 |
||
| חשבנו כבר שזה נחסך מאיתנו לנצח, אבל לא: 'שעת שיא 3' יקום ויהיה. כל מה שהיה צריך זה לתת לכריס טאקר 20% מההכנסות, לג'קי צ'אן 15% פלוס זכויות ההפצה בסין, ולברט ראטנר 5%. עכשיו רק משקיעים 120 מיליון דולר וזהו, יש סרט. |
21.11.2005
|
|
יומית
חשבנו כבר שזה נחסך מאיתנו לנצח, אבל לא: 'שעת שיא 3' יקום ויהיה. כל מה שהיה צריך זה לתת לכריס טאקר 20% מההכנסות, לג'קי צ'אן 15% פלוס זכויות ההפצה בסין, ולברט ראטנר 5%. עכשיו רק משקיעים 120 מיליון דולר וזהו, יש סרט.
חשבנו כבר שזה נחסך מאיתנו לנצח, אבל לא: 'שעת שיא 3' יקום ויהיה. כל מה שהיה צריך זה לתת לכריס טאקר 20% מההכנסות, לג'קי צ'אן 15% פלוס זכויות ההפצה בסין, ולברט ראטנר 5%. עכשיו רק משקיעים 120 מיליון דולר וזהו, יש סרט.
יש!
אני כנראה היחיד שאהב את שני הסרטים הראשונים אז אני כנראה גם היחיד ששמח מהיומית הזאת! D:
ואח''כ לא מבינים למה סרטים מפסידים כסף.
מייאו (בעצב)
במהלך דיון סוער, נתתי את שמו של כריס טאקר כקומיקאי שלא מוכן למכור את עצמו, בהקשר של "שעת שיא 3". מיייאו.
מי משניהם זה כריס טאקר שוב?
זה לא השחקן האפרו אמריקני שהיה בסרט הזה? רגע, זה לא השני?
אוף! אפילו הכתבה המיוחדת בעין הדג לא סידרה לי את זה עדיין.
איך חשבו עליו
כשהגיע הזמן לבחור במאי לX-3 זו עדיין תעלומה. אבל את שעת שיא היה צריך להפסיק בשיא. (אחרי הסרט הראשון- הוא דווקא לא רע בכלל)
אה! לאן נעלמה הממ''א?!
כאילו כל ההגדרות נמחקו לי מהמחשב.
מישהו יודע מה קורה פה?
[אני אפילו לא זוכרת אם עשיתי עוגיות!]
סייעו לי, לפני שאשתגע.
יכול להיות שנכנסת בלי התאמה האישית?
(אני שואל כי אין מייל-כותבת בהודעה שלך).
120 מליון??
ואחרי זה האולפנים בוכים שהם לא מרוויחים מספיק…
מה שמציק לי הוא התשלום.
למה השחקנים מקבלים 2 ספרות (במליונים) בזמן שהבמאי מקבל 'שדרוג' ל-5 מיליון ו… ואוו, התסריטאי יקבל שבע ספרות על כתיבת התסריט.
הוליווד היא דבר מגעיל.
ראיתי את הראשון, או השני, עד היום לא ברור לי.
בכל מקרה אני יכולה להגיד ברמה לא רעה של וודאות שהתסריט הוא לא העיקר כאן.
כי אנשים באים לסרט בגלל השחקנים.
ואף אחד לא בא לסרט בגלל ברט ראטנר.
זו דוגמה טובה לשיטה בה אנשים מתוגמלים בהתאם לחשיבות העבודה שלהם:
הבמאי בסך הכל יושב על כסא וצועק הוראות לאנשים. זה לא קשה.
השחקנים הם אלה שעושים את העבודה הקשה – רצים, מדברים, מאבדים את הקול, משפילים את עצמם עם בדיחות עבשות, נופלים, קמים, מצלמים את אותו טיק 15 פעמים. זה מעצבן ומתסכל, והפעם הם סוף סוף זוכים לגמול הולם.
אפילו לא בצחוק...
אבל מה עם העבודה היצירתית?
מישהו היה צריך ליצור את הרעיון ולעבד אותו למשהו אכיל. למען האמת, אני ניסיתי לחשוב על מי באמת חשוב בצורת "מי עושה את הסרט?".
האם שחקן גרוע יהרוס סרט טוב והאם שחקן טוב יחזיק סרט רע ואותו דבר לגבי במאי ותסריטאי.
לפי דעתי שמים לב יותר לאיכות התסריט (ג'וס ווידון וצ'ארלי קאופמן מול עמנואל גולדסטין) או הבימוי (פיטר ג'קסון, רומן פולאנסקי וסטיבן ספילברג מול פול גריןגראס, ו… סטיבן ספילברג).
לעומת העובדה שצריך שחקן ממש גרוע בשביל להרוס (ע"ע אלייז'ה ווד או קיאנו ריבס) ולרוב הקאסט עצמו מספיק טוב כדי להחזיק את הסרט למרות זאת.
להגיד שהשחקנים עושים את העבודה הקשה וצריכים לקבל את כל הכסף הוא כמו להגיד שהמו"לים עושים את העבודה הקשה וצריכים לקבל את כל הכסף בזמן שסופרים ומוזיקאים יקבלו שכר רעב.
רגע, זה באמת מה שקורה.
תעשיית השיווק היא דבר מגעיל…
אולי די עם ה''מגעיל'' הזה?
חלוקת השלל, בהוליווד כמו גם בכל תחום אחר, לא נעשית על פי מי עבד יותר קשה. בהוליווד זה נעשה על פי קריטריון פשוט: מי שווה יותר כסף.
ברט ראטנר, לצרכי 'שעת שיא', הוא במאי טוב. הוא עשה כבר שני סרטים מצליחים, ולכן יש להניח שהוא יוכל לעשות גם עוד אחד כזה. אבל, 90% מהאנשים שראו את 'שעת שיא' לא זוכרים מה השם של הבמאי. אם הוא יוחלף במישהו אחר, ל-99% מהצופים לא יהיה אכפת, וסביר להניח שהכנסות הסרט השלישי לא ייפגעו בהרבה.
לעומת זאת, אם יעשו סרט 'שעת שיא' שלישי שבו ג'קי צ'אן לא ישתתף, אנשים יתעצבנו. מה שווה 'שעת שיא' בלי ג'קי צ'אן? יכול להיות שהסרט עדיין יצליח, אבל פחות. כמה פחות? לפחות 15 מיליון פחות. סביר להניח שהרבה יותר. לכן יש לאולפן סיבה לשלם לג'קי צ'אן 15 מיליון דולר. זה כדאי כלכלית.
אף אחד משניהם לא עבד קשה כמו הפעלולן ג'ק, שעובד שעות ארוכות הרבה יותר בתנאים גרועים הרבה יותר ושבר את הרגל פעמיים במשך הצילומים. ובכל זאת ג'ק יקבל הרבה פחות כסף משניהם, כי חוץ מאמא שלו ואח שלו (אשתו לא אוהבת סרטי אקשן), לאף אחד לא אכפת אם הוא יהיה בסרט או לא. העובדה שדווקא הוא, ולא הפעלולנים ג'ון, קורי או צ'אנג, נמצא בסרט, לא שווה עבור האולפן אגורה.
לעומת זאת, מנכ"ל בזק מקבל משכורת עתק, למרות שלאף אחד מהמשתמשים בשרותי החברה לא באמת אכפת מי יהיה בתפקיד. אף אחד לא יעבור לחברה אחרת אם המנכ"ל יוחלף.
עכשיו מי מגעיל?
אני לא מדבר על שעת שיא בפרט
אלא על התעשייה בכלל.
(והמגעיל היה סתם בשביל המוטיב החוזר).
אני לא אומר שאני לא באמת מבין את למה זה, כמובן שלרוב האנשים לא אכפת אבל כבר סיכמנו שרוב האנשים טיפשים. (ונסה לתחקר מעריצת בריטני ספירס על ההעדפות שלה במוזיקה)
אני רק אומר שזה מעצבן ולא הוגן.
"הוגן"? מה הוגן בעולם? החיים לא הוגנים. להתעצבן מכל הדברים בעולם דווקא על שיטת המשכורות הוליווד (שאת ההגיון שלה אני לפחות מבין) זה לבזבז הרבה עצבים על כיוונים לא נכונים.
ונורא קל (ואפילו נכון) להאשים את רוב האנשים בעולם בטפשות, אבל אני די בטוח שגם אתה לא מבדיל בין עבודתם של הפעלולנים ג'ק וג'ים, או בוני התפאורה בוב ואחמד.
בסדר.
אבל יש הבדל בין פועלי במה שהם נגרים/בנאים/הרחבה של אחד מאלה לבין פעלולנים שמשקיעים שעות בלהתאמן ולשמור על הכישורים שלהם ומסכנים את עצמם בכמעט כל עבודה לבין התסריטאי שאחראי על הבסיס היצירתי של הסרט.
לכל אחד מגיע פיצוי ברמה אחרת. אני פשוט חושב שהתשלום שמקבלים התסריטאי, הבמאי והשחקנים לא מתאים לרמת ההשקעה האישית של כל אחד מהם.
תראה לי תחום אחד בחיים
שבו זה כן מתאים.
אההה... בההה...
אההה... בההה...
אגב, במקרה הספציפי הזה, ג'קי צ'אן עושה את הפעלולים של עצמו. אז בעצם ג'קי צריך לקבל תוספת סיכון. שאם מר צ'אן היה בצבא אז הוא היה מקבל פעמיים מהמשכורת שלו, אבל הוא לא בצבא, אז אני החיים שלו שווים יותר.
ג'קי צ'אן כבר שנים לא עושה
את הפעלולים של עצמו. ובניגוד לשמועה הרווחת, הוא מעולם לא עשה את *כל* הפעלולים של עצמו.
מסקנה מתבקשת:
החיים הם דבר מגעיל.
בדוגמא של המנכ''ל שהחלפתו לא תניע לקוחות לעבר המתחרים
היית חייב לבחור במונופול?
לא כל-כך בטוח.
ה-20% שכריס טאקר אמור לקבל מההכנסות יכולים להפוך, עם טיפ-טיפה חשבונאות יצירתית, לאפס דולרים ואפס סנטים.
אני מתאר לעצמי שאנשים מסוגו של טאקר מחזיקים סוכן שיכול להגן עליהם מתעלולים כאלה, ועדיין.
דוקא די בטוח.
לטאקר מובטחים 20 אחוזים מה*הכנסות* ולא מהרווחים. אם מדובר היה באחוזים מהרווחים אפשר היה באמת לדאוג שהוא לא יקבל ולו סנט אחד בעזרת חשבונאות יצירתית.
בהחלט לא.
זה נאמר בלינק: לטאקר מובטחים 20% מההכנסות או 20 מיליון דולר, מה שייצא יותר. הסרט מן הסתם ירוויח יותר מ-100 מיליון דולר, אבל אם איכשהו הוא ייכשל בענק, האולפן יפסיד. טאקר לא.
אבל זה לא הגיוני...
אם האולפנים מקבלים חצי מההכנסות, ועוד 40% מתוך זה הולכים לכוכבים ולבמאי, הסרט יצטרך להכניס מיליארד דולר כדי לכסות הוצאות של 100 מיליון דולר. איך זה משתלם?
שאלה טובה.
האולפנים כביכול
משקיעים בסרטים שגורמים להם הפסדים, או מראים כאילו הם גורמים להם הפסדים, כדי להמנע מתשלומי מס. על פי השמועה כך באו סרטים כמו "ג'ילי" לעולם.
אלגברה יצירתית.
אל תשכח שאותו תקציב של מאה מליון כבר ממילא מכיל את עלות שכרם של הכוכבים והבמאי.
לא, אתה לא מבין!
הם עושים את זה כי זה חשוב להם שהעולם לא יפספס יצירת מופת כזאת!
מדהים.
סיכמת את כל ההיסטוריה ההוליוודית מאז 'מלתעות' במשפט אחד.
אז... אתה בעצם רון מיברג?
ברור שלא
יש בהודעה הנ"ל פחות מ-10,000 מילה.
וגם אין שימוש בשורש ב.ו.ב.ד.י.ל.ן
על הטיותיו.
בואנ'ה, ממש בובדילנתי את ההודעה שלך!