 |
||
| שנים שחיכינו להזדמנות להיות כמו כל עתון ואתר ישראלי ולכתוב משהו על נינט, והנה היא הגיעה! נינט תבצע את תפקידה של ג'ולי אנדרוז בדיבוב העברי של 'מרי פופינס' שתצא בקיץ – בחירה מתבקשת, כמובן, בזכות המבטא הבריטי הבולט שלה. |
17.05.2005
|
|
יומית
שנים שחיכינו להזדמנות להיות כמו כל עתון ואתר ישראלי ולכתוב משהו על נינט, והנה היא הגיעה! נינט תבצע את תפקידה של ג'ולי אנדרוז בדיבוב העברי של 'מרי פופינס' שתצא בקיץ – בחירה מתבקשת, כמובן, בזכות המבטא הבריטי הבולט שלה.
שנים שחיכינו להזדמנות להיות כמו כל עתון ואתר ישראלי ולכתוב משהו על נינט, והנה היא הגיעה! נינט תבצע את תפקידה של ג'ולי אנדרוז בדיבוב העברי של 'מרי פופינס' שתצא בקיץ – בחירה מתבקשת, כמובן, בזכות המבטא הבריטי הבולט שלה.
המטריה זה בגלל ים של דמעות?
כי ברור, הרי,
שלדיבוב דמות בריטית על המדובב לשאת מבטא דומה.
סתם לצחוק על אייטם תקשורתי לוהט זו לא חוכמה!
ובאשר לידיעה עצמה- נו, טוב, לאן נעלמה רמה מסינגר? נינט לא מתאימה במיל. אפילו קל לי יותר לדמיין את שפרירה זכאי עצמה מדובבת את מרי (וללא מתמצאים שביניכם, שפרירה היא הקול שבתחילת "הדרדסים"- ביער קטן, לה לה לה, וזה)
נינט לא מתאימה במיל.
זאת היתה, פחות או יותר, הפואנטה. צריך להיות מדובב מדופלם כדי לצחוק על זה?
הבנתי שהיא רק תשיר
את השירים.
הבנתי שהיא רק תשיר
מה "רק" בזה?
בסרט מוזיקלי כמו מרי פופינס השירים הם לב העניין!
זה לא שאני אישית זקוקה לגירסת הדיבוב (בפרט שכבר קניתי את ה-DVD לפני כמה חודשים, וילדים לא יהיו לי בעתיד הקרוב), ועדיין, חשוב לי שקלאסיקה איכותית כזו תזכה לדיבוב איכותי לא פחות, וזה מעצבן אותי לראות שבחרו זמרת לפי מדד סלבריטאיות ותו לא. זו גישה שהייתי מצפה לה מהפסטיגל, לא מדיסני, שלרוב מקפידים על רמה מאד גבוהה.
אני אוהבת את מרי פופינס, אני אוהבת את ג'ולי אנדרוז, ואני מאמינה שלילדים שעוד לא מסתדרים עם אנגלית מגיע לשמוע ביצוע שמנסה להתקרב למקור (נכון שקשה עד בלתי אפשרי להתעלות על אנדרוז, אבל אפשר לפחות לנסות לשאוף לשם).
אין לי משהו אישי נגד כוכב נולד או נגד נינט – היא עושה רושם של בחורה נחמדה וזמרת רוק/פופ לא רעה בכלל. אבל כדי להיכנס לנעליים הענקיות של ג'ולי צריך זמרת סופרן איכותית עם גוון קול צלול ובהיר – איפה זה ואיפה נינט? יש לה קול די נמוך וגוון צרוד. נכון שרוב השירים ב'פופינס' לא מאד גבוהים (אני אלט ואני מסוגלת לשיר פחות או יותר את כולם), אבל שומעים על זמרת איפה זה יושב לה מבחינת המנעד – כשהיא צריכה לשיר 'מי' או 'רה' שומעים הבדל ברור אם זה יושב לה בקצה המנעד או במקום טוב באמצע, והיא פשוט "מחליקה" לשם בקלילות.
לנינט אין את הקול המתאים, אין את הגיל המתאים (היא בת כמה? 21? מרי פופינס לא צריכה להישמע כמו חיילת משוחררת, היא צריכה להישמע כמו אישה שכבר עברה משהו בחיים, איפשהו באיזור ה-30), והיא אפילו לא תדבב את הדיבורים, כך שכנראה אפילו לשחק לא חושבים שהיא יודעת מספיק טוב… בכלל, חשבתי שכבר עברנו את השלב בו לוקחים שחקנית אחת לדבר ואחרת לשיר – כמעט תמיד שומעים שזו לא אותה אחת וזה ממש מציק. שמעתי שהשחקנית שלקחו כדי לדבב (בוגרת בית צבי כלשהי) גם אמורה "לעזור" בשירים בקטעים שנינט תתקשה בהם…
חסרות זמרות סופרן בארץ? או בנות עם השכלה מוזיקלית קלאסית שעברו מחזמר אחד או שנים ויודעות גם לשיר מעולה וגם לשחק? אם מתעקשים על מישהי לא אלמונית הייתי מציעה את שלומית אהרון האלילה (אני חושבת שהיא מצו, אבל זה מספיק טוב) שמאחוריה קילומטראז' לא מבוטל של שירה, מחזות זמר, דיבוב (משובח במיוחד ל'בת הים הקטנה') והעיקר – יש לה קול מדהים, צלול ונפלא, ויכולת ווקאלית מעוררת קנאה.
אבל מישהו החליט לעשות לעצמו חיים קלים, ובמקום לעשות אודישנים, לקח סלבריטאית מהשנתיים האחרונות שגם יודעת לשיר, ואמר יאללה, נעשה אותה מרי פופינס. כאילו שסרט קלאסי איכותי כזה צריך את נינט בשביל הפרסום. אפשר היה לפרסם את הסרט הזה נפלא, אבל למה להשקיע כסף ומאמץ, אם הליהוק של נינט מכה גלים (הן אצל התומכים והן אצל המתנגדים) ויוצר את אותו אפקט רק הרבה יותר בזול?
עצוב לי לראות שדיסני הורידו את הסטנדרטים לרמה של הפקה רייטינגית לחנוכה, וכואב לי שעושים את זה דווקא על הגב של סרט שאני כל כך אוהבת.
<מחיאות כפים סוערות>
נהניתי ועד כמה שאני מבין במוזיקה (מעט מאד) אני גם מסכים.
אתם יודעים מה?
אם כל כך חשוב לכם, אז בסדר.
אני אפילו אחתום על עצומה אם תהיה אחת.
לי זה פשוט לא מספיק אכפת. אבל כדי שיהיה לכם טוב על הנשמה, אני אתמוך.
גם לי לא ממש איכפת
כל עוד יהיה את הפסקול המקורי בדיוידי, מצידי שמאיה בוסקילה תדובב (בעצם אני לא ארגיש בנוח אם הבוסקילה תהיה אצלי על המדף, גם אם בלתי נראית ונשמעת).
הילדים יפחדו...!
זה כבר הסבר משכנע
אם זה הקול של נינט שמפריע לכם, ולא המבטא שלה (מי צריך מבטא בדיבוב?) או הביוגרפיה שלה, יש כאן כבר נושא הרבה יותר הגיוני לדיון.
כיוון שלא שמעתי את נינט מנסה לשיר גבוה, אין לי מושג אם היא יכולה להיות טובה או לא, אבל אני נוטה להאמין לך.
לא ברור לי למה יש צורך במבטא כלשהו בדיבוב לעברית.
בכלל, בריטי שמדבר עברית נשמע רע למדיי.
לא ברור לי על מה הויכוחים
הרי ברור שלאף בן אדם בוגר\מבקר קולנוע\הורה לא אכפת מי מדובב את מרי פופינס.
רק לילדים חשוב, והם מכירים את נינט, אז שהיא תהיה מרי (חוץ מזה שלנינט יש יתרון בזכות כשרון השירה שלה שכנראה ייקח חלק בסרט..)
לא ברור לי על מה הויכוחים
אני מכיר כמה אנשים שיחלקו איתך על ההכרזה האחרונה.. (וכמה מאות אלפי צופי ערוץ 2 שלא)
נו, ברור. זה נורא מגניב לחלוק על זה.
לדעתי, יש לה איכויות שירה לא מבוטלות (למרות שהיא לא הזמרת הכי מוצלחת בעולם). ובינינו, אין לנו עשרות זמרות בארץ שיותר טובות ממנה.
זה שמישהי פופולרית לא אומר אוטומטית שהוא גרועה.
זה גם לא אומר אוטומטית שהיא טובה
אני מבין ולא-מבין את תופעת "כוכב נולד", אבל דבר אחד במיוחד לא ברור לי – איך הפושטקים האלו מחליפים זמרים מנוסים? זאת אומרת, איך בבימות יום העצמאות פתאום הראל מויאל שווה ערך בגודל הפונט לשלמה ארצי? ואיך נינט טייב יכולה להיות מועמדת רצינית לשיר את שירי מרי פופינס בארץ שבה ריטה, רמה מסינגר ואפילו חני ליבנה קיימות?
בהחלט יתכן שנינט היא זמרת מוכשרת. אבל על סמך מה אני אמור לבסס את הקביעה שלי, בדיוק? על סמך הופעות באולפן 'כוכב נולד'? כמה שירים היא כבר שרה? כמה אלבומים היא הוציאה? מה תרומתה, בדיוק, לתרבות הישראלית?
נינט לא אשמה, היא סתם הדגם הראשון שיצא מפס הייצור של 'כוכב נולד'. אבל זכותי – ובמידה מסוימת, אני אפילו מרגיש שחובתי – לכעוס על הבחירה שלה לתפקיד יוקרתי וטעון כל-כך. זה לא הוגן וזה לא הגיוני.
שלמה ארצי
הוא לא תוצר של הכוכב נולד דאז – הלהקות הצבאיות?
אריק איינשטיין הוא לא תוצר של חבורת לול?
זאת היתה הדמגוגיה שלפני הטיעון. אבל הטיעון עצמו די פשוט. אם אני מחשיב רק כותבי שירים, אז סבבה – אין כמו בוב דילן, אין כמו אהוד מנור, ואין כמו (נגיד) שלמה ארצי. אבל אם מדובר בפרפורמרים בלבד, הרי שמדובר בדבר הכי סובייקטיבי שיש. ואם עומד מישהו עם קול, שנחשב יפה, ונשמע טוב לרוב האנשים – אז איזה יתרון יכול להיות למנוסה עליו?
בשירה, אפילו יותר ממשחק (אני חושב) הדבר החשוב ביותר הוא הכישרון ולא הניסיון. האמת היא שהמקום היחיד שבו העסק מדיד הוא מגרשי הספורט, ושם רונאלדיניו עושה בי"ס לרונאלדו (או לרוברטו קארלוס) ולברון ג'יימס מחנך מחדש את רג'י מילר.
מה יכול להיות ההבדל בין ספורט לבין מוזיקה?
לא
אריק איינשטיין הוא תוצר של "שבלול", ו"ארץ ישראל הישנה והטובה" ושירי אברהם חלפי, והחלונות הגבוהים, ושלישיית גשר הירקון, ו"סע לאט" ו"יושב על הגדר". שאני אמשיך? או שאני אפרט גם לגבי שלמה ארצי?
נינט טייב, לעומת זאת, לא הוציאה עדיין אלבום אחד.
נינט, או מויאל, או איילה אליגולא, מוזמנים להוכיח את עצמם, מוזמנים להיות מלוהקים במקומות המתאימים להם (תפקידי משנה בשירה בסרטים, למשל), מוזמנים אפילו לככב בטלנובלות. אבל לעמוד בשורה אחת – או כמעט – עם זמרים וזמרות מנוסים, והרבה יותר חשוב, שהוכיחו את עצמם חזור והוכח, זה כבר מגוחך לחלוטין.
אני לא אומר שצריך למחוק כשרונות צעירים, אני רק אומר שההערצה אליהם (שזה עוד נסבל) והחדירה שלהם לכל מדיום אפשרי (שזה כבר לא) היא חסרת כל פרופורציות.
במת בידור ביום העצמאות
ודיבוב של מרי פופינס אלה לא אכסניות עד כדי כך מכובדות. זה לא פרס ישראל או משהו.
ילדים תמיד אהבו את כוכב הרגע. כילדה אהבתי את קיילי מינו וג'ייסון דונבן. לא נורא, התבגרתי. מאוד מהר אחרי זה מצאתי את לד זפלין ודיווד בואי ופינק פלוייד, שבהחלט היו נוכחים גם הם בתרבות, וזמינים לי ברגע שהתפתחתי מספיק כדי להעריך אותם.
אז נותנים לילדים את מה שהם אוהבים. זה בסדר. כל עוד משאירים באוויר את 88FM, ונינט לא מקבלת מהמדינה שום פרס לעידוד היצירה.
וספציפית לגבי כוכב נולד – מה רע בגבסו? ואיך עוד היה צומח בתעשיית המוזיקה הישראלית כזה גבסו, בלי כוכב נולד?
להבדיל
מרי פופינס היא לא במת בידור ביום העצמאות. קודם כל, וסליחה לבמות הבידור, רמת הכשרון המופגנת במקרה הראשון עולה עשרות מונים על זו המופגנת בשני (הן במקוריות והן בביצוע). שנית, במות בידור הן כאן היום ונמוגות מחר – קלטות DVD מחזיקות מעמד הרבה יותר זמן.
לגבי הנקודה השניה, התלונה שלי היא לא כנגד הטעם של הילדים/הנוער/העם – לא כאן, בכל מקרה – אלא כנגד ההתמסרות המוחלטת של התעשיה לאופנות חולפות ולכוכבים-מלאכותיים. נינט טייב היא לא דוגמא לעידוד יוצרים צעירים – במובנים רבים, היא דוגמא לדיכוי של יצירה צעירה. זה די ברור שאם תרבות הכוכב הנולד תמשיך ותפרח כאן, דווקא לא ישאירו באוויר את 88FM, אלא יהיו לנו שכפולים של גלגל"צ בכל הסקאלה.
ולגבי כוכב נולד, ספציפית, כמה שי גבסו יצאו משם? ולשאלתך, על גיא בוקטין שמעת? על יאפים עם ג'יפים? על הבילויים? את רואה אותם צומחים בכוכב נולד? את יודעת כמה יוצרים צעירים ורעבים יש בארץ הזאת? את באמת חושבת שכוכב נולד מעודד אותם ומטפח אותם?
תיקון,
ההתמסרות המוחלטת של התעשייה ל*כסף*, כמה שיותר אם אפשר.
נינט זה רק סימפטום אחד שמצביע על חולי עמוק ויסודי בחברה כולה , וסליחה אם אני נשמע דרמטי יתר על המידה,
הנושא הוא נורא דרמטי.
כנראה שההבדל בינינו כאן
הוא בתפיסת האיכות של נינט ושל "מרי פופינס". אני רואה בנינט זמרת טובה למדי (ולא משנה כרגע מאיפה היא צמחה), ובמרי פופינס סרט שלא צריך יותר מאשר זמרת טובה למדי.
לגבי עצם העניין של החשיפה של נינט וכוכב נולד – זה הדיון הישן לגבי האם התרבות צריכה לתת את מה שכבר ממילא פופולארי, או לחנך. כי אם התרבות כל הזמן תיתן רק את מה שפופולארי, הרי לא יהיו שום יצירות אמנות חדשות בכלל. והתשובה, אני מניחה, היא שלא ניתן לאתגר את כל העם כל הזמן. חייבים להמשיך להפיק, ובמידת הצורך להקצות משאבים ציבוריים, לאפיקים אומנותיים מאתגרים יותר כמו תיאטרון פרינג', קולנוע עצמאי, 88FM וכדומה. אבל אי אפשר להכריח את הציבור לצרוך אותם. ובגלל שאי אפשר להכריח את הציבור לצרוך אותם, אי אפשר גם להכריח את הערוצים המסחריים למכור אותם – כי בגלל זה הם ערוצים מסחריים.
אבל לשמחתי מצליחים להתקיים לפעמים גם איים של אמנות קצת יותר שולית בלי תמיכה ציבורית. וזה נפלא. וזה חלק מהעניין – אם כולם היו אוהבים אמנות שוליים, אז היא הייתה הופכת למיינסטרים ואנחנו היינו בוכים עליה.
הטענה כי על כל נינט שעולה דרך כוכב נולד נופלת ג'ירפה אחת – אני לא בטוחה שהיא נכונה. אם לא נינט על במות הבידור, היינו מקבלים כנראה את שלמה ארצי עצמו או, חס וחלילה, את ריקי גל. לא בטוח שהיינו מקבלים להקה טרייה, מרתקת ואנטי-מיינסטרימית.
ולקינוח: אבטיח
רק הערה קצרצרה, כי גלשנו למחוזות האוף-טופיק המוחלטים: נינט טייב היא לא שלמה ארצי או ריקי גל. אם ארצי או גל חוסמים את דרכם של כשרונות צעירים זה עצוב. אם טייב ומויאל חוסמים אותם, זה כבר מתסכל ולא הוגן.
אני באמת ובתמים לא מבין
למה ענית על הטענה, שאפילו אני הודיתי שהיא דמגוגית – שלי.
ולא ענית על הטענה האחרת וההרבה יותר רצינית. אם רק במבצעים עסקינן, הרי שהמדד הוא לא רק סובייקטיבי לחלוטין, אלא גם (כמעט) ולא קשור לנסיון, בטח ובטח אם לא מדובר בהופעה חיה. וגם אם מדובר במישהו\י שלא עשה כלום בחיים, אבל שר כמו הכלאה בין קורט קוביין לקט סטיבנס – למה לא לקחת אותו?
החיים מלאים תהיות
לגבי השאלה, עניתי על הטענה בגלל שהעלית אותה (במלים אחרות, אתה כועס עלי שאני לוקח אותך ברצינות?)
לטיעון השני שלך עניתי כאן כמה פעמים. ובכל זאת: אם הקריטריון לפיו היו בוחרים את נינט לתפקיד היה כשרון, לא היה לי ויכוח ממשי עם הבחירה. אבל הוא לא. הוא פירסום, או ליתר דיוק, מידת ההערצה שהיא זוכה לה.
ואגב, דוגמאות מוזרות בחרת. לשניהם אין קול טוב במיוחד (למרות ששניהם שרים טוב את החומרים שלהם).
לקחתי אותם בכוונה
קורט קוביין הוא הרוקר המחוספס הטוב מכולם (למרות שלאדי ודר ולג'יימס אטפילד יש קול טוב עבור בלדות). קט סטיבנס לדעתי עולה על כל אחד אחר בתקופה ההיא כפרפורמר (וגם כאיש חושב, אבל זה נושא אחר שגם נגמר לא כל כך טוב).
את נינט, אני לא כל כך מכיר. אבל סביר להניח שהיא לא זמרת רעה (ומהפעמים שכן שמעתי אותה, כך גם התרשמתי, לא משהו מיוחד, אבל בסדר גמור). אני למשל חושב שריטה על כל הפאתוס שהיא מציגה, והקול (הכאילו) הגדול מהחיים היתה לגמרי מתפספסת בסרט הזה. (זאת אומרת – ממש לגמרי).
ודבר אחרון. תרשה לי להניח שמרי פופינס על האנכרוניסטיות שלו, לא יהיה כזה שוס גדול, וכל הויכוח הזה הוא ויכוח על פלופ פוטנציאלי.
במרי פופינס יש כמה שירים נהדרים
אני, אגב, באופן ממש מעורר השתאות בהתחשב בדיון כאן, לא חסיד ענק של הסרט.
אבל מדובר בפלופ בגלל שהדיבוב הולך להיות, כנראה, קטסטרופה. אם היו באמת מתאמצים, אני חושב שילדים היו יכולים באמת להנות מהסרט.
תגיד, איפה אתה חי?
כלומר, אתה צודק, אבל רק עכשיו גילית את זה? במשאל שערכו Ynet ביום העצמאות, על הישראלי הגדול ביותר (או משהו), התוצאות היו משהו בסגנון רבין, בן גוריון, נינט, בגין. ברור שהיא לא באמת ראויה לזה על פי הישגיה עד כה, ברור שיש סיכוי לא רע שבעוד שנתיים אף אחד לא יזכור מי זאת (זמרת טובה היא דווקא כן, אבל זה לא ממש רלוונטי), אבל בנקודת הזמן הנוכחית, היא כנראה הדמות הפופולרית ביותר בארץ. השם של נינט מושך היום קהל יותר מכל שם אחר. אם היו היום בחירות, היא היתה יכולה להיות ראש ממשלה. היא נבחרה לתפקיד מרי פופינס מהסיבה הזאת בדיוק.
לעומת זאת, אתה בטוח שהתפקיד של הגירסה העברית של 'מרי פופינס' הוא באמת כל כך "יוקרתי וטעון"? זה עניין למשאל עם? הרי גם אם הגירסה העברית תהיה טובה (ספק גדול), היא לא תהפוך פתאום לקלאסיקה. ג'ולי אנדרוז תישאר ג'ולי אנדרוז, ואם בעוד עשר שנים יוציאו את הסרט לאקרנים שוב, יבחרו איזו כוכבת עכשווית אחרת לדובב אותה מחדש.
מש''א
מוזיקה זה הכל עניין של אופנה. (רוב) האנשים היום יעדיפו לראות ולשמוע את נינט במקום שלמה ארצי, כי היא פשוט פופולרית בתקופה של עכשיו. אני לא יודעת אם היא הדמות *הכי* פופולרית עכשיו, אבל בואו לא נכנס לדיוני שירי מימון- נינט טייב.
תיקון
מוזיקה *אופנתית* היא עניין של אופנה. מוזיקה לעומת זאת היא אחת מהאמנויות החשובות והמדהימות ביותר שהמציא האדם. טעות נפוצה.
בעולם של ארז טל
כן, גם אתה צודק, אבל אני לא יכול שלא להתעצבן מזה – קודם כל בגלל שלא מגיע לה (ושוב, נגד נינט אישית אין לי כלום), שנית, בגלל שההערצה אליה היא חסרת כל ביסוס או הגיון (אפילו ביחס להערצה), ושלישית, בגלל שלא לוקחים את הליהוק הזה ברצינות.
כי, מה לעשות, כן, תפקיד מרי פופינס – אחד מסרטי הילדים האהובים ביותר בכל הזמנים – הוא תפקיד יוקרתי וטעון (במשמעויות נוסטלגיות, למשל) מאוד. ואם המפיקים רק חושבים על איך למכור את הגירסה בקולנוע, אז ראשית, זאת החלטה מוטעית לטווח ארוך (מי יזכור מי זאת נינט טייב בעוד עשור?), ושנית, זאת החלטה מזלזלת ומרגיזה לטווח קצר.
וזהו (או שכדאי שאני אכתוב עוד משהו בסוגריים?).
מה זותו'מרת ''לא מגיע לה''?
צריך לעבור מסלול מיוחד בחיים כדי להפוך למדבב של מרי פופינס?
נינט זמרת טובה מאד, היא לא יצרת, אבל זו לא השאלה פה. האם אסור היה ללהק את וינס מה שמו כדי לשחק את הדמות הראשית בשר הטבעות? די לתמיכה או לחוסר תמיכה בבן אדם לפי הפופולריות שלו.
יש אנשים עם עבר מרשים שהרסו דמויות מצוינות (הומר סימפסון כג'יני באלדין למשל).
ואם היא באמת רק תשיר, אז אפילו יותר בסדר מצידי.
אם יתנו תפקידים לאנשים בסרטים רק על פי החשיבות שלהם, הקולנוע יהיה כמו בפוליטיקה- רק דם ישן והמון פרוטקציות.
הומר סימפסון שיחק את הג'יני באלדין?
אגב, בהחלט יש משהו במה שאתה אומר.
בהמשכים ובסדרה
ותודה
בהמשכים ובסדרה
היי היי, לא בהמשכים!
בהמשך! רק בשובו של ג'פער. ג'פאר. משהו.
רובין "תעשה לי ילד" וויליאמס חזר במלך הגנבים. או איך שלא קראו לשלישי שאלאדין חובר בו לאבא שלו.
כן.
רק, אתה יודע, בסדרת הטלוויזיה.
שובו של ג'אפר יצא לוידאו
זאת אומרת ''לא מגיע לה''
שוב, אין לי בעיה עם הכנסת דם חדש לתעשיה. רק רצוי שהוא יהיה רווי בברזל, עשיר בחמצן, אדום למדי ובכלל, דימוי אחר.
כי נינט היא כלום. היא לא עשתה כלום. היא קליפה חלולה, עם פוטנציאל לא רע, זה הכל. על סמך זה ללהק אותה למרי פופינס? אם אתה רוצה לעודד יוצרים חדשים, סחתיין, תעודד _יוצרים_ חדשים, או יוצרים _חדשים_. לא כאלו שלא יצרו והם לא חדשים. אם אתה רוצה אנשים עם מוניטין או כישרון מוכח, גם כן סחתיין, לא חסר.
אבל מה יש לנינט? פופולריות, זה הכל.
ואגב, האנלוגיה שלך למה-שמו לא מדויקת בשתי רמות:
א) הוא שיחק בכמה סרטים קודם והוכיח כשרון, ובעיקר
ב) הוא לא מפורסם-עד-אימה ללא כיסוי
במלים אחרות, אנחנו לא מקבלים את נינט כי היא דם חדש. אנחנו מקבלים אותה כי היא דם ישן, או ליתר דיוק, קטשופ ותיק.
זאת אומרת ''לא מגיע לה''
יש לנו פה בעיה עקרונית:
אני אוהב את השירה של נינט, ואתה לא. זכותך.
היא כן יודעת טכנית. יש לה טווח רחב, היא שרה נכון (לא מהגרון וכו) היא היא לא צריכה הגברה אם היא שרה למשהו בערך בגודל של איצטדיון וומבלי.
כן, התעלמת מזה שכתבתי שזה לא משנה אם היא יוצרת או לא.
ושאלה (כי אני באמת לא יודע, אבל יש לזה השפעה לפי הטיעונים שלך)
רמה מסינגר הוציאה אלבום?
לא.
אם העניין היה יכולות השירה של נינט, היתה לנו בעיה מעשית, או אפילו סתם חילוקי דעות בנושאי טעם. ראית אותי כותב כאן משהו בקשר לכישורי הזמרה שלה?
הסוגיה העקרונית היא על סמך מה, בדיוק, בחרו אותה לדובב את מרי פופינס. כישורי זמרה? איפה בדיוק היא הפגינה אותם? בארבעה סינגלים שהיא הוציאה (כולל 2 מ"כוכב נולד" ואחד מסדרת הטלוויזיה בכיכובה)? מהפסטיגל? היא לא עשתה כלום.
בחרו אותה כי היא פופולרית. זה הכל. ושוב, אם להמשיך ולחלק סוגיות כמנהגי, אני גם מעוצבן מזה שהיא פופולרית (לא, אני חוזר, לא בגלל שהיא לא זמרת טובה, אלא כי היא מעולם לא הוכיחה את זה), וגם מעוצבן מזה שזהו הקריטריון היחיד לבחירה.
כשאני אומר "יוצרת" אני מתכוון במובן הרחב והנדיב ביותר של המילה: שיש חומר כלשהו שהיא חתומה עליו באיזשהי צורה. דהינו, ריטה או ריקי גל הן יוצרות, למרות ששתיהן לא מלחינות או פזמונאיות (כן, אני חושב שיהודית רביץ יותר "יוצרת" מריקי גל, אבל לא, זה לא נראה לי מאוד רלוונטי במקרה של מרי פופינס).
ולסיכום, לגבי רמה מסינגר, היא השתתפה בבערך עשרים קלטות לילדים במהלך שני העשורים האחרונים, ובאותה כמות של הצגות והפקות. ובכל זאת, יש צדק בדבריך – היא לא הדוגמא הטובה ביותר.
לא.
ואולי היא הפגינה את הכישורים במבחני ליהוק ("אודישן") ספציפיים לסרט זה?
שים לב לנקודה חשובה:
זמר *לא* צריך ליצור שירים חדשים בכדי לשיר טוב (אין קשר בין כתיבת שיר לבין ביצוע).
כמו כן, התפקיד של דיבוב מרי פופינס *לא* מחייב יצירה, אלא יכולת ביצוע טובה.
יכולת ביצוע טובה לא תלויה בהיסטוריה של מבצע. לצורך העניין: אני יכול לשמוע זמר מסוים שר שיר אחד, ולדעת שיש לו יכולות טכניות מוצלחות.
לכן, אין צורך שלתפקיד מדובבת מרי פופינס תיבחר יוצרת עם מוניטין והיסטוריה. מספיק פרפומרית טובה.
עכשיו, תשים רגע בצד את זה שליהקו אותה ע"פ פופלריות. השורה התחתונה היא שליהקו מישהי שיכולה לבצע את התפקיד בכבוד. מה מפריע לך בזה?
(נ.ב – מצטער שההודעה יצאה לי כמו הוכחה במתמטיקה. זה לא היה במתכוון :)).
זו אכן נקודה חשובה
מה שאתה בעצם אומר זה שאני מוכן לקבל יוצרים חדשים (טוב, אני אומר את זה), אבל רק בתנאי שהם לא תוצרי פס היצור של 'כוכב נולד' ודומיה.
כן, אני מודה, יש בזה משהו – התוכניות האלו יוצרות אצלי אנטגוניזם רציני.
אבל לא, אני לא חושב שזה הכל במקרה דנן. מדובר ב_מרי פופינס_, שלדעתי וכאמור, הוא תפקיד נחשב ונחשק למדי בהקשר של דיבוב. כאן לא מספיקות רק יכולות, צריך איזושהי הילה, כמו גם רקורד מוכח ועשיר, אגב, לא רק ביכולות טכניות אלא גם ביכולות הבעה ומשחק באמצעות הקול (ולא, שיר אחד זה ללא ספק לא מספיק בשביל לשפוט את היכולות). לנינט אין לא את ההילה ולא את הרקורד.
ואגב, אם אנחנו דווקא בעניין של קידום כשרונות צעירים, נינט היא בערך האחרונה שצריכה את החשיפה. יאללה, תעשו אודישנים ותבחרו מישהי שמתאימה במיוחד (כבר היו דברים מעולם), גם זאת מטרה נעלה. אבל כאן? כאן זה מיסחור זול ומרגיז.
זו אכן נקודה חשובה
פוקה בורה כלב: אנטגוניזם לתוכניות.
לאנדרוז לא היתה הילה ולא רקורד מוכח ועשיר.
הרשה לי להזכירך כי מדובר, בסך-הכל, ב"מרי פופינס". אפילו זה לא: בדיבוב העברי ל"מרי פופינס". מה הילת הקדושה שהענקת לסרט ולתפקיד?
צא וחשוב: בחירה במישהי פופולרית יותר, שחוץ מאנטגוניזם למוצא-הפרסום שלה אין לך דבר נגדה, עשויה דווקא להפוך את "_מרי פופינס_" (ההדגשה שלך) למשהו חביב יותר על זאטוטי ישראל. מה רע?
סדר בבלאגן
טל, בחייך, תן לי קצת קרדיט, אוקיי?
שניה אחרי שהודיתי בעצמי בכך שהאנטגוניזם שלי לתוכנית משפיע עלי, אתה אומר לי אהא! האנטגוניזם לתוכנית משפיע עליך! הודעה אחרי שאמרתי שפירסום לא מונע כשרון, אתה כותב לי שפרסום לא שולל כשרון.
אני מודע לכך שגם לסוגיה זו, כמו לכל סוגיה, יש כמה וכמה צדדים. אני מודע לכך שהתגובות שלי מציגות בעיקר (בעיקר, לא רק) צד אחד. זוהי מהותו – המעוותת אך המרתקת – של דיון באינטרנט, בעיקר כזה בו אני מציג צד אחד, וכל השאר צד אחר (דבר שקורה לעתים די מזומנות פה באתר, ומתוך בחירה מודעת לחלוטין שלי).
ולעניין – חוסר ההילה והרקורד של אנדרוז אינם רלוונטים משתי סיבות:
א) אם הקריטריון הוא עידוד כשרונות צעירים (חוסר הילה ורקורד) אזי נינט טייב נפסלת כמעט אוטומטית.
ב) מרי פופינס היום הוא לא סרט שיכול להצליח או להיכשל. הוא קלאסיקה.
הילת הקדושה שהענקתי לסרט ולתפקיד נובעת מהיותו סרט אהוב במיוחד ומוצלח במיוחד – קלאסיקה. לצורך ההשוואה, אם היו נותנים לסמדר שיר לתרגם לעברית את 'מדריך הטרמפיסט לגלקסיה' על סמך הפופולריות של תמלילי 'טיף וטף', לא היית מתפלץ?
וספציפית (אגב, גם לך רז), הילד שלי לא ידבר אנגלית בשנתיים הקרובות, אבל אין לי ספק שהוא יראה את מרי פופינס. נראה לי שהוא יהנה יותר אם הוא יוכל לראות גם את הגרסה העברית, ואני מעדיף שהיא תהיה ראויה.
וחוץ מזה, לפעמים המרי פופינס הוא רק תירוץ – התופעה מרגיזה אותי, לא רק המקרה הספציפי הזה.
לגבי הסוגיה האחרונה, יש משהו בדבריך.
סדר בבלאגן
אסיים את הדיון בכך שאציין כי לו סמדר שיר היתה מתרגמת את "מדריך הטרמפיסט", סביר שכמה מטעויות התרגום המביכות להחריד היו נמנעות (ולא מדובר על בעיות בשל אי-הכרת המקור, אלא בעיות בשל אי-הכרת השפה האנגלית ו/או עלגות, ברמה של "certain death" = "מוות מסויים"); ואם נינט תשיר את שירי מרי פופינס, סביר לפחות שלא יהיו זיופים, לפי מה שאומרים כאן אחרים על כשרונה כזמרת.
לא הסרט, הספר
ספציפית, רציתי להדגיש שבתרגום סרטים – כמו כמעט בכל מה שכרוך בסרטים בישראל – יש זלזול מוחלט בצופה ובמדיה. הזלזול כל-כך מוחלט, שמרבית הצופים אפילו כבר לא כועסים עליו, זה נראה להם טבעי.
אתה לא לגמרי בודד בדעה הזו - אני חותם על כל מה שאמרת
לגבי הדפ?יקו?ת הבסיסית של המצב שבו הקריטריון הראשון, העיקרי, והקובע לבחירה במישהו, לביצוע תפקיד שדורש יכולת אמנותית, הוא זמן המסך שהיה לו בערוץ 2.
אתה לא לגמרי בודד בדעה הזו - אני חותם על כל מה שאמרת
טעות: הקריטריון הוא פופלריות. הדפיקות היא בכך שפופולריות נקבעת לפי זמן מסך בערוץ 2…
בעולם של ארז טל
מי היתה ג'ולי אנדרוז כשליהקו אותה לתפקיד? [או לפני צלילי המוזיקה — לא זוכר מה היה קודם]
הסיבה לפופלריות של נינט, אגב, בתשובה לתהייתך: זמן מסך של עשרות שעות (הרבה יותר מכל זמר אחר באותה תקופה) במהלך שידורי התוכנית בה נבחרה, ויצירת הזדהות רגשית של הקהל עמה. למרבית הקהל אף-פעם לא היתה הזדמנות להזדהות רגשית עם ריטה, לראות את ריטה מתמודדת עם קשיים ומנצחת, וכו'. לא קשור לאיכויות שירה, כמובן, אבל זה ההגיון שמאחרי ההערצה.
ולכן זו לא השוואה רלוונטית
כי אם ג'ולי אנדרוז היתה כלום, נינט טייב היא מפורסמת-עד-אימה.
ולכן זו לא השוואה רלוונטית
והיותה מפורסמת היא סיבה לאי-התאמה לתפקיד כי…?
(טיפ: לא כל דבר פופלרי הוא רע).
(גילוי נאות: מעולם לא שמעתי את נינט טייב שרה, לא במודע לפחות, ולא אזהה אותה אם תעבור לידי ברחוב).
יו, תודה על הטיפ!
ברור שלא.
ובאמת נראה לך, ברמת סבירות העולה על זו שיש יותר מעריצים בישראל ל"מדריך הטרמפיסט" מאשר לנינט טייב, שבחרו אותה על סמך הכשרון, ולא על סמך הפירסום?
אין לי מידע לגבי התהליך בו התבצעה הבחירה שלה לתפקיד, ולכן אני נאלץ להשתמש בתער אוקם – היא נבחרה לתפקיד בגלל שכל אחד בישראל יודע מי זאת נינט טייב, ולא על סמך מיונים ארוכנים וקפדניים.
אם אני טועה, אני מתנצל בפני כל המעורבים.
יו, תודה על הטיפ!
אוף. בחרו אותה על-סמך הפרסום, *מתוך כל אלה שיש להן מספיק כשרון*. אני לא רואה את הבעיה בכך.
איך אתה יודע?
זאת אומרת, אתה באמת חושב שהם אמרו לעצמם – "המממ, ריטה ונינט מוכשרות בדיוק אותו הדבר, אבל ניקח את נינט כי היא קצת יותר מפורסמת כרגע"?
לא. הם אמרו לעצמם "נינט תמכור יותר כרטיסים. בוא נשים את נינט". זה שהיא יודעת לשיר – ואגב, כאמור, קשה להביע דעה אמיתית בנושא, כי באופן אבסורדי, אין כמעט דוגמאות שלה שרה – היה סתם בונוס חביב.
אין רע בכך שנינט מפורסמת. זאת לא תכונה שמורידה או מעלה מערכה כבת-אדם, כאמנית, או אפילו סתם כזמרת.
יש גם יש רע בכך שבחרו אותה אך ורק על סמך הפרסום שלה, ולא על בסיס אף אחת מהקטגוריות האפשריות האחרות.
קרא לי נאיבי,
קרא לי תמים, קרא לי כשמתחשק לך לעשות איזה מרתון סימפסונז, אבל אני דווקא כן חושב שאת נינט בחרו לתפקיד בגלל הכישרון שלה ולא בגלל הפופולאריות שלה.
סימפסונז?
כי בזמן האחרון, ה-fetish שלי הוא דווקא Family Guy. אתה בא?
Family Guy זה נהדר.
ואפילו יש היום פרק.
תגובה בשני חלקים.
חלק א' – בכל הנוגע לבמות יום העצמאות וכו': יש מעט מאוד חדש תחת השמש, חוששני. בנעורי הפוחזים (תחילת-אמצע שנות ה-90), הופיעו על במות יום העצמאות, לצד אמנים ותיקים, כל מני הרכבים ("איפה הילד", "זקני צפת", "מופע הארנבות של דוקטור קספר", "ג'ינג'יות", "אבטיפוס") ואף אחד לא יודע היום שום דבר על מקום המצאם. ההיבט היותר חמור, דאז (בניגוד להיום, פירוט עוד מעט): ההרכבים האלה קיבלו מצד התקשורת – ובתקופת טרום "כוכב נולד" זה היה בעיקר המבקרים – מחמאות חסרות פרופורציה סטייל "פצצת כישרון", "הדבר הכי טוב שקרה לנו", "התקווה הגדולה של הרוק הישראלי". אני כבר לא זוכר למי הצמידו איזה תואר, אבל הציטוטים מדוייקים. וזה הגיע ממבקרים, חלקם אנשי מוסיקה מקצועיים, שאולי לא תמיד יודעים מהחיים שלהם, אבל אפשר לצפות מהם לקנה מידה מינימלי.
ואז, אחרי תקופה מסוימת (בדרך כלל כשאותם הרכבים הוציאו אלבום שני), התחילו ביקורות מתלהמות מאותם מבקרים מהצד השני – אכזבה, הכישרון כבר איננו, כישלון.
כך שתופעות של חמש דקות תמיד הופיעו וכנראה תמיד יופיעו על במות יום העצמאות, לצד תופעות שהחזיקו מעמד קצת יותר זמן. יכול להיות שלנינט יש פחות כשרון מלהרכבים שהזכרתי קודם (את נינט, אני מודה, עוד לא יצא לי לשמוע שרה, ואת המוסיקה של ההרכבים הנ"ל זכור לי שדי אהבתי), אבל אותה, לפחות, אף אחד לא הכתיר בתור "התקווה הגדולה" של מה שלא יהיה. עמישראל (זה שצופה ב-"כוכב נולד") החליט שהוא אוהב את הקול שלה, לא פחות, לא יותר.
חלק ב' – בנוגע למעמדו של הסרט ומעמדה של נינט – צפייה בדיבוב כלשהו של סרט מצולם משפה אחת לשפה אחרת מורידה מרמת היוקרה אליו, ולא ממש משנה מי המדובבים. הורים שרוצים שהילדים שלהם יעריכו את "מרי פופינס", יתנו להם לצפות בדיבוב המקורי, עם כתוביות (ואם הילדים עדיין לא יודעים לקרוא – אפשר *להקריא* להם). צפייה בדיבוב העברי של סרט כמו "מרי פופינס" מורידה את חוויית הצפייה בו לרמת ההצגות לילדים בחנוכה וגם לשם, אני בטוח ששמת לב, נהוג לקחת את הכוכבים התורנים של ערוץ 2/ערוץ הילדים או מה שלא יהיה.
שני חלקים לתגובה
קשה לי לראות את הרלוונטיות של הדיון על "זקני צפת" לצד נינט טייב, במיוחד בהקשר של מבקרים מול קהל – מדובר בדיון אחר לחלוטין.
לגבי הדיון השני, אתה מקבל כמובן מאליו שדיבוב חייב להיות גרוע, או לפחות לא להתאמץ להיות טוב. למה? למה אתה מניח שילדי ישראל חייבים לדעת אנגלית? אם אני ממעריצי מרי פופינס אבל, רחמנא ליצלן, השליטה שלי בשפת לעז – או אפילו רק השליטה של הילדים שלי – היא לא מרשימה במיוחד, אני חייב לתת להם פרטאצ'? לא ולא. אם השקיעו בדיבוב במקור, מגיע לי בדיוק אותו הדבר בגרסה העברית, ועל אחת כמה וכמה שהגרסה המקורית לא היתה מדובבת, אלא משוחקת. כל דבר אחר הוא עלבון לסרט ועלבון לכסף ששילמתי עליו.
עכשיו, אם אתה טוען שככה זה וצריך להתרגל זה משהו אחד, אבל אם אתה אומר שזה כבר בסדר, לא ברור לי למה.
הדיון בחלק א'
הגיע כדי להמחיש שתופעות של חמש דקות תמיד ניצבו על במות יום העצמאות. פעם את התופעות האלה יצרו המבקרים, היום יוצר אותן הקהל, הרבה לא השתנה.
אני לא טוען שדיבוב חייב להיות גרוע, אני טוען שבסרטים מצולמים הוא מיותר (בסרטי אנימציה אני עוד יכול להבין את ההגיון שלו). דיבוב לסרט מצולם זה משהו שלרוב נראה רע, בלי קשר לאיך הוא נשמע. אם הגרסה המקורית היתה, כדבריך "לא מדובבת אלא משוחקת", לא תשיג את אותו האפקט עם דיבוב לעברית, ולא משנה את מי תציב מאחורי המיקרופון.
לא מדובר בתופעות של חמש דקות
כל הלהקות שציינת הוציאו לפחות אלבום מופת אחד (רובן יותר מאחד), ומוכרות עד היום במידה זו או אחרת.
יחד עם זאת, במידה רבה אין לי ויכוח איתך לא כאן ולא שם.
הסתייגות, כשאני חושב על זה
אין לי בעיה מיוחדת עם דיבוב גם בסרטים מצולמים, וודאי שלא במצוירים, כשהדיבוב הוא בקריינות. סרטים תיעודיים, למשל, אין לי בעיה לראות עם קריינות מדובבת. ולא מזמן ראיתי שני סרטי אנימציה נהדרים – "האיש ששתל עצים" ו-"הנהר האדיר" של פרדריק בק, שכל המלל שמופיע בהם הוא רק בקריינות. אני לא מרגיש שהפסדתי משהו מזה שראיתי אותם באנגלית ולא במקור הצרפתי. במקרה הזה, אפילו דיבוב עברי לא היה מפריע לי (בהנחה שהיה טוב מספיק, כמובן).
והערב בפינתנו ''איפה הם היום''
"איפה הילד" הותירו אחריהם אינספור שירים שהפכו לחלק מקאנון הרוק הישראלי ("נפלת חזק", "מה שעובר עלי", "מישהו שומע אותי", "לבן בחלום שחור" ועוד), ואחרי הפירוק חמי רודנר הפך לדמות מפתח במוסיקה הישראלית, וגם אסף שריג נשאר באיזור.
"זקני צפת" השאירו אחריהם שירים כמו "שישי שבת", "השכן", "זה נכון" ועוד, והביאו לנו את מאור כהן, האריק איינשטיין של דורנו מבחינה תרבותית (גם אם לא בהכרח מבחינה מוסיקלית), וגם את אורן לוטנברג ורע מוכיח שהפכו לשותפים קבועים ליצירתו של ברי סחרוף, למשל.
"מופע הארנבות", שהתאחדו ממש לפני כמה דקות אגב, השאירו אחריהם אינספור שירים זכירים ("בואי דינה", "בשמלה אדומה", "סקס"), את שי להב, שהפך להיות דמות מפתח כמפיק ("היי פייב" זה פרויקט שלו), ואפילו שי נובלמן הגיח משם (ומי שישאל "מי?" כנראה מנותק לגמרי מהסצינה המוסיקלית של השנים האחרונות).
"הג'ינג'יות" הנציחו את תמיר אלברט, איש "נושאי המגבעת" לשעבר, בתור סוג של אורי זוהר חדש, תקווה מפוספסת שאבדה לטובת הדת, ואמיר צורף שהיה לצידו עדיין פעיל בסצינה (תרומתו האחרונה היא לאלבום האחרון של אביתר בנאי, למשל).
"אבטיפוס" הביאו את אמיר בן דוד, איש "הארץ" כיום, ואת אייל שכטר שהפך לשחקן קולנוע.
לעוד פרטים –
http://www.mooma.com
כך שכשאתה כותב שהמוסיקאים האנונימיים האלה שנעלמו אל תהום הנשייה לכאורה העזו להופיע פעם "לצד אמנים ותיקים", אתה מתעלם מכך שכיום *הם* האמנים הותיקים, שלצידם נינט וגבסו מופיעים. כלומר, התארים שהוצמדו להם בזמנו היו ככל הנראה מוצדקים, לפחות בחלקם.
אגב, למקרה שיתפרש אחרת – אני לא מתלהב במיוחד מאף אחד מהשמות הנ"ל. הטעם האישי שלי נמצא הרבה מעבר להררי השוליים, במוסיקה שבמקרה הטוב מגיעה אל דפי המקומונים התל אביביים, ולרוב אפילו זה לא (מי מכיר כאן את "אטליז" או "קרוזנשטרן ופרוחוד"?).
ובחזרה לטלוויזיה
מהר, לפני שצוות העורכים השרירי רוצח אותי, אני רוצה לציין שאתמול ראיתי את 'מרגיש בבית', תוכנית בה חמי רודנר מבקר בביתו של מוזיקאי מפורסם ומראיין אותו (ואתמול, אפרים שמיר, שחלק חוויות מנסיעה במעלית עם בנות ABBA).
ראשית, מדובר בתוכנית נחמדה ביותר. שנית, בהתחשב בעובדה שהתוכנית באה אחרי 'רצועה מהחיים', סדרה של הפקות דוקומנטריות, היכתה בי ההכרה שבערוץ 2, Late Night Television הוא לא ביטוי גנאי – אלו שעותיו היפות ביותר של הערוץ.
בכל אחת מהדוגמאות שנתת
ציינת הכי הרבה ארבעה שירים. זה לא "אינספור". אני באמת לא יודע מה זה "קאנון הרוק הישראלי", אבל בתשובה לשאלה שנתת בכותרת התשובה היא "כבר לא אתנו" (לא, בכל מקרה, במצב הצבירה הקודם שלהם).
לחלוטין הערת שוליים לפני שאני עובר לעיקר: משום מה, לא הזכרת בכלל שירים של "ג'ינג'יות" או "אבטיפוס", למרות שדווקא השירים שלהם הם אלה שנחקקו אצלי בזיכרון מהתקופה ההיא (ושוב – אני מדבר פה על שיר או שניים גג, לא על אלבום שלם).
אבל התופעה שדיברתי עליה לא התרחשה בפרספקטיבה של עשור – היא התרחשה בפרספקטיבה של הרבה פחות זמן: להקה מוציאה אלבום בכורה. על האלבום המבקרים שופכים מחמאות בלי גבול ובלי פרופורציה. הלהקה מוציאה אלבום שני. המבקרים מכריזים שאותה להקה גמרה את הסוס (אני לא זוכר מה קרה עם "איפה הילד ו-"זקני צפת", אבל אני בהחלט זוכר שהתופעה הזאת קרתה עם "אבטיפוס" ו-"מופע הארנבות". במקרה של "ג'ינג'יות", אני זוכר שהיא התרחשה בפער שבין *הסינגלים* שהם הוציאו ו*תקליט הבכורה* שלהם).
וכדי להחזיר את הדיון הזה למחוזות הלא-מחיקים: עם סרטי "מטריקס" קרה אותו הסיפור בדיוק. אני ממתין בסקרנות לראות את תגובת המבקרים לסרט הבא של ארונופסקי.
בכל אחת מהדוגמאות שנתתי
ציינתי ארבעה שירים, כי זה אתר קולנוע, וזה
. תעבור על הדיסקוגרפיות במומה, אני מבטיח לך שתזהה שם לא מעט שירים אם יש לך עניין מינימלי במוסיקה ישראלית (זה לא נאמר כהתרסה – אני פשוט באמת לא יודע מנין אתה בא).
התשובה ל"איפה הם היום" היא "במרכז העשייה של ו/או ההשפעה על המוסיקה הישראלית של ימינו".
אגב, כמה שירים של הביטלס אתה מכיר? האם אתה יכול לזמזם להנאתך את "Yes it is", "It won't be long", "The inner light", "You know my name", "Polythene Pam", "Helter skelter", "Long long long", "I me mine", "Being for the benefit of Mr. Kite" ועוד אינספור שירים? האמת הפשוטה היא שבכל אלבום שהביטלס הוציאו, הקהל הרחב מכיר במקרה הטוב ארבעה שירים, ואת הסינגלים שיצאו סביבם.
אני גם מוכן לשים כסף שאתה לא מכיר הרבה שירים של כוורת, למרות שהם נחשבים לנכס צאן ברזל של הרוק הישראלי (שוב, אלא אם יש לך עניין מיוחד בלהקה הזו).
אפשר לזמזם את you know my name?
תזכיר לי בקון הבא לשמוע איך אתה עושה את זה.
וחוץ מזה מנית פה שלושה שירים שהם מהאהובים עלי אצל הביטלס.
אפשר
חוץ מזה, תן לי לנחש שאתה מהפנאטים של הביטלס, אז זה לא נחשב (נו, אתה גם אוהב את ג'תרו טאל. קון הבא אני אביא גיטרה?).
אני יכולה לשיר כל שיר ביטלס או כוורת שתבחר, ואפילו לנגן קצת Thick as a brick (רק את ההתחלה, נכון להיום לפחות). עכשיו רק צריך שיהיה קון.
קון הבא, מרתון ביטלס-כוורת-ג'תרו.
נא לעבוד על ההרמוניות הקוליות. וכדי לשמור על אונטופיקיות, אולי נבצע את Act Naturally? או שסתם נשיר I saw a film today, oh boy?
אני מוכן לתרום לקטע של הקקפוניה
בזאת, בערך, מתמצות יכולותיי המוזיקליות.
והערב בפינתנו ''איפה הם היום'' - מעט הרחבה (וקצת
)
זקני צפת – מאור כהן ואורן לוטנברג גם התאחדו לפני כשנתיים להרכב "הבליינים".
מופע הארנבות של ד"ר קספר – שי להב גם הקים עם דן תורן את הלייבל "פה גדול" והוציא לפני כשנה וקצת אלבום עם ההרכב "אדוני הממון".
הג'ינג'יות – למרות ההתחרדות, התאחדו לא מזמן באופן חד פעמי לכבוד מופע עשור לאור הירח של אביב גפן.
אבטיפוס – הפליט המוכר ביותר של הלהקה הוא דווקא שרון הולצמן שהוציא השנה את אלבומו השני ("סיכוי קלוש"), לשמחת המבקרים.
(ועכשיו, תגובה כללית לכל הפתיל)
כאמור, אף אחת מהלהקות האלה היא לא תופעה חולפת (בזמנו, חשבו ככה גם על משינה). כשהן פרצו, כולם (המבקרים והקהל) אהבו אותן, אבל הציפיות להמשך היו בשמיים. מעט מאוד הרכבים ברחבי הגלובוס יכולים לעמוד בציפיות שהוטלו על הנ"ל. כיום, ממרחק בטוח של סביבות העשור, כל הלהקות שהוזכרו נחשבות לאבני דרך משמעותיות במוסיקה הישראלית ועדיין מככבות בפלייליסט ובערוץ 24.
איפה נינט תהיה בעוד עשור? אי אפשר לדעת, בעיקר כי כשרון שירה ממש לא חסר לה (לדעתי), אבל במקום להתבסס כזמרת, ישר נזרקה למרכז עולם הידוענות הישראלי. הבחירה בה לדבב את מרי פופינס היא בהחלט הגיונית. היא לא רק נעשתה פופולארית דרך תהליך מלאכותי, אלא גם בעלת קול שמתאים לסרטי ילדים. אם אהדה היא הגורם היחיד, למה לא לבחור ברוני, או בשרית חדד, או באגם רודברג? הן מצליחות בקרב ילדים וילדות, למה בחרו דווקא בנינט? כל כמה זמן יש "מלכת ילדים" חדשה. אני לא זוכר התרעמות ציבורית כשמיכל ינאי נבחרה לגלם את דורותי ב"הקוסם".
אישית, אני חושב שנינט היא זמרת בחסד, אבל כוכבת בכח (ולא שלה). לא נוכל לשפוט אותה לפי האלבום הראשון (שיצא בסביבות… 2014?), מפני שלא תהיה לה שום שליטה על תוכנו. זה יהיה אלבום של חברות מסחריות וכוכב נולד, לא של זמרת. מהאלבום השני והלאה, נוכל לראות מה היא באמת שווה.
לגבי כוכב נולד, אני לא אוהב את מה שנהיה מהתכנית בשנתיים האחרונות. מתחרות מבוססת כשרון בין אנשים שלמעשה מחפשים במה לשיר, זה הפך למרוץ לפסטיגל. לא יעזרו עדרי המעריצות, חטיבת הראל טרם הוכיחה יכולת המצדיקה את מעמדה. אז מה? מחר יסגרו את המוסיקה הישראלית? 88 FM יפסיקו לשדר עקב חוסר עניין לציבור? מיוז יוכרזו אישיות לא רצויה בארץ? כוכב נולד היא חלק מ"תעשיית המוסיקה", עם דגש על המילה הראשונה. לא צריך להתייחס אליה יותר ברצינות מכפי שהתייחסנו להיי פייב, או לספייס גירלז (שלמען האמת, היו להן כמה שירים נחמדים). הזמן שופט את כולם.
אתה פלצ''ן מתנש''א גם ברוק?
למה אני לא מופתעת?
אני מסכימה עם התיקונים שלך לרז, אבל אם לקשור אותם לשאר הדיון לרגע, כל מה שהם אומרים זה שהטרנדים המוסיקליים של תחילת הניינטיז התנהגו אחרת. האלילים היו להקות גיטרות ולא כוכבניות פופ חמודות, האופנה ארכה שנתיים שנים ולא חמש דקות, כאלה דברים. ההבדל בין איפה הילד לנינט טייב הוא שלפני עשר שנים היה לקהל הישראלי יותר צורך לחפש אמנות ויצירה וכנות וכו' באלילים שלהם, אז אנשים שסימלו את זה הם אלה קיבלו את הכתרים (ההבדל בין רוק לפופ הוא היומרה לאותנטיות). הסיבה שמאור כהנים נשארים בשטח יותר זמן מנינט טייביות היא לא שיש להם יותר ערך סגולי דווקא, אלא שלסוג ההערצה שהעלה אותם לגדולה יש אורך חיים מסויים.
את מתעלמת מפקטור חשוב: כשרון
מאור כהן יודע להמציא את עצמו מחדש כל שנתיים-שלוש, והוא גם מוזיקאי מוכשר מאוד.
נינט טייב או רוני סופרסטאר, במקרה הטוב יודעות לשיר ולשכור (או להיות מומצאות בידי) אנשי יחסי-ציבור מוצלחים.
במלים אחרות, אני כן חושב שלערך-סגולי יש השפעה מסוימת. או לפחות הייתי רוצה להאמין שזה המצב.
אני מתעלמת
כי אני לא יודעת מה ההשפעה של כשרון מוסיקלי (או יצירתיות, או כנות אמנותית, או כל פרמטר אחר שנחשב למהותי) על ההצלחה של מישהו. למעשה שנינו מסכימים שהיחס בין כשרון וגו' לבין הצלחה הוא מוטל בספק – הרי על זה אנחנו מדברים כל הדף. ומה שיותר גרוע, אני לא יודעת איך מודדים את הפרמטרים המהותיים הנ"ל. אני לא חושבת שלמאור כהן יש כשרון הלחנה מיוחד. נינט, לעומת זאת, היא אומנית (בניגוד לאמנית) מוצלחת: היא יודעת לשיר ויודעת להופיע, וזה כל מה שצריך בתחום שהיא בחרה לעבוד בו. גם איפה הילד היו אומנים מוכשרים, רק שבתחום שלהם זה כלל גם יכולת לכתוב שירים.
כנראה על זה יצא קצפי
(איזה ביטוי דבילי): חוסר הקשר בין כשרון להצלחה ובין כשרון לליהוק מוציאים אותי מדעתי.
לגבי שאר הדברים (ההבדל בין נינט לאיפה הילד, למשל), אין לי דעה מוצקה מספיק בשביל לנסות ולהגן עליה.
נינט היא כן ליהוק הגיוני.
1. יודעת לשיר.
2. פופולרית- תגרום ליותר ילדים לקנות את הדוד.
העונה הראשונה של כוכב נולד הייתה נכונה מבחינת כישרון. שלושת הפיינליסטים היו מצויינים. (אולי גבסו רק בערך אבל לפחות הוא מלחין קצת)
נינט שרה מליון שירים ב"שיר שלנו" והוכיחה שהיא מסוגלת לשיר הכל
רק בשבילך אדון אורון, גם אני אוהב את יאפים עם ג'יפים. וכך גם את בק, ליידי טרון, אספ אמדורסקי, גרין דיי, שני הדיסקים הראשונים של הספייס גירלס, האחים בלוז, ג'אסטין טימברלייק, OUTKAST, ביסטי בויז והרבה אנשים מרחבי עולם המוזיקה. די לאפליה על בסיס מגניבות.
ואחרון, ההודעה האחרונה שלי הייתה ב12 בלילה ועכשיו 15:00 בצהריים. אנשים פה לא עובדים? כמה הודעות!
אדון קלין אורון בשבילך
אתה מוזמן להיות מעריץ של נינט כמה שאתה רוצה. לכל אחד יש טעם משלו.
אבל אם הרזומה שלה מתמצה ב'כוכב נולד' ו'השיר שלנו', העובדה שאתה אוהב – או לא – את הרשימה המעניינת הזו לא מעלה ומורידה דבר מכך שהיא, מה לעשות, עוד צריכה להוכיח את עצמה בתחום הזמרה.
ואנשים פה כן עובדים, _לכן_ יש כאן כל-כך הרבה הודעות (וגם כי אני נודניק).
הנקודה היא, שבמסגרת השיר שלנו היא שרה המון
ובלי קשר, אני חושב שאיבדת קצת פרופורציה בכמות הנסיון שצריך כדי לדובב את מרי פופינס. כאילו שצריך קורות חיים של אגדה חיה בת 70 כדי לעשות את זה.
אם לצוטט את ויין: איים נוט וורת'י!!!
(ובדיבוב של ליאור אשכנזי- אנחנו לא ראויים!!!)
5 שירים שלהם
ואני קובע לך שסיימון וגורפינקל מצויינים.
ואללה, שכנעת אותי!
כי זאת פשוט אנלוגיה מוצדקת לחלוטין.
אם אני רואה מישהו
מנגן יצירה מדהימה בפסנתר, ואחר כך דופק על הקלידים בלי קשר, זה לא אומר שבפוקס יצא לו משהו טוב…
אם הוא מנגן ארבע כאלה הוא כבר נגן פסנתר טוב, ואי אפשר להוציא את זה ממנו.
וככה גם בשירה (אלא אם אתה שלמה ארצי שהולך ודועך)
נינט היא לא ליהוק הגיוני.
1. "לדעת לשיר" זה סטנדרט מאד נמוך שלא אומר כלום. גם אני יודעת לשיר. אבל מה, אני רחוקה מלהיות ג'ולי אנדרוז כמעט כמו נינט.
2. פופולריות היא בדיוק הטיעון הלא הגיוני – שיבחרו מישהי ע"ס כישורים נטו, ולא ע"ס סלבריטאיותה.
ואת אנדרוז לא הכירו לפני מרי פופינס?
לא הייתה חשיבות לזה שהיא ג'ולי אנדרוז?
ורק בישביל הרקורד (להודעה האחרת שלך) ב"הסיוט שלפני חג המולד" האהוב כל כך, שני אנשים שונים עושים את הדיבוב ואת השירה ואף אחד לא שם לב. זו הגדולה של הז'אנר וצריך להשתמש בה.
-כל הג'ולי אנדרוז הזה מזכיר לי את "והרי את מכושפת לי" המקורי…-
'מרי פופינס' היה הסרט הראשון שלה
כמובן שהיה לה נסיון קודם – היא למדה מוזיקה ופיתוח קול מילדות ושיחקה על הבמות במחזות זמר (גברתי הנאוה, קמלוט) אבל זו היתה ההתנסות הקולנועית הראשונה שלה. מפתיע, מה? טוב, זו ג'ולי אנדרוז (המלכה) אז לא מרגישים – לא רק שהיא נראית מקצועית, הבמאי ואנשי הצוות שעבדו איתה בסרט מספרים שהיא היתה טבעית לחלוטין (וגם נהדרת עם הילדים).
אגב, כשהמפיקים של 'צלילי המוזיקה' (שיצא שנה אחרי) שקלו לקחת אותה, הם חששו ללהק 'חתול בשק' כי היא עוד לא היתה ממש מוכרת, מרי פופינס עוד לא יצא לאקרנים, ואף אחד לא ידע למעשה איך היא בסרטים. הם ביקשו יפה מדיסני והכניסו אותם לאולפנים, סידרו להם הקרנה מיוחדת של קטע קטן מהסרט. אחרי כמה דקות אחד אומר לשני "בוא, בוא נצא מהר (להחתים אותה) לפני שעוד אנשים ידעו עליה!".
בקיצור, היא לא היתה אלמונית, אבל היא היתה רחוקה מלהיות סלבריטאית – אז היא עוד לא היתה מספיק מוכרת בקהל הרחב שהשם שלה יספיק כדי למשוך קהל. למעשה זו היתה אחת הסיבות שהיא לא קיבלה את התפקיד ב'גברתי הנאוה' (ולכן היתה פנויה לתפקיד של פופינס) – בתור אלייזה המקורית זה היה אך טבעי שילהקו אותה גם בסרט, אבל רצו לקחת שחקנית קולנוע מוכרת, אז לקחו את אודרי הפבורן (ואותה היה צריך לדבב בשירים, ובאמת שומעים שזו לא היא, וחבל. נו, תראה איך הכל מתקשר!). אגב, כמי שמחזיקה על מדף הדיסקים הן את הפסקול המקורי של הסרט והן את גירסת ברודווי המקורית (בביצוע של אנדרוז כמובן) אני יכולה להעיד שג'ולי לוקחת בהליכה, והביצוע שלה טוב בהרבה (מזה של מרני ניקסון, מי ששרה במקום אודרי בסרט).
אני מתה על המחזמר, אני מתה על הסרט, אני אוהבת את אודרי הפבורן כשחקנית, אבל עד היום לבי נחמץ על כך שבמקום ללהק שחקנית וזמרת מדהימה (וגם יפה להפליא) בחרו לקחת מישהי שעונה רק על 2/3 מהתכונות הנדרשות.
לא פלא שבאותה שנה ג'ולי קטפה את האוסקר ואודרי אפילו לא היתה מועמדת. יש צדק בעולם.
אני מנחמת את עצמי בכך שאם ג'ולי היתה אלייזה דוליטל, היא לא היתה מרי פופינס…
כמה טוב שכשדיסני ליהקו ל'מרי פופינס' הם עשו זאת על סמך כשרון ולא על סמך סלבריטאיות. אם האחראים על הדיבוב בארץ היו מתאמצים, אולי היו אפילו מוצאים את אנדרוז הבאה. כשלא מחפשים, לא מוצאים.
בדיסני בשנים האחרונות נוטים לבחוק שחקנים למשחק וזמרים לשירה, בחירה תמוהה שלא ממש הבנתי – פעם כשלא היו עושים את זה מצאו מספיק שחקנים שיודעים לשיר ולשחק, בפרט שרוב הזמרים שהם מלהקים הם שחקנים במחזות זמר או בכלל… לא מבינה את זה, בחיי שלא. הם כן נותנים לשחקן לשיר כשברור שאין לו תחליף מתאים (רובין וויליאמס, אדי מרפי ועוד) והתוצאה יוצאת נהדרת, אז בשביל מה כל ה"ספורט" הזה?
ייאמר לזכותם שבהיותם דיסני, הם עושים את זה באופן סופר מושקע, מקצועי ואיכותי, ודואגים לכך שזה לא יורגש – טוב, הם דיסני, הם יודעים ללהק כמו שצריך. למעט התפקידים המיוחדים כמו אלה שהזכרתי, שאליהם מלהקים שחקנים ידועים (וכמובן שוויליאמס ומרפי נבחרו בזכות ולא בחסד – הם קומיקאים מצויינים שעשו עבודה נפלאה) לרוב התפקידים הם לא מלהקים שחקנים/מזרים עם שם שמוכר לקהל הרחב – הם באמת מלהקים ע"ס אודישנים וכשרון נטו.
עזוב דיעה. אין לך פרספקטיבה.
לא מאור כהן! לא!
אחת התופעות התמוהות ביותר בעיני בבון-טון של המוסיקה הישראלית. כלומר, אף פעם לא הבנתי למה מחזיקים ממנו.
ולעניין ההודעה, בתחילת הניינטיז קורט קוביין היה מאוד פופולארי, אבל אני בפירוש זורכת אותי ואת החברות שלי בוכות למה כל הכיתה שלנו מעדיפה את "סינג הללויה".
הטובים שורדים, האופנתיים נראים נורא מאיימים – אך נעלמים. נינט עוד צריכה להוכיח את עצמה.
הבחור מוכשר:
הוא מחליף סגנונות כמו גרביים, שחקן לא רע, מצליח לשבת בלב העשייה כבר די הרבה זמן, ואפילו להיות מיני-סלב. זה די מרשים.
בנושא איכות הכשרון המוזיקלי שלו (בניגוד לכמות), החזקתי באותה דעה כמוך עד ששמעתי שיר מאלבום שירי בודלייר שהוא מוציא בקרוב, וזה דווקא די מרשים.
מי?...
לא התאפקתי…
אני זוכר שלפני כמה שנים נכנסתי עם חבר שחזר בתשובה, אבל מן הזן שנשאר בקשר עם עולמותיו הקודמים, לחנות של דיסקים והיה שם את "מופע הארנבות של דוקטור קספר" או משהו כזה והתפעלתי מהשם היצירתי (משועשע אך נדהם קלות). וכיוצא בזה "היהודים" "זקני צפת" – "איפה הילד?". ודווקא את כוורת אני מכיר, ומשינה גם, וריטה ונעמי שמר. ועוד כמה.
מממממ…
אני לא כ"כ מחובר ליצירה הישראלית על כל רוחבה. למשל לקולנוע ישראלי וגם לספרות ישראלית יש לי אלרגיה (אני עובר טיפול…). אז אני באמת לא מכיר.
ולגבי הנושא שבדיון- מרי פופינס היא קלאסיקה כי היא תערובת של סרט מקסים עם שחקנים כשרוניים שנוגע במקומות נסתרים ועמוקים של נפש האדם. או בעברית – הוא מדבר להרבה אנשים, גדולים כקטנים. וג'ולי אנדרוז – היא ג'ולי אנדרוז. ומאד יתכן שאם היתה שחקנית בינונית ולא מוצלחתמשחקת אז מרי פופינס היה שוקע לתהום הנשיה.
דרך אגב בצפיה בשמן האחרון שמתי לב למסרים המהפכניים שבסרט הנכונים פוליטית והלא נכונים (פמיניזם וכו'), ונהניתי לי…
בכל אופן אני שייך לסוג האנשים שלא מסוגל לראות סרט בדיבוב עברי. אפילו לקרוא את הביטוי עושה תחושה שהולכות עלי נמלים… (אפילו את הדיבוב לשרק 2 שהומלץ לא אהבתי, תארו לעצמכם). אז מבחינתי כן או לא נינט הדיבוב הוא בשורה שלילית. אבל באופן כללי נראה לי שיחסית אני מזדהה עם אדם (שלום – נפנוף יד). אבל כולכם היו ברוכים והמשיכו בדיון המרתק. עוף, חמוצים קטשופ וחרדל.
(ד"א לא ירדתי לסוף עניין העוף הזה. נומילא).
…ונמוג בחזרה
מופע הארנבות של ד''ר קספר
עשו סיבוב הופעות איחוד לא מזמן, שמילא את הבארבי עד אפס מקום במאות מעריצים נלהבים שרובם היו בני 5 כשהקספרים פעלו לראשונה.
שאר הלהקות פשוט התפרקו, כמו שקורה להרבה להקות, אבל רבים מחברי הלהקות הללו (חמי רודנר, שי להב, מאור כהן) עדיין פעילים היום, אם בקריירות סולו ואם במסגרת להקות אחרות.
לא יכלתי לעמוד בפיתוי
נינט שולתת!11!1 ניננננננננטייייייי שלייייייי! ניייייננננטטטט את כול כך יפפפפפפפפפפפהההההה!1 נינטטטטטטטט ה100ממת!111111
חחחחחחחחחחחחחחחחח……………. נינננננננטטטטט!1
—————————
סליחה.
אל תנסו את זה בבית, ילדים. אני סטיריקן מקצועי עם שנים של הכשרה.
על פי מצב הסאטירה בארץ,
ההכשרה היא מן הסתם בשטיפת כלים?
על פי מצב הסאטירה בארץ,
הלוואי, לפחות הייתי יודע לעשות משהו מועיל.
הייתי שמח גם לפתח את הדיון על הסאטירה בארץ לאן, אבל אני רואה שהדג מתחיל להיות עצבני על העוף הזה (ראיתם? שוב אירוניה נוקבת!), אבל הוא לא אמר כלום לגבי דעות בנושא נינט, כוכב נולד, ומרי פופינס:
נגד נינט, ברמה האישית, אין לי כלום. היא נראית כמו בחורה נחמדה, מוכשרת במידה סבירה, לא באה ממשפחה עשירה, ואין סיבה לא לפרגן לה. לפי מה שנראה לי, היא גם יודעת את מקומה – לדבב סרט של דיסני זה לא שיא הקריירה של מוסיקאי שמעריך את עצמו, בלשון המעטה. כל זמן שהיא יודעת לנצל את דקות התהילה שלה כדי להרוויח כסף, ולא חיה באשליות שזה ימשך לנצח, סחטיין עליה.
כוכב נולד, לעומת זאת, היא ההתגלמות המוחלטת של הרוע עלי אדמות.
ערוץ שתיים וצביקה הדר (שני תאגידים דורסניים שהדמות של מאט דיימון ב"דוגמה" הייתה בוודאי שמחה למחוק מעל פני העולם, וגם אני) מנצלים את אחד החלומות הבסיסיים והנפוצים ביותר של האדם מהרחוב, מפתים אנשים תמימים להגיע ל"אודישנים" במיוחד כדי להשפיל אותם קבל עם ועדה בזמן שכל הנשמות הטובות בארץ שמחות ועולצות לאידם.
וכל זה בזמן בזמן שהם מתיימרים *לתת הזדמנות (לא פחות!) לכשרונות צעירים וחבויים*! למרות שאין שום מקום בתוכנית, כמובן, לראות עד כמה אותו מוסיקאי צעיר יודע ליצור, או אפילו לראות אותו מבצע או כותב שירים משל עצמו. ברור שלא. שירים לא מוכרים לא עושים רייטינג. עדיף שכולם יבצעו שירים של זהר ארגוב וריטה, שירים ש"כולם אוהבים".
זה מחליא אותי ברמות שאני לא יכול לתאר במילים. אני מתנצל על העוף, אבל תודה על הדגים.
לתוכנית, אני מקווה שתסכים איתי,
קוראים "כוכב נולד". לא "יוצר נולד", אלא "כוכב נולד". ובינתיים יצאו ממנה איזה כוכב או שניים.
לא כל זמר טוב חייב לדעת לכתוב
ולא כל מי שיודע לכתוב חייב גם לשיר (ע"ע קורין אלאל – כותבת נפלאה, אבל זייפנית…).
מישהו יודע אם הסרט יופץ גם בגרסתו המקורית? או שמא בקולנוע תהיה
רק הגירסה המדובבת?
לא ! לאאא !!! לאאאאאא!!!
למה להרוס משהו מוצלח? למה לקלקל סרט נפלא כל כך ??
אפשר רגע לקלקל?
אף פעם לא הבנתי את הילת הנפלאות והקלאסיות של 'מרי פופינס'. הוא שיעמם אותי גם בתור ילד. אוקיי, יש כמה שירים נחמדים, אבל הם מקושרים בינהם באופן ש"קלוש" זו מחמאה בשבילו. זה לא סיפור, זאת הופעה עם קטעי קישור. מה בעצם כל כך טוב פה?
לא, אי-אפשר.
אפשר רגע לקלקל?
מסכים עם כל מילה
זה די נכון
בילדותי (ואני מתכוון ל.. ממש ממש מזמן) ראיתי את שני האנדרוזים המפורסמים יותר. צלילי המוסיקה, ומרי פופינס.
בעוד הראשון הקסים אותי גם כילד, ומאז ראיתי אותו עוד כמה וכמה פעמים. הרי שהשני הצליח לשעמם אותי כבר בגיל 11 (בערך), ומאז לא חזרתי לצפות בו.
אגב, דבר דומה קרה עם מלחמת הכוכבים שכל כך שיעמם אותי כשהייתי ילד קטן, שכיביתי באמצע. וראיתי את השלושה הראשונים רק לאחר שנים (לפני כ4), למותר לציין שלא ממש נהניתי.
זכרונות ילדות...
דווקא את מלחמת הכוכבים הראשונים אהבתי מאוד בתור ילדה, ואני בטח אהנה מהם בצורה נוסטלגית ביותר גם היום. האנדריוזים (אלה שציינת) תמיד נראו לי דביקים מדי, אבל אני מבינה את המעמד שלהם כקלאסיקה. אגב, זה בטח לא יגיד לך כלום, אבל יש גרסת מרי פופינס רוסית נפלאה (הכוונה היא לא לתרגום, כמובן) והיא הקלאסיקה הנוסטלגית שלי בנושא (גם עם שירים וכאלה).
זו ילדותך השניה?
אם האחים לבית אנדרוז יצאו ב-1964 ו-1965 והשתעממת בהם בהיותך בן 11, איך זה שמלחמות הכוכבים שעממו אותך כילד קטן, למרות שהראשון בסדרה יצא ב-1977?
וידיאו.
אתה רציני
כן.
נורטון לא מבוגר עד כדי צפייה בנעוריו במלחמת הכוכבים על מסך גדול.
האמת היא כמובן שאני בן 67
ואת ילדותי הראשונה ביליתי מול ג'יימס סטיוארט, מרלון ברנדו וג'יימס דין.
אחרי זה כמובן, היתה לי ילדות שניה עם אנדרוז, שלישית עם מלחמת הכוכבים. ועתה אני חווה ילדות שישית עם מדריך הטרמפיסט לגלקסיה.
מה שמסביר למה אתה כל כך ילדותי.
מי הורס?
דיבוב נועד למשוך קהל צעיר לסרט. כשזה יצא על דיוידי תהיה אפשרות לבחור שפה.
למה הדרמטיות?
יש לי 3 שאלות....
אני ממש אשמח אם תענו לי על 3 השאלות :
1.כמה שירים יש בסרט מרי פופינס?
2. בקולנוע יוקרן רק הסרט בדיבוב לעברית או גם בשפה המקורית?
3. מהי רשימת השירים בסרט?
אני אודה ממש למי שיענה על השאלות!! או לכמה שיענו!
לגבי 1 ו-3:
http://www.imdb.com/title/tt0058331/soundtrack
נינט תשיר את כל השירים?
הכוונה אם נינט תשיר את כל ה- 14 שירים בסרט לבד.?
או שיהיה עוד מישהו?
או את כולם לבד?
עכשיו ראיתי את הטריילר ונינט מצויינת. אפילו לא נשמעת כמו עצמה...
אם מישהו רוצה לבדוק את זה הוא יכול לחטט פה:
http://vod.walla.co.il/
זה איפה שהוא באיזור הסרטים…
מישהו ראה בכלל?
האם מישהו מעשרות הכותבים, המשמיצים בעלי הדיעה הנחרצת בפורום זה ראה את הגירסה העברית של מרי פופינס או שמע את השירים?
נינט מבצעת אותם בצורה מדהימה.
נסו להתבגר, ולכתוב ביקורת על מה שראיתם.
בהצלחה!
הכוונה היא לכל ה''משמיצים''
שכתבו פעם אחר פעם וללא עוררין שנינט היא זמרת מצוינת?
נסה/י גם את/ה להתבגר, ולהגיב רק למה שקראת.
שמעתי מספיק בטריילר.
ולצערי, עם כל הכבוד לנינט, ג'ולי אנדרוז היא פשוט לא. כמו כן, אפשר להוסיף שיש בארץ זמרות מוכשרות יותר.