 |
||
| האחים וושאבסקי משמיעים ציוץ, בפעם הראשונה מאז קריסת המטריקס. את העיבוד ל'V for Vendetta' של אלאן מור, שהם התכוונו לביים, האחים יפיקו – אבל את הבימוי הם יפקידו בידי עוזר-הבמאי שלהם. |
18.11.2004
|
|
יומית
האחים וושאבסקי משמיעים ציוץ, בפעם הראשונה מאז קריסת המטריקס. את העיבוד ל'V for Vendetta' של אלאן מור, שהם התכוונו לביים, האחים יפיקו – אבל את הבימוי הם יפקידו בידי עוזר-הבמאי שלהם.
האחים וושאבסקי משמיעים ציוץ, בפעם הראשונה מאז קריסת המטריקס. את העיבוד ל'V for Vendetta' של אלאן מור, שהם התכוונו לביים, האחים יפיקו – אבל את הבימוי הם יפקידו בידי עוזר-הבמאי שלהם.
חבל לי על האחים.
בתור מביימי סצינות אקשן הם ממש טובים. שיעשו להם סרט אקשן טיפשי בסגנון 'המלאכיות של צ'רלי', ושיפסיקו עם כל הפילוסופיות הטפשיות שלהם.
http://www.nrg.co.il/online/4/ART/822/399.html
היו הרבה דיבורים על זה בפורום מנגה ואנימה בתפוז
אני שמחה לראות שם סוף סוף מעלים את זה, לאחר תקופה ארוכה של יבוש ודחיות.
(החסידה מתכוונת להתקשר למשרדי הערוץ ולדרוש שידור מחזורי ורצוף של 'שאמאן קינג' ביפנית וללא צינזור).
אני צריך לראות לוח-שידורים שלם בשביל זה.
ממה שהם מזכירים שם, האמת, אין שום דבר רע, אבל גם לא מצאתי שם שום דבר שהוא כוס התה שלי. מכל מה שהם ציינו בידיעה, מדובר בסדרות שראיתי מהן פרק או שניים ולא המשכתי הלאה. אם אתה הולך על משהו שם – לך על "12 הממלכות".
אבל שוב, אני צריך לראות לו"ז שלם בשביל לחוות דיעה (באופן תיאוריטי לחלוטין, אגב, כי לי יש כבלים ולא לוויין).
ובנוגע לידיעה עצמה
(מצחיק, בדיוק היום הראיתי את V for Vendetta לתלמידים בקורס קומיקס שאני מעביר).
מצד אחד – מעניין. מצד שני – ידרשו כמה שינויים מסיביים בדרך למסך הקולנוע. החלק האמצעי של הקומיקס, במיוחד, איטי ונסחב בצורה שהיא קרובה לבלתי-נסבלת. מעניין איך יטפלו בזה בסרט.
אני דווקא לא התלהבתי
יש בו כמה וכמה רגעים פנטסטיים, אבל באופן כללי הוא פשטני ומופרך, ויש בו מוסריות מטיפנית מצד אחד, ודי מטרידה מצד שני. אף פעם לא הבנתי למה הוא נחשב לכזה קומיקס אדיר.
חות מזה, הוא מכוון כמעט אקסקלוסיבית לקהל בריטי, כך שבעיבוד לקולנוע יצטרכו לשנות הרבה מאוד, לדעתי.
אני דווקא מאוד התלהבתי
אמנם לא קראתי את הקומיקס כבר שנתיים (הוא אצל חבר), אבל הוא היה – ונשאר – הספר האהוב עלי ביותר מכל ה-graphic novels שיש לי.
מדובר, לדעתי, ביצירת מופת שמנצחת אפילו את Watchmen במצעד עשרת הגדולים של כל הזמנים. למה? כן, מדובר ברקע מעט שחוק (במיוחד בהתחשב ב-Moore), לא בדיוק עולם עתידני יוצא דופן או מקורי. אבל הדמות של V היא פשוט נהדרת, היחסים עם הנערה שהוא מאמץ מורכבים ומרתקים, הסיפור קולח ומסקרן, והשילוב בין הגרפיקה לסיפור הוא, בפשטות, הטוב ביותר שנתקלתי בו מעודי.
כן, יש כמה אלמנטים בנאליים, אבל מה שטוב בספר כל-כך טוב שזה לגמרי לא מפריע (לי).
נ.ב. – רז, איפה אתה מלמד על קומיקס? סתם מתוך סקרנות.
בית ספר למחוננים ''אופק'', ירושלים
דומני כי כמה מהתלמידים שלי בעבר ובהווה אף נוהגים להסתובב פה באתר, אבל אני לא בטוח.
בית ספר למחוננים ''אופק'', ירושלים
איזה יופי. נחמד שעוד יש בתי-ספר שמציעים קורסים כאלו.
הם כבר קראו את Understanding Comics של מקלאוד הבלתי נלאה?
נשמע מעניין, עדיין לא קראתי
אבל עד היום לא מצאתי קומיקס יותר טוב מ PREACHER.
חכה כמה שנים, ותמצא.
אתה לא הולך לאהוב אותי יותר
אבל אני לא אוהב את Preacher.
רגע, לפני שיחסנו מתנתקים לעד, כמה דברים:
– Preacher הוא סדרה, לא graphic novel העומד בפני עצמו. זה לא רע או טוב, אבל זה מבדיל בינו לבין V for Vendetta, שהוא ספר סגור.
– קראתי אך ורק את האסופה הראשונה של Preacher (Gone to Texas) ובעקבותיה פשוט לא המשכתי. זה היה מקורי ומעניין, אבל ההערצה לאלימות הייתה פשוט מוגזמת מדי בשבילי. אולי יש לי קיבה רגישה, אבל האף השלישי שהתרסק ביריות בקלוז-אפ שבר אותי.
בהחלט יתכן שאחרי הספר השני/השלישי/השמיני הייתי מבין ש-Preacher היא סדרת הקומיקס הטובה ביותר שנכתבה אי-פעם.
– קראת את Sandman? כי כסדרה, היא מבריקה (כאסופות בודדות, עדיין טובה מאוד).
– כל דבר ש-Moore נוגע בו הוא מבריק, כמעט ללא יוצאים מהכלל. Watchmen שלו, למקרה שלא קראת, נחשב עד היום מבשר מהפכת הקומיקס למבוגרים, והוא ספר מורכב ומרתק. אל תטעה מהאדפטציות הבינוניות-ומטה לקולנוע של ה-League ו-From Hell. הנה, זה קשור לקולנוע, רד פיש, לא למחוק!
– אם אתה אוהב את Preacher, תקרא את הספרים של Warren Ellis, למשל The Authority (הראשון), או Planetary, או Transmetropolitan. אומרים שהסגנון שלו ושל Garth Ennis דומה מאוד, אבל Ellis עסוק יותר בטכנולוגיה מגניבה ותיאוריות קונספירציה, ובכל מקרה, מאוד מאוד כיף לקרוא אותו.
ועם כבר בקטע של וידויים חושפניים:
מהדברים שקראתי (שניים בדיוק) לא אהבתי את מה שאלן מור עשה בעשור ומשהו האחרונים.
ל-From Hell הייתה איזו ארומה איכותית, אבל זה לא מנע ממנו להיות משעמם פחד. Top Ten הוא ערימה מגובבת של התחכמויות שאין מאחוריהן כלום. פעם בכמה זמן אני אומר לעצמי שאני אנסה את LXG, וכל פעם שאני מתקרב לאזור, אני משכנע את עצמי שחבל על המאמץ.
אם כבר בקטע של
כן, אני מניח שאתה צודק – גם LXG וגם Top Ten הם די נטולי ערך-מוסף, אם כי ב-LXG כמות המאמץ המושקעת גדולה בהרבה (בהמון) מאשר ב-Top10, ומדובר באוסף מרשים ביותר של מיתולוגיות, אגדות אורבניות, ידע ספרותי עשיר והכרות מקיפה עם התקופה הוויקטוריאנית. אבל, בשני המקרים, אני מוצא את הקומיקסים מהנים מאוד לקריאה, ובעלי דמויות מורכבות ומקוריות יחסית (זה הרי בא ל-Moore באופן טבעי).
אתה לא הולך לאהוב אותי יותר
האמת, קראתי את המארז SANDMAN הראשון והיה משעמם וצפוי. מי היה מאמין שהגיבור של גיימן יהיה חיוור רזה ועם שער שחור ארוך??!! (סליחה על הציניות, לא מתכוון לפגוע במעריצי גיימן…)
ואני מצטער מראש
אני לא טוב בכל המושגים כמו רומן ויזואלי וכ"ו. בשבילי זה פשוט קומיקס. כמו סרטים, אני פשוט נהנה.
תקרא לזה קומיקס, למה לא
אבל "מארז"?! אתה מתכוון להתקן הזה שאוחז ערמה של דפים מודפסים יחד על שידרית משותפת, בצורה שבה אפשר לקרוא אותם בסדר אחיד (משמאל לימין או מימין לשמאל, תלוי בשפה) ולקבל סיפור ארוך וקוהרנטי? יש לזה שם אחר בעברית: ספר.
הסיבה שקראתי לזה ''מארז''
היא שכתבתי באנגלית אחרי זה וזה מסובך להכניס את המילה TIPI לפני… ידה ידה ידה, תירגמתי למארז.
אתה לא הולך לאהוב אותי יותר
תנסה את הבא בסדרה – ה-Sandman הראשון הוא, ללא צל של ספק, הגרוע ביותר בסדרה: גיימן עוד לא בדיוק החליט מה הוא רוצה להגיד. אחרי שהוא החליט, בהחלט כדאי להקשיב לו.
ואגב, האבחנה בין רומן גרפי לסדרת קומיקס לא נובעת מפלצנות-יתר, אלא מהבדל פשוט: סדרות קומיקס, לרוב, לא נגמרות, והן בעלות היסטוריה ארוכה מאוד איתה כל גיליון מתכתב. רומן גרפי, לעומת זאת, הוא ספר סגור ואחד. ההבדל דומה מאוד להבדל בין סדרת טלוויזיה וסרט, ולא ממש ניתן להתעלם ממנו.
תודה על ההסבר, עכשיו אני יודע
מצאתי משהו מעניין שקשור
בקומיקס Y THE LAST MAN (
קטן לבדיחה), לגיבור יש זיפו שכתוב עליה FUCK COMMUNISM, כמו ב"פריצ'ר", וכששואלים אותו עליה הוא אומר שזה היה ב "גראפיק נובל" שהוא קרה כשהוא היה בתיכון. אז זה כן "גראפיק נובל"… אני מאמין לאנשי התעשיה.
ואכן, פריצ'ר הוא סדרה סגורה.
היא מתפרשת על-פני 9 כרכים אמנם, אבל היא סדרה סגורה בהחלט.
רגע. רגע.
ה-Dark Knight Returns הוא לא חלק מסדרה מתמשכת?
וה-Kingdom Come לא מתכתב עם 52 סדרות אחרות?
גראפיק נובל בהחלט יכול להיות חלק ממשהו גדול יותר.
רגע. רגע.
החזק את סוסיך.
אולי משתמע מההודעה שלי שיש לי עבר רחב בקומיקס, אבל תן לי להרגיע אותך – אין לי.
Preacher היא הסדרה היחידה שקראתי מתחילה ועד הסוף (אם משמיטים לרגע את Secret Identity), ולפי השמועות כל סדרה אחרת פשוט לא תהיה טובה כמוה, אז אין לי למה לנסות להמשיך לקרוא.
אני לא בא לקחת צד בויכוח, אלא רק לתרום קצת ממה שאני יודע בנושא. אני בטוח שיש אחרים באתר שמכירים את עולם הקומיקס ומעורים בו הרבה יותר ממני, ואני ממש לא עומד להתווכח עם מי מהם לגבי הגדרות.
אבל, Disclaimer aside, אני רואה את המושג "graphic Novel" כמו שאני רואה את "אחראי מערכות מזון," או "אחראית אגף תפעול במשרד." מבחינתי, מדובר בסה"כ בשינוי שם, לשם מתן תוקף רציני יותר למושא השינוי.
כי למרות הכל, אנשים יסתכלו עלי בזווית קטנה יותר אם אני אודה שאני קורא נובלות גראפיות, מאשר אם אני אגיד ש"אני באמצע קומיקס מצויין."
לפי כל השמועות?
הרשה לי לומר: חה.
ועכשיו להוסיף – חה חה.
וזה עם כל הכבוד לפריצ'ר, אחת הסדרות האהובות שלי. אבל רבאק, יש עוד סדרות לקרוא. אפילו הרבה סדרות, שחלקן אף לוקחות את פריצ'ר בסיבוב בלי להתאמץ.
תתחיל מ-Watchmen. נתקדם משם…
שלי=עליי
סליחה על האיות, שלוש בלילה וכו'…
אתה לא הולך לאהוב אותי יותר
אגב, נזכרתי בדבר חשוב: הסיבה שהגיבור של גיימן דומה לגיימן עצמו היא לא מחסור בדמיון או נרקיסיזם (טוב, אולי נרקיסיזם מסוג מסובך יותר). ה-Sandman עוסק, מעל הכל, ביצירתיות ובכתיבת סיפור – דבר שנהיה ברור במיוחד בספר הלפני-אחרון, The Kindly Ones.
ועוד יותר ברור
בקתרזיס השייקספירי שלו. בכרך האחרון. (אגב, אני אישית לא אהבתי את הסוף של הסאנדמן, ונראה לי שקיימים שם לא מעט קצוות לא מחוברים).