 |
||
| דיסני מנסים להוכיח לעצמם ולעולם שיש חיים אחרי פיקסאר: הטיזר ל'Chicken Little', סרט התלת-מימד שהם מפיקים בכוחות עצמם על האפרוח שחשב שהשמים נופלים, הוא חביב ומראה פוטנציאל. עכשיו תוכיחו. |
13.04.2004
|
|
יומית
דיסני מנסים להוכיח לעצמם ולעולם שיש חיים אחרי פיקסאר: הטיזר
ל'Chicken Little', סרט התלת-מימד שהם מפיקים בכוחות עצמם על האפרוח שחשב שהשמים נופלים, הוא חביב ומראה פוטנציאל. עכשיו תוכיחו.
דיסני מנסים להוכיח לעצמם ולעולם שיש חיים אחרי פיקסאר: הטיזרל'Chicken Little', סרט התלת-מימד שהם מפיקים בכוחות עצמם על האפרוח שחשב שהשמים נופלים, הוא חביב ומראה פוטנציאל. עכשיו תוכיחו.
זה סיפור נחמד והכל
אבל בצורה המקורית הוא מתאים יותר לסרטון של כמה דקות. איך הם מתכוונים למתוח את העלילה לסרט באורך מלא?
——————————-
הפינגווין, עדיין סבור שמישהו חייב להפוך את החתול במגפיים לסרט באורך מלא וישא"ק.
מהטיזר ברור
שהסיפור המקורי הוא רק נקודת הפתיחה. גם 'שרק', למשל, מבוסס בחופשיות רבה על ספר-ילדים שמכיל (לדעתי) פחות מילים, וגם 'שלגיה ושבעת הגמדים' הוא לא סיפור מורכב במיוחד. בקרוב: יונתן הקטן – הסרט.
שכחתי לציין, לא הצלחתי לראות את הטיזר
אולי יראו גם את תהליך הכנת הסרט?
ובכל מקרה, סרטון ממש חמוד (ואם אחי הקטן אמר – הוא יודע).
אני לא יודעת מה זה וישא''ק
אבל דווקא יש סרט על החתול במגפיים. לא, זה לא דיסני, גם לא מצויר, ובטח לא מה שהתכוונת אליו כשכתבת שצריך לעשות סרט על החתול במגפיים, אבל זה דווקא סרט מאוד נחמד מסוף שנות ה-80, בהשתתפות השחקן ההוא…שכחתי את שמו, הוא רקד בקליפ של פאטבוי סלים 'וופן אוף צ'וייס' (הוא רוקד כל הקליפ), והוא משחק את החתול במגפיים. אולי כריסטופר ווקן? בכל מקרה, הסרט חמוד ביותר.
מלבד הסרט, יש גם פרק בסדרה המצוירת 'טאו טאו' בו אמא שלו מגוללת בפניו את סיפורו של החתול במגפיים.
ואני תמיד חשבתי שהחתול במגפיים הי'ה רשע!
מה שמוזר הוא שאת שני הדברים האלה יצא לי לראות היום ברצף!
ומה שאפילו מתעלה על המוזרות הזו זה שראיתי את שני אלה במקום ללמוד למתכונת במתמטיקה! שלא לדבר על מה שאני עושה עכשיו במקום לצבור שעות שינה לקראתה.
ובנימה זו-לילה טוב!
(:
________________
גיני- מקווה לחלום על חתולים סימפטים במגפיים, ואולי זה עוד יעזור לה מחר!
כריסטופר ווקן That is.
ובהצלחה במתכונת!
אוי.. בבקשה...
אני לא רוצה שדיסני יגוועו למוות. שלפחות הסרט הזה יהיה טוב ויצליח להם!
האם הטריילר הוא כמו הטריילר של מפלצות בע"מ? לא לקחו קטעים מהסרט אלא עשו סרטונים מיוחדים?
נראה לי שכן.
זאת אומרת, לא נראה לי שבסרט האפרוח עצמו יגיד "לפחות לא עושים מזה סרט" (בדיחה שבקושי עובדת בטריילר, ובסרט עצמו לא תעבוד בכלל).
וחוץ מזה, כמו שכבר ציינתי בתצפית הקיץ, הסרט הזה נראה כמו משהו עם פוטנציאל, אבל הוא צריך עוד *הרבה* מאוד עבודה. העיצוב של הסביבה נראה לא-משהו, כנ"ל הצבעים, וגם לאפרוח לא היה מזיק איזשהו ניתוח דיגיטלי.
כן, הנוצות נראות אדיוטיות!
דווקא הבדיחות חמודות.
מה הוא באמת אומר בסוף, בדיוק?
לא הבנתי.
מה הוא באמת אומר בסוף, בדיוק?
היי!
זה הכוכב של SCRUBS
הוא די מצחיק
והוא גם דומה לאפרוח
ליהוק טוב:)
נקווה שלא יהיה חקיין- טוויטי
כי טוויטי אחד זה כבר יותר מדי.
אתה ראית את הטריילר?
הוא *נשמע* לך כמו טוויטי?!
וגם הוא משחק בסרט ''GARDEN STATE''
שהוא ביים, עם נטלי פורטמן ואיאן הולם.
כמה שאלות מביכות
1)טריילר זה הפרסומת לסרט?
2)למה התפצלו דיסני ומה שמם?
3)מהי עלילת צ'יקן ליטל?
אגב, ישנה גם אגדת הילדים "מלכת השלג", שאפשר לעבד למצויר של דיסני, וגם לכיפה אדומה יש פוטנציאל. אה, ויש גם את הסיפור על שבעת הגדיים ואמם הפולניה, והקשקוש הזה על דג הזהב, והילדה שצעקה זאב. בקיצור- טרם הגיע הזמן להכריז על יובש יצירתי.
כמה תשובות מתסכלות
1) טריילר זו המקבילה הקולנועית לפרומו בטלוויזיה. אפשר לומר שהוא מין פרסומת לסרט. יש גם טיזר שזה אותו דבר, רק בלי לגלות פרטים של ממש על העלילה, אלא רק לגרות את הסקרנות (כמו זה שביומית).
2) דיסני לא התפצלו. החוזה שלהם עם אולפני פיקסאר (צעצוע של סיפור, מפלצות בע"מ, מוצאים את נמו, באג לייף) נגמר וזה אומר שפיקסר ימצאו לעצמם מפיץ אחר, או יפיקו את הסרטים לגמרי בעצמם, בלי התלות בדיסני. דיסני סגרו לאחרונה את מחלקת האנימציה המסורתית (דו-מימדית) שלהם, מה שלא מעודד אף אחד.
3) הסיפור המלא של צ'יקן ליטל מופיע באחד הקישורים ביומית.
באופן כללי, המילון יכול לעזור:
http://www.fisheye.co.il/static/diction.htm
תודה על ההסבר
הפלא ופלא,
דיסני באמת עובדים על עיבוד ל'מלכת השלג' (או לפחות עבדו, לפני בערך שנה – עם הבלגן שיש אצלם בענייני האנימציה קשה לעקוב אחרי איזה סרטים מופקים, איזה בוטלו ואיזה בעסה).
דומני כי ''מלכת השלג'' אכן בוטל.
אגב, הסרט הכי מסקרן עליו עבד האולפן, בתקופה שבה הם עדיין חשבו בכיוון הדו-מימדי, היה דווקא עיבוד ל-"דון קיחוטה", שעל פי הדיווחים היה יכול להיות לא פחות מעניין מהעיבוד הפוטנציאלי של טרי גיליאם לאותו ספר. אבל מהסרט הזה הם התנערו עוד לפני שהם החליטו לסדור את הבאסטה הדו-מימדית אצלם.
חבל, דון קיחוטה מגניב
על דון קיחוטה מבוססים הסרטים אוסטין פאוורס וג'וני אינגליש.
...אבל אם כבר מדברים על דון קיחוטה...
יש אולפן אנימציה ספרדי פעיל מאוד בשם "פילמאקס", שעובד על כמה וכמה פרוייקטים מסקרנים, שנראים לגמרי לא רע. (בין השאר, זה: כתבה מספר 1646 ראיתי כבר הרבה רמזים, תמונות וטריילרים לסרטים שלהם, ובקיץ יגיע סוף סוף הסרט המלא הראשון שלהם, 'אל סיד' – שיקבל הפצה רחבה בארה"ב (נדיר בהחלט, עבור סרטי אנימציה לא אמריקאיים) ויוקרן גם בארץ.
איפה הייתי? אה, כן, אז רק לפני כמה ימים נתקלתי בעוד פרוייקט שלהם – "דונקי חוטה", סיפורם של הסוס של הדון והחמור של סנשו.
http://www.filmaxanimation.com/scripts/seccion/seccion_trailer.php?id_pelicula=1262&tipo=teaser&anchura=320
''הסוס והחמור''? הם באמת לוקחים דוגמא מדיסני...
איך יקראו לסרט הזה בארה"ב? "דון קיחוטה אחד וחצי?"
לא. ככה יקראו לסרט בארץ!
ואגב ''אל סיד'' - ראיתי את הטריילר ולא נפלתי.
יכול להיות שפספסתי משהו, כי לא הבנתי אף מילה מהדיאלוגים, אבל הסרט לא נראה כמו משהו שמביא בשורה גדולה מדי לעולם האנימציה.
גם אני לא.
זה דווקא הסרט שלהם שנראה הכי משעמם. 'נוקטורנה', לעומתו, נראה אחלה.
30 שניות של אכזריות
נראה לי שבאתר, או לפחות ביומית זו, משתקף צער מסוים כלפי מותה של מחלקת האנימציה הדו-ממדית של דיסני.
תסלחו לי, ולמרות כמה בדיחות משעשעות פה ושם ("הקיסר וגו"', "אלאדין"), האם דיסני ניפקו סרט מצויר טוב אחד במהלך עשרים השנים האחרונות? כל הסרטים שלהם ששווים משהו הם ממש, אבל ממש, וותיקים – ובעשרת השנים האחרונות (לפחות) כל הסרטים שלהם הם בעצם אותו הסרט בדיוק, אבל עם שינויים מינוריים.
אני לא יודע מה איתכם, אבל אני מאושר, אקסטטי אפילו, לראות את מחלקת האנימציה של דיסני מתרסקת לקרשים – הגיע הזמן שזבל יפסיק למכור, והגיע הזמן שיפסיקו להאכיל ילדים את הקיטש הנורא, הצדקני, השטוח והנטול-מקוריות-עד-טמטום הזה.
אני מצטער אם אני נשמע מוסרני, אבל זה לא באמת בגלל סיבות חינוכיות (לא שזה מזיק) – הסרטים שהם עשו היו פשוט גרועים, בכל קנה מידה חוץ מטכנולוגיה וכסף, ומבחינתי ככל שימהרו לחלוף מהעולם סרטים כאלו (מה שלא יקרה לעולם, כמובן) – כן יטב.
אז עם כל הכבוד (שימו לב, התאפקתי!) לפיטר פן, פנטזיה, ספר הג'ונגל (בראש הרשימה שלי), קטעים ממרי פופינס ומהמיטה המעופפת ועוד ועוד, נוסטלגיה היא לא סיבה מספקת לממן יצרני זבל ציניים.
רגע, מלך האריות, שלגיה
היפייפיה והיחפן, היפייפיה הנרדמת…כל אלה לא סרטים של העשור או שני העשורים האחרונים?
כל אלה, חוץ ממלך האריות
לא משני העשורים האחרונים. לעומת זאת, אלאדין, בת הים הקטנה, היפה והחיה, מולאן, הקיסר נפל על הראש, לילו וסטיץ' וכוכב המטמון הם כולם מ-15 השנים האחרונות. כולם גם, במקרה, נחשבים לסרטים ממש טובים יחסית (גם אם לא כולם שוברי קופות היסטריים).
מהרשימה שלך,
רק 'מלך האריות' הוא מהעשור האחרון (יצא ב-1994). 'שלגיה' היה הסרט המצויר-הראשון-באורך-מלא של דיסני (כפי שאפשר לקרוא בביקורת באתר זה), סרט אשר יצא ב-1937; 'היפהפיה והיחפן' יצא ב-1955 (דווקא חשבתי שאחרי, בגלל פגי לי) ו'היפהפיה הנרדמת' יצא 4 שנים אחריו, ב-1959.
היו להם לא מעט סרטים טובים
בעשור האחרון: מלך האריות, מולאן, הקיסר נפל על הראש, לילו וסטיץ', וטיפה לפני זה – אלאדין, היפה והחיה ובת הים הקטנה. אבל גם אם משום מה שנאת את כולם, אני לא מבין למה שזה יביא אותך לשמוח על כך שמחלקת האנימציה *המסורתית* של דיסני נסגרה. דיסני לא יפסיקו לעשות סרטי אנימציה, הם פשוט עברו לתלת-מימד. למה שזה יפריע להם לייצר עוד קיטש נורא, צדקני, ונטול-מקוריות-עד-טמטום, אבל הפעם לא שטוח?
היו להם לא מעט סרטים טובים
אני מניח – אוקיי, מקווה – שדיסני מבינים שלא השטיחות הרגה להם את מחלקת האנימציה המסורתית, אלא השטחיות, או, אם תרצה, המסורתיות. אני מאמין – בסדר, רוצה להאמין – שדיסני מבינים שפיקסר לא הצליחו בגלל שהדמויות שלהן תלת-ממדיות, אלא בגלל שהאופי של הדמויות שלהן תלת-ממדי, ובגלל שהתסריטים טובים, והסרטים מצחיקים ומרגשים (טוב, חלקם. טוב, רק שני "צעצוע של סיפור" באמת, אבל גם השאר לא רעים) מבלי להיות בנאליים או להפוך רגשות לפלסטיק.
לכן אני שמח שהמחלקה נסגרה, לא בגלל הדו-מימד, אלא בגלל החד-מימדיות. ואגב, הטיזר שלעיל מוכיח שלפחות חלק מהלקחים הם הפנימו, למרות שדווקא את הלקחים של "שרק" ולא של "צעצוע של סיפור" – אבל גם זה משהו.
נ.ב. – גם בלילו וסטיץ', גם באלאדין וגם בהקיסר היו רגעים מצחיקים מאוד, אבל חוץ מאשר ב"הקיסר" (שהיה נטול כל ערך מוסף להוציא הומור, אבל היה מאוד מצחיק – וזה מספיק), רוב הסרט עורר בי את תגובת ההקאה הרגילה (אני אלרגי לקיטש ירוד, ודיסני בשנים האחרונות מזכירים לי את הולמרק יותר מכל דבר אחר). את בת הים ומלך האריות שנאתי במיוחד, אבל הם היו לילדים קטנים במיוחד, ולכן המסרים (הנוראים) שלהם היו מוסתרים אפילו פחות מהרגיל.
נ.ב.נ. – האמת, כמובן, היא שאני לא כועס על כך שדיסני עושים קיטש נורא, צדקני, נטול-מקוריות-עד-טמטום ובאיכות גרועה – הם הרי רק כאן בשביל הכסף -, אלא על כך שהנוסחה הזו מכרה כ"כ יפה כ"כ הרבה שנים.
כל מילה בסלע.
למרות שאני אוהבת יותר את שרק מצעצוע, הסכמתי עם כל השאר.
וכל זה תוך התעלמות מאהבתם הרבה של אחרים לסרטים הנ''ל?
וואו, מרשים. כמעט גרמת לי לשכוח שכל הסרטים שהוזכרו בפתיל (חוץ מכוכב המטמון אותו לא ראיתי) היו אהובים עלי במיוחד.
הבעיה הגדולה בטענה שלך שהשטחיות היא שחיסלה את מחלקת האנימציה, היא שהטענה עצמה שטחית ומוטעה. נכון, יש לדיסני עוד הרבה מה ללמוד על עומק בסרטים, אבל למה בעצם ציפית? אלה סרטים שמיועדים לכל המשפחה (לא רק לילדים קטנים) ועל כן משתדלים לא לעצבן אף אחד. דווקא הסרטים שלהם שכן שברו קצת את המסגרת, כמו הקיסר ומולאן, הצליחו פחות בקופות מהמיינסטרימיים יותר.
מה שהביא לסגירת אולפני הדו-מימד בעיני, הוא רף הציפיות הכמעט בלתי אפשרי שהוצב לפניהם. כשבעקרון יותר זול ליצור סרטים בתלת-מימד, סרט דו-מימדי צריך להיות ממש שונה כדי להתבלט ולהצדיק את ההשקעה בו (ובמקרה של דיסני, זו השקעה מאוד יקרה). הבעיה היא שבמסגרת סרטי ה-PG קשה יותר גם לשבור את השגרה וגם להרוויח מספיק לכיסוי העלויות. זה לא שסרטים כמו אחי הדב וכוכב המטמון לא מצליחים בקופות, הם פשוט לא מספיקים בשביל לכסות את העלות האדירה שלהם.
נ.ב.
אתה צודק לגבי הצורך בהשקעה רבה יותר בדמויות ובעלילה. אין ספק שבדיסני למדו לנצל תבנית מסוימת, אבל לא למדו מתי להפסיק להשתמש בה. בכל זאת, אני חושב שסגירת מחלקת האנימציה המסורתית אינה מוצדקת. במקום לחפש בכח את שוברי הקופות שיתחרו בספיידרמן והארי פוטר, צריך להוריד את התקציב, אבל לא את ההשקעה הרוחנית.
יש גם אנשים שאוהבים את הולמרק. אני לא.
להזכירך, היתה תקופה שהסרטים של דיסני עשו ים כסף – אבל _ים_ כסף. הם עשו עד כדי כך הרבה כסף שהם גרמו לכמה תוצאות:
1) הביאו את דיסני להיות עצלנים, ולעשות בדיוק את אותו סרט שוב ושוב ושוב (ושוב ושוב ושוב).
2) הביאו את כל שאר חברות האנימציה לעשות בדיוק את אותו הסרט של דיסני שוב ושוב ושוב (ושוב ושוב ושוב עד זרא) או סתם גרמו לחיסולן של אותן חברות אנימציה.
3) הביאו לתחושת ייאוש מהדהדת בקרב כותב זה, דומה לזו שיש למשתמשי מחשב ששוב נתקלים בתוכנה גרועה של מיקרוסופט: אפקט המונופול.
לדיסני לקח יותר מדי שנים להתעורר, ולהבין שאנשים כבר לא רוצים את זה, ועד שהם התעוררו, פיקסר ודרימוורקס גנבו להם את הקהל מתחת לאף.
וכן, קשה לי להסביר למה "הקיסר" לא עשה הרבה כסף, אבל אולי אנשים כבר לא יכלו לצפות לשום דבר מדיסני חוץ ממה שהם סיפקו שנים (שזה אבסורדי, אני יודע, כי כבר לא קונים את מה שהם סיפקו).
לגבי PG ולכל המשפחה: אני לא חושב שהתקינות הפוליטית או הצורך באישור קובעי-הדירוג הרגה את דיסני (או לפחות את איכות הסרטים שלהם), אלא חוסר הכשרון. יש גם סרטים לכל המשפחה שהם מצוינים – ענק הברזל, צעצוע של סיפור – מבלי לאבד את הדירוג. אין סיבה לרדת למכנה המשותף הנמוך ביותר, כפי שדיסני עשו: זו סתם עצלות, רישעות וזלזול בקהל הצופים.
וסתם תהיה: מולאן? שבר את המסגרת? איך בדיוק? הוא אחד הסרטים השבלוניים ביותר שלהם.
נ.ב. – לעורכי האתר: למה בחלון כתיבת התגובה יש לי תו אחד פחות מדי? כשאני מגיע לסוף השורה נעלמת לי האות הראשונה מכל השורות.
נראה לי שנסחפת
1) כן, דיסני החליטו לחזור על נוסחה שבלונית. הם לא נעשו עצלנים, ההשקעה בעבודה על הסרטים עצמם רק גדלה. מה שכן, ההשקעה הזו מאוד יקרה וכשהסרט מרוויח "בסדר" ולא יותר, זה הפסד לחברה. זה לא שהפסיקו לגמרי להשקיע בצד האמנותי לטובת רווח מהיר, אבל המפיקים בהחלט מנעו מהעבודה להתנהל בשקט. על כל מהלך שעשוי לעלות יותר מדי, הם דרשו לערוך שינויים. זה אמנם תפקידם, אבל אצל דיסני ההתערבות של האח הגדול פגעה לא פעם. מה שכן, אני מאלה שחושבים שדיסני (במיוחד מאז בת הים הקטנה) מנסים דווקא להיות יותר גמישים מבחינה עלילתית.
2) "כל שאר חברות האנימציה"? אתה יודע כמה כאלה יש? מבין כל חברות האנימציה בעולם, הרוב לא חולמות אפילו על הפצה בסדר הגודל שדיסני יכולים להרשות לעצמם. חלקן אכן נוטות לחפש את הקלישאות ונקודות האחיזה, תוך נסיון להידמות לסרטי דיסני. הבעיה היא שללא צוות כותבים מוכשר, אי אפשר להפיק מזה סרט מוצלח. הכשלון של אנסטסיה ושל טיטאן לא היה בגלל שימוש מוגזם באנימציה תלת-מימדית, או בגלל שיווק לא מספיק נרחב. הכשלון שלהם נבע מנסיון לחקות את דיסני בלי הערך המוסף שיש לסרטי דיסני. פה כנראה נמצא המקור לאי ההסכמה בינינו, הטענות לגבי העומק/שטחיות של דיסני.
3) לגבי תחושת היאוש שלך, אין לי מה לענות. פשוט אל תראה סרטים שמיאשים אותך ותשאיר את ההנאה לאחרים.
דרימוורקס, נכון להיום, לא גונבים מדיסני קהל. היה לדרימוורקס רק סרט אנימציה אחד שסיפק תחרות ראויה (
). מי שכן גנב להם קהל בשנים האחרונות הם פיקסר שימשיכו בעתיד בדרך נפרדת. מסיבה כלשהי (כסף מן הסתם), דיסני מעדיפים להמשיך להתחרות במגרש הביתי של פיקסר, באנימציה תלת-מימדית, במקום לשמור על יחוד וליצור סרטים בעלי מראה מסורתי יותר שכל-כך מזוהים איתם.
אגב, זו לא הפעם הראשונה שדיסני פוגעים באנימציה המסורתית. בסוף שנות ה-60, הגיעו למסקנה שהפקת סרטי אנימציה באורך מלא היא יקרה מדי ולא שווה את ההשקעה. עברו 20 שנה עד שדיסני הפיקו שובר קופות מצויר נוסף, בת הים הקטנה. ההבדל הוא שאז השאירו את המחלקה פעילה לשם יצירת סרטים דלי תקציב (יחסית לדיסני) ואילו הפעם לא ברור מתי ואם יחזרו להפיק סרטי דו-מימד. הניחוש שלי הוא שכמו לפני 15 שנה, נצטרך לחכות לחילוף כל צמרת החברה כדי לדעת. די ברור שסרט מוצלח לא תלוי בסגנון האנימציה שלו, אלא בתוכן (ע"ע המסע המופלא).
נראה לי שנסחפת
מי בכלל דיבר על סוג האנימציה? ראית אותי מתלונן פעם אחת על איכות האנימציה של דיסני? כשאתה מדבר בפרמטרים של השקעה, אתה מתכוון לכמות הכסף שנשפכה על הסרט בכל הקשור ל"מסביב": זמר מגה-פופולרי שיכתוב את השירים, טכניקות אנימציה מתוחכמות, מליון ציירים, השחקנים הכי חמים בשוק לדיבוב וכדומה. זה הכל טכני, זה הכל מינורי, זה הכל שולי. דיסני לא השקיעו במה שחשוב: תסריט (ובמידה פחותה יותר) ובימוי. הסיפורים היו, חזור וחזור, דביליים. איזו גמישות עלילתית, כי הם היו מוכנים לכופף קצת את הנוסחה שהם כתבו? הם מעולם לא שקלו אפילו לכתוב את הנוסחה מחדש, וזו, מה לעשות, עצלנות ורשעות, ועליה אני שמח שהם משלמים. שיזכרו למה אנשים הולכים לראות סרטים (לא בגלל איכות האנימציה או המדובבים).
וטענתי לגבי שאר חברות האנימציה היא שהן לא הצליחו כי כולם רק העזו לחקות את דיסני. ברגע שהפסיקו לנסות – הופה, הצלחה. אתה דווקא צודק לגבי כשלונות אצלם בגלל חוסר הערך-המוסף של דיסני, אבל זה לא הערך-המוסף, זה סרח העודף: כמות הכסף שנשפכה על כל הפרטים הלא-חשובים, ובעיקר השם של דיסני שמכר את הסרטים מראש.
א)אנימציה משובחת זה לא רק כסף-
זה גם כשרון (כנ"ל לגבי דיבוב).
ב)במאי חשוב לא פחות מתסריטאי. במאי טוב הופך תסריט מחורבן לסרט נהדר, ולהפך. משום מה ישנה מין סטיגמה כזו שבמאים הם מיותרים לחלוטין וכל פועלם הוא לגנוב את הקרדיט לתסריטאי הגאון (הוא תמיד גאון) והמיוסר( הוא גם תמיד מיוסר).
א)אנימציה משובחת זה לא רק כסף-
איזו סטיגמה? שום סטיגמה. במאי הוא אדם חיוני, דגול, נערץ ויפה תואר (במיוחד פיטר ג'קסון) בסרטים רגילים, אבל בסרטים מצוירים תפקידו מצטמצם – כל העניין הטכני פשוט בהרבה (זויות מצלמה, אפקטים) ובעיקר הוא לא צריך להנחות את השחקנים. ברור שיש לו תפקידים אחרים חשובים שאין לבמאי בסרט רגיל, אבל נראה לי שבסרט אנימציה אין שום דרך שבעולם שבמאי טוב יהפוך תסריט מחורבן לסרט מעולה, או להיפך (סרט מעולה יהפוך במאי טוב לתסריט מחורבן).
אגב, האדרת שמם של במאים היא עניין של אופנה: פעם בהוליווד האולפנים היו הכל (דהינו, המפיק שלט בסרט ללא עוררין), פעם אחרת השחקנים היו הכל, בימינו הבמאי הוא הכל. נראה לי שאנחנו בכיוון של מעבר להתמקדות בתסריטאים.
ושוב, אני לא מזלזל באנימטורים (העיצוב משובב הנפש הפך את 'אטלנטיס' מקטסטרופה לסביר) או במדובבים (אלן דג'נרס הצילה את 'נמו' מלהיות סרט אימה לילדים), אבל לא הם יצילו סרט מקיטש נורא.
ענק הברזל, למשל, לא עשה שום דבר מעניין לא באנימציה ולא בדיבוב (לא בדיוק תפקידו המאתגר ביותר של וין דיזל), ועדיין הצליח להיות מצוין.
אגב, רק לפרוטוקול
אני באמת לא מבין מה ההתלהבות מענק הברזל. בסה"כ לא מצאתי בו שום דבר שלא ראיתי בהמון סרטים קודם לכן, כולל סיום די צפוי ותסריט חסר מקוריות. מצד שני, כזה אני.
אגב, רק לפרוטוקול
בענק הברזל היו כמה דברים ייחודיים:
1. המסתורין לגבי הדמות של הענק נשמר כמעט עד הסוף.
2. העלילה לא היתה פנטסטית עד אימה (מה שמחפה על חוסר ב-#3, ראה להלן), אלא לקחה רעיון אחד, מספר דמויות, ובנתה על האינטראקציות ביניהן.
3. חלק מהדמויות (דווקא הילד לא) בסרט מתפתחות במהלכו – אלמנט קריטי לסיפור טוב. הרע, למשל, לא היה כ"כ רע בהתחלה, אבל נהיה ממש מגעיל בסוף (וגם די קל להבין למה); והענק, כמובן, שלומד לאורך כל הסרט.
סתם לשם השוואה, קשה לי לחשוב על סרט של דיסני (לצערי, גם בעבר) שהדמויות התפתחו במהלכו. אפילו בסרטים בהם זה היה במקור הספרותי, כמו פיטר פן, דיסני צימצמו את ההתפתחות של הדמויות עד לאפס כמעט – אולי מתוך הנחה שלילדים קשה להתמודד עם דמויות מורכבות שלא מגיבות תמיד בצורה צפויה לחלוטין לגירויים.
ליהוק הכוכבים הכי חמים כמדובבים
זה בעיקר מאפיין של דרימוורקס. דווקא בתחום ליהוק המדובבים, דיסני בד"כ הפעילו שיקולים אמנותיים לפני כלכליים.
לגבי התסריט, הטענות שלך באות מנקודת מבט אישית. זו דעה ולא עובדה ואין סיבה להתייחס אליה כתורה מסיני. נכון שדיסני (וגם דרימוורקס ועוד חברות רבות ופחות מוכרות) עשו לעצמם מנהג לחפף בתסריט, אבל ברוב הסרטים מהעשור וחצי האחרונים, החיפוף לא השפיע במיוחד על הסרט עצמו ולא הזיק לו במיוחד. מלבד מספר סרטים (כמו טרזן, הרקולס והגיבן מנוטרדם, למרות שיהיה בטח מי שיחלוק עלי), כל הסרטים של דיסני הרוויחו יפה מאוד וזכו לביקורות טובות ולאהדה ציבורית. הבעיה היא שלראשי דיסני זה לא מספיק. אחרי כל הכסף שנשפך על הפקה אחת של דיסני (כולל שיווק, כמובן), כל הכנסה שאינה מתקרבת למלך האריות נחשבת כשלון.
לגבי סוג האנימציה, סגירת אולפני האנימציה המסורתית נובעת ממניעים כלכליים. ההדגשה שלא חשוב באיזו טכניקה משתמשים לא מכוונת ספציפית לפתיל הזה, אלא כטיעון כללי בעניין מהלך הסגירה. השמחה לאיד שלך מעצבנת אותי כחובב נלהב של דיסני, לא סתם בגלל סעיפים עובדתיים. באותה מידה, הייתי מגיב בצורה דומה אם היית טוען (סתם דוגמה) שהנסיכה הקסומה הוא סרט איום ונורא. זו דעה כנגד דעה.
אבל הם קיבלו ביקורות טובות והרוויחו יפה
למרות התסריט המחופף, ולא בגללו. או, אם להקצין: הם הרוויחו יפה מכוח האינרציה, "כי זה סרט של דיסני", ויש כאלה שיילכו לראות את הסרטים שלהם בלי קשר לאיכותם.
אבל בדיעבד האהדה הציבורית אליהם נמוכה יחסית
או ליתר דיוק, כי מדובר בכל זאת בדיסני, גבוהה פחות. חוץ מזה, אמרתי שמישהו בטח יחלוק עלי
.
ליהוק הכוכבים הכי חמים כמדובבים
אין לי בעיה עם ליהוק כוכבים חמים, אין לי בעיה עם אנימציה מתוחכמת (או לא), אין לי בעיה עם שיווק, אין לי בעיה עם מנגנון ענק שמייצר סרטים, ומצדי פיל קולינס יכול להלחין את כל הסרטים של פיקסר מהיום ועד לנצח – אבל בתנאי שיש סיפור טוב מאחורי כל זה. אצל דיסני אין.
ואם זה לא היה ברור – כל מה שאני כותב הוא דעתי שלי בלבד. אהבת את סרטי דיסני? אשריך. אני חשבתי שהם נוראים.
לא יכולתי להגיד את זה טוב יותר
(טוב, למעט אלאדין, שאני מאוד אוהב, אבל פחות בגלל דיסני ויותר בגלל ההוא – נו, רובין משהו).
שנאת את מלך האריות?!?!
סרט מצחיק, מרגש, מושקע, מוזיקלי ומזכיר בעלילתו גרסה אופטימית של "המלט". איך אפשר לשנוא אותו?!
אוה, בטח שאפשר.
סרט לא מצחיק, מנסה לרגש בכוח, מוזיקלי (אוקיי. הבעיה היא לא שהוא מוזיקלי. הבעיה היא השירים עצמם), ומזכיר עלילות של כל כך הרבה סרטים אחרים. וגם הדמות היחידה ששווה משהו (סקאר, אלא מי) לא מקבלת מספיק זמן מסך.
איש איש וטעמו הוא, את יודעת.
ואת מילת המפתח שכחת:
פאשיזם.
מש''א
אני מבקש התייחסות
ל"יפה והחיה", שנאת אותו? ואם כן אז מדוע, מעבר לזה שהוא קיטשי.
אני לא חסיד של דיסני, אבל המיוזיקל הספיציפי הזה הוא קלאסיקה של ממש, למרות שהוא לא מאוד ישן, יש בו הרגשה של סרט ישן וקסום.
אני מבקש התייחסות
כן, לא אהבתי את היפה והחיה – הרשע היה מגוחך, החיה בכלל לא היה מכוער (אלוהים אדירים, מה כל הרעיון אם הוא לא מכוער?), הבחורה, כרגיל, היתה אידיאל אדיוטי, וזה עוד מקרה של אונס תרבותי: הפיכת סיפור צרפתי לאמריקאי לחלוטין (בסיפור הזה עשו את זה כבר קודם, יאמר לזכותם).
אגב, הרשימה המלאה של סרטי האנימציה של דיסני:
http://www.fpx.de/fp/Disney/Features.html
רשימה עוד יותר מלאה
של סרטי דיסני (או פחות מלאה – הרשימות אינן זהות בגלל הבדלים בהגדרות הסרטים שצריכים להיכלל ברשימה).
http://www.fisheye.co.il/static/disney-form.htm
אני מבקש התייחסות
אני אומנם לא מסכים אבל תודה.
בקשר לעניין התרבותי, אני חושב שהסרט מתרחש בצרפת, בשיר של בל (אגב, שם צרפתי משהו) מככבת המילה "בונז'ור" הרבה פעמים, חוץ מזה לעוד דמויות ניתנו שמות צרפתיים, ולשתי דמויות העניקו מבטא צרפתי (אומנם יותר בכדי לשעשע אבל אני רק מנסה להוריד קצת מהאש שכיוונת על האמריקניזציה שעשו לסיפור)
ואגב, אמריקניזציה לסיפור – אני מאוד אהבתי את הסידרה עם לינדה המילטון ורון פרלמן שהייתה בערוץ 2 בזמנו.
אני מבקש התייחסות
בשמחה.
לא, מה שאתה מציין זה בדיוק האונס התרבותי שאני מדבר עליו, ושקורה בכל-כך הרבה סרטים אמריקאים: צרפת היא בסך-הכל ארץ של אנשים עם מבטא דבילי, שחוץ מזה הם אמריקאים לגמרי (במקרה הטוב) או ארץ של רשעים מטומטמים שרק האמריקאים יכולים לנצח (במקרה הרע). העובדה שהיא שרה "בונז'ור" כמה פעמים היא, מבחינת דיסני, ביטוי מספק לצרפתיות של הסיפור המקורי – וכל השאר יכול להיות סרט-דיסני סטנדרטי לגמרי. הם גם עשו את זה עם הרקולס, ליוונים.
הסדרה בערוץ 2 (לא הייתי צופה קבוע – אבל היא זכורה לי כקצת רומנטית מדי, אבל חזקה מאוד באווירה, לפחות בהתחלה) הייתה עם רון פרלמן?!? צריך לראות אותה שוב.
באמת חוצפה מצד דיסני!
לתת לדמויות לדבר אנגלית? מה פתאום? שידברו צרפתית כי שם מתרחש הסיפור.
מה הקשר איפה מתרחש הסיפור? אולי תגיד גם שייגרו את הסיפור בכך שדיבבו אותו לעברית או שהחזירו אותו למקור כשדיבבו אותו לצרפתית.
מה אתה מציע שדיסני יעשו כדי להראות שהסיפור הוא צרפתי?
באמת חוצפה מצד דיסני!
מה הקשר לשפה? אם המסרים אמריקאים, האנשים מתנהגים כמו אמריקאים, הסיפור אמריקאי, סגנון האיור (את זה הם דווקא תיקנו, קצת מאוד, ב'הרקולס') אמריקאי – אז, מה לעשות, זה לא סרט צרפתי או בעל ניחוח צרפתי או קשר כלשהו לתרבות הצרפתית, ולא משנה כמה 'בונז'ור' הדמויות יגידו.
תראו, אנשים, אני לא פנאט. דיסני הם דיסני, והם פה בשביל הכסף, כמו כל האולפנים ואפילו (אני מודה) מרבית הבמאים והשחקנים, ואני מוכן לסספנד יופי, בטח בסרטים מצוירים (כי, מה לעשות, בצרפת לא מדברים אנגלית). אבל זה לא אומר שאני מוכן שיתייחסו אלי כמו טמבל, וינסו לזרוק לי עצם של צרפתיות במילה או מבטא – אם צרפתי, אז עם קצת רקע (נופים, למשל; מאכלים; מבנה כפר בימה"ב), עם קצת סגנון (יש מסורת ארוכה של אנימציה, ובעיקר ספרים מאוירים, בצרפת), עם קצת מוזיקה. אם אמריקאי – אודרופ, תעבירו את העלילה למערב ויסקונסין, או, אם אין לכם ברירה (מה לעשות, לא היו הרבה טירות באמריקה בימה"ב), לאנגליה. בלי טובות.
אני חייב להיטפל לפרטים
מה זה בדיוק סגנון איור אמריקאי ואיך הוא נבדל מהצרפתי (להזכירך, לא כל הסרטים הצרפתיים נראים כמו שלישיית בלוויל ולא כל האמריקאים כמו דיסני)?
אני חייב להיטפל לפרטים
כמובן שאין דבר כזה "סגנון איור צרפתי" אחד, אבל ברור שיש "סגנון איור של דיסני" אחד (אני חוזר בי מה"אמריקאי" – למרות שאין ספק שכל סרטי האנימציה האמריקאים נראים אותו הדבר, אבל הם רק מחקים את דיסני) – וזאת בדיוק הבעיה. ואם אתה רוצה דוגמאות לכמה סגנונות איור צרפתיים, תקרא את ספרי אסטריקס (מצד אחד) או מוביוס (מצד שני).
יש לי 14 ספרי אסטריקס בבית
אני חייב לציין שסגנון הציור דומה מאוד דווקא ל"על כלבים וגנבים" ו"ספר הג'ונגל". בנוסף, "הקיסר נפל על הראש" מזכיר את אסטריקס גם בסגנון הציור וגם בתוכן. אם תרצה להרחיק, גם ב"פינוקיו" האנימציה מזכירה את אסטריקס.
אני לא ממש מכיר סדרות קומיקס צרפתיות נוספות, אבל אני מכיר את דיסני מספיק כדי לדעת שהם עובדים בתקופות. בשנות השישים, לדוגמה, היה נהוג להשקיע יותר בפרטים של הדמויות ופחות ברקעים. בנוסף, הציור בחלק מהסרטים נעשה כמו קריקטורה, בפסים חיצוניים עבים ובולטים שעד אז נחשבו מכוערים מכדי להופיע בסרט. אם במהלך העבודה על "על כלבים וגנבים", לא היו מנסים בכל זאת ללכת על הסגנון הקריקטוריסטי, לך תדע, אולי שלישיית בלוויל היה פורץ דרך בתחום.
בסוף שנות השמונים, כשחזרו להפיק סרטים בתקציב גבוה, החליטו להתאים את סגנון הציור לדור החדש של הצופים. אני בהחלט לא חושב שלסגנון האנימציה יש כזו השפעה שצריכים לחזור עליו שוב ושוב, אבל עובדה שהוא הפך לסימן הכר של דיסני. הדמויות הנשיות בעלות עיניים גדולות וגזרה דקיקה, או מעוגלת (תלוי בתפקיד), בעוד שהגברים הצעירים הרבה יותר פרופורציונליים. הזקנים, לעומת זאת, תמיד נמוכים ועגלגלים ללא קשר למינם. אתה בטח יודע שהמילים "אין ספק שכל סרטי האנימציה האמריקאים נראים אותו הדבר", הן פשוט לא נכונות. אלא אם כן, סאות'פארק, שרק, סרטי פיקסר וכל מה שמערב את הלוני טונס לא נחשבים אנימציה בעיניך.
יש לי 14 ספרי אסטריקס בבית
גם לי – אבל ברור שאנחנו לא מסתכלים עליהם בצורה דומה. התנועה של הדמויות, סגנון הפנים, ההקצנה, הדגש על ארכיטקטורה – כל אלו בכלל לא קיימים אצל דיסני. ואל תשכח, אגב, שתלונותיי הן על הסרטים בעשרים השנים האחרונות – ואתה בעצמך אומר שהסגנון פה אחיד. הקיסר נפל על הראש הוא סרט הדיסני היחיד שאהבתי בתקופה הזו, אבל גם בו סגנון האנימציה די אחיד – להוציא, אולי, הקיסר.
לגבי סרטים אמריקאים – אנחנו מדברים על אנימציה דו-ממדית, כזכור לך. סאות'פרק אמנם עשו סרט, אבל הם פונים לקהל יעד שונה לחלוטין, ונולדו כסדרת טלוויזיה. יש לך עוד דוגמאות? מהמיינסטרים?
אני לא לגמרי מבין את הנקודה שלך
צפיה בקארטון נטוורק תדגיש כמה סגנונות שונים יש שלא דומים כל-כך לסגנון המזוהה עם דיסני. אני לא רואה סיבה שסדרות טלוויזיה לא יחשבו כדוגמה. בסה"כ, הן מייצגות את רוב תעשיית האנימציה העולמית. אין לי דוגמאות של ממש לסרטים באנימציה דו-מימדית פשוט כי כמעט לא מגיעים לארץ כאלה והמעט שכן מגיעים, הם לרוב של דיסני.
אני לא לגמרי מבין את הנקודה שלך
הנקודה שלי פשוטה: אנחנו לא מדברים על סדרות טלוויזיה, אלא על סרטים. המדיומים שונים מאוד, בעלי דרישות שונות, התנהגות אחרת של השוק, והנקודה המרכזית: השוק לא נשלט ע"י דיסני כלל, ולכן כל הדיון שהיה כאן אינו רלוונטי.
אז על מה לעזאזל אנחנו מדברים?
אז על מה לעזאזל אנחנו מדברים?
סרטי אנימציה בקולנוע. חשבתי שזה די ברור, לא? לדיסני לא היה מונופול בשום תחום אחר.
אבל זה משהו בלתי אפשרי!
לדיסני יש אולפן מאיירים ודיסני מאיירים לפי סגנון מסויים. בכל הסרטים שלהם תמצא מאפיינים מזהים לפי התקופות. קח את שלגיה סינדרלה היפהפיה ותראה שהסגנונות אותו הדבר. עכשיו תיקח את אטלנטיס הקיסר וכוכב המטמון ותראה שגם כאן זה אותו הדבר (למרות שבכוכב המטמון ולילו וסטיץ' הדמויות נהיו עגולות יותר). אתה לא יכול לאלץ אולפן לצייר באופן מסויים כי זה הסגנון בהסטוריה. חוץ מזה, כמה תרבות צרפתית דיסני כבר יכלו להראות בתוך הטירה הסגורה הזאת? במה שונים לעזעזל המסרים האמרקיים מהצרפתיים? גם הקטע עם בל (הנר) והמופע שלו היה בעל ניחוח צרפתי עז הן בגלל המבטא, הן בגלל המוזיקה ובמיוחד בגלל המופע והריקוד של הכלים. אני מסכים איתך בדיעה שדיסני ניסו ללכת לפי מתכון מצליח מסויים אבל אתה לא יכול לדרוש מאולפן לשנות את סגנון הסרטים שלו לגמרי!
הוא יכול לדרוש מהם מה שהוא רוצה.
הם, מצד שני, יכולים להוציא לו לשון ולומר לו "קודם שתקנה כמה מניות במא-תיים דולר החתיכה ואז אולי נקשיב לך".
המאיירים שלהם רק צובעים אחרי אחרים.
אם דיסני מביאים בכל פעם מישהו שיעשה ציורי קונספט זהים, אז, תסלח לי, הם חרא של חברה שלא יודעת לגוון, ומגיע להם שאנשים יתעצבנו מזה שסרט שהם עושים בחלל נראה בדיוק כמו סרט מתחת למים, ושסרט מימי הביניים נראה כמו סרט יווני. יש להם האמצעים לקחת אנשים שונים שיעשו להם סרטים שונים. הציור לא חייב להיות אחיד, ולאנשים כן מותר לצפות שסרט שמתרחש בתקופה מסוימת ייראה באמת כמו סרט תקופתי עם ייחוד כלשהו, ולא כמו סתם עוד סרט שיצא מפס ייצור. ואם דיסני צועקים בראש חוצות "כן, אבל ב'לילו וסטיץ" הדמויות מלאות והאף שלהן שונה מהרגיל", אני רואה את זה בעיקר כנפנוף בעלה תאנה, ולא הרבה מעבר לזה.
אבל זה משהו בלתי אפשרי!
שים לב מה אתה אומר. אתה אומר שאולפן סרטים מסוים יכול לנפק סרטים רק בעלי סגנון אחד, כמעט מכל בחינה:
– מוזיקה
– סגנון צילום
– עיצוב
– משחק (במקרה זה, דיבוב)
– בימוי
– תסריט
האם היית מוכן לומר את אותו הדבר לגבי, נגד Universal? או MGM? או Fox? ברור שלא. מהם אתה מצפה לנפק סרטים בסגנונות שונים (מכל הבחינות שלעיל ועוד).
אז מה ההבדל? דיסני אולפן ענק, עם תקציב של מיליארדי דולרים. נכון, מחלקת האנימציה שלו היא רק אחת המחלקות, אבל גם מחלקת התפאורות (אנלוגיה קלושה, אני יודע, אבל כל החולשות שלה דווקא משחקות לטובתי) של Universal היא רק מחלקה אחת, והיא עושה תפאורות בסגנון שונה.
דיסני הם לא מאייר אחד – אני לא מצפה ש-Mignola יתחיל לאייר כמו Vess (אם לקחת דוגמאות מקומיקס)- הם אולפן. כמו שאני מצפה מ-DC להוציא קומיקסים בסגנונות שונים ומ"עם עובד" ספרים בסגנונות שונים, כך אני מצפה מדיסני להוציא סרטים בסגנונות שונים.
לגבי השאלה על התרבות הצרפתית והטירה הסגורה – נו, באמת. כמה סגנון אמריקאי הם כבר יכלו להראות בתוך הטירה? מסתבר שהרבה, נכון? ולמה ריקוד סלוני זה עניין צרפתי?
אני, כמו ששלמקו ציין, לא יכול לאלץ את דיסני לעשות כלום – אבל אני יכול לכעוס על הבחירות שלהם, ואני יכול לשמוח כשהן לא מוכיחות את עצמן בקופה.
אמרתי שאני מסכים עם הדיעה שלך
שדיסני הגזימו עם קלישאתיות. הם לקחו כמעט את אותו התסריט, אותו עיצוב, אותו בימוי ולפעמים אפילו אותו משחק.
המשחק השתנה כשרובין וויליאמסד עשה את תפקידו האגדי בתור ג'יני ומאז הקומיק ריליף הוא כזה. אז מגיע גם מושו ואז כל היורשים שלהם שהתחילו לחקות אותם. אז דיסני הלכו לפי סגנון מסויים שהצליח להם במיוחד בעניין התסריט והבימוי אבל אני עדיין לא מבין איזה עיצוב שונה אתה יכול לרצות. אני גם מאלה שלא אהבו את סגנון הציור במולאן ואטלנטיס וכל הציורים הקויים האלה. גם אני יכול לצייר ככה בלי בעיה, אבל כמה אתה כבר יכול לשנות סגנון ציור מסויים?
להזכירך שאנימה שהיא תעשיית הסרטים המצויירים הכי מוערכת נעשית כולה באותו עיצוב של ציורים ב-ד-י-ו-ק! אז למה שם זה לא מפריע וכאן זה כן?
לא היא לא.
לתעשיית האנימה יש *עשרות* סגנונות שונים של עיצוב דמויות. ביפאן לבמאי האנימציה יש ה-ר-ב-ה יותר מגע אישי מאשר בסרטים של אולפנים בארה"ב, וכל במאי כזה מביא אתו את הסגנון שלו. הסרטים של קצוהירו אוטומו נראים שונים לחלוטין מאלה של ממורו אושי, שנראים שונים לחלוטין מאלה של מיאזאקי, וכן הלאה.
זה נכון שלכל במאי יש סגנון עיצוב שגורם לכל הסרטים *שלו* להיראות דומים, וזה הגיוני לגמרי – כמו סופר שהספרים שלו כתובים בסגנון זהה.
כן היא כן.
אני עם העין הבלתי מקצועית שלי לא יכול להבדיל אם תביא לי ציור מהסרט המסע המופלא או ציור מכחול מושלם. יש במאים כמו זה שעשה את נינג'ה סקרול שהסגנון שלו שונה מסגנון הסרטים האחרים אבל שאר הסגנונות די דמוים. הם דומים באופן שסרטי דיסני הישנים דומים לסרטי דיסני החדשים. יש הבדלים אבל ממש לא משמעותיים.
העין שלך, צר לי לומר, היא אכן בלתי-מקצועית.
הדמויות ב-Ghost in the Shell דומות לדמויות בסרטים של מיאזאקי? (לא). הדמויות בסרטים של מיאזאקי דומות לדמויות ב-"אקירה"? (לא).
בוא ננסח את זה ככה
היכולת שלי (ושל ג'גואר ובעצם רוב האנשים) להבדיל בין סרטים של מיאזאקי היא שטחית ולא מקצועית, כמו היכולת של אחרים להבדיל בין סגנונות בסרטי דיסני.
זאת הנקודה - סרטים *של מיאזאקי* אתם תוכלו לזהות-
כי יש להם מאפיינים משותפים. כנ"ל סרטים של במאים אחרים.
אבל אם תיקח את Ninja Scroll, "שחקנית המילניום" ו-"הנסיכה מונונוקי" (כולם מתרחשים, במידה כזו או אחרת, ביפאן ההיסטורית) – תראה שההבדלים בינם בעיצוב הם הבדלים של שמיים וארץ.
השאלה היא האם מישהו כמוני
שהידע שלו באנימה מוגבל כמו הידע של צ'יקן ליטל באסטרונומיה (איך קישרתי ליומית, אה?
), יכול בכלל לשים לב לסגנונות בעיצוב?
יאמר לפרוטוקול: המסע המופלא הוא הסרט היחיד של מיאזאקי שראיתי.
אני בכנות מאמין שאם תראה עוד סרט שלו*
תוכל לזהות בקלות שזה בא מאותו בנאדם.
* מומלץ בלי קשר, כמובן…
האמת, אם מדברים על מיאזאקי
אז אפשר לזהות שזה בא מאותו אדם ע"פ המסע המופלא ומכשפה קיקי (ככה קוראים לזה?) אבל עדיין, אנחנו לא דיברנו על כך שאפשר לזהות אם זה בא מאותו אדם אלא אם זה בא מאותה התעשייה. התשובה היא כן. קח סרט יפני ותראה אותו לסתם מישהו והוא יידע שזה בא מיפן. אני לפעמים מצייר והייתה לי תקופה שציירתי דמויות מתוכניות יפניות (תוכניות שהייתי רואה כשהייתי קטן בערוץ לבנון. תוכניות על כדורגל) וילדים מהכיתה ישר הבינו שזה ציורים יפנים. אז נכון שהציורים לא זהים והסגנון עיצוב קצת שונה אבל הקווים דומים. כך גם בסרטים של דיסני שהקווים בהם די דומים בסגנון הציור למרות שהם משנים. כמו שהפינגווין אמר 'על כלבים וגנבים' לא משקיע ברקעים כי אם בפרטים של האנשים וגם זה באופן קריקטורי. 'כוכב המטמון' מנסה לשלב בתוכו דמויות עגולות עם השקעה בפרטים וברקעים וכמו כן אנימצית מחשב מדהימה. לילו וסטיץ' צייר דמויות מציאותיות. ההבדל בין הסרטים של דיסני שווה להבדל בין הסרטים היפניים אבל בסרטים היפניים לא מתלוננים על כך שלא משנים את עיצוב הדמויות ובדיסני זה כן חשוב?
זו כבר טענה אחרת לגמרי.
אתה מסתכל על סרט ויכול לטעון מאיפה הוא הגיע – יכול להיות. אבל יש הבדל עצום בין זה ובין להגיד "הכל נראה אותו הדבר" שזו הטענה שמופנית כלפי דיסני.
אם תסתכל על "היפה והחיה" ועל "בת הים הקטנה", בהחלט תוכל להגיד "אותם אנשים עשו את זה" (למרות שזה *לא נכון*. הסרטים האלה בוימו על ידי במאים שונים). אם תסתכל על שתי רשימות הסרטים שהבאתי קודם – אין סיכוי שתוכל להגיד "אותו בנאדם עשה את זה".
האמת, אם מדברים על מיאזאקי
שים לב לפרט חשוב: בעוד שאתה, ולעתים גם פינגווין (אם כי פחות, נכון), מסכימים שכל הסרטים של דיסני נראים אותו הדבר – רז (וכל חובב אנימה אחר, נראה לי) לא מסכימים שכל סרטי האנימה נראים אותו הדבר.
במלים אחרות, ישנה סבירות מסוימת (די גבוהה, אפילו) שלא כל סרטי האנימה נראים אותו הדבר; בעוד שזאת כמעט וודאות (אם אפילו חובבי דיסני מסכימים על כך) שכל הסרטים של דיסני נראים אותו הדבר.
אבל אני מוצא הבדלים די משמעותיים באנימציה מהשנים האחרונות
נכון שיש קלישאות שנשארות תמיד בסגנון, אבל ציינת בעצמך שמדובר בסגנון. אני לא רואה סיבה שאולפן לא יהיה מזוהה עם סגנון משלו. אין לי מה לומר בעד אלה שמחקים את דיסני, הם סתם מנסים לרכב על הצלחה של אחרים. עם זאת, תשים לב שסרטי דיסני שנעשו בקליפורניה שונים באנימציה מלילו וסטיץ' שנעשה באורלנדו.
לגבי אנימה, העובדה הפשוטה היא שלא ראיתי מספיק סרטים כדי להבדיל בין סגנונות. לכן, אם תראה לי סרט, אני אזהה אותו כסרט של מיאזאקי רק כי זה השם הראשון שעולה לי בראש (בהקשר של אנימה). המחסור בצפיה באנימה נובעת אצלי מחוסר עניין מסוים בסגנון. באותה מידה, אני חושב שאתה לא מבדיל בין סרטי דיסני ומייחס לכל אחד מהם תכונות שליליות מבלי להתעמק בו, פשוט כי הם לא מדברים אליך.
אבל אני מוצא הבדלים די משמעותיים באנימציה מהשנים האחרונות
ראיתי את כל סרטי דיסני המצוירים שיצאו אי-פעם, פחות או יותר, בשנים האחרונות בעיקר כי אנשים סביבי רצו לראות אותם. להגיד שאני לא מוצא בהם איכויות / יצירתיות / סגנון ייחודי בגלל שאני לא אוהב אותם זה, מה אני אגיד לך, טיעון הפוך: אני לא אוהב אותם בגלל שאין בהם איכויות / יצירתיות / סגנון ייחודי. יש לי מספיק שעות צפיה בסרטים בכלל ובאנימציה בפרט לדעת מתי מסבנים אותי, ודיסני מסבנים אותי כבר שני עשורים לפחות.
אתה מוצא הבדלים משמעותיים באנימציה? סחתיין. תדגים. העובדה שהאף של הילדה בלילו וסטיץ' נראה יוצא דופן בסרטים של דיסני, או עיצוב הדמויות המעניין באטלנטיס זה פשוט לא מספיק.
וחוץ מזה, אני חוזר חזור וחוזר: אני לא אוהב את הסיפורים של דיסני הרבה יותר משאני לא אוהב את האנימציה שלהם. הם מספרים את אותו הסיפור שוב ושוב. זה שהם גם מציירים אותו בצורה דומה זה להוסיף חטא על פשע, אבל הפשע מטריד אותי יותר מהחטא.
אני מבקש התייחסות
אני מבין על מה אתה מדבר, אבל לא רק דיסני לוקחים סיפורים לא-אמריקניים והופכים אותם לכאלה. שפה היא הכלי המרכזי להעברת רעיונות ומסרים, וברגע שאולפן אמריקאי מן הסתם עושה שימוש דווקא בשפה האנגלית, יתחברו אליה רעיונות ומסרים אמריקאיים, והוליווד היא הרי אחד מסוכני התרבות המשמעותיים הפועלים במסגרת האמריקניזציה הגלובלית.
אבל יש בזה משהו חיובי: רעיונות ומסרים עוברים בין השפות, וכך גם סיפור שנכתב במאה ה18 בצרפת נחשף לקהל ברחבי כל העולם בזכות המותג דיסני, אבל לא רק הם. הוליווד נוהגת לברוא מחדש סיפורים עתיקים על המסך ולהביא אותם לתודעת הקהל הרחב. המינוס הוא שתמיד מתלווה לכך חוסר דיוק משווע ופרשנות היסטורית המונעת ע"י מסרים אלו ואחרים, ולכן גם אני לא משתגע אחרי דיסני. אבל ברגע שיש מישהו מספיק מוכשר כדי לצור סרט, ולא רק להדבק לנוסחה – באיזון בין יצירתיות לדבקות בנוסחה, דיסני זכו להצלחה כמה וכמה פעמים בשנים האחרונות.
אני מבקש התייחסות
מה אני אגיד לך? נכון, לא רק דיסני עושים את זה. זה מרגיז אותי לעיתים מזומנות – אבל אצל דיסני במיוחד, כי הם עושים את זה בגסות גדולה, שרק הולמרק מתעלים עליה. וכן, זה חלק מתהליך האמריקניזציה הגלובלי, ולא, אני לא אוהב אותו.
ראית את The Storyteller, הסדרה הנפלאה של הנסון? שם היו סיפורי עם מעמים שונים – וכל סיפור היה בעל ניחוח מובהק של המקור שממנו הוא הגיע (תודות לתסריטים הנהדרים של מיגנלה, שהפך אחר-כך לבמאי, והעיצוב המבריק של האולפן של הנסון). אז נכון, גם שם כולם דיברו אנגלית, אז מה?
מה שדיסני עושים זה לא חושפים את העולם לסיפורים שהם לא היו מכירים אחרת – ראשית, הם תמיד לוקחים סיפורים מוכרים מאוד (או מומצאים לחלוטין). שנית, הם מסרסים אותם בצורה נוראה כל-כך, שכל קונטקסט נמוג וכל רקע תרבותי נרצח. מבחינתי – שיהרגו סיפורים שהם בעצם כתבו, ולא יעמידו פנים שאכפת להם מאחרים. להפוך את זאוס והרה לזוג הורים נאמנים ואוהבים לבן עם תסביך נחיתות (!) זה מגעיל הרבה יותר מקלישאות על מדענים שמגלים יבשת אבודה מתחת למים.
מה לגבי מולאן?
הוא לא מבוסס על סיפור מוכר ונשמרו בו הרבה מהמאפיינים של הסיפור המקורי והתרבות הסינית (לך תסביר לילד אמריקאי מה התפקיד של הרוחות, או למה אסור לנשים להילחם). אולי הוא יוצא דופן, אבל חוץ מהסיום, הוא לא קלישאתי כל-כך. בנוסף, סגנון האנימציה בו שונה במידה מסוימת מב"היפה והחיה", ששונה מ"אטלנטיס", ששונה מ"ספר הג'ונגל", ששונה מ"על כלבים וגנבים", ששונה מ"לילו וסטיץ"'.
מה לגבי מולאן?
נשמרו בו מאפיינים של התרבות הסינית? איפה, בזה שיש רוחות? בחיאת, זה שיש יותר מאלוהים אחד בהרקולס אומר שנשמרו בו מאפיינים של התרבות היוונית? הרעיון של רוחות, כפי שהוא מוצג בסרט, הוא מאוד אמריקאי (תראה "רוחות הרפאים של סבתא" לדוגמא אחרת, אמנם לא על רוחות אבות), והפמיניזם-בגרוש בו הוא הכל חוץ מסיני (או, אם להיות יותר מדויק, אמריקאי).
לגבי סגנון אנימציה – לא נכון. זאת אומרת, בטח שיש הבדלים מינוריים, אבל ההבדל בין הסרטים של דיסני בעשרים השנים האחרונות הוא אפסי: כמו ההבדל בין כל המוצרים של מיקרוסופט – זה לא בדיוק אותו הדבר, אבל קל מאוד לראות שזה דווקא כן.
כמו שציינתי בתגובה אחרת
מה רע בכך שיהיה לאולפן סגנון אנימציה מסוים שמזוהה איתו? למה חייבים לעשות כל סרט בסגנון שונה לחלוטין? מלבד זאת, כבר ציינתי שאפשר להבחין בהבדלים בין הסרטים, אם רק מחפשים אותם.
ברוחות
בעיצוב הדמויות, הרקעים, הסביבות, כלי הנשק והמבנים. בהכנסת אלמנטים רבים של האומנות הסינית. החל מתמונת הפתיחה ש"מצויירת" בדיו ומכחול סיניים עד לשיר שלם שנבנה מאותיות סיניות. בהכנסת סולמות סיניים לרבים מהשירים (אם כי מקורם האמריקאי בהחלט ניכר). בשימוש, מינימלי אמנם, אך עדין למדי, בהיסטוריה, בכלכלה ובמבנה החברתי בסין. ויותר מזה, בשימוש מובהק בערכים סיניים מסורתיים מבלי כל ניסיון ליפות אותם.
עניין מקומה של האישה, שכבר הוזכר כאן, זוכה למקום גדול הרבה יותר משאתה מנסה להציגו. סיפור השדכנית מניע למעשה את העלילה כולה ולא יכול היה להתרחש אם היה מושתת על ערכים אמריקאים. גם עניין כבוד המשפחה והשאיפה המתמדת לא להפיל קלון על משפחתך זוכים ליחס רב מאוד (ולא, כבוד המשפחה הסיני כפי שמתואר ב"מולאן" שונה מאוד מזה האמריקאי, שמוצג למשל ב"לילו וסטיץ"'). אפילו נאמרים אי אלו משפטים שמזכירים את חובת העם למדינה ולשליטה, ערך שלא מופיע באף סרט אחר של דיסני (ומייד יקפצו האנשים שיצעקו "פאשיזם! פאשיזם!").
הסרט אמנם לא מנסה להתחזות באופן סר טעם לסרט שיוצר בסין, כפי שאולי היית מעדיף, אבל הוא מתייחס לתרבות ולמורשת הסינית בכבוד אדיר. חלק עצום ממנה מועבר אפילו ללא הסבר, פשוט כבחזקת מובן מאיליו. וכל זאת בסרט אמריקאי שמיועד *לילדים*, להזכירך.
אם תרשה לי עכשיו לקחת איזה צעד אחורה מכל הדיון הזה, נראה לי שהסיבות שלך לשנוא סרטים מסויימים הן מאולצות למדי. לא נהנת בסרטי דיסני? בסדר גמור, דיעה לגיטימית. מה שהפריע לך הוא האחדות בעיצוב או חוסר התאמתו למורשת המקום בו מוקמה העלילה? שוב, ליגיטימי. אבל למה האובססיה הזאת לבנות לך סרט דמיוני בראש ואז להשוות אותו לסרט במציאות? לא עדיף לשפוט את הסרט רק על פי מה שהוא ולא על פי החברה שיצרה אותו? לא עדיף להנות מהסרטים האלה, שחלקם הגדול הוא כיף טהור, במקום להשקיע זמן ומרץ בשינאתם? ותאמין לי שאפשר להיות לוחם בגלובליזציה ואפילו חובב אומנות גם מהצד הזה.
ברוחות
על החצי הראשון של ההודעה לא התכוונתי להגיב – כי הטיעונים בו לגיטימיים לחלוטין, גם אם אני לא מסכים איתם לגמרי, וכי אני צריך לראות את מולאן מחדש כדי לנהל דיון ענייני – וממש לא מתחשק לי. אתה יכול לנחש, בכל מקרה, שהרושם שלי מהסרט היה אחר.
החצי השני, לעומת זאת, כבר העליב אותי מספיק בשביל לכתוב תגובה. כפי שכבר כתבתי, ראיתי כל סרט מצויר של דיסני שיצא אי-פעם, פחות או יותר. הסיבה, בניגוד לדעה המעצבנת למדי שיש לך לגבי, היא לא כדי לצאת ולזעוק "אה-הא! ידעתי! ידעתי שהדיסני האלו שוב יעשו סרט מחורבן! אמרתי לכם ואמרתי לכם!". הסיבה היא שאני ממש אוהב סרטים מצוירים, ואני דביל, ולכן כל פעם מחדש אני מקווה – מעבר לכל הגיון – שהפעם הסרט יהיה מוצלח, שהפעם דיסני לא יתיחסו אלי כמו לאדיוט (להבדיל מדביל), שהפעם הם באמת ניסו. אז אחרי שמאכזבים אותי שוב, ושוב, ושוב, ושוב – אתה יכול לנחש למה פיתחתי רגשות שליליים משהו כלפי החברה המאכזבת.
אם הייתי מסוגל להיכנס לסרט של דיסני ולהנות, תאמין לי שהייתי עושה את זה. שמעת אותי מתלונן פעם על ההצגה השטחית של המזרח בסרטי פעולה? לא, וזה בגלל שאני ממספנד יופי כשצריך – עד לגבול מסוים. כל סרט – כל סרט! – של דיסני מעשרים – עשרים! – השנים האחרונות עבר, מבחינתי, את הגבול הזה (להוציא "הקיסר נפל על הראש"), ופשוט לא הצלחתי להנות ממנו מרוב שהוא היה מטומטם.
זה הכל. אתה לא מסכים? סחתיין. אני לא אאשים אותך בהיותך שטחי, חסר חוש ביקורת, שקוע עמוק מדי בתרבות האמריקנית מכדי להבחין באלטרנטיבות או אפילו מכוער. הסיבה פשוטה – זכותך להחזיק בדעה שונה משלי ולנסות לשכנע אותי (כמו שעשית מצוין בחצי הראשון של ההודעה), ויש לי מספיק כבוד אליך – תיאורטי, כמובן, כי אני לא מכיר אותך – כדי להניח שיש לך סיבות טובות לא להסכים איתי. תעשה לי טובה ותעניק לי את אותו הכבוד.
נ.ב. – אם יש לי ציפיות מסרטים של דיסני הן לא נובעות מסרטים דמיוניים שאני רוקח במוחי (בהתאם להכרתי/חוסר-הכרתי את מושא הסרט), אלא מהעובדה שפעם דיסני עשו סרטים טובים.
אוקיי, מקבל.
אם כך, אני לוקח חזרה את החלק האחרון של הודעתי ומתנצל בפניך בכנות. אני פשוט מקווה שתאמין לי כשאומר לך שלא הייתה לי כל כוונה לפגוע בך. ההערה הנ"ל באמת נבעה מהתבוננות מבחוץ גרידא, הבחנה שעכשיו אני מגלה שאינה נכונה. שולם?
ובכל זאת, אני מבקש ממך לקחת בחשבון שסרטי דיסני לא מיודעים דוקא אליך. בתור סרטי ילדים, וסרטי ילדים שמיועדים באופן מובהק למדי ליוצאי התרבות האמריקנית, סרטי דיסני נותנים המון קרדיט לקהל שלהם. מספיק קרדיט כדי שגם בתור סמי-מבוגר אני עדיין נהנה מרובם גם אחרי מספר דו ספרתי של צפיות.
אתה אולי רואה את עצם מיקומו של סיפור היפה והחיה, למשל, בצרפת כזלזול בצופים (בהצגה המאוד אמריקאית, אני מסכים, של התרבות הצרפתית) או אפילו כהתנשאות אמריקאית על העם הצרפתי. אני, לאומת זאת, רואה המון תחכום בבחירת מקום התרחשות שאינו אמריקאי או, יותר סביר, חסר איפיון (כמו בסיפורי היפהיפיה הנרדמת, סינדרלה וכו'). למרות שלקהל היעד של הסרט יהיה מנסתם קל הרבה יותר לקבל סיפור שמתרחש בתרבות שמוכרת להם, נעשתה הבחירה לעשות את המחווה הזו כלפי התרבות שיצרה את הסיפור ולהשאיר אותו מקושר אליה.
היפה והחיה הוא דוגמא מצויינת, מכיוון שאין כל צורך עלילתי או רעיוני למקם את הסיפור דווקא ברקע התרבותי המקורי שלו. בניגוד לסיפורים כמו פוקהונטס, מולאן ואפילו אלאדין, במידה מסויימת, בהם התרבות היא חלק בלתי נפרד מהעלילה.
שים לב שגם מבלי שמוזכר במישורין אפילו פעם אחת היכן העלילה מתרחשת ברור לכולם שהסיפור הוא צרפתי. אני חושב שזה מביע המון כבוד הן כלפי העם הצרפתי והן כלפי הצופים.
ואגב, אני מסכים עם הטענה שבשנים האחרונות דיסני הפסיקו לעשות סרטים טובים. אם כי "השנים האחרונות" בשבילי היא תקופה הרבה יותר מאוחרת. ודווקא מהקיסר לא נהנתי במיוחד. הוא אכן היה כיפי לצפיה אחת אבל היה חסר לו הערך המוסף של תור הזהב של דיסני, בעיצוב, בפס הקול או בדמויות. למרבה האירוניה, דווקא בו מצאתי המון זלזול כלפי התרבות בה מתרחש הסיפור (האינקה כמדומני).
אוקיי, מקבל.
ההתנצלות מתקבלת, וסליחה שהתעצבנתי. תביא ת'זרת.
אני מודע לכך שסרטי דיסני מיועדים לילדים – ואני מודה שאני לא ממש נותן להם הנחות בזכות זה, למרות שאולי מגיע להם. אני חוזר וטוען, הרי, שכל סרטי דיסני הטובים נעשו לפני יותר מעשרים שנה – ואם להיות הוגן, אלמנט נוסף שהתקיים ביקום לפני עשרים שנה הוא היותי ילד. אולי פשוט נהנתי מהסרטים האלו יותר כי הייתי ילד כשראיתי אותם לראשונה? אולי פנטזיה הראשון אינו טוב יותר מפנטזיה השני, אלא פשוט נראה לי כך בגלל הרושם הראשוני העז שהראשון השאיר עלי?
אבל כל אלו ספוקצליות פסיכולוגיות בעלמא – בסופו של דבר, אני שופט את סרטי דיסני לפי אותם קריטריונים שבעזרתם אני שופט כל סרט אחר, לפחות כמיטב יכולת האגו והסופר-אגו שלי להשתלט על האיד.
לגבי טענתך על היפה והחיה – אין ספק שהסרט לא היה חייב להתרחש בצרפת, אבל הוא היה חייב להתרחש בעולם הישן, שהרי הוא מתרחש בימי-הביניים – ואם כבר העולם הישן, למה לא צרפת? נכון, שלגיה, סינדרלה והיפהפיה הנמה מתרחשים בעולם-לא-עולם, אבל אין ספק שזה באירופה. לגבי היפה והחיה, אולי הם פשוט לא רצו להרגיז יותר מדי את הקהל הצרפתי (שכל ילד בו מכיר את האגדה המקורית).
על כל השאר אני חולק עליך – דהינו, אין שום כבוד לעם הצרפתי בכך שהשאירו את הסיפור בצרפת, יש רק שיקולים מסחריים. וגם אם יש כבוד לעם הצרפתי בבחירה הזו, כל השאר אינו צרפת כלל, אלא צרפת-של-האמריקאים, ז"א מבטא דבילי ואוכל מוזר: וזאת גם הסיבה שכל-כך ברור לך (ולכל צופה בוגר התרבות האמריקאית) שהסרט מתרחש בצרפת. האם הוא תורם במשהו להבנת או הכרת התרבות הצרפתית? ברור שלא: סרטי דיסני הנוכחיים לא באים ללמד אותך או להעשיר אותך, במקרה הטוב הם באים לבדר אותך, ובמקרה הרע לחזק את התבניות שכבר קיימות אצלך.
לגבי הקיסר, אין ספק שאתה צודק לחלוטין לגבי חוסר הכבוד וחוסר ההכרות של הסרט לתרבות האינקה. אבל הקיסר לא לוקח את עצמו ברצינות ויש בו בדיחות טובות – ולכן הוא מבדר, ואני מוכן לסספנד בו. הוא לא מתקרב אפילו לתור הזהב של דיסני (הוא באמת סרט של וורנר, לו רק הם היו מצליחים לעשות סרטים טובים), ומבחינת האמריקניות שלו הוא גרוע אפילו מהיפה והחיה.
ציין את שמות הסרטים אותם אתה שונא
כי לא הבנתי על מה אתה מוחה. אני, אישית, שנאתי את לילו וסטיץ' ואהבתי קשות את מפלצות בע"מ.
ציין את שמות הסרטים אותם אתה שונא
פירטתי באריכות על מה אני מוחה, וציינתי את שמות הסרטים. אם להיות יותר ספציפי – כל סרט מצויר של דיסני מ-20 השנים האחרונות. הסרטים של פיקסאר (למשל מפלצות בע"מ) הם של פיקסאר, לא דיסני, ולכן לא נחשבים בספירה.
אני לא אוהב פרוותנים
אוי ויי. זה יהיה סרט התלתמימד הראשון שיש בו פרוותנים בתור הדמויות הראשיות!
לא יודע איך אומרים furries בעברית, אבל מדובר על יצורים עם גוף של אדם (אם כי שעיר יותר לעתים קרובות) וראש של חיה, או חצי חיה.
ואני מה-זה לא אוהב יצורים כאלה. את באגס באני אני יכול עוד לסבול כי גדלתי עליו, אבל.. אם אתם רוצים ליצור דמות שנראית כמו אדם, הולכת כמו אדם ועושה דברים כמו אדם, למה לא לעשות אותה אדם וזהו? אין לי בעיות עם חיות מדברות, אבל יש לי בעיה עם ההכלאה הזו.
יהיה סוף סוף מה לראות ביום העצמאות
http://www.ice.co.il/article.asp?pgId=65693&catId=3
וברצינות, מהישראלים היותר טובים.
זאת היתה בדיחה, נכון?
היה יום עצמאות אחד שבו הסרט הזה לא שודר בטלויזיה?
כאילו, דה?!
אוקיי, סליחה
רק רציתי לוודא.
טיזר חדש - נראה, הממ... נחמד
http://movies.msn.com/movies/FamilyFilms/ChickenLittle
נראה מצוין
ניסיתי לראות פעמיים, והתייאשתי
אני מחכה שהטריילר יעלה בפורמט יותר ידידותי לטעינה.
טריילר חדש ל-Chicken Little
עדיין נראה חמוד, אבל הטיזר היה לטעמי טוב יותר.
http://www.moviecitynews.com/arrays/media/2004/chicken_little2.html
שאלה חברים,
למרות שהיא לא הכי קשורה לנושא.
מישהו יודע איזה חברות אנימציה יש בארץ (משחקים או לא משנה מה) ואיפה אפשר לחפש?
נסה כאן
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?id=271