 |
||
| ניקול קידמן חולקת אמבטיה עם ילד בן 10. היא חושבת שהוא הגילגול של בעלה המת, אתם מבינים. אולי הם גם מתנשקים. כן, זה בטח לא יעורר שום מחלוקת. |
15.06.2004
|
|
יומית
ניקול קידמן חולקת אמבטיה עם ילד בן 10. היא חושבת שהוא הגילגול של בעלה המת, אתם מבינים. אולי הם גם מתנשקים. כן, זה בטח לא יעורר שום מחלוקת.
ניקול קידמן חולקת אמבטיה עם ילד בן 10. היא חושבת שהוא הגילגול של בעלה המת, אתם מבינים. אולי הם גם מתנשקים. כן, זה בטח לא יעורר שום מחלוקת.
אהרו''כ ו...
ניקול קידמן זה לא להאמין, אין כבר גגות והישגים של שחקנית שהיא לא הגיעה אליה, אז היא מביאה עוד משהו בשביל למשוך אותך להיגנב…
מה שיש לי להגיד על זה, זה "איזה כיף לילד…".
הכי הצחיקו אותי היחצנים שהתלוננו שליחצן את הסרט הזה זה "publicity nightmare". כן, בטח.
כן, בטח. קשר יותר ליחצון אפילו מ – The Passion of the Christ. אני באמת לא יודע איך יגרמו למישהו לשמוע על הסרט.
(
עמוקה אגב).
יח''צון זה לא רק ''לשמוע על הסרט''.
זה גם לגרום לאנשים לשמוע עליו בהקשר הנכון. אם אנשים שומעים שניקול קידמן נמצאת באמבטיה עם ילד בן 10 ומחליטים להחרים את הסרט בגלל זה, זה לא עוזר ליח"צנים בכלום.
המטרה היא לגרום לסרט להישמע טוב, ומהבחינה הזו, נקודת הפתיחה שלהם אכן בעייתית משהו.
ברור.
זה שקבוצות של אנשים (ואולי אפילו קבוצות אתניות גדולות!) קוראות להחרים סרט מסוים בטוח לא יכול לעזור לו.
אין דבר כזה פרסום רע בשואו ביזנס.
ג'יגלי.
ג'יגלי.
אתה לא יכול לדעת שהפרסום הזיק לו. יכול להיות שללא הפרסום הוא היה נכשל עוד יותר.
חוץ מזה, פרסום מהסוג של "אסור לראות, כי יש שם דברים שערורייתיים" תמיד עוזר. זה כמו הפרסומות למ"ק 22: "כל מה שהצנזורה ניסתה להסתיר!"
נגיד.
אתה גם לא יכול להיות בטוח שהשערוריה מסביב ל'הפסיון של ישו' הועילה לו. יכול להיות שבלעדיה הוא היה מצליח עוד יותר.
ציפיתי לזה,
ויכול להיות שאתה צודק, אבל זה בכלל לא אותו סוג פרסום. כשאתה מדבר על אנשים שראו את הסרט ואמרו שהוא ממש גרוע זה משהו אחד. כשאתה מדבר על אנשים שעושים עניין מהסרט בגלל נושא ספציפי או סגנון או מה שזה לא יהיה, אז זה משהו אחר, וזה בטוח לא מזיק.
זו הייתה הכוונה שלי.
זה שרשתות לא יפיצו אותו
מחשש להפסדים כספיים בגלל אותן תלונות, או זה שמישהו למעלה יחליט לפגוע בחופש הביטוי המקודש של האמריקאיים ולא להרשות לסרט פדופילי* כזה לצאת בכלל – זה כן יכול להזיק לו.
* הוא לא צריך להיות סרט פדופילי כדי שהאמריקאיים יחשיבו אותו ככזה. ראה מקרה הסרט הזה שג'ורג' קלוני השתתף בו (משהו מד"בי, שאח"כ כולם אמרו שהוא משעמם. שכחתי מה שם הסרט). עוד לפני שהסרט יצא, כולם עשו הו-הא שלם משתי השניות המסכנות בהן ישבנו של קלוני נותר חשוף לעין כל.
סולאריס,
אלא אם כן זו הייתה בדיחה מתוחכמת שפיספסתי. במקרה הזה-
קשה לי להאמין שלא תימצא אף רשת שתפיץ אותו.
מתי קרה דבר כזה שסרט "גדול" לא הופץ?
תלוי מה זה ''גדול''.
מהרגע שסרט לא מופץ, הוא לא יכול להיות גדול. הדבר הראשון שעלה לי לראש הוא 'דור הפרוזאק', שהגיע לארץ באיחור של כמה שנים, ובארה"ב לא הופץ בכלל.
תלוי מה זה ''גדול''.
גדול זה אומר שמשתתפים בו שחקנים זוכי אוסקר או סתם מפורסמים מאוד ו/או במאי/תסריטאי מפורסם.
למשל, קשה לי להאמין שסרט שטרנטינו יעשה, לא משנה מה יהיה בו, לא יופץ.
סטאלון נחשב?
כשחקן, במאי או תסריטאי?
מה זה משנה?
התשובה היא בכל מקרה אותו דבר…
ודווקא זה היה סרט ממש טוב
והיו בו הרבה שחקניות מפורסמות (חוץ מכריסטינה ריצ'י ומישל וויליאמס).
חבל.
ועוד שחקנים-
המוערכת ביותר היא ג'סיקה לאנג, שיחקו גם אן הייש וג'ייסון ביגס.
ולגבי "בירת"', באחד הלינקים נאמר אף שהסרט עלה 50 מיליון דולר, שלכל הדעות זה הרבה.
אני לא מבין מה הבעיה פשוט לחתוך את הקטעים השנויים במחלוקת, ופשוט שיהיה קול שיספר את אשר התרחש.
זה היה בציניות, נכון?
יאיר רוה ציין באחד ממדוריו לא מזמן
נדמה לי כשפירסם את הביקורת על "הפסיון". ישנם שני סרטים ברשימת שוברי הקופות הגדולים בכל הזמנים (הסרטים שהכניסו מעל 100 מיליון דולר בארה"ב) שלא הופצו בארץ: "הפסיון" של מל גיבסון ו-"Elf" עם וויל פארל (שהכניס, אאז"נ, 175 מיליון דולר בארה"ב).
אותם מפיצים בארץ גלובוס-גרופ.
הזכויות על "הפסיון" שייכות לסרטי שפירא, "Elf" שייך ל
בהתחשב בתנאי ההקרנה באולמות של המפיצים הנ"ל, אולי זה לא דבר רע כל כך שהם לא הופצו בארץ
רווחיות בארה''ב היא לא המדד היחיד.
'הפסיון' לא הופץ מסיבות כלכליות (גיבסון דרש המון כסף על עותק, לא בטוח שהיה לזה מספיק קהל בארץ כדי לכסות את ההשקעה), ו'קטן עליו' (נדמה לי שזה היה השם של 'אלף') תוכנן להפצה באיזשהו שלב, אבל בתכל'ס, זה סרט כריסטמס, וגם לזה אין ממש קהל בארץ.
מה שתמיד מפתיע אותי
זה שיש סרטי כריסטמס שכן מגיעים להפצה בארץ. מה לעזאזל אומר 'סנטה במשרה חלקית 2' לילד הישראלי הממוצע?
אני לא חושב שצריך להיות ילד נוצרי
כדי להנות מ"נס ברחוב משו".
זה אומר משהו כמו
"וויל פארל הוא אחד הקומיקאים המוכשרים של השנים האחרונות, אבל במקום להכיר לכם מישהו חדש ומרענן, בואו נחזור לשפץ ביתך."
רק רציתי להוסיף
שאני שונא את וויל פארל.
תודה.
מה שתמיד מפתיע אותי
זה אומר לו הרבה אודות לפרקי חג מולד למיניהם של כמעט כל סדרה אמריקאית שמגיע לערוצי הילדים. (ואותם יש להניח שהביאו [בהתחלה לפחות] בגלל שהעסקה היתה על כל הסדרה)
כל מה שאמרת נכון,
אבל זה לא קשור ליחצון – זה קשור להפצה.
ובקשר ליחצון: ברגע שבחרו שנושא הסרט יהיה "רומן" בין אישה מבוגרת לילד בן 10, היה ברור שחלק מתהליך היחצון (הלא רשמי) של הסרט, יכלול את המושג 'פדופיליה' בתוכו, ולכן כל שערוריה בנושא רק תועיל כאן ליחצון.
אם זה יחצון טוב או לא? ואללה, בזה אני כבר לא בקיא. אבל ברור שזה סרט שקל ליחצון מהבחינה הזאת.
שוב -
יחסי ציבור זה לא רק לעורר הדים לסרט. היח"צנים לא בוחרים את התסריט, וברגע שמישהו הדליף שבתסריט יש רומן בין אישה מבוגרת לילד קטן (הרי אף אחד לא אמר שאלה היח"צנים שיצאו לעיתונות בזעקות "פדופיליה!", כי לסרט עוד אין יח"צנים), העבודה של היח"צנים הופכת לסיוט, כי אין סיכוי שהם יוכלו למכור עכשיו את הסרט בתור דרמה רגישה, או משהו כזה.
במקום להתחיל יחסי ציבור מסודרים שיסקרנו אנשים ויגרמו להם לרצות לראות את הסרט, הם מתחילים מנקודה בה אנשים כבר גיבשו דעה שלילית על הסרט ("אה, זה הסרט השערורייתי הזה שבו ניקול קידמן מפתה ילד קטן. לאן עוד הם יתדרדרו?"), ויהיה להם מאוד קשה – עד בלתי אפשרי – לשנות אותה.
חייו הקשים של ילד פלא
אני תוהה איזה פסגות עוד נותרו לך לכבוש, אחרי שבגיל 10 כבר הספקת להתמזמז עם ניקול קידמן באמבטיה…
לו''ל.
ההוכחה הכי טובה
קורה כרגע עם הסרט החדש של מייקל מור…
אין כמו שערוריה טובה
ההשוואה לסרט של מייקל מור
או לפסיון של ישו, היא לא כ"כ טובה…
בשניהם מדובר במטבע עם שני צדדים. יש אנשים (לא מעטים בכלל) שתומכים בדעתו של מור, וכן מבחינתם הביקורת על הממשל היא רלוונטית, ובמקרה של הפסיון, יש המון אנשים שמבחינתם מדובר באמת היסטורית קדושה, ושזו הדרך הכי טובה להציג אותה.
יש להם אולי פרסום רע, אבל מהצד השני יש אנשים רבים מאוד שלדעתם הפרסום הרע הוא שגוי.
אפילו על החמור של פון טרייר אמרו שהוא למען האומנות, והתנצלו עליו…
עדיין לא ראיתי אף תגובה שציינה משהו חיובי אחד בסצינה הזאת, וגם בשתי הכתבות לא נאמר שום דבר שאפילו ירמוז לכיוון הזה…
השוואה יותר טובה היא אולי ללוליטה של קובריק.
לזכותו של קובריק ייאמר שהוא סמאח על, שעשה סרט שמבוסס על ספר מצליח (לא ראיתי או קראתי את הסרט או הספר, אז אני לא יכול להביע דעה לגבי האיכות שלהם…), סרט שנחשב לסרט מעולה… עם כל הכבוד, "לידה" לא נראה כזה…
מה גם שבלוליטה השתמשו בכפילה לסצינות המין, וכל מיני דברים אחרים כדי להגן על "תומתה" של הילדה…
ורק דבר אחד אחרון – איפה לעזאזל ההורים של הילד הזה היו?!
אנשים מוכנים למכור את הילדים בשביל כסף ופרסום… נורא…
(מזכיר לי את "מגנוליה", רק שזה אמיתי, והרבה יותר קיצוני. כמו שנאמר, המציעות עולה על כל דמיון)
נורא?
אנחנו לא קצת ממהרים לחרוץ דיעה?
יכול להיות שיש סצינת אמבטיה משותפת. זה כשלעצמו לא נשמע לי מעבר לקו האדום. יכול להיות אפילו שיש נשיקה. גם זה יכול להיות לגיטימי, תלוי איך עושים את זה.
דווקא הסרט הזה הוא סרט עם הורים. לא רק שניקול משחקת בו, ג'ונתן גלייזר (שהיה מוערך לחמש דקות בערך לפני כמה שנים) ביים אותו, והתסריטאים שלו אנשים מוכרים, וכן הלאה. ואם הבנתי נכון את הכתוב בלינק, השחקן של הילד בסרט הוא ג'ואל היילי אוסמונט הבא, ומשחקו עשוי לזכות בשבחים.
כך שלא הייתי ממהר לשפוט שהסרט הוא סרט גרוע ונצלני. בהערת אגב, דווקא "לוליטה" נחשב לאחד הגרועים בפילמוגרפיה של קובריק.
יכול להיות שיש בכלל בגדי ים.
ופתאום כשקראתי את התגובה שלי שוב
שאלתי את עצמי האם סרט יכול נצלני מבלי שיהיה סרט גרוע?
"ברוכים הבאים לבית הבובות" נחשב?
למה ברוכים הבאים נצלני?
לא יודע
יש כאלה שטוענים את זה.
וגם תלוי איזו נצלנות:
יש נצלנות רגשית מהסוג שפון טרייר מתמחה בה, כזו שסוחטת את הקהל באופן "לא הוגן". יהיו שיטענו שזה בדיוק מה שסולונדז עושה עם דון ב"בית הבובות", אלא שלטענתי ההומור בסרט והסאטירה שבין השורות גואלים את הסרט מנצלנות צינית והופכים אותו למשהו יותר מורכב ועדין.
במקרה של "בירת"' הכוונה היא לנצלנות מסוג אחר, נצלנות של המציאות, והיא שהזכירה לי את "בית הבובות". בחזרה לפון טרייר לרגע – ב"האידיוטים" יש סצינה עם חולי תסמונת דאון, ולא ברור אם הם מודעים לכך שהם משחקים בסרט. זה מעורר תחושת אי נוחות חזקה בזמן הצפייה. באותו אופן, בכל צפייה ב"בית הבובות" אני לא יכול שלא לשאול את עצמי איך לעזאזל הת'ר מטראצו התמודדה עם התפקיד של דון בגיל כה צעיר ומבלי לקחת אותו אישית ולחתוך את ורידיה.
גם אני חשבתי על זה
הסוכנת שלה אמרה לה "מותק צריך כונפה לסרט, לכי לאודישן"
??
יש סרט בו היא משתתפת שמוקרן לעתים בלווין שנקרא "המין היפה שובת" וכל פעם כשאני נתקלת בו אני לא יכולה שלא לגחך. מסכנה.
אפשר להסתכל על זה גם אחרת
אני ילדה בת 13, שחקנית מתחילה ולא מהזן המתוק, ומציעים לי תפקיד ראשיי בסרט!
ואני בטוחה שטוד ישב איתה שעות ארוכות וסיפר לה על ילדותו העשוקה ושהיא הבינה מה הוא מנסה לעשות.
לדעתי זה הסרט הכי טוב שלו.
אישית אני
מעדיפה את אושר.
אין ספק שהילדה התגברה על זה, אבל אין מה לעשות, בכל גיל, ובמיוחד טרום התבגרות כזה, זה אשכרה מעליב.
המחשבה הזו חולפת במוחי
כל פעם שאני רואה שחקן או שחקנית, בכל גיל, מגלמים מישהו דהוי, דחוי או סתם נלעג ומכוער. אבל אז אני רואה שבראיונות עם השחקנים, שמחוץ לסט נראים הרבה יותר טוב והם בכל זאת שחקנים מפורסמים במידה מסומת, הם די מרוצים מהחיים שלהם ומעצמם. הם רואים בדמות אתגר מעניין וברורה להם ההפרדה. מתיחסים אליהם מאד יפה ובכבוד על הסט, הבמאי מנחה אותם איך להפוך משחקן מוערך לדמות הנלעגת, וככל שהם מצליחים להיות יותר משכנעים בדמות החנון הלוזר או מה שזה לא יהיה, עושים להם יותר כבוד על המשחק המשובח, כלומר על כך שהצליח האדם המוכשר הזה, שהוא סיפור הצלחה בתחומו וכלל לא לוזר, לשחק עלוב חיים באופן כה משכנע.
המחשבה הזו חלפה גם במוחם
מוחה של שרליז תרון למשל, אמר לה "מה אכפת לך – הרי כולם כבר יודעים שאת כוסית על. תשחקי רוצחת לסבית בוצית ותקבלי על זה אוסקר".
אמבטיה
לפני כמה שנים הוקרן בסנימטקים בארץ סרט בריטי מציון בשם "מלכודת עכברים" או "לוכד העכברים" (אני לא זוכר בדיוק את השם, אני כן זוכר שביימה אותו לין רמזאי), באחת הסנצות בסרט נכנס הגיבור, ילד בן 12 בערך, לאמבטיה עם נערה בת 16. לא היה בניהם מין (לפחות לא על המסך) כן היה בניהם קשר רגשי עמוק שרגיש אותי ואת כל מי שדברתי איתו על הסרט (והצליח להתגבר על מבטא סקוטי לא מתורגם).
בכל מקרה, כל מקרה לגופו,ורק שנראה את הסרט נדע אם יש בו משהו מעבר לפרובוקציה.
לגבי לוליטה, אחת מהסיבות שהוא אחד מהסרטים הפחות מוערכים של קובריק היא שהוא צונזר קשות, וקובריק אמר שעם הוא היה יודע שיצנזר עד כדי כך, והוא לא היה עושה אותו. חוץ מזה, יש לא מעט האנשים שטוענים שדובר ביצירת מופת (כמו כל סרט של קובריק). אני אישית פחות אוהב אותו כי לדעתי מדובר בספר בלתי ניתן לעיבוד, וחבל לי על כל פעם שמנסים (ובטח ינסו לעבד אותו שוב)
זה לא הוא
זה לא היילי ג'ואל אוסמונט, אמרו שזה הילד מ"אפקט הפרפר". לא יודע איך קוראים לו, אבל זה שחקן אחר. (הוא זכור לי בתור שחקן יחסית טוב, כמבון שמקור ההשוואה היחידי שהיה בסרט הוא אשטון קוצ'ר).
זה לא הוא
"הבא"…
טעות שלי.
לילד קוראים קמרון ברייט
שהספיק כבר לשחק ב"אפקט הפרפר"; בסרט אימה עם רוברט דה-נירו (GODSEND); וב- Birth בו הוא כאמור מופיע עם ניקול קידמן, ויש עליו גם הימורים לגבי תפקיד ראשי ב"משחק של אנדר" (בתור אנדר, כמובן). לא רע בשביל ילד בן 11..
לילד קוראים קמרון ברייט
למה לעשות מהספר סרט!!! זה לא יעבוד! אפילו סקוט קארד אמר את זה (בהרצאה בארץ)
די עם העיבודים הנוראיים האלה!!!
די
די
די
לא סביר שהוא אמר את זה
לאור זה שהוא כתב את התסריט ומעורב בהפקה.
ההשוואה לסרט של מייקל מור
ספר מצליח זה ניסוח קצת מצחיק לגבי לוליטה בהתייחסות ל"רצינות אומנותית". לוליטה נחשב, פחות או יותר, לרומאן הגדול של המאה העשרים אחרי יוליסס והמשפט.
כשאנשים אומרים ''אני לא אקרא
את לוליטה כי זה על פדופיליה", כאילו זו לא יצירת מופת עם המון רבדים אלא רב המכר האחרון של שרה אנג'ל, זה מפריע לי נורא. אבל זהו, שזה לוליטה. אם זה מגיע לספר שלא שמעתי עליו כלום, ועוד יותר לסרט חדש, גם אני – עם סובלנות גדולה מהממוצע בעניינים כאלה – לא אטרח לשמור על ראש פתוח באותו אופן.
מה גם שסרט שמקושר לסקנדל משעמם אותי אוטומטית. אני אלרגית להייפ.
בת כמה היתה השחקנית בלוליטה של קובריק, אגב? היא נראתה בשנות העשרה המאוחרות – וכנ"ל השחקנית בעיבוד השני ללוליטה – מה שלחלוטין הוציא את העוקץ מהסיפור. לא צריך להיות סוטה כדי לחשוב שבחורה בת 16 היא סקסית.
טריילר יש?
לא, עדיין לא
גם תאריך הפצה עוד אין. קודם כל ניו ליין צריכים להחליט אם הם בכלל רוצים להפיץ את הסרט הזה.
זה רק אני,
או שלאתר שבו התפרסמה הידיעה קוראים "סמאח"?
התסריטאי
כך מצאתי בימד"ב, כתב את כל הסרטים החשובים של בוניואל, את שובו של מרטין גר, ואת "תוף הפח".
הוא תסריטאי טוב, כנראה כי הוא כתב תסריטים לסרטים טובים
התסריטאי
כן, ומטאליקה היא הקה טובה רק בגלל שהשירים שלה טובים.
?? היא לא להקה טובה למרות שהשירים שלה טובים?!
?? היא לא להקה טובה למרות שהשירים שלה טובים?!
התכוונתי שברור שזה שתסריטאי כותב לסרטים טובים עושה אותו לתסריטאי טוב, בהנחה שכשאתה מדבר על סרט טוב אתה מתכוון שגם התסריט שלו טוב.