![]() |
||
דייויד לינץ' מנסה לשבור את שיאי המוזרות של עצמו עם 'INLAND EMPIRE' עם לורה דרן וג'רמי איירונס: סרט שמתרחש בלוס אנג'לס אבל צולם בפולין, בסודיות, ובלי תסריט מוכן מראש. לינץ' לא מסגיר את העלילה. אולי כי הוא לא מבין אותה. |
![]() 27.11.2005
|
יומית
דייויד לינץ' מנסה לשבור את שיאי המוזרות של עצמו עם 'INLAND EMPIRE' עם לורה דרן וג'רמי איירונס: סרט שמתרחש בלוס אנג'לס אבל צולם בפולין, בסודיות, ובלי תסריט מוכן מראש. לינץ' לא מסגיר את העלילה. אולי כי הוא לא מבין אותה.

דמיינתי את היומית שהייתה על מיסטר מיאגי?
או שהיא נעלמה, ואני דווקא בסדר?
מ''קרטה קיד'' ?
אל תגיד לי שגם לזה עושים רימייק!
לא. הוא מת.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3175157,00.html
עצוב לי,
לא יודע למה. נוסטלגית ילדות אולי.
יהי זיכרו ברוך.
לא. הוא מת.
זה נשמע כל כך אדיש.
משחק אותה אללה מייק לי, אה?
אז זה לא טוב, כי את מייק לי אני מתעב. אני רק מקווה שהוא סתם עובד על כולם.
אני מאוד אוהבת את לינץ'.
אבל הוא עוד לא עשה סרט שהשפיע עלי כמו "עירום" של מייק לי. זה היה אגרוף יפהפה, מזוכיזם בשיאו, עם פסקול מרטיט, וכשהסרט נגמר, והאורות נדלקו, ישבתי שם באולם הסינמטק והבנתי שאחת הסיבות שאני כל כך קרובה לעילפון היא שבמשך רוב הסרט לא באמת נשמתי.
לא ראיתי את עירום,
אבל כן ראיתי את טופסי טרוי, שעוד היה בסדר, אבל אז באו השיעמומונים הכבדים של "הכל או כלום" ו"וירה דרייק".
אבל בלי שום קשר, אני לא אוהב את דרך העבודה שלו. קראתי איפהשהו כשהוא ניגש לסט הצילומים בלי תסריט, ו"מחייה" אותו יחד עם שחקניו. זה אולי נועז, וזה בהחלט מאוד דוגמטי, שמזכיר את פון טרייר ברמת החדשנות שלו. אבל בניגוד לפון טרייר, שסרטיו חדשניים בעיקר מבחינת הבימוי, והתסריט נשאר נאמן לדרך הישנה, אצל מייק לי נראה כאילו הוא לא חושב על הבימוי, אלא רק על התסריט (וזה בעיה מאוד נפוצה בקרב הבמאים שמגיעים מהתיאטרון כמו לי). מבחינתי, זוהי דרך קולנועית שגויה, כי היא, בדרכה החדשנית, מקטינה את הבימוי לעומת התסריט, וכך לא צריך להיות.
ראיתי שלושה סרטים של מייק לי
"סודות ושקרים" ו"וירה דרייק", בהם לא היה תסריט ממשי, אלא קוי עלילה כלליים שהוזנו לכל שחקן בנפרד (בעיקר כדי לשמור על תגובות אותנטיות) ו"טופסי טרווי". השניים הראשונים היו בסדר, אבל לא יותר, עם נטיה חזקה מדי לכיוון המיצוי העצמי (ב"וירה דרייק", סרט של שעתיים, יש רק ארבע סצנות מבחינת העלילה). טופסי טרווי היה מוצלח והרבה יותר מהודק מבחינתי. הדבר היחיד שהייתי משנה בו הוא העריכה שהייתה צריכה להיות יותר מהירה בעיני, בכדי להתאים ללחץ והקדחתנות בה עבדו על המחזה בסרט.
אני לא אוהב את כמות האלתור שלי מכניס לסרטים שלו. גם אני, אם הייתי במאי, סביר להניח שהייתי רוצה לבחון את תגובתם הספונטנית של שחקנים מדי פעם, אבל לא לכל אורך הסרט. מצד אחד, מדובר אמנם בניסוי מעניין שמעמיד את השחקנים במבחן ודורש מהם מסירות מוחלטת לדמויות. מצד שני, מייק לי עושה סרטים ארוכים עם עלילה קצרה, מה שבהעדר דיאלוגים מתוכננים וקצב מוכתב מראש, נעשה די משעמם בשלב מסוים. משהו באלתור מסרס את השפעתו של הבמאי, מכיוון שאינו תמיד יודע להציב מצלמה בזווית מתאימה שתעביר יותר מדיאלוג ורק עורך טוב במיוחד יוכל להשיג קצב קבוע ליצירה שנעשתה ללא קצב ידוע מראש. זה עובד בתאטרון, שם אין מצלמות ועורכים, אבל על המסך, משהו פשוט לא מתחבר מבחינתי.
יחד עם זאת, אני לא מזלזל ביכולתו של מייק לי כבמאי וחושב שהוא יוצר חשוב ומרתק. הבעיה היא שאני חושב כך על סמך סרט אחד בלבד שנראה כמו סרט של במאי קולנוע ולא של מחזאי. האירוניה היא שגם "סודות ושקרים" וגם "וירה דרייק" היו מועמדים לאוסקר על התסריט, אף על פי שנכתב רק לאחר צילומי הסרט, בכדי לתאום את המוצר הסופי.
ואגב,
קטן על המחזה החדש של לי
אני מאמין שמחזהו האחרון של לי הוא שינוי דרמתי משאר סרטיו האחרונים. לפני שהמחזה הוצג, איש לא ידע דבר או חצי דבר על מה הוא, איפה הוא מתרחש ומי משתתף בו (עד כדי כך, שאפילו שמו היה "מחזה של מייק לי"). הרמז היחיד שהיה בנוגע לעלית המחזה היה הפוסטר שלו, המציג עץ דקל בודד על פני מדבר, מה שהביא השערות לכך שהמחזה יעסוק במלחמת עיראק, אבל בלי הוכחות מוצקות לכך. בכל אופן, את תחושת המסתורין הזו אני דווקא אוהב, ויש לי הרגשה שזה בעצם חלק מהמחזה עצמו, כל האי-ידיעה הזאת. בכל אופן, הייתי רוצה לראות אותה בקרוב…
http://www.nrg.co.il/online/5/ART/975/646.html
לא נעים לי להגיד לך את זה
אבל המחזה החדש של מייק לי כבר לא כל כך חדש…. הפרימיירה שלו הייתה בספתמבר… לפני כמעט 3 חודשים… כך שבטח כבר יודעים על מהו ועל מה הוא עוסק….
כל מה שאני יכולה לענות זה לך תראה את עירום.
ואני אומרת את זה גם מתוך אהבת אדם (לראות את עירום זה משהו שכל מזוכיסט ו/או אוהב קולנוע צריך לעשות לעצמו) וגם בגלל שהסרט נפלא בעיני לא רק ברמת התסריט (שהוא אחד המבריקים שאי פעם נתקלתי בהם) והמשחק (שהוא לא פחות ממדהים), אלא גם בדרך בו הם משתלבים עם התאורה והפסקול והצילום. אני מאוד אוהבת קולנוע, וקולנוע כזה מעולם לא יצא לי לראות, ואני מקווה מאוד שאי-פעם ייצא לי שוב.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3175449,00.html
תגידו מה שאתם רוצים, אבל כשהוא לא שידר מיוזיקלס היה אפשר למצוא קלאסיקות מצויינות.
לאאאאאאאאאאא!
רק לאחורנה החל הערוץ הנהדר הזה לגזול שעות רבות מיומי. רוב הסרטים בו הם באיכות גדולה מאוד, יש בהם קסם שאין בסרטים של היום.
מישהו יודע
אם ומתי הסרט אמור לצאת בארץ? בארה"ב הוא יוצא בשבוע הבא.
(לא מצאתי תשובה בלא סופי)
לא, עדיין לא.
ככל הידוע לי אין לו עדיין תאריך הפצה בארץ. אני מנחש שזה לא יקרה לפני מרץ, כי עד אז כל משבצות הסרטים ה"איכותיים" תפוסות עם המתחרים על האוסקר.
IFC Center מניח שהסרט הזה כל כך מובן
שהוא מציע כרטיס חינם לצפייה העשירית בו. לדעתי האישית גם אחרי צפייה עשירית אי אפשר יהיה למצוא בו הגיון של ממש, אבל מי יודע, לא ניסיתי. מצד שני, זה לא אמור להפתיע מישהו בהתחשב בכך שמדובר בלינץ' ועוד חסר תסריט.