי להשרף בזפת הרותחת לעולמי עד*, ללונג על התמיכה הרוחנית בימים שלפני, לברנש שישב משמאלי ושר בע"פ ובתזמון מושלם את ה'Ultimate Showdown' והוסיף נופך מרענן משהו לסרטון, לדן ברזל, assaftv, עכרור השלולית- ובכלל, לכל מי שהחליף איתי מילה, ולחבורה שעצרה אותי רק כדי להצביע עליי ולגעות בצחוק משחרר. שמחתי לעזור.
*אבל אחת מהם הייתה עצובה, זה כן.
נשמע טראומתי.
נו, תמיד יש עוד קון.
דווקא טוב שאין לאן להתחמק (אם כי תמיד אפשר החוצה),
אחרת כל הביישנים היו מתחמקים מיד, ואף אחד לא היה יודע כי באו אל קרבם.
דווקא טוב שאין לאן להתחמק (אם כי תמיד אפשר החוצה)??
בחוץ היה קררררר.
אפילו אני, בתור ירושלמית, נאלצתי לחמוק בחזרה פנימה בבושת פנים לאחר שהתחלתי *לרעוד* מקור בחוץ והרסתי כל מוניטין שאולי היה לי.
ואכן מוניטין.
את אחד משני האנשים היחידים בקון שהתחלתי לדבר איתם רק בזכות ה-Nick tag (השנייה היא unknown.k שכמעט נשארה unknown)
*חשה כבוד רב על הזיהוי*
זה היה הקון הראשון שלי, אז. הייתי נבוכה רוב הזמן..
היה נעים להכיר
כנ''ל 8))
היי, תמיד כיף להצמיד פרצוף לכינוי.
וכמו שאני למדתי דיי מהר. אין טעם להיות נבוכים, זה לא עוזר.
פשוט צריך לתפוס מישהו מוכר ולדבר על משהו. אולי היית נהנית יותר אם היית משחקת איתנו?
כשניגשים לאנשים ואומרים: "הפתילים שלך הורגים אותי מצחוק, זה נהדר" פשוט אי אפשר לפספס. האהבה והחום הם כמעט מיידיים.
אוה, פתיל הפולניות באמת יצירת מופת.
אם היית מבקשת בקון, הייתי חותמת על העותק שלך בשמחה.
היי, תמיד כיף להצמיד פרצוף לכינוי. (כה''ב)
הייתי מצטרפת למשחק בששון ובשמחה אם לא היתה לי מיגרנה והייתי במצב שמאפשר חשיבה מסוג כלשהו.
אולי בקון הבא!
כל-כך קר, קר שם בחוץ
מתי תתפסי שהחיים זה לא קיבוץ?
כדאי שתדעי, מה שלא תעשי:
קר שם, קר שם בחוץ
אבל... זה כן היה קיבוץ.
בהתחלה גם אני חשבתי שהתחרות היתה סאדיזם טהור
אבל בדיקה קצרה מגלה שהיו עשרים סרטים גרועים יותר שהיו יכולים להקרין לנו (http://www.imdb.com/chart/bottom) ולכן לא נותר אלא להודות למארגנים הרחומים.
זה היה קון הבכורה שלי ובסה"כ מאד נהניתי, למרות שספיישל הסטאר וורס לא ממש דיבר אלי ולמרות שפיספסתי את סרטוני האנימציה שהבנתי שהקרינו אחרי למוני סניקט (היה משהו ראוי לציון?). רוב הטריילים והסרטונים היו נחמדים מאד, ושמחתי לצפות בסרטון של הפינגווינים אחרי שבהקרנה של וואלאס וגרומיט קיפחו אותי ודילגו עליו.
לא הספקתי להכיר אישית יותר מדי אנשים, וגם לא השתמשתי בכינוי שלי על המדבקה שקניתי ב-30 ש"ח (כי מאז שהתחלתי לגלוש באתר כתבתי בערך שבע תגובות), אבל כולם נראו נחמדים מאד באופן כללי והיה משעשע (וקצת מוזר) לקשר כל מיני פרצופים לכותבים בכירים שאני קורא הודעות וביקורות שלהם כבר לא מעט זמן.
אולי בשנה הבאה אני אבוא מחופש למוטנט ואפצח בריקוד סוער עם השלד של קדאוורה כדי למשוך קצת תשומת לב.
הם אולי גרועים, אבל לרובם יש עלילה וממש קורים בהם דברים.
אני מקווה בשבילך שלא בדקת את הטענה לעומק
אבל אם ערכתם מרתון של סרטים נבחרים מן הרשימה על מנת לבחור בסרט הראוי ביותר לתחרות, בהחלט מדובר בהקרבה מעוררת הערצה.
ון ראשון, מקום שני בתחרות
בסך הכל היה כיף, אם כי חבל שהייתי מאוד ביישן, אני מקווה להשתפר בפעם הבאה.
לגבי ההישרדות, בה סיימתי במקום השני והמכובד, זה בכלל לא היה נורא. למרות שבהיתי בסרט כל הזמן, ניתקתי את המוח שלי ממנו לגמרי (אני זוכר בהתחלה הם נוסעים ומתנשקים, ויש גם מישהו עם זקן גינג'י) וכל הזמן רק חשבתי על כל השטויות שעשיתם על מנת להסיח את דעתי (הפלאפונים בסוף, זה היה אכזריות). מכיוון שאני היפראקטיבי אני חושב לראות 25 דקות של סרט (יחד עם החזרה לאחרו נראה לי שזה בערך מה שראיתי) בלי לזוז זה הישג יפה גם עם הוא היה יצירת מופת קולנועית.
נעלמה לי ה-ק מהכותרת
בהחלט הישג מרשים.
מה שאני לא מאמין זה שאחרי שהצלחת לשרוד את הסיוט הזה, נשברת כשרק שיחקתי אותה סדרן עצבני וקראתי לך.
הקש ששבר את גב הגמל
לא יודע מה קרה לי, אבל בשלב מסיום כנראה הבטיתי הצידה לשניה כי הייתי כבר מוכרח להזיז את העיניים. היה ברור לי שאני לא אשבר מטריקים גודלים שניסתם לעשות. גם היה ברור לי שאני לא אנצח (אני אוהד הפועל ירושלים ולכן אופציה של ניתחון אינה קבילה מבחינתי).
זה אומר שהיית הפעם?
כן, אבל לא היה לי ניים-טג
אני הייתי זה בחולצה הכחולה שסידר את הקוקו כל חמש דקות.
למאנוס אין כלום על חמאת בונים וקבנוס....
… השיטה לשרוד, למי שתוהה, היא לא לנסות לראות את הסרט (כי אז תבין כמה הוא משעמם ותתפתה להסתכל על הדברים ה(מעניינים? מוזרים? מפחידים?) שקוראים סביבך) פשוט תבחר נקודה במסך תתקע את הראש קדימה ותחשוב מחשבות שמחות.
ובקשר לחמאת בוטנים… את זה אי אפשר לשרוד ושהשף יצפה לטלפון מהעורך דין כשאני אצליח לנתק את הראש מהאסלה.
שרדתי קון!
וכשאני אומרת שרדתי, אני ממש מתכוונת לזה. יש אתגרים ורגעי אימה אשר אפילו מאנוס לא יכול עליהם…
אלפי תודות לרד ולונג אשר עמלו כל כך קשה והתרוצצו כל הערב ועוד אלפי תודות לאנשים הנפלאים שפגשתי ובחברתם ביליתי. ולחשוב שחששתי מהקון הראשון שלי…(האמת היא שמבחינה מסויימת אני עדיין חוששת והמבין יבין). תודות חמות ומיוחדות לממסד האפל, רני, אסףTV ורוס, אשר תמכו בי ברגעים קשים במיוחד (והיו). סתם…חשבתי לי שיהיה נחמד להודות לכם באופן אישי…למקרה שמישהו יתהה מי בדיוק היו האנשים הנחמדים איתם ביליתי את רוב הערב…
מאוד נהניתי מהסרטונים וקצת הצטערתי שלא יצא לי לראות את הסרטים. לא נורא, אולי בקון הבא.
שרדתי קון!
גמני שרדתי את הפישקון הראשון שלי ותודה ענקית לרד ולונג שהתרוצצו עשו חשבו הקרינו ואפילו התנשקו ובס"ה ארגנו קון משעשע עד אימה (גם לפעמים לא מהסיבות שהם חשבו עליהם). תודה לRIDDS על שסיפקה כמה רגעים הזויים ומשעשעים עד אימה (בסגנון פסיכו כזה) וגם לרוס, אסףTV, וגם THE MAD HATTER על שהצחיקו (כן, בהחלט עד אימה) שיעשעו ובכלל היו שם.
תודה מיוחדת לממסד האפל שבדרך חזרה הביתה הוכיח כבר ביציאה מהקיבוץ שאין כמוהו בהחלפת גלגל במכונית שצמיגה החדש שנרכש לפני פחות מחודשיים נוקב ככברה על ידי עצם גדול מאד ובלתי מזוהה (אחרת, מן הסתם הייתי יושב שם עד עכשיו ומחכה לשרותי הדרך ) ותודה גם לדניאל ונועה (שאין להם כינויים באתר כי הם כמעט ולא כותבים בו) על שהיו טרמפיסטים משעשעים ושנונים בדרך חזרה הביתה ובהחלט נתנו תמיכה מורלית בזמן החלפת הגלגל האמור.
ובקיצור: הידד, שרדתי קון :-) רוצה עוד.
תקשיב.
צמיג מפונצ'ר אמרת?
אני חייבת לספר לך שהערב, בדרכי לסינמה סיטי (נרניה…) האוטו שלי התחמם עד לכמעט רתיחה ונאלצתי לעצור בשולי הכביש הראשי הסמוך לצומת גלילות. נראה שעכשיו המצב תוקן(?) והכל שוב בסדר(?) אבל זה לא מריח לי כצירוף מקרים תמים…
שום צירוף מקרים ושום נעליים. אנחנו יודעים בדיוק מה אחראי לזה.
איך היה נרניה? (בהנחה שבסוף ראית את הסרט).
''מה''. Indeed. ניסוח מעניין.
נרניה היה באופן מפתיע, די מהנה, אולי כי עדיין הייתי קצת עייפה והלומה מהלילה שעבר עלי ואולי בעיקר כי כיוונתי את הציפיות למינימום והייתי מוכנה מראש לנקודות החלשות יותר של הסרט. אולי אני אפרט בשרשור של הסרט, אם יהיה לי כוח לקרוא את כל התגובות שם.
טיפ קט ליתר חברי הקבוצה שלנו מאתמול:
נועה? נועה מ-YNET?
נועה הייתה ולא ידעתי?
לא. זאת היתה נועה אחרת.
אז בסדר.
מכירים את המושג "You had to be there"? הקון הזה, יותר אולי מכל קון אחר – You had to be there. כי להתחיל להסביר במילים את מה שקרה למשל באולם ("הם הקרינו את מאנוס ואנשים התחרו מי ישרוד יותר זמן"), המילים היבשות לא יצליחו להעביר את האוירה והניואנסים, והצחוקים והקורררר. כמו שאמרתי ל-Ridds, קור זו קונספירציה של לא-מעשנים.
זה הקון השני ברציפות שלא נשארתי לסרטים אלא יצאתי החוצה לאנשים, מה שבכלל, מאד מומלץ. מה שגרם לי לתהות מה מיקה היתה עושה אם היתה פוגשת את ארמדילו (הגן על לחייך!)
תודה לתרגומון ול-Merlin על הטרמפ והעוגיות (הילדים שלכם יהיו שבדיים יפהפיים), טווידלדי שאני מקווה שלא "ייבשתי" אותו כשהתחלתי לדבר על סדרות (תביא את הסרט שהזכרת לקון הבא!), Ridds כמובן, רוס, דניס, הממסד האפל, רני, עוגירייצ'ל, מה יש להוסיף? IT was fun
רד, לונג, העכרור – תודה ענקית על הקון, האתר, הדגים
מש''א
כמה טוב שיש מי שמתמצת את רגשותי בנוגע לקון בהודעה אחת שאני יכול לשים עליה מש"א וזהו.
רק תחליפו את "הממסד האפל" ב"assafTV" ויש לכם את הודעת הסיכום/תודות שלי.
לא נשכח ולא נסלח!
מה זה היה הדבר הזה, באימאשלי? רוצה הכסף בחזרה!
ולחלק הרציני של הערב:
היה כיף. ממש.
אמנם 'השלד האבוד של קדברה' מוצה מבחינתי די מהר, ואת 'סדרה של צרות' כבר ראיתי, אבל אני באתי יותר כדי לפגוש את הפרצופים מאחורי הניקים מאשר כדי לראות סרטים.
וחוץ מזה, כמה מהקטעים הקצרים יותר היו ממש מקסימים.
תודה לרד, ללונג ולעכרור, לאדם על ההסעה (וזה למרות שאתה גובה דמי נסיעה בדמות מחקר סוציולוגי על הנוסע…), לכל מי שהואיל להקדיש לי קצת תשומת לב, ותודה מיוחדת למי שעזר לשכנע אותי להגיע.
אין לך מושג איזה מזל היה לך שישנת בדרך חזרה.
רק תשאל את עופר.
למה?
היה מאוד מעניין בדרך חזרה. אני אומר את ברצינות.
בהזדמנות הזאת: תודה רבה לך על הטרמפ, לבועזז על הטרמפ בדרך לשם, לבכל המבשלים, לעורכי האתר על הארגון (הרשימה הזאת חוזרת כמעט בכל תגובה אז רציתי גם) תודה מיוחדת ליוצרי הסרט מאנוס על חוויה של פעם בחיים.
אין כותרת מתאימה יותר
אז הנה עוד קון עבר…
השלד של קדברה היה פשוט סרט מצחיק. אין עליו…
את סדרה של צרות כבר ראיתי חצי ישן והסרטונים למיניהם היו ברובם משעשעים מאוד.
בשלב מסויים החלטתי שלישון יהיה יותר יעיל. אולי בפעם הבאה אני לא אהיה על הרגליים מ4:45 בבוקר שלפני הקון, ואולי אצליח להפיק את המירב.
תודה גדולה לעורכי האתר והקון – היה מעולה.
תודה לאודיה שהסיעה אותי הלוך וחזור.
למי שהכינו את הקבנוס בחמאת בוטנים (סלחו לי שאני לא זוכר בדיוק את הכינויים) – נתתן לי הזדמנות לבחון את גבולות הטעם שלי, ואני כמעט ולא עושה את זה. אחרי הנסיון הזה אולי אני אמשיך להמנע מכך… תודה על התובנה הזו!
ולתום שפירא – אל תשכח מי גילה אותך לפני הזכייה הגדולה!
אז שתהיה לכולם שנה אזרחית טובה, ונתראה בקון הבא!
האמת היא...
שעוד כמה אנשים גילו את תום לפני הזכיה הגדולה…
היה קון נפלא.
עלי אישית עבר ערב הזוי במיוחד, אבל מהנה, מכל מני בחינות. שריד-העולם-שבחוץ שהבאתי איתי התלהבה מכולם באופן בלתי רגיל, ושוב חייבת לי על זה שאני לוקחת אותה לכל המקומות המעניינים…
אה, ולאנשים (אתם יודעים מי אתם) שהעדיפו חום ובית על פני, טוב… !הכנס אמוטיקון של שיער מתנופף בבוז כאן!
מה שמזכיר לי:
לא אמרת שהשיער שלך קוצץ באכזריות? כי לדעתי דווקא יש די הרבה ממנו.
האורך שלו היה כפול מזה, עד לאחרונה.
אבל אני מתחילה להתרגל – זה כבר לא נראה מוזר במראה, ואפילו לא לוקח לי זמן לזהות שזו אני…
אני נרגשת, התגובה הראשונה שלי כאן...
היה נחמד! היה חביב!
ואפילו חמים ומגניב, חוץ מאזור השירותים…
כן כן אני בין אלה הנדחפות שלא ממש קשורות ל"חבורה" של עין הדג(ואת זה קיראו במלעיל), נו האלה שרק באים כי שמעו שיש סופגניות בשפע אתם יודעים… (: סתם
אבל בכל מקרה, אני בהחלט מהחבר'ה שלא ממש נכנסים לכאן אלא רק באים דרך חברים, אבל אחרי הקון הזה אולי אשנה את הרגלי היומיום שלי!
אחלה אירגון של ערב משעשע ביותר… ממש נהנתי מהסרטונים אפילו שלא את כולם קלטתי בשל בורותי בכמה סרטים ידועים, אבל "oh well", צוחקים עם כולם כי האווירה היא כזו, וגם יש תמיד את האחד הזה שצוחק הכי מוזר בכל האולם, כן. גם זה.
לא יודעת אם זה כבר היה בקונים אחרים אבל בפעמים הבאות תוכלו אולי גם לשים סרטון של "עידן הקרח" ,כי תמיד משעשע לראות יצור קטנטן ומסכן מנסה להשיג כמה שיותר בלוטים..
אתם חבורה חביבה ונחמדת! היה כיף!
קינג.קון
אני כרגע בשלב ההזוי הזה בו כל הקון נדחס לגולה אחת קטנה בתוך הראש, וקשה לי להיזכר מה בעצם הלך שם. אולי מקריאת התגובות זה יחזור לאט לאט.
בינתיים, תודה ל-Corwin על הטרמפ ועל גילוי טיבו האמיתי של האינטרנט, ותודה לרד, לונג ודחליל השלולית על הטרמפ הביתה, השיחה הנוסטלגית על חוג סיור, וגם על, נו, איך קוראים לזה… אה, ארגון הקון. כן.
והיה כיף כתמיד לראות פרצופים ולדבר עם אנשים – ארגונזו, דרור, IC, shayandherfrangies, נונין, יאגואר (הצדיק בסדום! אפילו ל"סיפורי עמים" היו אפקטים יותר טובים מל"קונג"!), deadtone, אדם קלין אורון (קוגל!), ארמדילו, אין אור, אור נערב ומן הסתם אני שוכח כרגע עוד כמה.
תודה לכל מי שקנה חולצת "עין הדן", ותודה לכל מי ששקל להצטלם עם הדן תמורת 10 שקלים בלבד. תודה גם למי שסירב בנימוס.
"קדברה" היה מצוין וכיפי, "למוני סניקט" קצת פחות החזיק בצפיה שניה, אך עדיין מקסים (ומהווה דוגמא, אגב, לאיך אפקטים לא משהו בכלל לא מפריעים לי כשיש מאחוריהם כתיבה טובה, רעיונות מקוריים, משחק מצוין ודמויות מגניבות). הסרטונים הקצרים היו קצת מאכזבים באמת, יחסית לעבר, אבל אין על ה-Gay Parade (שנדמה לי שגרף את מירב הצחוקים).
וטיפ קטן: כשיש לכם ברירה בין לצפות ב"מאנוס" או לקבל 100 ש"ח – באמת שלא צריכה להיות לכם דילמה.
מתי שוב?
אפקטים לא משהו?
אתה בטוח שראינו את אותו הסרט? אחד הדברים שיותר הרשימו אותי ב"סדרה של צרות" היה הויזואליה המרהיבה שלו.
ויזואליה מרהיבה, ואפקטים לא משהו
הויזואליה אכן הייתה מרהיבה ומלהיבה, הודות לעמנואל לוביצקי, הצלם הגאון שאחראי גם ל"סליפי הולו" (לא סתם אומרים, או אני אומר, ש"סדרה של צרות" מהווה תחליף מצוין לברטון בימים עגומים אלו, בהם הוא מוחלף ע"י פלגמט חסר כשרון שטוען שהוא עדיין סמאח).
אבל האפקטים נעשו בחוסר תקציב בולט, או ליתר דיוק – כפי שגם טענתי בנוגע ל"קינג קונג" – בחלוקה לא שיוויוונית של התקציב. ניכר שמירב תקציב האפקטים הושקע בסצינות שמתרחשות בבית של מריל סטריפ מעל הים. חלק גדול מהאפקטים האחרים הוזנח בשל כך. האפקט הבולט ביותר לרעה מגיע ממש על ההתחלה, כשלמוני סניקט מספר לנו על קלאוס. קלאוס ניגש אל המים, נוגע במשהו ומעורר איזו שושנת ים ממוחשבת לגמרי או משהו דומה.
אבל כאמור, זה זניח מבחינתי.
100 שקל לעומת מאנוס
היא באמת לא בחירה מסובכת יותר מדי, אבל לעזאזל, *רציתי את החולצה הזו* (למרות שעדיין לא ידעתי שזו חולצה)! ואני עדיין חושב שטיפוס מפוקפק כמוך לא היה נותן לי את הכסף.
ויש לי דרך לתרץ את ה28 דקות שציינתי! פשוט שבתת-מודע חישבתי את זה גם עם העצירות באמצע! אררר!!!
100 שקל לעומת מאנוס
מתי הוא הציע את זה? איך לא שמעתי?
לגבי הניחוש של כמה זמן עבר: אני הנחתי שעבר פחות זמן ממה שחשבתי (בסביבות חצי שעה) וחשבתי שגם האחרים יחשבו שעבר יותר זמן. לכן חיכתי שהשתיים הראשונים יגדו זמנים ואמרתי דקה אחת פחות, זה עבד. חוץ מזה, העצירות לא לקחו 7 דקות.
קינג.קון
היה טוב לראות אותך. ובכלל, לראות את הפרצופים שמאחורי השמות. ה-gay parade היה באמת אחד הגודלים, וה-lost skeleton of cadavra ישאר אחד הסרטים המצחיקים שראיתי. What, who, what?
אגב, אני שמח לשמוע שהסתדדרת איכשהו (במובן של "מצאת דרך לחזור"). מקסימום אני יכול להירגע עם המחשבה שגם אם לא הגעת הביתה, אתה לפחות איפשהו שגישה למחשב ואינטרנט ניתנת לך. לפחות זה.
על העוגות
ובמיוחד על הזו עם השקדים הפרוסים מלמעלה. זאת הייתה עקיצת הדבורה? ובכל מקרה, אפשר מתקון (הא הא)?
על העוגות
תודה, תודה רבה. איך ידעת שהן שלי?
את המתכון אפשר בהחלט, אבל אפשר גם, ואף מומלץ, להזמין. כן כן, אני מרשה לעצמי להקדיש את הבמה למעט פירסום עצמי: אם מישהו טעם את העוגות שהיו בקון (שוקולד וכזאת עם שקדים מעל) אתם יכולים לדבר איתי, אני מוכר. כל סוג, כל דבר שאתם באמת רוצים, דברו איתי
יאללה מתכון יאללה
אם לא הייתי ירושלמי, ואם לא הייתי נהנה יותר לאפות עוגות מאשר לאכול אותן, דווקא הייתי קונה. אבל בהתחשב בתנאים האמורים, אפשר מתכון בכל זאת?
נ.ב. – זכרתי את מה שדן כתב כאן, וחוץ מזה, לונג גילתה לי.
הא! הפושעת!
סתם, תודה לך.
כן, מתכון אפשרי בהחלט.
אני מעריך את ההעדפה של עשייה על אכילה, מחמם לי את הלב.
איזה אמרת אתה רוצה, עם השקדים?
אם ההיא עם השוקולד, והשוקולד למעלה, וההמון שוקולד הייתה שלך,
אז אני רוצה את המתכון שלה. תודה.
שלא תחשוב שלא שמתי לב שאתה מושך זמן
כן, הזו עם השקדים.
תודה!
שורה אחרונה לפני שבת...
כל הכבוד לרד, לונג ועכרור על עוד קון מצויין. המשך תגובה (אי"ה) במוצ"ש.
איי... חבל שלא באתי (?)
הייתי במפגש משפחתי בקיבוץ טירת-צבי.
כמו שכמה כבר אמרו פה קודם, תמיד יש פעם הבאה…
הקון הראשון שלי
בתור חייל בבסיס סגור ישנתי לילה לפני ארבע שעות בלבד (יש מסדר נקיון בשש וחצי בבוקר וצריך להתעורר מוקדם ולנקות..).
התלבטתי אם ללכת לבד או לגרור כמה חברים שיבואו איתי ובסוף בחרתי באפשרות הראשונה, וטוב שכך כי אני בספק אם הם היו מבינים את ההומור והבדיחות הפנימיות של האתר (ובמקרה של ה"שלד האבוד" גם אני לא ממש הבנתי, או שאולי זאת הייתה העייפות). בכל מקרה תודה לכל מי שטרח להקדיש לי תשומת לב, למי שהביא פסטה, ותודה רבה לשלישיית הקוראים הלא פעילים מכפר סבא שצירפו אותי זמנית לחבורתם (לא ראיתי אותכם כשעזבתי אבל אם אתם רוצים להחליף חוויות או משהו אז ICQ: 249782186).
בקיצור, היה ממש נחמד.
בכיף, בכיף...
כראש חבורת הלא פעילים מכפר סבא (או היחידה שמשתדלת להגיב) הייתי רוצה להביע את הערכתי על כך שהגעת לבד לקון, אני ושאר הלא פעילים מכפר סבא לוחצים את ידך בחמימות. וכמובן, מזמינים אותך להצטרף לחבורתנו בכל קון אפשרי מעתה ועד עולם. ניתן למצוא אותנו בפינה הקרובה לאזור מגורך.
בכל אופן, כמה חבל שגם את הקון השני שלי בחרתי לבלות כמה שיותר קרוב לקיר תוך בחינת השמות המוכרים בפליאה.
היה כיף בכל זאת, ותמיד יש את הקון הבא בשביל להכיר אנשים.
תודה על הכל.
היה נהדר.
באמת, נהניתי [כמעט] מכל רגע, הסרטים היו טובים, וגם רוב הסרטונים, והיתה אווירה ידידותית וחביבה באופן כללי.
אז תודה על הבירה והעוגיות, בהצלחה לכל מי שטעם את רוטב הקבנוס וחמאת הבוטנים [שרק בשביל הרקורד – לא היה *כזה* נורא לפני ששמנו אותו במקרר, ולפני ששרפנו אותו בטעות על הפלטה], וסליחה באופן כללי, על חבורת הילדים הצווחנים והמצחקקים שיצרתי [בטעות!]. We ment no harm.
זכרתי שזה משהו עם ל'
אז שוב תודה לליור ולשותפיה לתבשיל הקבנוס וחמאת הבוטנים!
קון ראשון
באמת שהיה נהדר.
הגעתי באמצע "קדוורה", כך שפיספסתי את הסרטונים הקצרים שלפני (מה? טים ברטון ולא קראתם לי?). "קדוורה" היה מצויין, עשה לי מצב רוח טוב ישר על ההתחלה.
" סדרה של צרות", היה אפילו טוב יותר משציפיתי. חוץ מה-10 דקות בהם נרדמתי, כל רגע בו היה עוצר נשימה (העיצוב היה יוצא מן הכלל). זאת אפילו שהדקה הראשונה שלו כמעט גרמה לי לברוח בצרחות מהאולם, מזל שזה נגמר מהר.
תודה לשירי שהיתה טרמפיסטית נהדרת ועזרה לי להתגבר על הפחד הראשוני, לחברים שלה, ללילי (אם אכתוב את השם המלא זה לעולם לא יגמר) שקיימה את ההבטחה שלה, ולכל השאר שנהפכו מענן מטושטש ומקלדת לבני אדם אמיתיים. גיליתי שיש גם פרצופים מאחורי השנינות.
היה כיף.
ושכחתי המון תודה
לרד, לונג ולעכרור, שהתרוצצו ממקום למקום והקפידו לארגן, לעזור, לעוור אותנו מדי פעם, ובאופן כללי לדאוג שהכל יתקתק כמו שצריך.
רק אותי מטריד
שיש פה אנשים שהיו ערים ב-11 וחצי בבוקר אחרי הלילה הזה?
זה היה גם הקון הראשון שלי, ואני בכלל רק קוראת שקטה, אבל היה ממש כיף.
השלד, הוא אחד הדברים ההזויים ביותר שראיתי מימיי.
והייתי מרחק של שנייה מלהציע להוריד חולצה רק בשביל המחשבה שאולי זה יגרום לאחד מהמשתתפים להסתובב ולהפסיק את הזוועה שנקראת "מנוס".
יש לי חולצה של "בא לי לרוץ עירום בשדה חמניות" אז אני מאושרת.
ופגשתי כמה אנשים טובים, שזה תמיד נחמד.
המממ... גם שי חשבה על זה
(אם הייתי יודע that it will come to that אולי לא הייתי מוותר כל-כך מהר…)
הקון שלי, בקצרה
אוף, רשמתי תגובה ארוכה מאוד והיא נמחקה בגלל תקלה טכנית. מחשב רשע.
אני אכתוב שוב, בקצרה:
"השלד האבוד של קדברה" הוא אחד הדברים הכי מצחיקים שראיתי. גאונות לשמה. לא זוכר מתי צחקתי כל כך הרבה, לא מסרט ולא בכלל. מתי הביקורת?
סרטים קצרים שאהבתי במיוחד: "וינסנט", "הארווי" (?) (נו, הסרט על הפולני ההוא), והסרט על החייזר העצוב שהמציא משקפיים צהובים. שחיפש את האושר וכל זה. (איך קוראים לו? וחשוב יותר: איך אפשר להשיג אותו?)
היה כיף. ממש. זה היה נחמד לפגוש הרבה אנשים חביבים, אפילו שאת רובם המוחלט אני לא ממש מכיר.
לגבי הדברים שהם לא סרטים, אני כבר אכתוב תגובה נפרדת מאוחר יותר.
בחיי,
אני לא זוכרת מתי נהנתי כל כך. ואני מאלה ששמעו על האירוע יומיים לפני, החליטו לבוא באופן ספונטני ולבהות. ודווקא לבהות לא כל כך יצא לי, כי הייתי עסוקה בלקפצץ.
באשר לחמאת בוטנים ולקבנוס, איתכם הסליחה. אני מוכנה להשבע שלא תכננו שזה יצא כל כך… מגעיל? דוחה? מסריח?
כולם ביחד, אני מניחה. ותאמינו לי שזה נראה יותר טוב לפני שבטעות השארנו את זה על הפלטה ונתנו לזה להשרף ולהסריח את כל האולם. אני חושבת, לפחות.
ח"ח לכל אלה שניסו. אני רק שמחה שסביר להניח שאין לכם מושג מי אנחנו, ולאתר אותנו יהיה בלתי אפשרי. :]
קדברה – שנים שלא צחקתי כל כך מסרט.
למוני סניקט – אומנם יצא שנרדמתי לאיזה עשרים דקות באמצע שם, אבל זאת הייתה אולי הפעם הרביעית שאני רואה את הסרט הזה, אז אני יודעת מראש שהוא טוב. כן.
הסרטונים הקצרים היו נהדרים, ברובם. אין כמו לבהות בפלסטלינה בחמש בבוקר, אחרי לילה לבן.
בקיצור, נהנתי.
צריך עוד כאלה!
חבל שזה רק פעם במלאן זמן.
אז אני היחידה שהתעוררה בבוקר מסדרת שיעולים עם גרון כואב ואף סתום, או בקיצור, התקררות?
לקון הבא צריך לזכור ללבוש יותר מזוג גרביים אחד ונעליים יותר אטומות.
לחצות את הרובי.קון
אין ספק, תגובות של אחרי קון זה משהו מיוחד. אתה מנסה להזכיר לכולם (ולעצמך) את כל הרגעים המרגשים, ובו זמנית לעשות שאת באופן שמי שלא היה בקון לא יבין שום דבר.
ראאוור.
הקון היה טוב יותר מהקודם שהייתי בו, וזאת למרות שלא הצלחתי ממש ליצור יחסים טובים עם אף פסטה (עם הסופגניות, לעומת זאת, היתה לי הצלחה מרובה), ולמרות שהצלחנו ללכת לאיבוד גם בדרך לשם וגם בדרך חזרה.
בתור אחד הוותיקים אני חייב להגיד שבהתחלה הייתי בהלם מכמות הפרצופים שלא זיהיתי, ועוד יותר מכמות הניקים/שמות שלא זיהיתי. למזלי דאגו כמה אנשים להבהיר לי שהם לא באמת כותבים באתר, אחרת הייתי נכנע טוטאלית לממ"א ומחזיר את המפתחות.
ייזכרו לטובה: הקומדיה הרומנטית של ניקולסון (למרות שכבר ראיתי אותה), התרגום של סטאר וורז לl33t, התחפושת של העכרור (למרות שנתנו את השורה שלו להרמיוני), הפורנו של רוחמה אברהם, משחק השתייה התיאורטי שהמצאנו ל"שלד האבוד של קאדאברה" (אני מדען! תנו לי את כל האטמוספיריום שלכם או שאומר Oh well!), העיניים של ויולט בודולייר, סיפורי האימה של איט והאחים גרים, דוברות האנגלית החביבות שפגשנו בחוץ, ושיחת היציאה מהארון שניהלתי עם אייל ואיילה (סורי על הדיסקרטיות).
יזכרו ל….? המממם, אני תוהה: המחתרת הסוציו-קניבלית שאחראית לקבנוס עם חמאת בוטנים ולהעברה של אנשים ממקום למקום תוך כדי צחקוק ("יש אנשים שאוכלים ויש אנשים שאוכלים". אהה), העובדה שאי אפשר לחמוק מליאו אפילו בעין החורש, הכמעט עשרים דקות מחיי שלא יחזרו עוד בהן צפיתי ב'מאנוס יד הגורל' (או אם נדייק, בהיתי במסך משונה ושמעתי קולות משונים מכל הצדדים), הניסיון לשכנע אנשים שדן ברזל אינו כפיל, וכמובן אזור התעשייה של פתח תקווה.
אבל למרות כל הקטעים המשונים האלו, ולמרות שהייתי עייף בטירוף ולכן סביר להניח שמלמלתי, קשקשתי ובכלל עשיתי דברים שאינם הולמים את גילי ומעמדי, ממש ממש נהניתי. נדמה לי שגם שהרעיון ללכת על שני סרטים בלבד היה מוצלח, וכך גם הדלקת הנרות (אבל זייפנו בפזמון). לסרטונים באמת היה קצת פחות אפקט, אבל חלקם פשוט מהממים, בעיקר 'וינסנט', 'ראיין' והפינגווינים.
טוב, יאללה, זה יכול להגיע עד אינסוף, אז…
תודות: לרדלונגעכרורי על הארגון המצוין; לכל מי שהביא פסטה (הפסטה פסטו הייתה אפילו טובה) וסופגניות; לשי והפאנגיז שלה, שלא רק נהגה אותנו באון ובאומץ לשם וחזרה אלא גם הנעימה את זמני במשך כל השלד האבוד ובכלל; לשרי (IamMe) והטלנובלה הגרוזינית; לאלון (Ross) שהוכיח שמרכז הליכוד יכול להיות מקור לא אכזב לבדיחות ומופלטות; לדן ברזל שהיה גאוני כהרגלו; לרייצ'ל והעוגירייצ'ל; לדנה והעוגידנה (ועד מאה ועשרים לכם!); ובעצם לכל מי שהיה והתרגש ונהנה.
וגם סליחה לכל מי שלא זיהיתי אותו בלי הניק-טאג, ובמיוחד כפולה ומכופלת לפניקס, שנדמה לי שלא הצלחתי לצאת מהבלגן שתחתבתי את עצמי אליו בקשר אליה עד סוף הערב.
נתראה בקון הבא!
קון ראשון וכו'
[אפשר לעשות לזה ר"ת כמו לאהרו"כ.הממ]
שעת הגעה מתוכננת: 8 וחצי-9.
שעת הגעה בפועל: 10 וחצי נדמה לי.
ולמה!? תאונת רכבת בלוד בשעה 7 ששיבשה את תנועת הרכבות8/
בעקבות כך רכשתי שנאה לרכבת ישראל שמתעללת בנוסעיה ובעלת מערכת כריזה מאוד.. מאותגרת.
אך מספיק להתלונן, העיקר שהגעתי(8
למרות שבהתחלה היו לי המון רגשי נחיתות בגלל הגיל ורוב הערב הייתי דיי מבויישת נהנתי מאוד!
אני מצטערת על זה שהרבה אנשים שהייתי רוצה לראות את הפרצוף שמאחורי הכינוי, פספתי. איכשהו. יותר נכון לא הייתי מודעת שהם זה הם.
אבל לא נורא, בשביל זה יש את הקון הבא (בתקווה שצה"ל לא ידאג למנוע ממני להגיע).
חבל שהגעתי מאוחר ופספסתי את הסרטונים בהתחלה ואת הסרט הראשון.. אפשר להשיגו בדויד? חח
המון תודה לעורכים הנפלאים שארגנו את האירוע הנהדר הזה!
תודה שדאגתם שאמא לא תדאג8)
תודה ללונג המקסימה בנשים על השיחה עם אמא ועל ההסעה מהרכבת!
תודה על מי שהסיע אותי לתחנת הרכבת בת"א. אני לא זוכרת מי זה היה *מתביישת עד עמקי נשמתה* אבל המון תודה!
תודה לאדם קלין אורון על הקפוצ'ון של מניח רעפים והחולצה של רון(8
היה מעולה, מצחיק ומאוד מאוד מהנה!
תודה
נתראה בשנה הבאה בע"ה!
________
קולג שרוף זה דווקא חביב!
___________________
בא לי לרוץ עירומה בשדה חמניות!
היי, גם אני הייתי.
בדרך לעין החורש אבדתי את דרכי ומצאתי עצמי בלב פרדס אפל מוקף אשכוליות. ברגעים אלה (ז"א איזורים בארץ שקיימים בהם שלטי הכוונה לעפולה) תמיד מקוננת בליבי מחשבה שאוטוטו אנשוק בפאתי ג'נין בואכה שכם (לא תקין גיאוגרפית, אני יודע) וכותרות עיתוני הערב נפרסות מול עיני. פאלחים עויינים וכל הג'אז הזה (האם הסטיקר של "מרצ" יעזור?). 100 מטר של נסיעה ישרה ונפלטתי מלב הפרדס לשכונת בנה ביתך נינוחה בלב מושב חינני. שעתי טרם הגיע.
בסופו של דבר הקיבוץ נמצא והגעתי קצת באיחור לThe Lost Skeleton of Cadavra, פנינת קאלט משעשעת. ייתכן שהטריילר לסרט הוצג באחת היומיות בעבר? כי זכור לי משהו דומה… בכל מקרה בחירה נהדרת. זכור במיוחד:
הסרטונים היו מהנים ברובם, אפילו שאת חלקם הכרתי. אגב, הפרסומת לדירקטTV בוימה ע"י נעם מורו, ישראלי מוכשר שעושה חיל בארה"ב (בד"כ פרסמות מגניבות ויקרות לנייקי ואדידס). ב"מאנון ידי הגורל" הייתי ממשיך לצפות אם היתה לי אפשרות (כמה ראינו? 23 דקות?). יש לי חיבה ליצירות מגוחכות ובמצב של עייפות מתקדמת רוח הטמטום הופכת את הצפייה לאירוע מרנין (לא לסקול בסופגניות, הריבה עושה כתמים).
את "סדרה של צרות" ראיתי לראשונה ואהבתי. סרט מסוגנן ושנון מאוד (במיוחד הקטעים האנכרוניסטים). נפלא.
תודה לעורכים על הארגון וההשקעה הנכרת. נהנתי.
ה-30 בדצמבר 2005, לגבי, הוא בגדר שמועה. חציתי את כל שעות האור בשינה, פרט לגיחה קצרה והכרחית לעולם החומרי כדי להחזיר את המקרן. לרוע המזל יש לי וללונע עוד התחייבויות היום, כך שהודעת פירוט הסרטים והלינקים המסורתית תתפרסם מאוחר יותר הלילה.
תודה לכל מי שהגיע, תודה לכל מי שקנה חולצות ולכל מי שהביא פסטות או דברים מעניינים אחרים, וסליחה ממי שלא הצליח להגיע בגלל התאריך או שסבל בקטעים מסוימים. ראוור.
הקון הראשון שלי (אבל לא האחרון..)
גם אני מרגישה שאני חייבת להגיב כאן, למרות שאני לא מרבה להגיב באתר.
טוב, אז קודם כל היה אתמול ממש כיף ומהנה ואני שמחה שיצא לי להגיע!
הסרטונים בהתחלה היו ממש מצחיקים ונהדרים, אוליבר של טים ברטון זו יצירת מופת בעיניי.
לגבי הסרטים- "השלד של קדברה" היה אחד הסרטים ההזויים והמצחיקים שראיתי השנה! אין לי מושג מאיפה הקרצתם את הסרט הזה, אבל הוא בהחלט תרם לאווירה הכייפית של הערב.
"למוני סניקט" גם בצפייה שנייה הוא נהדר, בעיקר מבחינה ויזואלית. מה שכן, בגלל שכבר ראיתי אותו, הרשיתי לעצמי להירדם פה ושם לכמה דקות.
לגבי "הישרדות"- אוסיף בקצרה: זה היה נורא. פשוט נורא. בבקשה אל תחזרו על זה שוב..
ותודה גדולה ללונג ג'ון, רד פיש, עכרור השלולית ולכל מי שהיה מעורב בהפקת הערב הנפלא הזה. באמת שהיה שכיף.
ועוד תודה גם לכל מכיני הפסטה, העוגיות הטעימות, הרביולי השרוף והקוגל (או קיגל. תלוי מאיזה איזור בפולין אתם )
להתראות בשנה הבאה!!
ניטפוק קטן
וינסנט של ברטון, לא אוליבר. לא?
אתה צודק
אני טעיתי ורק אתמול בלילה גיליתי את הטעות המרה.
התנצלותי למר ברטון היקר.
איך יכולתי לטעות ככה בסרט של טים ברטון??? אוי לבושה..
אין לי שם שנון לתגובה שמערב בתוכה את המילה ''קון''.
כן.
אם כך, לא היה לי תג במשך כל הכנס, כל הזמן הרגשתי קטין באופן מעיק, והפסטה היתה קרה והקפה עלה כסף, אבל היה נהדר.
ראוי לציון משחק הארבע בשורה, בו ניצח ללא עוררין אור נערב (כי היתה לו נקודה אחת מעל כולם), והשתתפו בו גם שצ'יצ'ינה המצורעת, קרונו (בעל המבטא הלטיני), וארמדילו. כמובן שהחלק המעניין כביכול הוא לפגוש את הפנים שמאחורי הניקניים ויזה יזה, וזה כמובן באמת היה מעניין, והיה מאוד נעים ונחמד כשיחסית הרבה אנשים התעניינו בציורים שלי (כן, אני הבחור המתולתל עם הסקצ'בוק שעשה סלקציה לרישומים הגרועים שלו) (ותודה לליאור שצייר לי שם לוחם מגניב כלשהו זה או אחר). היה כיף לצפות זמן מה במשחק "שודדי הקברים מהחלל החיצון", למרות שבסופו של דבר לא שיחקתי. שיחות פה ושם עם אנשים שלא הכרתי ולו אחד מהם, כל אלה היו נעימים וחביבים, אבל הסרטים בהחלט היו ראויים להתייחסות.
אז בואו נהיה נדושים ונתחיל בהתחלה:
-חלק מהפרסומות היו חביבות בהחלט. אני אישית מאוד אהבתי את הגרסה המשופצרת של השירה בגשם, ואת הטריילר למדריך הטרמפיסט לגלקסיה שהיה קצת יותר טוב מהסרט עצמו. מאידך, לא-סימפטתי קשות את הטיזר לצ'יקן ליטל. התענגתי על סרט הפינגווינים, כמו גם על "וינסנט", במיוחד מהנוסטלגיה. הקרב האולטימטיבי היה גדול. שמחתי לראות שאני סותם סוף סוף את פער ההשכלה שלי לגבי היאטה, ושועשעתי מקטע הוויבל אנד בוב שאני אישית מכיר היטב כ"כ.
– "השלד מקדאברה" היה ענק. סרט שאם היה קצת יותר קצר ומתומצת, היה הופך לדעתי לפולחן סטייל רוקי, רק יותר מתוחכם.I was always hated by skeletons, משפט שאני לא אשכח לעולם. הו, אנימלה. אגב, מישהו תפס מאילו חיות בדיוק היא היתה מורכבת? לא ראיתי את כולן בסוף, אבל הניחוש שלי הוא שחתול, שועל, נחש ועכבר. הפארודיה הכי טובה שראיתי בזמן האחרון.
– הגעתי למקום שלישי בהישרדות, כבוד! השיטה שלי היתה לבהות בדיוק באמצע המסך כדי שהשופט לא יחשוב שאני מסתכל לכיוון אחר. היתה גם את ההופעה המצוינת של החוואי הפצוע, המצולק והצולע, שרק ציפיתי שיופיע על המסך, בחיי שאהבתי אותו. ואת הכלב השחור. לפחות ירדתי מהבמה בידיעה שיש לי עצבי ברזל.
-ספיישל הסטאר וורז היה נחמד, אבל אני חושב שהקטע של החבובות היה די לא נחוץ. מאידך, יכול להיות שאני חושב ככה בגלל שיש לי את הפרק הזה בבית, וראיתי אותו כמה פעמים (ובהשוואה לפרקים אחרים של החבובות, הוא לא כזה איי-איי-איי).
– "סדרה של צרות" הוא סרט מוכר ואהוב עלי, ומבחינתי רק טוב לראות אותו עוד פעם.
– החלק האחרון של הקון היה לדעתי גם הטוב ביותר,(גם אם המדכא ביותר מבחינת התכנים) ולכן אני מצטער שנימנמתי פה ושם. "ריאן" הוא סרט גאוני, את הארווי קראמפט רציתי לראות כבר הרבה זמן, והסרט על הרובוט שממציא את משקפי השמחה היה הדבר הכי עצוב ומדכא שראיתי כבר הרבה זמן. מישהו יכול אולי להגיד לי איפה אני יכול למצוא את delivery? כי זה היה אחד הסרטים שבהם ישנתי, ואמרו לי שהוא היה ממש טוב. אני חושב שפרק מהסטורי טלר היה סיום הולם מאוד, and that's all I have to say about that.
אז כן, נהניתי מאוד, וזה היה קון ראשון מוצלח. מי יתן ויהיו עוד כמוהו.
תודה מיוחדת ומשתפכת לשמואל שמואל על הטרמפ.
אוה. אז אתה הברנש המסתורי.
בשביל זה יש תגי שם, לעזאזל.
"ראיין" היה מדהים חזותית, אבל קצר מדי. לא ממש הסבירו מה היה יחודי בסרטים של הבחור או איך הוא השפיע על עולם האנימציה. גם לא התעכבו לרגע על אף אחת מהנפשות בחייו של ראיין, והיו לא מעט כאלה. בעצם, לא אמרו בסרט הזה כלום על כלום. כל מה שנותר הוא מיצג ויזואליה נהדר והמון פוטנציאל לסרט דוקמנטרי באורך מלא.
הסרט על משקפי השמחה היה מעט נדוש, אבל עשוי היטב. הסרט על החבילה, לעומת זאת, היה סתם נדוש. החביב עליי מבין סרטי האנימציה היה הסרט של ביל פלימפטון על האדון וכלבו, למרות שהוא טיפה'לה נמתח.
בחורות ערומות מתפשטות!
היה מרנין. 'השלד האוהסרטונים (בעיקר מקבץ הסרטונים הראשון) גרמו לי לראשונה זה חודשים ארוכים לצחוק עד כאבי שרירים (בוב, וובל וערימת הסוכר שלהם הביאו אותי לכדי פירכוס מתמשך לכל אורכו). יד הגורל של מאנוס – הפך את הארוע לקון קון קרנה.
האווירה האנושית ומרכיביה היו חיוביים ביותר, ונהניתי מאינספור שיחות הסרק, והכמה הטעונות (תוכן ושיפור) עם הדגיגים וההגיגים מסביב.
בפרט דידי ורני – על עמידה ללא חת מול צמיג שנוקר על ידי קבנוס תועה. אירה – על המסתורין באפילה והפרות, באפילה גם כן. עומרי – טבע בפרץ התלהבות את המשפט בכותרת – משפט שראוי לתהודה רחבה יותר, וכן ביאר אחת ולתמיד את תכלית האינטרנט. "עכרור השלולית" (או 'עיסה עיוורת'?) – זוכה פרס חביב הקהל. נועה – אני מצפה לקבל רישום של כפות ידי עטויות הכפפות בהזדמנות – ותודה על שהראית שלא כל הפרות הןבוד' באפילה. אינה – Keep warm and fuzzy. ותודה לרד, האחראי והזכאי. וכן להוריי, שהביאוני עד הלונג ג'ון.
סליחה על הבורות אבל...
כל כמה זמן יש קון?
חמאת בוטנים וקבנוס! אני חייב את המת.קון!
הכותרת קצת מאולצת, אבל תתמודדו.
בכל מקרה, קון שני מוצלח למדי, שוב הייתי האחרון לצאת מהמקום בבוקר. (נראה לי שהייתי אחרון גם פעם שעברה, אבל אולי רק בין האחרונים). הסקלטון מקדברה היה אחד החזקים בהחלט…באמת, דבר קורע לחלוטין. תודה על החשיפה, עתה משראיתי את האור =)שרדתי יחסית סביר בהישרדות, ונפסלתי (יש שיאמרו שלא במוצדק, אני מקווה, שאני לא ארגיש בודד בדיעה הזאת) בדיוק בגלל השיקול-לא-באמת-שיקול של 100 שקל מול מאנוס. נורא רציתי לחשוב שזה אמיתי, ושאני יכול לגעול את עצמי מזה, אבל הבנתי שאף אחד לא באמת ייתן לי שקל גם אני אני אצפה בסרט בלופים במרתון של 24 שעות.
תודה לכולם על הפסטות, כמעט והכנתי אחת אבל ברגע האחרון לא הספקתי. התכוונתי להכין ניוקי בטטות ברוטב אגוזים…הפסטות היו ממש אחלה, טעמתי מכולם, כמדומני. גם העוגות היו סבבה, במיוחד העוגת שקדים =) הסופגניות גם היוו חלק ניכר מהתפריט שלי אתמול, היה מגניב שהיתה כמות בלתי מוגבלת.
כל הסרטונים והטריילרים היו אחלה, אולי רק החלק של הסטאר וורס היה קצת ארוך מדי, אבל בקטנה. החלק של האנימציה היה נפלא. אני ממש רוצה כבר לשים את ידיי על כל סרטון וסרטון שהוקרן אתמול. (רד פיש – רמז, רמז!)
תודות וירקות אחרות – תודה ללונג שעזרה לי לסדר את ההסעות, תודה לאורן (אין-אור) ולאיתי (אייסי) שיישמו בפועל את הטרנספורטציה שלי.
וכמובן תודה על כל הארגוניאדה של הקון המגניב, אחד הלילות היותר מוצלחים שלי ב-2005.
אפרופו, רק אני חשבתי שהכתוביות של למוני סניקטס הם יצירת אמנות בפני עצמה? מישהו אשכרה ביים את כל הכתוביות, שלא לדבר על הביצוע הנפלא. אהבתי נורא!
תודה לזוגתי אינה שהתלוותה אלי כבר לקון השני ברציפות, תודה לכל מי שהחליף איתי מילה וחצי, תודה למקרן ולמסך – הייתם נפלאים.
תודה!
תודה!
תודה!
תודה!
איזו דרך מצוינת לסיים שנה!
כל הכבוד על הרעיון לשים שני סרטים ולא שלושה. ראיתי את שני הסרטים והייתי ממש ערה מספיק בשביל להבין אותם.
תודה לאביעד על הטרמפ. לא הייתי מגיעה בלעדיו.
יצא לי להכיר אנשים חדשים ומאוד נחמדים,ולראות אנשים שלא ראיתי מזמן (גם הם מאוד נחמדים).
שמתי לב שהיו הרבה אנשים חדשים ושזה הקון השלישי או הרביעי שבו הייתי, מה שהפך אותי (בצורה כללית מאוד) לאחת מוותיקי האתר. מחשבה מוזרה…
הסרטים היו מצוינים.
ה"שלד…" היה ענק. לא הפסקתי לצחוק. התאכזבתי קצת מכך שלא היו דינוזאורים בסרט- המחשבה שעברה לי בראש בדקה הראשונה של הסרט היא "חייבים להיות דינוזאורים" ולא היו, אז חבל.
"סדרה של צרות" סרט מדהים מכל בחינה. העלילה מעניינת, העיצוב מדהים (!!!) הילדים פשוט מקסימים ויפים כמו תמונה.
הסרטונים היו מאוד משעשעים למרות שאחרי "סדרה של צרות" הזכרון שלי קצת מעורפל… ואני לא בטוחה שהבנתי עד הסוף את "ריאן"…
ושוב, למארגנים היקרים,
תודה!
נ.ב- נונין, ההתנצלות מתקבלת, אבל לקון הבא אני מגיעה עם תג מהבית
yey! קון-ראשון שלי.
היה סבבה!
באתי קצת מאוחר. אבל בדיוק בזמן ל וינסנט ,YATTA וקאדברה (ראאוור).
היה נחמד לראות את השמות מאחורי הניקים. גם אני הייתי מאלה שהיו חסרי מדבקות (לא ראיתי איפה הם היו) – הסתובבתי וחייכתי חיוכי "אני יודע מי אתם, ואתם לא יודעים מי אני" לחברה שזיהו את עצמם. אין ספק שהייתי מעצבן.
מתנצל.
לצערי נאלצתי לעזוב קצת אחרי קאדברה :-(
בפעם הבא אשאר יותר ואבוא עם אמצעי זיהוי.
טוב נו, אז גם אני אסכם.
השלד האבוד של קדאוורה הרדים אותי יופי, וגרם לי למעוד החוצה מהאולם ישר על רני והממסד, שמיד התחילו לצחוק עלי. התברר לי שעכרור ואני היינו יחד באוניברסיטה, והשמחה הייתה רבה, הארגון היה מופתי, כתמיד, והפעם לא היה קר כמו שנה שעברה (או שהחימום עבד בניגוד לשנה שעברה? לא משנה), והסרט של ברטון היה מקסים לחלוטין.
וכיוון שכולם מפזרים נאומי תודה כאילו כל אחד ואחד מאיתנו זכה אתמול באוסקר, אני מצטרפת לשמחה. תודה בעיקר לכל מי שלא נמלט ממני כשהתחלתי לדבר על סאגת חיפוש העבודה ואופוס, לקיפוד שהצליח לכנות אותי "טיפשה" פחות מ-10 פעמים, לכל מי שחיסל את העוגיות וגרם לי להרגיש מוצלחת, ולתרגומון, שסיפק הסעה, כתף איתנה לישון עליה במהלך "השלד האבוד של קדאוורה", וחום ואהבה באופן כללי.
את באמת מוצלחת
אפשר את המתכון לעוגיות? הן מהטובות – וגם מהאסתטיות – שיצא לי לאכול מזמן.
אני שולחת לך מייל.
(לקח לי המון זמן למצוא ברשת תמונה של המכשיר שאיתו מכינים אותן).
מבריק
יופי, כאילו אין לי מספיק מכשירים במטבח שאני משתמש בהם בערך פעם בשנה (למשל מכונת פסטה, עד שהילד גילה שזה כיף, ומאז כל שבוע), עכשיו אני חייב לקנות עוד אחד, כי זה פשוט גאוני.
באמת תודה רבה לך .
ועכשיו באמת: תודה רבה לך, גם על האתר, וגם על המתכון.
רוצה גם את הלינק!
הנה.
http://www.4chef.co.il/item.asp?id=287&page=1&selCat=71&selSub=107
אני השתמשתי במכשיר בן ה-30 של אימא שלי, למרות שיש לי אחד חדש. זה שלי עשה קונצים וכל העוגיות יצאו קווץ'. וגם די התעצלתי להחליף פיה, לכן היו המון כוכבים, וממש מעט דברים אחרים. מצד שני, את השוקולד צ'יפס סידרתי אחד אחד, אז זה גם שווה משהו.
ולונג, יש לך את המתכון?
את המתכון יש לי עוד מאחד הקונים הקודמים,
ואכן, הוא מניב עוגיות נפלאות (אני תמיד מוסיפה לבצק כל מיני דברים כדי לקבל עוגיות בטעמים שונים. קליפת לימון מגורדת היא אחת התוספות החביבות עלי).
סליחה, אבל
אני מאוד לא אוהבת שילובים של פירות בקינוחים שלי. נסי לאכול אותן בשיטה של אחותי הקטנה: היא עושה סנדוויץ' משתי עוגיות וממרח שוקולד בניהן…
רק שכחתי לומר,
שכדי להכין את כמות העוגיות שהבאתי לקון יש להכפיל את המרכיבים.
אנטי-מחיקון - הסרטים, ההסברים והלינקים.
פחות או יותר לפי סדר הקרנתם בקון. חלק ראשון: היה לילה קודר וסוער.
• 'נקמת הסית" עם תרגום ל-l33tspeak: צריך להיות גיימר כדי להבין את זה עד הסוף, ואני לא גיימר, אבל זה עדיין מצחיק. הטריילר הופץ ברשת קצת לפני שהסרט יצא, ובגלל איומי עורכי הדין של לוקאס הורד. עדיין, בוודאי לא קשה למצוא אותו עם טיפה גיגול נמרץ או emule.
• טריילר ל'מירורמאסק': אין הרבה מה להסביר, יש יומית שעוסקת בסרט כאן:
כתבה מספר 2546
רק רציתי להוסיף שהסרט יוקרן בקרוב בסינמטקים במסגרת פסטיבל הקולנוע הבריטי.
• Poultrygeist: Night of the Chicken Dead – טריילר לסרט אימה מתוצרת טרומה. אפשר להוריד אותו כאן:
http://international.tromamovies.com/stream-qt.php?t=poultrygeist_teaser-hi
• הדרמה המשפחתית מחממת הלב 'הניצוץ': עבודה גאונית של עורך מוכשר בחברת פוסט-פרודקשן ניו יורקית. יומית ולינק:
כתבה מספר 2928
• '5 אנשים במכונית': הקטע הגרוע ביותר מבחינה טכנית שהוקרן, מה שהפריע להנאה שלו. זה היה קטע שנוצר עבור טקס פרסי ה-Key Art, פרסי תעשיית הפרסום ההוליוודית, ומשתתפים בו חמשת קרייני הטריילרים שמשתתפים בכמעט כל טריילר אמריקאי שקיים.
http://www.collegehumor.com/movies/1633395/
• וינסנט: סרט אנימציה קצר של טים ברטון, שנעשה ב-1982, יותר מ-20 שנה לפני 'חתונת הרפאים', ובכל זאת אותו סגנון אופייני בולט כבר שם. ניתן למצוא אותו ב-DVD של 'הסיוט שלפני חג המולד', או לפחות בחלק מהגרסאות שלו.
• וויבל ובוב בפרק "Sweet": למי שלא מכיר, וויבל ובוב הם גיבורי סדרת סרטוני פלאש ארוכה עם הומור די מוזר, בערך כמו ברווז תינוק.
http://www.weebl.jolt.co.uk/archives.php
• משפחת פוקון: גם הדבר הזה, ככל שזה יישמע מפתיע, הוא פרק מסדרה ארוכה שמשודרת בטלויזיה היפנית (הוקרנה, כמובן, גירסה מדובבת לאנגלית). אומרים שביפן הם מצליחים נורא. שמה היפני המקורי של הסדרה הוא "Oh! Mikey" ויש לה כמה וכמה אתרי מעריצים. למשל:http://www.fuccon-family.com/
וגם
http://www.fuccon.com/
• יאטה!
• הפינגווינים ממדגסקר ב-A Christmas Caper: סרט הפינגווינים הידוע בכך שלא הוקרן לפני 'וולאס וגרומיט'. ניתן למצוא אותו ב-DVD של 'מדגסקר'.
• השלד האבוד של קדאברה: פארודיה על סרטי ה-Z של שנות החמישים. כל יוצרי הסרט הם אלמוניים לגמרי, ותקציב ההפקה היה בערך 16$, להערכתי. יומית עם קישור לטריילר (המבריק) יש כאן:
כתבה מספר 1727
אנטי-מחיקון - הסרטים, ההסברים והלינקים.
חלק שני: Their troubles were just beginning.
• קינג הומר: מתוך הפרק של הסימפסונס, Treehouse of horror III.
• The Ultimate Showdown of Ultimate Destiny: הכל כבר דוסקס כאן:
כתבה מספר 3064
• ברייקדאנס ארקוד בגשם: מאמר על הפרסומת ועשייתה, כאן.
http://www.kottke.org/05/02/golf-gti-commercial-and-elsewhere
• הרובוטריק המרקד II:
http://www.linkshard.com/link.asp?ID=487
• שיר השנאה (המקסים) של הונדה:
http://ventilate.ca/news_updates/smith_03.html
• "נס החיים": אכן, כנראה הסרט שגרר הכי הרבה צחוק מהקהל, ובצדק. וגם אנימציה נהדרת.
http://www.toxic.no/php/vis_film.php?id=82
• מאנוס, ידי הגורל (כלומר, ההתחלה שלו): הסרט הגרוע ביותר שנוצר אי פעם, נקודה. כיכב בפרק של Mystery Science Theatre 3000 בגירסה מצומצמת מעט. ההסבר המקיף ביותר על הסרט ותיאור מפורט שלו, למזוכיסטים, נמצא כאן:
http://www.agonybooth.com/manos/
כתבה מספר 2712
• איך 'מלחמת הכוכבים' היה צריך להיגמר – מתוך האתר "איך זה היה צריך להיגמר.קום".
http://www.howitshouldhaveended.com/
• 'מלחמת הכוכבים, פרק 3: תקווה אבודה' – פארודיה שנוצרה לפני ש'פרק 3' יצא, על סמך טריילרים בלבד.
http://www.sequentialpictures.com/moviestarwarsepisode3.html
• קטע קצר מתוך The Star Wars Holiday Special, ששודר פעם אחת בלבד ונחשב למוצר 'מלחמת הכוכבים' הגרוע ביותר אי פעם (לפחות עד 'אימת הפנטום').
• החבובות פוגשות את 'מלחמת הכוכבים' – שוב, הפרק הזה צולם אחרי 'מלחמת הכוכבים' אבל לפני 'האימפריה מכה שנית' ולכן לא כולל בדיחות על אבא של לוק.
• סדרה של צרות – סרט מקסים שלא הוקרן בארץ מסיבות מסתוריות. יש ביקורת:
כתבה מספר 2722
אנטי-מחיקון - הסרטים, ההסברים והלינקים.
חלק שלישי: מתקפת הדכאון.
• Jack-Jack Attack – השלמת חור עלילתי ב'משפחת סופר-על'. כלול ב-DVD של הסרט.
• ריאן – סרט אנימציה (תעודי) קצר ומדהים שזכה בצדק רב באוסקר השנה. הסרט לא זמין ברשת, אבל אפשר לשכור או לקנות את ה-DVD שלו (עם הרבה בונוסים יפים) באוזן השלישית. תמונות, וקטע מהסרט באיכות מחורבנת, אפשר לראות כאן.
http://www.nfb.ca/trouverunfilm/fichefilm.php?lg=en&id=51259&v=h#
• The Denial Twist – קליפ של הווייט סטרייפס בבימויו של מישל גונדרי ('שמש נצחית בראש צלול' ורוב הקליפים הכי טובים שנוצרו אי פעם).
• More – סרט כל כך מדכא, שבאמת התלבטנו אם להקרין אותו או לא. אבל הוא מקסים. באתר הרשמי של הסרט אפשר לראות אותו ולקרוא על סיפור יצירתו.
http://www.happyproduct.com/more1.html
• Delivery – באותה רוח כמו More, לא מרגש באותה מידה אבל מרהיב ויזואלית.
http://www.delivery.framebox.de/
• Willo the Wisp – ותיקי טלויזיה זוכרים את שרגא אור, המוג, אביגיל תורן הפיה ובעיקר עדנה המרשעת. פרק מתוך הגירסה המקורית של הסדרה, שמסתבר שהיתה די מצחיקה וקצת אכזרית.
• כלב שמירה – סרטו של ביל פלימפטון (שיצא מסינק באמצע הסרט ולכן הפך לקצת יותר מגוחך משהיה אמור להיות).
http://awn.com/oscars05/?type=shorts&id=guardDog
• Duck Amock – נחשב בדרך כלל לשיא הקריירה של דאפי דאק.
• הארווי קראמפט – עוד סרט אנימציה זוכה אוסקר.
http://www.harviekrumpet.co.uk/
• The Storyteller, הידועה בשמה המנוון 'סיפורי עמים', הסדרה האגדית של ג'ים הנסון מהחינוכית.
ולמי שלא מכיר
לינק לקליפ המדובר של הוויט סטרייפס (שלולא האופטופיקיות הייתי מציין כמה הם שולתים!!1):
http://www.ugo.com/channels/music/video/player.asp?articleID=16724
וואוו
אפילו שלא הייתי בקון אפשר לראות את ההשקעה ואני בטוח שהיה כיף.
אבל לטובת אלה שלא היו יהיה נחמד אם תסבירו מה היה משחק ההישרדות הזה שעשיתם שם ???
אנטי-מחיקון - הסרטים, ההסברים והלינקים.
* ריאן – אני לא יודע, אולי זה רק אני, אבל באמת לא הצלחתי להבין את רוב הסרט. וזו אפילו לא הפעם הראשונה שאני צופה בקטעים ממנו, ואני ידעתי שהוא אמור להיות תיעודי, ועדיין לא הצלחתי להבין על מה כל ההתרגשות. לטעמי הוא לא היה עד כדי כך מוצלח.
* More – אחד הסרטים הכי טובים שהיו בקון, לטעמי, ובגלל זה מזל שהחלטתם להקרינו. בכלל, בשלב הזה של הערב הפנים שלי כבר כל כך כאבו מלצחוק ומלחייך, עד שסרט עצוב היה בדיוק במקום.
* Delivery – רעיון חביב, קצב איטי מדי. הצלחתי לחזות את הסוף שלו די בקלות.
* Willo The Wisp הוא אור שרגא המוג? בכל מקרה, היה סרט מצחיק להפליא, באנימציה גרועה להדהים. זה פשוט לא ייאמן איך היום כל ילד יכול להפיק סרט באנימציה איכותית פי כמה וכמה ממה שאולפנים היו משיגים בעמל רב לפני רק עשרות בודדות של שנים.
* הארווי קראמפט: סרט מעולה. ראוי לכל פרס באשר הוא.
* The Storyteller – כמה סרטים הקרנתם? אני הלכתי רק קצת אחרי "הענק חסר הלב". יש סיכוי שהקרנתם גם את "האנס הקיפוד"? אם כן, זה יהיה מאוד מצער, כי זה הסרט האהוב עליי בסדרה.
ג'ים הנסון מלך.
באסה
הייתי תחת הרושם שלא הפסדתי יותר מדי כשנאלצתי לעזוב אחרי 'סדרה של צרות', אבל עכשיו נראה לי שפיספסתי הרבה מאד סרטונים שהיו מוצאים חן בעיני. חבל.
ד"א, מה הסיכוי שהקון יהפוך לאירוע דו-שנתי? רק צריך להקריב את הבריאות הפיזית והנפשית של המארגנים וכולנו נרוויח =)
מור יכול לתפקד מצוין כגרסה מקוצרת של "ברטון פינק"
''נס החיים'' ו''5 אנשים במכונית'' מצויינים.
ואת, היכן היית?
בבית, עם קרסול נקוע (אאוץ').
טוב, סביר להניח שלא הייתי באה בכל מקרה, כי אם הייתי מסוגלת ללכת, היו לי תוכניות אחרות. אבל זה לא צריך להפריע לאף אחד לגלות רחמים והשתתפות בצער!
ואני חיפשתי אותך, מסתובבת אחוזת אמוק,
צועקת "ניקי! ניקי!", אך אויה, אין קול ואין עונה.
אוי. רחמים רבים והשתתפות בצער.
לא שקרסול נקוע צריך למנוע ממך להגיע. היו מספיק כיסאות. רוב הזמן.
חבל. טרחתי להביא לך אלכוהול.
וואלה? נחמד מצדך...
גם אני
ניקי, אל תאמיני להם.
כמויות האלכוהול שהיו בקון לחלוטין לא היו לצריכה אישית. אנחנו מדברים פה על משהו שהיה יכול להתחרות בחנות החולצות של אדם ().
אם לסכם את האירוע - בסך הקון, היה כיף!
כמו כל האחרים שזה היה הקון הראשון שלהם, זכיתי לעונג המוזר – לפגוש הרבה מהאנשים שמאחורי הישויות הוירטואליות, שבדרך כלל מרצדות להן, בדמות מילים בלבד, על מסך המחשב שלי. ומה שיותר, הישויות האלה התגלו כחבורה של אנשים נעימים ונחמדים במיוחד מכל בחינה.
חבל לי רק שהייתי עסוק נורא (וקצת לחוץ), בלהתרוצץ ממקום למקום, לחלק לאנשים פתקי שמות, לשמור על הווליום בהקרנות של הסרטים הקצרים, וכן הלאה. כך שלא יצא לי לראות את רוב הסרטים, ובעיקר – כל השיחות שלי עם אנשים, כולל אלה שממש רציתי לדבר איתם, היו קטועות וקצרות מדי לטעמי, ונעשו תוך פזילה עצבנית מתמדת לכל הכיוונים, מתוך מחשבה על דברים אחרים שצריך לעשות. או סתם מתוך עייפות רבה, אחרי שתיים בלילה (מה שהייתי באמת רוצה, זה לחטוף בערך חצי מבאי הקון, אחד אחד, למינימום של חצי שעה של שיחה בלתי מופרעת, כשאני רענן ונטול הסחות דעת. מה צר שחטיפה היא פשע פלילי).
אבל, ובסך הקון – היה כיף חיים, היה מבדר, ניפגש בשידור החוזר. מחר באחת ושלושים, או בעוד כך וכך חודשים.
נ.ב. טיפ שימושי: אני מייעץ לכל מי שיתחפש מתישהו בעתיד למשהו, *נגד* תחפושת של דחליל. לא יאומן באיזו מידה קש יכול להתפזר, ולאלו מקומות. בי נשבעתי, פעם אחרונה שאני אוכל לארוחת צהריים סנדביץ' (גבינת) קש.
דיווח קון.סטרוקטיבי?
אח שלי הולך להרוג אותי על הקו(ן)תרת הזאת…
בקון מקרה, התעוררתי ביום חמישי ב-10:30 ואחרי מספר דברים לעשות הלכתי לעבוד עד רבע לשמונה. שמונה שעות של עבודה נתנו לי זמן להכניס לתוכי את כמות כוסות הקפה שהייתי צריך בשביל לשרוד את הלילה. מקלחת קצרה, איסוף כל הדברים הנחוצים, קפיצה לכספומט והיינו בדרך. איחור אופנתי שם אותנו (אחרי ביקור לידידה של אבא שלי להביא לביבות) באולם לקראת קאדאברה.
הנחנו את הלביבות במיקום אסטרטגי שבתקווה יאפשר לנו גם לאכול מהם אחרי הסרט ונכנסנו פנימה לצפות בכמה מהסרטונים הקצרים לפני המחי.קון המרכזי.
קאדאברה בהתחלה היה נורא דבילי, התקדם לאט לאט לכיוון כל כך גרוע שזה מצחיק אבל ב-15, 20 דקות האחרונות הוא כבר היה כל כך גרוע שזה עצוב. סך הכל נהנתי אבל זה היה צריך להיות יותר קצר. ראוור…
אחרי זה, יצאנו החוצה לחפש את הלביבות שהבאנו, שכמעט נגמרו עד אז, ואולי לאכול משהו אחר. אספנו קצת פסטה וקוגל (שהיה בהחלט טעים) ושלחנו אנשים לראות את The Christmas Capre כדי שלא יפריעו. פתחנו שולחן Grave Robbers שהצליח לאסוף בזריזות כמה שחקנים, כמה צופים וכמה אנשים שהתלוננו שלקחנו להם את הכיסא ואת המקום של המשקה (סתם ). אני הלכתי לסתום את קופסת ה"תרומות של מי שרוצה את החולצות שלו" של אדם בזמן שאח שלי הסביר על המשחק. אחרי זה, הם שיחקו בזמן שאני דיברתי עם unknown k. ושלמרות שאהבתי את השם שלך, שכחתי אותו אז אני מצטער. הייתה שם גם עוד בחורה בלונדינית שגם שמה או שפרח מזכרוני או שבכלל לא הגיע לשם. זה היה משעשע ואני לא ממש זוכר איך הגעתי משם לדיבור עם MuchRejoicing וחברתה אבל זה וה'שריצה' באולם הייתה כיף. מצטער על זה ששרתי את כל ה-Ultimate Showdown. אני נשבע לא לעשות את זה יותר לעולם… עד שיקרינו אותו עוד פעם.
אני אוהב תחרויות אז התנדבתי לניסוי הנפשי הנוראי הזה שנקרא 'הישרדות עין הדג'. אמרו בלי התעללות פיזית. לא אמרו שום דבר על צלקות נפשיות. למען האמת, ניסיתי לשים לב למה שקורה אבל זה היה מאוד קשה. במיוחד קשה להימנע מלהעיר הערות. שלמקו, שישב לידי, הקשה על זה עוד יותר. שלמקו משפיע לרעה.
הסרט של למוני סניקט היה משהו שרציתי לראות כבר הרבה זמן. חור בהשכלה שהושלם. לא היה לי מושג לאן הקיפוד ו-MuchRejoicing התחפפו באותו זמן אבל אני ו$#^#&* (שמה של ידידתה של MR צונזר מטעמי אאוטינג) דיי נהננו מהסרט.
משחק קצר של Skippy's Revenge (בו $#^#&* ניצחה) העביר לנו את הזמן עד מחזורת השידורים הבאה. אני עדיין הייתי ערני אבל הבחורות שמסביבי החלו להתפרק ולנסות (ללא הרבה הצלחה) לנצל את חוק החמש.
נאלצנו לעזוב בסביבות שש בבוקר, לפני סיפורי עמים, כדי לחזור הביתה ומאוד הצטערתי על זה שלא יכולתי להציע טרמפים (באר-שבע לא ממש בכיוון שלי).
עבודה משבע עד שתיים למחרת, שינה, ארוחת ערב, ביקור של האח האובד שלי ועוד שינה העסיקו אותי עד העבודה היום בבוקר ורק עכשיו הצלחתי להגיע לכתוב.
בקיצור, נורא נהנתי. מצטער שלא יכולתי להקדיש יותר זמן ללדבר עם אנשים אחרים. היה לי קצת מוזר לראות שם כל כך הרבה אנשים ששמם לא מוכר לי (אני? אה, אני לא כותב אתר, באתי בגלל 'סיבה 1', סיבה 2', 'סיבה '3) או אנשים שאני מכיר ולא ידעתי שקוראים פה (רני, הממסד…). אבל נראה לי שהזמן הכי הזוי בכל היומיים האחרונים היה בסוף העבודה שלי. אחרי יותר מ-8 כוסות קפה רצופות, הייתי מעורפל הגיונית ורועד מרוב אנרגיה וזה היה מוזר. לעומת זה, כל הלילה היה מאוד הגיוני.
וכמו שאמרתי בסוף: "!Same Time Next Year"
זה חדש לך ששלמקו משפיע לרעה?
ויותר מזה, זה חדש לך ששלמקו הוא איש מיסטינג בהדחקה?
מה זה 'חוק החמש'?
מונח ישן מפורום מד''ב באורט.
אחרי השעה חמש לפנות בוקר מותר להיות דביל בפומבי (הכוונה לכתיבת הודעות מפגרות בפורום, אבל אני משערת שאין סיבה לא להחיל את זה גם על העולם האמיתי).
שכחת את אחד הרגעים האהובים עלי בקון,
שבו ידידה מסוימת, שתישאר אנונימית אם אתה מתעקש, הכריחה אותך ואת אחיך לשלוף תעודות זהות על מנת להוכיח שאכן יש ביניכם קשר דם… ואז עוד התלוננה שסדר השמות בהן הפוך. זה היה משעשע בעליל.
שכחת את אחד הרגעים האהובים עלי בקון,
זה רק היה כרטיסי מועדון רב-חן שלנו. יותר משעשע היה כשבטעות שלפתי את רשיון הנהיגה שלי ושלא הצלחתי לחלץ אותו מבין טפריכן.
אתה לא היחיד שרשיונו נפל לידיה.
יש לה מין כישרון שכזה, אנשים פשוט מגישים לה (חלקם נראים במצב של טראנס) שלל תעודות שנושאות את התמונות המזעזעות ביותר שלהם. למה? איך? אין לי מושג. אבל זה משעשע להיות בסביבה כשהיא עושה את זה.
@#$%$#?
מה הצנזורה, מה? האם שמי לא ראוי לאור יום? הלא רד פיש אמר שאני יכולה להשתמש בו בתור ניק כי כולם יחשבו שזה רטרו!
MuchRejoicing גררה אותי לקון באיומי, "זה יהיה כייף! באמת!" וכך מצאתי את עצמי ב-5 בבוקר כשאני מאלצת את Sabre Runner ואחיו להוציא תעודות מזהות כדי להוכיח שהם אחים (מצטערת, זה פשוט היה נורא הגיוני בזמנו).
הסרטים היו טובים, הסרטונים מצחיקים, החברה מצוינת והסופגניות משמינות. אכן ערב מוצלח. YATTA!
את אומרת YATTA כאילו לא צינזרתי לך את הסרטון הנ''ל באופן אישי,
צינזור אישי לוחץ…
@#$%$#?
לי אין שום בעיה עם שמות של אנשים אחרים אבל לאנשים אחרים יש בעיות עם שמות של אנשים אחרים… ולפעמים גם עם שלי?
[בודק שוב פעם את הפסקה שלמעלה]
כן, זה נשמע הגיוני. אני לא מכריח אף אחד אבל גם אני חושב שזה יהיה רטרו מגניב
לכל שבת יש מוצאי שבת
אני מצטרף לכל אלו שכתבו מעלי ונהנו מהקון.
אני מצטרף לכל אלו מעלי שהודו לעכרורדלונג (לאו דוקא לפי הסדר הזה).
אני מצטרף לכל אלו מעלי שלא הפסיקו לצחוק מהשלד של קדוורה – אכן ה-Bmovie האולטימטיבי.
אני מצטרף לכל אלו מעלי שנהנו גם מלמוני סניקט (למרות ג'ים קארי).
אני מצטרף לכל אלו מעלי שהצטערו על זה שהיו צריכים לעזוב אחרי למוני – למזלי ראיתי כבר את ראיין וקראמפט הגדולים.
לשמחתי אני לא מצטרף לאלו שחוו טראומות עקב קבנוס ובוטנים – לא ידעתי אם זה כשר אז לא טעמתי, מתברר שזה מה שהציל אותי.
אני גם מצטרף לכל אלו שמעלי שדורשים פעמיים קון בשנה.
ולסיום, אני מצטרף לכל אלו שחשבו שהיה קון גדול/מדהים/מגניב/נחמד/מצחיק/נפלא (לא למחוק את המיותר) – וגם אשתי – וגם רננה בת החצי-שנה שהצטרפה אלינו.
לכל שבת יש מוצאי שבת
בהזדמנות זו אני רוצה להודות שביליתי את רוב ספיישל סטאר וורס אם לא רוב הקון בהתפעלות מהתינוקת שלכם.
מעבר לזה שהיא הייתה מקסימה היא גם שיתפה פעולה עם הקרנת סרטים שבוגרים ומנוסים ממנה יצאו באמצע.
אפשר חתימה?
עד מתי נשאר המנצח תום שפירא?
כ-28 דקות, אם אני לא טועה.
כ-28 דקות, אם אני לא טועה.
וזה בהחלט מרשים. אני לא הצלחתי לשרוד את דף הירידות על הסרט ב-Agony Booth.
על איזה תחרות אתם מדברים?
הישרדות עין החורש
אתגר "מאנוס – יד הגורל".
בא לי לראות את ''מאנוס'' שוב
בבקשה אל תאשפזו אותי.
אחרי שביקרתי בדף של הסרט ב-IMDB ?(בעל המספר המוצדק 60666) ולמדתי ש- א. זה אומר להיות סרט אקשן/הרפתקאות/פנטזיה/אימה/מוזיקלי/מיסורין/רומנטי/מתח, אני תוהה מתי החלק הזה יגיע. ב. טרנטינו מעריץ גדול של הסרט הזה (לא מפתיע) ג. החוואי עם הזקן צולע בגלל שהוא חצי בן אדם וחצי עז. איך לא עליתי על זה.
חוץ מזה, נראה לי שבפעם הבאה, אם קצת אמונה, אני מסוגל לחצות את רף החצי השעה.
ידעתי שלחוואי הזה יש יותר מדי ברכיים!!
דבר אחד שקצת מציק לי
אני לא זוכר איך קוראים לבחורה המאוד נחמדה שישבה ביני לבין מר אדון. לדאבוני, לא טרחתי לשאול מה הניק שלה (או אם היא מגיבה בכלל באתר), אז אם את קוראת, אני מקווה שהמעיל שלי עזר לך לקפוא קצת פחות.
———————————–
אגב, מסר לאחראי באולם של עין החורש: המים לא יורדים בתא האמצעי בשירותי הגברים.
לא רק שעזר לקפוא פחות,
אפילו חימם במידת מה. (ואני מקווה שהוא סלח לי על חוסר העדינות שנהגתי בו). רב תודות. :))
בעבר (לפני כשנתיים שלוש?) הייתי בין הקוראים המושבעים של עין הדג, אם כי מעולם (טוב, כמעט מעולם) לא הגבתי.
הפעם יש לי ניק חדש, ואני בהחלט מקווה להשתמש בו מדי פעם. :)
היה נהדר. אני כבר מחכה לפעם הבאה.
על לא דבר וסליחה ששכחתי את שמך
אני כל כך גרוע עם שמות שלא שיננתי מראש. המעיל, אגב, דווקא נראה די מרוצה.
הסליחה מתקבלת,
והמייל בדרך אליך. :)
גושפנקא קון קרנה!!
מוהאהאהא. טוב לא.
אני בעיקר רוצה לומר תודה. אז אני אומר תודה.
תודה למר אדון, ששיכנע אותי לבוא, למרות שכנראה הייתי באה בכל מקרה.
תודה לפינגווין היקר, שטרח ונכנס לעומק עירי מולדתי וגם החזיר אותי אליה. מה גם שגיליתי שישנם נתנייתים לא מעטים שהם חלק בלתי נפרד מהקהל. כה לחי לנו!
תודה לפיניקס שישבה לידי בקדברה ולבחור שישב לימיני וצחק במקומות איזוטריים. נהניתי עד בלי די.
תודה לאדם על הטיפול הטכני בחולצות.
תודה לרד פיש ולונג ג'ון ואף לעכרור על אחד הלילות היותר מהנים בחיי.
ותודה רבה רבה לכל מי שטרח להחליף עימי מילה אחת או שתיים, למרות שתכל'ס לא הכרתי אף אחד קודם. אבל היי! אתם אחלה.
וואו. איך לעזאזל לא הגעתי לקונים הקודמים? שאלה שתיוותר ללא מענה לדראון עולם.
שנה אזרחית שמחה!
ומרי חנוכה! הו הו הו!
רק תיקון קטן
הטיפול בחולצות לא היה טכני, הוא היה רוחני.
כל אחד והדרך שלו להארה.
הילד שלי והחולצות
עכשיו הילד שלי (שנתיים וחצי) ראה את קפוצ'ון 'דג גדול' שלי, ואמר:
זה דג עין!
ואללה, צודק.
תודג!
זה מה שיש לי להגיד. את כל השאר אמרו כבר לפני ואני מסכים עם כל מילה טובה שנאמרה וגם עם אלו שיאמרו.
נ.ב
תודה לאדם על החולצות.
חנוקון
אני עומד לחזור על דברים שכבר נאמרו, לא הספקתי לקרוא את כל התגובות, איתכם הסליחה.
ההגעה: מוקדם מאוד בגלל טרמפ טוב במיוחד. לא מצאתי מדבקה של אהרו"כ אז הסתפקתי בניק. הייתי בשוק מזה שלונג ישר זיהתה אותי. כבוד. מיד אחרי הגיע ארמדילו והתחלנו בשיחה על משהו כמו "האנושות זה בכלל טעות" (זוכר?),ומר דחליל השלולית כולו חיוך בא להציג את עצמו. התחלת קון מוצלחת.
מעברים:כאן לא ברור לי מה היה לפני ומה אחרי. היתה תחרות 4 בשורה מצוייר על נייר עם סמיילים, די סוראליסטי. דיבורים על נרניה, אורסון ס. קארד, קינג קונג, שר"ה (אלא מה), ותדפיסי חולצות. הדלקת נר וסופגניות. וגם ההתרגשות שבחיבור פנים לניק מוכר.
סרטונים:יאטה. אין צורך להרחיב, יש לי תור לאיפנוזה בעוד שעה, אולי יצליחו לסדר לי שוב את המוח למצבו הקודם. Shining גרם לי לבכות ולדאוג למשפחה החמה והחביבה הזאת.
ה"סורבייבור": כאשר ראיתי את הכתובית "מאנוס" חשבתי לרגע שמדובר בטלנובלה ספרדית(למי שלא יודע, manos פירושו ידיים), מאוד מהר הבנתי שמדובר כאן במשהו אחר. מופתי יותר. לדעתי מגיע חולצה של מאנוס לכל אחד ממשתתפי הקון, או לפחות קישור לדף עם הJPG של התדפיס.
סרטים: oh, well אין מה להגיד, לא ידעתי במה מדובר ולמשך רבע שעה הייתי בטוח שזה סרט של אד ווד. אין על cadavra, מי שלא ראה לא יוכל להבין. אני עדיין לא מאמין ואני בכלל לא מדען!
סידרה של צרות, זה היה חור שחור ברזומת הצפיה שלי ומאוד שמחתי לראות. נהנתי וממליץ.
תודות: לכווווולם. היה ערב/לילה כיףי ביותר. תודה לOKOK4 על הטרמפ בחזרה (הוא הוריד אותי ליד הבית. הבנאדם גדול). ללונג המדהימה שזכרה שאני צפוני(יש לך מחשב נייד בכיס או זיכרון פנומנלי?). לרד שלמרות הלחץ שהיה עליו לא הפסיק לחייך ולדבר עם כל מי שהתקרב מספיק. לעכרור על נחמדות כזאת שהייתי רוצה שיהיה שכן שלי ע"מ לקפוץ פה ושם לבקר.
הסוף, רבותי: דן ברזל קיים למרות שהוא טוען שהוא וירטואלי(והוא דומה ל"צ'ה" גבארה, אני רציני. אולי משם בא עיניין ה_revolucionario שלו).דן, לא התקרבתי אליך כי אתה דומה לבן-דוד שלי וזה היה מוזר מדי(איך אני בלהמציא תרוצים,אה?). בפעם הבא.
שלמקו, התבגרת, בקון הקודם היית יותר מצחיק. חה.
רז, פעם שניה שאני רק אומר שלום ובורח מבוייש. אני לא ראוי.
החלפתי 4 מילים עם משהי לפני הקרנת הסרט השני. ישבה קדימה כי "זה המקום למאותגרי ראיה" או משהו. לא לשאלתי מה שמך, או ניק, ואני מסוקרן. איזה חוסר התחשבות. סורי.
תודה לארמדילו על כתיבתו באתר ועל חברותו בקון.
מי עוד, מה עוד. I wonder… טוב, אם הגעתם עד כאן מגיע לכם חולצת
צ'או. עד לפעם הבאה.
זוכר, בטח זוכר
והסבר לקוראים שהרימו גבה או שתיים: השיחה על "האנושות זו בכלל טעות" אכן התקיימה, אבל לא במובן של "איזה דכאון והחיים בזבל", אלא יותר כתירוץ בשביל לשחק בסלולרי או לאכול מזון קפוא. זו דווקא הייתה שיחה מאד אופטימית.
מתכון:
קח אחד שלמקו מתבגר.
הוסף עייפות מצטברת משבוע של עבודה ולימודים.
ערבב עם כנס שנערך בערב שלפני ובכל היום כולו.
וחליפת צמר מסיפור אחר.
קבל שלמקו תת-קומיוניקטיבי, שתוהה לאן נעלם לו הפישקון ולמה הוא חושב שכסאות בעין החורש זה מקום טוב לחרופ.
היה לי ממש כיף! באמת!! בגלל בחירת הסרטים ובעיקר בגלל האנשים. למען האמת, זאת הפעם הראשונה שישבתי בקולנוע ואשכרה שמחתי שיש עוד אנשים מסביב.
תודה מיוחדת לעכרור שטרח לדאוג להסעה בשבילי, ללונג ג'ון המקסימה שהקפיצה אותנו הלוך ולדרור שהקפיץ אותי חזור בשבע בבוקר.
"השלד האבוד של קדאוורה" ו"יאטה" הביאו את תאי המוח שלי למצב אנוש. בהתחלה חשבתי שאני הולכת להציל חלק מהם..אבל אז בא "יד הגורל של מאנוס"…והבנתי שאת התואר שלי אני כבר לא אסיים.
בכל אופן, היו אנשים שהגיעו באיחור (אצבע מאשימה לכיוון חווה) ותהו מה זה "יאטה" ולמה אנשים צריכים טיפול נמרץ כשהם שומעים את המילה הזאת, אז הנה לינק לסרטון:
http://www.ebaumsworld.com/yatta.html
(אגב, כשרואים את זה בפעם העשירית לבד בבית, זה כבר פחות מצחיק..)
כשרואים את זה בפעם העשירית,
זה צריך להיעשות תוך ריקוד נמרץ. ואז זה הרבה יותר מצחיק.
ראיתי לראשונה עכשיו
ולא הבנתי מה תפקיד הבחורה עם הגופיה הלבנה(צועדת ברחוב). איזו מטרה היא משרתת?
כן, מה עם הבחורה הזאת? זה ממש מוזר.
ומה עם תעלומת האיות? (טוב, תעלומה בשבילי)
מה לעזאזל הם מאייתים שם? עכשיו הורדתי את הקובץ ובדקתי והם מאייתים GREENL
ואני משער שאלו האותיות הראשונות בשמותיהם של חברי הלהקה (שניים מציגים את האות E). זו ההשערה שלי בכל אופן.
ועדיין נותרה התעלומה הגדולה מכולן: איך הם הצליחו לאיית R?
שם הלהקה, הוא ''הפטאי'',
שזה בעברית "עלים ירוקים" (ממש ככה), ובאנגלית – Green Leaves. הם ככל הנראה קרובי משפחה של לגולאס. זה מה שהם מאייתים, קצת בקיצור: Green L. הם גם קוראים בשמה של כל אות בזמן שהם מאייתים אותה, רק שבמקום L הם אומרים "ליבס".
(ושלא תחשוב שלא לקח לנו הרבה זמן לפענח את זה).
טוב, לפחות עכשיו אני יודע
למי אצביע בבחירות הבאות (כמובן רק במידה ודן ברזל יחליט לפרוש או משהו). ריקוד היאטה עוד יחליף את ההמנון!
ראיתי שוב ולדעתי מדובר
בצופן קווירי מקודד כלשהו. ייתכן והם מאותתים למערב על מצוקה.
ראיתי שוב ולדעתי מדובר
פה יש נסיון לשבור את הצופן בפלאש:
http://tinyurl.com/32ye
הסרטון הזה רק מעורר יותר שאלות!
הסרטון הזה רק מעורר יותר שאלות!
פיקאסו אמר פעם: "מחשבים לא מעניינים אותי – הם יודעים רק לתת תשובות"
ועל זה נשאר רק להגיד:
זה Ohayo
ופירוש המילה הזאת ביפנית זה "בוקר טוב".
וכן, ניסיתי לפענח את השאר, ללא הצלחה מרובה.
לא סגרנו על עלה ורוד?
צריך לבדוק את העניין עם פנינה, אבל זה נראה לא רע בינתיים.
ואני היחידה שהמילה פטאי גורמת לה לחשוב על נודלס?
וואלה
וענין הקידוד ש-OKOK4 הציע למעלה גם נשמע הגיוני בצורה הזויה. את יודעת, למקרה שתצטרכי עזרה מתישהו תמיד את יכולה לרקוד יאטה! אלא שאז אני חושש שתקבלי עזרה מסוג אחר.
ראיתי לראשונה עכשיו
הבחורה בחולצה הלבנה שעוברת ברחוב מייצגת תבנית מוכרת של קליפי-להקות-בנים: בחור פוגש בחורה יפה ברחוב, הם מחליפים מבטים, אבל אז היא מחליטה שזה לא בשבילה וממשיכה ללכת, ומי בא לעודד את המאוכזב? חבר טוב. מהלהקה. תוך כדי שירה ושפת גוף תומכת. מפתיע. האפקט שזה אמור ליצור הוא: כשחרא לך על הנשמה, החברים יהיו שם בשבילך, וגם השירים המעודדים והאופטימיים שלנו.
הגיע זמן הפקת לקחים.
זה אמנם סיכום באיחור, אבל מה, שאני לא אספר לכם שהיה לי כיף? אפילו דיברתי קצת עם אנשים. רק חבל לי שהיו כאלה שהגיעו ובכלל לא ידעתי שהם שם (חדשים או ותיקים). היי, אני רוצה להכיר אתכם!
וכמובן, צריך גם קצת מחשבה על העתיד. קודם כל – עוד מאמצע הקון היה ברור לי איזה אוכל יהיה בקון הבא. חוץ מזה, רק אחרי שהמחשבים חוברו מחדש, גיליתי שהיו עוד כמה טפסים שהגיעו בצהרי יום הקון עצמו, או בקשות לטרמפים (שתבינו, כדי שקון יתחיל ב-20:00, אנחנו מכבים מחשבים ויוצאים מהבית כבר בסביבות 15:00). מסקנות ביניים:
• לשים את הוראות ההגעה לקון אונליין + לשפר את המפה. כרגע היא נורא מבולגנת ואי אפשר לקלוט במבט אחד מי נגד מי. בתחילה חשבתי לשים את זה בלי מספרי הטלפון (אני לא רוצה שהם יהיו זמינים לכל גוגל), אבל כבר מצאתי פתרון לבעיה הזו. אז בתקווה שאזכור, החל מהקון הבא אפשר יהיה לגשת להוראות ההגעה אונליין.
(Note to self: איכשהו לשפר את כל עניין שידוך הטרמפים)
• כלים חד פעמיים – זו בעיה. בד"כ בתחילת כל קון אני משאירה על הדלפקים קצת כלים. הפעם שכחתי, אם כי הם מיד נמצאו והוצאו החוצה (חוץ מהקערות. היו גם קערות מרק, לטובת חובבי רטבים נוזליים מאד ואלה שלא רוצים לעשות תרגילי איזון לצלחת שטוחה). הבעיה מבחינתי היא שכל אזור האוכל מאד מבולגן ולא אסתטי. זה לא מזמין לאכול, וקשה להבדיל בין כלים נקיים למלוכלכים. הדבר היחיד שאני יכולה לחשוב עליו כרגע זו איזשהי פינת כלים שתהיה תלויה מהאוויר, כך שיהיה קל לשלוף כלים נקיים ולא יהיה צורך לפשפש על הדלפקים כדי למצוא. אני רק לא בטוחה איך מיישמים את זה במגבלות הקיימות (של עין החורש, ובטח גם של אולמות אחרים). אבל זה באמת תלוי אם הקון הבא ייערך בעין החורש או שנמצא אולם אחר.
• יש עוד כמה שינויים שאנחנו רוצים לעשות שנוגעים למתכונת הקון עצמו, כך שזה הזמן לתת פידבק והצעות: מה אהבתם, מה לא אהבתם, מה אתם מצפים שיהיה בקון וכו'.
אני מניחה שזה יקר יותר
אך אולי אפשר להעביר את הקון לאזור תל אביב רבתי (או אפילו חיפה?), בדרך כלל התחבורה הציבורית יותר תדירה, גם לשם וגם בחזרה.
(עם זאת, אולי ההורים אוהבים יותר לשלוח את הילד לקיבוץ מאשר לעיר הגדולה והמפחידה).
לגבי האוכל – אם יש אולם שכולל גם איזו עגלת מזון בתשלום, אפשר להפוך את האוכל שלנו לחלק קצת פחות מהותי באירוע (נביא רק את מצרך היסוד – במקרה זה מרק – ולא לדאוג בעצמנו לקפה וקולה). מהמתנדבים שהתפנו אפשר לבקש להביא כלים חד פעמיים ולסדר אותם.
(דיסקליימר: לא הייתי בקון הנוכחי… הייתי בקודמים).
לקראת הקון הנוכחי בדקנו אולמות באזור המרכז והשרון.
המיקום פחות מפריע לי. כלומר, הוא כן, אבל ברגע זה ממש מה שיותר מעניין אותי זה לוגיסטיקה. אם כי לא ברמה של מי יביא מה – אין לי בעיה לדאוג לקנות הכל לקראת הקון ואני גם חושבת שזה ממילא התפקיד שלנו כמארגנים.
לגבי האוכל – הרעיון בזה שאנשים מכינים אוכל בעצמם ומביאים אותו לקון, זה לספק התחלות לשיחה. "ניסית כבר את הפסטה שלי?", "מי הכין את הפסטה עם הקבנוס?", וכו'. מבין כל המקומות החליפיים ששקלנו, באחד הציעו לנו לכלול גם אוכל (תמורת תוספת תשלום, אם כי צנועה יחסית). אבל זה היה הופך את האוכל סתם למשהו שממלא את הבטן, ולא לחוויה בפני עצמה. לפחות ככה אני רואה את זה. אולי בעיניכם זה אחרת.
כן, גם לי זה נראה נכון
חשבתי על ללכת חצי חצי, כדי להוריד חלק מעומס הארגון ממכם: אוכל מיוחד מוכן על ידי המשתתפים. שתייה וחטיפים – קנויים.
אבל זה המצב כרגע.
אין בעיות
אפשר לבקש מהמשתתפים להביא גם שתיה וחטיפים ובפעם אחרי זה להפתיע עם חידוש: לא צריך להביא יותר שתיה וחטיפים.
ואם כבר פתחתי תגובה:
לבוסים של פיניקס – נא לקדם את פיניקס לדרגת מנכ"ל כדי שתוכל להתאים לעצמה לוח זמנים גמיש יותר. המסכנה ממש גרה בעבודה ובקושי הצליחה להשתחרר בזמן לקון (באיחור של שעה, אבל לפחות לא הפסדנו יותר מדי).
לרמטכ"ל דן חלוץ – נא לספק לתום שפירא אות גבורה על השרדות בתנאי מאנוס.
לרייצ'ל – תבואי בשחור כל פעם. ראוור.
לחבר'ה ששיחקו קלפים – קיביצר: כינוי לאדם הצופה מן הצד באחרים המשחקים במשחק תחרותי (כמו קלפים או שחמט), ומשמיע מדי פעם עצות לשחקנים.
לארמדילו – לבהות באויר זה נחמד, אבל אל תשכח גם לעשות כאילו אתה מזהה מישהו מדי פעם.
לעיריית נתניה – נא לספק לתושבי העיר מפות מפורטות של רחובות העיר, או לפחות לתת להם תרוץ לצאת מהבית אחרי שמונה בערב. זה פשוט אבסורדי שמישהו מאבן יהודה יכיר יותר רחובות משלושה נתניתיים שנוסעים איתו.
לאדם – תודה רבה על החולצות ומזל טוב על התינוק. אני מקווה שלא אכפת לך אם לקחתי קצת יותר משמונה ש"ח עודף (סתם! סתם!).
ללונג – הזכרון שלך לפרטים טריוויאליים מדהים. גם זכרת שאני גר באבן יהודה וגם זיהית אותי לפי השיער, למרות שמעולם לא נפגשנו. חשבתי שרק פילים לא שוכחים.
לעורכים ולכולם – היה כיף. מעכשיו אשתדל להגיע בכל פעם ואפילו להשיג מדבקה עם שם.
דבר אחד שנותר לגלות – אם "עין החורש" זה על שם חורש שעובד בשדות, איפה העין השניה שלו?
לבוא תמיד בשחור?
חלילה, אני מתכוונת להפוך את תהיית העורכים בשאלה "איזה צבע רייצ'ל תלבש?" לספורט הימורים לאומי.
אבל האינסטינקט הראשון שלי הוא לשאול למה. ומה זה ראוור.
אני לא יודעת אם התכוונת אלי בין שלושת הנתנייתים, אבל אני מכירה את רחובות עירי לא רע בכלל, ולא זכור לי שהנושא עלה.
בכ"א, אני מאד מודה לך על הטרמפ והיה נחמד לפגוש אותך.
ואם אני כבר מגיבה – עד כמה שעין החורש זה מקום חביב, ועם כל המשמעות הגלומה בשמו, אני חושבת שכדאי להעביר את הקון למקום אחר, כזה שניתן למקם בו את האוכל יותר בקלות (כשהגעתי כבר כמעט ולא נשארו פסטות, אבל בקושי היה מקום ללביבות והעוגיות שהבאתי), וכזה שנוח יותר לישון בו, הכסאות באולם פשוט ממש מקשים על העסק, וגם היה די קר (בטח לא היה לי קר כי לבשתי חצאית מידי בדצמבר, זה בגלל הקיבוץ).
בנוסף, יהיה נחמד מאד אם הקון לא יחפוף לכנס אחר שהקהילה שמגיעה אליו והקהילה שמגיעה לקון חופפת לעתים. אני גם ממש סקרנית באשר למאכל הנבחר לקון הבא. באופן כללי אני בעד סידורי האוכל הנוכחיים (מאכל נבחר + מאפים מתוקים אופציונליים + חטיפים ושתיה קנויים מראש) רק שהפעם נשארתי רעבה, אולי כי לא היו טוסטים וחטיפים בהישג יד (אני לא אוכלת סופגניות).
אה, ואני בעד קון בקיץ (רק לא קרוב מדי ל-11 ביולי), זה לדעתי יוסיף מאד למשחק ההימורים מהסעיף הראשון של ההודעה שלי.
ומזל טוב לאדם.
את הנתנייתית הרביעית - זו שיודעת איפה דרך בן גוריון
גם אני יודעת איפה זה דרך בן גוריון!
Heck, אפילו ניגנתי בטקס החניכה המרשים שלה!
למען ה'.
איזה זכרונות נוראים.
אני מסכימה לגבי הקיץ.
לפחות ככה לא כולם ייאלצו להידחס באולם הכניסה, ואני לא ארגיש באופן תמידי בדרך של אנשים…
לגבי ראוור, טוב, זהו ביטוי המפתח של דמות לובשת שחורים אחרת, מהסרט הראשון. אני חושבת שזו מחמאה, לפחות לאוהבי חתולים.
הבנתי
טוב, אני מסמפטת חתולים, ואני יותר ממוכנה לקחת דברים כמחמאות. אז אה… תודה ואולי בהזדמנות כלשהי אני גם אצפה בסרט הזה, המוטיבציה שלי גוברת עם כל הודעה קשורה לסרט שאני לא מבינה פה.
הסבר יותר מפורט
יש ב"השלד האבוד של קדברה" דמות לבושה שחורים בשם אנימלה. היא אמנם מורכבת ממספר חיות יער, אבל ההתנהגות שלה היא בהחלט חתולית, כולל נטיה לחזור על הביטוי "ראוור". נהנתי מאוד מהסרט ואני רואה בחתולים חיות אצילות (שיום אחד ישתלטו על מתקנים גרעיניים) ושחור הולם אותך, אז אפשר לקרוא לזה מחמאה.
ורוד, ברור שורוד.
נשמע כאילו היה ממש כיף.
באסה לי.
ורוד כבר היה בפורים.
וגם במפגש שאח''כ (ספט' 2003)
בו אותה מיכלושס אף הגיבה לי אישית על כך שאני תמיד בוחרת באיזשהו "טוטאל לוק". את לא הראשונה.
ניטפוק
למעשה נסעו איתך שתי נתנייתיות, כאשר אחת מהן לא מקורית. השלישי סתם נתנייתי לשלושה שבועות. זה לא אותו דבר, לא משנה מה יגידו.
ובחיי, אם תשאל כל נתנייתי ממוצע, אף אחד לא ידע איפה זה רח' איכילוב (זה מה שזה היה, לא? או שזה פשוט עוד רח' שמישהו הזכיר בסביבתי שלא ידעתי איפה הוא, וגם הוא לא). לעומת זאת – את שד' ירושלים כ-ו-ל-ם מכירים!
אבל היי, הייתי בדיוק איפה שקבענו בסוף, לא? אז אולי חוש הכיוון שלי לא *כ"כ* גרוע.
אגב, סיכמנו בסוף מה קרה עם "עין החורש", לא?
אם לא, הנה תזכורת:
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A2%D7%99%D7%9F_%D7%94%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%A9
"השם "עין החורש" בטעות יסודו: זהו תרגום מוטעה של השם הערבי לאזור "ואדי חווארית". ה"חווארית" במקרה זה אינו בא מהפועל לחרוש בערבית, אלא זהו שמו של שבט נוודים שהגיע בסוף המאה ה-19 מסודן."
מרתק, הא?
שעה וחצי אחרי קריאת ההודעה שלך
ובלי להסתכל בשום מפה, נזכרתי שאני דווקא יודעת איפה זה רחוב איכילוב, הייתה לי חברה שגרה שם עד לפני 7-8 שנים. מצד שני, לא ידעתי שהכביש ההוא נקרא "שדרות בן גוריון", אני ואחותי בכלל קוראות לו "הדרך המהירה היותר", אני אשתמש בתירוץ שהוא חדש וזה.
אבל ברור שכ-ו-ל-ם מכירים את שד' ירושלים.
הא!
אבל אם היא לא היתה גרה שם, ספק אם היית מכירה!
הנה עוד רחוב שאת בטח לא מכירה – קרן קיימת לישראל – הידעת שיש רחוב כזה?
האמת ששדרות בן גוריון המקוריות הן בכלל הדרך הפחות מהירה, זאת שמתפתלת ויש ממנה נוף יפה יותר. אני לא בטוחה שגם ל"דרך המהירה יותר" קוראים שד' בן גוריון.
ואולי אני בכלל מבלבלת.
נשאל את מרים.
זה בסדר
אנחנו הצלחנו למצוא את עצמנו בשש בבוקר באזור התעשייה של פתח תקווה, כשאני (התל אביבי) מנווט את תושבות האזור.
בעצם, בואו נשאל את זה אחרת:
כשאתם מגיעים לקון, למה אתם מצפים? מה הייתם רוצים שיהיה? (מבחינת ארגון, תכנים, אווירה. כאלה מין). ועזבו את הנוחות שלנו העורכים – זה לא אמור להיות פקטור מבחינתכם.
מסג'יסט.
כזה שיכול לעבור מאחד לאחד במרווחי זמן הגיוניים ואפקטיביים.
צריך לברר אם זה מהפסטיגל פנוי.
גשש בלש.
בנימה זאת, גם סדנת משחק ,נראת במקום.
זה מהפסטיגל? למה לא זה
מאייקון?
היה אחד באייקון ופיספסתי?
יש באייקון מסזיסט סגל
כבר שנתיים, אאז"נ.
ואנשים עדיין לא מבקשים.
או שהם לא מכירים את שרשראות המסאז' המפורסמות.
אוי! למה לא שאלת?
לא מסג'יסט אבל יודע לספק (אוי, זה נשמע נורא. טוב, בניסוח אחר: חברה טובה שלי למדה שיאצו והראתה לי כמה דברים בסיסיים ואף טוענת בתוקף שאני כשרון מבוזבז ושיש לי ידיים נהדרות).
אוף.
לשווא סבלתי מכאב צוואר מעצבן שמאוחר יותר התערבב עם חוסר שינה ויצר לי מיגרנה זדונית.
דווקא לאדם האחד שטרח לבקש (או לפחות לעשות קולות של מסכן)
הענקתי מסאז'. לא כמלוא היכולות הלא-רעות-כלל שלי (מסיבות לוגיסטיות, בעיקר. וכי הוא עשה קולות מפחידים.), אבל סביר פלוס, אני מאמינה. חפשי אותי בקון הבא, נארגן משהו.
*יותר קונים*
תגידו,
סרטים + סרטונים קצרים זה הכרחי מבחינתכם? כי אחרת יש לי רעיון סופר חמוד ומופרע לחלוטין.
סביר להניח שתצטרכי לחשוף את הרעיון
כי סרטים + סרטונים קצרים זה מצוין, אבל אני בטוח שאף אחד לא יתנגד להחליף את זה בטיול לאירופה על חשבון מערכת האתר, למשל.
נשמע את הרעיון ונחליט, אני מניח
רעיון סופר חמוד ומופרע לחלוטין? קון חתולים?
אוקיי. אז סופר חמוד.
זה מופרע רק יחסית למתכונת הקונים הנוכחית, ולנושא של האתר. וכל הרעיון שזה יהיה הפתעה עד ההכרזה על הקון (משתי סיבות: כי עוד לא סיפרתי על זה לעורכים האחרים, וכי אני פרנואידית ולא רוצה שיקחו לי את הרעיון – לא לפני שנבצע אותו. כלומר, לא שזה רעיון כזה מקורי שאף אחד בעולם לא עשה, אבל בהקשר הזה הוא כן. נדמה לי. לא משנה. אני סתם מסתבכת).
היות וזה תיאור ממצה של אחוזים ניכרים מאוכלוסיית האתר
והיות ורוב אוכלוסיית האתר מסתדרת היטב עם רוב שאר אוכלוסיית האתר… טוב, אני לא ממש מבינה למה שתהיה בעיה. אישית, מופרע לחלוטין יפצה אפילו על סופר חמוד (אפילו אם סופר חמוד באמת אומר לבבות ורדרדים כמו הקונוטציה המזעזעת שהביטוי מעלה בי).
גמני משחק.
אוקי.
מאיזה מערכון של הקרקס המעופף נלקח הביטוי?
רמז: לקילימנג'רו פסגה אחת בלבד
אוקי.
ללא ספק מערכון שקשור לקולנוע..
הממ. לא רע, אך לא כוונת המשוררת.
לאו דווקא קשור לקולנוע. התשובה, אגב, בהודעה הקודמת בלבן. ניחושים, מפאת האוף טופיק, אולי כדאי לשמור בלב (פן נעורר את זעם העורכים, ויבואו עלינו אסונות ושטפונות לרוב, וקונים אין).
שניים מן המערכונים החביבים עלי
לא יכולתי לשמור בלב
הממ. לא רע, אך לא כוונת המשוררת.
להמשיך את האופ-טיפיקיות הזו (שתגמר בבכי, אני בטוח)
מי אמר למי "I'm game" במדריך הטרמפיסט. (רמז: לא צריך לחפש רחוק)
מדהים מה גוגל מגלה לך
http://www.moviemistakes.com/film4969/corrections
גוגל? גוגל???
אני ידעתי את זה בלי הגוגל.
וגוגל זה cheating…
(כן, אני יודעת את רוב התסכיתים – והרבה מהספרים – בעל פה. so what?)
גם אני יודעת את זה בעל פה.
באופן כללי, אני יכולה לצטט אחוזים ניכרים מהספרים בלי הרבה בעיות (ובעיקר, כמובן, את דיאלוג הלימון-ג'ין-וטוניק בפתיחת השלישי, שהוא נפלא באופן שאינו בר תיאור). אבל במקרה המאוד מסוים הזה, ציטטתי דווקא את מונטי פיתון. מה לעשות.
ואני התלוננתי לגושפנקא...
עליך לא אמרתי כלום!
אה, כן, זה לא היה אישי נגדך.
זו רק היתה תגובה לפתיל הציטוטים שהתחלתי, לא ממש בכוונה… ההודעה שלך נבחרה כמעט באקראי.
בלי שום קשר וקצת |ot|
מצאתי אתר עם התסכיתים המקוריים של ה-BBC ב-PDF.
http://www.glue.umd.edu/~nsetzer/Random/hitchhiker.html
רק מי שרוצה. מי שלא רוצה לא חייב, רק אכריח אותו לשמוע.
אני מעדיפה בHTML
ככה אפשר לחפש דברים (אררג, מה בדיוק אמר מרווין כשהוא היה בבור?? אה-הא! זה Zutel-wortle! <פרק 11, סצינה רביעית, למי שחייב לדעת>)
anyway, את התסכיתים אפשר למצוא גם פה: http://www.clivebanks.co.uk/THHGTTG%20Timeline.htm
לפחות את של הסדרה המקורית. (12 קישורים ראשונים)
כל פרק בדף נפרד אבל עדיין די ידידותי להרצת חיפושים (במיוחד למי שזוכר בע"פ חצי מהסדרה)
מה הבעיה לחפש ב-PDF?
Why dont I just lie
here anyway.? Why dont I climb out.? Why dont I just go zutel-wortle? Does it
zutel-wortle
טוב, בסדר, נשברתי, גם אני רוצה אידיוטומט משלי. איפה קנית את שלך?
בכל מקרה, עם כל הכבוד לחיפושי ציטוטים אובססיביים, אני מעדיפה לצרוך את התסכיתים בשמיעה, כפי שנוצרו…
טוב, בסדר, נשברתי, גם אני רוצה אידיוטומט משלי. איפה קנית את שלך?
וגם צריך להיזהר בכך.
פעם ניסיתי לבנות אידיומט, ויצא לי בטעות ציפיותומט.
התסכיתים יושבים אצלי הכי טוב בראש.
אחרי ששמעתי אותם שלוש פעמים.
אני אחסוך את הקטעים היותר משעשעים מקודם ואקפוץ לעניין:
סרטים זה לא הכרחי וגם די בעייתי.
אם הרעיון שלך יותר יאפשר לדבר עם אנשים, אז אני ודאי אעדיף אותו…
(אורגיה?)
זו ההגדרה שלך לסופר חמוד?
נקודה טובה.
טוב, תמיד אפשר לערב צעצועי מין בצורת הלו קיטי.
אני חושבת שאת זוכה בתואר ההודעה המטרידה לשנת 2006.
הישג לא מבוטל ליום השלישי של השנה.
מאד מפתה.
ובמקום בלונים – נתלה בובות מין מתנפחות.
(וכן, הרעיון שלי יאפשר לדבר הרבה יותר עם אנשים).
זה קון לטלפון?
יהיה לך הרבה יותר קשה לשכנע את ההורים הפעם
או, במלים אחרות
כשמכריזים על הקון הבא יש למחוק את הפתיל הזה ולהשמיד את הראיות לקיומו.
אורגיה?
לא, פיקניק.
אה אז אם כך
מנסיון, לא לא לא לא לא בקיץ. זה נראה אולי מובן מאליו אבל אחרי שבמסמ"צ ערכנו פיקניק ביולי אני ממליץ נגד פיקניק בקיץ אלא אם כן זה במקום מוצל ויש שם מאוורר ענק. עד מאי גג יוני זה סביר, אח"כ? על המנגל כבר יהיה פחות חם.
אבל מלבד העניין הפעוט הנ"ל, אם זהו אכן הרעיון של לונג אז
זה גם מה שאני חשבתי (נסיון מסמ''צי וזה)
ואני בעד, גם אם זה לא הרעיון המקורי של לונג, ותומכת בכל מה שאסף כתב.
אפשר לקרוא לזה
מסיבת פיג'מות, אבל אז כולם ידמינו משהו בסיגנון שר"ה ואף אחד לא יגיע. מממ, אדיף אורגיה.
אני בעד פיקניק אבל נגד כניסה למלחמה עם נמלים, זבובים ועטלפים (כי לרוב נפסיד, כמובן).
• בקשה נרגשת ללונג: אל תשאירי אותנו במתח שנה!
הא! זה מ'מופע הקולנוע של רוקי'! אני יודעת!
(בעיקר כי רד גילה לי, אבל מה זה משנה).
לא ידעתי שהמסמ"צ כבר עשו את זה, אבל כן, הרעיון שלי היה פיקניקון. עכשיו רק נשאר למצוא תאריך.
והוא יערך בפארק היר-קון?
זה אכן מ'מופע הקולנוע של רוקי'
והדבר המשעשע-באמת הוא שסתם הגבתי אינסטינקטיבית למילה 'אורגיה?' ולא חשבתי *לרגע* שזה הרעיון האמיתי של לונג. רק אחרי שעתיים אמרתי לעצמי, "המממ… זה לא רעיון רע לקון" , ועכשיו אני מגלה שעליתי על הרעיון המקורי במקרה לגמרי…. (-:
הממממם...
פיקניקון אכן נשמע חביב, מכיוון שאני אוהד גדול מאוד של אוכל, וככה באמת יצא לדבר יותר עם אנשים, מה שבכלל נהדר. אבל לא נראה לי כיף לוותר *בכלל* על העניין של סרטים ו/או סרטונים. אולי אפשר לשלב איכשהו- פיקניק עם מקרן, העפת הכיסאות מאולם ועשיית פיקניק באמצע האולם, פיקניק *על* מקרן, מקרן על פיקניק, אין גבול לדמיון!
אבל ברצינות רגע- אני חושב שכדאי באמת לחשוב על משהו שיזמין יותר דו שיח בין אנשים אחרים, לפחות מבחינתי. אני יודע שעם אנשים שאתה מכיר זו לא בעיה, וגם היו כאלה שכן דיברו עם אחרים, אבל בסך הכל דיי הרגשתי תלותי בדן ברזל (שזה גם נפלא!) והיה נראה לי שיש עוד שקצת לא משתלבים. לא שיש לי רעיון, אז אני סתם זורק שטויות באוויר (הא! הנה סוכריה!), אבל לא יודע, איכשהו.
ישנן הקרנות ציבוריות של סרטים
שאולי אפשר פשוט להגיע אליהן כקבוצה מאוד גדולה, ואחר כך להמשיך לשהות במקום. לדוגמה בהוד השרון זה נערך בכל קיץ. ההקרנות חינם והן על דשא בפארק. מצד שני, יש עוד מליוני אנשים שם (או לפחות כמה אלפים…).
זאת אכן בעיה
אפשר גם לעשות...
פיקניקון, קרניקון, ברביקון.
או במלים אחרות: BRBQ- ON?
נראה לי שהבעיה הכי גדולה של הרעיון הסופר חמוד המופרע לחלוטין
תהיה לענות על הציפיות שיווצרו אחרי כמה חודשים של לא-לדעת-מה-הוא.
תגידו,
אני מעדיפה את הסרטונים (רצוי: אנימציה) על פני הסרטים.
ככה יש לי הזדמנות לראות דברים נהדרים שבדרך כלל אני מפספסת.
זה היה הרעיון שמאחורי
הפחתת מספר הסרטים הארוכים מ-3 ל-2, וניצול שאר הזמן בעיקר לסרטונים. ואני חושב שזה עבד לא רע.
אופס
היה קון ופספספתי? למה אף אחד לא אמר לי?
הייתי קופצת ישר מסן דייגו ומגיעה. זו פעם ראשונה שפספסתי.
פעם הבאה אם אפשר תזכיר מראש – אני כבר לא תמיד זוכרת לבקר פה כל הזמן.
מתי יש עוד אחד?
אדיוס, אמיגוס! (עכשיו כבר במקסיקו)