בסוף השבוע הייתי בתורנות.
התורנות כללה להגיע לבסיס
ביום שישי בבוקר, לחזור
הביתה ביום ראשון בצהריים,
ובאמצע לעשות כמעט שום דבר.
למעשה, בין שעת מנוחה אחת
לשנייה, היה לי תפקיד אחד
מאד חשוב: קצין ממטרות. מצד שני, יש יתרון בשעות תורנות ארוכות וחסרות אירועים. הן משאירות לך הרבה זמן לחשוב.
אבל שישי ושבת של חשיבה לא הספיקו על מנת לקבל תשובה על השאלה הבוערת הנוכחית שמציקה לי. לכן יצאתי, לפני כתיבת הדוחק"ו, להליכה מהירה. בשלב מסוים, אני חושב שזה היה בתחילת הקילומטר הרביעי, היה נדמה לי שמצאתי את התשובה. זאת הייתה סתם התכווצות שרירים.
התוצאה? עוד שעתיים אני חייב ללכת לישון, הדוחק"ו לא כותב את עצמו, ואותה שאלה עדיין מנקרת בראשי, ללא תשובה: מה לכל הרוחות האמריקאים מוצאים ב'חתול תעלול'? האם יכול להיות שמדובר בסרט טוב, וכל המבקרים טועים? אחרת, איך יכול להיות שהוא נשאר במקום הראשון גם השבוע?
אה, רגע, הסתכלתי על הטבלה הלא נכונה. זה מה שקורה כשבזמן שאני דופק משמרות אינסופיות ואוכל חמין צבאי, האמריקאים נפגשים עם בני משפחותיהם כדי לחגוג את חג ההודיה על גבי גופות תרנגולי הודו צלויות. לחגים אמריקאיים, שתמיד נופלים ליד סוף השבוע (הם כנראה לא שמעו על גשר) יש נטייה ליצור שתי טבלאות שוברי קופות: טבלת שלושת ימי סוף השבוע הרגילה, וטבלת חמישה ימים חגיגית, הכוללת גם את ימי רביעי וחמישי החגיגיים. מייק מאיירס ניצל את העובדה שאף אולפן שפוי לא יוציא סרט עם פוטנציאל לשבירת קופות בחג שבו מרבית האמריקאים אוכלים ומעכלים (הידעתם? בהודו יש המון בקר), והצליח לתפוס בשיניים את המקום הראשון בטבלת שלושת הימים, לאחר שאיבד רק שליש מהכנסותיו יחסית לסוף השבוע שעבר (ובעצם, אולי זה לא "רק" – זאת הירידה הגדולה ביותר בעשיריה). אבל המאבק בין המקום הראשון לשני הוא צמוד. כל כך צמוד, שאם מסתכלים על טבלת חמשת הימים, המקומות מתחלפים. וזה לא כולל את קולות החיילים שפגשו השבוע את בוש.
במקום השני השבוע (או הראשון, תלוי על איזו טבלה אתם מסתכלים, כבר אמרנו) נמצאת 'הטירה המכושפת', עוד מתקן שעשועים בדיסנילנד שקם לתחייה כסרט של דיסני. מעשה באדי מרפי, איש עסקים ממולח, שקיבל הצעה שאי אפשר לסרב לה: לרכוש אחוזה גדולה ומבודדת, ששווה בוודאי מיליונים. מכיוון שלא ראה אף סרט אימה בחייו, הוא מחליט לבדוק את האחוזה בזמן סופת רעמים. לאחר שהסופה מנתקת את האחוזה מהעולם, אדי מרפי ומשפחתו מגלים שבאחוזה יש עדיין כמה דיירים שמסרבים להתפנות: 999 דיירים מתים, ליתר הדיוק. אבל לא בעיה, מדובר בקומדיה, אחרי הכל.
או יותר נכון: מדובר בקומדיה רעה. על פי תגובות המבקרים, הדבר הטוב ביותר שניתן לומר על 'הטירה המכושפת' הוא שזה כנראה סרט פחות גרוע מ'חתול תעלול'. האחוזה הרדופה אמורה להיות מפחידה? היא לא. היא אמורה להיות מצחיקה? היא לא. כל מה שחשבתם שסרט שמבוסס על מתקן בלונה פארק יהיה, ו'שודדי הקאריביים' הצליחו לשכנע אתכם ההיפך, מתגשם בסרט הזה. אבל יש הרבה אפקטים מיוחדים, ואיפור שבוצע על ידי ריק בייקר, אלוהי האיפור ההוליוודי.
וויל פרל, בינתיים, מסתכל על מאבק האיתנים בין מייק לאדי מלמטה, ומגחך. 'קטן עליו' הוא השם העברי שהוענק ל-'Elf', והוא מתאר במדויק את מצב הסרט כרגע: יושב בנוחות במקום השלישי, במרחק ממש לא גדול משני המקומות הראשונים, וצוחק כל הדרך אל הבנק. 'קטן עליו', שזה לו השבוע הרביעי בבתי הקולנוע, הוא הסרט היחיד שהכנסותיו עלו השבוע (בכ-15%), וזאת למרות ירידה במספר הקולנועים שבהם הוא הוקרן. בינתיים הוא הגיע להכנסות כוללות של כמעט 130 מיליון דולר, הסרט המצליח ביותר בעשיריה בלי שום מתחרים, וזה עניין של יום-יומיים עד שהוא – תחזיקו חזק – יעבור את 'מטריקס Revolutions' (שבינתיים עף מהעשיריה) בהכנסותיו. אם הייתם מנחשים בתחילת נובמבר שזה יקרה, היו מאשפזים אתכם.
חג ההודיה הוא הזמן הטוב ביותר לסרטי חג מולד. אם 'Elf' לא הוכיח את זה, בא 'סנטה רע' בבימויו של טרי זוויגוף חביב הביקורת ('העולם שבפנים') והבהיר את הנקודה – עם מסע פרסום בחסות חברת בירות. בילי בוב ת'ורנטון הוא סנטה של חנות, בטלן חוצפן ורע-לב, שמחלטר במהלך עונת החגים בחליפה אדומה וזקן מלאכותי, ונותן מתנות לילדים שהוריהם קנו מספיק בחנויות הקניון. אבל לבילי-בוב יש מטרה אחרת בחגים: הוא הולך לשדוד את הכספת של החנות, ביחד עם הגמד שלו. גם ג'ון ריטר ז"ל וברני מאק נמצאים, ויש גם ילד קטן שמאמין שהוא סנטה האמיתי, למרות הכל.
קומדיה שחורה כפחם. ומצחיקה. מאד. המבקרים מסכימים: לא כל אחד יוכל להתחבר לקומדיה, שנראית כמו הגרסה המיזנתרופית של כל סרט חג מולד קלאסי. אם אתם לא אוהבים את חג המולד, זה הסרט בשבילכם. מעניין כמה זמן ייקח עד שבארץ יבינו את הפוטנציאל של הסרט במהלך חנוכה. הפוטנציאל בארצות הברית? מקום חמישי, וסיכוי סביר לכסות את העלויות במהלך השבוע הראשון.
במקום השביעי נמצא 'The Missing', מערבון של רון הווארד, זוכה האוסקר על 'נפלאות התבונה'. קייט בלאנשט מתאחדת עם אביה, טומי לי ג'ונס, בניסיון נואש למצוא את בתה שנחטפה, לפני שחוטפיה יעברו את הגבול למקסיקו. משחק טוב ובימוי מוצלח (גם אם לא יוצא מגדר הרגיל) יצרו מערבון טוב. קלישאי לפעמים, אבל סוכריה למי שמרחבים גדולים ושזופי שמש הם כוס התה שלו. הסרט היה אמור להיכלל אוטומטית ברשימת הסרטים המועמדים-להיות-מועמדים לאוסקר, אבל זה כנראה לא יקרה, עקב הביקורות הככה-ככה. בקופות הסרט השיג כמעט 11 מיליון.
וכמובן, בלי כישלון מוחץ אי אפשר. 'קו זמן', על פי ספרו של מייקל קרייטון, נמצא במקום השמיני בלבד עם כ-8.5 מיליונים. בכלל לא טוב עבור סרט שהפקתו עלתה 80 מיליון. מעשה בחבורת סטודנטים לארכיאולוגיה, שמגלים פריט מוזר במהלך החפירה האחרונה שלהם – הודעה מהפרופסור שלהם, שנשלחה אליהם מהמאה ה-14. בשילוב של מסע בזמן, ארכיאולוגיה, וקרבות אבירים ריאליסטיים למחצה, הסרט מלווה חבורה של אנשי המאה ה-21 במהלך מלחמת מאה השנים, במהלך קרבות שיגרמו לקפטן ג'ק לפרוס מפרש ולברוח. גם הצופים צריכים לברוח מבתי הקולנוע. הביקורות לא חיבבו את הסרט, בלשון המעטה: מרעיון טוב יצא סרט רע. מאז 'מסע הכזבים של ביל וטד' לא היה סרט מסע בזמן כל כך מופרך.
וואו. תראו מה השעה – הגיע כבר הזמן לישון. להוציא שאריות מהמקרר, לנוח, כי החג נגמר ומחר יום עבודה. בשבוע הבא יאפשר יהיה לראות את טום קרוז כסמוראי האחרון, קצין אמריקאי שלומד את קוד הכבוד של הלוחמים היפניים ומקבל מועמדות לאוסקר. ויותר חשוב, לא משנה על איזו טבלה אתם מסתכלים, 'חתול תעלול' לא יהיה במקום הראשון.
הרשימה המלאה: המספרים מייצגים את הכנסות הסרט בסוף השבוע האחרון (ימי שישי עד ראשון בלבד) בארה"ב, במיליוני דולרים. המספרים בסוגריים מייצגים את הכנסותיו הכוללות של הסרט עד כה.
אהרו''כ מפוחד
יש לי חשש קטן בלב שעם כל "יצירות המופת" הגרוטסקיות שייצאו עד סוף השנה לא יישארו מספיק מועמדויות לשרה באוסקר.
הוא לא צריך הרבה
הוא צריך רק מועמדות אחת בכל קטגוריה, ונראה לי שכל המועמדויות האלה כבר מובטחות לו מראש. ואולי גם הזכיה.
מה כבר יכול להתחרות מול שרה באוסקר הנוכחי? 'ההר הקר', 'מיסטיק ריבר', 'אדון ומפקד' ואולי גם 'ביג פיש' ו'בית החול והערפל'. יש עוד הרבה זמן, אבל כרגע נראה כאילו 'שיבת המלך' לוקח בקלות.
כנראה שהתכוונתי
למועמדויות לזכות בהם…
לא זלזלתי בכושר עמידותה של שרה מול כל השאר.
ד"א – אני שוב מנצל במה זו להתנצל שהפלתי את האתר… או לא, אני בכל מקרה לוקח על עצמי את האשמה (מישהו צריך, לא?).
מה קורה פה?
נמחקו כמה כתבות או משהו כזה…? למה המטריקס, שכבר ירד אל מחוץ להתאמה האישית שלי, שוב חזר ועוד כאשר נוספה עוד כתבה…
ומה עבר על האתר במשך כל היום הזה?
שני הדוחק''ואים הקודמים הוסרו בטעות.
הם לא נמחקו, הם פשוט לא מופיעים בעמוד הראשי. חוץ מזה האתר חזר לפעילות תקינה, אני חושב.
999 דיירים מתים בקירות,
999 דיירים מתים,
נפץ קיר בגרזן והברח עוד דייר,
998 דיירים מתים בקירות!
998 דיירים מתים בקירות,
998 דיירים מ-
___________________________
המערכת מתנצלת על ההפרעה הלא צפויה. האחראים הועמדו אל הקיר והוצאו להורג במכות גרזן. חזרנו ל-999.
999 דיירים מתים בקירות…
לא מוזכר בדוחק''ו, לא בעשיריה הראשונה
ובכל זאת חשוב מאין כמותו:
סרט האנימציה הצרפתי THE TRIPLETS OF BELLEVILLE יצא השבוע בארה"ב בהפצה מצומצמת של 6 בתי קולנוע, ובהתחשב בגודל ההפצה הנ"ל, הכניס סכום מרשים של 108 אלף דולר. מועמדות לאוסקר האנימציה בטוח תצא מזה, ומלחשים גם שהסרט עשוי לעשות מעשה "המסע המופלא" ולגנוב את הפרס מתחת לאפו של הזוכה הבטוח (ההוא על הדגים).
החדשות הטובות: הסרט נרכש כבר להפצה בארץ.
החדשות הרעות: על ידי סרטי שפירא, ימ"ש.
עם כל הכבוד
אני לא חושב ששלישית בלוויל ייקחו את האוסקר. עם כל הכבוד, אין להם שם כמו 'מיזאקי' מאחוריהם, והם צרפתים, וצרפתים זה איכסה. מלבד זאת, הם צריכים להתמודד מול נמו, הסרט המצליח ביותר של השנה (אנימציה או לא) נכון לעכשיו, שקיבל ביקורות נהדרות, מגיע מפיקסאר (ולא הגיע הזמן שהם יקבלו את האוסקר?) והוא אמריקני, בעוד שכל מה שהיה ל'מסע המופלא' להתמודד איתו זה 'לילו וסטיץ".
אבל אני בהחלט בעד מועמדות – זה אולי ישפיע על שפירא ימ"ש להוציא את הסרט כבר בפברואר, ולא לחכות עם ההפצה שלו תשעה-עשרה חודשים, כמו שהם עושים בדרך כלל.
עם כל הכבוד (כה''ב)
כן, הם צרפתים, ואני מסכים שצרפתים זה איכסה (וארמגדון הוא הסרט הטוב ביותר בכל הזמנים, וכו'), אבל בשנתיים שחלפו מאז שהתחילו לחלק את הפרס הזה, האקדמיה כבר הספיקה להוכיח שהבחירה שנראית מובנית-מאליה היא לא בהכרח כזו.
דווקא בגלל זה.
מילא, פעם אחת נתנו את הפרס לסרט לא אמריקני, זה מראה שהם אנשי העולם הגדול. אבל שאמריקה תפסיד את הפרס פעמיים ברציפות? ועוד לצרפתים?! לא בא בחשבון.
שלא לדבר על זה שהסרט
מותח ביקורת ישירה על ארה"ב. לא נראה לי שהם בוגרים מספיק לאכול את הביקורת הזאת.
אז איזה מד''ב נשאר לראות?
די ציפיתי לגותיקה ולקו-זמן. ממש מאכזב שהעגבניות מראות שאין מה לראות.
אני מקווה שיהיה יותר טוב עם אפקט הפרפר.
אפרופו גוטיקה
פרומו קטן לעדכון ל'לא סופי' שנערך היום: 'גוטיקה' יגיע לארץ ב-22.1. 'הנעדרת' ב-29.1, ו'הטירה המכושפת' (אגב, תרגום משובח, חוץ מזה ש-Mansion זה לא "טירה" ו-Haunted זה לא "מכושפת") ב-11.12. בעניין Timeline עדיין לא קיבלנו שום מידע, אבל אחרי ההישגים שלו השבוע אני לא אתפלא אם הוא לא יגיע להקרנות בארץ בכלל.
http://www.fisheye.co.il/static/future.html
'' אחוזה רדופה''
הוא גם לא שם משהו, הוא אפילו די מחורבן.חוץ מזה, "הטירה המכושפת" הוא אמנם לא תרגום מילה במילה, אבל הוא לא משתווה לשמות הגרועים באמת.
נכון
זה לא תרגום קטלני, אבל בכל זאת משעשע שבשם פשוט המורכב משתי מילים הצליחו לטעות בשתיהן. ו'אחוזת הרוחות' הוא לא שם טוב יותר, אבל גם לא גרוע יותר מ'הטירה המכושפת'.
נכון
ואני קיויתי שיקראו לזה "האחוזה האחוזה"…
אם כבר אז ''אחוזת אימה'' או ''אחוזת רפאים''.
או בהשראת סרט ישראלי מעצבן,
'אחוזת תזזית'.
אז איזה מד''ב נשאר לראות?
תנסה את זה:
http://us.imdb.com/title/tt0338013/
כשהוא יצא
אז איזה מד''ב נשאר לראות?
אני דווקא מחכה ל"קאינה" הצרפתי", ולימים נפלאים הקוריאני. האחרון כבר יצא בדיוידי, ואנשי האוזן המרושעים עדיין חוככים בדעתם אם להביא בכלל.
מאידך, תמיד ניתן לעצבן את אחד העורכים, ולתת קישור לסרט הנ"ל –
http://movies.yahoo.com/shop?d=hp&cf=prev&id=1808405972
מה השוס הגדול בסרט הנ''ל?
שאל את אחד העורכים.
שהוא מבוסס
על אחד מסיפורי המד"ב המפגרים ביותר שנכתבו על ידי סופר ידוע-שם, ובכך מוציא שם רע לז'אנר כולו.
הסיפור המקורי מחזיק סרט של גג עשרים דקות, לכן ייאלצו להרחיב אותו כדי להפוך אותו לסרט באורך מלא, ואני מפחד לחשוב האם השינוי יהיה לטובה או לרעה.
אה. לי לפחות זה לא נשמע יותר מפגר מ-Timeline
אבל מה אני מבין במד"ב.
את Timeline לא קראתי.
אבל בכל מקרה הוא נכתב על ידי מייקל קרייטון, לא ממש אחד מהאבות המייסדים של המד"ב.
למה מפגר?
סיפור מצוין, שמדגים רעיון בצורה הכי חסכונית ופשוטה שיש, ואפילו זורק לתוך הקלחת את אפקט הפרפר…
ספוילרים ל'קול הרעם'
ואם יורשה לי להצביע על בעייה זניחה נוספת:
אם כל ההיסטוריה משתנה וגם ההוה משתנה, גם האנשים שגורמים לשינוי (קרי, רצח חסר רחמים של פרפר חף מפשע) צריכים להשתנות בהתאם ולכן הם לא היו אמורים להיות מודעים לשינוי. רק אנו (הקוראים) היינו אמורים לשים לב להבדלים.
אמנם אני סנילי, אך לא זכור לי שבעייה זו טופלה בסיפור. בד"כ הפתרון שסופרים מוצאים לבעייה זו היא ליצור "בועת זמן" שלא מושפעת מהשינויים. עוד לא נתקלתי בסופר שיסביר כיצד הבועה עובדת והאם היא מתפקדת גם אם השינוי אמור לבטל אותה.
זריחה תמידית
זה בכלל מד"ב? הוא מסווג בתור קומדיה רומנטית, והטריילר נראה כמו סרט מתקתק לטעמי.
''טכנית'', זה מד''ב
כלומר, הסרט עוסק במכון שמוחק סלקטיבית זכרונות של אנשים שמעוניינים בכך. זה בלי ספק מד"ב. אבל הדגש בסרט, כנראה, לא יהיה על הנושא המדעי.
הרבה מהמד''ב הטוב
לא שם את הדגש על הצד המדעי.
אא''כ הוא קשה, ואז הוא לא קולנועי.
איכשהו אני ממש שמחה ש''קו זמן''
נכשל בקופות. זה ספר כל כך מחורבן, והוא השאיר לי טעם כל כך רע, שאם הסרט היה מצליח – או מקבל ביקורות טובות – הייתי לוקחת את זה אישית.
כנ''ל.
גם אני חיבבתי את הספר. ואפילו חיכיתי בציפייה דרוכה לסרט. יצא מעפן, אתם אומרים? בעסה.
הרעיונות מפגרים ובלתי ניתנים לסיספונד,
אבל סיספונד זה עניין של טעם, אז מילא.
אנשים נהרגים שם כל הזמן בדרכים מזוויעות ולאף אחד לא אכפת. וכשמישהו טיפה מעורער מזה, האחרים יורדים עליו. באיזשהו שלב קלטתי שהם פשוט לא בני אדם, ומנקודה זו והלאה הם היו יכולים לחתוך זה לזה את האוזניים בתור תחביב, או אולי לזיין איגואנות, ואפילו לא הייתי מרימה גבה. זאת לא רק כתיבה גרועה, זה גם מגעיל. מגעיל אותי שמישהו כותב ככה, ולא בכוונה כדי לזעזע, אלא כי זה נראה לו נורמלי. לך לטיפול, קרייטון, סוציומט שכמוך.
קראת קצת על קוונטים, פעם?
אני חייב לציין שכשמדברים על פיסיקה קוונטית, המציאות הרבה יותר קשה לסספונד ממה שהוצג בספר.
וכן, קרייטון פסיכופת. וכן, הוא אוהב להרוג את הדמויות שלו בדרכים אכזריות. אני לא בטוח מה זה אומר עלי, אבל זה לא ממש הפריע לי. Timeline היה, במקרה, אחד הספרים היותר-מותחים שיצא לי לקרוא. קרייטון אולי הצליח להוציא את זה ממני ע"י השימוש בטריק הזדוני של שעון ענק שסופר אחורה, אבל הוא עדיין הצליח. ולסרט, לדעתי, ממש לא היה צריך להיות קשה לשחזר את תחושת ה"מעניין מה יקרה להם בסוף" הזו.
אני איתך, באש ובמים. ובזמן.
גם אני מאוד נהניתי מהספר, גם אני מאוד מאוכזב שהסרט דפוק, גם אני לא מבין למה היה כל כך קשה להפוך ספר שבנוי ככה שנורא קל להפוך אותו לסרט מותח וטוב לסרט דפוק (כמו שכולם אומרים).
המממ, לא סבלתי את הספר (בלא דגושה).
הוא אידיוטי וסוטה לחלוטין מההרגל של קריצ'טון לספק הסברים מדעיים מנומקים למתרחש בספריו.
הספר עושה סלט מכל התיאוריות השונות על מסע בזמן מבלי לישב סתירות בולטות בסיפור (אפשר להשפיע על העתיד ע"פ הסיפור או לא? נראה שקריצ'טון לא ממש החליט) והסיפור עצמו לא משכנע (כן, בואו נשלח לעבר חבורה של סטודנטים מבולבלים, אין מישהו מתאים יותר? ומה הקטע עם הפרופסור? מעולם לא ראיתי אף סטודנט שמוכן בכזאת שמחה למות בשביל הפרופסור שלו).
כמו כן, זה רק אני או שלעוד מישהו הייתה הרגשה לאורך כל הספר כאילו הוא נכתב מראש לתעשיית הסרטים?
את התחושה הזאת
קיבלתי מכל דבר של קריי/צ'טון שקראתי.
שזה לא הרבה.
גם אני
פרט ל"זרע אנדרומדה" שנכתב ככל הנראה לפני תקופת הסרטים של קרייצ'טון.
גמ'ני קראתי את זרע אנדרומדה
בתור ספר קריצ'טון ייצוגי ודווקא היתה לי הרגשה מטרידה לאורך כל הספר שהוא כתוב כמו סרט. כלומר, מאורגן בסצינות מראש ע"מ לחסוך זמן בעיבוד לתסריט.
ספרים לתעשיית הסרטים
בעניין הזה 'קו-זמן' הוא לא הגרוע מבין ספריו של קריצ'טון. 'תאונה אווירית' עונה יותר טוב לקריטריון. פרקים של 3-4 עמודים (אולי אפילו 2) שכל אחד הוא סצנה ברורה.
ספרים לתעשיית הסרטים
דווקא (לפחות לגבי) תאונה אווירית עומד בניגוד גמור לקו זמן, הוא ריאליסטי, מסוגנן, מותח ומעל לכל – מעניין, הוא משלב בצורה חדה ומושכת את כל המורכבות הטכנולוגית אשר נכנסת למטוס נוסעים עם סיפור חקירת התאונה, לדידי זו אחת מהיצירות הטובות יותר של קריצ'טון.
אבל כמובן, על טעם ועל ריח…
'תאונה אווירית'
לא אמרתי שלא נהנתי, נהנתי מאד. ציינתי שנראה כאילו הוא נכתב מראש כדי להפוך לסרט (גם הזמן שלוקח לקרוא אותו הוא כמעט כמו סרט גם למי שלא קורא מהר במיוחד ).
טוב, זה לא כל כך מפתיע
רוב הסרטים שמבוססים על הספרים שלו יצאו די מסריחים, להוציא את 'פארק היורה'. בכל אופן, גם אני חשבתי ש-Timeline זה אחלה ספר. היו שם המון רעיונות מגניבים, שלא לדבר על קטעים משעשעים עם רימונים.
אגב, אחרי שקראתי אותו, אמרתי ל-BS שבטוח יוציאו סרט לפיו. הוא ענה 'לאאא… אין סיכוי'. כשהודיעו על הפקת הסרט נהניתי להגיד לו 'אמרתי לך' כל חמש דקות, אבל עכשיו אני מתחיל להצטער שהוא לא צדק. יקוללו במאים-הוליוודיים-הורסי-ספרים.
אז אני תמים. תהרגו אותי.
אתה באמת תמים.
מה פירוש ''להוציא את פרק היורה''?
והנה דעתי בנושא, למקרה שעדיין לא התעדכנת.
כתבה מספר 68
__________________
כן, בסדר, אני עדיין מרוצה מעצמי שקישור להודעה שלי מופיע במילון. מה אתם רוצים ממני?
מה פירוש ''להוציא את פרק היורה''?
אני דווקא תמיד הייתי בדיעה שזה סרט אקשן די מהנה. אם כי הוא אכן לא מהסרטים המוצלחים יותר של שפילברג, כפי שאנשים תמימים מסויימים (מהסוג שמעריך כי לא יהיה סרט בשם 'קו זמן') חושבים….
לא הבנתי מה הבעיה
לא קראתי בחיי מילה אחת שקרייטון כתב כי אני יודע מה טוב בשבילי, וזה לא קרייטון. את קראת 500+ עמודים. האם זה היה ספר הראשון שלו שקראת? האם זה היה הבסט-סלר הראשון שקראת? בסט-סלרים נועדו לתת לקהל הקוראים את מה שהוא רוצה בצורה הבוטה והאגרסיבית ביותר. אם את מתעקשת להכניס ראש בריא למיטה חולה, לפחות אל תתלונני אחר כך.
ראשית, אני אתלונן כמה שאני רוצה,
ונא באוזן. שנית, לא קראתי 500+ עמודים, קראתי חצי מהספר, או משהו כזה. לא זוכרת בדיוק. הדחקתי. שלישית, ההכללה שלך סנובית ואידיוטית, כי גם סטיבן קינג כותב בסט-סלרים ואני אוהבת אותו אהבה עזה, ואפילו אם נצטמצם לכותבי המותחנים אני בטוחה שנוכל למצוא ספרים שאני דווקא אהנה מהם. ל"קו זמן" הגעתי כי הוא נשמע כמו מד"ב ורומן היסטורי, שזה יכול להיות אחלה, וכנראה ההיה-יכול-להיות הזה הוא גם מה שגרם לי לשרוד חצי ספר.
*ברור* שההכללה שלי סנובית ואידיוטית
ולא רק זה, אלא גם אין לי מושג ירוק על מה אני מדבר, שכן לא קראתי גם אף ספר של קינג, ג'ון גרישם, סידני שלדון או דניאל סטיל. אבל בפעם הבאה שאני מזכיר סרט או ספר שאף אחד לא שמע עליו ומדבר עליו בקונטקסט חיובי, ומישהו יצייץ על זה שסרטים/ספרים שאף אחד לא מכיר לא מעניינים אף אחד, אני אדע בדיוק איך לקרוא לו. סנוב ואידיוט. כי מה איכפת לי, העיקר ש*אני* אוהב את "מלחמת הטושים" והבמאי שלו (מן הסתם אחד תומס לי) אהבה עזה.
תשמע
כרגע, או שנתת לגיטימציה למי שאומר לך ש"סרטים/ספרים שאף אחד לא מכיר לא מעניינים אף אחד", או שקראת לעצמך אידיוט.
ואגב, הכללות סנוביות ואידיוטיות מבוצעות בכלל לא רק על ידי סנובים ואידיוטים.
הייתי רוצה לחשוב
שהצלחתי לעשות את שניהם.
ארר. לא הייתי מודעת לזה
שאנחנו מנהלים דיאלוג סוקרטי להשכלת כלל הקהילה. משום מה חשבתי שאנחנו אשכרה מדברים איתי, ספציפית, על קרייטון.
עזבי, קרייטון סתם עוד חלק מהמטריקס
וירוס, כפי הנראה.
אם כבר סרט שונא חג המולד
אז למה לא "הפטיש העברי" שהוקרן בפסטיבל י-ם האחרון, שיוצא בארה"ב ב-19 בדצמבר, ואפילו הוקדשה לו פעם יומית.
כתבה מספר 1633
כתבתי עליו פעם כאן, אבל לא מצאתי את זה עכשיו. בכל מקרה, אחלה סרט. בדיחה אחת באורך 90 דקות אמנם, אבל מצחיקה מאד. שווה לשמוע את שיר הנושא כדי להבין את הראש (וגם לרענן את הסטריאוטיפים על האימא היהודיה).
http://www.thehebrewhammer.com
רגע אחד, עכשיו כבר דצמבר!
זה אומר שנובמבר עבר! דו"ח מודמים! דו"ח מודמים!
אז זהו, שהייתי במיקרונזיה.
אולי במוצ"ש.
עדיין אוהבים אותנו שמה?
גם אם אהבו אותנו..
צפייה אחת בטריילר של "תני סימן חיים" וודאי שמה אותם בקרב האופוזיציה..
(ואני עדיין בהלם שהסרט אמיתי..)
להזכירכם: http://www.hamizrah.com/tni-siman.wmv
להשכלה כללית: סופ''ש וחגים בארה''ב
זה לא מקרה שהרבה חגים בארה"ב יוצאים בדיוק לפני הסופ"ש, כך הם בלוח שנה.
בארה"ב מתחלקים החגים ל-
1. חגים עפ"י תאריך- כמו X-MESS שיוצא ב-25 לדצמבר
2. חגים עפ"י יום בשבוע – בסגנון "יום רביעי ה-3 בחודש מאי" אז התאריך משתנה כל שנה אבל היום בשבוע קבוע.
וואלה?
ידעתי שהציניות שבה כתבתי את המשפט ההוא הייתה עם סיבה טובה!
בזיפזופיי במדריך התוכניות של Yes
שמתי לב שערוץ 10 משדר ביום שישי בערב את "היו זמנים באמריקה" המופתי של סרג'יו לאונה. אבל מה, לפי מדריך התוכניות לפחות, הסרט מתחיל ב-23:25 ונגמר ב-02:25. שלוש שעות כולל פרסומות, כשהגרסה המלאה קרובה יותר לארבע. האם ערוץ 10 חוסכים בזמן מסך ומשדרים את הגרסה האמריקאית המקוצרת של הסרט, המורידה ממנו כמעט שעה וחצי ומארגנת מחדש את כל סדר הסצנות?
אפשר חבר טלפוני? 50:50?
שואל? תוהה?
אם כתוב – אז כתוב. אני מניח שאכן ישדרו את הגרסה המקוצרת.
סתם משעשע
עד כמה שאני יודע הגרסה הזאת מעולם לא יצאה אפילו בווידאו. משקיענים, הערוץ 10 האלה.
בזיפזופיי במדריך התוכניות של Yes
נכון שראיתי את הסרט בקולנוע לפני לא מעט שנים, אבל הסרט זכור לי כדי משעמם, ודאי לא כיצירת מופת. האם הגירסא המשודרת זהה לגירסא שהוקרנה בבתי הקולנוע בארץ?
ראית את הסרט בקולנוע
לפני, לא מעט שנים. אתה מתכוון ל19 שנה במקרה?
בכל מקרה, אני חייב לציין כמה דברים: א. שהמונחים "יצירת מופת" ו"משעמם", הם לאו דוקא הפכים. כשחסרים לא מעט דוגמאות. (אם כי אין ספק ששיעמום, הוא בהחלט לא תכונה חיובית).
ב. שהיו זמנים באמריקה – סרט שראיתי לא מזמן. הוא בהחלט סרט לא משעמם, ובהחלט סרט מעולה.
ההמלצה שלי היא, שיכול להיות שהגיע הזמן לתת צ'אנס נוסף, ולראות את הסרט פעם בעשרים שנה.
מצעד סרטים של יס?
מישהו שמע על דבר כזה שמתקיים בסופי שבוע עכשיו?
פשוט כתוב בלוח אירועים אצלנו שהולכים לשדר מקום כזה וכזה של המצעד של YES ולא כתוב בכלל איזה סרט…
מצעד סרטים של יס?
אוקיי, מצאתי את זה באתר של יס, אבל אין שום דבר על ה"זוכים של השבוע", אז אני מניח שהם מפתיעים…
אלא אם כן מישהו יודע אילו סרטים ישודרו.
חדשות ערוץ 10 שידרו ''כתבה''
על הסרט 'תני סימן חיים' (באיזשהו דוחק"ו התפתח עליו פתיל). מה אומר ומה אגיד – היוצרים מצטיירים כמקופחים-מקצועיים. למה לא רוצים להקרין את הסרטים שלהם בקולנוע? כי הם מזרחיים, כמובן. לא, חלילה, כי הסרטים שלהם מחורבנים. מה פתאום! הרי יש להם ביקוש גדול מאוד בספריית וידאו אחת בבעלות מזרחי-מקצועי אחר, וזה הרי כבר מוכיח שכל הממסד האשכנזי השמאלני נגדם.
ואז, לקראת סיום הראיון הם הסתכלו בגאווה בעיתון ("הנה! עשינו את זה! אבל עשינו הכל לבד, לא כמו האשכנזים האלה שהכל מגישים להם על מגש של כסף!") והתפעלו מעצמם כאילו הסרט שלהם מציג ב-35 אולמות לפחות (נכון לעכשיו הוא מקרין ב-4 קולנועים at the most, כשבכל קולנוע יש מקסימום שתי הקרנות *בשבוע*). וואלה, אתם ממש פורצי גבולות! אתם על המפה!
הממסד האשכנזי השמאלני
והתמיכה שהם קיבלו מקרן הקולנוע הישראלי, זה כלום?
תראה, לטעמי האישי,
היו הרבה דברים שהם אמרו שהריחו מזכרון סלקטיבי של עובדות (למשל, עניין התמיכה של קרן הקולנוע, שלא הוזכר בכלל). ככה זה כשאתה מקופח מקצועי.
זה יותר מסתם זיכרון סלקטיבי
האנשים לגמרי לא מחוברים למציאות, או מניפולטורים מקצועיים.
"לא הקרינו את הסרטים האלה כי יש בהם תכנים מזרחיים" – מה, אין תכנים מזרחיים בטלויזיה בימינו? אין 'בטברנה'? אין ערוץ בריזה? והאם הבמאים באמת ובתמים מאמינים שהסיבה היחידה שהסרטים האלה לא הוקרנו היתה קיפוח נגד המזרחיים, ולא היה לזה שום קשר לאיכותם של הסרטים?
"אנחנו עבדנו יותר קשה מבמאים אחרים, שמקבלים הכל על מגש של כסף" – כן, אין חיים קלים יותר מחייו של במאי סרטים בארץ, כל עוד הוא אשכנזי. נו באמת.
אני חושש שזה קצת עמוק מזה.
מראיון שקראתי עולה כאילו כל מה שקשור בערכי הפקה, זה חלק מפילוסופיית היצירה האשכנזית. עצם הדרישה לאיכויות מסויימות היא חלק ממהות הדיכוי האשכנזי.
אל תשכח, שזה לא שהבנאדם לא מזהה איכות כשהוא נתקל בה. לפחות רשמית, הוא למד קולנוע במוסד מכובד בארה"ב של אמריקה. מבחינתו הדברים שהוא עושה הם כנראה הדברים שמעניינים את "האיש ברחוב". לא משחק טוב ואמין (שיכול להיות מושג בעיקר – אם לא רק – ע"י מקצוענים), לא תסריטים בשפה תקינה, או תסריטים בכלל (הרי ממילא הצופה לא יכול לדעת אם נכתב תסריט מראש), ולא שום דבר מתרבות וממסורת היצירה הקולנועית. מה כן מעניין את "האיש ברחוב"? לא ברור לי.
מה שמעניין אותם זה דמעות,
ופונט בגודל 72 שמכריז "מבוסס על סיפור אמיתי".
מכאן נובע שסרטי ''דוגמה'' צריכים להיות להיט היסטרי אצל האיש ברחוב?
אה, אז זהו, שאין
ערוץ בריזה כלומר. מה-10/12 הוא יורד ובמקומו YES תשבץ את "ערוץ הקולנוע הישראלי".
מה שמוכיח
שערוץ הפונה לסטראוטיפים השטחיים ביותר של ציבור רחב למדי (ולא משנה כמה מרגול תטען שזה מה שהציבור רוצה), לא יכול להחזיק מעמד. חוץ מערוץ 2, כמובן.
בריזה
הבנתי שערוץ בריזה הפך לערוץ של סרטים ישראלים…
חוץ מזה אי-אפשר להתווכח עם מקופח מקצועי. אחרי הכל – זה המקצוע שלו (ועם סרטים באיכויות שהם יוצרים אי-אפשר להגדיר אותם כבמאי / מפיק מקצועיים)
שניה, אז איך הם מסבירים את ''חתונה מאוחרת''?
תני לי לנחש, "מזרחיים צריכים להתפשט כדי שהסרט ימכור."
סרט גרוזיני.
עם כוכב בשם ''אשכנזי''
ורונית אלקבץ
האלי-וומן.
'אייס' פרסמו ידיעה שעסקה בשרון סטון: http://www.ice.co.il/article.asp?catId=17&pgId=59353
ומפה לשם תמצתו את עלילת 'קאטוומן' כ"מעצבת גרפית (הלי ברי) נרצחת על ידי הבוסים שלה לאחר שהיא מגלה שחברת הקוסמטיקה שלהם מהווה כיסוי לעסקים אפלים" (הם גם הסבירו שהיא מוחזרת לחיים על ידי חתול מצרי בעל כוחות-על, לטובת אלה שלא הבינו איך היא תוכל לנקום אם היא מתה).
ולי היה נדמה שהאליברי מפרסמת את 'רבלון'. זה לא קצת יגרום להם להתעצבן/לרצות לפטר אותה?
מצרי?
חתול בעל כוחות על אני יכול להבין, אבל איך יודעים שהוא מצרי?
יש לו דרכון מצרי? או שיש סצינה בה הוא מזמין כרטיס לארה"ב?
יש לו תמונות ממלחמת יום כיפור שהוא שומר בארנק
כי לחתולים יש הרבה גזעים,
כמו שניתן לראות כאן:
http://www.petking.co.il/CatsIndex/CatsList.asp?Ag=All&Ob=Scientific
ואחד מהם הוא החתול המצרי (או יותר נכון, מאו מצרי): http://www.petking.co.il/CatsIndex/Profile.asp?AID=548
שום דבר כבר לא קדוש, בימינו.
http://www.1up.com/article2/0,4364,1405493,00.asp
כל מילה נוספת, אני מאמין, מיותרת.
הפעם הם הגזימו…
איכס
מעניין כמה עשרות שנים עברו עד שנוכל לקבל גם את זה כחלק מהפוסטמודרניזם הפוך על הפוך (מקווה שלא בימי חיי).
אם כבר מדברים על מועדון קרב
אני לא ראיתי את הסרט אבל עמדתי לראות אותו בקרוב מאוד (הזמנתי אותו מספריית הדויד) אבל חבר מטומטם שלי ספיילר לי את הסוף.
האם יש משמעות לחיי ולסרט גם אם אני יודע מה הטוויסט?
לדעתי, כדאי שתראה בכל אופן
אמנם הטוויסט תורם לאפקט שהסרט יוצר, אבל שווה לראות אותו רק כדי להבין על מה הרעש (ואם הוא בכלל מוצדק). בכל מקרה, מי שאהב את הסרט יאמר שצריך לראות אותו לפחות עוד פעם, כשהסוף כבר ידוע, כדי לקלוט את כל הרמזים והמשמעויות הכפולות בסצנות קודמות.
ועוד פעם, שלישית
בשביל לקלוט שהטוויסט הוא בכלל לא החלק המשמעותי.
בדיוק, בדיוק!
(אה, מה זה? רעידת אדמה? מטר אש מהשמים? ארמגדון?)
נראה לי שאלוהים כבר ויתר
זה קורה יותר מדי בזמן האחרון.
אם כבר הזכנו סרטי רוצחים סדרתיים
טרום-"שתיקת הכבשים". ראיתי לפני כמה ימים בערוץ MGM את הסרט המשעשע "טירוף בעיניים" (White of the Eye) של דונלד קאמל. הסרט הוא מ-1987 ומתוחכם הרבה יותר מרוב הסרטים הפוסט-"שתיקת הכבשים", גם אם הוא לא בדיוק עוקב אחרי הנוסחה. מזכיר קצת את הסרטים של דריו ארג'נטו, אבל מקורי לגמרי.
קאמל הוא אגב סיפור מעניין. האיש ביים רק ארבעה סרטים באורך מלא משנות השישים עד שנות התשעים (ראיתי שלושה מהם והם כולם בדרגות שונות של מצוינות) והתאבד ב-1996 אחרי שהמפיקים (הישראלים) של סרטו האחרון "Wild Side" חתכו אותו בניגוד לרצונו של קאמל והפכו אותו למותחן אירוטי סוג ז'. הגרסה המקוצצת של הסרט שודרה בערוץ 4 לפני כמה שנים, גרסת הבמאי יצאה בדי.וי.די. רק אחרי מותו של קאמל, אבל לא נמצאת אפילו באוזן השלישית.